בית » השקעות » אז אתם רוצים "להשקיע" בביטקוין?

אז אתם רוצים "להשקיע" בביטקוין?

באוקטובר 2008 פרסם סאטושי נקאמוטו את מאמרו, "ביטקוין: מערכת כסף אלקטרוני בשיטת עמית לעמית". נדמה שבתשע השנים שחלפו מאז, לא הייתה שנה אחת שלא סומנה בתור שנתו האחרונה של המטבע המבוזר – שנה שבעקבותיה יתפוגג כגלגול דיגיטלי של פקעת צבעוני מראשית המאה ה-17.  

אלא שהדבר הארור מסרב למות. בדיוק להיפך. למרות חוסר הוודאות, החששות, הפריצות, המפולות, הזיקה לרשת האפלה ו-"מלחמות האזרחים" הפנימיות שנקשרו בו, הביטקוין לא מפסיק לצבור תאוצה, והמספרים פשוט אסטרונומיים.

עדכנית לכתיבת שורות אלה, ביטקוין אחד שווה 3,849.7$ — מחיר המגלם תשואה של יותר מ-17,000% עבור מי שרכש את המטבע בשפל האחרון (2013). ב-2017 לבדה הביטקוין רשם תשואה של כ-400%. התשואה השנתית הממוצעת (!) של הביטקוין מאז השקתו עומדת על 280% בשנה. לשם השוואה, מדד ה-S&P 500 הניב בתקופה המקבילה תשואה שנתית ממוצע של 15% "בלבד" – נתון גבוה יחסית לשוק המניות.

במונחי ביצועים, אם כן, הביטקוין דרס, רמס והשאיר אבק לכל אפיקי ההשקעה המסורתיים – מניות, נדל"ן, אג"ח וסחורות. והוא לא לבד בעניין – עוד מטבעות מבוזרים, דוגמת לייטקוין ואתריום, רשמו תשואות תל-ספרתיות מאז השקתם, וממשיכים לשבור שיאים חדשים מדי יום.

לא פלא, אפוא, שהתחום מעורר עניין – שלא לומר מאניה — בקרב משקיעים מתוחכמים ולא מתוחכמים כאחד. לכולנו, כך נדמה, יש פעוט בן שנתיים במוח, שפשוט מסרב לקבל את העובדה שיש מי שעושה כסף בזמן שאנחנו נשארים מחוץ למשחק.

התוצאה היא שעולם ההשקעות המסורתי קם מרבצו, ומשלילה מוחלטת עבר ללבטים: האם יש לקחת את המטבעות המבוזרים (Cryptocurrencies) ברצינות, כאפיק השקעה ייחודי ולגיטימי בתיק ההשקעות?

כדי להשיב על השאלה הזו, חשוב תחילה להבין, ולו בקווים כלליים, על מה מדובר.

ביטקוין

מה זה ביטקוין?

ביטקוין הוא סוג של מטבע דיגיטלי העובר ישירות מאדם לאדם במסגרת רשת מבוזרת, ללא תיווך של צד שלישי וללא פיקוח מצד רשות מרכזית המווסתת את כמות המטבע בשוק.

אם לא הבנתם כלום, זה בסדר. ננסה לפענח את החידה בעזרת הפרסומת האהובה לסוכריות ורטרס אורגינל משנות התשעים.

כזכור לכל, הסבא המשופם מעוניין לגרום לנכדו הרך (להלן: כדרלעומר), להרגיש שהוא "באמת מישהו מיוחד". כדי לעשות זאת, הוא מרכיב את כדרלעומר על ברכיו ונותן לו סוכריית חמאה אחת. הסוכריה כעת אינה מצויה עוד ברשותו של סבא – היא קניינו של כדרלעומר, ושלו בלבד. כך נראית עסקה בעולם הפיזי: הצדדים לעסקה יודעים שהסבא נתן, וכדרלעומר קיבל. הם אינם זקוקים לצד שלישי כלשהו שיתווך ביניהם, או שיאשר את נכונות העסקה ופרטיה.

כעת נניח שמשפחתו של כדרלעומר עברה להתגורר בארץ רחוקה. הסבא מעוניין לשלוח לו סוכריה דיגיטלית, דרך האינטרנט. אבל כאן העסק מסתבך. מה מבטיח לכדרלעומר שהסוכריה שקיבל מסבא היא שלו, ושלו בלבד? שום דבר! הרי סבא יכול היה להשאיר עותק של הסוכריה במחשב שלו; או ליצור עותקים של הסוכריה, ולשלוח אותם כצרופות במייל לשאר נכדיו – סרגון, סנחריב ונבוכדנאצר. איך כדרלעומר ידע שהוא, והוא בלבד, "משהו מיוחד"? כיצד ידע שהוא צד בלעדי לעסקה?

דרך אחת להימנע ממצב של עסקאות כפולות כאלה היא לנהל מרשם עסקאות פומבי. כולנו מכירים את הטאבו – פנקס המקרקעין, המנוהל על ידי רשות מרכזית, הלא היא לשכת המקרקעין. כשאדם קונה דירה, הוא חייב להירשם בטאבו כבעליה. הרישום הזה, שכל רוכש פוטנציאלי יכול להסתמך עליו, מונע מהמוכר למכור את הנכס פעמיים – פעם לקונה א' (שנרשם בטאבו) ופעם לקונה ב' (שטרם נרשם).

אלא שבעולם הדיגיטלי, יהיה זה יקר ולא יעיל להטריח צד שלישי מסוים לתעד כל העברה דיגיטלית במרשם כזה.

מה הפתרון? מבזרים את המרשם בין כל המשתמשים ברשת. כלומר, במקום שיהיה גורם אחד שיתעד את העסקאות, כל המשתמשים ברשת יוכלו לראות באופן בלתי אמצעי את כל העסקאות מיד לאחר השלמתן. המרשם גלוי לכולם בכל עת, כך שאין כל דרך לרמות או לעקוף אותו. הסבא לא יכול להעביר לנכד א' סוכריות שכבר מסר לנכד ב', מכיוון שכולם יראו את העסקה המקורית בין הסבא לנכד ב' ויבינו שהעסקה הראשונה אינה אפשרית.

כך, באופן כללי, עובדת התשתית שעליה רצים הביטקוין ורוב המטבעות המבוזרים המובילים. ה"סוכריות" הן למעשה המטבעות. כל עסקה במטבע מתועדת כ"בלוק", וכל בלוק משורשר בהמשך ל"בלוקים" אחרים כדי ליצור את מרשם העסקאות הפומבי והמבוזר – שרשרת הבלוקים, או הבלוקצ'יין, שמקנה לטכנולוגיה את שמה.

תהליך השרשור הזה, שנועד להבטיח את אמיתות הנתונים במרשם, מצריך כוח חישוב רב. בהיעדר גורם מרכזי שיספק זאת, הנטל נופל על המשתמשים ברשת. משתמשים המקצים משאבים לעניין מכונים "כורים" (miners). כתגמול עבור המאמץ שהם משקיעים לטובת כלל הקהילה, הכורים מקבלים שכר בדמות מטבעות חדשים. זו הדרך היחידה שבה ביטקוין חדש מגיח לאוויר עולם. את המטבע הזה אי אפשר להדפיס או ליצור יש מאין – אין כאן בנק מרכזי שיכול לשלוט על היצע הכסף במחזור.

כאשר אני מבצעת עסקה בביטקוין, אם כן, אני יודעת בוודאות – הודות לפיקוח המבוזר, לתיעוד הפומבי ולחוסר היכולת להערים על המרשם — שהמטבע עבר מרשותי לרשותו של הצד המקבל, ואליו בלבד. בעבר לא הייתה ודאות כזו ביחס להעברות דיגיטליות. זו הסיבה שטכנולוגיית הבלוקצ'יין נתפסת כמהפכנית כל כך: בזכותה, עסקאות דיגיטליות ללא תיווך הופכות להיות "אמיתיות" בדיוק כמו עסקאות "פיזיות" ללא תיווך (*). מסיבה זו, אף שהטכנולוגיה בחיתוליה, יש הרואים בה פריצת דרך טכנולוגית מסדר הגודל של מחשבי המיינפריים, מחשבי ה-PC, האינטרנט והטלפונים החכמים.

(*) זה לא מפתיע שגופים פיננסיים כמו בנקים ובורסות, שמתפרנסים יפה מגביית עמלות תיווך בעסקאות פיננסיות, רואים בטכנולוגיה הזו איום קיומי והזדמנות בעת ובעונה אחת.

כל זה נשמע מבטיח. השאלה הקריטית היא אם המטבעות המבוזרים המתבססים על תשתית הבלוקצ'יין, והביטקוין בראשם, אכן מסתמנים בתור חלופה לאמצעי התשלום הקיימים?

האם מטבע מבוזר הוא בכלל מטבע?

קשה להתווכח עם ההצלחה של הביטקוין כנכס פיננסי (לפחות אם נגדיר "הצלחה" בתור  עלייה בשווי השוק ויצירת עניין ציבורי). אבל האם בכלל ניתן לראות במטבעות מבוזרים כדוגמתו, ובכן, "מטבעות"?

כדי לבדוק עד כמה נכס מסוים ממלא בהצלחה את ייעודי כמטבע, אנו בוחנים שלושה מאפיינים.

ראשית, על המטבע לשמש כיחידה חשבונאית, שבאמצעותה ניתן להעריך לא רק נכסים והתחייבויות, אלא גם את שווים של סחורות ושירותים. כדי למלא תכלית זו, על המטבע להיות בר-חליפין (כלומר, יחידה אחת של המטבע זהה לכל יחידה אחרת), ניתן לחלוקה ליחידות משנה, וניתן לספירה.

שנית, יש לבחון אם המטבע משמש כאמצעי תשלום. מטבעות קיימים כדי שאנשים יוכלו לסחור באמצעותם ולהשלים עסקאות. כלומר, נדרשת הסכמה כללית ורחבה בקרב ציבור גדול של משתמשים, שיסכימו לקבל את המטבע בתמורה לשירותים, מוצרים ופירעון חובות. הסכמה כזו יכולה להיות מונחתת מגבוה – למשל, כשהממשלה מכריזה על מטבע מסוים (למשל: שקל חדש) כעל הילך חוקי, יש חובה על פי חוק לקבל את המטבע כאמצעי תשלום. לחלופין, הסכמה יכולה לצמוח מלמטה – כשאנשים מסכימים בעצמם לעשות שימוש במטבע לצורך ביצוע עסקאות (למשל, באזורים שונים באירופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, השתמשו בשוקולדים ובסיגריות כדי להשלים עסקאות).

