בית » השקעות » ביטקוין: האם הארי בראון טעה?

ביטקוין: האם הארי בראון טעה?

לפני יותר מחצי שנה פרסמתי כאן פוסט בו ניסיתי לנמק מדוע הביטקוין לעולם לא יוכל להחליף את הזהב. מאז אותו פוסט, מחיר הזהב השלים קריסה של קרוב ל-30%, ואילו הביטקוין טיפס כמעט ב-1000% (אם כי מחירו ירד בינתיים ל-864$ עדכנית לפוסט זה).

למען האמת, אם הייתי מרכיבה את תיק ההשקעות שלי בהתאם לפילוסופיית ההשקעה של הארי בראון בתחילת 2013, ובמקום להשקיע 25% מהוני בזהב פיזי הייתי משקיעה בביטקוין, תיק ההשקעות שלי היה משיג תשואה שנתית של כ-1700%.

כן, הוני העצמי היה צומח פי 17.

הנתון הזה מחייב בחינה מחודשת של הפילוסופיה. האם הארי בראון טעה? האם הגיעה העת להיפטר מהזהב ולהחליף אותו במטבע הדיגיטלי המוצפן?

ביטקוין: זהב לחנונים?

בדיוק כמו הזהב, הביטקוין מתיימר להיות החלופה האולטימטיבית לכסף הפיאט בעולם.

בדומה לזהב, היצע הביטקוין העולמי מוגבל וממשלות העולם לא יכולות להשפיע על מחירו באמצעים מוניטריים. תומכי הביטקוין מונים יתרונות משמעותיים ביחס לזהב: הוא זול משמעותית לאחזקה ולהעברה בין מדינות (באנונימיות מוחלטת), אינו חושף את המשקיע לסיכון צד ג’ (הכרוך באחסון זהב), וקל הרבה יותר לקבוע אם הוא מזויף או לא.

אין זה מפתיע, אם כן, שבמדינות עולם שלישי כמו ארגנטינה – בה הממשלה מלאימה כל דבר שזז, מטילה שורה ארוכה של חסמי הון, כופה אינפלציה כואבת על הציבור ומגבילה את היכולת לקנות זהב ומטבע זר — הביטקוין נחשב לנס משמים: נכס פיננסי שממשלת ארגנטינה לא יכולה לשלוח אליו את טלפיה. לא פלא שהביטקוין נסחר שם בפרמיה של 30% משאר העולם.

ויחד עם זאת, בין דברי השבח וההלל, מסתתר חיסרון אחד דרמטי ביחס לזהב.

לביטקוין אין היסטוריה.

בעוד שלזהב יש רקורד חוצה תרבויות בן אלפי שנים בתור מפלט מפני קטסטרופות כלכליות, אין לנו שום מושג איך הביטקוין מתנהג במצבי חירום. למען האמת, אין שום הוכחה שהוא מהווה אפיק השקעה נפרד שמגיב לסביבות שוק מסוימות, או שיש לו קורלציה שלילית ביחס לאחד הנכסים המסורתיים.

מחיר הביטקוין, אם כן, מנותק לחלוטין מהסביבה המאקרו-כלכלית. חשבו על כך – אם הביטקוין הוא אכן אלטרנטיבה לכסף הפיאט כמו הזהב, כיצד יתכן שמחירו “התפוצץ” בעוד שהזהב (ושאר הסחורות) קרסו?

בעיני יש רק הסבר אחד לתופעה הזו: רוב הקונים החדשים בשוק העקום של הביטקוין הם ספקולנטים – אנשים שסוחרים כסף פיאט תמורת ביטקוין, כדי שבעתיד יוכלו למכור אותו ולקבל בתמורה כמות גדולה יותר של כסף פיאט.

הגישה הזו, בעיני, סותרת את עצם גישת “הביטוח” מפני קריסה של המערכת הכלכלית העולמית, שעמדה ביסוד המלצתו של הארי בראון להשקעה של 25% מההון בזהב. למה להשקיע בחלופה לכסף פיאט, אם המטרה היא להמיר אותה לכסף פיאט בעתיד?!

יש לך עודף מ-2 ביטקוין?

אולי במקום שהביטקוין יחליף את פלח הזהב, הוא צריך להחליף דווקא את פלח המזומן בתיק?

כדי שזה יקרה, יש להוכיח שהביטקוין הוא אכן מטבע.

אמנם, הביטקוין שואף להיות מטבע ומשווק ככזה, אבל ההתנהגות שלו היא כשל סחורה תנודתית במיוחד. רק מעטים קונים מוצרים ושירותים באמצעות ביטקוין. הרי מי יסכים לסחור ב”מטבע” שנע בין דפלציה של 70% לאינפלציה של 300%? זה מסוכן. אף אחד לא אוהב את זה.

מעצם טבעו, הביטקוין הולך ונעשה נדיר יותר, אבל זה לא אומר שהמחיר שלו רק ילך ויעלה. לנדירות יש ערך רק אם הביקוש עולה על ההיצע. מי ש”משקיע” בביטקוין, מהמר על זה שכך יהיה.

יש שיגידו שתמיד יהיה ביקוש ל”כסף אנונימי מוצפן” או “קריפטו-מטבע”. אבל מה מבטיח שזה יהיה דווקא ביטקוין? מה בדבר לייטקון או מטבעות אחרים שיצוצו בעתיד? איך אפשר לדעת שלא הם הקריפטו-מטבעות המיוחלים?

כך או כך, גם אם נקבל שהביטקוין הוא מטבע, אני מאמינה בהחלט שערכו עלול להגיע ל-0, כלומר, למצב שבו אף אחד כבר לא מייחס לו ערך. זה יכול לקרות. זה קרה בעבר. מישהו יודע לומר כמה שווה היום פרנק צרפתי? מרק גרמני? אסקודו פורטוגלי? לירה ארצישראלית?

הביטקוין חייב להתייצב לפני שיהפוך לאמצעי תשלום של ממש. כדי שזה יקרה, הבועה צריכה להתפוצץ והמחיר צריך לשקף את המציאות.

אבל אפילו אז ספק אם הביטקוין יהיה יציב מספיק כדי שניתן יהיה להחליף את הפלח המזומן בתיק של הארי בראון. המטבע הדיגיטלי עדיין לא זכה להתמודד עם האתגר המשמעותי ביותר שלו.

ארכי-נמסיס: המעצמות

אני סבורה שאם השימוש בביטקוין יתרחב מעבר לסף מסוים, המעצמות הכלכליות ירדפו אותו ואת המשתמשים בו ללא רחם.

יתכן שהתשתית הטכנולוגית של הביטקוין חסינה מתקיפה – אבל האנשים, המוסדות, המוכרים והקונים, בהחלט לא. ממשלות עשויות להוציא את המטבע מחוץ לחוק, או להפוך את המסחר בו למסוכן או בלתי כדאי מבחינת מס (*). כך המטבע יאבד פופולאריות עד שישמיד את עצמו. הרי מה הטעם במטבע שאין לו קונים ומוכרים?

זכרו – ממשלות מתעבות מסחר אנונימי שאינו בשליטתן. למען האמת, אם הייתה להן האפשרות להיפטר מכל הכסף המזומן ולהמיר את כל הטרנזאקציות בכרטיסים אלקטרוניים שניתן לעקוב אחריהם – הן היו עושות זאת. במחשבה שניה, הן כבר עושות זאת – אפילו במחוזותינו.

בשורה התחתונה

נכון – הייתי יכולה לעשות מכה ולהגדיל את הוני פי 17 תוך שנה אחת.

אבל זו לא המטרה של התיק של הארי בראון. בראון לא ביסס את פילוסופיית ההשקעה שלו על השקעות ספקולטיביות עם פוטנציאל תשואה של אלפי אחוזים. התיק שלו לא אמור להפוך אתכם לעשירים. המטרה העיקרית של בראון הייתה ליצור תיק השקעות סולידי שיוכל להגן על המשקיע מפני אסון, מלחמה או התמוטטות כלכלית, ולהקנות למשקיע תחושת שלווה וביטחון. קשה למצוא מקום בתיק כזה לנכס נפיץ כמו ביטקוין (**).

הביטקוין הוא ניסוי מוניטרי-חברתי מעניין, ולמען הגילוי הנאות אציין שבסתר לבי הייתי רוצה בהצלחתו (הגם שבעיני היא חסרת סיכוי לאורך זמן). אין ספק שמדובר בהשקעה ספקולטיבית עם פוטנציאל תשואה פנומנלי, והסיכון בהתאם. זו בדיוק הסיבה שבגינה אין לשלב את הביטקוין בתיק ההשקעות של הארי בראון, שמטרתו העיקרית היא כאמור לאפשר למשקיע לישון בשקט בלילה בידיעה שכספו צומח מבלי להישחק.

בראון הכיר ביצר החמדנות האנושי, ולכן שילב בתאוריה שלו תיק השקעות נוסף, אותו כינה “התיק המשתנה” או “התיק הספקולטיבי”. זהו תיק השקעות קטן יותר, המנוהל בנפרד מתיק ההשקעות המרכזי. התיק הספקולטיבי כולל אך ורק כספים שאתם יכולים להרשות לעצמכם להפסיד. בכספים הללו תוכלו להשקיע בביטקוין, בפקעות צבעונים (***) או במניות של חברת הים הדרומי, ולקוות לטוב. רק שמרו על ההפרדה ולעולם אל תעבירו כספים מהתיק הראשי לתיק הספקולטיבי.

(*) בעיה ענקית שקשורה למסחר בביטקוין נוגעת להיבטי מס. עד כה לא התקבלה שום הוראה בנושא מטעם מס הכנסה, בנק ישראל או משרד האוצר. אם, למשל, נקבל שהביטקוין הוא “מטבע”, אזי המרת מזומנים (ש”ח) לביטקוין לא תיחשב לאירוע מס. לעומת זאת, אם נקבל שהביטקוין הוא השקעה לטווח ארוך – כמו מניות – אזי יש להטיל עליו מס רווח הון ככל נכס. ומה אם ארנק הביטקוין נפרץ או נגנב? האם הפסדים אלה יהיו מוכרים לצורכי קיזוז מס כמו הפסדי הון אחרים? או שמא כגניבה של רכוש – כמו גניבת רכב? ומה אם אתם אזרחים תושבי ישראל המחזיקים חשבון ביטקוין בחו”ל – האם אתם חייבים לדווח עליו, וכיצד? הכל נשאר באוויר… בינתיים. 

(**) ובל נשכח תרחישים של מתקפות סייבר או השבתת רשת החשמל

(***) ראו גם: כמה צבעונים אפשר לקנות בביטקוין אחד?



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

37 תגובות

  1. אחלה פוסט

    הערה קטנה: מרק גרמני חיי ובועט, רק השם השתנה ליורו 😉

  2. אז כמו שבטח ציפית, אני מהראשונים להגיב על פוסט כזה 🙂

    תרשי לי לעבור על דברייך ולתת עוד נק’ מבט על החסרונות שהצגת, ואולי גם על היתרונות.

    קודם כל, אני לא חושב שביטקוין נועד להחליף את הזהב, אלא לשמש בתור עוד נכס שעובד במקביל לזהב, ולא נגדו. יש לזהב יתרונות וחסרונות, וגם לביטקוין.

