יוקר המחייה והאינפלציה האישית שלך - הסולידית
בית » חיים פשוטים » יוקר המחייה והאינפלציה האישית שלך

יוקר המחייה והאינפלציה האישית שלך

השיח הציבורי על יוקר המחייה בישראל מתאפיין בדרך כלל בהטחת אשמה ב"מערכת". מעטים מעיזים להודות ש"יוקר המחייה" נובע במידה רבה מבחירה אישית באורח חיים "אינפלציוני".

"אינפלציה אישית", בהקשר זה, היא הגידול המיותר בהוצאות בעקבות עלייה ברמת השכר. 

חלק גדול מבני ה-30 בישראל זוכרים בוודאי כיצד חיו בצמצום כשהיו חיילים או סטודנטים תפרנים. רובנו משתחררים מהצבא עם מעט מאוד חסכונות, ולמרות זאת, נזכרים בערגה בשנות העשרים המוקדמות שלנו.

תלוש המשכורת הרציני הראשון, או ההעלאה המשמעותית הראשונה בשכר, מסמלים בדרך כלל את האור הירוק בדרך לרמת חיים גבוהה יותר. זהו האישור לקניית המטבח היוקרתי שתמיד רצינו,  הדירה הענקית והרכב הנוצץ   גם אם טכנית עדיין לא הרווחנו את מלוא הסכום הדרוש כדי לקנות את המוצרים הללו.

לא משנה מהו הפריט ומהי רמת הכנסה: ככל שאנשים מרוויחים יותר כסף, כך הם מרגישים צורך לבזבז יותר כסף.

התופעה הזו נתמכת בנתונים סטטיסטיים. בשנת 2012, למשל, שיעור החיסכון הפרטי הנקי למשק בית בישראל עמד על 12.5% בלבד מההכנסה הפנויה.

כמובן שלא צריך את הלמ"ס כדי להבין שבזבוז של קרוב ל-90% מההכנסה הפנויה נחשב להתנהגות נורמטיבית לחלוטין בחברה הישראלית, לא משנה אם אתם משתכרים 4,500 ש"ח או 45,000 ש"ח.

מה שמדהים בעניין הוא שכנגד הנתון הזה, כמעט כל ישראלי חווה בחייו תקופה שבה היה עליו לקצץ בהוצאות באופן דרמטי – בין אם בעקבות פיטורין, הולדת ילד, מחלה או מקרה חירום בלתי צפוי.

זה אומר שכמעט כולנו יודעים איך לחיות בצמצום, אבל בוחרים שלא לעשות זאת.

אני יודעת שבעיני רבים, רמת ההוצאות שלי היא בחזקת סגפנות קיצונית, שלא לומר התכלבות. אני אמנם חושבת אחרת, אבל אתם לא חייבים לחיות כמוני.

יחד עם זאת,  מי שרוצה לפרוץ את מעגל הקסמים, כלוב הזהב, מלכודת הדבש, מרוץ העכברים או כל מטאפורה אחרת לתיאור מציאות שבה רוב זמנו מושקע במקום עבודתו – נדרש לרדד למינימום את האינפלציה האישית שלו.

אם אתם סובלים מאחד או יותר מהתסמינים הבאים, סביר להניח שאימצתם סגנון חים אינפלציוני:

  1. כשאתם מקבלים סכום כסף גדול (ירושה, בונוס, זכייה), אתם חושבים מיד מה לקנות בו.
  2. אתם צוברים וגוררים חובות בכרטיס האשראי.
  3. אתם חיים מתלוש לתלוש ולא חוסכים דבר.
  4. אתם חשים צורך לקנות את המכשיר המשודרג ביותר גם כשהמוצר הישן יותר תקין לחלוטין.
  5. אתם סובלים מחרטת קונה לעתים תכופות.
  6. חשוב לכם להשיג את רמת ההוצאות של המכרים שלכם.
  7. אתם נוטלים הלוואות כדי לממן מוצרי צריכה.
  8. אתם סבורים ששופינג גורם לאושר (גם אם בפועל אתם לא כל כך שמחים).
  9. איכפת לכם מצו האופנה.