שלישית, על המטבע לשמש כאמצעי לאצירת ערך. אם אני מחזיקה שיעור מסוים מהוני במטבע מסוים, אני רוצה להיות בטוחה שערכו של ההון הזה יישמר לפחות בטווח הקצר. אם יש סבירות גבוהה שערכו של המטבע יישחק במאות אחוזים בעוד שנה, ויחד איתו יושמד כוח הקנייה של הכסף שלי, אין שום סיבה שאבצע המרה של הוני למטבע כזה.

קשה לחשוב על מטבע שעונה על כל הדרישות הללו באופן מושלם. קחו את הזהב לדוגמה: כמתכת נדירה שאינה נרקבת או נשחקת לאורך זמן, שבני אדם מייחסים לה ערך כלכלי כבר אלפי שנים, הזהב מצטיין בתפקידו כאוצר ערך. גוש זהב שנטמן בקרקעית האוקיינוס ככל הנראה יהיה שווה משהו בעוד 500 שנה – מה שאי-אפשר לומר על מטבעות פיאט (כסף שהונפק על ידי ממשלות, כמו הדולר האמריקני) – הרי מי יודע מה יעלה בגורלה של ארה"ב בעוד 500 שנים?

מצד שני, הזהב נחות מכסף פיאט הן במונחים של הסכמה רחבה לגבי השימוש בו כאמצעי תשלום (נסו לקנות בסופרמרקט עם אונקיית זהב), והן כיחידה חשבונאית הניתנת לחלוקה ולספירה (נסו לגלח 0.02% מהאונקייה.

מנגד, מטבעות הפיאט לא שווים כלום בפני עצמם – יכולתם לאצור ערך נגזרת מאיכותה של הממשלה שהנפיקה אותם. הפרנק השוויצרי, הדולר האמריקני, הדולר הזימבבווי או הרייכסמארק של רפובליקת ויימאר – כולם מטבעות פיאט, קרי חתיכות נייר שאין מאחוריהן דבר זולת גיבוי ממשלתי. הערך של כל מטבע, אפוא, נגזר מעוצמתה ומכוח הכפייה של כל ממשלה, ומרמת האמון שאנו רוחשים כלפיה.

האם המטבעות המבוזרים, והביטקוין בראשם, צולחים את המבחנים הללו?

ראשית, מכיוון שביטקוין הוא בר-חליפין, בר חלוקה וניתן לספירה, אין כל סיבה שלא ישמש כיחידה חשבונאית.

הספק הגדול הוא לגבי יכולתם של המטבעות המבוזרים לשמש כאמצעי תשלום או כאמצעי לאצירת ערך.

קשה לומר שמטבעות מבוזרים נהנים כיום מקבלה רחבה כאמצעי תשלום. אי-אפשר לקנות בביטקוין באמאזון, איביי או עלי אקספרס, שלא לדבר על סניף הסופרמרקט הקרוב לביתכם. אכן, מספר הרשתות הקמעונאיות שמסכימות לקבל ביטקוין כאמצעי תשלום הוא מזערי. גם הצלחות נקודתיות כמו אוברסטוק ומיקרוסופט הן בגדר אשליה בלבד, שכן החברות הללו מקבלות ביטקוין בכפוף לתנאים מוגבלים ביותר, ביניהם התנאי שקובע מתווך שממיר את הביטקוין לדולרים עבורם מיד עם תום העסקה. האם הייתם מוכנים להמיר חלק גדול מחסכונותיכם הנזילים למטבע שקשה לבצע בו עסקאות משמעותיות בעולם שמחוץ לרשת האפלה? אני לא.

ביחס לאצירת ערך, הקושי העיקרי הוא שהביטקוין, כמו יתר המטבעות המבוזרים, סובל מתנודתיות מחירים קיצונית. התכונה הזו כמובן אינה בהכרח שלילית כשמדובר בנכס השקעה, אבל היא גרועה מאוד אם אותו נכס מתיימר להוות חלופה ארוכת-טווח לכסף הפיאט. יציבות השער היא תכונה הכרחית למטבע מוצלח: מי יבצע עסקאות ב"מטבע" שערכו נוטה לזנק או להתרסק בשיעורים דרמטיים ובאופן בלתי צפוי?  קמעונאי שמתמחר את הסחורה שלו בביטקוין, למשל, יידרש לשנות מחירים ללא הפסקה, כתלות בתנודות השער, בעוד שללקוחותיו האומללים לא יהיה מושג קלוש מה וכמה יכול הביטקוין שבארנקיהם לרכוש בעוד כמה שעות.

המצב כעת הוא שאנשים אוגרים ביטקוין לא כדי להשתמש בו – מכיוון שקשה מאוד להשתמש בו — אלא בעיקר כדי שיוכלו למכור אותו למישהו אחר במחיר גבוה יותר. במילים אחרות, השוק עצמו מתייחס לביטקוין כאל נכס השקעה – לא כאמצעי תשלום.

וכאן, בעיני, טמון הפרדוקס הגדול של המטבעות המבוזרים: כדי שהביטקוין ודומיו יוכלו להגשים את התקוות שתולים בהם כחלופה העתידית למטבעות הפיאט – תקוות שמנפחות את מחירו של הביטקוין מלכתחילה —  המטבעות המבוזרים יצטרכו לאבד מהאטרקטיביות שלהם כנכס השקעה. אותן התכונות שהופכות נכס פיננסי למעניין כל כך בעיני ספקולנטים — תנודתיות קיצונית, חוסר צפיות וריגושים – הן שמונעות ממנו להפוך לאמצעי תשלום בשימוש רחב.  כל עוד המטבעות המבוזרים "משווקים" בעיקר לספקולנטים כדרך להתעשר , ולא כמטבע למשתמשים, אני לא צופה שינוי במגמה הזו.

מטבעות מבוזרים כנכס השקעה

אם הביטקוין הוא אכן נכס השקעה ולא מטבע, כפי שכבר נקבע, אגב, לעניין מס בישראל (*) — אז מה טיבו? והאם ראוי שמשקיעים לטווח ארוך ישלבו אותו בתיק ההשקעות שלהם?

(*) רשות המיסים כבר הודיעה שלעמדתה, המטבעות המבוזרים הם "נכס" לעניין פקודת מס הכנסה – לא מטבע. המשמעות היא שהכנסות ממכירתם תהיינה חייבות במס רווח הון ככל נכס השקעה אחר.

טיעון מעניין בעד שילוב של ביטקוין מבוסס על התאוריה המודרנית של תיקי ההשקעות. הטענה היא שקיימת קורלציה נמוכה בין ביצועי הביטקוין לבין נכסי השקעה מסורתיים כמו מניות, נדל"ן, סחורות ואגרות חוב. משמעות הדבר היא שאירוע שישפיע לרעה על שוק המניות, למשל, לא ישפיע במידה זהה (או במידה כלשהי) על מחיר הביטקוין, ועל החלק מהתיק שמושקע בו. אם הקורלציה הנמוכה הזו תישמר לאורך זמן, נוכל לטעון, בהתאם לתאוריית הפורטפוליו המודרנית, ששילוב ביטקוין בתיק רק יקטין את הסיכון הכולל בתיק ההשקעות – מבלי לפגוע בתשואה.

הטיעון הזה אמנם שובה לב, אך לטעמי הוא לא משכנע. השאלה אם לשלב נכס מסוים בתיק ההשקעות לא נחתכת רק לפי הקורלציה של אותו נכס לעומת נכסי השקעה מסורתיים. שני מרכיבים  קריטיים נוספים שעלינו לשקול במסגרת ההחלטה הזו הם הסיכון (תנודתיות) הגלום בהשקעה בנכס, וכן תוחלת (פוטנציאל) התשואה העתידית מהנכס.

התנודתיות של הביטקוין היא אלימה וקיצונית במיוחד. קל להסתנוור מהתשואות  הפנומנליות שהשיג עד כה – ולשכוח שדרכו לפסגה הייתה רצופת מפולות. השונות / סטיית התקן של הביטקוין בין 2010 ל-2017 עומדת על לא פחות מ-97% (!). לשם השוואה, סטיית התקן הממוצעת של שוק המניות האמריקני באותה תקופה הייתה 15% בלבד. שוו בנפשכם את עוצמת המפולת האפשרית בנכס עם מאפייני סיכון זהים לקרן ממונפת פי 6. אעזור לכם: הקריסה המשמעותית ביותר של הביטקוין מאז השקתו עמדה על 91%.

האם אתם מסוגלים להתמודד עם פוטנציאל להפסד הון מסדר גודל כזה בתיק ההשקעות שלכם? אני לא, ואני בספק אם רבים אחרים מסוגלים. למעשה, גם אם יהיה מי שיעז להתמודד עם התנודתיות הזו, ספק אם יעז להשקיע נתח גדול מספיק (5%<) מהתיק בביטקוין כדי שתהיה לכך השפעה משמעותית על תשואת התיק בכללותו. לכן, הטיעון מנקודת המבט של תאוריית הפורטפוליו המודרנית אינו מחזיק מים.

תוחלת התשואה מהנכס היא חזית נוספת שבה נוחל הביטקוין כישלון.

הסיבה שאנו משקיעים בנכסים כמו מניות, אגרות חוב או נדל"ן היא שתוחלת התשואה מהם חיובית. בכל אחד מהמקרים הללו, ניתן לומר שלנכס הבסיס יש ערך אינטרינזי, שנובע מתכונתו כנכס מניב תזרים הכנסה. כשאני קונה אג"ח, אני מקבלת ריבית לאורך חיי האגרת, ועם פרעונה – מקבלת חזרה את הקרן. כשאני קונה מניות – אני נהנית מזכות להשתתף ברווחיה של החברה שהנפיקה את המניה. וכשאני קונה נדל"ן – אני מקבלת תזרים מזומנים בדמות שכר דירה.

נכס לא חייב להניב הכנסה כדי להיחשב בבעל ערך אינטרינזי. הדוגמה הקלאסית היא סחורות, למשל כמו נפט, גז טבעי או תירס.  אף שאין מדובר בנכסים מניבים, ערכן הכלכלי של הסחורות הללו נגזר מעצם הצריכה שלהן. בלעדיהן, גלגלי המשק העולמי תקועים. תכונה זו היא שמקנה להן את ערכן.

מאפיין חשוב של נכסים בעלי ערך אינטרינזי הוא שניתן להעריך, ולו בקירוב, את ה"שווי ההוגן" שלהם. זה חשוב, מכיוון שאם אני יודעת מהו השווי ההוגן של הנכס, אני יכולה להעריך אם הוא זול או יקר בהשוואה למחיר השוק (המחיר שבו הוא נסחר כעת). לפני שאני קונה מניה, לדוגמה, אני יכולה לבחון את מכפיל הרווח שלה (מחיר המניה חלקי רווחי החברה פר מניה), ולפי זה להחליט אם היא זולה או יקרה.

