קריסת מחיר הזהב היא הסיפור החם בעולם הפיננסי בשבועות האחרונים. מאז אמצע אפריל 2013 השיל הזהב קרוב ל-15% מערכו, כשברקע התחזקות שווקי המניות הגדולים והתחזקות הדולר. מכיוון שתיק ההשקעות של הארי בראון חשוף לזהב בשיעור ניכר (25%), מצאתי לנכון לתת פרשנות לאירועים האחרונים.
ראשית, יש לזכור כי מזה תקופה ארוכה כל ארבעת נכסי ההשקעה בתיק (זהב, מניות, אג"ח לטווח ארוך ומזומן) עלו במחיריהם במקביל. צניחה באפיק השקעה אחד או יותר כמעט בלתי נמנעת במצב זה. יתרה מזאת – מנגנון הפיזור בתיק נבנה במיוחד כדי להתמודד עם קריסות צפויות אלה. משקיעים המנהלים תיק השקעות שבו כל הנכסים עולים בבת אחת יכולים למצוא את עצמם מחזיקים בתיק שבו כל הנכסים יורדים בבת אחת. יש להחזיק בנכסים שמשיגים תשואת יתר, וכן – יש להחזיק גם בנכסים שמשיגים תשואת חסר. זהו מהותו של פיזור תיק ההשקעות.
וול סטריט קרסה ב-40% בשנת 2008. ב-2009 הייתה קריסה בשוק האג"ח ארוך הטווח בארה"ב בשיעור של 20%. ועכשיו אנו כנראה בפתחה של קריסת מחיר הזהב. זה מה שקורה כאשר משמחזיקים בנכסים תנודתיים מאד כמו זהב, מניות ואג"חים.
העיקרון החשוב ביותר באסטרטגיה של בראון היא לא לבחון כל נכס בנפרד, ולשאוף להסתכל על התיק כולו כמקשה אחת. הזהב אמנם ירד ב-2013, אבל רוב שווקי המניות בעולם זינקו. זה משהו שקל לשכוח על רקע הירידות האחרונות, אבל אם בוחנים את התיק בפרספקטיבה, מגלים שהעליות במניות ובאג"חים קיזזו את ההפסדים (המשמעותיים יחסית) בזהב. זו הסיבה שכדאי להחזיק בכל הנכסים בכל רגע נתון ולא לנסות לתזמן את השוק. לא ניתן לנחש מראש איזה נכס יסחב את התיק כלפי מעלה ואיזה יוריד אותו.
התיק מחזיק ב-25% בכל אפיק השקעה, מתוך מגמה לשמש כ-"חומת אש" המגינה על הכסף שחסכתם והשקעתם מפני כל סיכון מאקרו כלכלי עתידי. כפי שהוסבר בפוסט, הודות לחומת האש הזו, אפילו להפסדים כבדים בשיעור של 50% בזהב, במניות או באג"ח יש השפעה מינורית על תיק ההשקעות כולו. כמשקיע, לא ניתן להימנע לחלוטין מהפסדים, אבל ניתן בהחלט לבנות את תיק ההשקעות באופן שיצמצם ויגדר אותם למינימום.
7 סיבות בעד המשך החזקה בזהב למרות ירידת המחירים
1) פיזור אולטימטיבי לעומת ניירות ערך: רבים סבורים בטעות שזהב הוא "השקעה". זה לא המצב, מפני שכספכם אינו משמש להתנעת צמיחה (בניגוד לאג"ח או מניות). זו גם הסיבה שזהב אינו נושא ריבית או תשלומי דיבידנד. יחד עם זאת, הזהב חשוף למערך סיכונים שונה לחלוטין לעומת מניות ואגרות חוב, ולכן חשוב להחזיק בו לשם פיזור תיק ההשקעות.
2) גידור מפני משברים: זהב הוא בראש ובראשונה תעודת ביטוח לתיק ההשקעות, המסייעת לגדר מפני משברים בנכסים אחרים, ובראשם המטבע המקומי. בעולם מושלם ובריא כלכלית טוב שמחיר הזהב יורד, מפני שעליית מחירו מעידה בדרך כלל על בעיות משמעותיות בכלכלה העולמית. "חרקי זהב" ששואפים לכך שמחיר הזהב לאונקיה יעמוד על 10,000 דולר צריכים להביא בחשבון שבתרחיש זה סביר שמחיר כיכר לחם יעמוד על 100 דולר.
