בעיני כל הסוגיה הזו, כמו שלל התגובות מעלי, היא עניין של שליטה. הפנסיה בישראל (וכנראה בכל מקום אחר) נתונה לשרירות ליבה של המדינה, שמוכיחה שוב ושוב, כפי שניתן לראות גם בכתבות אלו, שהיא מוכנה להכניס את ידה לכיסם של החוסכים והפנסיונרים שוב ושוב כדי למלא את גחמותיה. לכן המסקנה היא שיש להפנות את מירב ההכנסה הפנויה לחיסכון לאפיקים בהם יש לחוסך שליטה רבה יותר (לא מוחלטת, כמובן, בשל סוגיות המיסוי) ולהמעיט ככל הניתן את החיסכון הכפוי לפנסיה עליו אין לחוסך שליטה רבה.
עיקרון בסיסי זה הוא העומד בבסיס המעבר ל-IRA וניהול עצמי של השקעות במקום הפקרתן בידי ״מומחים״ והמוסדיים. הוא העומד בבסיס הדעות שהוצגו לעיל של אלו שאינם מתכננים על הפנסיה הזו אלא מתרכזים בחסכונותיהם. הוא העומד בבסיס כל הרעיון של עצמאות כלכלית בניגוד לתלות במעסיק. הוא העומד בבסיס הרעיון להעביר השקעות לחו״ל למדינות בהן המערכת הפוליטית ומערכת המשפט נוטות פחות לקלפטומניה (לא כדי להעלים הכנסה, לא כדי להימנע ממיסוי, אלא כדי להימנע מגניבה פוליטית לאור היום). במילים אחרות, הכל עניין של שליטה.
ואם עיקרון זה נכון, אז יש להמשיך באותו קו ולבחון במה אתם משקיעים? האם אתם משקיעים במכשירים שמאפשרים שליטה, או שהם נתונים להיסטריה של ההמון? האם אתם משפיעים על התשואה, או רק מתפללים בלילה לפני שאתם עוצמים את העיניים שאיזה מחזור כלכלי יגיע לפרקו ושראש ממשלת מלזיה לא יקבל דלקת ריאות? האם אתם משקיעים בנכסים מניבים או ספקולטיביים? מה מידת הנזילות שלכם, לא רק זו התיאורטית, אלא המעשית? מי המתווכים בהם אתם תלויים (ויש כאלו, מברוקרים ומתווכים דרך פלטפורמות טכנולוגיות למסחר ובנקים) ועוד ועוד.
הלקח השני שניתן להפיק מהדיון הזה הוא שעם כל הכבוד להתייעלות מיטבית בעוד עשירית האחוז על דמי ניהול או עוד $10 בחודש על מספר פעולות מותרות, הגורם הראשון במעלה השוק את החיסכון/השקעה שלכם הוא מיסוי. מכאן שתהיו יעילים יותר אם תשקיעו את עיקר מרצכם בתכנון מס יעיל (וחוקי!), ורק אחר כך תדאגו להוריד את דמי הניהול שאתם משלמים לבית ההשקעות ב-0.02%. לא שזה לא חשוב, זה רק פחות חשוב. אז דברו עם רואה חשבון, ועורך דין מומחה למיסוי, וחברות, ומיסוי בינלאומי, ועבדו איתם על תכנון מס יעיל (וחוקי) ואם תחסכו שם 10% מס בשנה, זה יהיה הרבה יותר משמעותי לנטו שלכם מהפער שבין 0.9% ל-0.35% מההפקדה, עליו נראה שמשקיעים פה אנרגיה רבה כלכך.
או אז, כתבות כמו אלו שפתחו שרשור זה יעברו בפיהוק בדרך לתשבץ היומי, ולא יסיחו את דעתכם מהמשימה העיקרית בעת קריאת העיתון - לעזור לילדים למצוא להיכן נעלם יוסי.
אבל הייתי מהמר שהנתונים האמיתיים לא רחוקים.
