בית » השקעות » זה פיצ’ר, לא באג: 6 מחשבות על “המפולת” בשוק

זה פיצ’ר, לא באג: 6 מחשבות על “המפולת” בשוק

שוב סוער בשוק המניות – או לפחות, סוער מספיק כדי להעיר את הבלוג הזה מרבצו. 🙂

מדד ה-S&P 500 רשם בשבוע החולף שישה ימי ירידות רצופים, במסגרתם השיל כמעט 7% משוויו – הירידה הרצופה הארוכה ביותר מאז נובמבר 2016. באחד מאותם ימים השוק נחתך ב-3.29% ביום אחד.

ככה זה. די ברצף קצר של מסכים אדומים כדי לדחוק את המשקיעים מעבר לאזור הנוחות, להשכיח מזכרוננו את העובדה שאותו שוק עלה ביותר מ-200% מאז מרץ 2009, ולגרום לריטואל הקבוע לחזור על עצמו.

שוב משקיעים מוציאים עצמם בודקים את התיק מדי שעה עגולה;

שוב משקיעים שואלים את כל מי שרק אפשר האם זו הזדמנות כניסה, או שמא הקריסה הגדולה החלה;

שוב משקיעים בוחנים בשבע עיניים כל תזוזה קטנה בשווקים;

שוב משקיעים גומאים בצמא כותרות אלארמיסטיות בעיתונות הכלכלית, שמדברות על “מפולת” או “קריסה“;

שוב משקיעים מטילים ספק בתכניות ההשקעה שגיבשו (אם גיבשו), בסיבולת הסיכון שלהם, ובהרכב תיק ההשקעות שלהם;

שוב משקיעים מתבלבלים בין הנסיבות ואופק ההשקעה שלהם לנסיבות ולאופק ההשקעה של אחרים;

שוב משקיעים מתפתים לנהוג כסוחרים לטווח-קצר בכסף שמיועד להשקעה לטווח ארוך;

ושוב משקיעים מתייסרים באשמה על כך שבכלל סיכנו את כספם ונכנסו לשוק מלכתחילה.

הריטואל הזה אינו פוסח גם על משקיעים פסיביים, למרות מחויבותם לכאורה לפילוסופיה של “קנה והחזק”. בפורום הבוגלהדס, לא פחות, ישנו שרשור מפלצתי שקם לתחייה בכל פעם שהשוק משהק לו.

בני אדם שונאים להפסיד. כפי שהראו פרופ’ כהנמן ואחרים, עוצמת הכאב הנובעת מהפסד כפולה מעוצמת ההנאה הנובעת מרווח. מחקרים הראו שהחלק האחראי במוח על עיבוד הפסדים הוא אותו חלק שמגיב לסכנות קיומיות, ואחראי, בין היתר, על הפעלת מנגנון ה-“הילחם-או-ברח”. התוצאה היא שמשקיעים מרגישים שהם חייבים “לעשות משהו” ולפעול נוכח הסכנה כדי להציל את מה שנותר מכספם.

שנאת ההפסד מחמירה כשהיא משולבת עם קוצר ראייה – הנטייה האנושית הבסיסית להעריך תוצאות ולהסיק מסקנות על סמך ביצועים בטווח הקצר.

יחד, ההטיות הקוגניטיביות הללו עלולות להמיט חורבן על תיק ההשקעות: השוק יורד, אנשים בודקים ללא הרף את ערך השוק של התיק שלהם לצורך בקרת נזקים, נחשפים להפסדים, שנאת ההפסד מובילה לניטור קפדני ותכוף עוד יותר של התיק עד שבסופו של דבר שעצביהם מתרופפים, הם כורעים תחת המתח ומקבלים החלטות ממקום רגשי.

לכך יש להוסיף את הדינמיקה הייחודית של שוק יורד. השוק נוטה לטפס באיטיות ובשיטתיות, מבלי שאיש שם לב אליו, ולנסוך במשקיעים תחושה מדומה של ביטחון; אך כשהוא צולל, בדרך כלל זה מתרחש בבת אחת, ללא סימני אזהרה, במין גל אלים ומהיר — תזכורת כאובה לעובדה שמניות הן נכס עתיר סיכון ותנודתי.

כל אלה מסבירים מדוע משקיעים נוטים לבצע את השגיאות החמורות ביותר במהלך ימים של ירידות חדות בשווקים.

העצה הרווחת היא להכיר בהשפעותיה ההרסניות של קבלת החלטות אמוציונלית – ולבטל אותה. להתעלם מהרגש, להפסיק לעקוב אחרי ביצועי השוק והתיק או לנחש להיכן מועדות פניהם, לא להתפתות לכותרות קליקבייט, לזכור לשם מה אתם משקיעים, לזכור שאתם משקיעים לטווח הנמדד בשנים ובעשורים ולא לימים ושבועות, ומעל לכל — להיצמד לתכנית השקעה כתובה שהגדרתם מבעוד מועד ולפעול אך ורק בהתאם לכללים הנוקשים שהיא מכתיבה.

זו כמובן עצה טובה, אבל היא לא שלמה.

הרי הרעיון ביסוד התחום האקדמי של הכלכלה ההתנהגותית הוא שבני אדם אינם רציונליים לחלוטין, וסובלים מהטיות קוגניטיביות שגורמות להם לפעול, לעתים, בניגוד לאינטרס העצמי שלהם.  והנה, עצה בסגנון “התעלמו מהרגש” חותרת בדיוק תחת המסקנות האלה, מייחסות לבני אדם תכונות של רובוט ממקסם תועלת עצמית – לא של קוף מבוית עם סף גירוי נמוך.

אי-אפשר באמת לבטל את הרגש. פשוט לא טבעי לומר למשקיע לאטום את אוזניו ולהגיב בשוויון נפש בזמן שהוא צופה בחסכונותיו עולים בסערה השמימה. גם אם אנו מודעים לקיומן של הטיות קוגניטיביות שדוחקות בנו “לעשות משהו” כשהשווקים סוערים, זה לא אומר שכולנו יכולים לשנות בבת אחת את מוחות הפרימאטים שלנו.

הפסדים תקופתיים הם אמנם חלק בלתי נמנע מהשקעה לטווח ארוך בשוק ההון – אבל זה תמיד כואב לחוות אותם מחדש. התחושות הצורבות הללו תיכאבנה בכל פעם, ואפילו משקיעים מנוסים אינם חסינים מפניהן. ככל שהתנודתיות בשווקים גבוהה יותר, כך גוברת גם התנודתיות האמוציונלית.

כמשקיעה לטווח ארוך, אני ערה לכך שאני חשופה להשפעות אמוציונליות. לכן אני צריכה להזכיר לעצמי, שוב ושוב, שקבלת החלטות אמוציונליות בעיצומו של סערה בשווקים עלולה להסב לי נזק פיננסי חמור. קיבצתי כאן כמה מחשבות על הפסדים בשוק. הפוסט הזה הוא תזכורת לקוראי – אבל גם עבור עצמי.

1) ירידות הן בלתי נמנעות

מאז 1928 שק המניות האמריקני רשם 90 “תיקונים” בשיעור של 10%- לפחות. כלומר, השוק חווה ירידות חדות בממוצע של תיקון אחד לשנה.

תיקון של 15%-, אגב, מתרחש בממוצע אחת לשנתיים, ואילו “שוק דובי” שמסתכם בירידות של 20%- ומעלה מתרחש בממוצע אחת ל-3 או 4 שנים.  כלומר, לא ניתן להשקיע במניות מבלי להתמודד עם הפסדים בנקודה כלשהי. משקיעים במניות צריכים לצפות כי ייתקלו בהפסדים לעתים קרובות למדי, כשאחת למספר שנים יחוו הפסדים משמעותיים.

הירידות הללו לא מלמדות על כך שמשהו דפוק במערכת. להיפך: הן מאפיין אינהרנטי, טבעי ויסודי שלה. השוק צריך להשיל מעליו את עודפים שהצטברו כדי להמשיך לתפקד. ובהתחשב בכך שהשוק הוא מערכת מורכבת הנשלטת על ידי דעות מנוגדות ורגשות עזים של מיליוני משקיעים ברחבי העולם – הירידות הן בלתי נמנעות.

מניות הן נכס עתיר סיכון. הסיכון הזה בא לידי ביטוי בתנודתיות הגבוהה של שעריהן. תנודתיות היא הסיבה לכך שהשקעה במניות צפויה להניב תשואה גבוהה יותר בהשוואה לנכסי השקעה מסוכנים פחות כדוגמת אגרות חוב או פקדונות בנקאיים. כלומר, התשואה שאנו מצפים להשיג מהשקעה במניות מגלמת “פרמיית סיכון”, או פיצוי, עבור התנודתיות הכרוכה בחשיפה למניות.

 ובעברית: תנודתיות היא המחיר שאנחנו נדרשים “לשלם” כדי להשיג תשואה גבוהה יותר ביחס לנכסים אחרים.

אילו ניתן היה להשיג תשואה יציבה, קבועה וחסרת סיכון של 8% בשנה דרך השקעה במניות, אף אחד לא היה מחזיק פיקדונות או אגרת חוב. כולם היו קונים מניות. הביקוש הזה היה מקפיץ את מחיריהן לרמות שמניבות תשואה אפסית (בתוחלת) – ובמקביל מבטיחות התרסקות עתידית.

2) מי שינסה לברוח מהירידות – צפוי להחמיץ את העליות.

התזוזות המשמעותיות ביותר בשווקים, לטוב ולרע, מתרחשות בדרך כלל בתקופות כמו השבוע החולף.

התנודתיות היא דו-כיוונית: רוב הימים שבהם השוק זינק ב-3%+ התרחשו בעיצומן או בסיומן של תקופות סחף שלילי בשוק. מי שהחמיץ את 20 הימים הטובים ביותר בשוקהאמריקני  מאז 1928 גילה לחרדתו שתשואתו נמוכה ב-50% מהתשואה שהשיג משקיע שהחזיק מעמד בשוק לאורך הימים הללו.

 זה, בעיני, הטיעון החזק ביותר נגד ניסיון לתזמן את השוק בתקופות של ירידות.

3) אין באמת סיבה טובה לירידות

בכל פעם שהשוק יורד אנחנו מחפשים הסבר שיניח את דעתנו, ואולי יסייע לנו לזהות נסיבות דומות כדי להימנע מחשיפה למניות גם בעתיד: רמת המחירים, תחזיות צמיחה, שינויים בשער הריבית, אינפלציה, דפלציה, סיכונים גאו-אסטרטגיים ועוד.

 קל להניח, למשל, שהירידות של השבוע האחרון נובעות מסוגיות מאקרו-כלכליות עמוקות. אבל האמת היא שיש פער די משמעותי בין מצב המשק העולמי לבין ביצועי שוק המניות. באחד המחקרים נמצא שהמתאם בין שיעור צמיחת התמ”ג לבין ביצועי שוק המניות בחמש השנים שלאחר מכן הוא 0.06- — כלומר, אין קורלציה.

למעשה, נמצא שלתחזיות מזג האוויר יש ערך חיזוי טוב יותר ביחס לתשואות השוק העתידיות בהשוואה לשיעורי הצמיחה במשק, עלייה ברווחים, שער הריבית או תחזיות אנליסטים. מיותר לציין שאף לא אחד מאלה מסוגל להסביר או לנבא את התנודות קצרות הטווח בשווקים.

התנודות היומיומיות של השוק מושפעת במידה רבה מגורמים אקראיים. לפעמים הסיבה לכך שהשוק יורד היא פשוט מפני שהשוק עלה יותר מדי לפני כן. לפעמים הסיבה שהשוק עולה היא משום שהשוק ירד יותר מדי לפני כן.  אף על פי שפרשנים נוטים “לגרד” מחדשות היום סיבות לנפילה, ייחוס הסברים מלומדים לתנודות קצרות טווח במחירי המניות שקול לניסיון להסביר את תוצאות הגרלת הלוטו.

4) לאיש אין מושג מה יעשה השוק בטווח הנראה לעין

לא רק שאף אחד לא יודע מדוע השוק מתקן – לאיש גם אין מושג מה צפוי לו בהמשך.

האם השוק צפוי להמשיך לרדת? לתקן מעלה לקראת שבירת שיאים חדשים? לדשדש במקום?

איש לא יודע.

לא כותבי הכותרות, לא הפרשנים הכלכליים, לא יועצי ההשקעות, לא סוכני הביטוח, לא הגולשים בפורומים, לא הקוראים בקפה, בכף היד ובגרפים, ואפילו לא הבלוגרית הפיננסית החביבה על כולכם.  לאף אחד אין מושג. נקודה, סוף.

אנחנו יודעים שהשוק ירד בשלב כלשהו, אבל לא יכולים לצפות מתי תתרחש הנפילה, או מה יהיו משכה ועוצמתה. התנודות של השוק בטווח הזמן הקצר נשלטות כאמור על ידי רגשות קולקטיביים של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, כשלכל אחד מטרות שונות, דעות שונות ,אסטרטגיות השקעה שונות, אופקי השקעה שונים ופרופיל סיכון שונה. את הפסיכולוגיה של העדר, וגלי הפאניקה והאופוריה שמנחים אותו, פשוט אי אפשר לצפות.

