Investoril
משתמש סולידי
- הצטרף ב
- 12/4/20
- הודעות
- 89
- דירוג
- 14
אני לא יודע אם להגיד שהפוסט שלי יהיה מסע אישי, אך אני בלבטים רציניים לגבי משהו שמטריד אותי מאוד בתקופה האחרונה, מתנצל מראש אם הכתיבה לא הכי מסודרת.
היכן עובר הגבול שבין לחיות ולהנות עכשיו מהכסף, לבין להשקיע אותו ולהנות בעתיד?
אני רווק בן 28, סיימתי תואר מדעי ומשתכר הרבה מעל הממוצע.
אני זוכר שכשלמדתי היה לי ממש חשוב לסיים, להתפתח, לקנות רכב ולהיות עצמאי יותר.
שמתי לב שכשסיימתי ללמוד ומצאתי עבודה לפני מעל שנה, התחלתי להרגיש קושי גדול יותר בהוצאה כספית, תוך שאני תמיד אומר שאם אבזבז ככה וככה חבל ויכלתי לחסוך ולהשקיע אותם ולקבל עבורם תמורה כנראה גדולה יותר בעתיד (כמובן תוך סיכון מחושב).
לאחרונה הבעיה הזאת צפה בעיקר בשל שתי סיבות שמטרידות אותי והן מעבר מהבית של ההורים וקניית רכב.
מצד אחד לא רע לי בבית של ההורים, אני ממשיך להתפתח ולבנות את עצמי מבלי לרכוש התחייבויות. אני גר באיזור מרוחק מהמרכז, מסוגל לעבוד מהבית ולכן אין לי את השיקול של בזבוז זמן בדרכים, מצד שני אולי הגיע הזמן להתמרכז? ולהנות? לחוות יותר חיים חברתיים שקרובים למרכז מאשר מגורים בפריפריה וכמובן הפרטיות והמרחב האישי שלי יגדל הרבה יותר.פה מגיעה ההתלבטות, האם החיסכון וההשקעה של 3000-6000 שקלים האלו עכשיו והשארות בבית של ההורים, יהיו מועילים לי יותר מאשר מעבר למרכז, והתפתחות חברתית ואישית הרבה יותר.
תמיד אני מגיע למצב שאני מאוד מתלבט בין שניהם.(3000-6000 שקלים מכיוון שאני ארצה לעבור לבד ולא עם שותפים, אני חושב שמעבר לשכירות עם שותפים מעט תפגע בפרטיות ובאיכות חיים שלי אפילו יותר מאשר עכשיו).
עניין הרכב, יש לי רישיון תקופה ולא יצא לי לנהוג ברכב, הרגשתי שזה מגביל אותי מאוד אך לא היה ביכולתי לרכוש אחד כזה ולכן העדפתי לא להכנס לזה. עכשיו שיש לי את הכסף והיכולת אני מתלבט האם לקנות רכב? אני מרגיש שהתשובה היא כן בין אם אעבור למרכז ובין אם לא... הרי זה חשוב לנהוג ולקבל בזה ניסיון, זה דבר בסיסי שמגביל אותי לא מעט. וגם פה עולה השאלה כל הכסף הזה, אני יכול להשקיע אותו לא , ומה אם אעבור למרכז? מצד אחד באלי לקבל ניסיון , אבל אם בסוף לא אשתמש בו ?
חשוב לציין שכל המחשבות על זה עלו לי בעיקר עקב הפגיעה בתחבורה הציבורית בקורונה, הרכב מגביל אותי בלצאת להרבה מפגשים חברתיים מכיוון שאני גר במקום מעט בעייתי מבחינת נגישות, בעיקר בשעות יותר מאוחרות או בסופשים.(שאגב אם התחבצ היה נורמלי בארץ, אני כמעט בוודאות לא הייתי חושב על זה).
עריכה : בלי קשר חשוב לי לציין שכן חשוב לי לקבל ניסיון ברכב, זה משהו שרציתי הרבה זמן ואני חושב שהגיע הזמן, פשוט הטענות נגד זה התשואה, וכמה בסוף אשתמש בו אם אחליט לעבור. (והמחשבה שעוברת בהקשר הזה, תמיד אפשר למכור אם לא קניתי חדש, או פשוט לא למכור ולהמשיך להשתמש, לרכב תמיד יש צורך גם אם לא הכי כלכלי).
