זה פיצ’ר, לא באג: 6 מחשבות על “המפולת” בשוק

ז

שוב סוער בשוק המניות – או לפחות, סוער מספיק כדי להעיר את הבלוג הזה מרבצו. 🙂

מדד ה-S&P 500 רשם בשבוע החולף שישה ימי ירידות רצופים, במסגרתם השיל כמעט 7% משוויו – הירידה הרצופה הארוכה ביותר מאז נובמבר 2016. באחד מאותם ימים השוק נחתך ב-3.29% ביום אחד.

ככה זה. די ברצף קצר של מסכים אדומים כדי לדחוק את המשקיעים מעבר לאזור הנוחות, להשכיח מזכרוננו את העובדה שאותו שוק עלה ביותר מ-200% מאז מרץ 2009, ולגרום לריטואל הקבוע לחזור על עצמו.

שוב משקיעים מוציאים עצמם בודקים את התיק מדי שעה עגולה;

שוב משקיעים שואלים את כל מי שרק אפשר האם זו הזדמנות כניסה, או שמא הקריסה הגדולה החלה;

שוב משקיעים בוחנים בשבע עיניים כל תזוזה קטנה בשווקים;

שוב משקיעים גומאים בצמא כותרות אלארמיסטיות בעיתונות הכלכלית, שמדברות על “מפולת” או “קריסה“;

שוב משקיעים מטילים ספק בתכניות ההשקעה שגיבשו (אם גיבשו), בסיבולת הסיכון שלהם, ובהרכב תיק ההשקעות שלהם;

שוב משקיעים מתבלבלים בין הנסיבות ואופק ההשקעה שלהם לנסיבות ולאופק ההשקעה של אחרים;

שוב משקיעים מתפתים לנהוג כסוחרים לטווח-קצר בכסף שמיועד להשקעה לטווח ארוך;

ושוב משקיעים מתייסרים באשמה על כך שבכלל סיכנו את כספם ונכנסו לשוק מלכתחילה.

הריטואל הזה אינו פוסח גם על משקיעים פסיביים, למרות מחויבותם לכאורה לפילוסופיה של “קנה והחזק”. בפורום הבוגלהדס, לא פחות, ישנו שרשור מפלצתי שקם לתחייה בכל פעם שהשוק משהק לו.

בני אדם שונאים להפסיד. כפי שהראו פרופ’ כהנמן ואחרים, עוצמת הכאב הנובעת מהפסד כפולה מעוצמת ההנאה הנובעת מרווח. מחקרים הראו שהחלק האחראי במוח על עיבוד הפסדים הוא אותו חלק שמגיב לסכנות קיומיות, ואחראי, בין היתר, על הפעלת מנגנון ה-“הילחם-או-ברח”. התוצאה היא שמשקיעים מרגישים שהם חייבים “לעשות משהו” ולפעול נוכח הסכנה כדי להציל את מה שנותר מכספם.

שנאת ההפסד מחמירה כשהיא משולבת עם קוצר ראייה – הנטייה האנושית הבסיסית להעריך תוצאות ולהסיק מסקנות על סמך ביצועים בטווח הקצר.

יחד, ההטיות הקוגניטיביות הללו עלולות להמיט חורבן על תיק ההשקעות: השוק יורד, אנשים בודקים ללא הרף את ערך השוק של התיק שלהם לצורך בקרת נזקים, נחשפים להפסדים, שנאת ההפסד מובילה לניטור קפדני ותכוף עוד יותר של התיק עד שבסופו של דבר שעצביהם מתרופפים, הם כורעים תחת המתח ומקבלים החלטות ממקום רגשי.

לכך יש להוסיף את הדינמיקה הייחודית של שוק יורד. השוק נוטה לטפס באיטיות ובשיטתיות, מבלי שאיש שם לב אליו, ולנסוך במשקיעים תחושה מדומה של ביטחון; אך כשהוא צולל, בדרך כלל זה מתרחש בבת אחת, ללא סימני אזהרה, במין גל אלים ומהיר — תזכורת כאובה לעובדה שמניות הן נכס עתיר סיכון ותנודתי.

כל אלה מסבירים מדוע משקיעים נוטים לבצע את השגיאות החמורות ביותר במהלך ימים של ירידות חדות בשווקים.

העצה הרווחת היא להכיר בהשפעותיה ההרסניות של קבלת החלטות אמוציונלית – ולבטל אותה. להתעלם מהרגש, להפסיק לעקוב אחרי ביצועי השוק והתיק או לנחש להיכן מועדות פניהם, לא להתפתות לכותרות קליקבייט, לזכור לשם מה אתם משקיעים, לזכור שאתם משקיעים לטווח הנמדד בשנים ובעשורים ולא לימים ושבועות, ומעל לכל — להיצמד לתכנית השקעה כתובה שהגדרתם מבעוד מועד ולפעול אך ורק בהתאם לכללים הנוקשים שהיא מכתיבה.

זו כמובן עצה טובה, אבל היא לא שלמה.

הרי הרעיון ביסוד התחום האקדמי של הכלכלה ההתנהגותית הוא שבני אדם אינם רציונליים לחלוטין, וסובלים מהטיות קוגניטיביות שגורמות להם לפעול, לעתים, בניגוד לאינטרס העצמי שלהם.  והנה, עצה בסגנון “התעלמו מהרגש” חותרת בדיוק תחת המסקנות האלה, מייחסות לבני אדם תכונות של רובוט ממקסם תועלת עצמית – לא של קוף מבוית עם סף גירוי נמוך.

