בית » חיים פשוטים » 3,873 ש"ח בחודש וחיה כמו מלכה – סיכום שנה

3,873 ש"ח בחודש וחיה כמו מלכה – סיכום שנה

היום ה-31 בדצמבר – הגיעה העת לסכם את ההוצאות שלי בשנה החולפת.  

בחישוב כולל, במהלך שנת 2013 הוצאתי 46,474 ש"ח.

בסכום הזה הספקתי לטוס ל-3 ימים למרכז אירופה, לצאת לעשרות טיולי אופניים וטיולים רגליים בארץ, להשתתף בחוג אייקידו על בסיס שבועי, לדאוג לכלב שלי, להחזיק בלוג, לקנות לי קצת בגדים ומוצרי טיפוח, לגור בדירה חמודה שמתאימה לי, לשמור על כושר וגוף בריא, לאכול תפריט מאוזן, לישון טוב ולהגיע ממקום למקום ביעילות ובזול.

בחלוקה של הסכום ל-12 חודשים, מתקבלת הוצאה ממוצעת של 3,873 ש"ח לחודש, שהם:

6,698 ש"ח מתחת להוצאה הכספית הממוצעת לחודש למשק בית בישראל (2012).

1,669 ש"ח מתחת להוצאה הכספית הממוצעת לחודש ליחיד (2011)

427 ש"ח מתחת לשכר המינימום הנהוג במדינת ישראל על פי חוק.

127 ש"ח מתחת לסכום ששילמה דפני ליף על זכות היסוד להתגורר מעל כיכר המדינה בת"א; כזכור, שלילת הזכות המולדת הזו הייתה יריית הפתיחה לקרקס האוהלים של 2011.

כן, כל זה – ובלי לעבוד יום בשביל מישהו אחר.

אני לא תלויה בקצבאות המדינה כדי לממן את התקציב הזה. לא חיה מגמ"חים, עמותות צדקה או תרומות בסתר. לא פושטת יד במעברים תת קרקעיים להולכי רגל, לא מחטטת בפחים ולא גוזרת קופונים.

התקציב הזה ממומן במלואו מהכנסה פסיבית – כספים שאני מושכת על בסיס שנתי מתיק ההשקעות שלי.

את ההכנסה הזו ייצרתי לאחר שעבדתי קשה במשך מספר שנים. הרווחתי טוב, אבל לא הרבה מעבר לשכר הממוצע בישראל. מה שחשוב יותר הוא שחסכתי כהוגן, השקעתי כהוגן, וייצרתי לעצמי תיק השקעות מניב, שבהתאם לכלל 3 האחוזים צפוי לממן את אורח חיי עד יומי האחרון.

איך הסכום מתחלק?

solidit-2013

דיור

אין הפתעות בנושא הזה — כמו כולם, גם אני מוציאה את רוב כספי על ארבעה קירות וגג.

במהלך השנה האחרונה המשכתי לגור עם בן זוגי בדירת 3 החדרים שאנו שוכרים בשכונת נווה עמל במזרח הרצליה. הדירה ישנה ורחוקה מלהיות מפוארת, אבל היא מתאימה לצרכינו הצנועים. שכר הדירה – 2,800 ש"ח לחודש – מתחלק בין שנינו, וכך גם כל יתר ההוצאות הנלוות לדירה (*). קונקרטית, בשנה האחרונה הוצאתי 16,800 ש"ח על שכר דירה, 972 ש"ח מס ארנונה (הרצליה, סיווג נכס 6, אזור ו'), ו-300 ש"ח דמי ועד בית.

באשר להוצאות שוטפות, חלקי בהוצאות החשמל היה 1,381 ש"ח, כלומר חשבון החשמל הדו-חודשי שלנו עמד על פחות מ-460 ש"ח לחודשיים.

איך? מדיניות קפדנית של ניתוק מכשירי חשמל מהשקעים בלילה, כיבוי אורות לא נחוצים והחלפת הקיימים בנורות CFL, הגדלת המרווחים בין מחזורי כביסה, ייבוש בגדים על חבל והדחת כלים בכיור, אפייה רק פעם בשבוע וכו'. בנוסף, שנינו אוהבים להתקלח במים קרים, מה שצמצם משמעותית את עלות הדוד החשמלי. לבסוף – אנחנו משתמשים במזגן לעתים רחוקות ביותר. שנינו בכושר טוב ולכן סף הרגישות שלנו לקור ולחום גבוה.

חלקי בחשבון המים עמד על 618 ש"ח (אנו שותים מי ברז, שאיכותם בישראל, אם תהיתם, מעולה), ואילו על גז בישול שילמתי השנה 221 ש"ח.

סה"כ חלקי בהוצאות דיור: 20,292 ש"ח

מזון

"מזווה הפלא" עבד השנה שעות נוספות והיה אבן היסוד לכל הבישולים שלי. כתבתי על העיקרון בעבר, אך להלן בתמצית, למי שפספס:

השיטה מתבססת על אחסון ארוך טווח של מוצרים יבשים ללא תאריך תפוגה (לדוגמא: אורז בסמתי, שעועית למיניה, עדשים למיניהם, קמח, שמן זית, שימורי עגבניות, שימורי טונה, שימורי סרדינים, שימורי סלמון, רוטב סויה, דייסת שיבולת שועל, דבש, תבלינים — בעיקר קינמון, טבסקו, קארי, קמין, אורגנו, צ'ילי — פירות יבשים, פסטה, קוסקוס, סודה לשתיה, חומץ, אבקת אפיה, שמרים, שומשום).

אני קונה את המוצרים בדרך כלל בתחילת השנה ומשתדלת לעשות זאת בכמויות הכי גדולות שאפשר – גם אם זה אומר שאני צריכה לפנות לסיטונאי מזון (הרי בסופר תתקשו למצוא, למשל, עדשים ירוקות במארז של 10 ק"ג). כל עוד המצרכים הללו מאוחסנים במקום קר ויבש, הם יישמרו במצב טוב לאורך זמן.

השאיפה היא שיהיה בבית די מזון יבש ל-2 אנשים למשך 3 חודשי מחייה לפחות (כן, אני יודעת מה אתם חושבים).

אני הולכת לסופר בלי תקציב מוגדר. המטרות שלי ברורות:

  1. למלא מחדש את הסטוק הנ"ל (שוב, בדגש לקניה בכמויות גדולות)
  2. לרכוש מוצרי יסוד עם תאריכי תפוגה: ביצים, שורשים (בטטה, סלק, תפוחי אדמה, גזר, בצל), ירקות ירוקים, פירות (בננות, תפוחים, פירות הדר), חמאת בוטנים, שוקולד מריר איכותי וכו'.
  3. לרכוש מעדנים המוצעים למכירה במבצע (למשל: עוף מלא, הודו, בשר טחון, דגים טריים). זה משתלם במיוחד אם ניתן לקנות את המוצר בזול כשהוא בעונה, להקפיא אותו ולהפשיר אותו מחדש כשהוא לא בעונה (תותים, אפרסקים וכו').

אני לא מגיעה לסופר עם רשימת קניות. אף פעם. אני תמיד בודקת אילו מוצרים מוצעים למכירה בהנחות (מחירי הפסד) וקונה הרבה מהם. לאחר מכן אני חוזרת הביתה וחושבת על מתכון מתאים. זה חוסך הון תועפות, ובנוסף נותן לי אתגר קולינארי.

אני לא צמחונית או טבעונית, אבל מקפידה שלא לצרוך חלב ומוצריו, ובנוסף ממעיטה לצרוך בשר אדום. 99% מהדברים שאני אוכלת אני מכינה בעצמי (או מפקחת על בן זוגי כשהוא מכין). 

לבסוף – אני משתדלת לבשל כמויות גדולות של אוכל מראש. אני מכינה תבשיל מסוים (מג'דרה, פאי רועים, סלט טונה, צ'ילי וכו'), בכמויות גדולות, יוצקת לכלי טאפרוור ושמה במקרר. ככך יש לנו מספיק אוכל לשבוע מבלי שאני צריכה לבזבז זמן ו/או כסף על אוכל. לשיטה הזו יש אפילו ערך בויקיפדיה.

חלקי בהוצאות המזון: 3,779 ש"ח

תחבורה

כדי להתנייד ממקום למקום אני משתמשת באופניים. 146 ש"ח הוצאתי השנה על צמיג חדש והחלפת שרשרת. כמה אתם הוצאתם על כלי התחבורה שלכם?

הרצליה עיר מצוינת. יש כאן כמעט כל מה שאני צריכה, והעיר ידידותית מספיק לרוכבי אופניים. לצד זאת, בערך פעם בשבוע אני יוצאת לסידורים בעיר הגדולה. נסיעה ברכבת מהרצליה לתל אביב עולה כ-10 ש"ח לכל כיוון. בנוסף יצא לי לנסוע השנה פעמים ספורות באוטובוסים בין-עירוניים ליעדים שונים ברחבי הארץ. סה"כ הוצאתי השנה 1249 ש"ח על תחבורה ציבורית.

ההוצאה הכבדה ביותר בהקשרי תחבורה קשורה כמובן לטיסה שלי לאוסטריה בינואר השנה. זה לא היה בדיוק "נופש", אלא קשור יותר לסידורים פיננסיים, ובכל זאת. כרטיס דו כיווני לווינה בעונה זו עלה לי 1,472 ש"ח באוסטריאן איירליינס. מלון 3 כוכבים במרכז וינה: 796 ש"ח לשני לילות. סה"כ 2,268 ש"ח.

סה"כ הוצאות תחבורה: 3,663 ש"ח

בריאות והיגיינה

ההוצאה המשמעותית ביותר שלי כאן היא 1,620 ש"ח ששילמתי השנה על ביטוח בריאות פרטי (המכסה תרופות מחוץ לסל, ניתוחים והשתלות בחו"ל, פיצוי על גילוי מחלה קשה וכו'). בנוסף שילמתי 1,116 ש"ח על פוליסת ביטוח סיעודי לכל החיים, הרי בכל זאת, אני רוכבת על אופניים בדרכים בין-עירוניות.

אני מניחה שעלי לכלול כאן את התשלום שנדרשתי לשלם לביטוח לאומי – 1,284 ש"ח.

הוצאתי השנה 577 ש"ח על תכשירי רחצה, היגיינה ומוצרי טיפוח. השוו לפוסט הזה של מאקו – מותר לכם לגחך. חלק גדול מהתכשירים הללו אפשר לרקוח בעצמכן עם סודה לשתיה / אבקת אפייה וצמחים כמו רוזמרין ועלי מרווה – אבל זה נושא לפוסט אחר 🙂

טיפ חשוב כאן, לקוראות הבלוג – עברו לתחליפי טמפונים רב פעמיים כמו מונקאפ או אייריסקאפ. זה ממש נוח והחיסכון משמעותי מאד. בנוסף לכל אלה הוצאתי השנה 267 ש"ח על טיפול שיננית ו-362 ש"ח על גלולות למניעת הריון.

סה"כ הוצאות בריאות והיגיינה: 5,226 ש"ח

תקשורת

חבילת הסלולאר שלי עלתה לי השנה 804 ש"ח – תענוג שכנראה אפטר ממנו סופית לקראת השנה הבאה עם מעברי למסלול prepaid. מהטלפון הקווי כבר נפטרתי לגמרי.

הלפטופ הזקן והטוב שבו אני משתמשת כדי לכתוב את הבלוג הזה עדיין עושה את העבודה כמו גדול. חלקי בהוצאות האינטרנט השנה עמד על 299 ש"ח.

סה"כ הוצאות תקשורת: 1,103 ש"ח

קניות לבית

קנינו השנה מזרון איכותי – מתוך הבנה שעל איכות השינה שלנו לא כדאי להתפשר. חלקי בהוצאה הזו עמד על 2,740 ש"ח.

בנוסף היו קניות רגילות לבית: נייר טואלט, שקיות זבל, כלים כמו פותחן חדש, מפיות, בוראקס (סודיום בוראט) להכנת חומרי ניקוי, מפיות. חלקי בהוצאה הזו הסתכם ב-540 ש"ח.

סה"כ הוצאות על קניות לבית: 3,280 ש"ח

ביגוד ופנאי

629 ש"ח – זהו הסכום שהוצאתי השנה על בגדים חדשים, רובם בחנויות יד שניה.

חוג האייקידו שלי עולה 280 ש"ח בחודש, שהם 3,360 ש"ח בשנה.

על הכלב שלנו הוצאנו אני ובן זוגי 1,118 ש"ח כל אחד, כולל בדיקות שגרתיות, חיסון משושה, תילוע ומזון לכלב קטן.

אני מניחה שתחת הקטגוריה הזו יש למנות את אתר הסולידית עצמו, שעלה בסך הכל 671 ש"ח – כולל דמי אחסון שנתיים, דמי רישום וחידוש דומיין, תבנית עיצוב, פלאגינים, שירותי תכנות, תמיכה ואבטחה.

סה"כ הוצאות פנאי: 5,778 ש"ח

הוצאות שונות

כתבתי שיק על סך 600 ש"ח לפקודת עמותה העוסקת בנושא הקרוב ללבי.

421 ש"ח שימשו אותי למטרות "חברתיות": מתנות, בילויים של "אנשים נורמליים" וכן הלאה. לא היו הרבה כאלה, כפי שאתם מתארים לעצמכם.

הוצאותיי הפיננסיות – כולל דמי השכירות לכספת, עמלות המרת מט"ח, עמלות מסחר בבורסה – נאמדו סה"כ ב-2,332 ש"ח.

סה"כ הוצאות שונות: 3,353 ש"ח

כמו מלכה? לא הגזמת?

אם נתעלם מסעיף "ביגוד ופנאי", ונוותר על מותרויות כמו הטיסה לאוסטריה, התרומות, הטלפון הסלולארי (אם כל המותרויות), הביטוח הסיעודי, הבילויים ה"נורמליים" ומימון עלות המזרון, ההוצאה הבסיסית שלי מתכווצת ל-32,747 ש"ח בשנה, או 2,729 ש"ח בחודש.

71 שקלים פחות ממה שהסטטיסטיקאים מכנים "קו העוני". 

אז איך אני יכולה לומר שאני חיה כמו מלכה?

מכיוון שהפוסט נעשה כבר ארוך, אענה בתמצית. יש לי את כל מה שאני רוצה וצריכה, איכות החיים שלי – אם לשפוט לפי העובדה שאני חיה ללא שעון מעורר – טובה משל רוב הסובבים אותי, ומעל לכל – אין אף אחד מעלי בשרשרת שמחליט על הזמן שלי.

סטטיסטית, יתכן שאני עניה יותר מרוב בני מעמד הביניים. אבל החופש שלי – שלא ניתן למדוד אותו בכלים סטטיסטיים – היה ונותר מנת חלקם של בני האצולה.

שנה אזרחית מצוינת לכל קוראי הסולידית – לחיי עצמאותכם הכלכלית ב-2014!

לקבלת עדכון שבועי במייל, הירשמו כאן! 

(*) מכיון שאני יודעת שהתגובה הזו תגיע בשלב מסוים, אקדים תרופה למכה: העובדה שאני חולקת חלק מהוצאותיי עם אדם אחר אין משמעותה שאני תלויה בו.  אני ובן זוגי חיים ממקורות הכנסה שונים ונפרדים לחלוטין – הוא עובד בשביל הכסף שלו, לי כבר יש את הכסף שלי. באשר לסגנון החיים — הייתי מוציאה אפילו פחות לו הייתי גרה עם שותפה או מתגוררת בגפי. החשבונות השוטפים היו קטנים ב-50% ואף יותר. כך עשיתי בעבר ושום דבר לא מונע ממני לעשות זאת גם בעתיד.  אולי חוץ מהכלב. 



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

219 תגובות

  1. יפה מאוד.
    הלכתי ובדקתי את המצב שלנו בבנק (זוג בשנות השלושים, ללא ילדים). מצטבר שהוצאנו ביחד 102,000 ש"ח שכלל טיול של 5 חודשים בסקנדינביה (אני כותבת רגע מאוסלו) ואפס שעות עבודה.
    אני יחסית טיפוס בזבזן ובעלי החסכן מבינינו. אם הוא היה מנהל את העניינים סביר שההוצאות השנתיות שלנו היו בסביבות אלו שלך, מצד שני, קשה לי לוותר על הרבה מאוד דברים שאני אוהבת ועולים כסף (חוגים, טיולים ממושכים).
    אני מאמינה ששנת 2014 תהיה חסכונית יותר.

    • סולידית לא מתאים לך להוציא כל כך הרבה על מזרן והקלישאה הזו שזה משפר את איכות השנה היא שטות מוחלטת אני מציע לך להתחיל לישון על הריצפה מהר מאוד תגלי שאת ישנה לא פחות טוב (זמן ההסתגלות – בערך הזמן שלוקח להסתגל למקלחת קרה.

      • אחרי שישנתי תקופה ארוכה בחוץ על מזרן שטח ומאוד נהניתי מיזה, עשיתי לי נזק בלתי הפיך – לא ממליץ. עדיף מזרון סביר

    • הגלולות למניעת היריון הן מוצר משתלם במיוחד. יחסכו כסף רב בעתיד.

  2. אני אגיב בתור אחד שחי בצורה מאוד דומה לאופן שבו את חיה.
    גם אני חי בלי שעון מעורר ואין אף אחד מעלי [מלבד היושב"מ].
    הוצאותיי החודשיות עומדות על 7500 ש"ח מהסיבות הבאות:
    – אני נהנה לחיות בבית מרווח, חדש, עם מרפסת וחצר, עם אפשרות לאירוח ולא בכוך של סטודנטים תפרנים.
    כך שמבחינתי, לגור בצפיפות של הרצליה/ת"א/ר"ג וכו' או לגור בבית העלמין "ירקון" זה אי נוח.

    – לחיות בלי כלי רכב בישראל זה מאוד קשה, אלא אם כן לא בא לך לקפוץ לבקר בשישי בערב את ההורים שנמצאים במרחק נסיעה מעבר לטווח אופניים של רוכב מקצועי. אין ספונטניות, אין הרבה מאוד חופש תנועה. מבחינתי, 10000 ש"ח שנתי זו הוצאה כדאיות עבור חופש ההתניידות והתנועה.

    – אני חי לבדי, כך שהוצאות המחייה הסטטיות [דיור/חשמל] הן רק על חשבוני, כך שאם אקביל זאת אליך, את קופצת בין רגע במעל ל-20000 ש"ח לשנה, גם במידה ואת מוכנה לגור בדירת חדר שכיור המטבח הוא גם כיור שטיפת הפה. מעולם לא הייתי מוכן לחיות בתפרנות שכזו. ועלות צריכת חשמל של מקרר או מזגן היא שווה בין אם אדם אחד משתמש בה או שניים או יותר אנשים, השאלה היא, כמה מתחלקים בתשלום..כך גם עלויות הגז/ארנונה.

    – אני אוהב יין טוב ואני אוהב לשתות חצי בקבוק לפחות בכל ערב, זו הוצאה יקרה יחסית אבל אני יודע שאני חי כבר בפעם השנייה אז אני מרשה לעצמי להנות. אני מעריך את ההוצאה השנתית הזו במחיר של חודש הוצאה שלם.