גם כאן נכנס אספקט, האם לרכוש רכב סופר מיני משומש שאין לי מושג מה המחלות שלו? הרי אין לי מושג כלל ברכבים ואין לי קרבה למישהו שממש יכול לעזור בזה.
או להביא 0 קילומטר סופר מיני ומצדי להישאר בו עד שישבוק חיים או שיהיה לא ביטחותי(ייתכן ויהיה אפשר להשיג מימון על אף שיש לי את הכסף, ואת הכסף להשקיע באפיקים מניבים).
פחות כלכלי אבל יותר בטוח גם מבחינת המכלולים החדשים וגם לא לפול על רמאים, במיוחד אם אתה לא מתכוון להחליף רכב כל כמה שנים.
ואני שואל את עצמי האם כל ההתלבטויות האלו שוות את זה? האם בגיל 28 לאחר שלמדתי והתפתחתי בצורה מאוד יפה, האם מותר לעצמי לשחרר לפעמים ופשוט "לבזבז" ?
כמה עובדות על עצמי:
גרתי כבר לבד, אין לי בעיה עם להיות עצמאי בהקשר הזה(גרתי בתקופת הלימודים)
אני עובד בהייטק
לא נכנסתי למינוס מעולם עד כה גם אם היה דחוק לא האמנתי בלצרוך מעל מה שיש
תרבות הצריכה לא מדברת אליי כל כך, קניות לא משמחות אותי כמו את הרבה מהאנשים שאני מכיר, ואני מפיק הנאה מהצבת יעדים והגשמתם
רוב הכסף שלי נחסך ומושקע, בקרוב אעשה פיזור עם מדדים ותוכניות של הפקדה קבועה והשקעה של הכסף, כרגע נשמר חלק ממנו בצורה נזילה עקב ההתלבטויות שציינתי.
כרגע אין לי שום התחייבויות
אז, האם אני שבוי של הכסף? מה הייתם עושים במצב שלי? מה עליי לשאול את עצמי כדי להחליט טוב יותר? והאם מותר לפעמים לשחרר?(כל הדברים שציינתי שאני רוצה לעשות בפוסט זה אלו דברים שאני מסוגל לבצע מבלי לקחת הלוואות או להכנס למינוס, ציון המימון היה נטו בגלל שניתן להשיג ריבית מאוד נמוכה, ואת הכסף הנזיל להשקיע באפיקים מניבים).
תודה רבה.
היכן עובר הגבול שבין לחיות ולהנות עכשיו מהכסף, לבין להשקיע אותו ולהנות בעתיד?
אני רווק בן 28, סיימתי תואר מדעי ומשתכר הרבה מעל הממוצע.
אני זוכר שכשלמדתי היה לי ממש חשוב לסיים, להתפתח, לקנות רכב ולהיות עצמאי יותר.
שמתי לב שכשסיימתי ללמוד ומצאתי עבודה לפני מעל שנה, התחלתי להרגיש קושי גדול יותר בהוצאה כספית, תוך שאני תמיד אומר שאם אבזבז ככה וככה חבל ויכלתי לחסוך ולהשקיע אותם ולקבל עבורם תמורה כנראה גדולה יותר בעתיד (כמובן תוך סיכון מחושב).
לאחרונה הבעיה הזאת צפה בעיקר בשל שתי סיבות שמטרידות אותי והן מעבר מהבית של ההורים וקניית רכב.
מצד אחד לא רע לי בבית של ההורים, אני ממשיך להתפתח ולבנות את עצמי מבלי לרכוש התחייבויות. אני גר באיזור מרוחק מהמרכז, מסוגל לעבוד מהבית ולכן אין לי את השיקול של בזבוז זמן בדרכים, מצד שני אולי הגיע הזמן להתמרכז? ולהנות? לחוות יותר חיים חברתיים שקרובים למרכז מאשר מגורים בפריפריה וכמובן הפרטיות והמרחב האישי שלי יגדל הרבה יותר.פה מגיעה ההתלבטות, האם החיסכון וההשקעה של 3000-6000 שקלים האלו עכשיו והשארות בבית של ההורים, יהיו מועילים לי יותר מאשר מעבר למרכז, והתפתחות חברתית ואישית הרבה יותר.
תמיד אני מגיע למצב שאני מאוד מתלבט בין שניהם.(3000-6000 שקלים מכיוון שאני ארצה לעבור לבד ולא עם שותפים, אני חושב שמעבר לשכירות עם שותפים מעט תפגע בפרטיות ובאיכות חיים שלי אפילו יותר מאשר עכשיו).