אי-אפשר באמת לבטל את הרגש. פשוט לא טבעי לומר למשקיע לאטום את אוזניו ולהגיב בשוויון נפש בזמן שהוא צופה בחסכונותיו עולים בסערה השמימה. גם אם אנו מודעים לקיומן של הטיות קוגניטיביות שדוחקות בנו “לעשות משהו” כשהשווקים סוערים, זה לא אומר שכולנו יכולים לשנות בבת אחת את מוחות הפרימאטים שלנו.

הפסדים תקופתיים הם אמנם חלק בלתי נמנע מהשקעה לטווח ארוך בשוק ההון – אבל זה תמיד כואב לחוות אותם מחדש. התחושות הצורבות הללו תיכאבנה בכל פעם, ואפילו משקיעים מנוסים אינם חסינים מפניהן. ככל שהתנודתיות בשווקים גבוהה יותר, כך גוברת גם התנודתיות האמוציונלית.

כמשקיעה לטווח ארוך, אני ערה לכך שאני חשופה להשפעות אמוציונליות. לכן אני צריכה להזכיר לעצמי, שוב ושוב, שקבלת החלטות אמוציונליות בעיצומו של סערה בשווקים עלולה להסב לי נזק פיננסי חמור. קיבצתי כאן כמה מחשבות על הפסדים בשוק. הפוסט הזה הוא תזכורת לקוראי – אבל גם עבור עצמי.

1) ירידות הן בלתי נמנעות

מאז 1928 שק המניות האמריקני רשם 90 “תיקונים” בשיעור של 10%- לפחות. כלומר, השוק חווה ירידות חדות בממוצע של תיקון אחד לשנה.

תיקון של 15%-, אגב, מתרחש בממוצע אחת לשנתיים, ואילו “שוק דובי” שמסתכם בירידות של 20%- ומעלה מתרחש בממוצע אחת ל-3 או 4 שנים.  כלומר, לא ניתן להשקיע במניות מבלי להתמודד עם הפסדים בנקודה כלשהי. משקיעים במניות צריכים לצפות כי ייתקלו בהפסדים לעתים קרובות למדי, כשאחת למספר שנים יחוו הפסדים משמעותיים.

הירידות הללו לא מלמדות על כך שמשהו דפוק במערכת. להיפך: הן מאפיין אינהרנטי, טבעי ויסודי שלה. השוק צריך להשיל מעליו את עודפים שהצטברו כדי להמשיך לתפקד. ובהתחשב בכך שהשוק הוא מערכת מורכבת הנשלטת על ידי דעות מנוגדות ורגשות עזים של מיליוני משקיעים ברחבי העולם – הירידות הן בלתי נמנעות.

מניות הן נכס עתיר סיכון. הסיכון הזה בא לידי ביטוי בתנודתיות הגבוהה של שעריהן. תנודתיות היא הסיבה לכך שהשקעה במניות צפויה להניב תשואה גבוהה יותר בהשוואה לנכסי השקעה מסוכנים פחות כדוגמת אגרות חוב או פקדונות בנקאיים. כלומר, התשואה שאנו מצפים להשיג מהשקעה במניות מגלמת “פרמיית סיכון”, או פיצוי, עבור התנודתיות הכרוכה בחשיפה למניות.

 ובעברית: תנודתיות היא המחיר שאנחנו נדרשים “לשלם” כדי להשיג תשואה גבוהה יותר ביחס לנכסים אחרים.

אילו ניתן היה להשיג תשואה יציבה, קבועה וחסרת סיכון של 8% בשנה דרך השקעה במניות, אף אחד לא היה מחזיק פיקדונות או אגרת חוב. כולם היו קונים מניות. הביקוש הזה היה מקפיץ את מחיריהן לרמות שמניבות תשואה אפסית (בתוחלת) – ובמקביל מבטיחות התרסקות עתידית.

2) מי שינסה לברוח מהירידות – צפוי להחמיץ את העליות.

התזוזות המשמעותיות ביותר בשווקים, לטוב ולרע, מתרחשות בדרך כלל בתקופות כמו השבוע החולף.

התנודתיות היא דו-כיוונית: רוב הימים שבהם השוק זינק ב-3%+ התרחשו בעיצומן או בסיומן של תקופות סחף שלילי בשוק. מי שהחמיץ את 20 הימים הטובים ביותר בשוקהאמריקני  מאז 1928 גילה לחרדתו שתשואתו נמוכה ב-50% מהתשואה שהשיג משקיע שהחזיק מעמד בשוק לאורך הימים הללו.

 זה, בעיני, הטיעון החזק ביותר נגד ניסיון לתזמן את השוק בתקופות של ירידות.

3) אין באמת סיבה טובה לירידות

בכל פעם שהשוק יורד אנחנו מחפשים הסבר שיניח את דעתנו, ואולי יסייע לנו לזהות נסיבות דומות כדי להימנע מחשיפה למניות גם בעתיד: רמת המחירים, תחזיות צמיחה, שינויים בשער הריבית, אינפלציה, דפלציה, סיכונים גאו-אסטרטגיים ועוד.

 קל להניח, למשל, שהירידות של השבוע האחרון נובעות מסוגיות מאקרו-כלכליות עמוקות. אבל האמת היא שיש פער די משמעותי בין מצב המשק העולמי לבין ביצועי שוק המניות. באחד המחקרים נמצא שהמתאם בין שיעור צמיחת התמ”ג לבין ביצועי שוק המניות בחמש השנים שלאחר מכן הוא 0.06- — כלומר, אין קורלציה.

למעשה, נמצא שלתחזיות מזג האוויר יש ערך חיזוי טוב יותר ביחס לתשואות השוק העתידיות בהשוואה לשיעורי הצמיחה במשק, עלייה ברווחים, שער הריבית או תחזיות אנליסטים. מיותר לציין שאף לא אחד מאלה מסוגל להסביר או לנבא את התנודות קצרות הטווח בשווקים.

התנודות היומיומיות של השוק מושפעת במידה רבה מגורמים אקראיים. לפעמים הסיבה לכך שהשוק יורד היא פשוט מפני שהשוק עלה יותר מדי לפני כן. לפעמים הסיבה שהשוק עולה היא משום שהשוק ירד יותר מדי לפני כן.  אף על פי שפרשנים נוטים “לגרד” מחדשות היום סיבות לנפילה, ייחוס הסברים מלומדים לתנודות קצרות טווח במחירי המניות שקול לניסיון להסביר את תוצאות הגרלת הלוטו.

4) לאיש אין מושג מה יעשה השוק בטווח הנראה לעין

לא רק שאף אחד לא יודע מדוע השוק מתקן – לאיש גם אין מושג מה צפוי לו בהמשך.

האם השוק צפוי להמשיך לרדת? לתקן מעלה לקראת שבירת שיאים חדשים? לדשדש במקום?

איש לא יודע.

לא כותבי הכותרות, לא הפרשנים הכלכליים, לא יועצי ההשקעות, לא סוכני הביטוח, לא הגולשים בפורומים, לא הקוראים בקפה, בכף היד ובגרפים, ואפילו לא הבלוגרית הפיננסית החביבה על כולכם.  לאף אחד אין מושג. נקודה, סוף.

אנחנו יודעים שהשוק ירד בשלב כלשהו, אבל לא יכולים לצפות מתי תתרחש הנפילה, או מה יהיו משכה ועוצמתה. התנודות של השוק בטווח הזמן הקצר נשלטות כאמור על ידי רגשות קולקטיביים של עשרות מיליוני בני אדם ברחבי העולם, כשלכל אחד מטרות שונות, דעות שונות ,אסטרטגיות השקעה שונות, אופקי השקעה שונים ופרופיל סיכון שונה. את הפסיכולוגיה של העדר, וגלי הפאניקה והאופוריה שמנחים אותו, פשוט אי אפשר לצפות.

5) אז  מי שחה ללא בגד ים?  

כשהשוק שובר שיאים, קל לצטט את באפט ולומר “אהיה חמדן כשכולם יתמלאו חשש”. קל להניח שיש לכם קיבה מברזל, עור של פיל וסיבולת סיכון של גירית הדבש. קל לאמץ הקצאת נכסים אגרסיבית עם חשיפה משמעותית למניות ולשכנע את עצמכם שתדבקו בהצלחה באסטרטגיה של “קנה והחזק”.

אבל לשוק יש דרכים משלו להשפיל גאים. כשהשוק משנה כיוון ומסרב לשתף פעולה עם התכניות שלכם, ההנחות האלה עומדות לפתע למבחן. “קנה והחזק”, למשל, עובדת כאסטרטגיה רק אם ממשיכים לדבוק בה גם כשהשוק יורד. ומה עם סיבולת הסיכון – האם אתם מסוגלים לישון בלילה בידיעה שהשוק איבד כמה אחוזים טובים מערכו?

הדבר המשעשע הוא שכל ההתרסקות שהתרחשה בעבר נתפסות בדיעבד כהזדמנות שהוחמצה, בעוד שכל ההתרסקות שמתרחשת בהווה נתפסת כסיכון משתק. בחודשים האחרונים, כשה-S&P 500 שבר שיאים חדשים בקצב כמעט יומיומי, דובר על כך שתיקון בשוק הוא בלתי-נמנע, בריא, ושיש לברך לקראתו. והנה – כמה ימים גרועים בוולסטריט וכבר אנחנו בפאניקה, קריסה, מפולת ועוד.

אלו הם הזמנים שבהם מתחדד ההבדל בין משקיעים מוצלחים למשקיעים כושלים. טעות לחשוב שאת הכסף הגדול עושים כשהשוק עולה. לא — החוכמה היא להימנע מטעויות דווקא כשהשוק יורד. כל מי שחשוף למניות צפוי להפסיד כסף כשהשוק מתקן. עבור חלק מהמשקיעים – האובדן הזה יהיה זמני. עבור אחרים – הוא יהיה קבוע. אלה הזמנים שבהם משקיעים מוצלחים עושים כסף, ומשקיעים גרועים עושים טעויות.      

6) זכרו שיש מי שמרוויח מהירידות

ולא, אלה לא הספקולנטים, לא השורטיסטים, לא רואי השחורות, לא תקשורת הקליק-בייט ולא אוגרי הזהב.

המרוויחים הגדולים מירידות חדות בשווקים הם כל מי שיש לו אופק השקעה של יותר מחודשים ספורים; כל מי שמכניס יותר ממה שהוא מוציא ומשקיע את ההפרש; ובמיוחד   משקיעים צעירים עם אופק השקעה ארוך, שחוסכים ומשקיעים בשיטתיות ובקפדנות, ויכולים עכשיו להינות מתוחלת תשואה גבוהה יותר.

כפי שביל ברנשטיין כתב פעם, משקיעים צעירים צריכים ליפול על ברכיהם ולהתפלל לירידות חדות בשווקים שיאפשרו לכספם לרכוש כמות גדולה יותר של מניות.

זה לא אינטואיטיבי, ובמידה רבה סותר את רוחות התבהלה שמנשבות להן במערכות העיתונים הכלכליים. הנה כמה כותרות שכנראה לא נקרא לעולם:

“חגיגה לחוסכים: מניות מוצעות במחירי מבצע”

“בעקבות הירידה בשווקים: תשואות הדיבידנד מזנקות לצד תוחלת התשואה מהשקעה במניות”

” שוב הפילו את השוק”

השילוב של תיק השקעות קטן יחסית, יחד עם אופק השקעה ארוך וחיסכון שיטתי, מבטלים במידה רבה את ההשפעות השליליות של הירידות בשווקים. במובן זה, מצבם של אלה עמיד וחסין בהרבה בהשוואה למשקיעים בעלי תיק השקעות גדול, שאינם מפקידים באופן סדיר לתיק.

בשורה התחתונה, אם אתם חוסכים ומשקיעים בשיטתיות ולא זקוקים לכסף בטווח הזמן המיידי, הרי שירידות בשווקים הן הזדמנויות – לא איומים קיומיים על עושרכם.

ראו גם:

תעצרו את השוק, אני רוצה לרדת

זה הדוב הצהוב?

מה שחשוב כעת זו ההתנהגות שלכם, לא של השוק

זמן טוב להעריך את סיבולת הסיכון שלכם

guest
65 Comments
הישן ביותר
החדש ביותר המדורג ביותר
Inline Feedbacks
View all comments
רועי

ראשון!
תודה על התזכורת, מפתיע שחלק מחברי הפרום שלך עושה רעשים מיותרים על קריסה…

Red Heat

ברוכה השבה לבלוג על גלי התנודתיות 😉

יש לי שאלה שלא מצאתי לה הסבר ממצה עדיין. תיק השקעות שבניתי מתבסס ברובו על קרנות נאמנות מחקות ישראליות על מדדי חו”ל. למרות שדאגתי לרכוש קרנות של חברות שונות אף אחת מהקרנות אינה קיימת יותר מ 3-4 שנים. (רואה זאת כאשר בוחן תשואות היסטוריות ) . אני מנחש שלפני כן היו אותן קרנות שנקראו אחרת ובאיזשהו שלב הן משנים שם או סדרה או משהו ?? השאלה שלי שאם זה קרה בעבר אז (כנראה) זה יכול לקרות גם בעתיד. מה קורה במקרה הזה? מה קורה לתשואה שנצברה לאותה קרן ?
תודה מראש

ET

מצטרף לשאלה.

איל

למיטב הבנתי מתבצע מיזוג בין הסידרה הישנה לחדשה. אתה מקבל יחידות בקרן החדשה בשווי זהה ליחידות שהחזקת בקרן הישנה

Red Heat

תודה!

Leonid Melnikov

לא קורה שום דבר מיוחד מבחינתך. תראה שמספר הנייר התחלף, כמובן התשואה לא תעלם לשום מקום. צריך רק לשים לב האם מדיניות הקרן, הנכסים והעמלות בה משתנים והאם תרצה לממש רווחים ולהשקיע את הכסף במשהו אחר או להישאר. (בשיקול הזה חשוב לקחת בחשבון גם את המס על הרווח ועלות המכירה והקנייה…).

Red Heat

תודה Leonid !

Luoi

את משעממת את ביבי

מישהו

שמח שסוף סוף חזרת לכתוב
חיכיתי בקוצר רוח!

Fliper

יופי של תזכורת,תודה
היתי מצרף “סימוכינים” של פוסטים רלוונטיים מהעבר כמו 10 הדברות לשוק דובי

יובל101

אחלה. מתאר במדויק את מה שעברתי בימים האחרונים. הבלוג הזה הוא בדיוק מה שצריך לקרוא כדי להתמודד עם רכבת ההרים הרגשית.

ניצן

הפוסט הזה הוא ממש מילה במילה משקף את מה שאני חושב ומסביר לכולם. והמשפט: “הדבר המשעשע הוא שכל ההתרסקות שהתרחשה בעבר נתפסות בדיעבד כהזדמנות שהוחמצה”. הוא ממש ממש נכון, ואני תמיד מראה לאנשים שמפחדים משוק ההון את הגרפים שמראים מה קורה אחרי תום הירידות. כאחד שעבר את משבר בועת ההייטק ואת הסאבפריים אני כבר בעל סיבולת להפסדים וכמו שאמר באפט” שהדם זורם בשווקים אני יוצא לקניות”, אני תמיד משאיר מרכיב של 30 אחוז מזומן בתיק ובמיני מפולות ובמפולות הגדולות, בהן כל השוק יורד, בלי אבחנה בין המניות, אני יוצא לקניות ומחזק את כמות המניות שאני מחזיק ומאמין בהן….