5) אז  מי שחה ללא בגד ים?  

כשהשוק שובר שיאים, קל לצטט את באפט ולומר “אהיה חמדן כשכולם יתמלאו חשש”. קל להניח שיש לכם קיבה מברזל, עור של פיל וסיבולת סיכון של גירית הדבש. קל לאמץ הקצאת נכסים אגרסיבית עם חשיפה משמעותית למניות ולשכנע את עצמכם שתדבקו בהצלחה באסטרטגיה של “קנה והחזק”.

אבל לשוק יש דרכים משלו להשפיל גאים. כשהשוק משנה כיוון ומסרב לשתף פעולה עם התכניות שלכם, ההנחות האלה עומדות לפתע למבחן. “קנה והחזק”, למשל, עובדת כאסטרטגיה רק אם ממשיכים לדבוק בה גם כשהשוק יורד. ומה עם סיבולת הסיכון – האם אתם מסוגלים לישון בלילה בידיעה שהשוק איבד כמה אחוזים טובים מערכו?

הדבר המשעשע הוא שכל ההתרסקות שהתרחשה בעבר נתפסות בדיעבד כהזדמנות שהוחמצה, בעוד שכל ההתרסקות שמתרחשת בהווה נתפסת כסיכון משתק. בחודשים האחרונים, כשה-S&P 500 שבר שיאים חדשים בקצב כמעט יומיומי, דובר על כך שתיקון בשוק הוא בלתי-נמנע, בריא, ושיש לברך לקראתו. והנה – כמה ימים גרועים בוולסטריט וכבר אנחנו בפאניקה, קריסה, מפולת ועוד.

אלו הם הזמנים שבהם מתחדד ההבדל בין משקיעים מוצלחים למשקיעים כושלים. טעות לחשוב שאת הכסף הגדול עושים כשהשוק עולה. לא — החוכמה היא להימנע מטעויות דווקא כשהשוק יורד. כל מי שחשוף למניות צפוי להפסיד כסף כשהשוק מתקן. עבור חלק מהמשקיעים – האובדן הזה יהיה זמני. עבור אחרים – הוא יהיה קבוע. אלה הזמנים שבהם משקיעים מוצלחים עושים כסף, ומשקיעים גרועים עושים טעויות.      

6) זכרו שיש מי שמרוויח מהירידות

ולא, אלה לא הספקולנטים, לא השורטיסטים, לא רואי השחורות, לא תקשורת הקליק-בייט ולא אוגרי הזהב.

המרוויחים הגדולים מירידות חדות בשווקים הם כל מי שיש לו אופק השקעה של יותר מחודשים ספורים; כל מי שמכניס יותר ממה שהוא מוציא ומשקיע את ההפרש; ובמיוחד   משקיעים צעירים עם אופק השקעה ארוך, שחוסכים ומשקיעים בשיטתיות ובקפדנות, ויכולים עכשיו להינות מתוחלת תשואה גבוהה יותר.

כפי שביל ברנשטיין כתב פעם, משקיעים צעירים צריכים ליפול על ברכיהם ולהתפלל לירידות חדות בשווקים שיאפשרו לכספם לרכוש כמות גדולה יותר של מניות.

זה לא אינטואיטיבי, ובמידה רבה סותר את רוחות התבהלה שמנשבות להן במערכות העיתונים הכלכליים. הנה כמה כותרות שכנראה לא נקרא לעולם:

“חגיגה לחוסכים: מניות מוצעות במחירי מבצע”

“בעקבות הירידה בשווקים: תשואות הדיבידנד מזנקות לצד תוחלת התשואה מהשקעה במניות”

“[סיבות שאין לא יודע מהן] שוב הפילו את השוק”

השילוב של תיק השקעות קטן יחסית, יחד עם אופק השקעה ארוך וחיסכון שיטתי, מבטלים במידה רבה את ההשפעות השליליות של הירידות בשווקים. במובן זה, מצבם של אלה עמיד וחסין בהרבה בהשוואה למשקיעים בעלי תיק השקעות גדול, שאינם מפקידים באופן סדיר לתיק.

בשורה התחתונה, אם אתם חוסכים ומשקיעים בשיטתיות ולא זקוקים לכסף בטווח הזמן המיידי, הרי שירידות בשווקים הן הזדמנויות – לא איומים קיומיים על עושרכם.

ראו גם:

תעצרו את השוק, אני רוצה לרדת

זה הדוב הצהוב?

מה שחשוב כעת זו ההתנהגות שלכם, לא של השוק

זמן טוב להעריך את סיבולת הסיכון שלכם



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

63 תגובות

  1. ראשון!
    תודה על התזכורת, מפתיע שחלק מחברי הפרום שלך עושה רעשים מיותרים על קריסה…

  2. ברוכה השבה לבלוג על גלי התנודתיות 😉

    יש לי שאלה שלא מצאתי לה הסבר ממצה עדיין. תיק השקעות שבניתי מתבסס ברובו על קרנות נאמנות מחקות ישראליות על מדדי חו”ל. למרות שדאגתי לרכוש קרנות של חברות שונות אף אחת מהקרנות אינה קיימת יותר מ 3-4 שנים. (רואה זאת כאשר בוחן תשואות היסטוריות ) . אני מנחש שלפני כן היו אותן קרנות שנקראו אחרת ובאיזשהו שלב הן משנים שם או סדרה או משהו ?? השאלה שלי שאם זה קרה בעבר אז (כנראה) זה יכול לקרות גם בעתיד. מה קורה במקרה הזה? מה קורה לתשואה שנצברה לאותה קרן ?
    תודה מראש

    • מצטרף לשאלה.

      • למיטב הבנתי מתבצע מיזוג בין הסידרה הישנה לחדשה. אתה מקבל יחידות בקרן החדשה בשווי זהה ליחידות שהחזקת בקרן הישנה

    • Leonid Melnikov

      לא קורה שום דבר מיוחד מבחינתך. תראה שמספר הנייר התחלף, כמובן התשואה לא תעלם לשום מקום. צריך רק לשים לב האם מדיניות הקרן, הנכסים והעמלות בה משתנים והאם תרצה לממש רווחים ולהשקיע את הכסף במשהו אחר או להישאר. (בשיקול הזה חשוב לקחת בחשבון גם את המס על הרווח ועלות המכירה והקנייה…).

