מגדיר הרעלים הפיננסיים

מ

כשהייתי ילדה, לימדו אותי שחרקים צהובים נוטים להיות ארסיים ומסוכנים, ושפטריות אדומות, יפות ומושכות ככל שתהיינה, אסור לאכול בשום אופן.

להבדיל, איש לא מלמד ילדים קטנים על רעלים פיננסיים –  מוצרי השקעה אטרקטיביים, בעלי ריח משכר, המסתכמים ברוב המקרים בהפסד סופי ומוחלט של הכספים.

כתוצאה מכך, משקיעים (וספקולנטים) רבים מתפתים בבגרותם לצאת להרפתקאות מסוכנות כשהם מדיפים ניחוח של חמדנות מהולה בבורות – שבתורו מושך נחילים של חרקים ארסיים שערוכים לעקוץ אותם ללא רחם.

קראתי השבוע על אחד, חייל משוחרר, שהפסיד את כל חסכונותיו – כ-300,000 ש"ח – בעסקת נדל"ן מפוקפקת שערך מול חברה מוכרת לשיווק קרקעות חקלאיות. האומלל היה בטוח שעשה את עסקת חייו – אבל בפועל התברר שכספו הלך, לדברי מפרק החברה, למימון המזארטי ודירות היוקרה של המנכ"ל.

סיפורים כאלה, מסתבר, נפוצים הרבה יותר מכפי שניתן לדמיין: החל ממגדלי הקלפים המתמוטטים בזה אחר זה בעולמות הפורקס, האלגו-טריידינג והאופציות הבינאריות, עבור בחשדות הכבדים שנקשרו ב"קרן קלע" וכלה בקורבנותיו העשוקים של ערן "מיידוף" מזרחי.

אפשר כמובן לרחם על הקורבנות שנשבו ברשתות הללו ואיבדו את כל כספם. אפשר גם לכעוס עליהם, על שנכנעו ליצר ההימור, עצמו עיניהם לנוכח הסיכונים ובטחו באופן עיוור בשרלטנים.  אפשר אפילו לשמוח במידה מסוימת – לפחות ככל שמדובר באנשים צעירים — בתקווה שילמדו את הלקח, יבינו את מגבלות הרגולציה, וינקטו מעתה ביתר זהירות בכספם.

כך או כך, הנקודה היא שמשקיעים חסרי ידע, תמימים, אמוציונליים, המוכנים לסכן סכומי כסף גדולים, הופכים את הפשיעה הכלכלית – והונאות בשוק ההון בפרט – לעניין משתלם למדי. אין דבר שנוכלים משוועים לו יותר מאשר קורבנות שמקבלים החלטות ייצריות  מבלי להטיל ספק ולחקור.

אין אפשרות מעשית למנות את כל הרעלים הפיננסים הזמינים כיום להשקעה. למרות זאת, רוב המוצרים הפיננסיים הבעייתיים, וכל ההונאות הפיננסיות, מתאפיינים במספר מוגבל של סימני היכר משותפים – תמרורי אזהרה, אם תרצו – שהכרתם וזיהוים מבעוד מועד עשוי למנוע נזק כספי חמור.

מטרת הפוסט הזה היא למנות 10 מבין סימני האזהרה המובהקים ביותר. הנחת היסוד היא שכשם שלנוכל משתלם להשקיע זמן ואנרגיה באיתור לקוחות בורים בניסיון להפריד בינם לבין כספם, כך יש הגיון להשקיע מאמצים מקבילים בסיכול מזימותיו.

Amanita Muscaria
פטריית רעל (Amanita Muscaria). קרדיט: Onderwijsgek, ויקיפדיה, ברישיון CC 3.0

1. הבטחה לתשואה חלומית בסיכון אפסי

מוצר השקעה שמבטיח תשואה גבוהה, דו-ספרתית, בסיכון נמוך או אפסי, חשוד באופן אוטומטי כרעיל.  זהו סימן ההיכר המובהק ביותר, והבעייתי ביותר, של הונאה פיננסית.

הסיבה שסימן ההיכר הזה נפוץ כל כך היא שמדובר בכלי שיווקי אפקטיבי מאין כמותו לגיוס משקיעים נאיביים, חמדנים ואמוציונליים. הוא פונה לרגש, מבטיח עושר חלומי במינימום מאמץ, ומאפשר לשרלטן לבלוט ולבדל את עצמו מיתר השוק.

השאיפה להשיג תשואה גבוהה בסיכון נמוך היא ה"גביע הקדוש" שדורות של משקיעים חולמים למצוא. המציאות העגומה היא שהגביע הקדוש הזה פשוט לא קיים – לפחות לא על כוכב הלכת שלנו.

תשואה וסיכון הולכים יד ביד. זוהי אבן היסוד של תורת המימון: לא ניתן להשיג את האחת ללא האחר. ככל שפוטנציאל התשואה גבוה יותר, כך הסיכון עולה בהתאם.

הסיבה שמניות בשווקים מתפתחים, לדוגמה, צפויות להניב תשואה גבוהה יותר ממניות בשווקים מפותחים, היא שהן מסוכנות יותר. זו גם הסיבה שלווים בעייתיים נדרשים לשלם ריבית גבוהה יותר מלווים מבוססים, ושפיקדון שנותר "נעול" במשך שנים בבנק מניב ריבית גבוהה יותר מפק"מ יומי.

תשואה גבוהה בסיכון אפסי היא פיקציה. זה לא יתכן. סיכון הוא אינהרנטי לעולם ההשקעות ואין אפשרות להעלים אותו; לכל היותר, ניתן להמיר אותו לסיכון אחר.

לכל אסטרטגיית השקעה לגיטימית, ובכלל זה האסטרטגיות הנדונות בבלוג הזה, יש נקודות תורפה, החושפות את המשקיעים למידה מסוימת של סיכון, בין אם במונחים של אובדן כוח קנייה, אובדן הזדמנויות או הפסד הון.