דן חסכן

לא נעים, אבל עד שלא קראתי מה שכתבת לא ידעתי שמתחוללת מפולת. אני מציץ פה ושם בכותרות שאומרות מיני דברים כמו – השנה הכי טובה/גרועה לתעשיה בארצות הברית/ביפן או איפושהו. הנאסדק מזנק/מתעוות/מתכווץ. הקופות רשמו עליה/ירידה. דאגה/דריכות לקראת פתיחת/סגירת המסחר… וחולף הלאה. למדתי משהו מהבלוג הזה. לא יודע אם יהיה לי יותר או פחות כסף בסוף, אבל אני לפחות פטור מהעצבנות והדאגות שהיו קשורת תמיד לטיפול בכסף. תודה

Leonid Melnikov

כנראה יהיה לך יותר 🙂

הילה ונתאי סרור

לא הבנתי איך האסטרטגיה הזאת עובדת, אשמח להסבר. נניח יש לי תיק ששווה 100000 והייתה מפולת של 50 אחוז, ואחר כך התיק עלה ב90 אחוז, אני עדיין מופסד ב5 אלף

גיל

אם היתה מפולת של 50 אחוז והשכלת לקנות אחרי ירידה, אפשר להרוויח.

Yaron

התגעגעתי… 🙂

שמוליק

מדהים כמה פסיכולוגיה הולכת יחד עם השקעות בשוק ההון, לפי 3 המשפטים המוגשים האחרונים הכל הוא עניין של גישה ושינוי תפיסה ומפה ההמשך הרבה יותר נעים.

tom

ל-RedHeat ששאל/ה לגבי קרנות שקיימות 3-4 שנים בלבד – באופן כללי, יש נטייה לגופים שמנפיקים קרנות מחקות (וגם הרבה סוגים של מכשירים פיננסיים אחרים) לסגור קרנות שהתשואה שלהן מיום ההקמה נמוכה יחסית ולפתוח קרנות חדשות עם ״דף חדש״. זה קורה הרבה פעמים בקרנות שמחקות מדדים – ואני אסביר: נניח שקרן נפתחה בשנה כלשהי והשוק עלה בשנתיים שלאחר מכן ב-15%. בשנה השלישית פתאום השוק מתרסק ב-50% והמשקיע נשאר עם תשואה שנתית ממוצעת של 3%-4% נטו. זה ממש נמוך, נכון? אני בתור משקיע לא רוצה קרנות שעשו תשואות כאלה, אני רוצה קרנות עם 6-7-8-200% תשואה בשנה (ההגיון הקלוקל של קניית קרן מחקה… קרא עוד »

ראשיד

יש לך טעות בשורה האחרונה-
אני יותר מ”אשמח”אם תבואו לספר לי.
הוא “ישמח” אני “אשמח”

Red Heat

tom תודה רבה על התשובה הדי מושקעת ! טוב לפי התגובות פה אני מבין שהפרקטיקה הזו של הקרנות הוא לא סיכון ממשי כדוגמת סיכון מנפיק. וזה כבר טוב. לגבי הערותיך – אני כן קורא תשקיפים , אך מאחר ברובם נוקטים בשפה משפטית ו/או רוויה במונחים מקצועיים, יכול להיות שהעניין הזה חמק מתשומת לבי. לגבי שאלתך על העדפת קרנות ישראליות על פני קרנות מחו”ל : גם אני לא ממש מנוסה בניהול תיקים , וכרגע מבצע את הכל בעצמי, די לפי הגישה שהוסברה בבלוג הזה. יחד עם היתרונות של השקעה בקרנות מחו”ל החלטתי לשם התחלה לבנות את היק על טהרת קרנות ישראליות… קרא עוד »

Dave

התופעת לוואי הטובה ביותר מהירידה בשוק – מעבר לעובדה שיש בה הזדמנות למשקיעים פאסיביים ארוכי טווח – היא שזה גרם לך לחזור לכתוב!
התגעגענו, אמן ותכתבי לעיתים תכופות יותר.

בני כץ

בהנחה שיש לי כבר היום תיק גדול וההפקדות הן שוליות – האם עדיין נכון להחזיק את התיק? הרי ההפקדות במחירים הזולים לכאורה הם שוליים לעומת גודל התיק הנוכחי. תודה!

רז

כל מילה בסלע.
הפסקתי להסתכל על הפורטפוליו שלי לאחרונה ואני מרגיש עם זה מצוין.

mementoil

כל האמור לעיל נכון, בתנאי אחד – שבשנים הקרובות שוק ההון ימשיך להתנהג כפי שעשה בארבעים השנה האחרונות, דהיינו לטפס מחדש אחרי כל מפולת ולקבוע שיאים חדשים. אם הנחת היסוד הזאת אינה נכונה, אז אתם בבעיה. בהחלט היו תקופות בשוק ההון שבהם המניות איבדו מערכן, ולא טיפסו חזרה במשך שנים ארוכות. אבל מעט מאוד אנשים זוכרים את התקופות הללו, משום שהן אירעו לפני 1980. אין באמת סיבה טובה לירידות – האמנם? בעיני זוהי אמירה שחצנית להפליא. להניח שרק בגלל שאתה לא יודע את הסיבה לדבר מה (ומסרב בכל תוקף לחקור את הנושא ולנסות למצוא אותה), שהיא כלל אינה קיימת, ושהאירוע… קרא עוד »

ארט

אוקיי ומה עושים עכשיו ? תציע פה אסטרטגיה להשקעה ונבחן אותה פה עוד 5 שנים.
לכתוב נבואות זעם כולם יכולים.