האם לביטקוין יש ערך אינטרינזי? ספק רב. אני יכולה לעשות משהו עם חבית נפט, או עם אונקיית זהב. אך מה אפשר לעשות בשורת קוד, מחרוזת אלפא-נומרית במרחב הקיברנטי? אי אפשר לצרוך אותה. אי אפשר להשתמש בה בתעשייה. היא אינה מייצרת תזרים מזומנים שאפשר להעריך על בסיסו מהו השווי ההוגן של המטבע המבוזר.

כך, א' יוכל לטעון ששוויו ההוגן של הביטקוין הוא 0$, ואילו ב' יכול לטעון שהשווי ההוגן הוא  1,000,000$. שתי הטענות תהיינה קבילות: בהיעדר ערך אינטרינזי, ביטקוין "שווה" מה שאחרים מוכנים לשלם תמורתו. במילים אחרות, הדרך היחידה להרוויח מהשקעה בביטקוין היא למצוא מישהו שיסכים לקנות אותו מכם במחיר גבוה יותר מכפי שרכשתם אותו. זה מופע קלאסי של ה-.Greater Fool Theory

מובן שלא כולם יסכימו עם הקביעה שלביטקוין אין ערך אינטרינזי. יש שיאמרו שהערך האינטרינזי של הביטקוין נגזר מהעובדה שמדובר באמצעי תשלום מאובטח, אנונימי, יעיל וזול. אלא שגם הטענה הזו שגויה, מפני שהתכונות הללו אינן בגדר מאפיינים ייחודיים של הביטקוין עצמו, אלא של טכנולוגיית הבלוקצ'יין שעליה הוא מתבסס. העובדה שהבלוקצ'יין היא טכנולוגיה מעולה לביצוע תשלומים, לא מקנה ערך דווקא לביטקוין בהשוואה לכל מטבע מבוזר אחר שמתבסס על אותה טכנולוגיה בדיוק. הדבר היחיד שמייחד את הביטקוין, בהקשר זה, היא העובדה שמדובר במטבע המבוזר הראשון ובעל שווי השוק הגבוה ביותר. אם נשאל את תומכי הביטקוין לשם מה להחזיק במטבע, במנותק מנפלאותיה של טכנולוגיית הבלוקצ'יין, התשובה תהיה: האמונה שמחירו יוסיף לעלות. אין בעיה עם התשובה הזו, ככל שזוכרים שמדובר בהימור. לא בהשקעה.

אחרים טוענים שערכו האינטרינזי של הביטקוין נובע, בדומה לזהב, מהנדירות שלו. יוצרי הביטקוין קבעו שסך כל הביטקוין במחזור לעולם לא יעלה על 21,000,0000 יחידות. עד כה נכרו 16,500,000.  אם, כפי שטוענים תומכי הביטקוין, המטבע המבוזר ילך ויזכה בקבלה רחבה כאמצעי תשלום, הרי שאנו צפויים לראות עלייה בביקוש לביטקוין. אלא שבמקביל, היצע הביטקוין רק ילך ויצטמצם, שכן מספר הביטקוין שניתן לכרות כאמור מוגבל בהגדרה. התוצאה ההכרחית מהמגמות הסותרות הללו היא התייקרות חדה נוספת של המטבע – מה שכמובן משחק לידי מחזיקי הביטקוין. הרי מי לא רוצה להחזיק נכס שבעתיד יהיה מעט ממנו?

גם הטיעון הזה לא משכנע, משלוש סיבות.

ראשית, כפי שראינו, קיים ספק אם בכלל ניתן לראות במטבעות מבוזרים כמו ביטקוין "מטבעות", ואם במתכונת הנוכחית יש כלל סיכוי שבעתיד יזכו לקבלה רחבה (תזכורת: כדי שזה יקרה, באופן פרדוקסלי, זה יהיה על חשבון הספקולנטים!).

שנית,  גם אם הביטקוין בסופו של דבר יתבסס כאמצעי תשלום, כלל לא בטוח שניתן לדבר על מקור ביקוש יציב למטבע: ביקוש נובע מרצון להחזיק בביטקוין לאורך זמן, לא לבצע באמצעותו עסקאות, שבמהלכן מחזיקים בביטקוין לא יותר משנייה אחת.

שלישית, אף על פי שהיצע הביטקוין אכן מוגבל, ישנם כיום יותר מאלף מטבעות מבוזרים מתחרים, שמתבססים על אותה טכנולוגיה בדיוק. למעשה, ככל שמחירו של הביטקוין עולה, כך גובר התמריץ ליצור מטבעות מבוזרים אלטרנטיביים – והרשימה אכן צומחת מדי יום. הנדירות של המטבעות המבוזרים, אם כן, היא סינטתית. בעוד שאני לא יכולה לייצר בעצמי גרסאות חדשות ושונות של זהב (שערכו האינטרינזי נגזר מנדירותו הגיאולוגית), שום דבר לא מונע ממני לייצר גרסאות חדשות ושונות של ביטקוין.

מבחינה רגולטורית, אנחנו עדיין מצויים "במערב הפרוע" בכל מה שנוגע למסחר והשקעה במטבעות מבוזרים. אני לא צופה שהמצב הזה יימשך זמן רב. ואכן, הרגולציה רק הולכת ומתעבה. לפני כחודשיים הודיעה ה-SEC בארה"ב כי בכוונתה לפקח על הנפקת מטבעות מבוזרים לציבור כאילו היו ניירות ערך.  מספר שבבועות מאוחר יותר יצאה רשות ניירות ערך אצלנו בהודעה דומה. ההתערבות הממשלתית, בסופו של יום, צפויה להזיק לביטקוין ודומיו. ממשלות אמנם אינן מסוגלות לשלוט בהיצע הביטקוין, אך הן בהחלט מסוגלות לפקח, למסות (כלומר, לבצע דה-אנונימיזציה), ואפילו להנפיק מטבעות מבוזרים משלהן שידחקו את המטבעות החלוצים לשוליים. בעיני, זהו סיכון משמעותי נוסף שיש להביאו בחשבון טרם השקעה במטבעות מבוזרים.

אפילוג

אני לא רואה עצמי משקיעה בביטקוין או במטבעות מבוזרים. אני מכירה את עצמי, וזוכרת את מטרת העל שמלווה את תכנית ההשקעה שלי: להלום את הצרכים והרצונות הפיננסיים העתידיים שלי  מבלי ליטול סיכון בלתי הכרחי. אני יודעת שאינני מסוגלת, וחשוב מכך – אינני צריכה – להתמודד עם סיכון מסדר הגודל הזה בתיק ההשקעות שלי.

והסיכון בביטקוין עצום. במיוחד עכשיו, כשנראה שיש נתק הולך ומתרחב, בין העלייה באטרטקיביות של הביטקוין בעיני ספקולנטים שרק רוצים להחזיק בו, לבין מספר הצרכנים והקמעונאים שמשתמשים בו בפועל כמטבע. האופטימיסטים יטענו שהשווקים תמיד צופים פני עתיד, ולכן העלייה  הנוכחית במחיר הביטקוין משקפת את ציפיות השוק שהוא יצליח להיקלט כמטבע בתפוצה רחבה גם בעתיד. ההסבר משכנע יותר, בעיני, הוא שמחיר הביטקוין  (שמושפע ממומנטום וממצב רוחם של משקיעים) התנתק לחלוטין מערכו הפונדמנטלי.

קוראים ממושמעים של הבלוג הזה, שמפשטים ומייעלים את סגנון חייהם, צורכים מעט, חוסכים עשרות אחוזים מהכנסתם  ומשקיעים אותה בתיק השקעות מגוון הכולל נכסים בעלי תוחלת תשואה חיובית, צפויים ממילא להפוך למולטי-מיליונרים  — גם מבלי להסתכן בהשקעות ספקולטיביות מסוג זה.

 



אזהרה: אני משקיעה חובבת. אינני בעלת רישיון ייעוץ השקעות או כל רישיון פיננסי אחר. התכנים באתר אינם מהווים ייעוץ מקצועי או המלצה לביצוע פעולה בנייר ערך, ואין לראות בהם תחליף לייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו הייחודיים של כל אדם. כל המסתמך על המידע באתר מבלי להיוועץ באיש מקצוע עושה זאת על דעתו ועל אחריותו בלבד. אלא אם צוין אחרת, אני מחזיקה או עשויה להחזיק בניירות הערך הנדונים בפוסט. גלישתך באתר מהווה הסכמה מפורשת לתנאי השימוש.


רוצים לעזור?
אתם מוזמנים לשתף ולעקוב אחרי בטוויטר או בפייסבוק, או להירשם כדי לקבל את הפוסטים שלי ישירות למייל. בנוסף, תוכלו להשתמש בקישורי השותפים הבאים כדי לקנות באמזון, להוריד ספרי שמע, או להקים אתר אינטרנט משלכם (מדריך מפורט - כאן). תודה על תמיכתכם באתר. 

157 תגובות

  1. אייסיבי

    קניתי ביטקוין בינואר שלא השתמשתי בו באיזה 300 שקל עכשיו זה 300 דולר. יאי !

    • מכרת? כי כסף סופרים במדרגות.

      • אף פעם לא הבנתי את הביטוי הזה..
        רואה אותו באנשים מהתחום הרבה

        • הכוונה בביטוי הוא שכל עוד לא מימשת את הרווח אתה למעשה לא הרווחת כלום.

          נניח שרכשת נכס כלשהו בשקל.
          ביום ראשון מישהו הציע לך עליו מיליון שח אבל אתה לא מכרת אותו – האם יש לך מיליון שקל? לא!

          אם ביום שני אתה מחליט למכור את הנכס בהחלט יכול להיות שההצעה הכי טובה שתקבל היא 10 אגורות ושתמכור אותו בסכום הזה (אתה תעשה זאת אם למשל אתה חושב שהוא יימחק ביום שלישי או שאתה חייב כסף דחוף כבר ביום שני ולא יכול לחכות ליום שלישי).

          בתכלס העובדה שביום ראשון מישהו הציע לך מיליון שח על הנכס שלך לא הפכה אותך למיליונר כי בפועל קיבלת 10 אגורות…

          אותו הדבר עם ביטקוין – אם רכשת ב-13 דולר והיום מציעים לך 5000 דולר אבל אתה לא לוקח את הכסף אז בהחלט יכול להיות שכאשר תבוא למכור את הביטקוין שלך אתה תגלה שההצעה הכי טובה היא כמה סנטים…

          מה הסבירות שזה יקרה? אין לי מושג!
          זו החלטה שלך אם אתה רוצה לקחת את הסיכוי/סיכון או לא.