    הביטקוין גם לא מתיימר להחליף את הפיאט בעולם, בניגוד למה שטענת. יש לביטקוין עוד הרבה יתרונות ביחס למטבע פיאט. מטבע פיאט לא מצליח להיות הרבה מהדברים שהביטקוין מאפשר:
    מוצפן
    אנונימי
    זול להעברה (ביחס לעמלות הבנקים)
    מהיר להעברה
    תכנון שלא מבטיח קריסה (בניגוד למטבע פיאט שמבטיח קריסה לפי התכנון שלו)
    אין אינפלציה מובטחת, להפך, יש דפלציה לרוב.
    אין גוף מרכזי שמנהל אותו.
    ועוד יתרונות שמוטבעים בארכיטקטורת הביטקוין עצמה, כמו האפשרות להוסיף חוזה לכל העברה כספית, שלמעשה מבטל את הצורך בהרבה overhead פיננסי, כולל רואי חשבון, עורכי דין, בנקאים, ועוד כל מיני משרות שקר כאלו ואחרות שגוזרות קופון על עסקאות גדולות.

    אז מדובר פה על הרבה יותר מהחלפה של המטבע פיאט הקלוקל.

    עכשיו, בנוגע לזה שלביטקוין אין היסטוריה, אני יכול להבין, אבל צריך לזכור שאמרו את זה על כל טכנולוגיה חדשה. זה כמו להגיד שאין טעם לעבור לשימוש במחשב, כי הסתדרנו בלי מחשבים כבר אלפי שנים. אותו דבר אפשר להגיד על מכוניות, מטוסים, ומסחר אלקטרוני. אין ספק שזה יוצר אי וודאות, אבל דווקא 100 השנים האחרונות מוכיחות שהמצאות חדשות נותנות לנו הרבה יתרונות, למרות האי וודאות סביבן בהתחלה.

    אחרי זה שוב השוות את מחיר הביטקוין למחיר הזהב, כאילו הם אמורים לעלות ולרדת ביחד. ממש לא. בטח שלא כשמחיר הזהב נקבע ע”י גוף רגולטורי, ולא בהכרח משקף את המציאות, בניגוד לביטקוין שקיים בשוק החופשי (האינטרנט).

    בנוגע לספקולנטים בשוק “העקום” של הביטקוין:
    אין אפשרות לדעת כמה אינדווידואלים, הרי המטבע אנונימי. העובדה שיש כמה ארנקים עם מספר עצום של ביטקוינים, לא אומרת שזה מפוזר בין כמה אנשים. זה יכול להיות גם מישהו אחד שמחזיק את כל הארנקים האלה. אין לדעת.
    אבל אני טוען שזה לא משנה, מ2 סיבות:
    1) גם היום 40% מהנכסים בארה”ב נמצאים בבעלות של 300 אנשים. ככה שהחלוקה הקיימת היום לא שווה יותר.
    2) מאחר והביטקוין קיים בשוק חופשי, המצב בהמשך יגיע לנק’ אקווליביריום, שבה קיימת חלוקה יותר שוויונית בין כל האנשים, כשהמטבע נהיה יותר גדול ויציב. וגם אם אותו אחד ירצה לממש את כל הביטקוינים שלו, הוא רק יפיל את המחיר, ככה שלא משתלם לו כלכלית לעשות את זה.
    נכון להיום הבנק המרכזי בארה”ב מדפיס 85 מליארד דולר בחודש, וזה הרבה יותר מטריד את ערך הכסף שלי, מאשר זה שכמה אנשים מחזיקים בכמות גדולה מהשוק של ביטקוין.

    וספקולנטים יש בכל שוק. השוק של ביטקוין חדש אז המחיר יותר תנודתי מאשר בזהב, אבל תמיד יהיו ספקולנטים, בכל שוק שקיים. זה לא אומר שום דבר על המטבע והארכיטקטורה שלו. זה רק אומר שאנשים רוצים לעשות כסף. לא חדש.
    יש הרבה אנשים, כולל את עצמי, שלא סוחרים בביטקוין באופן פעיל, אלא חוסכים במטבע למשהו גדול יותר בעתיד. בדיוק כמו שאנשים עושים עם כסף אמיתי, מאז ומתמיד.

    ושוב, בנוגע לתנודתיות, היא קיימת כי המטבע חדש. גם בשקל יש תנודתיות 24/7 אבל היא קטנה יחסית בגלל גודל השוק.
    חוץ מזה, יש כבר אלפי עסקים, כולל כמה בישראל, שמקבלים ביטקוין ונותנים הנחה לתשלום בביטקוין. הרי מי לא רוצה להחזיק מטבע דפלציוני? אולי מישהו שרק רוצה להלוות אותו למטרות רווח (אהמ… בנקים… אהמ)

    בנוגע למטבעות מתחרים, אני לא רואה ממש בעיה. הרי ביטקוין זה קוד פתוח, ואם האנשים שמחזיקים ביטקוין יזהו שיש חסרון במטבע שלהם ביחס למטבעות אחרים, יוסיפו אותו בשמחה לפרוטוקול. זה מטבע ששייך לאנשים, לא לאיזה בנק, ולכן אפשר לשנות אותו, בהנחה ויש הסכמה בין כולם שזה כדאי.
    מעבר לכך, לביטקוין כבר יש בסיס הרבה יותר חזק בין עסקים, ככה שלשבור את השוק שלו דורש המצאה מטורפת. הרי אם נסתכל על היתרונות למעלה, מה עוד אפשר לבקש מהמטבע שלך לעשות? אתה רוצה שהוא ישגר אותך לחלל גם? היתרונות הקיימים אידיאליים למטבע חליפין.