mementoil

מה לעשות עכשיו? תתחיל מלצאת לחלוטין משוק המניות ומשוק האג״ח, בדיוק כפי שטענתי שיש לעשות בתחילת השנה. שניהם מתומחרים מאוד-מאוד-מאוד ביוקר, וישנה הסתברות גבוהה ששניהם יניבו תשואה ריאלית שלילית בשנים הקרובות (אני מדגיש ריאלית, כי עם מספיק אינפלציה המדדים עשויים לטפס במונחים נומינליים בעודם מאבדים כוח קנייה). מה כן לעשות עם הכסף? קשה לאמר. אני עצמי מתחבט בשאלה הזו. בהיעדר מניות ואג״ח, האפיקים היחידים שנותרים עבור האדם הממוצע הם מזומן וזהב. המזומן יציג ביצועים טובים יותר בסביבה דפלציונית (כל עוד שהבנק בו הוא שמור לא יתמוטט ויקח את הפקדונות שלך איתו), והזהב יציג ביצועים טובים יותר בסביבה אינפלציונית. איזו סביבה… קרא עוד »

יוס

ד”ר דום התגעגענו אליך!! עדיין תקוע בזהב? אתה כבר 3 שנים חופר על המפץ הגדול וקריסת שוק המניות. כמה תשואה אלטרנטיבית כבר פספסת?

Tal

תודה רבה!
תמשיכי לכתוב בבקשה – את נהדרת 🙂

ענבל

טוב שחזרת. את פשוט מופלאה.

Ofer Yosi Barzilay Vituly

שרק ימשיך כך עד ינואר. הזדמנות מעולה למכור קצת S&P500 בשביל לקנות אותו מחדש בהפקדה השנתית לקרן ההשתלמות.
גם רושמים הפסד כנגד איזון של אפיקים רווחיים וגם מעבירים כסף לאפיק פטור ממס.

עדו סוקולובסקי

לא ברור לי משהו. נניח שיש לי מאה מניות של חברת ‘קוקוריקו’ ונניח שהן בירידה עכשיו. אם אשאר עם המניות ובסוף הם יעלו לא הפסדתי כלום. אבל אם אמכור את כולן, אחכה לשיא הירידה ואז אקנה כמה שיותר מניות כשהן יתחילו לעלות אז באותו כסף יהיו לי יותר מניות לא?

ריקי

איך תדע שהגיע שיא הירידה ? מתי תקנה ?
רמז : אף אחד לא יודע

Jacob Topper

“[סיבות שאין לא יודע מהן] שוב הפילו את השוק”
צ”ל שאיש

ניצן

שאלה לסולידית ולגולשים, אני סטודנט שלמעט הכנסה מחופשים ומילואים לא ארוויח יותר מידי בזמן הקרוב, נכנסתי לS&P 500 ולתל אביב 125 ולSTOXX לפני חודש שלפחות S&P 500 היה כמעט בשיא. מכיוון שהמקרה שלי שונה משכיר שיכול להמשיך להוסיף לחסכון (למעט בערך 27K שחלקם נזילים) איך הייתם מסבירים לעצמכם רציונלית שזו הייתה החלטה שגויה שעל פניו יכלתי להשקיע את הסכום בכמה מנות? (בS&P לדוגמא השקעתי 16 בבהלה של תחילת השנה ועכשיו עוד 40)

אורי

לניצן, אם אתה לטווח ארוך אז סבבה לדעתי. אולי לא תיזמון מדהים, אבל ממליץ כל תקופה (חודש, רבעון או חצי שנה בהתאם למה שאתה מסוגל) לחזק את הפוזיציות. אם יש משהו שאני מצטער עליו זה שכשהייתי צעיר יותר הייתי הרבה יותר חסר סבלנות. השקעתי על פי שמועות והמלצות במקום על פי שיטה, וברחתי כשהיו ירידות. תלמד 😁

eyalbarcochva

מעולה. לפנתיאון.

itamsh

גירית הדבש?!

yoraplife

צחוק צחוק, אבל גירית הדבש נחשבת בטבע לאחת החיות האמיצות ביותר שאפילו אריות משתדלים לא להתקרב אליה.

ציטוט ישיר מויקיפדיה:
“גיריות נצפו מניסות טורפים גדולים מטרפם, רודפות אחר פילים וקרנפים ומבריחות אותם, ואף מתעמתות עם אריות, שאינם מעזים לתקוף אותן. בזכות עמידותה לארס היא מצליחה לטרוף נחשים ארסיים.”

ביולוג ירושלמי

ברוכה השבה! קורא ושמח שזה לא עניין אותי כלל. לא מתעניין, לא קורא, לא אכפת לי, אדיש לחלוטין. ככה החלטתי. יש לי לא מעט כסף (יחסית להון העצמי שלי) שמונח על ה- S&P500, ושום דבר מהרעש הפיננסי שהיה בימים האחרונים, שאני גם לא כל כך מודע אליו היות ובוחר להתעלם, לא הזיז לי. בכלל לא נכנסתי לאינטרנט מהבחינה הזו (הכלכלית). את יודעת למה?… כי קראתי, הפנמתי והטמעתי את הפוסט שלך על רעש פיננסי. יהיה מה שיהיה כמו שיהיה. הדטרמינזם הזה עובד בשביל השקט הנפשי שלי. מפקיד ושוכח. אני במרתון לא בספרינט. מפקיד ושוכח. אני על אוטמאט. מפקיד ושוכח. אני לטווח… קרא עוד »

עמי

איחלתי לתיק ההשקעות שלך בהצלחה

ראובן

תודה רבה!! את כותבת נפלא. חסרת…

עוזי

אני מכיר לא מעט משקיעים שקולים ונבונים אשר נכנסו לפוזיציות עליהן הצהירו כארוכות טווח ופונדמנטליות לחלוטין, אך עד מהרה התקפלו ויצאו בבהלה, ועם הפסד, בשל סיבות אמוציונליות לחלוטין.
תודה על שאת שוב מזכירה לנו להמשיך להיאחז בתוכנית המקור, אשר בחולשתנו האנושית, אנו נוטים לשכוח פעם אחר פעם, בימים של רעשי רקע שכאלו.