  3. את משעממת את ביבי

  4. שמח שסוף סוף חזרת לכתוב
    חיכיתי בקוצר רוח!

  5. יופי של תזכורת,תודה
    היתי מצרף “סימוכינים” של פוסטים רלוונטיים מהעבר כמו 10 הדברות לשוק דובי

  6. אחלה. מתאר במדויק את מה שעברתי בימים האחרונים. הבלוג הזה הוא בדיוק מה שצריך לקרוא כדי להתמודד עם רכבת ההרים הרגשית.

  7. הפוסט הזה הוא ממש מילה במילה משקף את מה שאני חושב ומסביר לכולם. והמשפט: “הדבר המשעשע הוא שכל ההתרסקות שהתרחשה בעבר נתפסות בדיעבד כהזדמנות שהוחמצה”. הוא ממש ממש נכון, ואני תמיד מראה לאנשים שמפחדים משוק ההון את הגרפים שמראים מה קורה אחרי תום הירידות. כאחד שעבר את משבר בועת ההייטק ואת הסאבפריים אני כבר בעל סיבולת להפסדים וכמו שאמר באפט” שהדם זורם בשווקים אני יוצא לקניות”, אני תמיד משאיר מרכיב של 30 אחוז מזומן בתיק ובמיני מפולות ובמפולות הגדולות, בהן כל השוק יורד, בלי אבחנה בין המניות, אני יוצא לקניות ומחזק את כמות המניות שאני מחזיק ומאמין בהן….

  8. דן חסכן

    לא נעים, אבל עד שלא קראתי מה שכתבת לא ידעתי שמתחוללת מפולת. אני מציץ פה ושם בכותרות שאומרות מיני דברים כמו – השנה הכי טובה/גרועה לתעשיה בארצות הברית/ביפן או איפושהו. הנאסדק מזנק/מתעוות/מתכווץ. הקופות רשמו עליה/ירידה. דאגה/דריכות לקראת פתיחת/סגירת המסחר… וחולף הלאה. למדתי משהו מהבלוג הזה. לא יודע אם יהיה לי יותר או פחות כסף בסוף, אבל אני לפחות פטור מהעצבנות והדאגות שהיו קשורת תמיד לטיפול בכסף. תודה

    • Leonid Melnikov

      כנראה יהיה לך יותר 🙂

      • הילה ונתאי סרור

        לא הבנתי איך האסטרטגיה הזאת עובדת, אשמח להסבר. נניח יש לי תיק ששווה 100000 והייתה מפולת של 50 אחוז, ואחר כך התיק עלה ב90 אחוז, אני עדיין מופסד ב5 אלף

        • אם היתה מפולת של 50 אחוז והשכלת לקנות אחרי ירידה, אפשר להרוויח.

  9. התגעגעתי… 🙂

  10. שמוליק

    מדהים כמה פסיכולוגיה הולכת יחד עם השקעות בשוק ההון, לפי 3 המשפטים המוגשים האחרונים הכל הוא עניין של גישה ושינוי תפיסה ומפה ההמשך הרבה יותר נעים.

  11. ל-RedHeat ששאל/ה לגבי קרנות שקיימות 3-4 שנים בלבד – באופן כללי, יש נטייה לגופים שמנפיקים קרנות מחקות (וגם הרבה סוגים של מכשירים פיננסיים אחרים) לסגור קרנות שהתשואה שלהן מיום ההקמה נמוכה יחסית ולפתוח קרנות חדשות עם ״דף חדש״. זה קורה הרבה פעמים בקרנות שמחקות מדדים – ואני אסביר:

    נניח שקרן נפתחה בשנה כלשהי והשוק עלה בשנתיים שלאחר מכן ב-15%. בשנה השלישית פתאום השוק מתרסק ב-50% והמשקיע נשאר עם תשואה שנתית ממוצעת של 3%-4% נטו. זה ממש נמוך, נכון? אני בתור משקיע לא רוצה קרנות שעשו תשואות כאלה, אני רוצה קרנות עם 6-7-8-200% תשואה בשנה (ההגיון הקלוקל של קניית קרן מחקה לפי התשואות שהיא עשתה הוא נושא לתגובה אחרת). קשה יותר לגוף שהנפיק את הקרן למכור אותה עם תשואות פחות טובות, נכון?

    אז הגופים המנפיקים פשוט סוגרים את הקרן ועושים אחד משני דברים: או פותחים קרן חדשה עם שם ממש דומה שעושה אותו הדבר (אבל הדף שלה ״נקי״, קרי תשואות העבר הגרועות לא ״מלכלכות את הביצועים״, או ממזגים את הקרן הזו עם קרן אחרת ומראים את התשואות של הקרן הטובה ביותרֿ בתור התשואות של הקרן הממוזגת.

    אני לא סגור על זה כי אני מכיר את התופעה בתור משקיע מבחוץ ולא בתור עובד של גוף מנפיק, אבל אני מעריך שבמקרה הראשון – במידה וסוגרים את הקרן ופותחים קרן חדשה – יודיעו לך על הנושא ויכניסו אותך לקרן החדשה (שהיא עם אותם התנאים בדיוק, פשוט שם אחר), ובמידה והקרן מתמזגת לתוך קרן אחרת יודיעו לך וייתנו לך את האפשרות לבחור מה לעשות.

    למרות שבכל הסבירות, כל גוף פיננסי חכם מחזיק מחלקה משפטית שמאפשרת לו לעשות מקסימום פעולות במינימום דיווחים, כך שיכול להיות שיכניסו אותך באופן אוטומטי לקרן הממוזגת החדשה כי כשחתמת על הסכם הכניסה לקרן המקורית אישרת להם לעשות את זה.