    אחרי זה שוב את משווה אותו למטבעות פיאט שקרסו. כמו שכבר ציינתי, מטבע פיאט מתוכנן מההתחלה לקרוס מתישהו. ביטקוין מתוכנן בדיוק להפך מזה. המטבעות פיאט הם מטבעות שכפו על האנשים, והם לא באמת רצויים. דרכם ממשלות גונבות מאנשים את הרכוש שלהם. במקרה של ביטקוין המצב הוא בדיוק הפוך.

    כמו שציינתי, כבר היום בעלי עסקים מקבלים ביטקוין בתור תשלום, כולל בארץ. הם כנראה מבינים שלא משנה כמה הוא תנודתי, בטווח של שנה קדימה הוא עולה במאות אחוזים.
    להגיד “המחיר צריך לשקף את המציאות” זה לא להבין מה זה מחיר. מחיר זה דבר סובייקטיבי שנקבע רק ברגע החליפין בין 2 אנשים. המחיר תמיד, אבל תמיד, תמיד תמיד תמיד, משקף את המציאות. אחרת זה לא נקרא מחיר 🙂

    בכל מה שקשור למעצמות ולשימוש בכוח פיזי בשביל להוריד את ביטקוין:

    קודם כל, צריך לזכור שממשלה היא לא יותר מרעיון מרושע מעצם קיומה. הרי אין שום תחום אחר שאנחנו מסכימים לפעול בצורה כזאת מטומטמת.
    “היי תקשיבו, יש לי רעיון אדיר!! במקום שניתן לפייסבוק ומייספייס להתחרות אחת בשניה, ובכך לתת לנו את הערך הכי גדול, תנו לי פשוט לקבוע בשבילכם מה עדיף, ואני אגזור על זה קופון. ואם תסרבו, יש לי פה את יוסי ודני, חימשתי אותם, והם פשוט ירו בכם. נעשה יום אחד כל כמה שנים שבו תוכלו לקבוע מי יכפה עליכם את האיום הזה, אני או אביגדור. אה, ואין לכם אפשרות לבחור לפרק אותנו, כי אנחנו המאפיה כאן.. אופס, אמרתי מאפיה? התכוונתי ממשלה.”

    אחרי זה, צריך להבין שה”שוק השחור” מהווה שליש מכלכלת העולם. שליש! זה המון.
    אחרי זה, צריך להבין שכל דבר שהממשלה אוסרת עליו, רק מעלה את הערך שלו, לא מוריד.
    זה כולל סמים לא חוקיים, הימורים, ובעבר בארה”ב אפילו אלכוהול. האלכוהול היה הרבה יותר יקר בתקופת היובש, אבל אנשים עדיין היו מוכנים לשלם עבורו. ככה יקרה גם עם ביטקוין אם הממשלות יפלו עליו.

    יתרה מזאת, מאחר והביטקוין הוא מטבע גלובלי, מאוד מתאים הציטוט הבא:
    You can fool all the people some of the time, and some of the people all the time, but you cannot fool all the people all the time.

    אז הסיבה שממשלות מתעבות מסחר אנונימי זה כדי שהן יוכלו להמשיך לגזור קופונים ולממן לעצמם גלידות יקרות, או מיטה מפנקת בתוך המטוס (ראה ערך: ביבי).
    נציין שלפני כמה שבועות ממשלת ארה”ב קיימה דיון בנושא ביטקוין בסנאט, והוא נחשב ללגיטימי בינתיים.

    בשורה התחתונה:
    הטיעון של מתקפת סייבר או השבתת רשת החשמל הם לא רלוונטים, מ2 סיבות:
    1) יש יותר מדי מחשבים ברשת הביטקוין בשביל שארגון כלשהו יוכל פשוט לחנוק את הרשת.
    2) השבתת רשת החשמל תשמיד את רוב אוכלוסיית העולם, ככה שבתרחיש כזה, ביטקוין תהיה הדאגה האחרונה שלך.

    השוואת הביטקוין לשגעת הצבעונים, או למניות של חברה מלפני 400 שנה, זה כבר ממש מגוחך. הרי שגעת הצבעונים לא באה לפתור בעיה מוניטרית, ומבטיח לך שלא היו דיונים גלובליים באותה תקופה על הרציונל מאחורי זה. בנוסף, להשוות מטבע חליפין למניות של חברה זה לא קשור בשום צורה.
    ההשוואה של נכסים על בסיס גרף המחיר שלהם היא כמו השוואה בין כדור כדורסל לכדור הארץ רק בגלל הצורה שלהם.

    תרשי לי לסכם בלומר שאומנם אפשר למצוא חסרונות במטבע, אבל גם אם לא מאמינים שהוא העתיד הנכסף, קשה להגיד שאין לו מקום, או שאין לו שום תחרות עם שאר האלטרנטיבות.
    השקעה של 0.01% מהתיק בביטקוין יכולה מהר מאוד להפוך לנכס הכי גדול בתיק. אז גם את מאמינים שזה יכול להגיע לאפס, הפוטנציאל הוא מליונים, ויש יותר מדי בסיס מאחורי זה בשביל לנפנף את זה הצידה בגלל בחור בשם הארי בראון, או פחד מהמצאות חדשות.
    יש מספיק מומחים מעולם העסקים שעומדים מאחורי ביטקוין, עם טיעונים הגיוניים ומדויקים. פשוט חבל לפספס הזדמנות כזאת.