          • הבטוי לקוח מעולם משחקי הפוקר ששוחקו בדירות שונות בערים. רק כשיצאת מהמשחק ומהדירה והגעת לחדר מדרגות, אתה יכול לספור את הכסף וגם להיות די רגוע שהוא כולו שלך. והכוונה היא גם אל תספור את הכסף לפני שגמרת לשחק/להמר/לפדות השקעות כי עד שהוא לא סופית ביד, יכולים לקרות עוד המון דברים כמו שdaat99 הסביר.

    • להשקיע 300 ש"ח ולקבל 300 דולר זה לא השקעה. השקעת פרוטות, יכולת להפסיד את אותן פרוטות (אם זה היה קורה זה לא היה מזיז לך) וגם הרוחת פרוטות שלא שיפרו במאומה את מצבך הכלכלי.
      אבל האם היית מוכן לעשות צעד משמעותי: לקחת סיכון ולהשקיע מליון ש"ח בביטקווין בשביל האפשרות לקבל מליון דולר (או להפסיד את כל הכסף), אני לא הייתי מעז להסתכן.

    • מעניין לקרוא כתבה שלך על הנושא מהשבוע. יכול להיות שכן היה נכון להשקיע 5% מהתיק (ושכן תיהיה לו משמעות נפחית)

      • האם לדעתך היה נכון להשקיע בפקעת הצבעונים במהלך הבועה שנוצרה שם (עם תשואות מאוד דומות לביטקוין ועם חוסר ערך אינטרינזי מקביל)?

  2. אני מנסה להבין: נניח השקעתי 1,000 ש"ח בביטקוין בתחילת דרכו. לאחר 9 שנים בתשואה ממוצעת של 280% לשנה אותם אלף ש"ח שווים היום 165,000,000 ש"ח (מאה ששים וחמישה מליון) ???
    אם ככה לא 5% מהתיק ולא 1%, סתם במקום סוף שבוע בצימר (זול) בצפון – יכולתי להפוך למולטי מולטי מליונר תוך פחות מעשור ?
    שווה !

    • לא רק שטעית בחישוב…הרי מקור הבעיה במימוש להימור שלך. זהו הימור שהקזינו לא מתחייב לממש כשתבוא לפדות את המטבעות שאגרת.

      • איפה טעיתי?
        ובינתיים הפירמידה עדיין נבנית, אז יש מי שמוכן לפדות/לקנות.

        • רון, לפי ההיגיון בדיעבד הזה אתה יכול להיות משמעותית יותר מולטי מיליונר, כל שבוע יש הגרלה בלוטו על עשרות מיליוני שקלים, ותמיד יש רצף שזוכה!
          פשוט תקנה אותו לפני הזכייה ואז תהיה מולטי מליונר וכו….

          הבעיה זה לא להגיד היום "ואו בעבר היה רעיון טוב לקנות ביטקוין", אלא להבין האם מכאן והלאה זה הולך להמשיך לצמוח באותה הצורה, או אולי להעלם.

      • המימוש אפשרי, ובשביל סכום כזה אתה גם תטוס למקלט מס ותקנה אזרחות אם צריך. בשביל סכומים קטנים יותר צריך להשתמש באחד משני האתרים הישראלים שמאפשרים להמיר ביטקוין לשקלים ולהתייעץ עם רואה חשבון.

    • גם אני השתעשעתי עם הרעיון לשים איזה 1000 ש"ח על ביטקוין בתחילת דרכו כשהיה אחד לאחד עם הדולר, ואיזה שנתיים אחרי זה ראיתי שהגיע מחירו כבר ל-400 דולר, מה שאומר שהייתי יכול להיות מורווח באיזה 400% וזה כולה באיזה שנתיים, ושלא נדבר שהייתי יכול להמשיך לחכות ולהיות היום מיליונר עם רווח של איזה 3500%.
      אבל כל זה בתיאוריה וחכמת בדיעבד, מה זה עוזר לי עכשיו?
      ככל שהמחיר ממשיך לגדול ולהגיע לגבהים אסטרונומים גוברת בי התחושה שיכולתי לעשות מכה אבל כרגע זה יהיה חוסר אחריות להמר כי הבועה כבר נפחה הרבה מעל היגיוני והיא קרובה יותר להתפוצץ ממה שהיא היתה לפני 9 שנים…

    • תגובה לרון:

      ואם נניח היית משקיע 1000 ש"ח לפני 9 שנים, היית מממש עכשיו 165 מיליון? ברור!
      ואם היית מממש ב-165, לא היית מממש ב-80?
      ואם היית מממש ב-80, לא היית מממש ב-40?
      ואם היית מממש ב-40, לא היית מממש ב-20?

      נחסוך לך את המתח:
      אם היית רוכש ב-1000 ש"ח לפני 9 שנים, היית מממש ב-30,000 ש"ח ואני עוד לארג' איתך.
      בקיצור, בכל מקרה לא היית מולטי מיליונר.

    • בנוסף על זה, עשית גם טעות מתמטית. אם יש רווח ממוצע של 280% זה לא אומר שהכסף שלך הוכפל ב 10^2.8 כי מדדת ממוצע אלגברי ולא ממוצע גאומטרי. אם מניה עשתה 0% בשנה ראשונה ואז 1000% בשנה שניה ואני השקעתי 1000 שקל יש לי 10,000. אבל אם הייתי מודד ממוצע רווח לשנה הייתי מקבל 500% ואז 2^5=25 והייתי אמור להיות עם 25,000 שקל. הייתי צריך למדוד ממוצע גאומטרי שזה השורש הnי של מכפלת n הגורמים

  3. זאת פעם ראשונה שאני מסכים עם כל מילה שלך.
    אנשים חושבים ש"אי אפשר להדפיס ביטקוין" אבל שוכחים שאפשר לעשות אינסוף חיקויים… מה זה משנה אם נקרא לזה ביטקוין או לייטקוין?

    • ההבדל הוא פשוט: כל מטבע אחר הוא חיקוי.. ואין לו את רמת העניין או את התפוצה וההכרה של ביטקוין. לראייה, כבר לפני כמה שנים צמחו המוני מטבעות דיגיטליים שניסו לרכוב על ההצלחה של ביטקוין.. נחש מה קרה להם? הם צנחו ונעלמו מהשוק מפני שלא הציעו שום יתרון או עניין על פני המקור. לכן להם אין ערך או שערכם קטן יותר משמעותית (כמו לייטקוין, את'רום, או דוגקוין) וערכו של ביטקוין רק עולה אקספוננציאלית לאורך זמן. כן, גם עם הירידה הנוכחית.

      • גם לפייסבוק קמו הרבה חקיינים, והם נפלו כי פייסבוק היא המותג של רשת חברתית (גם כי פייסבוק מאד משקיעים באתר ובאפליקציה, אבל קודם כל בגלל שהם ראשונים וידועים). באותו אופן הביטקוין הוא המותג הכי חזק בתחום. סייג אחד – בפייסבוק, קצת כמו פקס, הערך צומח פשוט מכמות האנשים שאתה מכיר שמשתמשים באותו כלי. בביטקוין יש את זה אבל באופן חלש יותר.

      • העובדה שלביטקווין יש הרבה ענין, תפוצה והכרה היום – זה לא אומר כלום. גם העובדה שכל שנה מנבאים את נפילתו וזה לא קרה במשך 9 שנים – לא אומר כלום (אפילו אם זה יקרה כך במשך 100 שנה). כדי לטעון שהביטקווין טוב יותר ממטבעות אחרים אתה צריך להראות שיש לו איזה יתרון עליהם. נכון לעכשיו – אין לאף מטבע כזה שום יתרון על האחרים.

    • כל אחד יכול ליצור מטבע, אף אחד לא יכול לגרום לכל בעלי העסקים, הבורסאות והכורים בעולם לעבור למטבע הזה במקום או בנוסף לביטקוין. או שביטקוין יצליח, או שהוא יהיה כישלון, אבל אני לא מאמין שמטבע אחר יצליח יותר ממנו.

      • סתם מישהו

        קשה לדעת. ב 2010 גילו באג רציני בביטקוין. אם יקרה משהו דומה שוב (או איזו מתקפת האקרים גדולה מדי) – זה עלול לגרום לנטישה המונית של הביטקוין ומעבר לאת'ריום או המטבע השני הכי פופולרי שיהיה.
        יש גם לביטקוין חסרונות, למשל איטיות בוידוא עסקאות. מאוד יכול להיות שטכנולוגיה דומה אך טובה יותר תשתלט על השוק, ואולי באמת יהיה מטבע דיגיטלי נפוץ בעוד 10 שנים, אבל יכול להיות שזה לא יהיה ביטקוין.

  4. לא ברורה ההקבלה לזהב.
    אפשר להוציא מהאדמה גם חומרים אחרים שהם לא זהב. לברזל יש ערך משל עצמו, לניקל ולמולבידניום ערך משל עצמם.
    הם יכולים לשמש כחיקוי לזהב ולאצור ערך אך הם משמשים גם לדברים נוספים.
    נכון שאין למטעות קריפטו ערך בפני עצמם אלא רק ערך כפי שאנשים מוכנים לשלם עליהם. חסרות בועות במהלך ההיסטוריה למוצרים כמו הצבעונים, דוט קום, ונדלן, בהם אנשים היו מוכנים לשלם יותר מהערך האינטרנזי של המוצר או המנייה?
    אז יכול להיות שבעוד חמש עד עשר שנים המטבע ימחק אבל יכול להיות שהוא יאומץ בצורה רחבה יותר. לכן, במסגרת פיזור סיכונים על נכסים בעלי תנודתיות גבוהה, אני חושב שניתן (אני הקצתי כחצי אחוז מהתיק שלי) להקצות חלק כלשהו לאפיק השקעה ספקולטיבי במיוחד כמו זה.

    • ההקבלה לזהב מתבקשת, כי ביטקוין לא תלוי באירועים איזוריים, ולא מושפע מדירוגה של מדינה מסויימת. הוא "נכס" גלובאלי.

    • הזהב והכסף שימשו כאמצעי תשלום במשך אלפי שנים בגלל שהן מתכות נדירות ואין להם תגובות כימיות. היום הם אינם משמשים אמצעי תשלום אך תמיד הגלגל יכול להתהפך והן יכולות להיות אמצעי תשלום.
      בנוסף הן מתכות יפות.
      זהו יתרונן של מתכות אלו על הברזל והניקל.

  5. באמת שחבל. גם מטבע שמדבר באופן כל כך תואם לתפיסת עולמך – קניין פרטי, ביזור הכח…. וגם מטבע שאת עוקבת אחריו מאז היה בשער דו ספרתי. במקום לחפש הצדקות פסיכולוגיות למה זה בסדר שעשית את הטעות שאת ממשיכה לעשותה, תחפשי איפה החסימה שמפריעה לך להנות מרווחים שתפיסת עולמך הצודקת הייתה אמורה להעניק לך כפרי בשל.

    • 1. אסור לערבב השקעות עם אידיאולוגיה ומצפון. אני עקבית בעניין הזה.
      2. בלי קשר לסעיף 1, אני אוהבת את הרעיון הכללי המגולם במטבע מבוזר ואנונימי. כדי שמטבע כזה יוכל להנות מתפוצה רחבה, הוא חייב להפסיק להיות נכס ספקולטיבי. זו התזה העיקרית של המאמר ויש להצטער על כך שחלפה מעל ראשך.

      • להבנתי הדרך היחידה שמטבע כזה יהפוך להיות "לא ספקולטיבי" היא "להדפיס"
        ככמות הדרישה. ומכיוון שזה נוגד חלק גדול ממה שהמטבע הזה והפילוסופייה
        הקפיטליסטית שלך מייצגות זה לא יקרה.
        לדעתי ככל שהשוק של הביטקוין יגדל ככה המחיר שלו יתייצב בגלל שהכמות הקיימת תיהיה גדולה מהכמות שנרכשת מבחוץ.
        קיים סיכוי סביר(לדעתי סביר מאוד) שצורת התשלום הזאת תהיה תחליף ראוי לצורת התשלום הנוכחית עם הזמן. ומכיוון שבתחרות הרבה פעמים הראשון שיוצא לשוק(גם אם הוא פחות טוב) מנצח שווה להשקיע אחוז קטן מהתיק בביטקוין.

        • אורן יש לך טעות , בהרבה מקרים המוצר הראשון שיצא לשוק הפסיד בתחרות. דוגמאות: דאט קולה- הראשונים היו RC קולה, וקוקה קולה דרסה אותם. בארץ פלאפון הייתה דוגמה טובה יחסית . ויש עוד הרבה

  6. רשומה נהדרת! מסבירה בבהירות ובפשטות את העניין על יתרונותיו ומגבלותיו.
    ממה שהבנתי התייחסת לרגולציה בעיקר כסיכון, אבל יכול להיות מצב שבו הרגולציה דווקא תשחק לטובת הביטקוין והמטבעות החזקים האחרים בשוק, בכך שתדחוק לשוליים את המטבעות הקטנים הנוצרים מדי יום ולא מהווים חידוש משמעותי לתחום במקרה הטוב ותרמית במקרה הרע. רגולציה יכולה גם לתרום למיסוד הביטקוין ולהתעניינות של משקיעים מסורתיים בו, דבר שוביל להתחזקותו.
    נקודה נוספת היא מטרת ההשקעה בביטקוין: כפי שכתבת בכלל לא בטוח שהביטקוין יאומץ כמטבע וייעשה בו שימוש נרחב בעתיד, אבל יש אפשרות סבירה שהביטקוין ומטבעות דומים ימשיכו את מגמת העלייה בטווח הזמן הקצר (שנה למשל). אדם המעוניין להקציב חלק קטן מהונו למטרה ספציפית כלשהי (חופשה, קניית רכב, הגדלת התיק המסורתי, קורס נגרות) ולהגדיל אותו משמעותית יכול לדעתי לחשוב על שוק המטבעות הוירטאליים כאפיק מתאים להשקעה.

  7. מענין מרתק ומקיף. שכחת רק את החלטת ממשלת סין שהיא עם השלכות נרחבות.

  8. להשקיע עכשיו זה הימור בסיכון גבוה, אבל בתחילת הדרך זה היה הימור בסיכון יותר נמוך.
    השקעה של 5000 שקל כפול 15000 אחוז יוצא 750 אלף שקל לפני מס והמרות מטבע.
    הבעיה היא, איזה בנק יהיה מוכן לקבל את הכסף?

    • אפשר הסבר להדיוטות בבקשה?
      תודה

      • מטבע הביטקוין חשוד ככסף שמקורו בשוק השחור ואתה צריך למצוא בנק שמוכן "להלבין" את הכסף הזה בלי להדליק נורות אדומות שאתה מעלים מס וקשור בפלילים.

        • דיסקונט בתנאי שתראה את כל הפעולות שביצעת ותשלם מס רוחי הון

          • כמה ניירת וטרטורים הם דורשים בשביל שתוכל להפוך ביטקוין בשווי מיליון שח לשקלים וכמה שקלים יצאו לך מההרפתקאה?

  9. היי סולידית תגידי בבקשה האם היה לך בעבר בלוג על איך צריך לדווח למס הכנסה על מסחר בחו"ל אילו טפסים למלאת ומה למלא ואם אין לך בלוג כזה האם תוכלי לפרסם מידע על מה שישראלי צריך למלא אילו טפסים ומתי אם הוא סוחר בבורסת ניויורק

  10. יש יתרון לביטקוין על פני המטבעות האחרים שלא התייחסת אליו: אפקט הרשת. כמו שבגלל שפייסבוק כל כך גדולה, יהיה קשה להקים מתחרה לה, ככל שיש יותר משתמשים בו, לצרכנים ולבעלי עסקים עדיף להשתמש בו על פני אחרים. זה מגביר את האפשרויות של כמות צרכנים לחנות וכמות חנויות לקנות בהם ומייצב את המחיר (צריך הרבה יותר אנשים בשביל תנודה באותו גודל במחיר).
    אני לא חושב שזה מספיק כדי להבטיח שהוא יעבוד כמטבע ויש לו הרבה בעיות אחרות, אבל זה יתרון משמעותי שלו על אחרים.
    בכל אופן, גרייטר פולס וכו' יש עוד כל כך הרבה פולס וזה מפומפם כל כך חזק, שאני די בטוח שהסיכוי שזה יעלה ב90% גדול מהסיכוי שזה יפול ב90% ואם בכל עלייה משמעותית אני מוציא חלק מההון, אני ממש מפחית סיכון (בינתיים 100k₪ יצאו, עוד 60 בפנים על הימור של 6k).

    • בסוף אמרת נכון – זה הימור. וזו כל הנקודה של המאמר.
      מי שאוהב להמר, ביטקוין זה בשבילו.

  11. פוסט מעולה
    חשבתי המון האם לקנות נייר ערך שעוקב אחרי ביטקוין או ביטקוין כדי ליצור קורלציה הפוכה בין השוק. ההנחה שלי היא שכשיהיה משבר הערך של הביטקוין יקפוץ ולכן אוכל למכור ברווח ולקנות מניות בזול. אבל בסוף ירדתי מזה עקב הסיבות שרשמת לא בטוחה שאני בנויה לתנודתיות המטורפת הזו.

  12. מצחיק
    הזכרת לי את הכתבת אנטי ביטקוין הקודמת שלך
    אלו שלא קונים ב4 ו5 אלף דולר ייכנסו ב10 או 50 אלף דולר

    זה מתמטי

  13. אני אוהב את הכתיבה שלך, דורין, אבל בתור אחד שמושקע, קרא רבות על הנושא וגם כתב קצת, אני לא מסכים איתך. אולי זה גם בגלל שלאורך זמן, עם כל רכבת ההרים של ערכו של ביטקוין, המגמה הרווחת היא למעלה. ואני רואה בו כאפיק השקעה לטווח ארוך ולא לטווח קצר. את מסתכלת עליו יותר בדומה למניה, אבל הוא לא. לטווח ארוך אני מאוד מאמין בו ובכוחו, ועד כה הוכחתי כצודק בעניין

    • למה? ז"א למה עוד 20 שנה (נניי) ערכו ימשיך לעלות? איפה הערך הפנימי ברכישת ביטקוין?

    • ואני מאמין שהימור על הצבע השחור ברולטה היא השקעה לטווח ארוך ועד כה הוכחתי כצודק בעניין וגם קיבלתי דרינק חינם.

  14. כתבה יפה ומעניינת רק רק חבל שהיא ממומנת
    גם אני חשבתי כמוך ב 2009 ונישארתי בחוץ כשחברים שלי התעשרו על חשבון הסקפטיות שהייתה לי
    את תמשיכי לכתוב ואנחנו נמשיך לבצע כרייה למטבע המדהים הזה ונדבר עוד שנה

  15. יהודלה

    למטבעות אחרים ברשת הבלוקצ'יין יש ערך.
    לדוג' יש אתר קזינו שהוקם וניתן להשתמש בו רק עם מטבע הפאן. מטבע האיוטה הוא מטבע שמיועד למסחר מתקדם של הבתים והמערכות החכמות.
    כלל הנושא הזה באופן משמעותי מתממסד.

    • אכן נראה שיש מגמת "התמקצעות". לדוגמה: האתריום מתאים מאוד לחוזים חכמים, הלייטקוין לעסקאות מהירות, והזי-קאש והמונרו לאנונימיות מוגברת. ועדיין, איך פלוני, כמשקיע, יכול לדעת מראש על "איזה סוס להמר"? באופן אישי CoinyeWest נשמע לי כמו אחלה מטבע (יש דבר כזה, בחיי).
      [עריכה: היה דבר כזה. המטבע ננטש].

      • קורא הדוק

        ואם נגיד היה לך ETF שמשקיע בכולם ? (ראיתי שיש כבר ניסיונות ליצור אחד כזה)

  16. שמוליק

    “There is no such thing as an economic concept of token coinage.”
    — Ludwig von Mises

    עוד ב-1912, מיזיס הבין שביטקוין הוא לא כסף.

    קישור למאמר למה ביטקוין אינו יכול להיות כסף או מועמד להיות כסף בשל אי יכולת חישוב כלכלי http://peacefreedomprosperity.com/7776/inability-bitcoin-serve-rational-economic-calculation/

  17. סלומון דה גולי

    מסכים לחלוטין. רק הערה קטנה. כתבת: "אם יש סבירות גבוהה שערכו של המטבע יישחק במאות אחוזים בעוד שנה,". נכס לא יכול להישחק ביותר מ 100 אחוז. שחיקה של 100% תוריד ערכו של נכס לאפס.

  18. הייי דורין,
    פוסט מרתק ומקצועי מאוד. מאוד מעריך את זה שהקדשת אותו לנושא מאוד חשוב. אבקשה להגיב ברשתותך על נושא ה"ערך האינטרינזי" של הביטקוין. אתמצת לשלוש נקודות:

    אמ"לק: להסתכל על ביטקוין כמוצר השקעה זה כמו להסתכל על מטיל זהב ולראות משקולת

    1. ביטקוין הוא המצאה טכנולוגית שפותרת בעיה שמעסיקה את מיטב המוחות במדעי המחשב כפר מספר עשורים (בעיית הגנרלים הביזנטיים). לומר שלביטקוין אין ערך שקול לאמירה שלאינטרנט אין ערך בתחילת שנות ה90. מדובר במוצר טכנולוגי בתחילת דרכו.