    מסקנות:

    1. סגירה ופתיחה של קרנות הן חלק טבעי מחיי המשקיע הפיננסי המודרני. זה business practice של גופים פיננסיים שמאפשר להם לשווק קרנות עם ״דף חלק״ ותשואות יפות בכל עונה בשוק.
    2. אם לא קראת את התשקיף של הקרן שנכנסת אליה – זה מסמך שכל קרן מחויבת על פי חוק לספק למשקיעים שלה – אז כדאי לעשות זאת עכשיו לפני שהקרן שלך תיסגר, ולהבין אם זה משהו שאת/ה מרגישים איתו בנוח.
    3. נשאלת השאלה למה את/ה קונה קרנות מחקות של חברות ישראליות על מדדי חו״ל. אני כרגע מחזיק קרן של IBI על הSP500 ומרגיש די מטומטם שקניתי אותה – הסיבה היחידה שעשיתי את זה היא כי הייתי פחות מנוסה, והחזקתי בתפיסה שאם אני קונה קרן מחקה ישראלית דרך ברוקר ישראלי אני חוסך לעצמי כסף משמעותי. אני לא בטוח אם זה נכון או לא נכון, אבל בכל מקרה זה לא היה מבוסס על איזשהו מידע קונקרטי, סתם תחושת בטן דבילית.
    4. אם כבר דיברנו על ברוקרים ישראליים, Interactive Brokers – לפחות למשקיע הפאסיבי – אמורים להיות זולים משמעותית מברוקרים ישראליים ונותנים לך גישה לכל קרן מחקה שאת/ה יכול/ה לחשוב עליה. אני עוד צעיר ועוד סטודנט ולכן לא ממהר להחליף ברוקרים, אבל ברגע שאתחיל להכניס סכומים משמעותיים לחשבון אני מניח שאעבור לשם ואתחיל לסחור דרכם. מלבד העובדה שזה דורש ממני לעשות את המס של עצמי (אני חושב שלסולידית יש פוסט נחמד איפשהו שמדבר על זה, ואם לא לשאול בפורום זה בטוח פתרון מעולה), זה פותח אותי לשוק עם תחרות אמיתית בו אני יכול להשוות אלפי קרנות כאלה ולבחור את מי שאני מעדיף לפי הפרמטרים שלי. בינתיים, יש קרן של Vanguard – https://investor.vanguard.com/etf/profile/performance/voo
    – קרן VOO, שיש לה היסטוריה של 8 שנים. שים/י לב שזה אומר שהקרן לא כוללת את המשבר, אבל היא גם לא כוללת את 2009 שהייתה שנה של עליות מטורפות בשווקים. היא גם זולה – 0.04% expense ratio – שזה אומר שכל שנה כ0.04% מהתיק שלך יילך להוצאות השוטפות של הקרן, קרי לדמי ניהול. אם את/ה נעול/ה על פיזור הכספים גם על פני טווח זמן חיי הקרן (פיזור חכם מאוד, אגב, ולא טריוויאלי בכלל וכל הכבוד ששמת לב), אז זו נראית כמו מקום טוב לשים בה חלק מהכסף.

    — דיסקליימר: אני לא יועץ השקעות, אבל עבדתי בשוק ההון בשנתיים-שלוש האחרונות וראיתי כל מיני דברים. אני משקיע פסיבי שבודק את התיק שלו פעם ברבעון, וסביר להניח שלא ממצה עד תום את היעילות שמאפשרים לי השווקים והברוקרים המודרניים, ולכן הדעה שלי היא כנראה לא ההצעה האופטימלית בשום מצב שהוא. כל מה שנאמר פה הוא בגדר ״רצף מחשבות״ (stream of consciousness) שהתקיים אך ורק בגלל שאני מנסה להתחמק מלעשות שיעורי בית באלגוריתמים. לעולם, אני חוזר, לעולם – אל תקחו את העצה שלי בface value. קבלו אותה כטריגר ללכת לחקור בעצמכם, ואם אתם מגלים טעות אני יותר מישמח אם תבואו לספר לי.

    • יש לך טעות בשורה האחרונה-
      אני יותר מ”אשמח”אם תבואו לספר לי.
      הוא “ישמח” אני “אשמח”

    • tom תודה רבה על התשובה הדי מושקעת !
      טוב לפי התגובות פה אני מבין שהפרקטיקה הזו של הקרנות הוא לא סיכון ממשי כדוגמת סיכון מנפיק. וזה כבר טוב.
      לגבי הערותיך – אני כן קורא תשקיפים , אך מאחר ברובם נוקטים בשפה משפטית ו/או רוויה במונחים מקצועיים,
      יכול להיות שהעניין הזה חמק מתשומת לבי.
      לגבי שאלתך על העדפת קרנות ישראליות על פני קרנות מחו”ל : גם אני לא ממש מנוסה בניהול תיקים , וכרגע מבצע את הכל בעצמי, די לפי הגישה שהוסברה בבלוג הזה. יחד עם היתרונות של השקעה בקרנות מחו”ל החלטתי לשם התחלה לבנות את היק על טהרת קרנות ישראליות על מדדי חו”ל, כדי להימנע מלהסתבך מנושא המיסים הזרים, מס ירושה, קניית מט”ח , ברוקרים זרים וכו’. יקח לי זמן לתקוף את הנושאים הללו ובאיזשהו מקום היה לי חבל בינתיים לא לקחת חלק בשוק ההון. אבל לא פוסל את זה בעתיד.
      בכל אופן שוב תודה!

  12. התופעת לוואי הטובה ביותר מהירידה בשוק – מעבר לעובדה שיש בה הזדמנות למשקיעים פאסיביים ארוכי טווח – היא שזה גרם לך לחזור לכתוב!
    התגעגענו, אמן ותכתבי לעיתים תכופות יותר.

  13. בהנחה שיש לי כבר היום תיק גדול וההפקדות הן שוליות – האם עדיין נכון להחזיק את התיק? הרי ההפקדות במחירים הזולים לכאורה הם שוליים לעומת גודל התיק הנוכחי. תודה!

  14. כל מילה בסלע.
    הפסקתי להסתכל על הפורטפוליו שלי לאחרונה ואני מרגיש עם זה מצוין.

  15. כל האמור לעיל נכון, בתנאי אחד – שבשנים הקרובות שוק ההון ימשיך להתנהג כפי שעשה בארבעים השנה האחרונות, דהיינו לטפס מחדש אחרי כל מפולת ולקבוע שיאים חדשים. אם הנחת היסוד הזאת אינה נכונה, אז אתם בבעיה. בהחלט היו תקופות בשוק ההון שבהם המניות איבדו מערכן, ולא טיפסו חזרה במשך שנים ארוכות. אבל מעט מאוד אנשים זוכרים את התקופות הללו, משום שהן אירעו לפני 1980.

    אין באמת סיבה טובה לירידות – האמנם? בעיני זוהי אמירה שחצנית להפליא. להניח שרק בגלל שאתה לא יודע את הסיבה לדבר מה (ומסרב בכל תוקף לחקור את הנושא ולנסות למצוא אותה), שהיא כלל אינה קיימת, ושהאירוע הוא רנדומלי לחלוטין? זוהי גישה פטאליסטית אשר שייכת אולי ללימודי דת, ולא לכלכלה. למען הסר ספק, אינני טוען שאין אלמנט רנדומלי בשוק ההון, או שלי עצמי יש את הידע לחזות בדיקנות את העליות והמורדות, אבל לפחות יש בי את הצניעות לאמר – אינני יודע, ולכן אשתדל לחקור את התחום, ללמוד מאקרו-כלכלה, ניתוח טכני וכן הלאה.

    ובכל זאת, הרשו לי להציע סיבה לירידות הנוכחיות בבורסה – הציצו בגרף התשואה על אגרת חוב ל-10 שנים של ממשלת ארה״ב, ותגלו שמאז קיץ 2016 היא יותר מהכפילה את עצמה. אגרות החוב של ממשלת ארה״ב נחשבות למכשיר ההשקעה הסולידי והבטוח ביותר בעולם, ומן התשואה שלהן נגזרים מגוון שיעורי ריבית במשק העולמי, החל מאג״ח קונצרני של חברות טכנולוגיה וכלה בריבית המשכנתא על דירה בפתח תקווה. בעולם עמוס בחובות כמו זה שאנו חיים בו, עלייה מתמשכת ברמות הריבית היא מצב בלתי נסבל, אשר מעיק על המאזנים של החברות ומשקי הבית כאחד, ובסופו של דבר מוביל למיתון.

    ההסבר הזה אינו חדש, אני תיארתי אותו כאן בתגובות (כמדומני בחודש ינואר השנה), וביתר פירוט בבלוג שלי עצמי במאמר שפירסמתי בחודש יוני תחת הכותרת ״אבדן שליטה״, ובמאמרים רבים קודם לכן. כך שאם זהו אכן הגורם לירידות הנוכחיות בבורסות, הרי שבהחלט ניתן היה לחזות אותו מראש, מן הרגע שבו הפדרל רזרב סיים את תוכנית ה-QE שלו והחל במסלול העלאת ריבית. מה שלא ניתן היה לחזות הוא המועד המדוייק שבו הריבית המאמירה תשבור את גבו של שוק המניות.

    • אוקיי ומה עושים עכשיו ? תציע פה אסטרטגיה להשקעה ונבחן אותה פה עוד 5 שנים.
      לכתוב נבואות זעם כולם יכולים.

      • מה לעשות עכשיו? תתחיל מלצאת לחלוטין משוק המניות ומשוק האג״ח, בדיוק כפי שטענתי שיש לעשות בתחילת השנה.
        שניהם מתומחרים מאוד-מאוד-מאוד ביוקר, וישנה הסתברות גבוהה ששניהם יניבו תשואה ריאלית שלילית בשנים הקרובות (אני מדגיש ריאלית, כי עם מספיק אינפלציה המדדים עשויים לטפס במונחים נומינליים בעודם מאבדים כוח קנייה).
        מה כן לעשות עם הכסף? קשה לאמר. אני עצמי מתחבט בשאלה הזו. בהיעדר מניות ואג״ח, האפיקים היחידים שנותרים עבור האדם הממוצע הם מזומן וזהב. המזומן יציג ביצועים טובים יותר בסביבה דפלציונית (כל עוד שהבנק בו הוא שמור לא יתמוטט ויקח את הפקדונות שלך איתו), והזהב יציג ביצועים טובים יותר בסביבה אינפלציונית.
        איזו סביבה אנחנו צפויים לחוות בשנים הקרובות, אינפלציונית או דפלציונית? זה כבר תלוי ביו״ר הפדרל רזרב. ניסיתי להתקשר ולשאול, אבל הוא לא עונה לטלפון.

    • ד”ר דום התגעגענו אליך!! עדיין תקוע בזהב? אתה כבר 3 שנים חופר על המפץ הגדול וקריסת שוק המניות. כמה תשואה אלטרנטיבית כבר פספסת?

  16. תודה רבה!
    תמשיכי לכתוב בבקשה – את נהדרת 🙂

  17. טוב שחזרת. את פשוט מופלאה.

  18. Ofer Yosi Barzilay Vituly

    שרק ימשיך כך עד ינואר. הזדמנות מעולה למכור קצת S&P500 בשביל לקנות אותו מחדש בהפקדה השנתית לקרן ההשתלמות.
    גם רושמים הפסד כנגד איזון של אפיקים רווחיים וגם מעבירים כסף לאפיק פטור ממס.

  19. עדו סוקולובסקי

    לא ברור לי משהו. נניח שיש לי מאה מניות של חברת ‘קוקוריקו’ ונניח שהן בירידה עכשיו. אם אשאר עם המניות ובסוף הם יעלו לא הפסדתי כלום. אבל אם אמכור את כולן, אחכה לשיא הירידה ואז אקנה כמה שיותר מניות כשהן יתחילו לעלות אז באותו כסף יהיו לי יותר מניות לא?

    • איך תדע שהגיע שיא הירידה ? מתי תקנה ?
      רמז : אף אחד לא יודע

  20. Jacob Topper

    “[סיבות שאין לא יודע מהן] שוב הפילו את השוק”
    צ”ל שאיש

  21. שאלה לסולידית ולגולשים, אני סטודנט שלמעט הכנסה מחופשים ומילואים לא ארוויח יותר מידי בזמן הקרוב, נכנסתי לS&P 500 ולתל אביב 125 ולSTOXX לפני חודש שלפחות S&P 500 היה כמעט בשיא. מכיוון שהמקרה שלי שונה משכיר שיכול להמשיך להוסיף לחסכון (למעט בערך 27K שחלקם נזילים) איך הייתם מסבירים לעצמכם רציונלית שזו הייתה החלטה שגויה שעל פניו יכלתי להשקיע את הסכום בכמה מנות? (בS&P לדוגמא השקעתי 16 בבהלה של תחילת השנה ועכשיו עוד 40)

    • לניצן, אם אתה לטווח ארוך אז סבבה לדעתי. אולי לא תיזמון מדהים, אבל ממליץ כל תקופה (חודש, רבעון או חצי שנה בהתאם למה שאתה מסוגל) לחזק את הפוזיציות. אם יש משהו שאני מצטער עליו זה שכשהייתי צעיר יותר הייתי הרבה יותר חסר סבלנות. השקעתי על פי שמועות והמלצות במקום על פי שיטה, וברחתי כשהיו ירידות. תלמד 😁

  22. מעולה. לפנתיאון.

  23. גירית הדבש?!

    • צחוק צחוק, אבל גירית הדבש נחשבת בטבע לאחת החיות האמיצות ביותר שאפילו אריות משתדלים לא להתקרב אליה.

