להבנתי המוגבלת*, מותר לאמריקאי למכור ולקנות מחדש נייר. אבל במידה שהנייר נמכר בהפסד ונקנה מחדש תוך 30 יום, ההפסד פשוט לא מוכר לצורך מס, אלא מתווסף לבסיס העלות של הנייר, כך שההתחשבנות על הנייר תתבצע רק כשהנייר יימכר "סופית" (יימכר ולא ייקנה מחדש במשך 30 יום).
להבנתי המוגבלת*, בארה"ב מימוש הפסדים הוא עניין בעל חשיבות רבה יותר מאשר אצלנו, מפני שמשך ההחזקה קובע אצלם את הסיווג לצורך מס. נייר שהוחזק במשך פחות משנה מחוייב אצלם במס שולי. זה אומר שאם אזרח אמריקאי מוכר בהפסד נייר שהחזיק בו פחות משנה הוא יכול לקבל החזר של המס ששילם על המשכורת! זה פיצ'ר מגניב עבור הנישום, ואולי בגלל זה האמריקאים מצאו לנכון להקשות על מימוש הפסדים.
להבנתי המוגבלת*, השימוש שלך במונח "מכירה רעיונית" לא מדוייק. מכירה רעיונית היא הליך תאורטי לחלוטין, כמו שעשו פה בסוף 2011, כשמס רווח הון עלה מ-20% ל-25%. עניין חשבונאי טהור, בלי קונה ובלי מוכר. (אבל העמלה החד-כיוונית דווקא לא הייתה תאורטית...).
לעומת זאת, במכירה וקניה מחדש יש לפחות שתי עסקאות, שכל אחת מהן היא כנראה מול קונה או מוכר שונה, שכנראה רק קנה או רק מכר, עסקאות רגילות במחיר השוק באותו רגע. אולי אתה מתכוון לומר שפקיד השומה עלול בכל זאת להכריז על כך כ"עסקה מלאכותית", ולערוך חישוב בדומה לאמריקאים? האם ידוע לך על מקרה כזה בישראל?
* אני לא בעל מקצוע, בהחלט ייתכן שאני טועה בהבנה או בניסוח, זה לא ייעוץ ולא המלצה, ואני לא אחראי לכלום