פרישה בגיל צעיר היא משימה מורכבת לכשעצמה. אם אתם סובלים מאחד התסמינים ברשימה לעיל, היא הופכת למשימה כמעט בלתי אפשרית.

בסופו של יום, מדובר בעניין של בחירה. מה עדיף – קניית מוצרים שמסבים אושר זמני ודאגות כלכליות, או חיים בצמצום ללא תלות בכסף ובאנשים אחרים?

תתפלאו – הבחירה הזו לא טריוויאלית. תמיד יהיו מי שיעדיפו ג'ינסים ונעליים על פני עצמאות כלכלית.

איך להתמודד עם אינפלציה אישית?

השלב הראשון הוא לקבוע רף הוצאות מסוים – כתלות במועד שבו תרצו לפרוש – ולהגדירו כאחוז מההכנסה נטו (אחרי מס ותשלומי חובה). כל שקל שעובר את הרף הזה ייחסך ויושקע בשוק ההון. 

כפי שהסברתי בפוסט הזה, ככל ששיעור החיסכון שלכם גבוה יותר, כך תוכלו לפרוש מוקדם יותר.

זו מתמטיקה פשוטה:

  • שיעור חיסכון של 90% מההכנסה = עצמאות כלכלית בתוך 3 שנים.
  • שיעור חיסכון של 85% מההכנסה = עצמאות כלכלית בתוך 5 שנים.
  • שיעור חיסכון של 80% מההכנסה = עצמאות כלכלית בתוך 7.5 שנים.
  • שיעור חיסכון של 75% מההכנסה = עצמאות כלכלית בתוך 10 שנים.

אז לפני שאתם נותנים לכתבות פטאליסטיות לשכנע אתכם שהישראלים קורסים תחת יוקר המחיה או שאיש לא מצליח לסגור את החודש (כי הוא מרוויח 20,000 ש"ח ומוציא 22,000 ש"ח), נסו זאת בעצמכם. הגדירו שיעור חיסכון גבוה – 75% לפחות. היעזרו בגיליון הנתונים הזה להגדרה ולניהול שוטף של התקציב המשפחתי. ואל תסטו ממנו!

התמודדות יעילה עם אורח חיים אינפלציוני כרוכה בסיכול ממוקד של כל אחד מהתסמינים שתיארתי לעיל.

כדי לעשות זאת, יש להפנים שבזבוז כסף לא גורם לאושר בר קיימא; שלא ניתן להשיג את רמת ההוצאות של השכנים והחברים שלכם;  ושזה בסדר גמור שאין לכם את הבגדים האופנתיים ביותר או את הגאדג'טים החדישים ביותר.

הרעיון הזה, שניתן לתמצתו במילה מספיק, מתואר בפירוט ב-"כספך או חייך", ספר חובה לכל מי ששואף לפרוש בגיל צעיר (לא בכדי הוא ניצב בגאון בראש רשימת הספרים המומלצים של הסולידית).

אני מאמינה בכל ליבי שחיים בצמצום אינם הקרבת קורבן, ושרמת הוצאות נמוכה אין פירושה חיי סבל נטולי הנאה.



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

17 תגובות

  1. בקיצור, את לא חיה ("מתכלבת" בלשונך) בהווה, בשביל (אולי) לחיות ברווחה בעתיד.

  2. החסכון הנקי לפי הבנתי לא כולל הפרשות פנסיוניות של 18.33 אחוזים ולמי שיש קרן השתלמות של 10 אחוזים. כך שאם אני לא טועה בהבנת ההגדרה שיעור החסכון הכללי של הישראלי הממוצע הוא בין 30 ל40 אחוזים. כך שעליה לשיעור חסכון של 70 עד 80 אחוז מההכנסה פחות קשה . מאחר וכספי הפנסיה לא ניתנים למשיכה ללא קנס וכספי קרן ההשתלמות פטורים ממס על רווחים לא כדי למושכם. כיצד היית משלבת חסכונות אילו במודל של בראון והאם היית מושכת יותר מקרן החסכון ה״פרטית״ ללא רשתות בטחון אילו ?