    2. לביטקוין היה ביקוש גדול בקפריסים סביב המשבר שהיה למדיה ב2013, להודו סביב משבר המזומנים בתחילת השנה ובמדינה כמו וונצואלה עד היום. כשהמשטר המקומי לא יכול לעמוד מאחור ההבחטות המתנוססות על השטרות שהוא מנפיק, מטבע דיטילי מבוזר בהחלט מספק מקלט יעיל להון.

    3. ביטקוין משמש לתשלום עבור שירותי פרילנסינג ועוד מגוון של אתרים ש*כרגע* פועלים בדארקנט. כמו שYAHOO לא צפתה את גוגל שלא צפתה את פייסבוק.. ענקיות האינטרנט והפיננסים לא צופות את החברות שיצמחו מתחת לאף שלהן באמצעות התשתיות שמספקים מטבעות דיגיטליים.

    לסיכום, לביטקוין יש ערך טכנולוגי. כדי להבין את הערך דרוש ניתוח טכני. לדעתי ניתן להשקיע בביטקוין ולהתייחס לזה כאל השקעה בהון סיכון (סטארט-אפים). יש מוצר חשני ומיוחד שנותן פתרון לבעיות אמיתיות שקיימות בעולם. השאלה היא אם הוא יצליח לחדור לשוק באופן מאסיבי.

    • אז חקרנו על בלוקצ'יין והגענו למסקנה שזו הטכנולוגיה שתשנה את העתיד לבלי היכר.

      איך אנחנו יכולים לקחת את המידע הזה ולבחור את המטבע הספציפי מבין כל המטבעות הוירטואליים שהוא יהיה המטבע הסופי שהעולם ישתמש בו?

      הרי גם בהנחה וצדקנו והטכנולוגיה הזו באמת תשנה את העולם (לטובה) זה לא יעזור לנו בכלל אם נשקיע בביטקויין רק בשביל לראות את אתריום לוקח את הבמה או להיפך.

      מה דעתך?

      נ.ב.
      ניסיתי לכתוב זאת בבלוג שלך אבל הוא דרש רישום…

    • אתה מתבלבל בין ביטקוין לבין בלוקצ'יין, דורין התייחסה להבדל במאמר ואתה מתעלם ממנו ואכן טועה – ביטקוין הוא המטבע, בלוקצ'יין היא הטכנולוגיה. כאן מדברים על ביטקוין.

  19. טל וייס

    תיקון טעות טכנית: "בעולם הדיגיטלי, יהיה זה יקר ולא יעיל להטריח צד שלישי מסוים לתעד כל העברה דיגיטלית" – זה פשוט לא נכון. בעולם הדיגיטלי, אם סומכים על צד שלישי (בנק, בורסה, פיסבוק…) זה זול מאד לתעד כל פעולה. הבעיה היא שאנחנו לא רוצים לסמוך על אף צד שלישי עם הכסף שלנו. פרוטוקול הבלוקצ'יין מאפשר לנו לתעד כל טרנסאקציה בצורה מאובטחת בפרוטוקול מבוזר לחלוטין. אחת הבעיות הקשות בביטקוין היא שהפעולה הזאת *מאד* יקרה. המוני כורים עובדים מאד קשה, קונים המון ציוד ומבזבזים כמויות אדירות של חשמל כדי לתעד את ההעברות ולכן הם מתוגמלים בהנפקת מטבעות. למנגנון קוראים הוכחת עבודה (PROOF OF WORK).

  20. יהודור

    מסכים עם הכל, למעט נושא אחד שנראה שלא הרחבת לגביו. פוטנציאל הרווח אל מול הסיכון.
    נניח שיש לי תיק השקעות של מיליון שקל והשנה היא 2013. החלטתי להשקיע 99% ממנו באפיקים סולידים (לצורך העניין, תיק "שוקולד מריר") ואחוז אחד, עשרת אלפים ש"ח בביטקוין.

    נניח שאנחנו בפתחה של 2018 והביטקוין התרסק לחלוטין. נניח שהמסלול הסולידי סיפק רווח של 5% בשנה, ככה שה-990K שהשקעתי שווים עכשיו 1.23 מיליון. אם הייתי משקיע אז את ה-10K שלי בשוקולד מריר כמו את שאר הכסף, היו לי 1.25 מיליון. כלומר הפסדתי 12.5 אלף ש"ח.

    עכשיו, נניח שאנחנו בפתחה של 2018 והביטקוין לא התרסק. הוא שווה כמעט מחצית מה-5000$ שהוא הגיע אליו, 2500$ ליחידה. ב-2013 את הביטקוין קניתי ב-13$. ה-10K ש"ח שהשקעתי אז שווים עכשיו 2.5 מיליון ש"ח. התיק שלי שווה בסה"כ 3.75 מיליון.

    אז ברור שאף אחד לא אומר שהביטקוין ימשיך לעלות באותו קצב, ואף אחד לא יכול באמת לחזות את זה או להעריך מתי הבועה תתפוצץ. אבל הפער בין פוטנציאל הרווח לסיכון שבהפסד כולל לדעתי בהחלט מצדיק מחשבה רצינית.

    • תרשה לי להציג לך זוית ראייה אחרת:

      נניח שיש לי תיק השקעות של מיליון שקל והשנה היא 2013. החלטתי להשקיע 99% ממנו באפיקים סולידים (לצורך העניין, תיק "שוקולד מריר") ואחוז אחד, עשרת אלפים ש"ח בכרטיסי לוטו של הגרלות שונות.

      נניח שאנחנו בפתחה של 2018 וכרטיסי הלוטו לא זכו בכלום. נניח שהמסלול הסולידי סיפק רווח של 5% בשנה, ככה שה-990K שהשקעתי שווים עכשיו 1.23 מיליון. אם הייתי משקיע אז את ה-10K שלי בשוקולד מריר כמו את שאר הכסף, היו לי 1.25 מיליון. כלומר הפסדתי 12.5 אלף ש"ח.

      עכשיו, נניח שאנחנו בפתחה של 2018 וסך הזכיות שלי בלוטו עד לאותה הנקודה שווים עכשיו 2.5 מיליון ש"ח. התיק שלי שווה בסה"כ 3.75 מיליון.

      אז ברור שאף אחד לא אומר שכטיסי הלוטו שאני ארכוש ימשיכו לזכות באותו קצב, ואף אחד לא יכול באמת לחזות את זה או להעריך איזה כרטיסים לא יזכו בכלום. אבל הפער בין פוטנציאל הרווח לסיכון שבהפסד כולל לדעתי בהחלט מצדיק מחשבה רצינית.

      **הערה**
      זו רק הצגה של דעתך במראה – אני לא מאמין בזה ולא עושה את זה

      • יהודור

        מקבל את ההשוואה.

        אם אתה באמת מאמין שהסיכוי להרוויח מביטקוין זהה לסיכוי להרוויח מהגרלת לוטו, אין לי מה להתווכח איתך, ומהאמונה שלך אתה עושה את הבחירה הנכונה. אני מאמין שמדובר בסיכוי גבוה בהרבה, ואם תשווה היסטורית את אפיק ההשקעה "לוטו" לאפיק ההשקעה "ביטקוין" תיווכח שלפחות עד עכשיו עובדתית מדובר באפיק השקעה עם סיכוי הרבה יותר טוב.

        • ואם תשווה היסטורית את אפיק ההשקעה "לוטו" לאפיק ההשקעה "מטבע קריפטו אחר שנמחק ולא קוראים לו ביטקוין"…

  21. תודה. פעם ראשונה שהצלחתי ממש להבין את המושג ומה זה כורים וכד'…

  22. בדיוק בזמן, תודה רבה רבה!!!

  23. השקעה בביטקוין היא אכן הימור, ולכן לא קשורה לתיק ההשקעות שלכם באופן ישיר. לא רואה סיבה "לגוון" את תיק ההשקעות בביטקוין, הוא עדיין לא מחליף זהב או נכס אחר ואין לו קורלציה ישירה עם ניירות רגילים.

    אם אתם מבינים איך ביטקוין עובד ומאמינים שהוא באמת עתיד להיות מטבע בינלאומי (כמוני), אז הגיוני שתקנו ביטקוין לטווח הארוך – אם הוא באמת יהיה מטבע גלובאלי ובשימוש נרחב הערך שלו בודאות יעלה במאות אחוזים נוספים. בכל זאת מדובר במטבע ללא אינפלציה.

    אבל בניגוד למניות-אג"ח-נדל"ן, קיים סיכוי מאוד אפשרי של אובדן טוטאלי של הכסף שלכם. ביטקוין מאוד דומה לסטארטאפ במובן הזה – המטבע יהיה הצלחה או כישלון מוחלט.

    במובן מסוים הייתי אפילו מייחס קניית ביטקוין למותרות. הוא נפרד לגמרי מתיק ההשקעות שלכם ושייך להוצאות המחיה (לקטגורית הפנאי). לי אישית ביטקוין מספק הרבה מאוד תעסוקה ועניין.

  24. מעניין תודה.
    כמה שאלות נקודתיות עלו לי בהקשר של מה שכתבת.
    1. ניכר שאת מאמינה שיש ייחוד בטכנולוגיית הבלוקצ'יין כטכנולוגיה – בהנחה שהטכנולוגיה הזו תשאר, סביר להניח שהקונספט הזה יצטרך לרוץ על תשתית מסויימת כל שהיא, את לא מאמינה בביטקוין, בסדר אז איתריום, לא מאמינה בו, גם סבבה, אם המשקיעים הספקולנטים מאמינים שהטכנולוגיה תישאר, הם פשוט לא יודעים על בסיס איזה מטבע. מה רע בהשקעה במטבעות מתוך אמונה שהתשתית של אחד מהם יהווה הבלוקצ'יין שעל גביו יבנו פתרונות אחרים שיהנו מהיתרון של הבלוקצ'יין.

    2. מה הערך האינטרינזי של אינטרנט? איך מודדים את זה? האם השקעה בחברות שנגעו לאפשר את תשתית האינטרנט גם היא דומה בעיניך לאותו הספוקלטיביות? בהנחה שאנשים שקונים את המטבעות הוירטואלים האלו מסתכלים על קניית המטבע שלהם כדרך שלהם להשקיע/לקנות חלק/לאצור ערך מהאמונה שלהם שטכנולוגיית הבלוקצ'יין של המטבע הזה תשאר.

    שואל לגמרי מסקרנות לא יודע מה העמדה שלי לגבי המטבעות האלה. ואני כרגע לא מושקע באף אחד מהם.