3) שמירה על איזון: הגדלת/הקטנת פוזיציות מוציאה את התיק מאיזון ועלולה לחשוף אותו לסיכונים משמעותיים בעתיד. בעיני אסור לתת משקל יתר לאפיק השקעה זה או אחר בתיק ההשקעות. זו גם הסיבה שאינני מגדילה פוזיציות בשוק המניות ו/או מקטינה פוזיציות בזהב. אי אפשר לדעת מה צופן העתיד. אנשים שסבורים שצריך לרכז 100% מתיק ההשקעות בזהב ובמניות זהב טועים בדיוק כמו אנשים שסבורים שיש לנהל תיק השקעות מנייתי ב-100%. הם סבורים שתרחיש כלכלי מסוים עתיד להתממש בוודאות ונערכים לקראתו. יחד עם זאת, במציאות של ימינו לא ניתן לדעת מה עתיד לקרות ומי שחשוף לנכס זה או אחר יותר מדי עתיד להיכוות ברותחין.
4) קיזוז באמצעות נכסים אחרים: מודל ההשקעות של בראון מהווה דרך נוחה ובטוחה יחסית להשקיע בזהב מכיוון שלצד הזהב התיק משקיע גם בנכסים שונים לחלוטין, במה שמסייע לצמצם את התנודתיות הכוללת. בשנים האחרונות (ובפרט 2009-2011), על רקע הזינוק החד במחיר הזהב, משקיע שיישם את המודל הפיק רווחים נאים, אך נדרש לאזן את התיק על ידי מכירת זהב וקניית מניות במחירים נמוכים. היום מתברר עד כמה משתלם היה מהלך זה.
5) הזדמנות לאיזון עבור הרווחים מהמניות: שוק המניות האמריקני נמצא נכון למועד הכתיבה בשיא של כל הזמנים. איש לא חשב לקנות מניות בין 2011-2009 כשהמחירים היו נוחים הרבה יותר. סביר מאד להניח שפלח המניות בתיק יגיע בקרוב מאד לרצועת האיזון העליונה ויהווה 35% משווי התיק הכולל, כך שיהיה צורך למכור מניות ברווח כדי שהפלח יהווה 25% בלבד מהתיק. מה נעשה ברווחים? ככל הנראה, נשתמש בהם כדי לקנות זהב במחיר רצפה. במילים אחרות, קריסת מחיר הזהב מהווה הזדמנות טובה יותר לאיזון מחדש של תיק ההשקעות.
6) הפסד מוגבל: אין להסתכל על אפיקי ההשקעה לחוד. התיק מחזיק ב-25% בכל נכס. קריסה באחד הנכסים הללו מסבה נזק קטן יחסית לתיק ההשקעות הכולל. אפילו אם שני אפיקי השקעה יקרסו במקביל (50% הפסד בכל נכס), הנזק המצטבר יהיה ככל הנראה קטן יותר מהפסדי העתק עמם התמודדו המשקיעים במניות במשבר 2008. וכל זה, כמובן, תוך התעלמות מכך שבמצב זה כנראה שאחד הנכסים האחרים בתיק יזנק כדי לקזז את ההפסדים.
7) הזהב עוד עשוי לזנק: לא הכל ורוד בעולם. הכלכלה העולמית רחוקה מלהיות בריאה, ורבים מזדעקים נוכח חוסר ההלימה בין ביצועי שוק המניות לנתונים הפונדמנטליים. יש מדינות בהן האינפלציה משתוללת. הדולר והשקל יכולים לנוע בחדות ובצורות משונות למדי, וההיסטוריה מלאה בדוגמאות לקריסות בערכי מטבעות. אחזקת זהב בתיק מפוזר כהלכה מסייעת להגן מפני זיגזוגים אלה.
מחיר הזהב נקבע על ידי ספקולנטים בחוזים עתידיים.
הוא לא מגן מכלום כי לאף אחד באמת אין זהב פיזי. זו אשליה – הכל ניירות ממוחשבים שאין אחריהם גיבוי.
גם לא ברור איך הזהב יכול להגן עלינו בזמן אינפלציה קיצונית שבה מחיר כיכר לחם קופץ מ-5 שקל ל- 50 שקל. אז מה אם יש לנו זהב בכספת בבית? מה בדיוק נעשה איתו כאשר אנשים רוצים רק דבר אחד – אוכל !
כשאנשים ירצו רק אוכל יתקיים רק מסחר חליפין בדברים גשמיים. כסף נייר אף אחד לא יסכים לקבל מימך אפילו אם תהיה לך ערימה ענקית ממנו. אבל כן יסכים לקבל מימך מטבע זהב פיזי בתמורה לאוכל שהוא ימכור לך.
בהמשך לתגובות פה.. אני עדיין לא מבינה איך בקריסה כלכלית שעדיין יש ערך לכסף ונייר אפשר יהיה לשלם בזהב או שזה מכוון ממש לתקופה שלא יהיה ערך לכסף ונייר אבל אז בתגובה שלך הבנתי שזה לא מכוון לתקופה כזו אז הייתי שמחה אם תוכלי להרחיב לאיזה שימוש יהיה לזהב בקריסה שאלה שנייה שאולי אפילו יותר חשובה זה איך ממירים בחזרה זהב לכסף. אפילו בימים אלה כדי לאזן את התיק השקעות.. אפשר למכור את הזהב מהכספות אברוד?