      ציטוט ישיר מויקיפדיה:
      “גיריות נצפו מניסות טורפים גדולים מטרפם, רודפות אחר פילים וקרנפים ומבריחות אותם, ואף מתעמתות עם אריות, שאינם מעזים לתקוף אותן. בזכות עמידותה לארס היא מצליחה לטרוף נחשים ארסיים.”

  24. ביולוג ירושלמי

    ברוכה השבה!
    קורא ושמח שזה לא עניין אותי כלל. לא מתעניין, לא קורא, לא אכפת לי, אדיש לחלוטין. ככה החלטתי.
    יש לי לא מעט כסף (יחסית להון העצמי שלי) שמונח על ה- S&P500, ושום דבר מהרעש הפיננסי שהיה בימים האחרונים, שאני גם לא כל כך מודע אליו היות ובוחר להתעלם, לא הזיז לי. בכלל לא נכנסתי לאינטרנט מהבחינה הזו (הכלכלית).
    את יודעת למה?… כי קראתי, הפנמתי והטמעתי את הפוסט שלך על רעש פיננסי.
    יהיה מה שיהיה כמו שיהיה. הדטרמינזם הזה עובד בשביל השקט הנפשי שלי. מפקיד ושוכח. אני במרתון לא בספרינט. מפקיד ושוכח. אני על אוטמאט. מפקיד ושוכח. אני לטווח הארוך.
    תודה על עוד פוסט נפלא שעוזר לי להבין עוד דבר או שניים 🙂

  25. תודה רבה!! את כותבת נפלא. חסרת…

  26. אני מכיר לא מעט משקיעים שקולים ונבונים אשר נכנסו לפוזיציות עליהן הצהירו כארוכות טווח ופונדמנטליות לחלוטין, אך עד מהרה התקפלו ויצאו בבהלה, ועם הפסד, בשל סיבות אמוציונליות לחלוטין.
    תודה על שאת שוב מזכירה לנו להמשיך להיאחז בתוכנית המקור, אשר בחולשתנו האנושית, אנו נוטים לשכוח פעם אחר פעם, בימים של רעשי רקע שכאלו.

    The stock market is a device for transferring money from the impatient to the patient – Warren Buffett

  27. “קל להניח שיש לכם קיבה מברזל, עור של פיל וסיבולת סיכון של גירית הדבש”.
    you had me at גירית הדבש 🙂 🙂 🙂
    כבר אמרו לך שאת חייבת לכתוב ספר?

  28. טור מעולה. הייתי שמח לקרוא אותו באחד מהמדורים הכלכליים, אפילו תחת מדור “דעות”.
    אהבתי במיוחד את “הדבר המשעשע הוא שכל ההתרסקות שהתרחשה בעבר נתפסות בדיעבד כהזדמנות שהוחמצה, בעוד שכל ההתרסקות שמתרחשת בהווה נתפסת כסיכון משתק”.

  29. דעתי שונה
    הדעה המובעת כאן היא של מה שמכונה “ידיים חזקות” , ולמעשה היא תגובת התנגדות לתאוצת הירידות (לנפילה פיזית) . כמובן שאחרי יומיים שלשה היא תהפוך לתחושת התבוסה “נתפסתי בפנים, נחכה ונקווה” .
    התנהגות של מפולת היא של גל חזק למטה ועליה חלשה וכ”ו , 3 פעמים לערך. אם אצליח למכור ביום הראשון-שני , ואצליח לחכות עד הרגיעה, אוכל לחזור עם הידיעה של הכיוון הכללי החדש.
    כלומר עדיף לדעתי לברוח מהר (לא תמיד אפשר ולא תמיד זו באמת מפולת ) ולחזור לפוזיציה חדשה. כן, “הפסדתי” את העליות ( אם השוק חזר לעלות) אבל לא הפסדתי את התחתונים, וממשיכים.

  30. שמוליק גרנות

    סולידית יקרה
    עשית לי סדר בראש .
    תודה לך.
    שמוליק

  31. “בני אדם שונאים להפסיד. כפי שהראו פרופ’ כהנמן ואחרים, עוצמת הכאב הנובעת מהפסד כפולה מעוצמת ההנאה הנובעת מרווח. מחקרים הראו שהחלק האחראי במוח על עיבוד הפסדים הוא אותו חלק שמגיב לסכנות קיומיות, ואחראי, בין היתר, על הפעלת מנגנון ה-“הילחם-או-ברח”. התוצאה היא שמשקיעים מרגישים שהם חייבים “לעשות משהו” ולפעול נוכח הסכנה כדי להציל את מה שנותר מכספם.”

    עברו כמה שנים מהמחקר הזה, ואולי יש כמה חידושים והמצאות מאז. נכון שבני האדם לוקחים החלטות בלתי רציונליות, אבל אם קוראים טוב את המחקר או אפילו בויקיפדיה, רואים שמסך כל ההחלטות שאדם מקבל, כמות ההחלטות האי רציונליות נמצאת יחסית בשוליים.

    ולגופו של עניין: אם בוחנים את ההחלטות הנעשות בשוק (קנייה, מכירה וכו’), יכול להיות שכיום רובן מתבצעות על ידי תוכנות ואלגוריתמים. כפי שציינת אף אחד לא יודע מה יקרה בשוק בטווח הקרוב לעין, אך יכול להיות שנראה משהו שאנחנו כלל לא מכירים ואז כל האסטרטגיה שלך לא תחזיק מים.
    אם יש לך זמן וחשק, אולי כדאי להתייחס בפוסט על האפשרויות שיכולות להיות במצב שכל שוק ההון מתבסס על החלטות של אלגוריתמים ולא של בני אנוש.

    תודה

  32. איך אתה יודע כבר ביום הראשון שזו מפולת, וכדאי לצאת ביום הראשון ולחזור ביום החמישי? בכל מקרה, לדעתי זה כדאי רק אם כספך נמצא בקרן שבה אינך משלם מס רווח הון על היציאה

  33. שאלה כללית – נניח שאני בעל מניות זרות (ארה”ב) ושהשוק קורס. כתוצאה מהקריסה, הברוקר הישראלי שלי קורס גם הוא (חבר בורסה – כמו בנק הפועלים או מיטב דש).
    בואו נניח כי כל כספי מושקע במניות – כלומר אין לי מזומן בחשבון. מה קורה, בתרחיש זה, עם כל המניות שברשותי? האם הן רשומות על שמי? האם אני יכול לקבל מסמך כלשהו שמקשר אותן אל שמי, ואיתו אני יכול לשייך אותן חזרה לחשבון חדש שאפתח בברוקר אחר? אני לא מאמין שקרה מקרה שכזה אי פעם בישראל, אבל עדיין אשמח לדעת מה באופן תיאורטי אמור או צריך לקרות.