    • רק דעתי האישית:
      1. הבעיה היא לדעת להשקיע דווקא במטבע שהצליח להפוך ל-"מטבע העתיד".
      עד כמה שאני יודע אני אשקיע בביטקוין ואיתריום אבל בסוף מה שיהפוך ל-"מטבע העתיד" על הטכנולוגיה הזו הוא דווקא "נויטקיב".
      הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה ובאמת קיבלנו "מטבע עתידי" על בסיס הבלוק צ'יין אבל אני הפסדתי את כל הסכף ש"הימרתי" בו על ביטקוין ואיתריום.

      אתה צריך לא רק להיות צודק לגבי הצלחת הטכנולוגיה אלא להיות צודק גם בבחירת המטבע הנכון.
      אני באופן אישי חושב שהטכנולוגיה תוכיח את עצמה בעתיד אבל אין לי שמץ של מושג איזה מטבע יהיה המטבע הנכון.

      2. תשים לב שהשקעה בחברות שמאפשרות את תשתית האינטרנט היא לא השקעה באינטרנט עצמו אלא ביכולת של החברות לגבות תשלום מאנשים כמוני וכמוך תמורת הספקת שירותי אינטרנט.
      עקב כך לא רלוונטי אם יש או אין ערך אינטרינזי לאינטרנט עצמו כי ישנו ערך אינטרינזי ליכולת של אותן החברות לגבות ממני וממך תשלום עבור השימוש באינטרנט.

      אם יהיו חברות שיגבו תשלום עבור שימוש בטכנולוגיית הבלוקצ'יין (דבר שנוגד את החזון שלשמה היא נוצרה) אז לחברות אלו יהיה ערך אינטרינזי ושם נוכל להחליט אם אנחנו מעוניינים להשקיע בהן תמורת אותו הערך או לא.

      • ראיתי שאתה בקטע של מראות:

        ונניח שהיינו קופצים עכשיו 10 שנים אחורה, והדיון היה על שילוב טלפון ומחשב במוצר אחד, קרי סמארטפון…

        הבעיה היא לדעת להשקיע דווקא בחברה שתצליח להפוך ל-"יצרנית העתיד".
        עד כמה שאני יודע אני אשקיע באפל וסמסונג, אבל בסוף מי שתהפוך ל-"יצרנית העתיד" של הטכנולוגיה הזו תהיה דווקא "נוקיה".
        הטכנולוגיה הוכיחה את עצמה ובאמת קיבלנו "מוצר עתידי" על בסיס הרעיון אבל אני הפסדתי את כל הסכף ש"הימרתי" בו על אפל וסמסונג.

        בקיצור, קנה סל.

        • האם אתה יכול להציג לי "סל מטבעות קריפטו" שהיה קיים לפני עשור שיכלתי לרכוש?

          האם אתה מתחייב שאם אני ארכוש את כל מטבעות הקריפטו שקיימים היום בסוף המטבע שיצליח לשבור את השוק הוא דווקא המטבע שיושק בעוד יומיים ולא קיים בתיק שלי?

          תיאוריה זה נחמד אבל אם אין דרך ליישם אותה במציאות זה לא עוזר לחשבון הבנק שלנו…

          • לפעמים המוצר המנצח הוא לא המוצר הטוב ביותר אלה הראשון שיצא לשוק(חלונות של microsoft מול apple). וזה לדעתי מה שהופך ויהפוך את ביטקוין לסוס המנצח.

  25. פוסט נהדר. בכל זאת חושב ששווה "להמר". עד עכשיו זה עלה – אין סיבה שדווקא עכשיו זה יפסיק. אם תפסידו – תפסידו 100% מהכסף, אם תרוויחו – אתם יכולים להרוויח גם 1000%. שווה לנסות.

  26. מסכים עם כמעט כל מה שנכתב כאן, אבל רוצה להעיר שני דברים:
    א. המשפט שנכתב כאן לגבי תאוריית הפורטפוליו האופטימלי הוא נכון אך בעיני לא מפורט מספיק. התיאוריה אומרת, שבהנחה שהקורלציה בין תיק המניות שלי ובין מחירי הביטקוין היא לא מושלמת (והיא אכן לא מושלמת), ובהנחה שהביטקוין עומד באילוצי תשואה מסויימים לא מחמירים במיוחד (גם ההנחה הזאת לדעתי נכונה במציאות ביחס לתיק השקעות סטנדרטי), אז שילוב אחוז מסויים של ביטקוין בתיק שלי יכול להקטין את הסיכון של התיק, מבלי לפגוע בתשואה (אולי אפילו לשפר אותה, מי יודע?…). מה שחסר במשפט הזה הוא ה"כמה", כמה אחוז מהתיק להקדיש לאותו ערך? הכמה הזה יכול להיות פרומיל, ויכול להיות גם שלילי (אולי צריך לפי התאוריה להחזיק את הביטקוין בשורט?). הערכה שלי, וכאן אני קצת מנפנף בידיים, שאם ניקח פורטפוליו סביר, ונעשה את החישוב, נקבל שהיות שהביטקוין הוא כל כך תנודתי ההמלצה תהיה לשלב אחוז מאוד קטן של ביטקוין בתיק – ואפשר שזה הדבר הנכון לעשות. אולי להשקיע חצי/רבע אחוז מהכסף בביטקוין זו החלטה חכמה? אני מתפתה להגיד שכן.
    אבל העול הכרוח בהתעסקות הטכנית של השקעה בביטקוין הוא כנראה גדול מדי עבורי בשביל השקעה של רבע אחוז מהתיק. לעומת זאת, אם יש ETF עם דמי ניהול לא הזויים שיכול לחסוך ממני את כאב הראש, אני חושב שהייתי הולך על זה. אם אכן יש כזה, אז סולידית בודאי כבר יודעת טוב ממני את הפרטים. אשמח לשמוע.

    ב. תאורית הערך האינטרינזי היא כולה מעורפלת, ובאופן שאני מבין אותה, אינה עומדת במבחן המציאות. אם זהב היה מתומחר לפי השווי "התעשייתי" שלו אז מחירו היה נמוך פי כמה ממחירו במציאות. אני חושב שסולדית מעבירה את הנקודה נכון, בכך שהיא מדגישה את העובדה ש"ערך אינטרינזי" הוא דבר שניתן להגדיר בהרבה מובנים (מה שהופך אותו במידה מסוימת, לחסר משמעות). ניתן, אם כן, להגיד שהערך האינטרינזי של הביטקוין נובע ולו רק מהאפשרות שיום אחד אנשים באמת ישתמשו בו ונוכל לצבור ביטקוין בחשבון הבנק הפרטי שלנו. איך מתמחרים את זה? ואיך מתמחרים את האפשרות שבעוד X שנים יהיו מחשבים קוונטים וכריית מטבעות תהפוך להיות משחק ילדים והביטקוין יפול לאינפלציה משוגעת? ואולי טכנולגיית הביטקוין גם היא תשתכלל? אי אפשר לתת "ערך אינטרינזי" שמגלם בתוכו את כל התרחישים האפשריים, זה דיון פילוסופי שלא מתכנס לשום מסקנה. ובואי נהיה מציאותיים – אנחנו לא באמת יכולים לעשות הרבה עם בושל תירס באיזה חווה בדרום ארה"ב או עם חבית נפט באבו דאבי, אלא למכור אותם למישהו אחר..

    • דיאגול

      למיטב ידיעתי האחים וינקלובס ניסו להנפיק איזה ETF מבוסס מטבעות קריפטוגרפיים ובסוף לא הצליח להם העניין, לא זוכר אם בגלל בעיות רגולטוריות או אחרות.
      אני קצת מתפלא שעוד לא הזכירו את השימוש האופנתי האחרון שהיה לביטקוין. המתקפות הכופר שהיו לאחרונה אמצעי התשלום שדרשו ההאקרים היה בדרך כלל ביטקוין. דבר שנותן לו ערך אינטרינזי מסוים. כיוון שמי שרוצה לפתוח את המחשב שלו בדרך כלל יצטרך להסכים גם על מחיר גבוה יחסית בשביל שיוכל להשתמש במחשב שלו. יש אפילו שמועות שחברות מסחריות גדולות מחזיקות מראש ביטקוין למקרה שיותקפו בשביל להיות מוכנות לתרחיש כזה.

  27. יחזקאל

    כתבה מרתקת, אבל מתעלמת מנושא חשוב ביותר: הביטקוין הוא אנונימי ומאפשר חופש ממס.
    בעולם שמאחד שורות נגד ההון השחור, הביטקוין הוא אלטרנטיבה הגיונית.
    כל כסף בבנק מדווח, גם אם הוא במדינה זרה, ובסופו של יום יגיע לידיעת רשויות המס – הביטקוין לא!
    אם נניח שעשרים אחוזים ממהון בעולם הוא שחור, לאן ההון הזה ילך?
    חלק ילך לכספת ושם יאבד 2% מערכו כל שנה בשחיקה אינפציונית.
    חלק ילך לתרגילי מס שילכו ויהיו יקרים מסובכים ומסוכנים.
    וחלק ילך לביטקוין.
    יש לזכור שכל המטבעות הידועים (דולר, פרנק שויצרי, יורו…) כולם איבדו מעל 90% מערכם במאה השנים האחרונות.
    הסיבה לכך היא למדינה קל יותר להדפיס כסף מאשר לצמצם תקציב, כך שמובטח שהתהליך יימשך.
    הצלחת הביטקוין תלויה אך ורק באמון המחזיקים בו וזו שאלה מתחום הפסיכולוגיה החברתית ולא מתחום הכלכלה.
    אין לאיש בעולם אפשרות לחזות את אמון המשקיעים בביטקוין.

  28. 2 תיקונים: הכורים לא יסיימו את עבודתם כשכל ה-21 מיליון המטבעות (ברח לך 0) יימסרו לשוק, אלא יתחילו להרוויח מדמי העסקה/טרנזקציה. המטבע לא ייגמר היות ואפשר לחלקו לסטושים בודדים.
    יש דרך היום לשלם על *כל* מוצר בעולם בביטקוין, דרך כרטיס אשראי. חפשי tenX.
    יחד עם זאת, ההימור האישי שלי הוא על א'תר.

    • אהא, אבל זה יוביל לבעיה חדשה. איך מאזנים בין התלות ההולכת וגוברת בכורים מצד אחד, לבין הרצון לשמור על עלויות עסקה נמוכות (שהן היתרון היחסי של הביטקוין)? בנוסף, זה יוצר מעין בעיית נציג של הכורים עצמם אל מול שאר קהילת המשתמשים.

      • זאת הגאונות שמאחורי הפרוטוקול – הצורך בכורים או מורכבות הכרייה משתנה דינמית בהתאם למספר השחקנים והטקנזקציות. רוצה לומר – אם יש מעט כורים הם עדיין יצליחו לכרות במהירות הנדרשת. אם יצטרפו כורים חדשים, הכרייה תהפוך קשה יותר.