    – לי יש הסכם עם רמי לוי – הוא מאכסן את המוצרים ואני קונה אותם ממנו כשאצטרך אותם. וגם אני מקפיד על מבצעים ואצל רמי לוי יש גם שקים של עשרה ק"ג, אבל אין הבדל מהותי לטעמי [בעיקר לאור כך שאת הפרדת בין תצרוכת המזון לבין תצרוכת הבית השוטפות ומהתבוננות כללית לא נראה לי שיש הבדל מהותי בתוצאה].
    בנוסף, יש לי כלל, אני לא קונה ירק/פרי כשמחירו מעל ל-7 ש"ח לקילו. לא יקרה לי כלום אם לא אוכל פפאיה או עגבניות שרי חומות.

    – אם אוכל לתת לך טיפ אחד לעתיד, וזה טיפ מבעל נסיון ובעל מזל רב למדי, תרדי מרעיון רכיבה על אופניים בדרכים בין עירוניות. הביטוח הוא טוב ויפה כשיש לך מזל, ובמידה ואין לך מזל, עדיף כבר לא להיזדקק לשירותי הביטוח אלא לשירותי חברה קדישא. מאוד קל לדבר כשלא מכירים את הצד השני של המשוואה.
    וחברות הביטוח? עדיף כבר להילחם כל החיים בפלסטינים מאשר להילחם על זכויותיך בביטוח ששילמת במיטב כספך.

    • מצחיק! במיוחד הקטע של ההסכם שלך עם רמי

    • הי דורין, מצטרפת להמלצה של הדר לא לרכב על אופניים בדרכים בין עירוניות וגם בתוך העיר לרכב על המדרכה ככל שמתאפשר גם אם זה מסרבל ומאריך את זמן הנסיעה. אנחנו חיים בתרבות שלא מכירה (עדיין) באופניים ככלי רכב (להבדיל מסקנדינביה למשל – שם הכבישים מוצפים תדיר במאות רוכבי אופניים) ומנסיוני (יצאתי בזול תודה לאל) ממש, אבל ממש אין לסמוך על התנהלות הנהגים בישראל. הישמרי לנפשך כי שום ביטוח ושום סכום לא יפצה על נזקים הורסי חיים חס וחלילה. שתהיה לכולנו שנה שמחה ובטוחה, אמן !

    • קראתי . ניתוח כלכלי ופרקטי מזהיר

    • בחור כלבבי .
      המעקב אחרי גברת סולידית , הוא למען הכרת הצד הקיצוני של "רווחה כלכלית" .
      צורת החיים של הדר יותר ,נשמעת יותר אמיתית.

      של מי הביטוי :" זה שאתה נושם , זה לא אומר שאתה חי"?

  3. 300 ש"ח בחודש על מזון במדינת ישראל? הומלסים מוצאים יותר. זו לא התכלבות, זו אנורקסיה (ואני די בטוח שגם אנורקטים מוצאים קצת יותר).

    • היי פלברות. אני לא הבנתי אם אתה\את יחיד או רבים? 🙂 אני דרך אגב מבין אם זה עניין של פיצול אישיות – כי מי כמוני מבין בנושא… 🙂 .
      אני דווקא מבסוט מעניין לקיחת העניין עד הקצה – דבר שנותן לי אפשרויות בחירה רבות יותר.
      אנחנו (מגוון הישות בי) רואים בעניין המינימליזם דרגת קדושה שספק אם ביכולתנו הצנועות להגיע אליה. בכל מקרה אנחנו לא מגחכים אלה כמו שאומרים באנגלית WE ARE HUMBLED! .

    • הי פלברות. תיקון קטן – אלה לא האנורקטים שמוציאים קצת יותר מ- 300. אלה הבולמים…

  4. געגועי לבוראקס

    אני רק שאלה, איפה קונים בארץ בוראקס???

    • חנויות שמוכרות חומרי גלם לקוסמטיקה כגון זה: http://www.metaplim-shop.co.il/rec/1077-%D7%91%D7%95%D7%A8%D7%90%D7%A7%D7%A1
      הכי זול שמצאתי בחיפוש קצר היה כ 65 ש"ח (כולל משלוח) לק"ג חומר. כיוון שאני גומרת כ 12 ק"ג אבקת כביסה בשנה (זוג+3 ילדים), ויכולה לקנות כמות כזו של אבקת טייד בפחות מ 100 ש"ח במבצע, נראה לי לא משתלם בכלל בשבילי ליישם את ההצעה הזו, אך ייתכן שעבור אדם יחיד\זוג מבוגרים החשבון אחר לגמרי.

  5. קוראת חדשה פה , הבלוג הזה מחכים ומעניין.
    אני חושבת שהחיים בזוגיות זולים יותר וקלים יותר מבחינה לוגיסטית, בהרבה מלגור עם שותף/ה. לא כתבת האם לבן זוגך יש/אין רכב.
    מאז שגרטתי את הרכב שלי ההוצאות שלי על מוניות ספיישל עלו פלאים כי אין איך להסתדר בשעות הערב המאוחרות והלילה וסופ"שים, החברות שלי מפוזרות בכל הארץ ואם רוצה לשמור על קשרים חברתיים ולצאת זה דבר שאי אפשר להימנע ממנו.

    • נמלול עיקש

      לא חבל על הכסף?
      חברות זה עניין יקר, זה מתחיל בענייני מוניות ספיישל ונגמר בהזמנות לברית או חתונה, רחמנא לצלן.
      ושלא נדע מימי הולדת או סתם ערב נעים במסעדה ללא סיבה כלכלית מנומקת.

      @סולידית – שמעתי שבאייס מוכרים מלונות במחיר מבצע.

  6. יפה ,אז הייתי די קרובה בניחוש כשאמרתי 50,000 ש"ח לשנה וזה אפשרי כל זמן שאין ילדים .
    כל הכבוד על הדרך והסיעודי לכל החיים נראה לי מאד זול ,השאלה איזה סכום תקבלי לחודש .

  7. מה עם השחייה? הזכרת את זה כמה פעמים בעבר.
    האם נכון להניח שמשפחתך ורוב חבריך לא חולקים את אותו אורח חיים כך שאת יכולה לנסוע בטרמפ/להשאיל אוטו או לאכול ארוחה טובה שלא מבוססת רק על המבצעים בסופר? נראה לי פשוט שמישהו שאין לו גב חזק מהסביבה לא יהיה לו קל להתמיד לאורך זמן עם אורח חיים כל כך סגפני ומחושב.

  8. אם את גרה בדירה ישנה העובדה שהמים בישראל (שנבדקים בצינורות הראשיים של העיר ולא בבתים) מצוינת אינה רלוונטית לך. ייתכן מאוד שהמים שיוצאים לך מהברז מזוהמים בגלל תחזוקה לקויה של תשיות כמו במרבית הבתים הישנים בישראל. ניתן לפיתרון פשוט בעזרת בריטה או כל מסנן פחמן פאסיבי מסוג זה.

  9. שרוליק

    בלוג מאלף, המשיכי כך! ללא ספק הייתי נותן את תכניו כשיעור חובה במדינת ישראל.
    למרות שלדעתי יש הרבה אנשים שצריכים את המסגרת הזאת שנקראת עבודה, אחרת היו מאבדים עצמם לדעת אם היו נשארים ספונים בביתם זמן רב מדי, בעולם אוטופי שבו רובוטים עובדים בשבילנו.
    מה גם שכמעט כל עבודה תורמת באופן כלשהו לקידום העולם, כך שאם כולם היו שוברים את הכלים וכל אחד היה מתעסק בתחום עניינו, לא היינו שורדים. מצד שני לא טוב ששוחקים את העובד כמו שקורה בימינו.
    כמו בכל דבר, צריך למצוא את נקודת האיזון הפנימית שלך. וכמובן שחופש כלכלי מאפשר זאת.
    שתמשיך להיות לנו שנה סולידית ביותר!

  10. הצעה לחיסכון נוסף: כמי שלא מעוניינת בילדים. הוצאה חד פעמית של תפירת חצוצצרות יכולה לחסוך לך עשרות שנים של גלולות (ובריאה יותר)

    • האם זה מנהג אצלך להתעסק במערכות רבייה של בני אדם אחרים?

      • מאד נהנית לקרוא את הבלוג. אבל כולי פליאה על תגובתך המעט תוקפנית להצעתו הפרקטית של דני . הרי דקותיים לפני חלקת עמנו באופן מעורר השראה וחושפני את השימוש במונקאפ החוסך הוצאה כספית על טמפונים ,בריאותי יותר לגוף ולסביבה
        וגם לו יש קשר קטנטן למערכת הרבייה
        אני לא רואה שום פסול במה שכתב דני ..לא מדובר במתקפה אישית . ההצעה בהחלט חסכונית יותר . וחד משמעית הגלולות אינן בריאות

        • יש הבדל בין השימוש במונקאפ (עוד סוג של אמצעי הגיינה, אגב מעולה בעיני) לבין להכנס לאישה לחצוצרות. חוצפה

      • יפה מאוד… אין גבול לחוצפה

    • למה כה קיצוני,דני…יש עוד דרכים זולים ופשוטים חוץ מגלולות…

  11. תגידי לא מזמנים אותך לאירועים, חתנות,בר-מצווה בריתות .רק על הסיעף הזה הוצאה של 4000 ש"ח.וזה
    לא לאחר סלקציה בהזמנות.
    44

    • יש לי חוזה לא כתוב עם המשפחה והחברים שלי – אל תביאו לי כלום, אני לא אביא לכם.

      • עולה לי לראש שאלות ה-עד לאן

        למשל, האם כחלק מהחוזה את מגיעה לארוע ללא מתנה/צ׳ק או לא מגיעה בכלל?

        נניח חתונה של חברה
        אם את מגיעה לארוע ללא מתנה – אז הם מממנים אותך ואלי שווה לך כל ערב
        אם את לא מגיעה לארוע – מעליב משהו ולמעשה גם מתנתקת חברתית

        • יוס ואחיו

          כך זה בחברה החרדית – המשפחות ענקיות, וכך כמעט כל ערב יש חתונה/ברמיצווה/ברית מילה, וכך כולם אוכלים אצל כולם בשמחות… אין מתנות כמעט (חוץ מההורים לבניהם או לחתניהם/כלותיהם), וכולם יודעים שהם מוזמנים לאירוע הבא.

          זה חוסך די הרבה הוצאות על מזון, כשאפשר לאכול מחוץ לבית בחינם.

      • לסולידית שלום,

        1. גם אני מעוניין ופועל לצורך יציאה לפנסיה בגיל צעיר.

        2. לי נדמה שהכוונה שלך נכונה אבל עשית קיצור דרך שגוי. את "פתרת" את צד ההוצאות בלבד בעוד שצד ההכנסות אצלך נותר נמוך באופן קיצוני ומחייב אותך לנקוט פעולות שמביאות אותך לחיות בעוני לא יצרני.

        3. בתרבות השפע יש דברים רעים ויש דברים טובים. התרבות הזו מעודדת יצירה. את ויתרת על כל זה בעבור טיולים בטבע ורכיבה על אופניים, תחביבים נחמדים אבל גם לטוס, לבלות בחו"ל, לאכול במסעדה טובה, לראות סרט בקולנוע, לקנות בגדים וליהנות מרכישה של דברי מותרות זה כיף. אם כולם היו נוהגים כמוך היינו נראים כמו מדינה נכשלת. את למעשה נהנית ממשאבים של מדינה מתקדמת אבל לא מוכנה לתרום לה.

        4. קל מאוד להתבלבל בין חסכן לבין קמצן, הבלבול קל בעיקר ל"חסכנים".
        4.1 את אולי חושבת שהמשפחה / חברים שלך מקבלים את זה שהם לא מביאים לך מתנות לאירוע ואת לא מביאה להם, אבל הם לא מקבלים זאת. אני מניח שאת לא עושה אירועים ולכן לא מודעת לכך שהם עולים כסף רב. (אני לא מתייחס פה לעובדה שתרבות האירועים הוולגרית שהתפתחה בארץ היא דוחה, בעיקר של החתונות, אבל צריך לשים זאת בצד), את ככל הנראה מקוטלגת בתור קמצנית בין מכרייך.

        5. בהמשך לסעיף 3, את מפסידה הרבה מאוד מהנאות החיים. לאכול אוכל יום הדין זה לא כיף ולא חופש.

        6. עבודה זה לא כל כך נורא: את מסוגלת לשרוד בלי לעבוד, כל הכבוד. האם באמת אינך יכולה למצוא עבודה אשר תגדיל את הכנסתך ותהיה מהנה בו זמנית? אני מקדיש את זמני הפנוי לצורך איתור מקורות הכנסה נוספים לקבלת כסף תמורת שעות. ובמקביל מצאתי עבודה שאני נהנה ממנה.

        7. על אף שנדמה לך את לא מוכנה למצב קטסטרופה. מצב סיעודי הוא מאוד ספציפי. ישנם מצבים נוספים של אובדן כושר עבודה שבהם את עשויה למצוא עצמך במצב קשה כמו למשל בעיות רפואיות שלא ניתן להפעיל בגינן ביטוח. כך גם במקרה בו תרצי לסייע למישהו או לעצמך, פשוט אין לך אפשרות.

        8. למעשה מצבך דומה לזה של בן 20 שהשתחרר מהצבא, הוא מסוגל לחיות בלא הוצאות וללא עבודה, אבל הוא לא מסוגל להרשות לעצמו הרבה דברים, או לסייע לעצמו ולאחרים להשיג מטרות שונות.

        9. מה יקרה אם תהיה קריסה משמעותית של תיק המניות שלך? אני חושב שההסתמכות על מחיה מתיק הנתון לתנודות שוק ההון ולא חשוב כמה הוא סולידי היא מסוכנת.

        10. לדעתי הכיוון שלך נכון, אבל הקמצנות היא תכונה לא נכונה שכדאי להhפרד ממנה. כמו כן, לדעתי חשוב לנסות להגדיל את ההכנסות באופן משמעותי.

  12. אין לי על מה להגיב היום אבל זה לא מה שיעצור בי!

    אנסה להגיב בשם אלון . 

    אלון שנפשו העדינה נקעה מהדיונים הכלכליים המתישים הרגיש שהוא צריך לתת לה מנוח. נפש זאת שחשקה בשירה גזרה על עצמה שבוע שבתון מתגובות ארזה את מתלתליה ונסעה לפריז (מבלי לעבור בדיוטי פרי! – ברור!)לעלות על קברו של הצדיק ג׳ים מוריסון  ולסעוד את ליבה בלגבולין 16.

    חחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחחח. 
    🙂 אלון ! אל תכעס – זה היה חזק ממני!!!!!!!! – וכל זה בלי ויסקי!!!!!!!!

  13. המטרה שלך היא לא לעבוד בכל מחיר, ובשביל זה את מסכנת את החיים בדרכים על אופניים במקום לקנות רכב (כמובן שתאמרי שזה למען הבריאות. נו באמת. תירשמי למכון כושר), מתקלחת במים קרים כדי לחסוך חשמל, אוכלת כמו אנורקסית, ואחרי הכל חושבת שאלה חיי אצולה. יש לך פוסטים מעניינים וידע נרחב לגבי השקעות, אבל אורח החיים הזה הזוי לחלוטין.

    • ואילו אתה מסכן את חייך במחלות הנלוות לעבודה ממושכת (שבץ מוחי, התקף לב, בעיות גב, יתר לחץ דם, מתח, דיכאון, לחץ, בעיות שמיעה, בעיות ראייה, בעיות שינה' חרדה חברתית, חרדה מעמדית, חרדת תעסוקה) ובנסיעה יומיומית ברכב פרטי, שסטטיסטית, מסוכנת הרבה יותר מנסיעה באופניים. לא מאמין? תשווה את מספר ההרוגים. בעיני, אורח החיים הזה אפילו יותר הזוי, מפני שאתה *בוחר* בו.

      • "…נסיעה יומיומית ברכב פרטי, שסטטיסטית, מסוכנת הרבה יותר מנסיעה באופניים. לא מאמין? תשווה את מספר ההרוגים."

        זו לא ההשוואה הנכונה. לפי השוואה זו יוצא שצוללת היא כלי רכב בטוח ביותר, כי בישראל למשל טבעה רק צוללת אחת ב-40 שנה.

        ההשוואה הנכונה היא של מספר ההרוגים והפצועים ביחס לק"מ נסועה. מה הסיכוי להיפצע או להיהרג ב-100 ק"מ נסיעה במכונית לעומת הסיכוי המקביל ב-100 ק"מ רכיבה על אופניים. לא בדקתי אבל אני מניח שהשוואה כזו תראה שרכיבה על אופניים מסוכנת הרבה יותר.

        • אלמונימוס

          גם זה לא מדוייק. ההשוואה היותר נכונה היא מספר ההרוגים פר יחידת זמן בכביש.

  14. גולש צודק בהחלט.
    לא ברור למה את חושבת שעבודה זה תמיד אסון פיזי או פסיכולוגי או נזק בלתי הפיך.
    כיום רוב הנזקים לבריאות אינם מעבודה אלא בכלל סביבתיים – קרינה מאנטנות סלולריות, זיהום אויר, כימיקלים במזון.

  15. דורין שתהיה לך שנה טובה מלאת תובנות וחוויות חדשות.
    מעניין אותי לדעת כמה ספרים קראת השנה D: וגם להציע לך לבדוק מנוי לסינמטק שיכול לצאת מאד משתלם מכל הבחינות (זאת לאחר שראיתי על הטיסה החד פעמית וכד')

  16. באמת שהבלוג שלך מצוין, ממש מצוין. לגבי הגלולות – מציעה לך לקרוא על השיטה למודעות לפוריות, אני אישית לא אוהבת להכניס לגוף שלי הורמונים/תרופות אם יש דרך להמנע מהם.

  17. את קוראת לעצמך הסולידית? את מפונקת!
    אנחנו גמרנו את השנה עם תקציב של 11 שקלים, חדשים כן חדשים!
    על הבית אנחנו בכלל לא משלמים, אתם יודעים איזה מקררים מוכרים היום? מקרר של סאב זירו ב-30,000 ש"ח מספיק לנו לפחות לחצי שנה…
    אוכל יש בעבודה בשפע (סופגניות, מלח קפה סוכר, סופגניות, קרקרים, עוגיות, סופגניות הזכרתי כבר?)
    קישוטים לבית לא ממש צריך, מקסימום נותנים לילדה לקשקש משהו על הקרטון וכבר מרגישים חדשים
    את מכינה חומרי ניקוי? בחיי את נסיכה אמיתית. אנחנו מזקקים את מיצי זעתנו, מיבשים על נייר פרגמנט במשך 90 יום בשמש חורפית, מפזרים מעל קצת מלח אטלנטי, מחממים, מרתיחים, מגלגלים, מרדדים, משפשפים, מקמטים, מרטיבים, ותולים לייבוש – צ'יק צ'ק ויש לך קוטל חיידקים טבעי, בלי כסף!
    אבל בנסיעות אנחנו לא מתפשרים, השנה התקלקלה לנו הגבינה בסקייטבורד המשפחתי (למי שלא מכיר, גבינה בסקייבורד זה החלק שאתו עוצרים) וכידוע על בטיחות לא מתפשרים. אבל לנו אין הסכם עם רמי לוי ואנחנו לא מלייאנים כמוך שנלך לסופר, מה עשינו? גם פה לא יצאנו פראיירים: נסענו לקזחסטן למפעל שמייצר תחליפי גבינה לפיצריות באפריקה, הבאנו מכולה של עשרה טון בסיטונאות ועוד חזרנו עם עודף. ככה הרווחנו גם חו"ל וגם גבינה. ובחו"ל את חושבת שישנו במלון שלושה כוכבים? מה פתאום, מתחת לפסי רכבת תחתית בבלארוס נשארו כמה מקומות, במקור זה שימש לאחסון כלי עבודה של פועלים רומניים מיון העתיקה אבל אנחנו לא מתלוננים. בטח תגידי לי שעם המזרן קנית גם סדין, וואלה תתפנקי למה לא? מה רע בעיתון? לנייוזוויק הבריטי של עובי מכובד וגרסת הסופשבוע זה גם נגד גשם – מי צריך יותר?
    יאללה, הבטרייה נגמרת וכבר נגמרת לי היד מהעמנואלה…
    אגב תקשורת, אם תרצי להגיב, תרימי לי לֶבֵּן
    סולידית עלק…

    • אתה אמנם טרול, ינון, אבל העלת חיוך על דל שפתיי וניכר שהשקעת, אז אתן גם לאחרים להתרשם מהגיגיך

    • איש (3718 )

      חביב מאד 🙂

      לדעתי יותר קל לעשות פרודיה על אלו שחושבים ש"להירשם לחדר כושר" פירושו לעשות ספורט, ושחובבי ספורט אמיתיים עושים מנוי לחבילת הספורט בכבלים…, או על אלו שחושבים שחוג זומבה לילדים זה הכרחי להתפתחותם המוטורית והשכלית… או על אלו קונים אוטו חדש כי הם חייבים לקרוע הניילונים מהמושבים (שיקנו ניילונים בנפרד, יותר זול)… או על אנשים שנותנים מתנות בשמחות במאות ואלפי שקלים כאשר הם שקועים בחובות עד צוואר… או על אלו שקנו סמארטפון במחיר כפול בחברת הסלולר כי "אי אפשר לסמוך על קניות באינטרנט"…

      לצערי אני מכיר הרבה מהסוג הבזבזן, ומעטים מאד מהסוג של דורין, וגם הם לא מתקרבים לרמה של דורין … 🙂

    • יינון זה גאוני ,ההתעסקות האינסופית בחיסכון היא בזבוז החיים (OCD אמרנו?)

  18. מהו ערכו של תיק ההשקעות שלך שמניב 50 אלף ש"ח בשנה? אני לא מבין כלום בכלכלה אבל נראה לי שמדובר בכמה מליונים

    • תפרנייה

      לפי חוק שלושת האחוזים.. מליון וחצי.

      • שכחת את המס על רווחי הון. כך שהתיק השקעות קרוב יותר ל2 מיליון (לפי מחשבון 1,936,416 ושישים ושש אגורות)

  19. החישוב מרמה. במשק הבית יש שני אנשים וההוצאה היא לאדם אחד. כשנוח, מציגים רק את ההוצאה לאדם אחד, ולעומת זאת כדי להגדיש את החסכנות, משווים למשק בית כללי של משפחה שלמה.
    במשק הבית שלי יש ארבעה אנשים (שני מבוגרים ושני ילדים). לארבעתם יש צרכים ורצונות שמולאו במלואם, מבלי להתפרע אבל גם מבלי להתכלב. בית גדול, דוד חימום, שתי מכוניות, נסיעה לחו"ל, שתי חופשות במלונות בארץ, חוגים, בילויים בחוץ וסמארטפון חדש. אם אני מחשב את ההוצאה לנפש, אנחנו לא הרבה מעל הכותבת (כ-15% יותר). גם אני מרמה, כי אין לנו שכירות/משכנתא. אם היתה כנראה שהיינו חיים בדירה קטנה יותר אבל עם פחות הוצאות דיור שוטפות, ומוציאים קצת יותר. "קצת", כי כמובן את ההוצאה הנוספת צריך לחלק לחלק לארבע. אם לכותבת מותר, אז גם לנו.
    וכן, גם חסכנו מההכנסה שלנו, כשרק שניים מהארבעה עובדים, ושני האחרים חופשיים בדיוק כמו הכותבת, ותיק ההשקעות שלנו נתן להארי בראון בראש.

    אז בעצם, להכפיף את כל החיים לסדרת אילוצים בשל הצורך לחיות ללא הכנסה, זה לא הרבה יותר חסכוני מלעבוד לפעמים ולהקים משפחה. הכל משחק של מספרים, והכל עניין של שיפוטיות. אם כשאני מעדיף לנסוע במכונית שלי במקום לרוץ בגשם (גם את זה אני עושה, אבל רק לכושר) אז אני נכנע ל"תרבות הצריכה", אז זכותי לקרוא לזה שהגיע מיוזע למקום בו אין מקלחת מתכלב. או שנכבד זה את זה ואת העובדה שלכל אחד יש העדפות שונות.

    אגב, ישנם אנשים שחושבים שאם יש גוף כזה שנקרא "המדינה", שמטילה מיסים, מגייסת אזרחים ומחוקקת חוקים שונים שמגבילים אותם, אז מותר לצפות ממנה שתתן משהו בתמורה. אפשר להתווכח על כמה גדול ה"משהו" הזה צריך להיות, אבל לא רק שזו זכותם של אותם אנשים למחות כשהם לא מקבלים את המשהו הזה, זה גם אלף בית של תודעה אזרחית במשטר דמוקרטי. אפשר לטעון שהם נאיביים אם הם מצפים להצליח לשנות משהו, אבל ללעוג להם זו התנהגות מתנשאת ומקוממת, וגם תודעה אזרחית לקויה. אותם לעגנים, כשהם מנופפים בזה שאינם זקוקים לדבר מהמדינה, גם בוחרים לשכוח שהמדינה ספקה להם בין היתר כבישים, חינוך, אכיפת חוק ושירותי בריאות. כשכל אלו יעלמו או יסופקו רק באופן פרטי, לא ישאר מי שילחם עבורם.

  20. פוסט מעניין.
    הלוואי ואשתי תסכים לחיות ככה…

  21. דורין,

    גיליתי היום את הבלוג שלך – כל הכבוד. אני מאוד אוהב את שיטת ERE ותהיתי מתי ייכתב על זה הבלוג הראשון בעברית – אני תוהה אם יש עוד כאלו.

    בבלוג של ג'ייקוב יש תיאור מקיף יחסית של התקופה בה בנה לעצמו את החסכון הנדרש לחיות מתשואה על השקעות. אני חושב שהתיאור הזה נותן הרבה יותר אמינות לניסיון שלו ומאפשר לקורא להבין מה ההחלטות והפעולות הנדרשות, ובעיקר כמה זמן זה ייקח.

    הדבר המעניין עבור ג'ייקוב הוא שהוא ביצע את החסכון עם הכנסה חציונית ואפילו נמוכה מהחציון. מצד שני, הוא עשה זאת בארה"ב, שבה יש מגוון רחב יותר של אפשרויות הוצאה וחסכון.

    בבלוג שלך (בסקירה מהירה), לא ממש ראיתי פוסטים בנושא.
    מצד שני, לפי הפוסט הזה חסכת כ – 1.6 מיליון ש"ח (בהנחה שהוצאתך השנתית היא 3% מהכנסתך כפי שכתבת).

    מאוד מעניין אותי לדעת כמה זמן זה לקח? מה היו הקשיים בדרך או השינויים שביצעת? כמה הכנסה בפועל חסכת באותה תקופה? אילו שינויים מהשיטה של ג'ייקוב ביצעת כדי שיתאימו לישראל?

  22. את מהממת! אחלה פוסט. אני לומדת ממך הרבה.
    לי קשה "לוותר" על מותרות. כלומר, אם מתחשק לך לאכול במבה אז את לא קונה? אני לא עומדת בזה.
    קראתי בפוסט אחר שלך שדיברת על התסכול מהעבודה הזוועתית שנמצאת בדר"כ במרחק נסיעה מהבית, בשעות מרובות. כעת אני מחפשת עבודה וחשבתי באמת לעבוד בחצי משרה או בעבודה קרובה לבית כדי לחסוך שעות פקקים, תסכול, דלק, אחזקת רכב, קניית רכב וכו', העניין הוא שהשכר כל כך זעום שאני לא יודעת מה תהיה החלטה כלכלית נכונה יותר. גלשתי פה קצת…
    בכל אופן, תודה רבה! אני נהנית לקרוא אותך. את הגורו שלי.

  23. דורין, מה זה Prepaid ? איך זה חוסך את עלויות הנייד?
    תודה!

    • מסלול של תשלום מראש, כמו טוקמן שהיה פעם.

      • דורין, שימי לב שמסלולי פרי פייד הם הרבה הרבה יותר יקרים ממסלולי ה"הכל כלול" הקיימים היום, למשל 9.90 של גולן.

        • יוס ואחיו

          בנוסף, עם אפשרויות הניוד, נוח יותר לעבור מחברה לחברה ברגע שמסתיים המבצע. כיום זה יוצא פעם בשנה. כך ניתן להישאר על 50-70 ש"ח בחודש, בלי הפסקה. לדעתי שווה יותר משאר האופציות.

          טוקמן שווה רק למי שמקבלים שיחות. העלות לדקה שם ליוצאות גדולה מדי.

      • היי, אני לא יודע אם כבר עברת לפריפייד, אבל חשוב לדעת שבמקביל לתכניות הפריפייד המוכרות, יש תכניות מוזלות שמשווקות לקהילת העובדים הזרים. קונים סים קארד ייעודיבחנויות שבאזור התחנה המרכזית (חשוב לציין בפני המוכר שאת רוצה את הסיםקארד של תכנית העובדים הזרים) ולאחר מכן, בכל טעינה רגילה (לא צריך לקנות כרטיס יעודי), התכנית מתעדכנת אוטומאטית. בפעם האחרונה שהשתמשתי בזה (עד לפני שנתיים), המחיר היה זול ב40-50% מתכניות הפריפייד הרגילות שמשווקות

  24. יש לי עוד שאלה. דורין, אמרת בפוסט אחר שלך שהיית פעם שופוהוליקית. איך הצלחת להפסיק? את לא מרגישה מסכנה? אני חושבת שאני השופוהוליקית הכי גדולה מבין כל המכרים שלי והחשיבה שלי היא תמיד "איזה מסכנה אני שאין לי… אני רוצה". איך אפשר לצאת מזה? לצמצם? אני שואלת על 'איך את משכנעת את עצמך שזה מספיק לך', כלומר, הקול הפנימי. אני אפילו רוכשת בהזמנות מיוחדות מחו"ל.

    • גיליתי שהאפשרות הכלכלית לקנות משהו מסבה לי אושר ממושך יותר מעצם הקנייה של הפריט. זה נקרא תועלת שולית פוחתת. נגיד שמתחשק לך גלידה. את אוכלת בסבבה וטעים לך מאד. אחר כך את אוכלת עוד גלידה. זה טעים, אבל מתחיל קצת להרגיש "כבד". הגביע השלישי כבר לא מסב לך שום אושר/תועלת. ההיפך. את ההיגיון הזה אפשר להשליך בקלות על בגדים ונעליים.

  25. רק שאלה

    הי דורין,
    קראתי חלק די גדול מהפוסטים שלך ובאחד הסרטונים ב youtube ציינת שאם האדם הממוצע ישקיע את שנות ה20 שלו לעבודה ולחסכון הוא יוכל להגיע לחסכון של כ 350K.
    אני כמעט בן שלושים ויש ברשותי חסכון של 300K ,כיום אני חוסך כ 5k בחודש ולרוב קונה בהם מניות.
    רציתי לשאול מהו הסכום המינימלי ,לדעתך,שבעזרתו ניתן להתקיים ללא עבודה,והאם ככל שגיל הפרישה עולה יש צורך בסכום ראשוני גדול\קטן יותר

    • אני חושבת שזה משתנה ביחס לכל אדם, ונגזר כמובן מתקציב היסוד שלו, מצרכיו הייחודיים ומסביבת המגורים שלו. אני חושבת שהייתי יכולה לחיות טוב מאד על פחות מ-2,600 ש"ח לחודש, שהם 31,200 ש"ח לשנה. בהתאם לכלל 4%, הווה אומר 31,200*25, הרי שסכום היעד במקרה זה יהיה 780,000 ש"ח.

      • רק שאלה

        תודה,ככל הנראה צפויות לי עוד כמה שנים של חיסכון עד הפרישה 🙁

  26. יש פוסט שבו את מתארת איך הגעת לחסכון ההתחלתי שמניב את הסכומים האלה בגיל כל כך צעיר?

  27. פוסט מצויין!

  28. האופטימיסט האוסטרלי

    אני שמח שזה עובד בשבילך, זה לא נשמע לי מציאותי עבור הרבה מאוכלוסיית ישראל.
    יש רכיבים במשוואה כמו בן זוג, אופניים והון התחלתי שמכניס כסף שמשנים את התמונה, ביחד עם שלל בחירות אחרות שלא מציאותיות לרוב האנשים (קניית ספרים, מפגש עם חברים, נסיעות בסופ"ש להורים).
    אני בן 31 ופרשתי מוקדם, כי עשיתי הרבה כסף בהייטק. אני יכול לקיים את עצמי עוד כ 7 שנים בלי לעבוד, אבל הכסף שחסכתי לא יספיק לי כדי לפרוש לתמיד או לקיים את אורח החיים שאני רוצה (שהוא בכלל לעבור לגור באוסטרליה ולצלול כל היום) ולכן אני אחזור לעבוד בקרוב.
    הפוסט שלך מתאים למציאות שלך וגם טיפה מייפה אותה, אבל אני חושב שאני צריך לקרוא את שאר הבלוג שלך ואולי לקבל רעיונות איך לשפר את חיי.

  29. דירה בהרצלנ לשני אנשים + כלב ב2800???? באיזה יקום? ???

  30. לא הגיוני ולא מייצג. את לא אוכלת בחוץ כמעט אף פעם, הוצאות הדיור שלך מתחלקות לשתיים, את לא קונה בגדים.
    תשמעי, זה לא חיים…

    • שרה, האם את מרגישה שאת חייבת לשלם כסף לאחרים כדי שיבשלו לך, יתפרו לך, יבדרו אותך? האם בלי לשלם לאחרים את לא יכולה לחיות היטב? האם בלי לשלם לאחרים נפגעים הערך העצמי שלך, המעמד החברתי שלך, התשוקה לחייך? האם שופינג הוא באמת דרך להגשמה עצמית?

      עני בכנות לשאלות הללו, ואז קראי את הבלוג הזה מחדש.

  31. יפה.

    האמת, שגם אני חייתי כך (חיסכון בכל דבר, מותרות מיותרים) בעבר (מ-2002 ועד 2007) כאשר הסכום של המחיה היה על 2 אנשים.

    שכ"ד במצפה רמון לדירה של 90 מ"ר עם נוף למכתש – 450 ש"ח
    הוצאות ארנונה + חשמל + בזק + אינטרנט + גז: בערך 600 ש"ח בממוצע לחודש
    מזון: כ-800 ש"ח בחודש (בערך 200 ש"ח בשבוע סופר)
    בילויים ומסעדות וחול: בערך 600 ש"ח בחודש
    רכב: 700 ש"ח בחודש כולל הכל (הצבא מימן תחבורה ציבורית וגם החזיר כ-200 ש"ח בחודש לדלק)

    הכנסות: 10,000 נטו (צה"ל). חסכון בבנק במשך שנתיים וחצי: 6800 * 24 = 165000 ש"ח
    לפני זה הייתי בקבע שנה (6000 ש"ח) וגרתי אצל ההורים: 12 * 5000 = 6000 ש"ח.
    אגב, אם בת הזוג היתה משלמת את ההוצאות שלה, הייתי חוסך עוד איזה 20,000 ש"ח. אבל הסקס היה שווה את זה 🙂

    קיבלתי גם פיצויים של 40,000 ש"ח שהתחלקו על טיולים בעולם בתקופה ההיא:
    3.5 אלף דולר במשך 3.5 חודשים – במזרח הרחוק
    2 אלף דולר (כ-10,000 ש"ח ב-2002) במשך חודש – באפריקה
    1.7 אלף דולר ב-2003 – במשך 3 שבועות – במקסיקו

    סיימתי את הצבא אחרי קבע של 3.5 שנים ו-3 טיולים גדולים בעולם עם חסכון של 225,000 ש"ח.
    אגב, הכסף כל כך נשחק שהיום אני לא יכול לקנות איתו אפילו חדר …
    אולי היה כדאי לקחת משכנתא ולשתעבד … לא!

  32. לכותבת הבלוג! ברור הרי שזה בולשיט בפיתה ואת סתם רוצה לשמוע מה יגידו אז הנה עוד אחת שקראה ומגיבה….: את לא חיה כמו מלכה אולי כמו כמו "מלכת הדבורות" בחוץ! איפה נכנסים ההוצאות של בתי קפה, מסעדה פעם ב… היומולדת של בן הזוג? או שאולי קנית לו מתנה בחנות יד שניה? מה קורה אם חשקה נפשך בספר מרתק שזה עתה יצא למדפים? או שבא לכם לשבת בבר ולשתות בכיף…. מהבלוג נשמע שאתם חיים על הקצה ובכנות? זאת תחושה מאוד לא כייפית הרגשתי במהלך הקריאה שעוד שניה תספרי שיש לכם שלושה ימים של צום כחלק ממגמת הצימצום…? WTF?? חיים פעם אחת שמעת את זה פעם??? וטיפ ממני תחיי בכיף!!!

    • היי גברת בולשיט בפיתה,
      בית קפה? כמו בארומה כזה כאילו? כוס קפה בארומה עולה לך 8 שקל. נגיד שאת עובדת 247 יום בשנה וחייבת כוס כדי להתחיל את יום העבודה. 1976 ש"ח שקל בשנה. בהינתן חוק ארבעת האחוזים, כדי לממן את התענוג הזה לכל החיים, אני אצטרך לחסוך כמעט 66,000 ש"ח (1976/0.04). לא תודה, מעדיפה להכין את הקפה שלי בעצמי, לחסוך ולהשקיע את הכסף הזה. כסף עושה כסף. בתי קפה לוקחים ממך כסף.

      זו גם הסיבה שאני מבשלת לעצמי בבית.

      היחסים שלי עם הקרובים לי לא נמדדים בחפצים שאני קונה להם, כי חפצים לא הופכים אדם למאושר. את נשמעת לי צעירה לפני סגנון כתיבתך – אולי תביני את זה יום אחד, ואולי תגמרי כמו אחת המעושרות.