  3. הכנסת את ההגדרה לויקיפדיה?
    בלי קשר, יפה שהעדפה שלך לבזבוזים בזמנו לא היתה גאדגטים דפוקים אלא בגדי מעצבים.. אחלה טעם 😉

    • באמת? חשבתי שאנשים מכניסים הגדרות לויקיפדיה והאישור הוא שלהם

  4. את כל הזמן חוזרת ואומרת שהמודל שלך מתאים לכל אחד לכן אשמח לשמוע ממך איך המודל יכול להתאים לאמא לילדים קטנים? אם האם בבית הרי שהיא לא יכולה לחסוך בכלל כסף או רק מעט (חצי משרה) ואם האם לא בבית הרי שצריך לשלם למישהו שישמור על הילד. אם מדובר בממוצע הישראלי של שלושה ילדים אני לא רואה איך אפשר ליישם את המודל שלך בכלל.

    • לדעתי,
      המודל למשפחה שונה ותלוי בזמן בו את מתחילה לחסוך, גודל המשפחה, הוצאות רפואיות מיוחדות, חוגים הכרחיים לילדים, …
      אך העקרונות זהים, תתחילי לחסוך כמה שאת יכולה היום כדי שבגיל, נניח 55, תוכלי לצאת לפנסיה.

      • היי רון, אני מניחה שאתה צודק, אבל זה פשוט לא המודל של דורין שלפיו כל אדם יכול לצאת לעצמאות כלכלית בפחות מ10 שנים. אני חושבת שהמודל שלה באמת לא מתאים לכל אחד.

        • תודה על ההפניה. הטענה שלך בתגובה שאליה הפנית אותי שילדים עולים מעט מאד כסף ואני מסכימה איתך באופן עקרוני. אבל הבעיה היא אחרת, הבעיה היא שכל עוד לא חסכת סכום כסף שמספיק לפרישה לפני שהחלטת להביא ילדים לעולם אז את כבר לא יכולה ליישם את המודל שלך, כי ברגע שהילדים שם את לא יכולה לחסוך הרבה כסף כמו שיכלת לפני שהילדים הגיעו מכיוון שאו שאת צריכה להשאר איתם בבית ואז את לא עובדת בכלל או שאת צריכה לשלם למישהו הרבה כסף כדי שישאר איתם ואז גם הלך חלק גדול מן המשכורת.

      • סנורקה

        החוגים ההכרחיים לילדים עיצבנו אותי. איזה חוגים בדיוק הכרחיים לילדים? אני בת 23 והחוג היחידי שהייתי בו, זה בתיכון ושילמתי עליו בעצמי.
        הפינוק והחוסר רצון לקחת חלק בחינוך של הילד והפלת אחריותו על מישהו אחר, פשוט מרתיעה. לא מבינה למה אנשים מביאים ילדים לעולם, בחיי.

  5. הפיזיקאית

    עצמאות כלכלית אמיתית היא מצב בו הפרט יכול לבחור אורח חיים כרצונו- מתוך מגוון רחב ככל האפשר.
    כאשר הבחירה היא בין אורח חיים סגפני לבין התכלבות העסק פשוט לא מעניין (המינעד ממש נמוך…)
    איני שוללת את האופציה של חיי סגפנות, התפתחות אישית וכו'- ויתכן שחלק מהזמן זה עשוי להתאים לי.
    לפיכך, הגישה אינה הפסקת עבודה לצורך התכלבות- אלא יצירת עושר דמיוני שיאפשר כל אורח חיים – והכי חשוב- ייצר חופש בחירה.
    צר לי לקעקע את הבסיס החשיבתי הרעוע עליו בנוי הבלוג אך כוונתי להיטיב- וכולי תקווה שהכותבת החביבה תחליט להימלט מהכלא המחשבתי בו היא שוהה.

    עצמאות כלכלית אמיתית היא כזו בה הפרט יכול לבחור אורח חיים כרצונו- מתוך מגוון רחב ככל האפשר של אפשרויות. הרחיבי אופקייך יקירתי- ונסי ליצור את המינימום הפיננסי שיאפשר זאת.

    • אז את טוענת שזה צריך להיות
      מספיק כסף-> לבחור אורח חיים
      לעומת
      לבחור אורח חיים-> מספיק כסף.

      חוץ מזה גם אם את רוצה אורח חיים אם יותר אפשרויות עדיין את יכולה להגיע לעצמאות כלכלית שתתן לך לבחור כמו שאמרת. רק שזה יקח לך יותר זמן יותר בזבוז זמן ושנים בעבודה.. ופשוט תדחי את החופש שלך בשביל.. מה כבר יש לבחור?

      • הפיזיקאית

        עצמאות כלכלית אמיתית היא כזו בה הפרט יכול לבחור אורח חיים כרצונו- מתוך מגוון רחב ככל האפשר של אפשרויות.המטרה היא ליצור הון שיאפשר זאת בזמן קצר ככל האפשר.
        בחירת אורח החיים מתוך סט מצומצם של אפשרויות (לדוגמא באופן המתואר בבלוג זה) היא התפשרות קשה, בה אנו משקרים לעצמנו באופן יומיומי.

        • עושה שכל,
          למעשה גם סגפנות זו בחירה בין אלטרנטיבות כאשר הכותבת נותנת משקל שלילי כבד ל-לעבוד.
          ומעניין אותי
          1. היכן הגבול שלך? נניח שבזנות את יכולה לייצר הון שיאפשר לך לממש את ה-חלום, שווה?
          2. האם את מסוגלת לשים קו ברור שבו תגידי יש לי מספיק? כמה בחודש? מה הכרחי לעצמאות שלך?

    • מוטי רודשטיין

      בימינו אפשר להרחיב אופקים בזול. כל מה שצריך זה חיבור לאינטרנט. באינטרנט למדתי פילוסופיה, גאוגרפיה, כלכלה, מתמטיקה, קורס עיבוד אות, יוגה, אנגלית, רומנית, ושפות המחשב: FORTRAN, C++, HTML, ו-Python. למדתי לסרוג, לעשות crochet ו-Needlework, לתקן אופניים, לאפות לחמים, ולתקן את התזונה שלי (לפליאו). ואלה רק הדברים שאני זוכר כרגע. מהאינטרנט למדתי יותר ממה שלמדתי בשני התארים שיש לי (שגם הם נשענו הרבה על האינטרנט). יש הרבה תכנים מרחיבי אופקים באתרים כמו TED Talks, Khan Academy, או BigThink, שצצים כל הזמן.
      אופציה נוספת היא לרשת 300 ספרים מאחי הגדול, ומגזינים כמו National Geographic שאני מקבל מאמא. נכון, ספרים עולים כסף, אבל, שוב, באינטרנט יש הרבה ספרים טובים בחינם.

  6. זה פשוט לא ייאמן!!!..חזרתי עכשיו מנסיעה עסקית-פרטית מוינה-זלצבורג….כל הישראלים בלי יוצא מן הכלל שאלו אותי:"היכן יש מקומות טובים לקניות,ואוכל טוב?"….זו מטרת הישראלים:קניות+אוכל!!!!..ככה זה נראה…ואני היחיד שחזר בלי לקנות כלום!..ונהניתי עד השמים!…סיגר קובני+כוס יין steiger אוסטרי במסעדת herrlich המדהימה!!!!…חחחחחחחחחחח…איך מזהים ישראלי בחו"ל?…עפ"י השקיות ונעליי הספורט.(דוד…משה…בוא תראה איזה מעיל יפה!!!)

  7. בלוג מלא השראה. אני בכלל לא יודע כמה אני חוסך כל חודש.

  1. פינגבאק: החיים זולים יותר מחוץ למרוץ העכברים - הסולידית

השאר תגובה