עניין הרכב, יש לי רישיון תקופה ולא יצא לי לנהוג ברכב, הרגשתי שזה מגביל אותי מאוד אך לא היה ביכולתי לרכוש אחד כזה ולכן העדפתי לא להכנס לזה. עכשיו שיש לי את הכסף והיכולת אני מתלבט האם לקנות רכב? אני מרגיש שהתשובה היא כן בין אם אעבור למרכז ובין אם לא... הרי זה חשוב לנהוג ולקבל בזה ניסיון, זה דבר בסיסי שמגביל אותי לא מעט. וגם פה עולה השאלה כל הכסף הזה, אני יכול להשקיע אותו לא , ומה אם אעבור למרכז? מצד אחד באלי לקבל ניסיון , אבל אם בסוף לא אשתמש בו ?
חשוב לציין שכל המחשבות על זה עלו לי בעיקר עקב הפגיעה בתחבורה הציבורית בקורונה, הרכב מגביל אותי בלצאת להרבה מפגשים חברתיים מכיוון שאני גר במקום מעט בעייתי מבחינת נגישות, בעיקר בשעות יותר מאוחרות או בסופשים.(שאגב אם התחבצ היה נורמלי בארץ, אני כמעט בוודאות לא הייתי חושב על זה).
עריכה : בלי קשר חשוב לי לציין שכן חשוב לי לקבל ניסיון ברכב, זה משהו שרציתי הרבה זמן ואני חושב שהגיע הזמן, פשוט הטענות נגד זה התשואה, וכמה בסוף אשתמש בו אם אחליט לעבור. (והמחשבה שעוברת בהקשר הזה, תמיד אפשר למכור אם לא קניתי חדש, או פשוט לא למכור ולהמשיך להשתמש, לרכב תמיד יש צורך גם אם לא הכי כלכלי).
גם כאן נכנס אספקט, האם לרכוש רכב סופר מיני משומש שאין לי מושג מה המחלות שלו? הרי אין לי מושג כלל ברכבים ואין לי קרבה למישהו שממש יכול לעזור בזה.
או להביא 0 קילומטר סופר מיני ומצדי להישאר בו עד שישבוק חיים או שיהיה לא ביטחותי(ייתכן ויהיה אפשר להשיג מימון על אף שיש לי את הכסף, ואת הכסף להשקיע באפיקים מניבים).
פחות כלכלי אבל יותר בטוח גם מבחינת המכלולים החדשים וגם לא לפול על רמאים, במיוחד אם אתה לא מתכוון להחליף רכב כל כמה שנים.
ואני שואל את עצמי האם כל ההתלבטויות האלו שוות את זה? האם בגיל 28 לאחר שלמדתי והתפתחתי בצורה מאוד יפה, האם מותר לעצמי לשחרר לפעמים ופשוט "לבזבז" ?
כמה עובדות על עצמי:
גרתי כבר לבד, אין לי בעיה עם להיות עצמאי בהקשר הזה(גרתי בתקופת הלימודים)
אני עובד בהייטק
לא נכנסתי למינוס מעולם עד כה גם אם היה דחוק לא האמנתי בלצרוך מעל מה שיש
תרבות הצריכה לא מדברת אליי כל כך, קניות לא משמחות אותי כמו את הרבה מהאנשים שאני מכיר, ואני מפיק הנאה מהצבת יעדים והגשמתם
רוב הכסף שלי נחסך ומושקע, בקרוב אעשה פיזור עם מדדים ותוכניות של הפקדה קבועה והשקעה של הכסף, כרגע נשמר חלק ממנו בצורה נזילה עקב ההתלבטויות שציינתי.
כרגע אין לי שום התחייבויות
אז, האם אני שבוי של הכסף? מה הייתם עושים במצב שלי? מה עליי לשאול את עצמי כדי להחליט טוב יותר? והאם מותר לפעמים לשחרר?(כל הדברים שציינתי שאני רוצה לעשות בפוסט זה אלו דברים שאני מסוגל לבצע מבלי לקחת הלוואות או להכנס למינוס, ציון המימון היה נטו בגלל שניתן להשיג ריבית מאוד נמוכה, ואת הכסף הנזיל להשקיע באפיקים מניבים).
תודה רבה.
נערך לאחרונה ב:
