בית » השקעות » תיק ההשקעות של הארי בראון – גרסא 2.0

תיק ההשקעות של הארי בראון – גרסא 2.0

כשפתחתי את הבלוג הזה, לא בדיוק ידעתי למה אני נכנסת, ואיזה קהל יגלוש הנה.

התחלתי עם פוסטים פיננסיים יבשים (עבשים?) שסקרו אסטרטגיית השקעה שנשלפה מהמרתפים המאובקים של שנות השמונים, אותה הגה מי שהיה מועמדה של המפלגה הליברטריאנית לנשיאות ארה"ב בבחירות 1996.

בקריאה חוזרת, הפוסטים האלה היו ארוכים מאוד, קשים להבנה ומסורבלים לקריאה. לפי כמות התגובות, הפופולאריות שלהם הייתה בשפל, ולמען האמת, הם כבר לא ממש מתאימים לבלוג הזה.

לכן החלטתי להסיר היום את רובם, ובמקומם לכתוב פוסט מסכם, תכליתי ככל האפשר, שייתן סקירה ממצה של האסטרטגיה מבלי להעביר את הקורא בדרך חתחתים.

השקעה סולידית בנכסים מסוכנים

כלכלה, כך טען הארי בראון, היא קצת כמו מזג אוויר.

בכל מצב נתון, הכלכלה צומחת (שגשוג) או מתכווצת (מיתון), והיצע הכסף ביחס להיצע המוצרים והשירותים בכלכלה מתרחב (אינפלציה) או מתכווץ (דפלציה).

כל אחד מהמצבים המאקרו-כלכליים הללו משפיעים על שוק ההון. לרוע מזלם של המשקיעים, אף שהמצב המאקרו-כלכלי משתנה ללא הרף, לא ניתן לחזות מה יקרה בעתיד.

בראון הניח שרוב תיקי ההשקעות נכשלים מפני שהם מוטים לעבר מצב כלכלי מסוים. תיק מנייתי בהכרח מוטה למצב אופטימי, של צמיחה; תיק עם חשיפה גדולה לזהב בהכרח מוטה למצב פסיבי, של אינפלציה.

הוא סבר שרוב תיקי ההשקעות נכשלים מפני שהם מייחסים משקל רב מדי לאפיק השקעה בודד, נמנעים מהשקעה בנכסים פיזיים (זהב, נדל"ן), ומזלזלים בחשיבות של נכסים כספיים (כמו מזומן) בתיק ההשקעות.

הפיתרון של בראון היה להשקיע שווה בשווה בארבעה אפיקי השקעה שונים מאוד זה מזה, אשר יגיבו בחדות, כל נכס בדרכו, לשינויים המתחוללים במשק.

מעשית, הפיתרון שלו הוא לא להמר על מצב זה או אחר. במקום זה, כך טען, יש להשקיע בכל עת 25% מההון במניות, 25% – באגרות חוב ממשלתיות בריבית קבועה לטווח 25+ שנה, 25% בזהב ו-25% בנכסים כספיים.

על פניו, הפיתרון הזה מנוגד לאינטואיציה, מפני שהתיק נתפס כמסוכן מדי – ודאי בעיני מי שמחפש אחר השקעה סולידית.

אלא שזה בדיוק מה שגורם לתיק ההשקעות הזה לעבוד. כל נכס לכשעצמו נראה מסוכן ביותר, אולם כאשר משלבים את כלל ארבעת הפלחים יחד, התנודתיות מנוטרלת. הנכסים שעולים בערכם מקזזים את ההפסד מהנכסים שיורדים בערכם.

התוצאה, לפחות על סמך ביצועי העבר,  תשואה ריאלית חיובית.

את כל האסטרטגיה אפשר לסכם בטבלה אחת פשוטה.

טבלה מסכמת: המודל של הארי בראון

 אפיק השקעה מניות אג"ח ממשלתי ארוך זהב נכסים כספיים
מה זה  כספכם משמש כדי לרכוש בעלות חלקית בחברות ציבוריות בע"מ. כספכם ניתן כהלוואה לממשלה ל-25 שנה ויותר. בתמורה תקבלו תשלומי ריבית קבועים והבטחה להחזר התשלום המקורי (הקרן) בעוד 25 שנה. כספכם משמש כדי לרכוש נכס פיזי המסוגל לאצור ערך מבלי להיות תלוי בשגעונותיה של המערכת הכלכלית העולמית כספכם נותר בתצורה נזילה: תכנית חיסכון, קרן כספית, שטרות מזומן, מק"מ
מצב דומיננטי צמיחה: שגשוג כלכלי המתאפיין בעלייה בהיקפי הייצור וברווחים, בשיעורי אבטלה נמוכים ובשיעורי ריבית יציבים או נמוכים. דפלציה: סביבה כלכלית המתאפיינת בירידה הדרגתית של המחירים במשק, בצניחת שער הריבית ובעליית ערך המטבע המקומי אינפלציה: סביבה הנוצרת כתוצאה מעליה בהיצע הכסף בשוק. בעקבות זאת המחירים עולים, לעיתים בשיעור ניכר. מיתון: סביבה בה חלה האטה בפעילות הכלכלית במשק תוך ירידות מחירים, צמצום ייצור ומסחר וירידה בתעסוקה. הצמצום בתוצר מביא לכך שהמשק בתקופה זו מתכווץ (צמיחה שלילית).
הזדמנויות 1. אפשרות לקצור תשואות דו-ספרתיות בהינתן המשך הצמיחה במשק. 2. הכנסה שוטפת מדיבידנדים 1. כאשר שער הריבית יורד בתגובה לסביבה דפלציונית, ערכן של אגרות החוב הקיימות מזנק. 2. אינו חשוף לסיכון חדלות פירעון וסיכונים נוספים הנלווים לאג"ח מאיכות גבוהה פחות 3. ריבית קבועה, מובטחת, גבוהה יחסית אינפלציה גבוהה פירושה ירידה חדה בערך המטבע. בתרחיש זה, מחירו של הזהב – נכס הנמצא מחוץ לשליטתה של המערכת המוניטרית – צפוי לזנק. 1. גורם מייצב בתיק ההשקעות בתקופות של אי ודאות כלכלית, כשכל שאר הנכסים נופלים 2. סופח לתוכו הכנסה מדיבידנדים, ריבית ורווחי הון 3. מקל על איזון תיק ההשקעות בעת הצורך
סיכונים שוק המניות עלול להתרסק  (89% במשבר 1929, קרוב ל-50% ב-2008), ולהניב תשואה אפסית ואף שלילית למשקיעים במשך שנים ארוכות (יפן). בתרחיש של העלאת ריבית, ערכן של אגרות החוב הקיימות צפוי לקרוס. ככל שהאג"ח ארוך יותר, הקריסה תהיה בשיעור חד יותר. 1. כאשר האמון במערכת הפיננסית העולמית חוזר והשווקים משגשגים, מחיר הזהב עלול לקרוס. 2. מורכבות לוגיסטית ובעיות נזילות 3. לא מייצר תשואה שוטפת 1. התשואה הריאלית נמוכה מאוד – תיק מזומן לחלוטין (סולידי מדי) יישחק בגלל אינפלציה 2. הזדמנויות אבודות בגלל אי השקעה בנכסים עם פוטנציאל תשואה גבוה יותר
תנודתיות גבוהה מאוד גבוהה מאוד גבוהה מאוד נמוכה מאוד
איך כדאי להחזיק לפי בראון קרן מחקה העוקבת אחר מדד המניות הרחב ביותר האג"ח הממשלתי (דירוג אשראי AAA ) בריבית קבועה הארוך ביותר שמנפיקה מדינתו של המשקיע. לפי בראון, האג"ח צריך להיות עם טווח לפידיון של 25 שנה לפחות. מטבעות זהב בוליון – עדיף לאחסנם מחוץ לגבולות מדינת המשקיע מק"מ
יישום בישראל כל קרן מחקה העוקבת אחר מדד ת"א 100 האג"ח הממשלתי היחיד העונה לקריטריונים הללו בישראל הנו ממשלתי שקלי 0142 (פידיון בינואר 2042). המח"מ של האג"ח הזה הוא 14.64 – העלאה של הריבית ב-1% = צניחה של מחיר האג"ח בבורסה ב-14.64% מטבעות זהב בוליון. יתכן קושי בהשגתם בארץ, ועל כן פיתרון פחות מומלץ הוא להשקיע בתעודת סל העוקבת אחר מחיר הזהב במונחים שקליים כל קרן מחקה העוקבת אחר מדד המק"מ בישראל
צמיחה מזנק עולה קורס ניטרלי
מיתון קורס יורד קורס ניטרלי
אינפלציה קורס קורס מזנק יורד במתינות
דפלציה קורס מזנק קורס ניטרלי

אחת לשנה יש לבדוק את ביצועי תיק ההשקעות כדי להעריך את משקלם היחסי של כל אחד מהפלחים. כאשר פלח אחד עולה לכדי 35% משווי התיק, או צונח בערכו לכדי 15% משווי התיק, יש לאזן את כל התיק מחדש כך שכל פלח יהיה שווה 25%.

האיזון מתבצע באמצעות מכירה ברווח של הנכסים שעלו בערכם (למשל: מניות ב-2013). ברווחים משתמשים לטובת קנייה של נכסים שירדו בערכם (למשל: זהב ב-2013). זוהי הדרך לקנות בזול ולמכור ביוקר – ההיפך המוחלט ממה שעושים רוב המשקיעים בבורסה.

כסף חדש שנכנס לתיק – כולל הכנסות מריבית ודיבידנדים – צריך, לפי בראון, לזרום ישירות לפלח המזומן.

בראון הטיף להשקיע במוצרים הפיננסים הפשוטים והזולים ביותר, שייצרו כמה פחות שכבות של ניירות, מוסדות ואנשים ביניכם לבין הנכסים שבבעלותכם.

בנוסף, הוא דגל בפיזור תלת שכבתי של הכסף – בין אפיקי השקעה שונים, בין בתי השקעות שונים ובין מדינות שונות.

באשר לאסטרטגיית הכניסה לשוק, בראון דגל בכניסה בבת אחת עם כל הכסף, ולא במיצוע הדרגתי.

אסטרטגיה מושלמת?

בראון עצמו טען שאין אסטרטגיית השקעה מושלמת, וזה נכון גם לגבי המודל שהוא עצמו פיתח. אלא שלמרבה הכלימה, בכל הפוסטים שלי על התיק של בראון כמעט שלא התייחסתי לביקורת על תיק ההשקעות הזה. את הביקורת ניתן לחלק לארבע טענות מרכזיות. ראשית, תיק ההשקעות הזה שמרן מאוד. 50% ממנו מושקעים בנכסים דפנסיביים (אג"ח, מזומן), ורק 25% במניות – שמקוזזות על ידי התנודתיות במחיר הזהב. המשמעות היא שמנוע הצמיחה של התיק חלש מאוד, ועשוי שלא להתאים לבעלי תיקי השקעות קטנים הרחוקים מרחק רב מהסכום הדרוש להם לעצמאות כלכלית. שנית, רבים טוענים כי חשיפה של 25% מהתיק לזהב היא מוגזמת – ככלות הכל מדובר בסחורה תנודתית במיוחד, וקביעתו של בראון לפיה זהב הוא הנכס הטוב ביותר להגנה מפני אינפלציה (לצד סלידתו מאגרות חוב צמודות למדד) נתפסת בעיני רבים כדמגוגיה ליברטאריאנית ותו לא. שלישית, יש הטוענים כי התיק חשוף באופן רב מדי לסיכון ריבית. הטענה היא כי סביבת הריבית בעולם היא אפסית, נמוכה הרבה יותר מהתקופה שבה בראון הגה את המודל שלו. לריבית אין לאן לרדת, אלא רק לעלות, וכשהיא תעלה, האג"ח הארוך יקרוס באופן חד. לכן, כך נטען, אין היגיון בקנייה של אג"ח ארוך בשלב זה. (פיתרון אפשרי הוא לאזן בין המזומן לאג"ח הארוך, ולהשקיע 50% מהתיק באג"ח לטווח בינוני). לבסוף, התיק הזה מצריך עצבי ברזל. לא קל להחזיק זהב פיזי בימינו – וקשה עוד יותר להחזיק בו 30 שנה ברציפות, ואף לקנות זהב כשהמחיר בשפל. לאנשים שרודפים אחרי התשואה, התיק הזה בהחלט לא מתאים. 

נכמו תמיד, הפוסט הזה ליידוע בלבד, אינו מהווה המלצה לפעילות כלשהי בניירות ערך, ונועד לפתוח פתח למחקר עצמאי. אני לא יועצת השקעות ועשויה להחזיק בחלק או בכל ניירות הערך הנזכרים כאן.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

42 תגובות

  1. היי דורין,

    במקום 25% אגח טווח ארוך קבוע ו-25% אגח קצר קבוע עד שנה / מדד מקמ, לדעתי עדיף יותר אגח לטווח בינוני כמו MTF ממשלתי קבוע 2-5 שנים => במקום לאזן 2 ניירות ערך, נאזן רק אחד.

    אפשרות שנייה הינה 25% אגח טווח בינוני קבוע 12.5% אגח טווחארוך קבוע 12.5% מקמ/ אגח עד שנה.

    • שכחתי לציין שבישראל עדיף אם כבר אז לא להשקיע בקרן מחקה מדד ת"א 100 במודל הארי בראון אלא יותר ב MTF מגודרת מט"ח של מדד S&P 500, אינה קרן "סינטטית" ולמרות דמי ניהול של 1% זאת אחת האלטרנטיבות הטובות כמהופך לזהב (קסם לונדון שקלי) שיש בישראל.

  2. כמה תהיות:
    1. לא כדאי לשלב אגח ארוך מדדי כהגנה נגד אינפלציה במקום זהב? ולמה שלא להחליף את ה-25% זהב ב-25% ממשלתי צמוד ?
    2. מה בנוגע לרכיבי השקעות אחרים? אג"ח קוצנרני ? נדל"ן? מניות צמיחה?
    3. מה לגבי סחורות אחרות ? נפט , חיטה, וכו'?
    4. למה לך כל הסיבוך (היקר ! צריך גם לטוס לחו"ל ושלשלם למאבטחי הבנק והכספות…) של קניית זהב בבוליון?
    נכון שזה נחמד כגימיק לקנות זהב, אבל אני לא מבין למה להחזיק מניות דרך ברוקר זה סבבה מבחינתך (למרות שיש המון תיווך בינך לבין המקדחות של חברת כי"ל והמיקרוסקופים של טבע) אבל כשזה מגיע לזהב את לחוצה "להחזיק" את המטבע פיזית (למרות שאין שום ערובה לכך שבזמן משבר דאו פוליטי בנק באירופה יכבד זהב ונכסים של יהודים… לפחות לא בראייה היסטורית ..)

  3. יש לקחת בחשבון גם את עיניין המס, מי שהשקיע בזהב דרך תעודת סל בארץ ובמניות גם דרך תעודות סל בארץ,
    יהינה מקיזוז המס, כמובן שלפני התאמת התיק צריך לראות כמה מוכרים וכמה מס יוטל ובתאם למכור זהב ומיד לקנות חזרה, יתכן שיהיה הפרש קטן בפעולה הזו אבל היא עשויה לחסוך סכון נאה של מס.
    אין שום צורך להיכנס לחישובים מסובכים, יש סימולציה למס ברוב אתרי ההשקעות בארץ.
    כאשר מפצלים את ההשקעה (למשל קונים מטבעות זהב ) אין אפשרות להנות מהקיזוז הנ"ל.
    ברור שמטבעות יותר בטוח מתעודת סל עוקבת, אבל המחיר בשל חוסר יכולת קיזוז של מס מייקרת מאד את העלויות.

  4. כפי שכתבתי כבר כמה פעמים בבלוג, זו לא תהיה נבואה פרועה להגיד שזו התקופה הגרועה ביותר בהיסטוריה כנראה להחזיק את התיק של בראון. התשואה על התיק בשנת 2013 למחזיקים בתיק אמריקאי היא מינוס 3.8 אחוז כמו שנית לראות בלינק
    http://www.myplaniq.com/LTISystem/jsp/portfolio/ViewPortfolio.action?ID=17551 , תשואה יותר גרועה משנת 2008 ובשנה הכי חזקה בתיק המניות ב15 שנה האחרונות, מה שעוד יותר מתסכל למי שמחזיק את התיק. למי שעשה לתיק עליה לארץ, המצב פחות גרוע בגלל שהתשואות על האג"חים היו חיוביות בזמן שבארה"ב היו ירידות חדות (שוק מווסת).
    אבל לדעתי בשנת 2014 המצב יהיה גרוע יותר. התשואה על אג"ח 10 שנים בארה"ב הגיעה לקו ה3 אחוז ואם לא יקרו ארועים חריגים תמשיך לעלות ככל שהפד יצמצם את הרכישות שלו, מה שיגרור עוד הפסדים בגזרת האג"ח. במניות אחרי השנה המטורפת שהיתה האפסייד מוגבל, ולא חסרים סיכונים כמו עלית תשואות האג"ח.
    אחת ההנחות הבסיסיות של בראון היתה שברגע שהמניות יורדות , האג"ח יגן עלינו אבל כרגע זה נראה בדיוק ההפך, המניות ירדו אם התשואה על האג"ח תעלה מהר מדי.
    הזהב? עליו אף פעם אי אפשר לתת נבואות, אבל אחרי הירידות החדות שנה שעברה בהחלט יכול להיות תיקון למעלה השנה. אבל בגדול כל זמן שהאינפלציה בעולם נמוכה והפד מפסיק להדפיס הוא אמור להמשיך לרדת.
    למרות שכל הרעיון הוא לא לתזמן את השוק, לדעתי אין מה לחפש אצל בראון השנה. הנקודה החיובית אצלו שניתן לראות לאורך השנים , שאחרי שנים שליליות בדרך כלל מגיע תיקון מהיר למעלה בשנים שאחרי , אז אולי זו דווקא תהיה הזדמנות מעניינת להצטרף אם תסריט המשך הירידות יתממש.
    אלה היו שני הסנטים של כלכלן עבש שיותר מתחבר לחלק ההשקעות של הבלוג ופחות לוויכוחים הלוהטים על סגנון חיים.

    • מילים בסלע

    • מדד-הים

      בוא נראה עודד, יש לך הרי כדור בדולח לא? כנראה שלא באמת. התיק של הארי בראון עשה ב 2014 8 אחוז. אז טעית, כמו שאר הספקולטורים.

    • עודד צודק. אין סיכוי שהמודל יהיה רווחי לנצח. זה נראה כמו מודל שעבר זמנו.
      גם אם "לאורך זמן" המודל הזה אמור להרוויח, עדיין נשאלת השאלה מהו טווח ההשקעה שאני יכול להרשות לעצמי מחד גיסא, ומאידך גיסא – מי בדיוק יעז להיכנס להשקעה שכזו דווקא היום.
      הסיכון אדיר. המתמטיקה היא פשוטה – חצי מהתיק מושקע במניות ובזהב ששניהם מרגיעים שחקים. אם תהיה מפולת אז מי יודע עוד כמה עשרות שנים ייקח עד שאני אראה בכלל את הכסף בחזרה. ומה בדיוק יגן עליי מהמפולת, אותם 3 אחוז מסכנים בקושי שאני אקבל על האגחים הארוכים?
      WTF

  5. אני מאוד אוהב את הגישה של הארי בראון, ומסכים מאוד אם הלוגיקה של שיטת ההשקעה, אבל יש חסרון משמעותי בתיק הזה שאותו לא ציינת, והוא תרחיש דפלציוני שבסופו יש שמיטת חובות, או סכנה גדולה לשמיטת חובות של המדינה שאתה מחזיק את ,האג"ח שלה. במצב כזה, הריבית על האג"ח הקצר תעלה והערך של האגח הארוך שאותו המשקיע קונה יתרסק, יחד אם שוק ההון והזהב שאני מאמין שירד גם אם כי פחות מהאחרים. הפתרון של הארי בראון לבעיה הזו היא להימנע מהשקעה במדינות שאצלן יכול להתממש תסריט כזה, הבעיה שאין היום הרבה מדינות שאצלן לא יכול להתממש תסריט כזה מלבד מעטות(אוסטרליה,נורבגיה,סינגפור) וגם אצלן זה לא בטוח.אם כי אני חושב שהתרחיש הזה, הוא תרחיש בעל סיכויי התממשות נמוכים יותר, כי האווירה הפוליטית ברוב המדינות היא להדפיס וכמה שיותר.

    בכל מקרה אני חושב שכשה בוחנים איזושהי אלטרנטיבה להשקעה, תמיד צריך להשתדל לזכור את המשפט הבא:

    "As long as everything is fine people don't rock the boat, everyone is fat happy and distracted
    No one questions anything or looks at the big picture, it is only when the tide goes out that you can see who has been swimming naked"
    Warren buffet

  6. השקעה בזהב זו טעות שתעלה לך ביוקר.
    להגיד שיש להשקיע בזהב זה כמו להגיד למישהו שהוא צריך רכב,
    שניהם נותנים פתרון אך אינם מגדירים בעיה, הגדרת בעיה נכונה תפתח לך דרך למבט כולל יותר מבלי לחסום את מרחב הפתרונות.
    במקרה של רכב, הבעיה היא להגיע מנקודה א' לנקודה ב'. כשמגדירים כך את הבעיה ייתכן ותראי שדווקא אופניים יתאימו לך יותר.
    במקרה של זהב, את בעצם מעוניינת בכסף דיפלציוני בעל היצע מוגבל שלא נתון לשליטת גוף מרכזי,
    הגדרת בעיה ככזאת היה מביא אותך בקלות לחלק את רכיב הזהב, ל90% זהב ו10% מטבעות וירטואליים, כגון הביטקוין.
    10% מתוך 25% אחוז כולל של "זהב" היה גורם לך לשהקיע 2.5% מהתיק שלך בביטקוין, בהנחה של תיק של מליון שקלים, 25 אלף של השקעה בביטקוין היו הופכים בסוף השנה למליון וחצי שקלים.
    כעת היית יכולה למכור את הביטקוין ולאזן את רכיב הזהב כך שבתחילת השנה שוב יהיה לך 90% זהב ו10% מטבעות וירטואליים.

    • הכי מומלץ להשקיע במניות של חברות כריית זהב ידועות כמו גולדקורפ (GG) או באריק גולד (ABX)
      המחיר שלהן עוקב אחרי מחיר הזהב, וקל להשקיע בהן לעומת רכישה של זהב פיזי שבסוף יתברר שחאפר מכר לך משהו מזויף או שאין כלום בכספת בשוויץ

    • למייקל פוקס.. אין כמו להשקיע בדיעבד זאת ההשקעה הכי טובה …
      להשקיע בזהב אחרי שעלה אלפי אחוזים משנות ה70 נראלי מסוכן וגם בביטקוין. הזהב אותו זהב והביטקוין גם זה הכל ספקולציות.ואם יש לזה מקום אז באחוזים קטנים עד 5-10 אחוז משווי התיק.
      שוק המניות מנופח שוק האגח גם וככה גם הנדלן בארץ.. ממליץ לכולם כרגע להחזיק הרבה מזומן בתיק ולחכות לנקודת כניסה שפויה יותר.

  7. לאחר סיכום של השנה האחרונה, כמה תשואה השיג התיק שלך (בהנחה והוא מבוסס רק על המודל של בראון)?

  8. התיק הפסיבי של בראון חשוף כיום להפסדים בטוחים.
    אנו נמצאים בתקופה יחודית בה הבנק המרכזי של ארה"ב נוקט בהרחבה כמותית, קניית אג"ח מדינה וקונצרני(!) ארוך, הטיה מוניטרית שלא נוסתה מעולם, לאחר שקביעת שיעור ריבית מתחת לשיעור האינפלציה לא הספיקה כדי לעורר צמיחה. שוק האג"ח התאים עצמו למציאות המרחיבה ונמצא כעת בתוחלת תשואת הון שלילית. דיוניים על הקטנת ההקלה הכמותית לנוכח השיפור בצמיחה עקב ההזרמה המוניטרית האדירה גרמו לנפילות במחירי האג"ח:
    http://www.bizportal.co.il/article/362687
    כאשר עלות הכסף נמוכה רווחי הפירמות ומוסדות התיווך הפיננסים נוסקים וכאשר גם האלטרנטיבה לרווח באג"ח לא קיימת כצפוי בורסות המניות מזנקות:
    http://www.calcalist.co.il/markets/articles/1,7340,L-3620499,00.html
    הסטת ההשקעות לשוק המניות גורמת לזעזועים בשוק הסחורות, בשנת 2013 מחיר הזהב צנח ב-28% – הנפילה השנתית החדה ביותר מאז 1981.
    http://www.themarker.com/wallstreet/1.2209492
    יזהר הקונה!

  9. בעבר כתבת שאם לא קונים זהב בוליון אז כדאי להשקיע ב-ETF כדי לקנות זהב כגון SGOL, IAU. עכשיו את כותבת שכדאי לקנות תעודת סל העוקבת אחר זהב בשקלים. את יכולה לתת הסבר לשינוי, ומה עדיף?

    • בהשקעה בזהב פיזי המחיר בארץ הוא יקר בכ- 30% מאשר בחו"ל (ניתן לרכוש בוליון זהב טהור של בנק ישראל במשקל אונקיה אחת) כאשר מדובר בהשוואה של מחיר אונקיה אחת, לא פחות מזה. צריך לקחת בחשבון כי כאשר משקיעים בחו"ל חייבים לדווח למס הכנסה בכל שנה וגם לדווח על חשבון הבנק בחו"ל. כך שבהבדל של כ- 30% יכול ליהיות ששווה לרכוש בארץ.

  10. אני רק שאלה… (בעצם שתיים באותו נושא)
    1. לגבי איזון התיק – הבנתי שבחריגת אפיק מסויים 10% למעלה או למטה יש לאזן התיק, אבל האם אין בכך "אירוע מס" שיאכל מרווחי האפיק שעלה? ואם כן, האם יש דרך לקזז מס כנגד האפיק(ים) שירדו ללא שמממשים אותם בהפסד?
    2. מה פירוש "רווחים / דיווידנדים צריכים ללכת ישירות לאפיק המזומן"? האם לא אמורים להזרים הרווחים באופן פרופוציונלי לאפיקים השונים כדי לשמור על איזון התיק?

  11. לפי המודל של בראון במקרה של מיתון זהב ואג'ח ארוך טווח יורד, למה בעצם?
    לפי ההיגיון שלי, אם יש מיתון וקשה להשיג תשואה בשוק אז האחוזים הגבוהים יחסית של אג'ח מדינה לא צמוד וארוך טווח אמורים להיות מפתים ולכן מחירם אמור לעלות לא? ובאותה מידה, כששוק המניות צונח הזהב אמור להיות יחסית נכס יציב כי בעתות משבר אנשים פונים לזהב. מה פספסתי?

  12. דורין, לא הצלחתי למצוא איפה אבל זכור לי שפרסמת גרף שמראה את ביצועי התיק של הארי בראון מידי שנה לאורך עשרות השנים האחרונות.
    הבעיה עם הגרף הזה (ועם כל הגישה) היא שהוא חושב עבור מי שהחזיק דולרים ואג"ח של ממשלת ארה"ב.
    עבור הדולר, בהיותו מטבע הרזרבה המרכזי, אכן מתקיים הקשר שבזמני משבר ומיתון וירידות בבורסה יש עלייה בריחה אל הדולר ועלייה באג"ח הארוכות, ואם בתגובה הבנק המרכזי האמריקאי מדפיס יותר מידי דולרים ויוצר אינפלציה אז תהיה עלייה בזהב (והמניות יתאוששו).

    אבל עבור מדינה קטנה ושולית ביחס לעולם כמו ישראל זה לא נכון. תרחיש של מיתון עולמי שבו מחירי המניות יחתכו יכול לפגוע במשק הישראלי ובהכנסות הממשלה ממיסים, האג"ח האמריקאיות אולי יזנקו ואולי תהיה דפלציה בדולר, אבל האג"ח הישראליות יתרסקו כמו ב 2002 כשהמשקיעים יחששו לעתיד השקל וכושר הפרעון של ישראל. ממשלת ישראל בתגובה יכולה להדפיס שקלים וליצור הפסד ריאלי משמעותי גם במרכיב האג"ח הארוכות וגם במרכיב המזומן, בזמן שבעולם תהיה דפלציה ומחירי הזהב והמניות ממשיכים לרדת. כל ארבעת הרכיבים בתיק יכולים להפסיד בו-זמנית.
    האם תוכלי להציג גרף של הביצועים השנתיים של התיק של הארי בראון כשהוא ממומש בעזרת מק"מ ישראלי ואג"ח ארוכות של ממשלת ישראל (וזהב ושוק המניות העולמי, כמובן)? האם ביצעת בדיקה כזו בכלל?

  13. לפי הטבלה בסוף בתרחיש של מיתון 2 נכסים קורסים, אחד יורד והרביעי נייטרלי, אז איך התיק אמור לספק הגנה נגד מיתון כשאין בו אפילו נכס אחד שעולה?

    • מצטרף לשאלה (אפילו עבר הרבה זמן). אני גיליתי את האתר רק לאחרונה וזה הדבר שהכי לא מובן בעיניי. ברור לי לגבי האינפלציה והדפלציה – יש משהו שמזנק ואיתו אפשר לאזן את הקורסים, אפילו שיש שתיים קורסים לעומת אחד מזנק, אבל במצב של מיתון, נראה שאין דבר כזה לפי הטבלה. לפי ההסברים (פה או בפוסטים אחרים), הייתה לי ההבנה שזהב אמור להגן מפני מיתון, אבל כנראה שלא הבנתי נכון.
      אשמח להסבר, או ללינק למקום שכבר הסבירו את זה בו.
      תודה רבה!

      • טבעונית

        במיתון לפי מיטב הבנתי, בראון אומר שאין נכס מרוויח. יש מזומן ששומר על יציבות התיק, ומאפשר איזון במידת הצורך. בנוסף הוא גורס כי מיתון נשאר עד שנתיים לא יותר.

  14. שלום.לא רואים את כל הטבלה בסמארט פון.
    תודה

  15. בתאוריה תיק של בראון יכול לאזן השקעה . במציאות מי שיבנה תיק כזה בתיזמון של חוסר יציבות עלול לספוג הפסדים שרק החזקה של כמה שנים יחזירו לו את הקרן .זאת דעתי . אני חושב שאין פתרונות קסם ורק תיזמון נכון שפועל על מזל בלבד כי אף אחד לא יכול לצפות את השוק נותן נקודת פתיחה לתיק השקעות מצליך. לכן אני עדיין מאמין שכדי לשמור על הכסף יש להגדיר כמה הפסד אני מוכן לספוק כלומר לעבוד עם סטופ לוס. זאת דעתי בלבד איני מייעץ או מתימר להיות מייעץ. שבוע טוב

  16. יש לך אקסלים תומכים לטובת ניהול ההשקעות?

    • אתי למה אתה מתכוון? חישובי עמלות?
      אם התכוונת להשקעות בחול (השקעות במט"ח) ואתה רוצה לראות את התמהיל באופן הרבה יותר ברור מאשר תראה בארץ אז יש את http://www.sigfig.com. זה מה שאני עושה, יש לי שם תיק וירטואלי ואני רואה את הפיזור של התיק (הם מנתחים את הקרנות סל שיש לך ומראים לך חשיפה גאוגרפית וחשפיה לפי סוגים ותתי סוגים של נכסים)

  17. לדעתי לישראלים, אלטרנטיבה טובה להשקעה בזהב עצמו היא תעודת סל שעוקבת אחר זהב בבורסת ניו-יורק או ציריך.
    אסביר. מטרת אחזקת הזהב היא להגן ממצב של משבר פיננסי קשה וירידה באמון במערכת הפיננסית. במדינתנו משבר כזה בהחלט אפשרי, בין אם בעקבות משבר בטחוני ובין אם משבר פיננסי מבודד קשה בכלכלה קטנה. למעמד הביניים לא כל-כך ריאלי להחזיק זהב בכספת בחו"ל. וגם אם ריאלי אז יש בזה עלויות של אחזקת הכספת וכו'.
    לעומת זאת, אחזקה של תעודת סל דולרית שעוקבת אחר הזהב ומוחזקת בבורסת ארה"ב/שווייץ, מגנה מפני קריסה של השקל במקרה של משבר בארץ (כי צמודה לדולר/פר"ש), כולל מחדלות פירעון במקרה שמנפיק התעודה היה ישראלי. בנוסף, היא מגנה מאינפלציה כלל עולמית מפני שהיא צמודה לזהב.
    כמובן שנותר הסיכון של חדלות פירעון של מנפיק התעודה בחו"ל, וב- 2008 בארה"ב הסיכון הזה באמת היה אולי עלול להתממש. אבל בהנחה שבוחרים מנפיק יציב, אני לא חושב שהסיכון לזה גדול יותר מקניית זהב מזוייף או גניבתו מכספת.

  18. כלכלן שפוי

    כל כך הרבה טעויות בפוסט אחד…
    את טועה ומטעה כמעט בכל שורה כאן

    ואני אומר את זה בתור בעל תואר שני בכלכלה ובעל רישיון מטעם רשות ניירות ערך

  19. ישראל שרר

    לסולידית:
    כתבת שהאג"ח הכי רחוק הוא 0142 זו לא טעות? כי ראיתי אחד רחוק יותר 0545.

  20. שאלה: האם מישהו ניסה לקנות מטבע בוליון זהב בישראל? איפה קונים וכמה עולה?

  21. שלום רב
    בסביבת ריבית אפסית או קרובה לכך, וההצהרות להתמשכות המצב הזה לאורך זמן,
    האם לא כדאי לשקול על ויתור האפיק בתיק כזה ?
    שהרי הוא אינו תורם דבר בפועל, זה כאילו שרק 75% מהתיק במשחק.
    תפקידו בתיק היה לשמש כרית בטחון כלשהיא עם תרומה בטוחה של ריבית בכל מזג אויר.
    כרגע אפילו דמי הניהול של האפיקים האחרים יותר משמעותיים מהתשואה הפוטנציאלית באפיק הזה.
    מה דעתך על מעבר לחלוקה של שליש עבור 3 האפיקים האחרים ואיזון ביניהם עד שאפיק מקמ יחזור להיות רלבנטי, נניח למשל בסביבת ריבית של 1.5 % ?
    תודה

  22. ממבט קצר בגוגל פייננס, ה- Permanent Portfolio Class N ירד די דרסטית ב3 שנים האחרונות, אחרי עלייה יחסית עקבית לפני כן. אולי יעילות השיטה לא כ"כ נצחית כפי שמצטייר בפוסט שלך?

  23. דורין שלום,

    ציינת בכתבה: "אחת לשנה יש לבדוק את ביצועי תיק ההשקעות כדי להעריך את משקלם היחסי של כל אחד מהפלחים. כאשר פלח אחד עולה לכדי 35% משווי התיק, או צונח בערכו לכדי 15% משווי התיק, יש לאזן את כל התיק מחדש כך שכל פלח יהיה שווה 25%."
    אך למעשה:
    – את מאזנת את התיק מדי רבעון (ולא מדי שנה). אם מאזנים פעם בשנה, האם ישנה משמעות מתי לעשות זאת? האם ינואר יותר טוב מאוגוסט? או שמא אין לזה כ"כ משמעות בטווח הארוך.

    וכן: "האיזון מתבצע באמצעות מכירה ברווח של הנכסים שעלו בערכם (למשל: מניות ב-2013). ברווחים משתמשים לטובת קנייה של נכסים שירדו בערכם (למשל: זהב ב-2013). זוהי הדרך לקנות בזול ולמכור ביוקר – ההיפך המוחלט ממה שעושים רוב המשקיעים בבורסה."

    אך למעשה:
    – בכל הפוסטים בבלוג שלך על הארי בראון (במיוחד סיכומי רבעון), תמיד הזרמת כסף חדש כדי לאזן את התיק למצב של 25% כל אחד מהפלחים.
    מעולם לא כתבת, נמכור זהב, וברווח נקנה אג"ח ממשלתי…
    מדוע?

השאר תגובה