      ולא, לא חיים פעם אחת.

      • א. מתנשא נורא. את גם לא יודעת בת כמה הכותבת וגם זה ממש לא במקום להגיד לה "כשתגדלי תביני" פטרוני שכזה. את לא מחזיקה במפתחות ל"אמת" אחת מוחלטת. ככל שתביני את זה מהר יותר, כך תהיי פחות בלתי נסבלת.
        ב. זאת דמגוגיה. היא לא דיברה על קפה בטייק אווי כל בוקר. למעשה רוב האנשים שאני מכירה לא שותים קפה בטייק אווי כל בוקר. מה שאנחנו מדברים עליו הוא יציאה לבית קפה מידי פעם. אני לא מבינה איך לא ברור לך שזה ממש לא האוכל אלא האווירה. שזה נחמד לצאת מהבית מידי פעם ולהתלבש יפה ולבהות בעולם על כוס קפה. ולא, זה לא אותו אפקט כשיושבים על ספסל מחוץ לבית. סמכי עלי, ישבתי על ספסלים כל הנעורים שלי, לא אותו הדבר.
        ג. איפה את מחזיקה את כל הקילוגרמים האלה של מזון אם אמרת שהדירה שלך צנועה? כי לישון על שק אורז כמו מהגר עבודה זה האמא של ההתכלבות בעיני.

      • רעיון מעניין, אם כי בכל זאת חיים רק פעם אחת.
        האם את חושבת שמכיוון שתצברי שבעה תחומי התמחות חייך הם בהכרח עדיפים על חיים מלאי חוויות אחרות? מפגשים עם חברים בבתי קפה, טיולים בחו"ל או כל דבר אחר שמסב הנאה לבני תמותה?

        אז באיזו התמחות את משקיעה את תקופת החיים הנוכחית שלך?

  33. פוסט מרתק
    כאשר אני מנסה להשוות את זה להוצאות של עצמי, יש מצב שההוצאות שלי אישית יהיו יותר נמוכות אבל כאשר מתחילים לחשוב על ילדים ומקום מגורים שמתאים לילדים אזי ההוצאות מתחילות לרוץ …

    אשמח מאד לדעת, אגב, כיצד הגעת למצב של הכנסה פאסיבית של 3000 ש"ח בחודש ?

  34. תודה על השיתוף, מאד מאיר עיניים!

    שני דברים עלו לי שאפשר לשנות או לשפר –

    בחלק של הוצאות על מזון, אני אישית מעדיפה לצמצם את חוויות הכניסה לסופרמרקט שלי לאפס. להצטרף או להקים קואופרטיב אקולוגי, לקנות ישירות ממגדלים (יש חקלאים וחוות שעושים משלוחים ברחבי הארץ), ללכת לירקנים או שוק מקומי ולקנות ממש בזול\לקבל ארגזי ירקות או פירות 'סוג ב'… 'לצלול' לפחי הצפרדע מאחורי הסופר ולגלות אוצרות… יש כל מיני אפשרויות. מצריך קצת יותר התעסקות, שמהתבוננות במה שכתבת נראה שדוקא תהיה לך כיפית, מאפשר להכיר אנשים נפלאים, ולהפחית הוצאות אפילו עוד קצת. שלא להרחיב על כמה טוב זה יעשה לכולנו ולאמא אדמה.

    ובחלק של בריאות והגיינה, ממליצה בחום ללמוד את שיטת מודעות לפוריות, ולפטור את גופך מהעונש של גלולות למניעת הריון. הזדמנות להעמיק ולהנעים את הקשר עם גופך, עם אהובך, ועם מחזורי הטבע. ולהשליך את ההוצאה הכספית הזו אל מעבר לחלון. קורס בשיטה הזו עולה פחות מאלף שקלים (אני לא יודעת בדיוק כי למדתי אותו לפני שנים מספר, ואז הוא עלה לי 700) – מה שאומר שהוא משתווה לשלוש שנים עם גלולות, פחות או יותר – אבל, וזה אבל גדול מאד – הוא טוב לכל החיים, וגם פוטר אותך מהרבה הוצאות על בריאות שיבואו הודות לתופעות הלוואי של הגלולות. אני לא אתחיל עם זה. זוועת עולם.

    אסיים בחזרה אל החלק החשוב בכל ההודעה הזו –
    תודה!
    תודה שאת עושה ומשתפת בחוויותיך.

  35. הלוואי וזה היה הגיוני…
    אז ככה: אני גם גרה בשכונה שלך, אבל בלי בן זוג. הופ, נוספו 1400 ש״ח בחודש לחישוב שלך.
    רכבתי על אופניים לעבודה במשך שנה וחצי, עד שגנבו לי אותם. על הרכב אני מקבלת הוצאות אחזקה, כך שמבזבזת 300 ש״ח על דלק וזהו.
    את מספר החתונות, הבריתות, ימי ההולדת והאירועים האחרים קשה לי לספור, אבל לפחות 600 ש״ח נשרפים על זה בחודש.
    הכלבה שלי אוכלת אוכל די פשוט, ועדיין, מוציאה עליה כ400 בחודש. לא כולל הניתוח שהיא צריכה לעבור עוד יומיים שמכפיל את ההוצאה פי 10.
    לגבי אוכל-אני לא קונה בשר ולרוב בכלל לא משתלם לי לבשל רק לעצמי. חיה על לחם עם חומוס, ועדיין מוציאה יותר ממך.
    ולמרות ובגלל כל זה, אני לא סוגרת חודש בפחות מ7000 שח, ותאמיני לי שאני לא בזבזנית. אולי אתחיל לקנות סטוקים של עדשים, נראה אם זה יעזור…

    • 1. מה לגבי שותפה? או דירת חדר? תתפלאי לשמוע אילו מציאות ניתן למצוא.
      2. מתקשה להבין את הטיעון… את אומרת שהאופניים שלך נגנבו… ולכן המופיע לעיל אינו הגיוני?
      3. 600 ש"ח בחודש על אירועים זו הוצאה מוגזמת לכל הדעות. מתני אותה בחצי.
      4. אני אוהבת כלבים, אבל כמו ילדים – אני חושבת שיש לטפל באחד רק אם יש את האמצעים הכלכליים לעשות זאת.
      5. אוכל – איך? תסבירי לי, איך???
      6. נדמה לי שיש לך קושי די מורכב בהבחנה בין דברים שאת רוצה לבין דברים שאת צריכה. אם את שואלת לדעתי – *זה* מה שלא הגיוני.

      • לא דורין, יש גיל שבו אתה לא רוצה להתמודד עם שותפים ולא רוצה לחיות בדירת חדר שבה כיור הכלים הוא כיור צחצוח השיניים.
        את משווקת חיי הישדרות קיצוניים של אנשים עניים שהם פסע מחיטוט בפחי אשפה של השוק בסוף יום הפעילות.
        אדם שעובד או "עשה מכה" מגיע לו "לבזבז קצת כסף" [השם ירחם] למען רווחת חייו.

        אני מסכים שלארועים לא צריך או אין חובה ללכת, חברויות לא נמדדות על גודל המתנות, ואם הן כן נמדדות על כך, אזי אני מוותר על כל אחת מהחברויות האלו.

        יתכן ואת קצת נהנת מלהצליח לנצח את המערכת, אבל גם צריך לדעת להנות מהדברים הקטנים והמפרגנים שיש לחיים להציע.

        תבורכי.

      • שלום רב
        קשה לי להסכים איתך בנושא אחד – ילדים
        בכל השאר אני מסכימה איתך שמה שאפשר וניתן לחסוך – עדיף.
        גם אני לא יוצאת לבתי קפה ומסעדות, אבל מסיבות עקרוניות (לא אפרט כאן)
        אבל בנושא ילדים – מה זאת אומרת רק אם יש אפשרות כלכלית?
        אני מוכנה לעבוד. כן כן, לעבוד תחת מעסיק {שמשלם יפה מאד,} בזמני הפנוי בעבודה למצוא מקורות הכנסה עצמאיים, להשתעמם כשאין עבודה – ולצאת לשאוף אוויר, להתקדם במקצוע שלי (הייטק) לעבוד בפרוייקט שאני מקבלת כסף עבור העבודה, ויש ערך מוסף שמדובר בפרויקט מפורסם שיעזור להרבה מאד אנשים..
        ומעל לכל – לצאת בבוקר ב6 כדי לקחת אותם מהמעון, ולהיות איתם אמא, לצחוק, לשמוע אותם, לתת להם כל מה שאפשר. להנות מהחוכמות שלהם ומהיחס שלהם אחד לשני, השיחות המתוקות וההגיגים המרתקים שילדים בני 3-4 יכולים לחשוב עליהם
        עד שהולכים לישון – ואז גם אני ישנה מוקדם.
        וכרגע גם עובדת על יצירת מקור הכנסה (כמעט) פסיבי, כי העבודה היא תקופה זמנית מבחינתי.

        אבל לבחור לא לעבוד, להתקיים מ3000 שח בחודש ולכן לא להביא ילדים – נשמע לי שיא המסכנות שיש.

        כשהגעתי לנקודה הזאת חשתי שאני חייבת להגיב (אני כבר המון זמן קוראת את הבלוג שלך, זו התגובה הראשונה שלי פה)
        יש לך מושג מה זה נותן בחיים? אימוץ כלב לא מגיע לקצה הסוליה של ילד אמיתי משלך!
        יכול להיות שמבחינה חסכונית – ילדים זה לא הדבר הכי חסכוני בעולם
        אבל –
        כסף זה לא כל החיים. ולא הכל בחיים.
        ואם היו אומרים לי שיש על ילוד ילדים תשלום חודשי קבוע – הייתי משלמת עבור הזכות הזאת.
        ואגב אני טסה לחו"ל ומרשה לעצמי יעדים כמו ארה"ב ובטיסה ישירה.
        כיף לי כל רגע מהחיים, אני נהנית
        ממה? מדברים מהותיים. לא מלחשוב איך לא יצאתי פריירית שם, ואיך חסכתי במקום אחר.
        ההנאה שלי היא עמוקה הרבה יותר, היום פיספסתי את האוטובוס אז הלכתי ברגל, וכשחשבתי למה אני הולכת לעבוד- עלה חיוך על פני : בשביל המשפחה הקטנה והמתוקה שלי, (ואני חוסכת סכום יפה בחודש, לא שהכל הולך אליהם)
        ועוד דבר – לתת לאחרים. זה אושר הרבה יותר גדול מלדעת שחסכת עוד 200 שח החודש. דוגמאות:

        אם אני יודעת שיש ילד שהחורף לא יהיה לו קר בזכות המעיל שקנו לו בכסף הזה, רמת האושר שלי עולה
        אם אני יודעת שקניתי בחנות מעט יותר יקרה, אבל בעל החנות שקניתי אצלו במצב לא פשוט כרגע מבחינה כלכלית רמת האושר שלי תעלה הרבה יותר מלחסוך את הכמה שקלים, בידיעה שעזרתי לבנאדם בדרך הכי מכובדת שיש.

        לגבי שמחות והזמנות למניהן – אני פשוט קונה מתנה, (מקובל אצלנו) משהו נחמד שלא עלה לי יותר מ50 שח
        או שקונים יחד עם עוד גיסות מתנה גדולה ויקרה (כשמדובר בשמחה מאד קרובה.) גם מקובל אצלנו.

        נראה לי החכמה הגדולה זה לחיות חיי משפחה הולמים, עשירים ומרתקים
        ושם למצוא איך לחסוך.
        כי לחסוך את המשפחה זה לא חיים.
        לדעתי.

  36. כרגיל מאד אוהב.
    קצת לא מבין איך קונים מזון בסיטונאות ללא רכב, זה די כבד לסחוב ממקומות מרוחקים בהם בדרך כלל נמצאים העסקים הסיטונאיים ללא רכב.
    הבעיה שלי היא שאנשים כמוך הם נדירים וכשמוצאים בת זוג (במקרה שלי) היא מגיעה עם חיים שגרתיים יותר, מה שגורר הוצאות רבות יותר (למזלי גם הכנסות רבות, שגדולות אפילו מההוצאות, כך שהדבר לא נורא כל כך).

  37. מאוד מרשים. רק מעניין אותי, את עושה את כל זה כדי שלא תצטרכי לעבוד – אבל בפועל החיסכון גם גורם לכך שלא תוכלי לעשות את כל הדברים שכיף לעשות כשאתה מובטל (סרטים, בתי קפה, מסעדות, מסיבות וכו׳). אז דבר ראשון, איך את מעבירה את הזמן הפנוי שלך? (כמה ספרים כבר אפשר לקרוא..) ודבר שני – לא עדיף לעבוד ברבע משרה ולהשקיע את הכסף הזה בבילויים לזמן הפנוי?

  38. עוד שתי הארות בנושאי צרכנות
    1. שקיות זבל, אני מסתפק כבר שנים בשקיות הגופיה שנשארות ללא שימוש לאחר הקניה במרכול. ליתר ביטחון ולמניעת דליפת נוזלים אפשר לרפד את השקית החיצונית בניר עיתון.
    2. ירקות שורש (בעיקר סלק וגזר) כדאי לעטוף בניר ואחכ בשקית. (אני משתמש שימוש רב פעמי בשקית מיוחדת לשמירת ירקות אך גם שקית מחוררת, כזו שבה מוכרים במרכול לחם אפוי במקום, תספיק) הם נשמרים כך במקרר חדשים כך שאפשר לקנות אותם בעונתם בהנחה ולהשתמש כל השנה.

  39. הכל עניין של איזון בחיים..דורין כתבת מדהים קודם כל! דבר שני, אין צורך בלהתווכח מה נכון ומה לא נכון ומה לא צריך להיות…אנחנו חיים במציאות מסוימת וכל אחד בוחר להסתכל עליה דרך המשקפיים האישיות שלו, דרך העולם הסובייקטיבי שלו, דרך הבית שבו הוא גדל ועוד… אני בעד ללמוד מאנשים כמוך וללמוד בכלל מהסביבה שלנו, להכיל אותה… נתת כאן נקודות למחשבה לדרכים בהם ניתן לאזן את ההוצאות ויחד עם זאת לראות את הצד הפשוט יותר של החים- משהו שרובנו אולי איבדנו, להעריך את הדברים הקטנים- את הישיבה בבית קפה מדיי פעם, את הנס המפנק את הפסטה הטעימה של המסעדה האהובה עליכם, להתחדש בבגד שחודש לא הרשתם לעצמכם, לדאוג לנפש אבל גם להישאר ריאליים לחיים.

  40. לפי חוק 3 האחוזים את צריכה חיסכון של מיליון וחצי שקל.כדי לחסוך מיליון וחצי שקל, נניח שכל חודש חסכת 7500 שקל, את צריכה 214 חודשי חיסכון שהם כמעט 18 שנים.

    מצטערת להיות שלילית כאן, אבל זה פשוט לא הגיוני.. אשמח אם תאירי את עיני..

  41. יש לי הצעה. למה לא למצוא עבודה שאת נהנת לעבוד בה? ככה אפשר גם להנות ממה שעושים, וגם לא להתכלב כל החיים.

  42. הי דורין, כל הכבוד!
    כל אחד מה שמתאים לו…כמה ציניות פה בתגובות, כמה שיפוט על חיים של אחרים.
    אישית לא נראה לי שאורח החיים שלך היה מתאים לי, אבל מה זה משנה מה מתאים לי?!?
    מרשים לשמוע איך מישהי שמה לעצמה מטרה כל כך לא פשוטה ועומדת בה.
    את המיעוט שבמיעוט שמצליח לנתק חלק מהקשרים הסבוכים שהתרבות כופה עלינו.
    שאפו.

  43. היי דורין,
    זה מרתק.
    חלק מהדברים אני ובן זוגי מיישמים, וחלק לא מתאימים לסגנון החיים שלנו, וגם זה בסדר.
    מה שכן על אחד הסעיפים דיברנו כמה פעמים ופשוט לא הצלחנו למצוא- קניית מוצרי מזון בסיטונאות!
    איפה ואיך?
    ממש נשמח לקבל פרטים על זה… אנחנו צרכנים רציניים של מוצרי מזון יבשים (בעיקר קטניות), ושק של 10 ק"ג יחזיק לנו לחודש בערך. חודש וחצי גג 🙂

  44. אני ואשתי עובדים שנינו בהייטק. ביחד מרוויחים כשלושים אלף נטו בחודש.
    אנחנו חיים די בצניעות יחסית לאחרים סביבנו, אבל ממש לא בצמצום. אנחנו חיים את החיים.
    אנחנו מוציאים בחודש כמחצית ממה שאנחנו מרוויחים.
    אני נהנה מהעבודה שלי. אני מהנדס באופי שלי ואני נהנה לעבוד כמהנדס. אשתי קצת פחות נהנית.
    יש לנו שלושה ילדים ואנחנו מתכננים עוד שניים – שלושה. אנחנו מאוד אוהבים אותם ונהנים מהם.
    אנחנו בתחילת שנות השלושים שלנו. ההכנסות שלנו עולות בכל שנה בעוד שההוצאות – לא ממש.
    בקצב הזה, במקום לעבוד ארבעים שנה ולצאת לפנסיה, נוכל לעבוד עשרים שנה, בחישוב גס: חוסכים חצי מההכנסות. (אם נחליט שבא לנו, כמובן)

    ובלי לספור כל גרוש.
    גם זו דרך.

    • לרועי – תסלח לי אבל אתה כותב דברים מחוסר מודעות, חוסר ניסיון, ואפילו קצת יהירות
      כמי שמכיר טוב את שוק העבודה בהיטק – אתה צריך לקחת בחשבון שגיל 40 מסמן את סוף הדרך שלך.
      וגם ב 10 שנות העבודה שיש לך עד אז, סיכוי סביר שלפחות שנה שנתיים בסה"כ תהיה מובטל או אפילו ללא הכנסה כלל (שנות שפל כלכלי או סתם שפל בהיטק כפי שקרה כבר מספר פעמים בעשורים האחרונים).ובשנים האלה אתה לא תוריד בהרבה את הוצאות המחייה שלך שעומדים כיום על סביב ה 15K כמו שאתה מתאר.
      ולא דיברתי עדיין על השעות המטורפות והלחצים שדורשים מכם לעבוד בתחום הזה (בעבודה הנוכחית שלכם ואם לא אז זה ייקרה בעבודה הבאה)
      בקיצור החיים בהיטק רחוקים להיות דבש כמו שאתה מתאר.

    • אתם רוצים 5-6 ילדים ואתה מדבר על "הקצב הזה". קח בחשבון שבהייטק יכולים לפטר אתכם בכל רגע, במיוחד החל מגיל 40-45, ואז למצוא עבודה יכול לקחת חודשים אם בכלל תצליחו למצוא. כך שאתם יכולים למצוא את עצמכם בין לילה עם הרבה הוצאות ולא מספיק הכנסות

    • יוס ואחיו

      לרועי – שאל את עצמך אם האשה לא מרוצה בגלל שיש לה כבר 3 ילדים… עוד 3 זו תהיה הוצאה. עלויות ביה"ס, גן, אוניב'. על דירות אין מה לדבר. תצטרך לעבוד עד גיל 80.

  45. אני כמוך,
    מזמן כבר לא הולך לחתונות או אירועים. ולא בגלל הכסף, אלא שאני ממש לא נהנה שם. יותר מידי ווהוו.
    קצת יותר צניעות. איפה החתונות ברחבת הבית של הדודה.

    כפיר

  46. צחקתי.

  47. דורין. את מנסה (בהצלחה לא מבוטלת) להוכיח כי ניתן לחיות לפי המודל שבנית.
    אבל אי אפשר להימנע מהמחשבה, שכפי הנראה המודל השתלט עליך.
    הדיווח בבלוג על כל הוצאה והסיבה לה, הפך להיות מחייב. אני בטוח שכשאת חושבת על אפשרות בילוי, לדוגמא, המחשבה על "איך יראה דוח ההוצאות השנתי שאציג בבלוג" משפיעה וכובלת.
    אני מעריך את המודל ואפילו את צורת המחשבה שמאחוריו. ובכל זאת – תשחררי קצת. את לא חייבת לחשוב ולדווח על כל שקל. You have already made your point

  48. יפה מאוד.
    לדעתי את גם יכולה לחסוך את כל הסכום המופקע שאת משלמת לביטוח הלאומי- בישראל דווקא מי שמוגדר עפ"י הרישומים כ'לא שכיר' (לא עובד) משלם את הסכום הכי גבוה לרבעון. יש הרבה עבודות זמניות/יומיות אד-הוק שאפשר למצוא, מספיק שתעבדי שעה אחת בלבד בחודש עם תלוש ותיפטרי מזה.

  49. מרשים מאד.
    הערה לגבי נורות ה CFL – ההוצאה עליהן הרבה יותר יקרה מכפי שנדמה. ואני אסביר – הן נוטות להתקלקל לעיתים קרובות !!!
    כאלקטרונאי לשעבר פירקתי מספר נורות כאלה שהתקלקלו וגיליתי שהרכיבים האלקטרוניים ששמים שם הם זבל אמיתי ולא מחזיקים יותר ממספר חודשים עד שנתיים.
    אם לוקחים בחשבון שנורת CFL כזו עולה פי 10 מנורת להט רגילה שיכולה לדלוק שנים רבות – שכרנו יצא בהפסדינו.

    • נורת להט רגילה מוגדרת בדרך כלל ל-1000 שעות ומחזיקה בפועל אף פחות מכך.

  50. אורן שץ

    החלטתי בכל זאת להכנס לעניין המספרים כאן, כי עושה רושם שחשוב לך מאוד להדגיש שאת חיה בלי תרומות ובלי מהומות מקצבת חסכון מאוד מסוימת, אבל עושה רושם שלתקציב שפרטת יש מספר השלכות משתמעות שלא פרטת, ואני תוהה לגביהן.

    דיור
    —-
    סחתיין על הדירה בהרצליה, אבל, בעל הבית לא מעוניין להעלות את שכר הדירה מתישהו ביותר מ-2% לשנה? בכל אופן אני מקווה שברור לך שעבור לפחות 20% מהישראלים אין אפשרות למצוא דירה של לפחות 2 חדרים ב-2800 ש"ח.

    מזון
    —-
    10.35 ליום. בניכוי מזונות יבשים שאת מבשלת נניח שנשאר לך 8. אם את אוכלת ירקות ופירות כל יום, כמו אדם מאוזן ובריא, את מוציאה עליהם לפחות 4, זה משאיר לך 4 לעוף/דג. עכשיו השאלה היא – האם את אוכלת פחות מ-80 גרם עוף/דג ביום בממוצע, והאם זה מומלץ מבחינתך? השאלה עולה כי כתבת שאת לא צמחונית, אבל מהתקציב עולה שבפועל את צמחונית לפחות חלק מן הזמן.

    תחבורה
    ———
    מה את עושה בגשם, יש לך הגנה מספקת מכדי להגיע רטובה לאן שאת צריכה? לגבי הרכבת, את גרה במזרח הרצליה, ולא ברור לי איך את מגיעה לתחנה שבמערב העיר – באופניים? מה לגבי תל-אביב? אם את צריכה להתנייד ברגל מן הרכבת שעל ציר איילון, כמה זמן את משקיעה בהליכה בעיר? בנסיעה לוינה לא כללת התניידות משדה התעופה למלון (ולמקומות אחרים במקרה הצורך), אני מניח שלא סופקו לך אופניים בלא תשלום לצורך העניין.

    הגיינה
    ——-
    מתוך האתר של ביטוח לאומי, סעיף התשלומים ל"לא עובד": "סך הכל דמי ביטוח לאומי ודמי ביטוח בריאות לחודש: 162 ש"ח". איך את משלמת 107? אני מבין שהשנה לא עברת טיפולי שיניים, אבל השמועה אומרת שתוציאי בממוצע כמה מאות שקלים על טיפולים בשנה, בהנחה שהביטוח שלך לא ישלם עליהם. בסכום שכתבת אני מנחש שהוא לא.

    תקשורת
    ———
    הלפטופ שלך ימות יום אחד. החדש והטוב יעלה באזור ה-2500 ש"ח ויחזיק 5 שנים בערך, מה שיוסיף 500 ש"ח לחשבון השנתי (יכולת למצע את מחיר הישן והטוב על פני הזמן שעבר מאז הקניה, זה גם היה מסבר את האוזן). כנ"ל לגבי מחיר מכשיר הסלולרי, אם כי אפשר למצוא כיום גם ב-100, הכל שאלה של מה צריך ממנו. לגבי האינטרנט, אתם משלמים 50 לחודש על תשתית וספק. לא מכיר כזה דיל, בדגש על מחיר התשתית.

    ביגוד ופנאי
    ————
    לגבי הכלב, בהנחה שכשיחלה (זה מה שקורה לחיות בית כשהן מזדקנות) את לא תרדימי אותו מיד אלא תטפלי בו, מדובר בהוצאה של לפחות 5000 (במקרה הטוב) בשנים שזה יקרה, שוב, כדאי למצע את זה על פני אורך ממוצע של חיי כלב כדי לקבל אומדן ריאלי יותר של עלות הכלב. מה לגבי צריכת תרבות וידע למיניהם, את מסתפקת במה שיש באינטרנט ו/או מנויה בחינם על ספריה ציבורית?

    כמו מלכה? לא הגזמת?
    ————————-
    לגבי קו העוני – לא ברור איך התעלמת מביגוד ופנאי, גם עניים צריכים בגדים.
    לא הייתי קורא לסגנון החיים שבחרת חופש, כי כל הוצאה לא מתוכננת (מה שקורה לפעמים) תיקח אותך להוצאה לפועל או סתם לרחוב, נראה לי שאנשים בריאים בנפשם, בלי קשר להתניות החברתיות שרכשו מאז ילדות בנוגע לצרכנות וכלכלה, היו מוצאים את המצב הזה מאוד מלחיץ, ומתקשים להנות במסגרתו. אמת, גם חיים של עבודה שכירה וצרכנות כוללים המון לחץ, אבל לרוב מאפשרים מעט יותר מרחב מחיה כלכלי, בעוד לך אין כל כך על מה לוותר אם יתפוס אותך מקרה לא מוכנה.

    • לעניין הדיור – התשובה שלילית. יחסינו עם בעל הדירה שלנו טובים. קיבלנו את הדירה במצב לא מזהיר וביצענו בעצמנו לא מעט תיקונים תשתיתיים שעל פי החוזה בעל הדירה עצמו חייב לבצע: אינסטלציה, צבע, חשמל. בתמורה לכך שחסכנו לו הוצאות על אנשי מקצוע הוא הסכים להשאיר את תשתית הכבלים בדירה (=אינטרנט בלבד, הרי אין לנו טלוויזיה) ולא להעלות לנו את שכר הדירה.

      לא ברור לי על מה אתה מבסס את קביעתך לגבי 20% מהישראלים וכו' – אולי היא נובעת מכך שרוב הישראלים בוחרים מיוזמתם לגור במקום גדול מדי או יקר מדי? בכל מקרה, זו בעייתם, לא בעייתי.

      לעניין המזון – אני אוכלת דגים לא יותר מפעם בשבוע ועוף לא יותר מפעם בשבועיים.

      לעניין התחבורה – כן. אני יודעת שזה מזעזע. אני מניעה את עצמי… על פני קילומטרים… בכוח שרירי הירכיים שלי! לא באמצעות מנוע בערה פנימית! ההתייחסות שלך כאן מזכירה לי תגובה שקיבלתי באחד הפורומים בתפוז: "רגע, אבל איך את בדיוק סוחבת מצרכים מהסופר בלי אוטו?!"
      יש כאן התנגשות רבתי שאי אפשר לפתור. אנשים שלא מסוגלים לעלות במדרגות בלי להתנשף, שהליכה / ריצה / רכיבה על אופניים ממקום למקום גורמת להם לחררה, לא יוכלו להבין איך אני רוכבת על אופניים לתחנת הרכבת – ועוד בגשם (יש לי ג'קט גורטקס איכותי שקניתי לפני 6 שנים ב-1200 ש"ח. הוא מיועד לגשמים של בריטניה. משאיר אותי יבשה בכל מצב בגשמי הארץ).

      לשאלותיך – בתוך תל אביב אני משתמשת בתל-אופן או בתחבורה ציבורית – זה נכלל בעלות לעיל. בנסיעה לווינה היה לי טרמפ משדה התעופה וממנו והמלון שלי היה במרחק הליכה ממרכז העיר.

      ביטוח – הסכום קוזז מכיוון שבאמצע השנה התחלתי לשלם ביטוח לאומי גם על ההכנסות מהאתר הזה. אני מקפידה מאוד על השיניים שלי – עברתי טיפול שיננית אחד שנכלל בפירוט לעיל, פספסת אותו?

      הלפטופ שלי חוגג עוד מעט 10 שנים. כשהוא ימות – אחליף אותו (במשומש, כמובן), ולא יום לפני.

      נדמה לי שאתה מתעלם מעובדה אחת קטנה. אתה שוכח שיש לי "קרן למקרה חירום" שמספיקה לי ליותר מ-450 חודשי מחייה. אם יש לי הוצאה גדולה – מחשב, טיפול שיניים, טיפולים וטרינרים, בגדים, הזדמנות נדל"ן – אני יכולה בהחלט לעמוד בה. מציעה שתקרא מה דעתי בנוגע לחובות וכניסה לחובות, נדמה לי שאתה מפספס בענק את הפואנטה של הבלוג.

      • אורן שץ

        קודם כל תודה על התגובה המפורטת (אם כי מספר נקודות נשארו ללא מענה).

        דיור – שוב, סחתיין, למיטב ידיעתי וגם מניסיון אישי, רוב בעלי הדירות נוטים להעלות את השכירות. הקביעה לגבי 20% היא כי היצע הדירות מחוץ למטרופולינים הוא מוגבל, ומעיון בלוחות הומלס/יד2 עולה הממצא שכתבתי.
        מזון – והתזונה הצמחית בעיקרה מספקת את כל מה שאת צריכה? למיטב ידיעתי לא מעט צמחונים (וכיוון שאת לא צורכת חלב את אפקטיבית טבעונית?) משלימים חסרים באופן יקר שלא כתבת.
        תחבורה – חבל שהמצאת דחליל, בתור מתנייד ברגל ובאופניים כל חיי ברור לי שהדבר אפשרי. לא ברור לי איך תל-אופן ותחב"צ בת"א מתכנסים בתקציב שכתבת, באיזו תדירות מדובר…? בכל אופן גם ההתניידות בהרצליה לרכבת אמורה לגזול זמן יקר. כמובן שכיוון שאת לא עובדת, יש לך זמן, אבל אם הכוונה גם לאמץ את סגנון החיים הנ"ל בעת החסכון תוך עבודה ולא רק לאחר מכן, זה כבר פחות ישים. עם הגיל היכולת הזו תקטן עקב הדלדלות השריר וירידה בבריאות הלב, והעלות תעלה. אלא אם שפר עליך המזל להיות מאלה שסוחבים עד גיל 80 בלי בעיות (סבא שלי היה כזה). שוב, כמו עניין הדיור, לחלק ניכר מן האוכלוסיה לא שפר המזל, ולא מבחירה של סגנון החיים, אלא מגנטיקה.
        ביטוח – שיננית זה כסף קטן. שוב, בינתיים המזל שפר, לא לעד חוסן. בכלל, אני הייתי ועודני בריא ובכושר. עם זאת התגלה אצלי מצב רפואי שיחייב טיפול ממושך והחלמה, שכנראה יכלול גם שינוי מסוים בסגנון החיים. למה? ככה.

        הקרן למקרה חירום לא מסבירה איך בעצם תכלכלי את עצמך הלאה. אם את לוקחת מהקרן את גומרת את התקציב שאמור לקיים אותך בגיל 60, נגיד. זה אומר שאחרי 30 שנה מחוץ לשוק העבודה את תצטרכי לחזור לפרנס את עצמך מעבודה בגיל 60. זה לא ישים בשוק העבודה הנוכחי.

      • לא אבל זה באמת מסקרן אותי, אמרת שאת קונה מוצרים בסטוקים לחודשים, אז את באמת סוחבת הכל באופניים?

  51. את ההכנסה הזו ייצרתי לאחר שעבדתי קשה במשך מספר שנים. הרווחתי טוב, אבל לא הרבה מעבר לשכר הממוצע בישראל.
    פרטי איפה עבדת? זה בארץ? כמה שנים עבדת ,גרת אצל ההורים בתקופת החיסכון?

  52. לדעתי אלו חיים חסרי משמעות ועומק שעסוקים רק בתפל אך עד שתביני את זה כנראה שיהיה מאוחר מידי לשנות את המצב .

  53. עמיחי חדד

    זה מדהים ! ובנושא הזה אני ממש מקנא ומעריץ אותך!
    הלוואי ואצליח ללמוד ממך.

  54. רק תקציב החינוך לשני הילדים שלי (אוניברסיטה ותיכון) גדול יותר מכל התקציב החודשי המתואר כאן.
    וזה לפני שקניתי שקית עדשים ונפט לפתיליה

  55. כל הכבוד.. אני גר פה בבאר שבע בתור סטודנט. אני ושני שותפי לא מפעילים מזגן (ופה החורף והקיץ קשים)- פשוט לובשים הרבה שכבות ומניעים את הגוף מדי פעם.
    כמו-כן אני מוציא כ1800 בחודש סה"כ כולל הכל, וחי די טוב.

    רק כמה תיקונים- דפני ליף לא גרה מעל כיכר המדינה, אלא ליד כיכר דיזנגוף. היא לא שילמה 4000 ש"ח אלא 2000 ש"ח בחודש (גרה עם שותפה), שזה מחיר סביר ביותר לדירת שני חדרים במרכז תל אביב בזמנו. וכן, לאנשים (במיוחד בוהמיינים) מגיע לגור בתל אביב, לא רק לעשירים. כרגע תל אביב היא העיר הכי תרבותית, קוסמופוליטית וקורית בארץ, והיא כמעט היחידה. רצוי וצריך שצעירים יצירתיים ואיכותיים יתערבבו אחד עם השני כי ככה יוצאים דברים טובים. וכמו שדפני ליף אמרה, אם אתם רוצים שאגור מחוץ לתל אביב- תנו לי תחבורה ציבורית יעילה וזולה-והיא צודקת.

    • פריכיהו

      להבנתי דפני ליף לא התרעמה על שכר הדירה הגבוה שלה עצמה אלא על כך שכשאתה גר בשכירות בעל הבית יכול לפנות אותך מתי שמתחשק לו, ומכאן הזעם על מחירי הדירות הגבוהים שגוררים בתורם מחירי שכירות גבוהים.
      ובלי קשר לעובדות, התנגחות אישית לגופו של אדם לא מכבדת אף אחד, טסק טסק.

  56. עדו קאליר

    מעצבנת , קיצונית, אבל כנראה צודקת אם לא ב100% אזי ב80%. שלוש תגובות. 1. הבחירה ב"בלי ילדים" היא המכתיבה את עיקר החסכון. את משק בית מאד לא מייצג. 2. חלק ממנגנוני ההוצאות הם מתחת לעלות הכלכלית (שכ"ד) והם תולדה של דברים נסתרים (דירה בבעלות משפחה, בעל בית שכחן, דירה מוזנחת במיוחד ) . 3. יש בחירות שפויות . חצי משרה – מספיק זמן לאופניים, שנ"צ , דאן 2 באייקידו, מחקר וכו -ואז החסכון (שוק, רחצה במים חמים על בסיס דוד שמש) טבעי יותר ולא כה מאולץ. שלא לדבר על זה שעבודה יכולה – וציריכה להיתו מקור לאתגר , סיפוק הגשמה ולא רק עבדות.

  57. ליאורה

    מרתק. נותן המון חומר למחשבה. רק חבל שזה לא ניתן ליישום כשיש ילדים קטנים…

  58. פריכיהו

    כמה הערות/תהיות/מחשבות:

    1. את טוענת שהישראלים מבזבזים סתם כסף כי הם קונים/שוכרים דירות גדולות יותר ממה שהם צריכים, אבל את בעצמך גרה זוג בדירת 3 חדרים. זוג שאין לו טלויזיה, לא מארח ובמילא חולק את אותו חדר שינה – אין סיבה שלא יגור בדירת שני חדרים או אפילו בדירת חדר.

    2. חשבון חשמל דו חודשי ממוצע של 460 ש"ח אמור להיות נמוך? אצלנו גם בלי לנתק מכשירי חשמל מהשקעים כדי לחסוך את שברירי הוואטים של תאורת הלד ועם שני אנשים שמאוד אוהבים מקלחות חמות בחורף ומזגן בקיץ, לא היה לנו אפילו חשבון חשמל אחד מעל 400 ש"ח ב-2013.

    3. למה דווקא אורז בסמטי, הוא עולה כפול מאורז רגיל? אני בעוונותי לא מצאתי הבדל גדול בטעם בין השניים.

    4. איך הצלחת להגיע להוצאות אינטרנט של פחות מ-50 ש"ח לחודש? זה לא הגיוני כי התשתית לבדה עולה יותר מזה. אלא אם באיזשהו שלב עברתם להתעלקות על האינטרנט של השכנים.

    5. נורות CFL – הן לא ממש עמידות כמו שמבטיחים, כבר ראיתי נורות כאלו נשרפות לא פחות מהר מנורות רגילות. שלא לדבר על זה שהן פשוט אסון סביבתי, אם נורה כזו נשברת משתחררים אדי כספית רעילים, והחומר הפלורוסנטי שבה מסרטן (כמו בפלורוסנטים רגילים). המדינה טרחה על קמפיין מאסיבי לטובת מעבר לנורות האלו, אבל אף אחד לא טרח לתת פתרון מתאים לפינוי הנורות כשהן מסיימות את חייהן ולכן הן מגיעות לאשפה הביתית למרות שאסור לזרוק אותן לשם. עדיף כבר לעבור לנורות LED שהן יותר יקרות אבל גם יותר חסכוניות, יותר עמידות ויותר ידידותיות לסביבה מנורות CFL.

    • 1. זו דירת 2.5 חדרים שהורחבה ל-3. אנו מנצלים את המרחב באופן אופטימלי.
      2. לבן הזוג שלי יש תחביבים עתירי אנרגיה.
      3. אני מוצאת שהוא ורסטילי יותר.
      4. קרא בתגובתי לעיל – בעל הבית השאיר את הראוטר בדירה

  59. אבל איך את מוציא הכסף מי הקרן שלך? חודשי? שנתי? מקבלת דיבידנד??

  60. מי שי הסעות

    אחלה כתבה אהבתי מאוד נתתם לי חומר למחשבה.

    • אין לי ספק שזה אפשרי לחיות כמו שכתבת שאת חיה, הדבר היחיד שלא ממש אמין בכל הסיפור זה הסכום שיש לך בבנק. כפי שכתבו מעלי אם את רוצה לא לעבוד כל החיים ולהוציא כ 50,000 ש"ח בשנה את צריכה כמיליון וחצי. אלא אם כן קיבלת את הסכום כירושה, קשה לי להאמין שהצלחת לחסוך סכום כזה. ואם קיבלת את זה כירושה אז פנאן לגמרי.

  61. כמה אנרגיה מושקעת בחיי המכרסם האלה. נשמע הרבה יותר קשה מלעבוד קצת.

    • אמת. כמה אנרגיה את משקיעה בנסיעה ברכב לעבודה כל יום? כמה אנרגיה את משקיעה בלהזמין אוכל? כמה אנרגיה את משקיעה בפעילות גופנית? כמה אנרגיה את משקיעה בחופשות בטן גב בחו"ל? כמה אנרגיה את משקיעה בתיקונים ושיפוצים?
      מעט מאד.
      אם תמורת הנוחות הזו את מוכנה להקריב את רוב זמנך, בריאות וחירותך עלי אדמות – אשריך.

  62. מזל שאת לא חוסכת על אמצעי מניעה… חלילה תתרבו או משהו שיהרוס את המאזן…

  63. כל התזה של מתבססת על העובדה הפשוטה שאת עצמך תמיד תחי בשכירות ותמיד תשלמי דמי שכירות .
    הבעיה של כלל הציבור הוא "החלום" לקנות דירה , אני מרוויח טוב בערך פ 2 מהממוצע אך עם כל ההוצאות והלימודים היכולת שלי לחסוך יורדת ל4 אלף בחודש שזה מצויין אך בלתי אפשרי לקנות דירה.
    את לא חייה את שורדת ומעבירה את הזמן … מה יקרה כשהיו לכם ילדים ? את לא תטוסי…, את תלכי לבר… ובטח של תקיני דירה

    במילים עליזות הללו שיהי לכולנו בהצלחה

  64. לחיות כסטודנטים נכון עד גיל מסויים…
    כשאת מפרסמת מספרים את צריכה להבין מה עומד מאחוריהם ומשק בית בישראל לא מדבר על זוג ללא ילדים.
    אנחנו זוג ללא ילדים שגר בת"א (- לא במרכז) ומתנהל באופן חסכני והגיוני טסים פעם בשנה לחופשה בחול, מטיילים רבות בארץ, אוכלים בעיקר בבית אבל פעם בשבוע כבילוי אוכלים בחוץ, מחזיקים 2 רכבים פרטיים חסכוניים וחתול וחיים מכ-8500 ש"ח בחודש וזאת בלי לרקוח לעצמנו מוצרי ניקוי או סבונים ואפילו עם הפינוק של עוזרת פעם בשבועיים.
    מכל החישובים שלך כדי להשוות בנינו צריך להכפיל את הסכום שלך ב-2 (מתקבל סכום קרוב ל-8000 ש"ח) כי את משלמת רק חצי מהוצאות הבית ואני מתייחסת להוצאות של זוג ככה שזה לא מחייב לחיות בכזה צמצום כדי לדעת לחסוך…
    הולכים לשוק במקום לסופר, בודקים מבצעים אבל לא אוגרים בבית מחסנים (כלכלית זה לא נכון…)
    שותים בעיקר מים מהברז.
    מזמינים הרבה חברים הביתה כבילוי ובכלל בבילויים מחפשים קצת קופונים.

    לא מבזבזים מים וחשמל אבל נהנים וחיים ואני מאחלת לך שתמשיכי לחיות ולהנות להיזהר בדרכים אבל להבין שהחיים הם מעבר לכסף וחשוב להסתכל על התמונה של החיים כמגוונת – האנשים שמוציאים יותר אולי מרוויחים יותר וזכותם המלאה להנות ולבלות ולהשקיע את כספם זה מאפשר לך לרכוש דברים בזול יותר (-כך עובד שוק כלכלי).
    משפחות צריכות יותר מזון, יותר תחבורה, תוספת הוצאות על חינוך, תקשורת ועוד ועוד אז כדאי לא לשפוט.
    שיהיה לך המון בהצלחה וחיים יפים שמחים וחסכוניים 🙂

  65. הי, ראשית אני חייב לומר שנהנתי לקרוא.
    אבל אני חייב לומר שלא הגיוני הסכום שאת מוציאה על מזון. את בכלל אוכלת? אני חושב שיש מקום להגדיל את ההכנסה וקצת להוסיף לתחום הזה… וגם קצת לבילויים… 400 ש"ח בשנה? ניכר שאין לך חיי חברה פעילים יותר מידי וזאת פשוט עובדה.
    והדבר האחרון שיש לי לומר, אין זה ממקומי לשפוט, אבל ללא ספק מוזרה עד מאוד מערכת היחסים שלך עם בן הזוג: "שום דבר לא מונע ממני לעשות זאת גם בעתיד. אולי חוץ מהכלב. " seriously?¿?¿ קצת עצוב.

    שוב, נהנתי מאוד לקרוא וזה גורם לרצות גם לחסוך. תודה לך ושרק תמשיכי להיות מאושרת ♣.

  66. הפוסט מעורר מחשבה ומעניין.
    חבל לי שהוא נושא טון מזלזל כלשהו באלו שמתקשים להסתדר עם ההכנסה הממוצעת או פחות ממנה.
    מרכיב משמעותי בהוצאות השוטפות של אלו המשתכרים שכר נמוך הוא העבודה עצמה.
    מי שמרוויח שכר מינימום לא תמיד יכול לעבוד במרחק של נסיעת אופניים. השעות הרבה פעמים לא קבועות – מה שגורם להוצאות משמעותיות על נסיעות. איבוד של 8-9-10-14 שעות מהיום פוגע ביכולת לאכול תמיד בבית ולבשל מיני תבשילים, חלקם דורשים המון זמן. הכי חשוב שפשוט יש מעט מאוד אנרגייה בשביל לחזור הביתה ולרקוח מוצרי קוסמטיקה.
    בנוסף לזה, הלחץ התמידי מאיבוד מקום העבודה, מביטול כרטיס האשראי, מהעלאת שכר הדירה, גם אלו גובים אנרגייה רבה ועלולים לעטוף כל אספקט בחיים בצבע קודר.
    בקיצור, כל השוואה בין המצב האישי שלך, עם כך וכך כסף בבנק, ביטחון כלכלי, שליטה בזמן ובמרחקים שצריכה לנסוע, מלא זמן פנוי, השכלה וכו', לבין מי שנאבק כל היום בשביל להביא ארבע או חמש או שש אלף שקל בחודש, הוא שקרי, ויש בו מן הנבזיות (אפילו שברור שזו לא הכוונה).

    .כל זה לא פוגע בהישג המרשים שלך, להיות מאושרת בחלקך.

  67. קו העוני שאת מתייחסת אליו נמדד ע"י הכנסה למשק בית, לא ע"י אדם אחד במשק בית.

    לכן, אם נכפיל את כל ההוצאות שבהן אמרת שאת הוצאת עת "חלקך", נגיע לסכום חודשי של בערך 6000 שקל.
    ביחס לקו העוני העדכני ביותר (שנת 2012) למשק בית בעל שני אנשים, העומד על בערך 4500 שקל לחודש, את ובן זוגך מוציאים בערך 33% מעבר למה שמוגדר קו העוני.

    למעשה, בערך 35% מהמשפחות במדינה חיות על הרבה פחות ממה שאתם חיים.

  68. שאלת תם: מה קורה אם את מוזמנת לחתונה של חברים טובים? את לא שמה צ׳ק על 400-500 שקל? (לזוג. תחלקי בחצי אם את רוצה) בריתות. בר מצוות משפחתיות. זה לבד יכול להגיע ל1500 בשנה.
    ומה לגבי משפחה? האם הם גרים רחוק ממך ואם כן כמה את מוציאה על להגיע אליהם?

  69. תודה על הפוסט והבלוג. לא הכרתי. הערה אחת, מנסיון, בעל כורחי, לנהל אורח חיים מצומצם – אני בהחלט מעדיף, עבורי ועבור ילדי, לקנות כל יום את מה שנאכל בערב. לבשל לשבוע שלם תמיד נגמר בחצי סיר במקרר שנזרק אחרי שבוע. בקיצור – צבירת מלאי היא תמיד רעה. והכלל שלי בסופרמרקט – לקנות כך שאוכל לעבור בקופה המהירה, של העשרה מוצרים. לרוב אני גם עומד בזה. הערה שניה, ברשותך, אני חושב שחייך אינם מייצרים דבר. הם נשמעים לי עקרים. ללא ילדים או עבודה שמהנה אותך ומייצרת איזה שהוא ערך מוסף בעולם. נשמע לי עקר. אבל כמובן שזו בחירה לגיטימית שלך.

    • לא סולידי

      מה לגבי הבלוג הזה? זה כבר יותר תועלת לאנושות ממה שרוב האנשים תורמים

  70. תעשו ילד. ואז תמחקי את הפוסט בבושה.

    • לא אלון חמוד, אני לא אעשה ילד. את תחושת החרטה האיומה המשתקפת מדבריך הארסיים אני מעדיפה לחסוך מעצמי 😉

  71. מה שמעניין אותי זה – מה את עושה ביומיום, מה נותן לך תחושת משמעות?

  72. אין לי מה לומר על הכתבה- בגדול אני לא מסכימה עם מרבית הדברים שכתבת וכמובן שסגנון חיי שונה משלך. ולמרות הכל, אלו הם חייך ואני מעריכה זאת ומאמינה שלכל אחד יש את הזכות לחיות כרצונו. ועדין, חורה מאוד לקרוא את התגובות שלך לאנשים . את צינית (שלא לומר מגעילה) ומתבטאת בצורה רשעית . אז אם יכולתי לקבל איכשהו את העובדה שאת לא אוכלת כמעט, לא קונה בגדים או מבלה – את האופי המגעיל שלך אני באמת לא יכולה לקבל. חבל. את מציגה תמונה שונה וחשובה , חבל שאת מתבלת את דבריך כפ כל כך הרבה רוע וציניות … תשבי פעם בבית קפה סתם ככה בלי לחשב את החיסכון.. אולי יעשה לך טוב

    • היי נעה,
      מזמינה אותך לפתוח בלוג, לכתוב על סגנון החיים שלך, לקבל שלל מחמאות מאנשים שלא מכירים אותך שטוענים שאת: שקרנית, אומללה, קמצנית, מתכלבת, אוטיסטית, צינית, טפילה, מניפולטיבית ועוד ועוד. יש שתי דרכי פעולה אפשריות – לסגור את הבלוג הזה או להעמיד את האנשים הללו במקומם. לעת עתה בחרתי באפשרות השניה, מפני שאני מאמינה שבמאקרו, הבלוג הזה עוזר לאנשים ומלמד אותם דבר או שניים על הכסף שלהם – בחינם. אני די משוכנעת שזה הפוסט היחיד שקראת, וחבל. המשך מרוץ מהנה.

  73. משהו בחישוב החשמל שלך לא מסתדר לי, זה נראה לי גבוה מדי.
    עשיתי הרגע בדיקה ועברתי על החשבונות של השנה האחרונה ויצא לי ששילמנו 2770 ש"ח. כלומר שילמתי אותו חלק כמו שאת, רק שאנחנו לא עשינו אף אחד מהדברים שציינת:
    – הדלקנו מזגן כשקר\חם
    – מכשירי החשמל שלנו תמיד בשקע
    – המחשב שלי עובד 24×7
    – אין לנו דוד שמש
    – צרכנים ראשיים אחרים: מכונת כביסה, מקרר

    מחיר לקוט"ש בתחילה שנה 50.83, בסוף שנה 54.03 (באג')

    • מה ששכחתי לציין הוא שכמובן אנחנו לא נמצאים בבית רוב היום וחוזרים באזור 4-6 בערב בדרך כלל אז זה יכול להסביר חלקית למה חשבון החשמל שלנו זהה.

  74. לא טרחתי לקרוא את התגובות – פוסט מעולה, אבל את טועה בחישוב של שכר העוני.

    קו העוני הוא 4,001 ל*שתי נפשות* , כלומר 2000 ש"ח לנפש.

    פוסט מצויין nonetheless.

  75. מרתק! כל הכבוד.
    ככל שהשנים עוברות בני אדם במערב מוציאים יותר ויותר כסף-
    הסבתות שלנו היו תופרות גרביים, גרו בשני חדרים עם 4 ילדים, בישלו בבית ובטח לא חלמו לטוס לחול.
    אנחנו חיים על סושי וסטייקים במסעדות, הבן שלנו בן 3 היה כבר ביוון וברזיל, כשבגד נקרע מיד קונים חדש ולרוב קונים חדש גם בלי סיבה, ובאופן כללי קונים בשביל לקנות.
    זה לא רע זה פשוט ריקני.
    ואין לזה סוף- ככל שקונים יותר- קונים יותר.
    ואז מתים.

  76. נאמר "איזהו עשיר, השמח בחלקו". נראה לי שאת כבר שם 🙂

    =========
    לאחר קריאת התגובות לעיל יש לי מספר הערות… לא על המאמר אלא על התגובות:
    – לאלו שהציעו ביקורת בונה והצעות לשיפור, תודה! עזרתם (גם) לי להבין ולהטמיע.
    – למגיבים הפסימיים יותר, גם אתם עזרתם, אבל חיפוש כל הגורמים האפשריים לכישלון הוא רק חלק מתהליך הערכת ההיתכנות… אל תעצרו שם.
    – והכי חשוב, שיפוט וביקורת על בחירות החיים של אחרים לא תורם לך דבר… אז אם מי מכם מזהה בדיעבד שתגובתו/ה הייתה שיפוטית, אשריכם – מודעות היא הצעד הראשון לפתרון הבעיה 🙂

    =========
    דרך אגב, אין צורך להסכים עם כל מה שאמרה הכותבת כדי להפיק תועלת ממאמר זה.
    בואו עם גישה פתוחה וקחו את הזמן להבין את העקרונות, בדקו את הקישורים במאמר כדי לעזור להבהיר ולהרחיב נקודות מסוימות, ויש סיכוי טוב שתמצאו משהו שמתאים לכם, משהו שישפר את המצב שלכם והקרובים אליכם.

    האם יש כאן מישהו שיסרב לכמה אלפים או אפילו "רק" מאות שקלים של הכנסה פסיבית בחודש, בגיל 40, 50, או בפנסיה?
    אם התשובה ברורה גם לך אז נא להתמקד במה שיתרום לחייך, ולעזוב את התפל בצד.

  77. מת על הבלוג שלך, אבל לא יודע איך להסתדר בלי רכב.

    בתור אדם עובד, זו בעיה להגיע באופניים. לא כי זה מביך להגיע באופניים, אלא כי זה מביך להגיע מכוסה בזיעה לעבודה

  78. רעיון ממש יפה! אני חייב לומר, אבל, שאני לא מצליח להבין את הבחירה שלך לגור בארץ. אם המטרה שלך בחיים לחיות ללא בוסים ועם חופש מקסימאלי תעברי למדינה בה עלות המחייה זולה באופן משמעותי וכך על סכום דומה תוכלי לעשות את כל הדברים שאת עושה מימלא ולחסוך יותר כסף או להוציא את כל הסכום ולחיות חיים נוחים יותר. בתאילנד תוכלי לחיות באמת כמו מלכה. באירופה תוכלי לחיות חיים דומים מאוד ואף טובים יותר בסכום דומה או פחות מכך. בשנים האחרונות אני מטייל עם משפחתי בכל שנה בקייץ במשך חודש כל פעם במקום אחר. המסקנה היא שאפילו בערים היקרות ביותר באירופה סל המזון זול בלפחות 20%-30%. אז מה מחזיק אותך כאן?

  79. תודה על הפוסט הזה.

    נקודה למחשבה:
    האם את מבינה שבמידה שהרבה אנשים יעברו לסגנון חיים שאת מציגה כאן, המודל הזה לא יוכל להתקיים יותר מכיוון שהתשואות והרווחים מההשקעות שמהן את מתפרנסת יצטמצמו או ייעלמו?

    כלומר את יכולה לחיות בצורה כזאת רק בתנאי שכל האחרים ממשיכים לעבוד ולהמריץ את הכלכלה ואת התשואות על ההשקעות שלך.

    אני לא מביע כאן עמדה על אורח החיים שלך, אלא פשוט מאיר את עינייך לנקודה החשובה הזו.

    • היי ניר, אני לא מאמינה שהרבה אנשים יעברו לסגנון החיים שאני מציגה כאן. לפחות לא בדורות הקרובים. אם הם כן יעשו זאת, אני משוכנעת שהמשק ייקלע לדפלציה קיצונית שתטיב עם החוסכים (כמוני). כלומר, ממצב של משק המבוסס על הפיכת משאבי טבע לפסולת, הוא יסתגל למשק המתמקד באיכות, עמידות ורב שימושיות על פני ייצור וצריכה של זבל פלסטי חד פעמי.

      • אם המשק העולמי יעבור לשיטתך זה יצריך
        התאמת מצבת האנושות לתנאים של המאה 19
        כולל תוחלת חיים
        זה יכל לקרות אבל בצורה ל א נעימה למשתמשי הקצה …

        מלחמות מגפות רעב
        ואני מתקשה להאמין שתיק השקעות על זמני יעזור למישהוא.
        נכסים ראלים בהשגת יד
        (אוכל מים מחסה נשק תרופות) לתקופה ארוכה
        וכישורי השרדות אישיים –
        כן.

      • היי דורין
        בעבר קראתי רשומה שלך שתיארה בהרחבה את השקפתך למה יקרה אם האנושות תעבור לסגנון החיים שלך, לדפלציה ולמהפכה שתתרחש במשק וכו'
        ניסיתי לאחרונה לחפש אותה שוב אבל ללא הצלחה
        אשמח אם תוכלי לכוון אותי לפוסט האמור.

        • עם קצת מאמץ נוסף מצאתי.

          פוסט מדליק לכל המעוניין מ-14/05/2014 – "איך את ישנה בלילה קפיטליסטית קטנה שלי"

  80. יוס ואחיו

    תודה על הפוסט. הרעיון מרתק. היכולת להצטמצם מרשימה.

    בעניין האושר האישי – ידוע שזה דבר אישי, ולא תלוי באמצעים. אם יש תחושה שאין מגבלות, הרי שיש אושר. אני גם בעד פחות שעות עבודה, אבל במציאות המקומית זה לא אפשרי.

    בעניין ההשקעות – אני מניח שאת סולידית, אבל השנתיים האחרונות (2012-2013) היו מעולות, והניבו עד 10 אחוזים לשנה גם בתיקים סולידיים (במניות בלבד – אולי 20 אחוזים בשנה). לדעתי זה מאפשר להשתחרר קצת.

    כמובן שזו גם חרב פיפיות – נפילה בשוק תחסל חלק מהתיק. לכן הייתי ממליץ להעלות את הסיכון (בחברת ניהול השקעות טובה. יכול להמליץ על אחת) ולהעביר כל רווח מעל 3 אחוזים בשנה, לחיסכון נפרד. כך הרווח ישמר כל עוד התיק ימשיך לעלות. אם תהיה נפילה, ישאר הרווח.

  81. בלוג מרתק, גיליתי אותו רק לפני יומיים וחפרתי בו כל הלילה, כל הכבוד!
    אבל אני חייבת לשאול כמה שאלות קטנות, גם אני מציירת ומפסלת, אבל בניגוד אליך נרשמתי לחוגים בתשלום כדי ללמוד את הטכניקות, אני מניחה שאפשר ללמוד גם ביו טיוב, אבל מה בנוגע לחומרים? (נייר, קנבס, צבעים, חימר וכו') איך את משיגה את כל אלה? אני כותבת משיגה כי נראה שאת לא משלמת עליהם 🙂

    בנוסף, איפה את רוקדת, בבית? אני אשמח לדעת איזה אופציות יש, למעט ריקודי העם בחוף גורדון בתל אביב, שאינן עולות כסף. במילים אחרות, ספרי לי איך את עושה כל כך הרבה דברים בלי לשלם עליהם בכלל, גם אני רוצה!

  82. היי,

    מסתבר שאני גם סולידי בלי לדעת.
    משקיע באופן פאסיבי כבר שנים, מכיר חלק מהספרים שברשימה.
    השוואתי את ההוצאות שלי לשלך ומסתבר שבלי שיטות חסכנות מיוחדות ההוצ' מאוד מאוד דומות.
    ישנם שני הבדלים מרכזיים שמשנים את התמונה. שכר הדירה שלי יותר גבוה משלך בכ350 שקלים, מיקום יותר מרכזי. אני בוחר להחזיק רכב שמסייע לי להגיע למקום עבודתי במהירות ביחס לתח"צ. פינוק של 1,200 נוספים לתחבורה. לי יש העדפות שונות משלך שמאפשרות לי יותר פינוק לתפיסתי.
    במקום כלב + חוג, אני מבלה כמעט מדי שבוע, אוכל במסעדות והולך לאירועים. יצא לי כמעט אותו סכום חודשי.
    בסעיף מזון אנימוציא רק מעט יותר ממך, זאת תוך כדי בזבוז מאוד גדול וזריקת אוכל קבועה.
    יש לי הרבה פחות הוצ' מזון רגילות כי אני אוכל בעבודה ובבילויים/אירועים/משפחה שאני נוסע אליהם.
    אני כותב את כל זה כדי להראות לאחרים שגם בלי רדיקליות אפשר להגיע להוצ' נמוכות.
    זה פשוט סטייט אוף מיינד אחר שלא מחפש באופן יומי / שבועי את הקניה הבאה שלו ומתרכז ב…לחיות.

    את ודאי מכירה את חוק התפוקה השולית הפוחתת היטב.
    באותו אופן, החסכון השולי שלך לרוב מניב מעט חסכון בתמורה להרבה הפסד של "פינוק" והשקעת מאמץ ניכר.
    כמובן שכל אחד מגדיר לעצמו את הגבולות אחרת. אבל זאת לדעתי נק' למחשבה על היכן נק' האיזון של כל אחד.

    נקודה אחרונה, אידיאולוגית. לנסות להבין ולהסכים עם עצמך זה תמיד יותר קל.
    הטריק הוא, להניח שאתה זה שטועה ולנסות להוכיח את זה.
    יש משהו מאוד רומנטי בחזרה לפשטות, מינימום הסתמכות על אחרים, בשאיפה לקיים משק אוטרקי.
    להיות רומנטיקן זה נחמד, אבל זה עוד אשליה שהמוח מצליח להערים על עצמו.
    אגב אני רואה עצמי כאנטי קונפורמיסט ולא נון קונפורמיסט כמוך. 🙂

    אני רואה באדם כיצור חברותי וככזה הוא לעולם לא יהיה חופשי באמת.
    זאת אידיאולוגיה נחמד הליברטניות והאינדיבידואליזם אבל היא לדעתי לא מתיישבת עם טבע האדם כחיה חברותית שחיה במשפחות / שבטים מאז עידן הקופים.

    מצטרף לעוקבים.

  83. שלום דורין ,
    מניח ששאלו אותך כבר באחת התגובות – אז תפני אותי –
    אם עכשיו את זוכה / מקבלת סכום המאפשר לך לחיות עד סוף חייך באיזה רמת חיים שתבחרי . נגיד 200 מיליון דולר . מה היית משנה בסגנון חייך ? היית מטיילת בחו"ל (לא טיול סינטטי) ? לומדת ? ממשיכה לסחוב שקי 10 ק"ג עדשים ?

  84. uuuuutka123ppp

    ואיך את מעבירה את כמויות האוכל הענקיות הביתה? על אופניים?
    בואי נודה שאת מחרטטת וזהו…

  85. א. בבקשה, סולידית, תוסיפי כפתור "לייק" חלק מהתגובות ובהחלט חלק מהתגובות שלך לתגובות ראויות לסימון והבלטה. עם כל כך הרבה תגובות זה יהיה פשוט תענוג להתמקד בטובות.
    ב. צפיתי באותו סרטון שהפנת אליו כתגובה לתגובה "חיים רק פעם אחת" והסתקרנתי. עצם הרעיון שניתן להסתכל על החיים כ11 פרקים שונים הוא מרתק. היו לי מחשבות בסגנון אבל זה מובע בצורה משכנעת. האם זה אומר שאת רואה את סגנון חייך הנוכחי כפרק בחיים או שיש לך כוונה לחיות את חייך בצורה זו? את שוקלת למצוא עבודה ולחיות בפזרנות בחיים הבאים שלך? כי זה יכול מאוד להקל על הוויתורים בחיים הנוכחיים.

    • עוד דבר ששכחתי לרשום.
      זה מדהים כמה כעס ומרמור יוצאים מאנשים כלפי מי שמוציא פחות כסף מהם.
      קצת ניתן להבין את הכעס הציבורי כלפי מישהו שמוציא המון כסף על דברים מיותרים, למה לא תרם, למה הוא כל כך יהיר וכו'.
      למה אנשים כועסים על מי שחוסך???

  86. עפרה שחר

    לומדת הרבה מכתיבתך ומהמגיבים, תודה.
    בתמורה רוצה לתת לך משהו ידידותי למחשבה: היית יכולה להעניק מהנסיון הכשרון והידע שלך גם מבלי לשתף את הקהל הרחב בעניינים שהם פרטיים. האיכות של הבלוג היתה משתפרת ואת היית מרוויחה מזה.
    למשל- שמעתי מבין השורות שלא התאים לך שמישהי תציע לך קשירת חצוצרות. מציעה לא לשתף אותנו בהוצאות על גלולות כדי לא להכנס לפינה הזאת. תשאירי משהו לעצמך ותשמרי על עצמך
    שוב- תודה. בהחלט מרחיבה דעתו של אדם.
    עפרה

  87. הי דורין,

    נתקלתי בבלוג שלך היום ואני חושב שהוא מכיל מידע מועיל ביותר (גם אם לא הסכמתי עם כל הנאמר), אז תודה רבה על השיתוף!

    ספציפית לגבי הפוסט הנ"ל, כאדם שעוסק לא מעט בעולם התוכנה, לא יכולתי שלא לשים לב להוצאות תפעול האתר שלך (כ-671 ש"ח כפי שציינת) שנתפסות בעיני כגבוהות במיוחד.

    לדוגמא, לאחרונה "השקתי" את אתר הבית שלי בעלות של כ- 671 ש"ח (זה רק במקרה אותו מספר..) לתקופה של שלוש שנים. חשוב לציין, שהפתרון שבחרתי בו לא (באמת שלא) מחייב ידע בתכנות.

    אם תרצי, אשמח לחלוק איתך את האופציות השונות (רוב הסיכויים שאת מכירה אותן). כמו כן, ידוע לי שיש קושי מסוים בהעברת אתר קיים, אבל יכול שהמרכיבים הכלכליים יכריעו את הכף.

    עומרי

  88. באמת שהייתי שמח לפרגן לך, הבעיה היא ששכחת לציין בחישוב החודשי את התשלומים השוטפים שאת מקבלת ממני, ומשאר אזרחי המדינה העובדים קשה, ומפרישים מדי חודש תשלום גם עבורך. מדובר בסכומים ניכרים, העולים בהרבה על הסכום שאת מצהירה עליו כתשלומים שנתיים.

    אפרט:
    ביטחון אישי – כידוע, הן המשטרה והן צה"ל פועלים על בסיס המיסים המשולמים מהמשכורת שלנו. לאור הכנסתך הנמוכה, הנובעת מרצונך החופשי, את החלטת כי מעמסה זו כמעט ואינה נופלת בחיקך, מה שאומר שאני זה שצריך לממן באופן כמעט מלא את יכולתך להסתובב ברחוב ללא חשש מרצח או משוד. ושלא לציין את ההגנה לה את זוכה מצה"ל, שעולה לא מעט (אלפי שקלים בשנה, לפחות).

    תחבורה – התשלום בגין שבילי האופניים, בהם את משתמשת, וכן התחבורה הציבורית בישראל, מבוסס בראש ובראשונה על סבסוד ממשלתי, ולא על תשלומי הנוסעים העושים בהם שימוש. גם פה, את החלטת כמעט שלא להשתתף בנטל, אף שאת עושה שימוש במוצרים אלו, מה שאומר שאני צריך לשלם עליך גם כאן.

    איכות חיים – גם אם את לא שמה לב לכך, את מקבלת שורה ארוכה של שירותים ממשלתיים, הממומנים מכספי המיסים, דהיינו מהכסף שלי. זאת כגון פינוי זבל, תאורת רחוב, ספריות ציבוריות, ועוד הרבה. גם פה, הכנסתך הנמוכה מבחירה דורשת ממני לממן אותך בחלק נכבד מסכומים אלו, אשר מצטברים עם הזמן.

    האמת שיש עוד הרבה, אבל אעצור כאן.

    ודרך אגב, נכון שאת כן משלמת סכומים מסוימים כמיסים למדינה, אבל מצומצמים מאוד. הסיבה היחידה שזה עובד, זה הודות לאנשים כמוני, שעובדים בפרך לצורך תשלום על עצמנו, וגם עליך. במידה וכולם היו חיים כמוך, תקבולי המס של המדינה היו יורדים באופן מטורף, מה שאומר שהמדינה לא הייתה יכולה לספק לך את השירותים האלו. במצב זה, להוצאה החודשית שלך היו נוספים הוצאות כספיות כבדות נוספות, כגון נשק להגנה עצמית (שכן המשטרה לא הייתה יכולה לפעול ללא מימון מספק), תשלום לחברת פינוי זבל (שכן העירייה הייתה פושטת רגל), מתקן אישי להרתחת מים (גם חברת מקורות מסובסדת באופן ממשי ע"י המדינה), ועוד הוצאות הנדרשות מתושבי העולם השלישי, איפה שהממשלה לא מתפקדת, והאזרחים נדרשים לממן את עצמם.

    כך שבסופו של דבר, את לא מממנת את עצמך באופן מלא, אני זה שמממן אותך. ובמצב בו אחרים יצטרפו אליך, ויחליטו שהם לא מעוניינים לקחת חלק בנטל המשותף, איזו סיבה יש לי להמשיך ולעשות כך? בדומה למצב עם החרדים, גם פה יש גבול לנכונות הציבור לממן גורמים שאינם מעוניינים לממן את עצמם, וגם לנכונות שלי.

    סתם חומר למחשבה…

    רן

    • התחייסתי לנושא כאן — יש דיון גם בתגובות.

      הסאבטקסט של דבריך הוא שלפרט יש חובה מוסרית לעבוד כל עוד הוא מסוגל, שאם לא כן הוא אינו אלא טפיל על המערכת.

      זהו טיעון מורכב למדי הנשען על ערכים קולקטיביסטים (מכל אחד לפי יכולתו, לכל אחד לפי צרכיו) שאני דוחה על הסף.

      אתה שוכח שאני כבר *עבדתי* תקופה מסוימת, הרווחתי ושילמתי על כך מס כדין. במילים אחרות: "כבר תרמתי". הניסיון שלך לקבץ את העצמאיים כלכלית עם אוכלוסיות נזקקות הוא מגוחך במקרה הטוב. חסכתי כסף, ובכסף הזה אני מממנת את עצמי, בלי צדקה ובלי נדבות וללא תלות באחרים. זוהי המהות של עצמאות כלכלית – חוסר תלות. נקודה.

      בנוסף, נראה שאתה שוכח שמס רווחי הון, לא משנה איך תהפוך אותו, הוא עדיין מס שהולך לקופת המדינה. אינך יודע באמת כמה כסף יש לי, או כמה מס אני משלמת מדי שנה, נכון?

      טפיל על המערכת הוא מי שלוקח ממנה משאבים — למשל, מי שמעמיד צאצאים בלי שיש לו את היכולת לכלכל אותם. אפשר לטעון שכל מי שנמצא מתחת למדרגות מס הכנסה הוא "טפיל". על כל אלה אתה בהחלט "משלם".

      לעומת זאת, הקפיטליסט מזריק משאבים למערכת. הקפיטליסט ממיר את כוח העבודה (labor) שלו בהון (capital) – אבל התרומה שלו, במונחים כלכליים גרידא, זהה. ללא ההון הזה, שאני מעמידה כהלוואה למדינת ישראל (אג"ח) או כאמצעי לקניית בעלות בחברות עסקיות (מניות), לך ולשכמותך שבוחרים "לעבוד בפרך" לא היה היכן לעבוד.

      במילים אחרות, מבחינה כלכלית נטו, ללא טפילי הרווחה, כולנו היינו עשירים יותר. ללא בעלי ההון, כולנו היינו עניים יותר.

      נקודה לסיום — בשונה מרוב האתרים הכלכליים בישראל, קורבנות ובכיינות לא זוכים כאן לא לסימפטיה ולא לאמפתיה. נא השאר אותם מחוץ לדלת בבואך בשערי הסולידית. אינני חייבת לך דבר.

      • במקום הכסף על גלולות ממליצה לך לעבור להתקן ללא הורמונים- 80 שקל לחמש שנים.

  89. טיפים מעולים, דברים שאני משתמשת בהם בעצמי תחבושות רב פעמיות גביעונית כמו שהזכרת את מונקאפ אייריסקאפ חוסך רבות אצלי בהוצאות ההגיינה…. ~כבר מעל 10 שנים לא הייתי זקוקה לקנות טמפונים הדברים האילו עשויים מסיליקון וזה חומר מאוד עמיד יש לי את אותה הגביעונית במשך כל הזמן הזה ועדיין לא החלפתי
    ~שימוש בסודה לשתייה במקום מוצרי טיפוח לציחצוח שיניים ולהגיינה דיאודורנט עובד מצויין בשבילי ולא מכיל את כל הכימיקלים שיש במוצרים תעשתיים (ניסיתי גם מיץ ליים ולימון וזה גם עבד טוב)
    ~קנייה סיטונאי של דגנים וקטניות עזרה לי להוריד משמעותית את ההוצאות על אוכל לשני אנשים
    (אני מבשלת כמות ליומיים מראש) זה גם עוזר לי לאכול יותר בריא כי רוב האוכל שלי זה אורז ופירות טריים בעונה
    ~אין לנו מזגן אורח חיים בריא עזר גם לי להסתגל יותר טוב לקור/חום במיוחד בקיץ בחורף זה סיפור אחר ואין ברירה מלהדליק מדי פעם את התנור
    עשיתי הרבה קיצוצים בשנה שנתיים האחרונים ולמרות שאני מרויחה היום הרבה הרבה פחות ממה שהרווחתי בעבר כשהייתי עדיין עובדת חברה אני היום עובדת דרך כוח אדם ומרויחה שכר מינימום סגרתי את החובות וזה מאפשר לי לחסוך כל חודש לטיול שאני חולמת עליו למזרח בגלל השינויים שעשיתי בסיגנון החיים
    בעבר פשוט הייתי מוציאה על בילויים אלכוהול מוצרי טיפוח בגדי מותגים היום אני לא זקוקה לכל הדברים האילו כי יש לי תחומי עניין אחרים
    אני מתרגלת יוגה בבית בקרוב אתחיל חוג מחול ובשביל ריצה מספיק לי רק זוג נעלי ספורט טובות (וגם על זה אפשר לוותר לרצי ברפוט מאז שקראתי את נולדנו לרוץ אני חושבת על העניין :p )
    ~חבילת תקשורת יש לי דרך גולן שזה 10 ש"ח לחודש , באינטרנט אני לא משתמשת דרך הטלפון אז זה חוסך משמעותית למי שלא מדבר הרבה הודעות בחינם ללא הגבלה (אני מסמסת בעיקר אז זה מעולה עבורי 🙂 )
    נכון שאני עדיין עובדת בשביל "אדון" מעליי אבל הרבה פחות שעות עבודה שזה פחות לחץ ואורח החיים הצנוע שלי משארי לי מספיק זמן בשביל הדברים שחשובים עבורי באמת

  90. צר לי, אבל מקריאה של אורח החיים שלך,אני יכול להגיד ש:
    אכן אין לך שעון מעורר ואין לך בוס, אבל גם חיים טובים אין לך.

    במחיר של: " אני לא קמה מוקדם בבוקר ואף אחד לא יגיד לי מה לעשות"
    את חיה מתחת לקו העוני, ומספרת לעצמך שאלו חיים טובים. NEWS FLESH – הם לא!.

    אם אין לך חופש כלכלי לעשות מה שאת רוצה באמת ( ולהתקלח במים קרים זה לא משהו שאדם שפוי רוצה לעשות) אז את אומנם לא עובדת אבל את בכלא של עוני וחיים של סגפנות.

    אין בזה כיף, אין כיף בלתהעורר בבוקר ולספור שקל לשקל בפאניקה,אין שום כיף בחוסר היכולת לקנות מה שבאמת רוצים, אין כיף בעיסוק אובססיבי בזה בכ ל שעות היממה אין פה חופש, אלא חיי פחד.

    חופש אמיתי זה לפרוש עם הרבה מאוד כסף שבאמת מאפשר לך לעשות מה שאתה רוצה כל יום, את לעומת זאת, לא יכולה לעשות מה שאת רוצה כל יום (את אומנם מספרת לעצמך ולנו שאת יכולה, אבל זה ממש לא המקרה.)

    פרשת מוקדם מידי, אולי מעצלות אולי סתם מחוסר חשק שיגידו לך מה לעשות, וואטראבר, שורה תחתונה אין לך מספיק כסף לפרוש. ממליץ לך לחזור למעגל העבודה לפני שיהיה מאוחר מידי.

    • איזו יכולת מופלאה לפספס את העיקר.

      "אם אין לך חופש כלכלי לעשות מה שאת רוצה באמת" — מה שאני רוצה באמת הוא שתהיה לי היכולת לעשות מה שאני רוצה באמת. ולא, זה לא כולל לגור בדירת פאר או לעשות שופינג יומי באוקספורד סטריט. הדברים הללו אולי מדברים אליך – לא אלי.

      אני לא סופרת שקל אחר שקל בפאניקה. זו התנהגות קמצנית. קמצנות פירושה חוסר יכולת פתולוגי לבזבז כסף, בכל מצב. מנגד, חסכנות פירושה חתירה להפקת ערך מהדברים שאני מוציאה עליהם כסף. האם אתה מסוגל להבין את ההבדל?

  91. אגב מעניין מה התוכנית הכלכלית שלך ברגע שיהיו ילדים ? איך בדיוק תחסכי?

  92. פספסת נקודה 3873*5 (משפחה של זוג עם 3 ילדים) = 19365 שח בחודש.
    את לא באמת "מתכלבת". אם גרת עם בן זוג – אולי צריך לבדוק גם מה היו ההוצאות שלו.
    כי כרגע, את מתארת סכום שמביא משפחה לשאלה הקבועה – איך אפשר לחסוך, כאן?

    • יש לאמיר חוסר הבנה במספרים.משק בית זה לא אנשים שחיים לבד לכן מקובל בעולם שעושים שורש על כמות האנשים בבית.לדוגמא 5 אנשים לא מצריכים פי 5 שכר דירה מאדם אחד אלא אולי פי 2 וקצת מאדם אחד ולכן כדי לחיות באותה רמת חיים חמש אנשים יש לעשות את החשבון הבא 3873 כפול 2 חלקי 1.4 וזה יביא כמה מוציאה נפש תקנית סולידית זה יוצא 5532 נכפיל את זה ב 2.235 שזה כמות נפשות תקניות במשפחה בת 5 נפשות זה יוצא 12365 אבל אם מדובר בילדים קטנים עיקר ההוצאות זה מטפלות למיניהם ובלעדיהם הוצאות על ילדים לא מצריכות תקשורת תחבורה הם צריכים לאכול פחות ולא צריכים ביטוחים יותר מדי זה יוצא מספיק שבעל מקבל משכורת ממוצעת והאמא במשרה חלקית או הפוך וזה מספיק לחיים סולידים ואם יש חסכון אז מספיק 5000 לכל בן זוג כדי לטפל ב3 ילדים.הסולידית אומרת שאם תצטרך היא תצטמצם אפילו יותר ובטח שיש ילדים זה סיבה להצטמצמות.

  93. לדעתי מה שמשמעותי כאן היא היכולת להבין שאפשר אחרת. שלא צריך להיות משועבד לתרבות הצריכה. הרבה הערות של הקוראים חושבים שה'סולידית' היא 'ספארטנית', אבל בעניין הזה כל אחד צריך למצוא את האיזון שלו. בוודאי שיש כאלו שרוצים "להנות יותר מהחיים" (בלי באמת להכנס להגדרה מה זה אומר ומה זה מצריך לקנות). אני מניח שגם זה בסדר גמור להוציא יותר כסף על צריכה, כל עוד אתם לא מייללים או תבכו עוד כמה שנים כמה הכל יקר וכמה אי אפשר לחסוך וכמה חייבים לעבוד קשה בשביל לממן את החגיגה הזאת. לדעתי כל עוד לוקחים אחריות על איך שחיים והתוצאות של זה בעתיד – זה בסדר.

  94. לסולידית,
    מתנצל בשם חבריי לאינטרנט שבחרו לבקר את צורת חייך בטיעונים קטנוניים והערות ריקות ומפספסות. בעייני הבחירה שלך היא הוכחה שאפשר אחרת. כמובן שאת לא טפיל, ההון שלך נחוץ לכלכלה והיא מפצה אותך על הזכות לשימוש בו. וזה לא משנה אם הרווחת או ירשת.

    אני חושב שמעבר לשמירה על רמת חיים גבוהה, האדם הממוצע מפחד מעצם הרעיון של שחרור מעבדות. זה מה שמחזיק אותנו שפויים.

    יאיר

  95. אני חושב שעצם היותך אלהורית, ללא רכב ובזוגיות היא שעושה את ההבדל המשמעותי ביותר, אדם כמוני שנאלץ להחזיק רכב כדי לצאת עם בחורות ומתכנן בעתיד 2-3 ילדים לא יכול להגיע לחופש כלכלי באמצעים שציינת.
    גם אם עכשיו אחסוך כמוך (ואני חוסך אך לא ברמות שלך) כל החיסכון ילך להון ראשוני לדירת 5 חדרים במיקום סביר והוצאות כמו ריהוט וכ"ו..
    את הדירה הנ"ל אני צריך כי אני רוצה שלכל ילד יהיה חדר ואני רוצה שיהיה לי נכס פיזי ביד כדי שלא אצטרך לשלם שכירות כל החיים – שזה יוצא לא משתלם לעומת לקנות דירה.

    בקיצור הדרך שתיארת כאן לחופש כלכלי תעבוד רק למי שלא רוצה ילדים (תנאי עיקרי), שאין לו רכב ושנמצא בזוגיות, שזה רק חלק פצפון מהאוכלוסיה.

    • אכן לזוגות ללא ילדים זה יעבוד בלי מאמץ מיוחד ממש בפשטות. לזוגות עם ילדים זה לא יעבוד לצערי וזה לא משנה כמה הם ינסו או יתאמצו מדובר בשני עולמות שונים.

  96. יוגה צחוק

    מהכתיבה של ינון התגלגלתי מצחוק חומר לקומדיה אפילו לסרט באורך מלא

  97. אני עוקבת אחרי כתבות שלך ואני חייבת לציין שכל זה לא רלוונטי למשפחה שיש לה 3 ילדים (כמו שלנו). אני חיה בפשטות גדולה מאוד, אפילו יותר מזו שאת חיה. אני גרה בקרוואן ומשלמת סה"כ 1000 ₪ שכ"ד בחודש כולל ארנונה ומיסים מקומיים. את הריהוט שלנו מצאנו באגורה/סחבנו מהרחוב/לקחנו מחברים שזרקו וגם את הבגדים שלנו אנחנו קונים יד2. לא צופים בטלויזיה, לא מעשנים, לא יוצאים לקולנוע או למסעדות. בקושי ביביסיטר לוקחים. אה וגם אני לא טורחת לקנות חומרי ניקוי לשטיפת רצפה אני פשוט שוטפת את הבית במעט סבון. בקיצור אנחנו חיים ללא מינוס אבל גם לא מצליחים לחסוך שקל כי שנינו ממעמד הפועלים ומרויחים שכר מינימום כי כך יצא לנו. כל ההוצאות שלנו הולכות כרגע למסגרות של הילדים ולקניות לבית ואנחנו לא אכלנים גדולים. אז אנחנו זוג בשנות ה-30 לחייו עם שלושה ילדים ואין לנו חסכונות כלל.

    • כן במקרה שלך או של כל זוג אחר זה מאוד פשוט אין ברירה אין מה לעשות עם ילדים אי אפשר לממש את חזונה של הסולידית. אם לא היו לך ילדים לעומת זאת זה היה מאוד פשוט .

    • עוקבת נאמנה

      שרו
      קחי רעיונות למחשבה :
      כתבת שההכנסות נמוכות ההוצאות נמוכות והכל הולך למסגרות לילדים
      יכול להיות שבעתיד ההכנסות יגדלו – אתם מרוויחים שכר מינימום – זה לא יצא לכם – זאת הבחירה שלכם.
      אתם בני 30 – אתם יכולים להרויח בעתיד יותר – זה דורש רצון ותכנון.
      בעתיד כשהילדים יגדלו – אולי ההוצאות למסגרות יקטנו.

  98. אכן, כמו מלכה!!!!
    תודה (:
    מיכל

  99. לסולידית שלום,

    הגעתי לבלוג שלך היום בפעם הראשונה בעקבות הכתבה שהייתה ב"הארץ", אני חייב להגיד שאני מעריץ אותך, לחיות בחופש כמעט מוחלט ללא צורך בעבודה זה מצב אופטימלי מבחינתי. עושה רושם שאת מאד מבינה בניהול כסף והשקעות, יודעת בדיוק על מה הוצאת כל שקל. גם סגנון הכתיבה שלך מאד מוצא חן בעיני. לפי מה שראיתי בתגובות מעלי הם חישבו שלפי זה שאת מוציאה 3% בשנה שהם 50 אלף ש"ח בערך, הקרן שלך היא בן 1.7 ל 2 מליון ש"ח, יש לי מספר שאלות שאני מקווה שתסכימי לענות עליהם, מצטער מראש אם הן מעט חודרניות, בת כמה את בערך? כמה זמן לקח לך לחסוך את הסכום הזה? האם היו לך קיצורי דרך כגון דירה בירושה הוא משהו מעין זה? ומה מחשבותיך לעתיד? האם את מעוניינת במשפחה וילדים? וכיצד זה עשוי להשפיע על התכניות הכספיות שלך?

    גבי

  100. הכסף לביטוח הסיעודי וביטוחי הבריאות הנוספים ממש מיותר !!!
    מוזמנת לקרוא את האותיות הקטנות או ללמוד את הנושא הזה. מסתבר שיש לך יכולת לחסוך עוד ובקלות!!!
    תהני.

  101. אני לא יודעת מה נסגר איתך, אבל את חיה כמו מסכנה-לא כמו מלכה, מים קרים במקלחת, בלי מזגן, בלי רכב, בלי לתת מתנות לחברים-(יש לי הסכם איתם שאני לא מביאה כלום והם גם לא) מה את מוזרה?! נו באמת, אני מעדיפה לעבוד גם בסופר ולא לחיות ככה, זה לא נשמע לי כיף בכלל!

  102. היי,לא יודעת אם את עדיין עונה פה,אבל רציתי לומר לך קודם כל שאני מאוד נהנית מהבלוג שלך. אני מתחילה כעת את דרכי בעולם ההשקעות הפאסיביות וחסכנות כדרך חיים. זה לא קל,אבל הפוסטים שלך מאוד מועילים 🙂 רציתי רק לשאול כמה דברים קטנים:
    1. מה כוונתך במרווחים בין מחזורי כביסה? שואלת ברצינות. כיצד זה תורם לחסכון בחשבון החשמל? (אני עושה שלוש מכונות,אחת אחרי השניה,ביום קבוע בשבוע)
    2.את מצליחה להתמיד בשימוש במונקאפ? כי טמפונים זה יקר. באמת. אבל ממש היה לי קשה להתמיד בשימוש בה,עקב חוסר הנוחות.
    3.לא קורה לפעמים שיש לך חשק רגעי ובלתי נשלט לשוקולד\פיצה\וואטאבר שברגע נתון אין לך בבית, עקב האופן בו את קונה מזון – ואת נוסעת למרכול השכונתי כדי למלא את הצורך? זה בטוח קורה לפעמים 🙁

  103. חוק סיעוד של ביטוח לאוטמי לא תמיד יכול לעזור לך לכן הרבה אנשים עושים ביטוח סיעודי פרטי

  104. חיים הזוים ואומללים.

    אפילו בטמפונים את חוסכת!
    נראה לי יש לך ocd.

  105. מעריץ אותך …

  106. נכנסתי פעם ראשונה לבלוג שלך ולקחתי בשלב זה דבר אחד…נושא האריזות הגדולות של מוצרים יבשים. איפה קונים אריזות כאלו גדולות?

  107. ‫יוני‬‎

    עם דלק 10 תוכלו להשיג דלק בזול

  108. מצחיק לקרוא את התגובות לפוסט הזה מיד לאחר שמסיימים לקרוא את "כמעיין המתגבר"

  109. שאלה לגבי בריאות ללא ביטוח משלים של קופת חולים?

    • גם אני מתלבט בסוגיה-האם בשלב זה של חיי-אוטוטו 60-כדאי לרכוש ביטוח פלטינום נוסף למשלים.לא בטוח.

  110. סוציאליסט מתחיל

    את חיה חיים קשים, ויש לך הבנה אפיסטמולוגית חלקית ביותר. וגם לא נראה לי שאת מבינה את מהות הסוציאליזם. יש בו, עם כל הכבוד, הרבה היגיון, עומק, וחכמה. לא לחינם מאות מיליוני אנשים ברחבי העולם נשבעים לו אדוקות, גם כיום, עשרות שנים אחרי נפילת ברית המועצות על זוועותיה וכישלונה. ממליץ לך לקרוא כתבים של הוגי הציונות הסוציאליסטית הגאונים ולפתוח את הראש.

    אני אקצר לך את הקריאה. חופש בשבילך הוא אך ורק, אבל אך ורק, חופש שלילי, יענו מבני. בשבילך ככל שאת מנותקת יותר מהעולם שסביבך, ככל שלעולם אין יכולת להשפיע עליך, להרע לך, כך את חופשית יותר.

    אבל החופש האמיתי הוא החופש החיובי. החופש למימוש עצמי. החופש להתחבר לחברה שסביבך ולתת לה להיכנס לנשמתך. החופש להוריד את חומות הפחד ולתת אמון בעולם. ליצור אחווה ושותפות גורל עם הסביבה שלך. לתת לעולם להשפיע עליך. לעצב אותך, לשנות אותך, גם בניגוד לרצונך. וגם את תוכלי לעצב אותו, לפעול עליו ולהגשים את עצמך.

    בהצלחה.

    • החופש לנהל את החיים שלי בעצמי ולא שמישהו אחר ינהל את חיי עבורי , גם אם הוא בטוח שהוא יודע מה טוב בשבילי

  111. אני יודע שלרבים זה יישמע לא מציאותי אבל אין לי מזגן ואני מסתדר עם מאווררי תקרה.למזלי (בעניין הזה) גר בקומת ביניים ברב קומות וכיווני אוויר נוחים.
    בעניין ההתניידות,אין לי רכב ואני משתמש בתחב"צ זמינה וזולה (חיפה) או רגלית, לעתים טרמפ מזדמן. כעצמאי העובד בבית מוציא להערכתי בערך 30 ש"ח לחודש.

  112. להגביל את תנור האפיה? לנתק באובססיביות מכשירי חשמל בלילה? להתקלח במים קרים?
    אולי תתקלחי בממטרות של הגינה, זה יותר זול.
    את טוענת שזאת חירות כלכלית אבל לי זה נשמע כמו עבדות טוטאלית וקמצנות אובססיבית

  113. שלום עכשיו 2016 האם שכר הדירה עדיין 2800₪?

  114. אם את לוקחת גלולות, למה את בכלל צריכה מחזור? תוותרי על השבוע הריק וגם על המונקאפ. וגם על הסיכויים הגבוהים יותר לחלות בסרטן הרחם.

  115. לא מבין איך חישבת את הוצאות הדיור.
    יוצא שאת משלמת בערך 1600 לחודש, כאשר רק השכירות שווה 1600 בחלק שלך.
    יש טעויות חישוביות… ממליץ לכם לקרוא טוב טוב.

  116. אהבתי, אבל איבדת אותי במשפט "גלולות למניעת הריון".
    התאכזבתי.
    באמת? מישהי שלוקחת על בסיס קבוע תרופה, הורמונים, מעיזה לכתוב על אורח חיים בריא?!
    זה אולי נחשב היה למציל נשים בעבר משליטה על חייה, אבל היום זה כבר נחשב למוצר פרימיטיבי שמסמל הרעלה של נשים בתרופות על מנת לקבל סקס. רק הפסקה מוחלטת של השימוש בהן תוביל למציאת פיתרון חדש, שאולי סופסוף יפגע בריאותית דווקא בגוף של הגבר ?
    מכל חברותיי, רק אחת עדיין נוטלת אותן ואנחנו בגילאי 25-28.
    מאחלת לך להיפטר גם מההוצאה הזו ולחיות חיים בריאים באמת.
    (אנקטודה: כשהתחילו עם הגלולות וקראו לזה "גלולות", זה בעצם לא מאד שונה מהאמרה הנוראית של : " נתנו הורמונים להומואים כדי לרפא אותם ממחלתם". זה נורא עבור הומואים וגם עבור נשים! כמו שזה לא לגיטימי לתת הורמונים להומואים כדי שיאהבו שוב נשים, זה לא הגיוני לתת לנשים גלולות בטוענה שזה "נותן להן חופש". אחיזת עיניים על חשבון בריאות!)

  117. היי,קראתי והאמת שחיים פשוטים כאלה נשמעים קסומים. בדקתי את ההוצאות שלי בשנה החולפת- 270,000 ש"ח (בני המשפחה- אני, בעלי , ילד בן שנתיים, חתולה וכלבה). רק המשכנתא היא 4,000 ש"ח לחודש, הוצאות של שני רכבים עוד כ-2000 ש"ח לחודש, גן לקטן 2,500, ארנונה מים וחשמל עוד כ-900 ש"ח לחודש, 2,000 ש"ח קניות לבית, ועוד ועוד ועוד… חוסכים 3,000 ש"ח בחודש וכבר הגענו ל14,400. היתר כנראה הולך על בגדים, אכילה בחוץ, בילויים, בזבוזים ועוד ועוד. לזכותנו ייאמר שאנחנו חוסכים ונמצאים גם בפלוס מכובד בבנק.
    והמצחיק הוא שאני לא רואה מהיכן ניתן לחתוך, כי הכל נראה לי חיוני. להגיד לך שאני מאושרת במיוחד? ובכן לא. אני עובדת בעבודה שלא כיף לי בה, ופוחדת להתפטר אחרת נפשוט רגל. יודעת שעליי לעשות שינויים באורח החיים שלנו אבל לא ממש יודעת מאיפה להתחיל.

  118. איך לא קראתי את השטויות האלה עד היום
    את אדם אומלל
    לכי לעבוד זה האושר האמיתי
    תחיי את חייך בכיף וברווח מבלי להשתעבד לחיי עוני צימצום וסגפנות
    החיים קצרצרים
    לקום מוקדם בבוקר לעבודה זה הכיף האמיתי
    ולחיטת בלי שעון מעורר זה סבל ודיכאון (מוכח מחקרית מדעית) אז אל תנחמי את עצמך בעדשים ירוקות מזרן נח ביטוח ואופניים
    הדבר היחידי החכם שכתבת זה הגלולות למניעת הריון
    יאללה חפשי לך חיים חדשים ואמיתיים
    ללא מחשבון ומספריים לגזירת קקי

השאר תגובה