מכאן שביטויים כמו "ללא סיכון" או "תשואה מובטחת" הם כנראה צירופי המילים המפחידים ביותר בעולם ההשקעות.

ברני מיידוף, שעמד מאחורי הונאת הפונזי הגדולה בהיסטוריה, לא הבטיח תשואה יוצאת מן הכלל לקורבנותיו:  למעשה, הוא שיווק תשואה פחות או יותר זהה לזו שהשיג שוק המניות האמריקני לאורך ההיסטוריה (כ-10% בשנה). הדבר האטרקטיבי אצל מיידוף היה ההבטחה לתנודתיות אפסית. כך, באורח פלא, הקרן שלו השיגה ביצועים מרשימים שנה אחר שנה, ללא קשר לביצועי השוק הכללי. מה שהמשקיעים לא ידעו זה שההשקעות שלהם "תופחות" פשוט כי הן ממומנות מכיסיהם של משקיעים טריים יותר…

תכל'ס: אם המשווק מתחייב לסיכון נמוך, התעקשו ונסו לברר בכל זאת באילו תנאים ההשקעה עלולה להפסיד כסף, ומהי סביבת השוק הגרועה ביותר לאסטרטגיית ההשקעה הזו (למשל,  מה עתיד לקרות לה בתרחישים של של דפלציה, אינפלציה, צמיחה או מיתון?).

אל תסכימו לקבל תשובות מגומגמות לשאלה הזו. השקעה "חסרת סיכון" היא מעצם ההגדרתה השקעה שאינכם מבינים, השקעה בלתי לגיטימית או שתיהן גם יחד.

2. הבטחות חסרות בסיס הגיוני או עסקי

השקעות, ברמה הבסיסית ביותר, פירושן הזרקת הון לעסקים.

אם מוצר ההשקעה מבטיח תשואה פנומנלית, חייב להיות לכך בסיס הגיוני שיעלה בקנה אחד עם "כללי המשחק" של הקהילה העסקית.

ספציפית, היכולת להשיג תשואה "שוברת שוק" תיתכן רק אם 1) המשקיע נהנה מיתרון תחרותי שבאפשרותו לנצל, ו-2) מסיבה כלשהי, מתחרים פוטנציאליים (מלבד המשקיע) לא יכולים לנצל את היתרון הזה.

אם המשווק לא מצליח להסביר לכם, בצורה פשוטה, הגיונית והניתנת לאימות, מהו היתרון התחרותי שהמוצר מציע, ומה בדיוק מונע ממשקיעים אחרים, גדולים ועשירים מכם, לנצל את היתרון הזה בעצמם –  קחו את הרגליים וברחו לצד השני של הרחוב. סימן שיש לכם עסק עם מוצר לא לגיטימי.

3. מצג של לגיטימיות / הצלחה

האינטרס העיקרי של השרלטן הפיננסי הוא ליצור מצג של לגיטימיות, שיאפשר ליצור אמון ולנסוך ביטחון בלבבות קורבנותיו.

לכן הוא משקיע מאמץ בהצגת רושם מקצועי, מעונב וממורק. הוא שוכר משרדים  נאים, מעסיק פקידות קבלה, מדפיס עלונים מקצועיים, משיק אתר אינטרנט מרשים, דואג לכתבות ממומנות באתרים לגיטימיים – והכל כדי ליצור את הרושם שמדובר בחברה ראויה.

לעתים קרובות השרלטן יציג עצמו כמי שטובל בעושר. נוכלים כמו מיידוף או ערן מזרחי חיו חיי פאר מהכסף שעקצו. חלק מהעניין וא כמובן פועל יוצר של חמדנות גרידא, אבל לסגנון חיים כזה יש גם היבט תועלתני: לשכנע קורבנות פוטנציאליים שהם נותנים את כספם למישהו שיודע מה הוא עושה.

בחלק מהמקרים, השרלטן יתגמל כהוגן את לקוחותיו הראשונים, על מנת שיפעלו בתום לב כ"מפיצי הבשורה" ויסייעו לו לגייס לקוחות נוספים.

לבני אדם, ובמיוחד למשקיעים חסרי ניסיון, יש נטייה ללכת בעקבות העדר, במיוחד כשמדובר בנושאים שבהם הבנתם לוקה בחסר. ככל שמתרבים סיפורי ההצלחה סביב מוצר או אסטרטגיית השקעה או "גאון השקעות" זה או אחר, כך גובר זרם הלקוחות-קורבנות. הכלכלן רוברט שילר סבור שהתופעה הזו יכולה להסביר כל בועה פיננסית משחר ההיסטוריה, משיגעון הצבעונים בהולנד הרנסאנסית ועד לבועות הדוט קום בתחילת העשור הקודם.

אל תסתכלו בקנקן. גגלו ליועץ / משווק את הצורה, ונסו לאתר מידע אובייקטיבי אודותיו, בדגש לביקורות שליליות מטעם לקוחות אמיתיים.

חשוב מכך, בדקו האם מדובר באדם או חברה הפועלים ברישיון מטעם הרשות לניירות ערך. אם הוא לא מופיע במאגר יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקי השקעות  הרשות, או אם רישיונו בוטל מסיבה כלשהי – זה תמרור אזהרה חמור

4. שיווק אגרסיבי או מניפולטיבי

נוכלים פיננסים הם אמני השכנוע. הם לא בוחלים בטכניקות השפעה והנדסה חברתית כדי לנצל חולשות בקרב קורבנותיהם. כל קשת האפשרויות פתוחה בפניהם – מפיתוי ועד להפחדה.

היזהרו מכל שיווק השקעות שחוסה בצל אמירות כמו "סודות ההתעשרות" או "כסף מהיר". הדבר האחרון שמעניין את השרלטן הוא לראות אתכם מתעשרים.

כשמשווק השקעות פונה אליכם מיוזמתו, מבלי שביקשתם זאת, ודוחק בכם להשקיע 100% מכספכם במוצר השקעה מסוים, וזאת מבלי לבדוק אם הוא מתאים למטרותיכם, לאופק ההשקעה שלכם ולפרופיל הסיכון שלכם — הרי שיש להניח שהוא מבקש להאכיל אתכם רעל במצקת.

זה בולט במיוחד אם המשווק מעודד אתכם לקחת הלוואה כדי להשקיע במוצר שלו. קשה לחשוב על משהו הרסני יותר מבחינה פיננסית מאשר להשקיע כסף שטרם הרווחתם. זה נכון לגבי מוצרי השקעה לגיטימיים – ונכון שבעתיים כשמדובר במוצרים חשודים.

דגל אדום נוסף הוא כאשר השיווק מלווה בלחץ או בהפחדה. כשהמשווק מדגיש שמדובר בהזדמנות השקעה חד פעמית, בחלון הזדמנויות שהולך ונסגר, או בהיצע מוגבל, הוא מבקש ליצור תחושת דחיפות שתימנע מכם להעמיק בנושא ולשאול את השאלות החשובות.

לעולם אל תשקיעו במוצר שאינכם מבינים את טיבו – ומקל וחומר, לעולם אל תשקיעו במוצר שמשווק ההשקעות כלל לא מאפשר לכם להבין.  אם מוצר השקעה טוב וראוי, הוא ימתין לכם גם מחר ומחרתיים, אחרי שתחשבו על הנושא לעומק.

האינטרקציה עם המשווק מוכרחה להיעשות בכפוף לסטנדרטיים מקצועיים, וצריכה להיות נטולת רגש ומניפולציות. לחץ שיווקי בתחום הפיננסי, שמקשה עליכם לקבל החלטות שקולות, תמיד יהיה פסול, ולעולם צריך לעורר חשד. ככל שהנוכלים לחוצים יותר על הכסף שלכם, כך אתם צריכים לשמור עליו חזק יותר.

צרעה יפנית. קרדיט: Yasunori Koide, ויקיפדיה, ברישיון CC 4.0
צרעה יפנית. קרדיט: Yasunori Koide, ויקיפדיה, ברישיון CC 4.0

 5. מורכבות יתר

הכלל כאן פשוט: אם אתם לא מסוגלים להבין איך פועל מוצר ההשקעה כך שתוכלו להסביר אותו בפשטות לילד בן 10 – סימן שלא הבנתם אותו בעצמכם.

שרלטנים נוטים לעטוף את מזימותיהם בהרים של ז'רגון פיננסי מורכב ומבלבל, שירתיע משקיעים מלהתעמק במוצר עצמו. הם עשויים להשתמש בזרג'ון כזה כדי להתחמק ממתן מענה לשאלות קונקרטיות, ואף לטעון שאתם צעירים מדי, מבוגרים מדי או לא מספיק מנוסים כדי להבין איך העסק פועל באמת.

אל תבלעו את זה.

משווק השקעות שמחרטט בביטחון ומתרגז או נאטם למשמע שאלות שלא התכונן אליהן הוא לא מישהו שצריך לגעת בכסף שלכם.

6. דילוג על הדגים השמנים

הדרך הקשה והמורכבת ביותר לגייס הון עבור מוצר השקעה מסוים היא לשווק אותו להרבה מאוד משקיעים קטנים.

מבחינת משווק ההשקעות, אין שום היגיון עסקי בהתמודדות עם כאב הראש והעלויות הנלוות לפנייה לאלפי דגי רקק, כאשר הוא יכול לגייס את מלוא ההון הדרוש באמצעות פנייה למספר חד-ספרתי של "דגים שמנים" במיוחד כמו גופים מוסדיים.

זה לא מאוד "חברתי", אבל כך עובד העולם הפיננסי. בשל שיקולי עלות-תועלת, מוצרי השקעה ישווקו תחילה למשקיעים המוסדיים גדולים, בעוד שמשקיעים פרטיים קטנים יקבלו את כל השאר.

נסו להבין מדוע ה"הזדמנות החלומית" מוצעת דווקא לכם, ולא, נניח, לקרנות פנסיה, קופות הגמל וגופים מוסדיים ענקיים אחרים.

אם מוצר ההשקעה כל כך אטרקטיבי, מדוע המוסדיים לא "עפים" עליו? מה הם יודעים שאתם לא יודעים?

הסיבה שנוכלים ושרלטנים פיננסיים נוטים לדלג על הגופים המוסדיים ולפנות ישר לדגי הרקק היא שהאחרונים נוטים ליפול בפח לעתים קרובות יותר ולא לבצע מחקר מקדים. הגופים המוסדיים, להבדיל, יודעים ברוב המקרים לזהות הונאות ולא נוגעים בהן עם מקל.

גם כאן, אם למשווק ההשקעות אין תשובה טובה – עשו אחורה פנה.

7. הבטחות לחשאיות ובלעדיות

בני אדם אוהבים להרגיש שהם חלק ממועדון סגור, שחשוף למידע שאין לאף אחד אחר.

השרלטנים הפיננסיים מודעים לכך, ולכן הם נוטים לשוות אופי אקסקלוסיבי להונאות שלהם. הם עשויים לטעון שהמוצר הרעיל מתבסס על פריצות דרך טכנולוגיות, על פטנטים ונוסחאות שאיש טרם שמע עליהן, על תאוריות קונספירציה ואפילו על מידע פנים.

מעבר לכך ששימוש במידע פנים הוא בלתי חוקי ויגרור מן הסתם ענישה פלילית, כל הבטחה "חשאית" מהסוג הזה צריכה לעורר חשד וספק.

המציאות היא שברוב המקרים אין חדש תחת השמש. אם אסטרטגיות השקעה מורכבות היו מוכיחות את עצמן — סביר להניח שכבר היינו שומעים עליהן.

מה שידוע בינתיים זה שהשקעה פסיבית בקרנות מחקות "טיפשות" עם דמי ניהול אפסים היא בדרך כלל האסטרטגיה הרווחית ביותר לטווח ארוך.

זכרו: אם מישהו מוצא אנומליה או אסטרטגיית השקעה רווחית בטירוף, הדבר האחרון שהוא יעשה יהיה לחלוק אותו עם הציבור ולאבד את יתרונו היחסי. לעומת זאת, אם מישהו מוצא אסטרטגיה או מוצר השקעה שאף אחד לא מוכן לגעת בה (קרקע חקלאית, מישהו?), שיווק אגרסיבי יהיה הדבר הראשון שהוא יעשה.

8. היעדר שקיפות

הכסף שלכם צריך להיות מוחזק בחשבון נאמנות נפרד מזה של מנהל ההשקעות, כך שבשום שלב לא "יתערבב" עם ההון העצמי של החברה המנהלת.

עליכם לדעת מיהו אותו נאמן ולוודא שמדובר בצד שלישי בעל מוניטין, בלתי-תלוי, המפוקח על ידי הגופים הרלוונטיים.  בנוסף, יש לוודא שחשבון הנאמנות רשום על שמכם, ושהרשאות הפעולה של מנהל ההשקעות מוגבלת (כך שהוא לא יכול, למשל, למשוך כספים מהחשבון, אלא רק לבצע פעולות מסחר).

בנוסף, מבנה העמלות והעלויות צריך להיות שקוף ונהיר: ודאו שאתם יודעים מהם דמי הניהול, דמי ההחזקה, דמי הנאמנות, ועמלות נסתרות נוספות.

מוצר השקעה בלתי שקוף, שבו לכסף שלכם אין "כתובת" ברורה, כשהמשווק לא מסוגל להסביר בצורה ברורה את ה"מסלול" שהוא עושה מרגע ההשקעה ועד לפדיון ו/או את העלות של ההשקעה – הוא לא מוצר לגיטימי.

9. היעדר נזילות

תמיד קל להשקיע אצל נוכלים — הרבה יותר קשה למשוך את הכסף חזרה.

הימנעו מהשקעה במוצר כלשהו מבלי שאתם מבינים איך, באילו תנאים, ובאיזו מהירות ניתן יהיה להפכו חזרה למזומנים בעת הצורך.

שאלו את המשווק מתי אפשר למכור את ההשקעה, אם יש שוק זמין של קונים, ומהן העלויות והמגבלות הכרוכות בהנזלת הכספים.

ללא תשובות שיניחו את דעתכם – התחילו לחשוד.

10. משחק סכום אפס

לבסוף, השקעות שמחייבות אתכם "להמר" כנגד משקיעים אחרים בשוק הן בעייתיות מטבען.

לא כל זירות המסחר (פורקס, מניות, חוזי הפרשים (CFD), אופציות וכן הלאה) הן בהגדרה בלתי לגיטימית או בלתי חוקיות. ועדיין, לטעמי מדובר במוצרים רעילים, משום שקווי הדמיון בינם לבין הימורים בקאזינו עמומים ביותר.

המאפיין המרכזי של המוצרים הללו הוא שמדובר במשחקי סכום אפס. כל צד לעסקה מחזיק בדעה משלו. ראובן חושב שמחיר הנפט יעלה, שמעון חושב שמחיר הנפט ירד. שני הצדדים משתתפים במשחק מתוך מחשבה שיצליחו להערים על הצד שכנגד. ברור שאין אפשרות הגיונית ששניהם ירוויחו מהעסקה בעת ובעונה אחת. ראובן  מוכרח להפסיד כדי ששמעון ירוויח, ולהיפך.

מובן שככל שראובן עשיר יותר, ונהנה מהון אנושי וכוח מחשוב גדול יותר, גדלים סיכוייו להרוויח על חשבונו של שמעון. אם ראובן הוא מנהל בנק גדול, או בית השקעות שמגייס לשורותיו את מיטב בוגרי הכלכלה, מובן שהוא נהנה מיתרון מובהק על פני שמעון, המשקיע הקטן, ששמע במקרה על דרך לעשות כסף בבורסה דרך מסחר באופציות וחוזים עתידיים. במצב זה, הסיכויים מוטים מראש כנגד שמעון, ויכולתו להרוויח באופן עקבי מזירות מסחר כאלה כמעט שלא קיימת.

משחק סכום אפס, שבו הסיכויים מוטים מראש נגד הסוחר/מהמר, ושבסופו הבית תמיד זוכה, לא יכול להוות בסיס לאסטרטגיית השקעה בת קיימא. לכל היותר, מדובר בהימור ספקולטיבי.

בשורה התחתונה

הפחד הגדול ביותר – ואויבו המושבע – של הנוכל הפיננסי, הוא משקיע מיודע. הנוכל לא רוצה שתשאלו שאלות, ולכן זה בדיוק מה שעליכם לעשות. היו זהירים וסקפטיים וחקרו לפני שאתם מעמידים את כספכם בסיכון.

מרגע שהנוכל שם ידו על כספכם – הכסף אבוד לנצח. הפתרון היחיד הוא להיערך מראש כך כך שלא יוכל לקבל את הכסף מלכתחילה.

צרכנים פיננסים נבונים, מודעים וסקפטיים הם קו החזית במערכה מול הנוכלים הפיננסיים. אל תצפו שחוקרי ופרקליטי הרשות לניירות ערך יגנו עליכם. אתם היחידים שמסוגלים – וחייבים – להגן על עצמכם.

הירשם
הודע על
guest
77 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
אאא אאא

הבעיה עם עשר סימני ההיכר הללו היא שבמידה כזו או אחרת הם קיימים בכל ההשקעות האפשריות.

אאא אאא

לדוגמה, האם אג"ח חברות הנדל"ן שהונפקו בישראל הן תרמית או לא? ומה עם חברות שמציעות הלוואות עמית-לעמית?

איש (3718)

אגח חברות הנדלן שהונפקו הוא לא נטול שקיפות , לא מבטיח תשואה חלומית בסיכון אפסי, לא נטול נזילות , לא מהווה משחק סכום אפס, לא דילג על המשקיעים הכבדים, ללא מורכבות יתר, ללא חשאיות ובלעדיות.

האם קראת בכלל את הכתבה? מומלץ לקרוא הכתבה לפני שמגיבים לה.

אאא אאא

אג"ח חברות הנדל"ן הזרות רשום על שם חברות המאוגדות בכל מיני איי בתולה עם נכסים לא ברורים שעומדים מאחוריו וחתמים שנמצאים בניגוד עניינים. אני לא אומר שמדובר בתרמית, אלא רק שהקו המפריד הוא לפעמים דק.

יריב

אאא צודק, ומעבר לכך נדמה לי שהם הפסיקו לגייס חוב בארץ.

שאלה פשוטה שמשקיע צריך במקרה זה לשאול את עצמו היא מדוע החברות האלה טרחו להגיע לשוק קטן ולא משוכלל כמו ישראל במקום לגייס חוב בנמל הבית שלהן, ארה"ב. הם אגב יטענו שזה מתוך ציונות, הרי רוב בעלי החברות האלה יהודים. על זה נאמר 'הפטריוטיזם הוא מפלטו של הנבל'.

לגבי הלוואות עמית לעמית הסולידית פרסמה פוסט מצויין בנושא.

רוני

מנסיון רב מתוך המערכת, אתיחס רק לפורקס שבו אלפי אנשים מאבדים סכומים גדולים מאוד. אני ראיתי אנשים מוחקים 50 אלף דולר בלילה. כמובן שהחברות לא "מתכסות" ומעבר לעמלות הזניחות הן חוגגות על ההפסדים. חשוב להבין דבר אחד המינוף הוא קטלני גם לאחר הרגולציה האחרונה, אתה יכול לתפוס מגמה אבל התיקונים ימחקו אותך כמעט תמיד ( 97% מאבדים את כל כספם). הדבר דומה למישהו שמקבל פרארי ואומרים לו שאין שוטרים או מכוניות אחרות ברגע של חולשה הוא יסכן את עצמו ככה זה גם המינופים אם לא מגבילים אותך אתה תמנף את עצמך לדעת ומחיקת הכסף כמעט ודאית. עבדתי בפרסום פורקס שנים… קרא עוד »

Shmil

שאפו.

אני

מאמר מעולה. תודה

inonzינון

פוסט חשוב ביותר בימים אלו, אחרי קרן שמש-טפירו, קרן קלע-אמיר ברמלי, USG Capital (וואו, כמה פעמים שהם התקשרו אלי, מזל שלא השקעתי) ועוד כמה ששכחתי בדרך…
הקישורל"מאגר יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקי השקעות הרשות" – לא עובד
תודה

עופר

כל הכבוד על פוסט חשוב ועל לקיחת תפקיד הובלה בחיסון הציבור מפני נוכלים.
הצלחת להיות חברתית בכל זאת 🙂
בדיוק חשבתי לכתוב פוסט דומה על החלק האפל של עולם השיווק והמכירות.
חיזקת אותי.

מהלב

סולידית יקרה,
תודה על עוד מאמר טוב ומחכים
דרך נוספת להתמודד עם השרלטנים היא לקחת אחריות על הפרסומות המוצגות בבלוג האישי, ולסנן פרסומות של כל מיני זירות מסחר במט"ח, עסקאות נדל"ן ושאר ירקות…
כמובן שהכי טוב לתת לאנשים חכות כדי לדוג בעצמם (כפי שאת עושה), וכמובן שסינון פרסומות הינו פעולה שנעשית בדיעבד, אך בכל מקרה הסינון היא פעולה משלימה לגישת מתן החכות ונמצאת בהלימה איתה.
מדוע לתת לאנשים חכות מצד אחד ומצד שני לאפשר את "זיהום האגם"?

אנא-אל

קטנוני רצח

רפאל

דורין, תסגרי את הבלוג רק לאנשים משלמים. יהיו פה הרבה יותר אנשים איכותיים ולא נדלים ערסיים עם הערות ותגובות שהם רוע צרוף

mementoil

רפאל –
אני בוודאי לא מגן על תגובות שהן רוע צרוף.
אבל זה מועיל מדי פעם לשמוע דעה שמנוגדת לזו שלך, כדי להתאפס על המציאות. אם אתה גולש בפורום סגור אז מן הסתם אתה מאזין רק לאנשים שמכלתחילה מסכימים עם השקפת עולמך (אחרת לא היו מוכנים לשלם עבור השירות), ואתה נמצא בתוך מה שמכונה "תיבת תהודה מחשבתית".

סרגיי

ההצעה עלתה בטח לפניי, אבל רק למקרה: [פעם בתקופה] ניתן גם לערוך את [מה שנוסף ל] האתר לספר דיגיטלי (ePub 🙏) ולאפשר לאנשים לרכוש אותו במחיר סביר.

זה גם יעזור למימון, גם לתרומה וגם לערך (מי לא היה מעדיף לקרוא את המאמרים כספר דיגיטלי על פני קריאה ממסך המחשב?)

moti

לי יש סימן אזהרה אחד פשוט, אם מישהו פונה אל תאוות בצע שבי, מדובר בנוכל, ואני מסתלק מייד

rl

אזהרה מס 11 (חידוד של מס 2-4) דלג אדום – משווק שמתקשר אליכם מיוזמתו . הצליח בדרך כלשהי להשיג את המספר מגוף לגיטימי ומציג עצמו כפועל מטעמו / בשיתופו . לי ניסו למכור ביטוח בריאות סרק שלא שווה כלום לאחר שאיכשהו ידעו פרטים על טיפול רפואי שעברתי באופן פרטי .

בן-בן

תשמעי, את מדהימה.
פוסט מעולה.

רז

שיטה מעולה להרוויח כסף בדיוק מהגופים האלה היא לתבוע אותם על ספאם (הודעות סמס בעיקר)

Ido

לסולידית: את עושה שירות חשוב לציבור, היה רצוי שתעניקי מערכי שיעור לתלמידי תיכון בנושאים הרלוונטיים.

מיכלה

כן!!!
וגם שתשימי אפשרות לשתף את הפוסט בפייסבוק!
תודה (:

אייסמן

לגבי סעיף 10: ראשית, הסעיף פוסל למעשה כל התעסקות בשוק ההון, כולל הדברים שאת מציעה כאן בבלוג. שנית, לראובן המוסדי יש גם אילוצים שאין לשמעון הקטן. וגם פחות אכפת לו כי זה לא הכסף שלו שהוא משחק בו. דוגמה? למשל בעדכון מדדים. ראובן חייב לקנות כמות X של מניית פריגו בנעילה כי המשקל שלה ירד ברבעון האחרון, ולא משנה באיזה מחיר. שמעון יודע שראובן מחויב והוא רוכש את הנייר שעה לפני העדכון. שמעון מרוויח מהעסקה, ראובן את המשכורת, וההשקעה שלך בתעודת הסל מממנת את שניהם 🙂 שלישית, "הבית תמיד זוכה" נכון לכל תחום השקעה. זה רק בוטה יותר בקזינו או… קרא עוד »

איש(3718)

קניית ניירות ערך (אגרות חוב או מניות) זה משחק סכום אפס ??!!

ממליץ ללמוד קצת על כלכלה ושוק ההון לפני שיוצאים בהצהרות שגויות כאלו.

בדייוק על התפיסות השגויות האלו מבססים הרמאים את הצלחתם. אל תעזרו להם.

אלי

קניית ניירות ערך היא משחק סכום 0 כשזה נעשה באמצעות הבורסה. הבורסה הרי צריכה להתאפס בסופו של דבר, מה שאחד קונה – האחר צריך למכור, אחרת אין מסחר.
לגבי הרווחים/הפסדים בהם אין זה סכום 0.

ohadcn

הכסף נכנס לא רק מקנייה ומכירה – אלא גם מהחברות שנסחרות
חברות מחלקות דיוידנדים (אני מחזיק בכמה מניות לא דרך תעודות סל/קרנות נאמנות, קיבלתי מהן דיוידנדים של 5%-10%בשנה האחרונה)
ואם אתה מחזיק אגרות חוב – שמחלקות ריבית – שוב כסף שיוצא מהחברות ונכנס לחשבון הבנק שלך.
בסוף משקיע הערך בונה על זה שהוא מקבל כסף מהרווחים של החברה שהוא מחזיק בה, לא מקנייה ומכירה.

חמודי

חם היום. את מפעילה מזגן או חוסכת ?

ren

ל א ! היא מחכה שתבוא לנפנף עליה במניפה, מוח צר.

מיכלה

גמני מוכנה (:
אני אבוא עם הילד – הוא כל הזמן רץ, זה עושה המון רוח (:

רפאל

עם ניסיון בכל מיני השקעות וזירות מסחר,
1.אין לכם לסמוך על אף אחד ואל תאמין לאף אדם,
2. הפתגם הנכון להיום,,חשדהו וכבדהו.
3. אם מתקשרים אליכם עם כל מיני הצעות,זה סימן קרוב ל 100% שזה נוכלות.
4. תשקיע רק אם אתה היוזם,ולא אם אחרים יוזמים.
5.לא משקיעים או חותמים על שום טופס לפני שבודקים עם אנשי מקצוע אמינים,
אישתו של אדם גם נחשבת אשת מקצוע,,אינטואיציה נשית דבר חזק מאוד
6.תישן לילה אחד לפני שתקבל החלטה
7.יש עוד הרבה עצות זהירות,,
אבל הכי חשובה,,,,,,,,,,אין ארוחות חינם,,
ואם הארוחה בחינם,אז כנראה הכניסו לתוכה המון רעל,,ואז כבר מאוחר מדאי,,,

תומר

אשמח לשמוע דעתך בנושא השקעות נדל"ן בארה"ב, הבנתי שיש חברות שמשלות אותך,ולמעשה משלמים לך "שכירות" שנגזרת מהקרן ששילמת להם. והבנתי שאם חוקרים את התחום בצורה מסודרת באתרים כמו zilow שנותן מידע מקיף על הנכס, מה שנראה מאפשר מזעור מסויים של הסיכון. ברור לי שיש להתייחס לנכס כהשקעה מסוכנת כמו למניה. בלי קשר בעבר שאלתי בתגובה לפוסט לגבי דעתך בנוגע לנדל"ן בארה"ב ואמרת שתירשמי על כך פוסט עתידי, האם הפוסט הנוכחי גם כן "מסכם" בתוכו את נושא הנדל"ן בארה"ב?

תומר

דורין, שאלה בנוגע לסעיף 8. האם חשבון השקעות שנמצא בבית השקעות גדול (נניח מיטב, מגדל, IBI) מוחזק בחשבון נאמנות נפרד מבית ההשקעות ? האם באופן כללי הכסף בטוח שם כמו בבנק ?

רפאל

תודה דורין. שאלה קטנה, כתבת שהם מחוייבים להחזיק "את יתרות המזומנים". מה בדבר קרנות נאמנות שאני רוכש דרך החשבון בבית השקעות. האם במקרה של פשיטת רגל קרן הנאמנות רשומה על השם שלי או תחת בית ההשקעות ?

רפאל

תודה דורין. בלוג נפלא וכל הכבוד לך.

אלון

רוצה לציין סוג נוסף של נוכלות – השקעה בנדלן בארהב. כמעט נפלתי בפח אז תלמדו מהנסיון!
אז ככה – מציעים בית בארהב עם תשואה מובטחת ל4 שנים! אתם מקבלים 48 צ'קים שכוללים קרן ןתשואה, עם ערבות בנקאית של בנק אמריקאי! הבית נרשם על שמכם בלבד! חברת ניהול לא לוקחת שום צד בענין פרט לדאוג לדיירים ולבית שקניתם דרכם. הכל פיקס. באמת. למישהו יש רעיון איפה הקאטש?..

גיורא

בנוגע לקאטש. מוכרים לך לכאורה בית במאה אלף דולר. ומשכירים אותו עבורך בעשרת אלפים דולר לשנה ל 4 השנים הראשונות. לכאורה רווח של 10% לשנה על נכס מניב. רק שבפועל הנכס שווה 40 אלף דולר. כלומר אתה ממנת את השכירות. רק בסוף השנה הרביעית כשאתה מנסה למכור או להשכיר שוב אתה מגלה שעשו עליך סיבוב.

אלון

אכן זה המצב. המחיר בו רצו למכור לי את הבית היה 75 אלף דולר. לפני החתימה הסופית פשוט לקחתי שמאי שהעריך את הבית ב 38 אלף דולר!!
ראו הוזהרתם! לא להתקרב לחברות נדלן ישראליות שמוכרות נכסים במחירים "אטרקטיביים"!

ישראל

אכן עצוב השם הרע שחלק מהאנשים מוציאים לשוק הזה, אין ספק שצריך לבדוק טוב טוב לפני אבל תמשיך לחפש ידידי, אני עוסק בזה בארה"ב כבר כמה שנים ורואה ברכה ב"ה. תצליח!

חיים

אלון. לדעתי אתה מפספס פה בגדול…למה אתה לא קנית את הבית ב38000 דולר או בית דומה לו? התשובה היא שאינך יכול או מבין איך עושים את התהליך,או אין לך זמן להתעסק עם זה…בפועל בלי לראות את הבית אני יכול לומר לך שבית כזה בארץ עולה לא פחות מ250,000 דולר, החברה שמוכרת לך את הבית צריכה לקבל את שכר טירחתה? התשואה השנתית על שכר הדירה היא בסביבות 9% .יש עוד השקעות כאלה בארץ? ובשורה התחתונה הבית הוא שלך ורשום על שימך עפ"י חוק בארה"ב. ודבר אחרון, תשווה עם המחירים בארץ ואל תסתכל כמה החברה שמוכרת מרוויחה.

מוטי

מישהו פה מכיר את קרן 'אבני דרך'? הם מציעים משהו כמו 6 אחוז תשואה בשנה על השקעה בדירות. אני לא מבין, ולא רץ להשקיע כספים אבל אם מישהו מכיר פה קצת אותם אני אשמח לשמוע. תודה.

רן

פוסט מעולה! תודה!
שאלה: מה מונע ממנהל השקעות ״פושע״ שיש לו הרשאת פעילות אך לא הרשאת משיכת כספים, לסחור מול עצמו בסחורה ״זבל״ כדי לגנוב כספים?
למשל להציע למכירה מניות זבל (דל סחירות וכו) במחיר גבוה משמעותית מהשוק בחשבון שלו, ולקנות אותן מהחשבון שלי?

tsionakeren

נהנה לקרוא,
שאלה, יש גוף שקוראים לו הגשמה, הוא למעשה מאגד משקיעים לכניסה לפרוייקטי נדל"ן מה דעתך לגביו ?

פנינה לאו

יופי של בלוג!! ציונה קרן, לדעתי השאלה שאת צריכה לשאול היא מי בעל הבית של הקרן. במקרה של קרן הגשמה למשל, יש את אבי כץ (קופיקס). האם היית סומכת עליו? האם הוכיח את עצמו בשוק? האם יש לגביו היסטוריה בעייתית? לדעתי אם תעני על השאלות בצורה שתניח את הדעת תוכלי להתקדם בנושא.
פנינה לאו- לזר

יריב

מרפרוף קצר נראה שב'הגשמה' ה'משקיע' הפרטי מושקע בפרוייקט אחד ספציפי. כבר מדובר בחוסר סימטרייה בהנחה והגשמה מושקעים בכל הפרוייקטים שלהם מאחר והם מפזרים סיכונים ואת לא. אבל המשך רפרוף באתר שלהם מגלה ש'הגשמה' לא משקיעים כלום מכספם, הם רק מתווכים. בקיצור הם לא לוקחים סיכון בכלל ואת לוקחת סיכון מלא.

הקונה יזהר, אני אישית לא הייתי נוגע עם מקל.

Hezi

פוסט מעולה! מעניין דורין אם את יכולה לרשום פוסט עם עשר הסימנים החיוביים להשקעה. כי מה שמעניין זה איפה כן להשקיע ( ולא איפה לא)

גליה

סולידית יקרה,
מה התייחסותך לפיקדונות מובנים של הבנקים? הקרן מובטחת (ברור שנומינלית בלבד אך היום כשהאינפלציה אפסית זה לא נורא) והתשואה יכולה להיות יפה פלוס. לא מפריע לי שהכסף לא נזיל כמה שנים. ברור שקיים גם סיכון מה שנקרה "הפסד של הרווח שיכולתי להשיג באפיק השקעה אחר", אך יחד עם זאת יכולתי להפסיד גם את הקרן באפיק ההשקעה האחר הזה.

Al Bundy

תשואה וסיכון הולכים יד ביד… לא ניתן להשיג את האחת ללא האחר.
רק לי זה מזכיר את:
Love and marriage, love and marriage
Go together like a horse and carriage
This I tell you brother
You can't have one without the other

יוסי

אם אינני טועה חברת אלגוטריידינג שעמדה בראש איגוד חברות אלגוטריידינג יחד עם הרשות לניירות ערך, לא פחות, וקבעו יחד תקן איכות ואמינות לחברות כאלה, מואשמת כיום במירמה בידי אותה רשות.

אז העצה שבסוף סעיף 3, לסמוך על הרשות לניירות ערך 3 משענת קנה רצוץ

נתנייתי

האמת היא שרוב הפניות אלי (בעינייני פיננסים, ביטוח, ביטוח רפואי וכו') היו לא אמינות וכלל לא עלה בדעתי להתפתות. מה שהגיוני- הם פנו אלי באקראי, וחבל להשקיע בשיחה עם מישהו מתוחכם; עדיף לסנן אותם החוצה ולהישאר עם הפתיים. בזמנו שמעתי מחקר שמכתבי "עוקץ ניגרי" נכתבים בכוונה עם שגיאות כתיב, ברמה שלא סביר שפקיד בכיר-אפילו בניגריה- כתב אותם; כך היוזמים מעלים את הסיכוי שהעונים אכן ייפלו בפח, בסופו של דבר. המסקנות: – הזהירו קרובים שלא שולטים בעברית או שלא מכירים את הבירוקרטיה וההווי הישראליים לא להתפתות להצעות (לא רק בתחום הפיננסי) – אם אתם מקבלים הצעה "איכותית", שאכן נשמעת רצינית, ראו… קרא עוד »

דורון

מה אתם יודעים לומר על השקעות נדל"ן בארה"ב באמצעות CityR?

שמיל

מה את רשאית / ממליצה להגיד בקשר לקרן הגשמה?
חלק מהנקודות עליהם הצבעת מתאימים לדרך הפעולה של הגשמה.
האם מייסד הקרן שהוא גם מייסד קופיקס ויש לו עבר עסקי מוכר הינו נוכל מתחזה?

רן

כדאי גם להזהיר מפני פירמידות – זה אמנם לא משווק כמוצר פיננסי אבל אנשים מאבדים שם את כספם. כיום משתוללת בארץ פירמידה שקשורה לאחסון נתונים בענן ויש להישמר ממנה וכל דבר דומה.

עודד

לגבי רמז מס' 8, חשוב להדגיש שזה תנאי הכרחי אבל לא מספיק. לא צריך להיות מומחה גדול לשוק ההון כדי לדעת איך לרוקן חשבון נאמנות מהכסף שבו באמצעות ניירות ערך. נוכלים מנצלים את הקיום של נאמנות כדי לנטרל התנגדויות של ספקנים ("זו לא השקעה מסוכנת, הכסף נמצא על שמך אצל מגדל" – למשל http://www.themarker.com/markerweek/1.2942093).

אז גם אם הכסף שמור בנאמנות בבנק השקעות "מכובד" (ואני אפילו לא בטוח שאני יודע איך לזהות בנק מכובד, אם יש כזה),

יעל

מה עם כל נושא ה-הלוואות חברתיות, מדוע אין התייחסות אליו.

גזי

יכול להיות שהן מסוכנות/לא כדאיות אבל לא "רעילות" (רמאות), לפחות חלקן.
לשל eloan בארץ, לא נופל אפילו לאחד העשרת הכללים בפוסט.

גילוי נאות: אין לי אינטרס בeloan , מעבר להיותי מלווה באתר, בסכום שהוא זניח מבחינתי.

fintranslator

השאלה אם שווה את הזמן שלה. זה כסף שבלאו הכי היא לא צריכה

איש (3718)

עוד נקודה ששכחת לזיהוי הנדלים הארסיים האלו, נקודה שבה ה"עיתונות" הכלכלית עוזרת בה מאד היא ניפוח כשלי שוק ההון.

אמירות כמו "בשוק ההון כולם רמאים", "בשוק ההון בטוח יעשו לך תספורת" "הבורסה מסוכנת מאד" תוך כדי שהם מוכרים לך הזבל שלהם היא עוד דרך בטוחה לזהות אותם.

babta

תודה… יופי של פוסט…..חשוב מאוד.
והכי חשוב … לעולם לא לענות למשהו שפונה אליך…. תמיד זה נוכל.
את ההשקעות כל אחד צריך לבחור בעצמו אחרי שבדק את ההשקעה. זה חלק מהסיכון שהבודק לוקח על עצמו.

אייב

'משום שקווי הדמיון בינם לבין הימורים בקאזינו עמומים ביותר.'
מכאן משמע שאין דמיון בין הדברים והם שונים בתכלית.
כנראה שהכוונה היא שקווי ההפרדה, או הגבולות, עמומים.

אין צורך לפרסם את התגובה.

תומר

בלי קשר יש שאלה שדיי מעניין אותי לשמוע את דעתך, למרות שאני דיי יכול לנחש את התשובה (:. האם הקמפיין שמעודד מתבגרים לעשות 5 יחידות מתמטיקה מנקודת מבטך הם בעצם רק מעודדים אותם להיות עכבר שרץ במהירות יותר גבוהה במירוץ העכברים?

פנדה

פוסט מעולה! פעם היו אומרים: "להדפיס ולתלות על המקרר". איפה יציבו את האזהרות האלה היום? במסך הפתיחה של הנייד?

דולב

פוסט מצויין! אין מילים!

שיקו

פוסט אינפורמטיבי מאוד.

אולי אפילו אגזים ואומר שהפוסט הכי חשוב בפורסם בבלוג עד כה.

אסתי

מישהו שמע על קפיטל 38?

מתחילה

איפה אפשר למצוא מאגר יועצי השקעות, משווקי השקעות ומנהלי תיקי השקעות.
הקישור לא עובד וניסיתי לחפש בגוגל וזה הביא אותי למספר קישורים ועמודים שלא עובדים..
תודה רבה!

בעז בן-דב

בפסקה השניה של נקןדה 10, אני חושב שהתכוונת ל"קווים המפרידים" ולא ל"קווי הדמיון". יכול להיות?

יאיר קורן

יש עוד סימן, הנוכלים תמיד מאיימים לתבוע כל אחד ששואל יותר מידי שאלות או "מעיז" להגיד שאולי המלך ערום

דינדין

תודה רבה!!
פוסט מצויין!!!

trackback

[…] מכדי להיות אמיתי הוא בדרך כלל כזה. אני ממליץ להתעמק מעט בפוסט המצויין הזה של הסולידית בכדי להכיר את סימני ההזהרה […]

מיקי

אין מקרים שקורבנות הצליחו להחזיר לעצמם את הכסף?

.

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום

דילוג לתוכן