The stock market is a device for transferring money from the impatient to the patient – Warren Buffett

טל

“קל להניח שיש לכם קיבה מברזל, עור של פיל וסיבולת סיכון של גירית הדבש”.
you had me at גירית הדבש 🙂 🙂 🙂
כבר אמרו לך שאת חייבת לכתוב ספר?

שחר

טור מעולה. הייתי שמח לקרוא אותו באחד מהמדורים הכלכליים, אפילו תחת מדור “דעות”.
אהבתי במיוחד את “הדבר המשעשע הוא שכל ההתרסקות שהתרחשה בעבר נתפסות בדיעבד כהזדמנות שהוחמצה, בעוד שכל ההתרסקות שמתרחשת בהווה נתפסת כסיכון משתק”.

אילן

דעתי שונה
הדעה המובעת כאן היא של מה שמכונה “ידיים חזקות” , ולמעשה היא תגובת התנגדות לתאוצת הירידות (לנפילה פיזית) . כמובן שאחרי יומיים שלשה היא תהפוך לתחושת התבוסה “נתפסתי בפנים, נחכה ונקווה” .
התנהגות של מפולת היא של גל חזק למטה ועליה חלשה וכ”ו , 3 פעמים לערך. אם אצליח למכור ביום הראשון-שני , ואצליח לחכות עד הרגיעה, אוכל לחזור עם הידיעה של הכיוון הכללי החדש.
כלומר עדיף לדעתי לברוח מהר (לא תמיד אפשר ולא תמיד זו באמת מפולת ) ולחזור לפוזיציה חדשה. כן, “הפסדתי” את העליות ( אם השוק חזר לעלות) אבל לא הפסדתי את התחתונים, וממשיכים.

שמוליק גרנות

סולידית יקרה
עשית לי סדר בראש .
תודה לך.
שמוליק

Amnon

“בני אדם שונאים להפסיד. כפי שהראו פרופ’ כהנמן ואחרים, עוצמת הכאב הנובעת מהפסד כפולה מעוצמת ההנאה הנובעת מרווח. מחקרים הראו שהחלק האחראי במוח על עיבוד הפסדים הוא אותו חלק שמגיב לסכנות קיומיות, ואחראי, בין היתר, על הפעלת מנגנון ה-“הילחם-או-ברח”. התוצאה היא שמשקיעים מרגישים שהם חייבים “לעשות משהו” ולפעול נוכח הסכנה כדי להציל את מה שנותר מכספם.” עברו כמה שנים מהמחקר הזה, ואולי יש כמה חידושים והמצאות מאז. נכון שבני האדם לוקחים החלטות בלתי רציונליות, אבל אם קוראים טוב את המחקר או אפילו בויקיפדיה, רואים שמסך כל ההחלטות שאדם מקבל, כמות ההחלטות האי רציונליות נמצאת יחסית בשוליים. ולגופו של עניין: אם… קרא עוד »

Jetman

איך אתה יודע כבר ביום הראשון שזו מפולת, וכדאי לצאת ביום הראשון ולחזור ביום החמישי? בכל מקרה, לדעתי זה כדאי רק אם כספך נמצא בקרן שבה אינך משלם מס רווח הון על היציאה

roy

שאלה כללית – נניח שאני בעל מניות זרות (ארה”ב) ושהשוק קורס. כתוצאה מהקריסה, הברוקר הישראלי שלי קורס גם הוא (חבר בורסה – כמו בנק הפועלים או מיטב דש).
בואו נניח כי כל כספי מושקע במניות – כלומר אין לי מזומן בחשבון. מה קורה, בתרחיש זה, עם כל המניות שברשותי? האם הן רשומות על שמי? האם אני יכול לקבל מסמך כלשהו שמקשר אותן אל שמי, ואיתו אני יכול לשייך אותן חזרה לחשבון חדש שאפתח בברוקר אחר? אני לא מאמין שקרה מקרה שכזה אי פעם בישראל, אבל עדיין אשמח לדעת מה באופן תיאורטי אמור או צריך לקרות.

efi

ברגע שהמדד יורד האם מומלץ לקנות את תעודת הסל SPY לטווח הארוך או שעדיף לחכות אחרי הנפילה ?

הילה ונתאי סרור

לא מובן לי איך לא לצאת בירידות משאיר אותי עם רווחים? תיק של 100,000 שנחתך ב50 אחוז ועלה אחר כך נגיד ב90 אחוז, משאיר אותי עדיין עם הפסד של 5 אלף..

א. פישמן

זכרו:
מחיקתם של 50% מ-X מחייבים תיקון חיובי של 100% כדי לשוב ל-X הנומינלי!!!!
קל לרדת קשה לעלות🤑

ציון

אמרו את זה כמה פעמים.. אם תרכוש מניות נוספות והפעם במחיר נמוך (כי הן ירדו) אז כשתהיה עליה הרווח יהיה גדול. נניח לצורך העניין רכשת 100 מניות מהקרן של שלומי כל אחת עלתה 2 שקל כלומר 200 שקל השקעה, וירדה עכשיו ב50 אחוז כלומר עכשיו השווי הוא 100. אם לא תעשה כלום אכן תצטרך לחכות לעליה של 100% כדי שיחזור למה שהיה לפני העליה. אבל אם תרכוש עוד 100 יחידות של המניה – כלומר 100 שקל נוספים , יהיו לך כעת 200 יחידות ששוות 200 שקל, סה”כ השקעה 300 שקל. עכשיו מה שתצטרך זה שתהיה עליה של 50% בלבד כדי… קרא עוד »

ריקי

לכן מומלץ להשקיע לטווח ארוך – 15 שנים ומעלה – ולא להשקיע כסף שצריך אותו ב 5 שנים הקרובות
לאחר שהתיק עלה ב 90 אחוז ( תוך כמה זמן ? ) – נחכה עוד כמה שנים והתיק יעלה עוד כמה עשרות אחוזים
תנסה לחפש גרפים של מדד S&P לאורך 20 30 שנה ותראה שיש מגמת עליה

קוביאשי

הסולידית, מרגיש שהניתוח שלך מאוד דוגמטי ושיש לך טעות בנסיבה מספר 3 שציינת. קשה לא לקשר את הירידה הנוכחית לשלוש העלאות הריבית שהיו השנה בארה”ב לאחר כמעט עשור של ריביות אפסיות. באותה מידה קשה לא לקשר את רצף העליות שהיה בשנים האחרונות למימון האשראי שהתבצע בצורה מערכית בכלל הכלכלה הגלובלית. לאור כך שמצופה העלאת ריבית נוספת השנה (שמייקרת את החוב לחברות ומייצרת בריחה לנכסים בטוחים), בטח לצד נתוני הצמיחה הטובים, ומכפילי הרווח המאוד גבוהים של השוק בארה”ב, לא צריך להיות מאוד חכם בשוק ההון כדי להבין שעכשיו זה זמן לא טוב להיכנס ולרכוש מניות. מסכים שזה לא אומר שצריך למכור… קרא עוד »

tembel

גרמת לי לעשות חיפוש גוגל תמונות ל “גירית הדבש”

אלי

חחח

הדרץ

טור אליפות!!!

Finga

אהלן חבר’ה, התחלתי לקרוא לאחרונה את הבלוג ויש לי שאלות שיכול להיות שיש עליהן תשובות כאן, אך יש הררי מידע ולכן כנראה עדיין לא מצאתי אותן. 1. אני מבין שהשקעה לטווח ארוך היא חשובה, אך מה מוגדר טווח ארוך? מי שהתחיל להשקיע, לדוגמה, במדד S&P 500 בשיאים של שנת 2000, ולא יצא – ערך הכסף שהשקיע חזר לעצמו רק בשנת 2012-2013 (תחת הזנחת אינפלציה) – כלומר במשך 12-13 שנים התשואה על הכסף שלו הייתה אפס, ורק לאחר מכן התחילה תשואה חיובית. 2. כשהשוק נמצא בעלייה כמו עכשיו, זה המצב הכי מפחיד, לפחות מבחינתי, להיכנס לשוק, מאחר ועשוי להגיע תיקון שיאפשר… קרא עוד »

קרן

ככלל אצבע גס רבים אומרים שהשקעה בשוק המניות לטווח ארוך = 15 שנה ומעלה. ממליצה לקרוא את http://thebigpicture.co.il/blog/category/articles/asset-allocation-and-index-investment/
יש הרבה מידע בבלוג, בפורום, בספרים המומלצים (ראה a random walk down Wall Street), בבלוג של mr money mustache ו jlcollinsnh. תתחיל לקרוא ותוך כמה שבועות תרגיש שיש לך קצת יותר בסיס וידע. שווה את השקעת הזמן. אין תשובות של רגל אחת 🙂 בהצלחה!

אלי

ואוו איזה מאמר מדהים תתפחי לעצמך על השכם כמה פסיכולוגיה וכמה תובנות יש לזה זה מאמר מאוד מרגיע תודה רבה לך

איגור

בד״כ משקיעים סולידיים ומשקיעי טווח ארוך אחרים, לגמרי פוסלים כלי ניתוח טכני, אני חושב להסתמך רק על נתונים כלכליים פונדמנטליים זה לא מספיק, סנטימנט של השוק די מושפע מנתונים כמו נפח מסחר למשל ואותו ניתן לראות בכל חלון זמן. למה אני אומר את זה? ישנם מודלים טכניים, ואפילו מאוד פשוטים שיכולים לעזור להתגבר פסיכולוגית על תקופות של שפל ולתזמן רכישות . לדוגמה, מודל של ממוצע נע 200 על גרף יומי. כל עוד שהשוק מעל קו הממוצע כדאי להיות במדד, ואם הוא חוצה מתחת אז לצאת. (ישנן מודלים יותר אפקטיביים , אבל זה הכי פשוט)

מתחיל

הי- לגבי ירידת ערך האג”ח – לדוגמא: יש צפי מאוד גבוהה שהפד יעלה את הריבית בכאחוז בשנה הקרובה, זה אומר שמחיר האג”ח לעשר שנים ירד בערך בעשרה אחוז. האם לא יותר חכם לחכות את השנה הזו ורק אז לקנות את האג”ח הללו – או ETF רלוונטי – בערך יותר נמוך ובריבית יותר גבוהה? האם להחזיק את האג”ח הללו בשנה הזו זו לא טעות?

trackback

[…] ההגיונית, אני מניח שאם הירידות יעמיקו נראה פוסט אצל הסולידית שמפציר בקוראים להשאר במסלול, להתעלם לחלוטין מתנודות […]

עקבו אחרי

תגובות אחרונות בבלוג

RSS מהפורום