    לינק לדיון מרתק של זהב מול ביטקוין:
    http://www.youtube.com/watch?v=mFcTJAQ7zc4

    לינק להסבר מקיף על יתרונות נוספים במטבע, ועל יתרונות שיתווספו בעתיד:
    http://www.youtube.com/watch?v=Cs6F91dFYCs

    • שאלה – הבנתי שצצים עוד המון מטבעות כאלו (כל אחד עם אלגוריתם שונה ומשוכלל / מאובטח יותר או פחות) פשוט תיווצר אינפלציה של “מטבעות” איך תעצור את זה ? אני לא מבין מי ינהל את זה
      מצב כזה בהכרח יביא לקריסת הרעיון (וחזרנו שב למטבע לכל מדינה)…

      • יצירה של הרבה סוגי מטבעות לא מייצרת אינפלציה בסוג ספציפי.
        זה כמו להגיד שאם מדינה חדשה תייצר מטבע חדש, בנוסף לשקל, יורו, והדולר שכבר קיימים, זה ייצר אינפלציה שתפגע בערך של הדולר.
        אין שום השפעה כזאת כי הדולר מבודד מהשקל, והדפסה של הרבה שקלים לא פוגעת בערך הדולר.

        בקיצור, לא צריך לעצור יצירה של הרבה סוגי מטבעות וירטואליים. להפך, זה מעודד יצירתיות ותחרותיות בטכנולוגיה.
        אז הרעיון לא יקרוס בגלל זה.

        • לא אמרתי אינפלציה של המטבע אלא של מטבעות כלומר יהיו לך כל כך הרבה מטבעות כמו הביטקוין (הרי אין פיקוח של אף ממשל על מי יכול ליצר איזה מטבע) כך שיווצר מצב של “מרוב עצים לא רואים את היער”
          רעיון הביטקוין הוא “מגניב” ו”עוקף” ממשלות אבל ברגע האמת יסתבר שבכל זאת צריך מישהו שיעשה סדר בדברים אגב עם כל הכבוד לחופש האינטרנט והמידע עדיין גם רשת האינטרנט מנוהלת בכל המדינות ובלי זה לא היה אינטרנט אלא ברדאק אטומי.
          חשוב לשים לב שכשיושבים על העצים ביער לא כורתים את הענפים שיושבים עליהם…

          • נראה לי שמרוב אנלוגיות לא רואים את הנקודה.

            האינטרנט מושתת על פרוטוקולים חופשיים שנקראים TCP/IP ולא על ממשלות. גם בלי ממשלה אפשר להתחבר לאינטרנט, כל מה שצריך זה ציוד.

            “אינפלציית המטבעות” כמו שכבר אמרתי, לא יכולה להשפיע על הביטקוין, כי זה שיש עוד מליון סוגי מטבעות, לא אומר שאנשים ירצו להשתמש בהם.

            תלמד קצת איך עובד שוק חופשי. כדאי לך.

          • האינטרנט חופשי אם המדינה שלך החליטה שהוא יהיה כזה
            קח את ה ציוד וה TCP שלך לקוריאה או אפילו לסין ונראה מה תוכל לעשות איתו

            כדאי שתלמד גם שאין באמת שוק חופשי
            המילה חופשי כלואה בתוך מסגרות המנוהלות ע”י (ממשלות/בעלי הון /מאפיה / חונטה וכו וכו)
            מצטער לגלות לך שה”שוק החופשי” שלך הוא יחסי מאד מאד

            ולא הבנתי במה יהיה הביטקוין (שלך) טוב יותר ממטבעות וירטואלים אחרים
            שיצוצו חדשות לבקרים

          • קינמון,

            השאלה שלך צריכה להיות הפוכה – מה טוב יותר במטבעות אחרים שאני אעבור אליהם מהביטקוין? בדיוק, אין סיבה באמת לעבור אליהם, ואם היתה, היו משנים את הפרוטוקול של הביטקוין הקיים. אם אתה עדיין לא מבין, אני מציע שתחקור קצת יותר את התחום, כי זה מגיע להבנה טכנית שחסרה לך.

            וזה ברור לי שאנחנו לא חיים במצב של שוק חופשי אמיתי בגלל הממשלה. בגלל זה אני אנרכיסט.

            ושוב, בנוגע לציוד האינטרנטי – טכנית אני לא צריך ממשלה כדי להתחבר לרשת. הנק’ היא שאם הממשלה תנתק אנשים מהאינטרנט, הם ימצאו דרך אחרת (שחורה) להתחבר.

          • אסביר לך מה טוב יותר במטבעות אחרים:
            שמעתי שיש ארכי-אנרכיסט (לא זוכר שמות) שאמר שהוא עובד כרגע על פיצוח אלגוריתם הכרייה של הביטקוין או שהוא מחפש דרך לפשפש לך בארנק…

            אני חושש שכשהוא יצליח ותתחיל לבכות שאכלו לך ושתו לך את הביטקויין
            לא יהיה לך אל מי לפנות ואל מי להלין…

            מטבעות אחרים יושבים בבק בכספת מתחת לבאלטה יש ביטוח יש מעקב יש ניהול…

            אני דוקא אומר זאת מתוך פוזיציה של לנסות למצוא תשובות לחסרונות הביטקויין כי אני מחבב את הרעיון

            אבל מצטער לא שוכנעתי שהסיכון שווה.

          • קינמון,

            גם בביטקוין אפשר לנהל בנקים ששומרים לך על הביטקוין ויאפשרו לך לבטח את הביטקוינים עבור עמלה מסוימת.
            ואז יהיה בזה את כל היתרונות של בנק סטנדרטי, בלי כל החסרונות. מושלם לדעתי.

            וזה מתמטית בלתי אפשרי לפרוץ את האבטחה של הביטקוין. לעומת זאת, פריצה/גניבה מבנק, או ממתחת לבלאטה, הרבה יותר אפשרית.