  34. ברגע שהמדד יורד האם מומלץ לקנות את תעודת הסל SPY לטווח הארוך או שעדיף לחכות אחרי הנפילה ?

  35. הילה ונתאי סרור

    לא מובן לי איך לא לצאת בירידות משאיר אותי עם רווחים? תיק של 100,000 שנחתך ב50 אחוז ועלה אחר כך נגיד ב90 אחוז, משאיר אותי עדיין עם הפסד של 5 אלף..

    • א. פישמן

      זכרו:
      מחיקתם של 50% מ-X מחייבים תיקון חיובי של 100% כדי לשוב ל-X הנומינלי!!!!
      קל לרדת קשה לעלות🤑

  36. לכן מומלץ להשקיע לטווח ארוך – 15 שנים ומעלה – ולא להשקיע כסף שצריך אותו ב 5 שנים הקרובות
    לאחר שהתיק עלה ב 90 אחוז ( תוך כמה זמן ? ) – נחכה עוד כמה שנים והתיק יעלה עוד כמה עשרות אחוזים
    תנסה לחפש גרפים של מדד S&P לאורך 20 30 שנה ותראה שיש מגמת עליה

  37. קוביאשי

    הסולידית, מרגיש שהניתוח שלך מאוד דוגמטי ושיש לך טעות בנסיבה מספר 3 שציינת.

    קשה לא לקשר את הירידה הנוכחית לשלוש העלאות הריבית שהיו השנה בארה”ב לאחר כמעט עשור של ריביות אפסיות. באותה מידה קשה לא לקשר את רצף העליות שהיה בשנים האחרונות למימון האשראי שהתבצע בצורה מערכית בכלל הכלכלה הגלובלית. לאור כך שמצופה העלאת ריבית נוספת השנה (שמייקרת את החוב לחברות ומייצרת בריחה לנכסים בטוחים), בטח לצד נתוני הצמיחה הטובים, ומכפילי הרווח המאוד גבוהים של השוק בארה”ב, לא צריך להיות מאוד חכם בשוק ההון כדי להבין שעכשיו זה זמן לא טוב להיכנס ולרכוש מניות. מסכים שזה לא אומר שצריך למכור את האחזקות בהכרח, ותזמון זאת משימה שנועדה לכישלון למרביתינו, אבל מרגיש שאת מתעלמת מהנסיבות מתוך אידיאולוגיה של “אי אפשר לנתח את השוק” ועדיף להמשיך בצורה עיוורת כדי לנטרל כשלים סיסטמטיים שיש לבני אנוש. תזכרי שמה שהיה הוא לא שיהיה.

    תודה

  38. גרמת לי לעשות חיפוש גוגל תמונות ל “גירית הדבש”

  39. טור אליפות!!!

  40. אהלן חבר’ה, התחלתי לקרוא לאחרונה את הבלוג ויש לי שאלות שיכול להיות שיש עליהן תשובות כאן, אך יש הררי מידע ולכן כנראה עדיין לא מצאתי אותן.

    1. אני מבין שהשקעה לטווח ארוך היא חשובה, אך מה מוגדר טווח ארוך? מי שהתחיל להשקיע, לדוגמה, במדד S&P 500 בשיאים של שנת 2000, ולא יצא – ערך הכסף שהשקיע חזר לעצמו רק בשנת 2012-2013 (תחת הזנחת אינפלציה) – כלומר במשך 12-13 שנים התשואה על הכסף שלו הייתה אפס, ורק לאחר מכן התחילה תשואה חיובית.

    2. כשהשוק נמצא בעלייה כמו עכשיו, זה המצב הכי מפחיד, לפחות מבחינתי, להיכנס לשוק, מאחר ועשוי להגיע תיקון שיאפשר לי להתחיל להרוויח רק בעוד 12-13 שנה, כמו בדוגמה האמיתית למעלה. מצד שני, גם אתם שמושקעים שם, אם הייתם חושבים כמוני הייתם יוצאים, מחכים ל”מפולת” ונכנסים מתישהו שוב בתוך ה”מפולת”. אז מה משכנע אתכם להישאר? אולי זה ישכנע אותי להיכנס.

    אני כאן כדי ללמוד ופתוח לשמוע הכל, אז אנא היו רכים איתי 🙂

    • ככלל אצבע גס רבים אומרים שהשקעה בשוק המניות לטווח ארוך = 15 שנה ומעלה. ממליצה לקרוא את http://thebigpicture.co.il/blog/category/articles/asset-allocation-and-index-investment/
      יש הרבה מידע בבלוג, בפורום, בספרים המומלצים (ראה a random walk down Wall Street), בבלוג של mr money mustache ו jlcollinsnh. תתחיל לקרוא ותוך כמה שבועות תרגיש שיש לך קצת יותר בסיס וידע. שווה את השקעת הזמן. אין תשובות של רגל אחת 🙂 בהצלחה!

  41. ואוו איזה מאמר מדהים תתפחי לעצמך על השכם כמה פסיכולוגיה וכמה תובנות יש לזה זה מאמר מאוד מרגיע תודה רבה לך

  42. בד״כ משקיעים סולידיים ומשקיעי טווח ארוך אחרים, לגמרי פוסלים כלי ניתוח טכני, אני חושב להסתמך רק על נתונים כלכליים פונדמנטליים זה לא מספיק, סנטימנט של השוק די מושפע מנתונים כמו נפח מסחר למשל ואותו ניתן לראות בכל חלון זמן. למה אני אומר את זה? ישנם מודלים טכניים, ואפילו מאוד פשוטים שיכולים לעזור להתגבר פסיכולוגית על תקופות של שפל ולתזמן רכישות . לדוגמה, מודל של ממוצע נע 200 על גרף יומי. כל עוד שהשוק מעל קו הממוצע כדאי להיות במדד, ואם הוא חוצה מתחת אז לצאת. (ישנן מודלים יותר אפקטיביים , אבל זה הכי פשוט)

  43. הי- לגבי ירידת ערך האג”ח – לדוגמא: יש צפי מאוד גבוהה שהפד יעלה את הריבית בכאחוז בשנה הקרובה, זה אומר שמחיר האג”ח לעשר שנים ירד בערך בעשרה אחוז. האם לא יותר חכם לחכות את השנה הזו ורק אז לקנות את האג”ח הללו – או ETF רלוונטי – בערך יותר נמוך ובריבית יותר גבוהה? האם להחזיק את האג”ח הללו בשנה הזו זו לא טעות?

השאר תגובה