    • תודה  מולי על ההשקעה בתגובה. הקשבתי לסרטון ובהחלט גורם למחשבות שניות על הנושא.
      נראה שבסופו של דבר זה עניין של כמות המאמינים.
      לנצרות לקח שלש מאות שנה להגיע מהשליחים לקיסר.
      באימפריה הרומית כיבדו דת גם לפי אורך ההיסטוריה שלה.
      לביטקיון כאמור היסטוריה קצרה אבל רשת הדרכים של האינטרנט עצומה וגדולה לאין שיעור מהדרכים של האימפריה הרומית.
      טוב אז עכשיו כמו כל מוצר טוב זה בעיקר עניין של אריזה. אני בעד.
      רק לא ברור לי איך יודעים מה הערך האמיתי של המטבע?
      יום עבודה אחד של אדם ממוצע ? עשר? אלף?

      • סתם משחק עם המספרים. – מלניו אומר שמשקל סקטור הפיננסי מהשוק האמריקאי הוא שמונה אחוזים. התלג האמריקאי הוא כ 15 טריליון דולר(לא בדקתי בדיוק) אני חושב שכלכלת ארצות הברית היא בין רבע לחמישית מכלכלת העולם. כך שגודל הסקטור הפיננסי העולמי בהערכה גסה מאד שווה בערך ל5 טריליון דולר . את זה נחלק ב 21 מיליון(?) מטבעות ביטקיון. כלומר אם הביטקוין יחליף לחלוטין את הסקטור בתסריט הכי אופטימי אזי כל ביטקיון יחסוך 240000 דולר לשנה (!) שוויו מין הסתם יהיה גבוה הרבה יותר שהרי הוא גם ייצג סחורות ושירותים.
        מי ישמור עליו?
         ומי ישמור על השומרים?

        • מולי.
          אני מוצא את האנלוגיה דווקא מעניינת.
          גם הרומאים רדפו את הנצרות ולא היתה להם כוונה שהיא תשתלט. הנוצרים השתמשו ברשת הדרכים להפיץ את משנתם ובתהליך ארוך ונקודה קריטית בוצע המהפך. אם יהיה מהפך – אחרי שיבוצע מי ישמור על משתמשי הביטקוין? – הממשלות המעוקרות?המאפיה? מסדר נבחר של אנרכיסטים? מי ישמור על המסדר? מה יהיה השקר האציל של המסדר הפעם? (הביטקוין יטפטף למטה?). 

          • אכן

          • מולי
            סיימתי לשמוע את הדיון ביטקוין- הזהב. אכן מרתק.
            אהבתי את הסיכום ואני ממליץ להוסיף לרשימת הציטוטים באתר.
            שוורים עושים כסף , דובים עושים כסף אבל חזירים נשחטים. גדול!

            נ.ב. – כשאתה לא עונה לי על השאלות אין לי דרך לדעת אם הם דביליות או טובות.
            ( אני יודע ששאלות מצוינות הם כאלה שהתכוננת להם.)

          • גיא,

            לשאלותיך:
            מה ערכו האמיתי של המטבע? מה שהשוק החופשי קובע. לחלק מהאנשים הוא שווה 0$, לחלק אחר שווה 5$, ולחלק אחר הוא שווה מליון דולר. מחיר הוא דבר סובייקטיבי, כמו שכבר ציינתי.

            מי ישמור על המטבע? מה ששומר עליו זאת מערכת המחשבים המבוזרת בכל העולם, שכורה ביטקוינים ומנהלת את כל העסקאות באופן אוטומטי, בשיטת P2P
            ולהשוות את ביטקוין לנצרות (או לכל דת אחרת) זה פשוט לא הגיוני ואין מה לעשות השוואה כזאת.

            לצערי אין מערכת התראות לדוא”ל באתר אז אין לי איך לדעת ששאלת אותי את השאלות אלא אם כן אני נכנס שוב לפוסט.

          • נכון. הניסיון לקשר בין כסף לדת לאידאולוגיה ורצון לשנות את העולם באמת לא הגיוני – לא יודע מה עבר לי בראש.

          • גיא, אתה עשית השוואה, לא קישור 🙂
            ברור שיש קשר בין דת לכסף (דת נועדה לשכנע אותך לתת את הכסף מתוך פחד), אבל אי אפשר להשוות בין הפונקציה של כסף לפונקציה של דת.

          • קשה להודות שאתה צודק. 🙂 . אבל תן שניה לנסות כמה דברים…
            1. דת היא הכסף שמשיגה לך כניסה לעולם הבא…(אתה ממיר אותה בבית התפילה) ?
            2. כסף הוא הדת של כולם?

            ברצינות אולי התכוונתי ששניהם רעיונות שמתפשטים ויכולים להחליף רעיונות שנצרבו במוחותיהם של אנשים על יד אליטות שונות. לאליטות השונות יש אינטרסים- להישאר במקומם. אומנם הפונקציה שונה אך כוח השינוי על הסביבה החברתית לחיוב ולשלילה זהה.

            את הפחדים קינמון ואני הצגנו בפניך משינוי כזה.

            אני מבין שאתה אנרכיסט אופטימיסט 🙂

  3. הערה לגבי תיק ספקולטיבי:
    אין חיה כזו “כסף שאתה יכול להרשות לעצמך להפסיד”, אמירה כזו היא כנגד כל הגיון של ניהול סיכונים. גם בתיק אשר מחזיק בנכסים ספקולטיביים [ולדעתי הזהב הוא אחד שכזה וגם אג”ח ממשלתי בסביבת ריבית שכבר אין כל כך לאן להוריד אותה] חייבת להיות הגדרה של מה הסכום הראשוני שנועד לסיכון, מתי מוציאים את הפוזיציה עצמה מסיכון, מתי לוקחים רווח ומתי בכלל לא נחשפים לסקטור מסויים [בין אם בלונג ובין אם בשורט], או כפי שנהג לומר ברנרד ברוך:”אפשרתי גם לאחרים להרוויח כסף בכך שמכרתי מוקדם”.

    לגבי מאניית הצבעוני וחברת הים הדרומי, הן בהחלט לא היו ספקולטיביים בזמנו, הם היו מנת חלקו של כל מי שיכל להרשות לעצמו להצטרף למאניה, גם מניית אפריקה הייתה בעבר מניית העם, גם מניית טבע, כך גם מניות הסלולר שבגאות הקודמת היו בוננזה מטורפת [על חשבון הציבור כמובן] ולא שכחתי את אידיבי אחזקות.
    זה טבעם של השווקים, זה טבעם של האנשים, אין גורו שיודע מה יהיה, אין את יועץ ההשקעות האולטימטיבי, ואין את נוסחאת התיק המאוזן, יש את כל אחד עם עצמו, מול עצמו ומול השוק.

    • למעשה, אין דבר כזה נכס שלא נמצא בסיכון.
      גם רק להחזיק שקלים בבנק זה סיכון – סיכון אינפלציה, סיכון היפר אינפלציה, סיכון עלות אלטרנטיבית (לא להקצות את הכוח קניה לנכס אחר שעולה במחיר), וכמובן סיכון של החרמת הכסף כמו שקרה בקפריסין לא מזמן.

      ואיך אפשר להגיד שמאניית הצבעונים לא היתה מאניה ספקולטיבית?
      אפשר לזרוק את המילה ספקולטיבי על כל השקעה, אבל במקרה הזה זה היה ממש טירוף.

  4. יפה כתבת
    כפי שציינת 3 בעיות עיקריות:
    1 מחר יכולים לצאת עוד אלפי סוגים של “ביג/small/שיט קויינס…
    2 ממשלות חוטפות קריזה ושורפות לסוחרים את האצבעות… (סין למשל התחילה עם זה http://rotter.net/forum/scoops1/64720.shtml)
    3 מתקפת סייבר מוצלחת על הארנקים – למי תבכה שאכלו לי שתו לי ?…

    אכן גם בסתר ליבי רעיון הביטקויין הוא סוג של ימות המשיח… מטבע אחד לכלל האנושות וואו שלום עולמי כולם מסכימים על השימוש במטבע … אפשרי ? כן ? לא ?

    כנראה שצריכים לקרות עוד הרבה דברים אחרים לפני כן… מצד שני זה כל הקטע של הרעיון – זו הדרך של האיש הקטן להגיד “משנים את הסדר העולמי” האם ממשלות יעזו לפעול נגד ? לא בטוח, מחר מפלגות אפילו ירשמו במצע שלהם “נתמוך בחקיקה למען שימוש במטבע עולמי…” (ראי גרמניה מכירה… http://www.calcalist.co.il/world/articles/0,7340,L-3610440,00.html)

    כנראה באמת הכל מתחיל בספקולציה נטו אבל אולי “מתוך שלא לשמה יבוא לשמה” אולי…
    לא יודע…
    הרבה אפשרויות וכיוונים אפשריים…
    מחשבות…

  5. דורין שלום.
    רציתי לשאול אותך לגבי מודל בראון עליו את מדברת המון.
    את מציגה אותו כמודל סולידי, אבל האמת שאני לא מאמין שהייתי ישן איתו טוב בלילה.

    הזהב – הוא תנודתי (כמו כל סחורה) , ויתרה מזו, גם אותו עשויים לייצר בזול בעתיד. תחשבי על זה, אם כבר היום אנחנו יודעים לעשות פלאים טכנולוגיים (למשל לשבט כבשה) מי מבטיח לנו שתמיד הזהב יהיה בהיצע מוגבל?

    אגח לטווח של 30 שנה – זה נראה לי מסוכן כמעט כמו מניות, כי כל שינוי קטנטן בריבי ת בטווח הזה יכול להטיס את האגח לשם או לשם. אולי כחיסכון פנסיוני זה עוד סביר, אבל מה יקרה אם נצטרך לממש בעוד 10 שנים?

    מניות – רבע מהתיק שם – כידוע לא ממש סולידי

    נכסים כספיים- אשמח להבהרה למה הכוונה בנכס כספי. מזומן? דולרים? אג”ח שקלי ל5 שנים? מק”מ? צמודים?

    תודה

    • התיק עצמו חשוף לנכסים מסוכנים מאוד. העניין הוא שבין הנכסים הללו, ברמת העיקרון, נשמרת קורלציה שלילית. הווה אומר, כאשר נכס אחד קורס, נכס אחר מזנק במחירו וסוחב את התיק מעלה.יחד, תיק ההשקעות המתקבל מייצר תשואה עקבית גבוהה עם פוטנציאל “קריסה” נמוך. עובדה – הזהב קרס השנה ב-30%, ואני עדיין בפלוס נאה. בעיני, זו הגדרה לתיק שמתאים למשקיע סולידי. קרא עוד על הרעיון הזה כאן: השלם בטוח מסך חלקיו – השקעה סולידית בנכסים מסוכנים

      • ברמת העיקרון – אחלה.

        ברמה המעשית – היות ואני בגילך בערך , אני זוכר את המשבר של 2008 היטב. נדמה לי שאז, כששוק המניות קרס , הכל קרס יחד איתו, גם התל בונד והיתר והאגח זבל , וכמובן שרוב מדינות העולם קרסו. נדמה לי שב2008 גם מצב הזהב לא היה מזהיר.

        מה עשית באותה שנה עגומה?

  6. לאבי:מי אמר לך שהוא סולידי?!?…אם היא כתבה שהוא סולידי,אז הוא כן?…לא.
    הוא סופר ספקולטיבי!…בשבילי בראון הוא לא דוגמא.
    מי שדוגמא בשבילי הוא:באפט,כי הוא משקיע באופן מושכל,וערכי.
    להשקיע 25% בזהב,ו-25% באג”ח ארוך..בצורה פאסיבית=צריך להיות מטורף!…עם מניות אין לי בעייה כי משקיעים במדד מניות,והנכס הזה בטוח הרבה יותר מה-2 האחרונים.

    • אלון, נכון מאוד.
      בנג’מין גרהאם, מורו של וורן באפט, הגדיר שחשיפה לזהב צריכה להיות 2-5% מערך התיק, כך שבמקרים של נפילה בזהב [כפי שקורה בשנה וחצי האחרונות] לא תהיה פגיעה מהותית בתיק, וכאשר הזהב משתגע, כפי שקרה בשנים שלניכן, התרומה שלו לתיק תהיה נאה.
      האם יתכן שמר בראון קרא את המספרים “2-5%” והוא אינו שם לב למקו שבין הספרות?? 🙂

  7. שימו לב לכמה דברים:
    כשאין חשמל /אינטרנט – אי אפשר להעביר כספים בביטקוין.
    מי אחראי על הביטקוין? מי יצר אותו? איך יודעים שהוא לא שמר ךלעצמו חלק נכבד? אין תשובה לשאלות אלו.

    הקידמה הטכנולוגית עדיין לא מוכנה ב 100% למטבע וירטואלי.
    אני מעריך שהוא יפול.

  8. לדורין

    לדעתי הארי בראון מת מוקדם מדי.
    יש מקום להכניס נכסים אקזוטיים גם לתיק סולידי, כדי לא לפספס הזדמנויות יוצאות מהכלל. הייתי מחזיק אחוז אחד של ביטקוין, כמו שהייתי מכניס אחוז אחד של יחידת השתתפות בקרן גידור (אם יש אפשרות טכנית ) ואחוז או שניים של מניות של חברות אפריקניות , למשל.
    למה לא? שום דבר בתיק של בראון ממילא לא בטוח, אז לפחות להנות מחידושי העתיד (אבל אולי זה גם עניין של טעם. אני נמשך לדברים “חדשניים” , ודווקא זהב נרא ה לי כמו שריד מהעת העתיקה או מימי הביניים… היום גם הבנות רוצות אייפונים, ופחות נשים נדלקות מתכשיטי זהב )

  9. דורין יקרה,
    מאד נהנה מהפוסטים
    רציתי לשאול למה דווקא זהב בתיק , ולא לפזר את הרכיב הזה גם על סחורות אחרות.

    פעם קראתי שלכל הסחורות קורלציה הפוכה עם המניות בזמן משבר (כולל סחורות כמו נפט חיטה בקר ועוד. על כל אלה יש תעודות סל בארץ)

  10. עוד שאלה,
    יש המון דברים שלא ברורים לי במודל של בראון. אשמח אם תוכלי להאיר את עיני:
    1. אם הוא מאמין בהחזקה של 25% מהתיק במזומן, למה לא לוותר על הרכיב הזה שהוא ניטרלי (קרן כספית ומקמ כמעט לא זזות לשום כיוון) ובמקומו לחלק את התיק ל-3 (מניות אגח וזהב)

    2. למה אגח כל כך ארוכות ? מה רע באגח של 15 שנה או 5?

    3. למה זהב יותר טוב מהשקעה באגח מדדי ארוך כהגנה מפני אינפלציה?

    4. האם הוא מעדיף השקעה במניות מקומיות, או מניות חול ?

  11. הבלוג מצויין וכל הכבוד על ההשקעה,
    אבל אני לא מסכים לגבי התיק של בראון,לדעתי הוא מסוכן מאוד ומי שייכנס היום יכול לאבד חלק ניכר מהונו.
    אני מסכים לגמרי עם הדר ואלון.
    יש מקום לספקולציות בתיק מסוכנות יותר כמו ביטקוין או מסוכנות פחות כמו זהב אבל זה צריך להיות אחוז קטן מאוד מהתיק.
    מניות אמנם תנודתיות מאוד אבל לטווח הארוך זהו האפיק הכי נכון ובטוח.

  12. אני אסכם זאת בצורה פשוטה:הכל תלוי בהון הפרטי שלך!
    ואנסח זאת:במידה והגעת להון שמספק אותך(1-2 מיליון ש”ח),התיק של בראון לא מתאים לך!!!…(לא רציתי להקליד 20 סימני קריאה (:)…..במידה ואתה בתחילת דרכך,בחור צעיר עם הון התחלתי(20-100 אלף ש”ח)..התיק של בראון מתאים!(חוץ מהזהב)…תבינו:כשהגעת להון גדול,התפקיד שלך הוא אחד בלבד:לשמור על ערכו(צמוד מדד-ותו לא)…כשאתה רוצה להגיע להון נכבד,עלייך לסכן את כספך,ולהשקיע יותר במניות!..זה כל הסיפור.

  13. מולי, אני קורא את הבלוג של דורין מא’ ועד ת’ כולל התגובות. עד עכשיו מאוד נהנה, אך לא הגבתי. לא יכולתי שלא להגיב על מה שכתבת. אני מתקומם על מה שכתבת פה: “קודם כל, צריך לזכור שממשלה היא לא יותר מרעיון מרושע מעצם קיומה.”…. כאילו, נראה לך???
    לא, בוא נפרק את הממשלה, ולא יהיו שום חוקים במדינה. כל אחד יעשה מה שהוא רוצה, כולל לגנוב, לרצוח, לאנוס וכו’…נשמע לך הגיוני???

  14. האם אפשר להחליף את ההשקעה בזהב להשקעה ביהלומים?
    שהי השקעה ביהלומים נזילה הרבה יותר, וקלה יותר לשינוע.

  15. זה נכון שהביטקוין ירד בשנה האחרונה?

השאר תגובה