  29. דיוק חשוב:
    פעולת הכריה כשלעצמה (יצירת בלוק נוסף עם העסקאות האחרונות) אינה צורכת כח חישוב רב.
    המנגנון המשותף של הבלוקים ברשתות הציבוריות (ברשתות פרטיות זה שונה) כופה על הכורה ביצוע של חישוב מיותר כדי להשיג קונצנזוס סביב הבלוק החדש.
    כאשר כח העיבוד גדל והחישוב נעשה מדי מהר (בהתאם להגדרת הרשת), דרגת הקושי עולה.

    כעת ישנם דיונים ותוכניות למציאת פיתרון זול ויעיל יותר להשגת קונצנזוס.

    אני מעריך שהעתיד של הבלוקציין יהיה בשימוש בין קונצרנים גדולים ואנחנו נהנה מהטכנולוגיה באמצעותם. לדוגמה העברה בנקאית תהיה זולה יותר מכיוון שהבנקים ישתמשו בטכנולוגיה זולה ובטוחה.

    תודה על הפוסט(ים) המרתק(ים)

  30. אוי דורין דורין, מסכנה שלי. עוד ב2013 הבאתי טיעונים לפוסט האנטי-ביטקוין שהיה לך, והתעלמת מהם. אז לא אטרח שוב לתת טיעוני נגד לטיעונים הצרים שנתת בפוסט הזה נגד ביטקוין.
    תשמעי, אני גם סולידי, ובזכות ההשקעה שלי בביטקוין אז, היום אני פאקינג מולטי מליונר. הגעתי לעצמאות כלכלית לפני גיל 30, במקום לחכות לגיל 45 עם השקעות סולידיות. אפשר לראות בבירור שהסתייגות שלך מהטכנולוגיה היא רגשית ("המטבע הארור") ואת רק אוכלת את הלב שלא נכנסת ושאת לא מצליחה להאמין בנושא. אני גם רואה שאת מתעלמת מהתגובות האינטלגנטיות שכתבו פה, אבל כן מתייחסת לתגובות הדביליות. אז תראי, אני לא הולך לבזבז זמן בלנסות לשכנע אותך, אבל אני מקווה ששאר הקוראים שלך לא ישתכנעו מהטיעונים החלשים שלך נגד המטבע. מאוד קל לך להיות נגד כשאת כבר מסודרת, אבל אחרים גם רוצים להיות מליונרים, וזה לא הוגן להשליך את האנטי שלך על תיקי ההשקעות של אחרים. בקיצור, אם מישהו קורא את זה, אני ממליץ בחום לבדוק לעומק את הנושא. עושה רושם שהשקעה בביטקוין היא אחת ההשקעות הפיננסיות הכי רווחיות שנוכל לעשות בחיינו, חבל לפספס.

    • אם אתה סולידי, אז בוא נזרום איתך ונניח שאתה סולידי-ריסקי והשקעת 10% מהתיק בביטקוין.
      ונניח שיצאת בפיק לפני הירידה האחרונה ועשית פי 100 על ההשקעה.
      כלומר אתה הכפלת פי 10 את ההשקעה, ועוד פירורים על יתר התיק.
      אז אלא אם כן היית מיליונר כבר ב-2013, היום אתה אתה אולי עצמאי כלכלית אבל בטח לא מולטי מיליונר 🙂

    • מולטי מיליונר וטרול.
      באמת יפה לך.

    • אתה כותב שאתה גם סולידי אבל אתה לא, כי הימרת על ביטקוין. אתה גאמבלר כמו כל מהמר רולטה מצוי. זה בסדר, זה רק לא "סולידי".

      גם אם נאמר שהימרת על ביטקוין והצלחת, זה עדיין לא הופך את זה להשקעה- זה עדיין הימור, שבמקרה הצליח ויכול עוד להיכשל כי לפי הלהט שלך והנסיון להכניס משקיעים נוספים אתה עדיין מושקע שם וזה אומר שאין לך כלום ביד, ואם הייתי גאמבלר הייתי מהמר שאתה לא מליונר ולא נעליים, אתה לחוץ ונרגש מדי בשביל מישהו שכבר עשה את זה.

  31. כתבה מעניינת וחשובה ודיון מעניין בעקבותיה. אני לא מסכים עם המסקנה של הסולידית, אני אישית סבור שלטכנולוגיית הבלוקצ'יין יש עתיד ושאת'ריום הוא מימוש טוב יותר שלה מאשר ביטקוין. אין ספק שכרגע אנחנו נמצאים בעידן המערב הפרוע עם מטבעות חדשים שצצים יום יום וממשלות שמנסות לעשות שריר. אבל אינדיקציה טובה לכך שהטכנולוגיה הולכת ומקבלת לגיטימציה היא העובדה שגופים פיננסיים גדולים נכנסים למשחק (על גבי את'ריום) ומנסים לבנות סוג של בלוקצ'יין במסגרת המערכת הפיננסית הקיימת.

    • גופים פיננסיים גדולים נכנסים לכל משחק שבו הם יכולים להעביר הון מהאדם הפשוט אליהם.

  32. דבר אחד אני לא מבין –
    כסף אמיתי נוצר בתהליך איטי של סחר חליפין, לאחר מכן סחר במתכות בעלות ערך עצמי, לאחר מכן שטרי חוב מגובי זהב, ורק בסופו של דבר כסף פיאט.
    התהליך של המעבר מכסף מגובה זהב לכסף פיאט נוצר כבר אחרי שלשטרי המזומנים מגובי הזהב היו בעלים חוקיים. כלומר, המדינה בכוחה המחייב לקבל את כסף הפיאט כהילך חוקי לא העבירה ממון של מישהו למישהו אחר ביצחרת יש מאין, אלא קיבעה מצב קיים שנובע מהון אמיתי שנרכש כתוצאה מעבודה אי אז.
    לעומת זאת הביטקוין נוצר יש מאין. למה שאני אשלם למישהו שכרה ביטקוין? איזה ערך מהותי יש לביטקוין שאיזה מישהו עבד קשה וכרה? בניגוד לזהב שאפשר לעשות ממנו תכשיט, מה אפשר לעשות עם ביטקוין? האם הוא מייצג ערך אמיתי??

    • עם הביטקוין עצמו אתה לא יכול לעשות כלום וזו בדיוק הנקודה של הסולידית.
      לעומת זאת עם טכנולוגיית הבלוקצ'יין עצמה אפשר לעשות ה-מ-ו-ן.

      העובדה שאפשר לעשות משהו עם טכנולוגיית הבלוקצ'יין לא עוזרת לנו במאומה לדעת לנחש איזה מטבע בסוף ינצח את כל השאר וישרוד.

      זה דומה במדוייק לבועת הדוט-קום.
      אחרי שנים של עליות של כל המניות עם "דוט קום" בשמן רק בודדות הצליחו לייצר ערך עצום למשקיעים בעת התפוצצות הבועה.

      אף אחד לא טוען שהאינטרנט לא שינה את העולם אבל מי שטוען שהוא ידע בשנת 1980 שדווקא מייקרוסופט, גוגל ויאהוו יכבשו את האינטרנט מטעה בעיקר את עצמו…

      מי זוכר מנועי חיפוש כמו altavista, ask jeeves ועוד?
      איפה אותם מנועי חיפוש היום?

      היו משקיעים שהימרו בכספם על אותם מנועי חיפוש וכל כספם הלך לאבדון למרות ההצלחה האדירה של מנועי החיפוש בהובלת גוגל.

      • "מי זוכר מנועי חיפוש כמו altavista, ask jeeves ועוד?
        איפה אותם מנועי חיפוש היום?"

        מי זוכר את Netscape (עם המגדלור…)?

  33. ״הזהב כיחידה חשבונאית הניתנת לחלוקה ולספירה״ – הזהב דווקא כן ניתן לחלוקה וספירה ביחידות קטנות מאוד. קיימים בשוק מטילים ומטבעות המכילים גרם אחד של זהב, ואם השוק יאמץ אותו מחדש לטובת מסחר יומיומי ניתן לייצר גם מטבעות שמכילים חלקי הגרם.

    ״הערך האינטרינסי של הזהב נובע מנדירותו״ – לא נכון. עצם העובדה שדבר מה הוא נדיר אינה מקנה לו ערך. לדוגמה, במגירת הסכו״ם שלי ישנם שלושים מזלגים תקינים ומזלג אחד עקום. המזלג העקום הוא ללא ספק נדיר ביחס למזלגות התקינים, ובכל זאת הוא אינו בעל ערך רב יותר מהם. ערך אינטרינסי נובע אך ורק משימושיות. כך למשל לזהב ישנם יישומים תעשייתיים בענפי האלקטרוניקה, תכשיטנות, רפואת שיניים וכדומה.

    זה נכון שהנדירות של הזהב משפיעה על מחירו באמצעות מנגנון הביקוש וההיצע. היות וההיצע מוגבל המחיר לאונקיה גבוה יותר מכפי שהיה לו הזהב היה נפוץ בקליפת כדור הארץ כמו ברזל. אבל גם אם הזהב היה נפוץ יותר הוא עדיין היה בעל ערך, בשל תכונותיו הפיזיקליות (אינו מחליד, אינו רעיל, מוליך חשמל, מחזיר אור וכן הלאה), אשר הופכות אותו לשימושי.

    • נכון שלזהב יש שימוש בתעשיות הייטק וחלל
      רק אני מטיל ספק אם השומרים החיטים והכנענים ידעו זאת
      קופי האדם נדלקו על היופי והנדירות
      כך הלבנים קנו אדמות שבטים אינדיאנים בארהב בעזרת חרוזים צבעוניים ….

      לזהב אין הגיון כלכלי זו פשוט בועה שרוכבת על התנהגות טיבעית בת עשרות אלפי שנים.
      לא אתפלא שקופי האדם שהיו אדישים לזהב נכחדו באבולוציה ולא העבירו את הגנים הלאה מה שמביא בימנו
      אנשים אינטליגנטים להשקיע בתיק של 25% זהב

  34. כסף היה פעם אג"ח מגובה (זהב) מדינה
    אבל הגיבוי( זהב ) הינו פיקציה למה זהב הוא בעל ערך ? כי קופי האדם חמדו אותו והוא נדיר

    אין לו ערך אינטרינזי, אין לו חשיבות אמיתית
    בחיי היום יום (בניגוד לדלק וסחורות)
    או בעלות על אמצעי יצור / טכנולוגיה

    הניסיון מלמד שניסיון לייצר מוצר בעל ביקוש דומה באופן מלאכותי (צבעונים) נכשל
    לביטקוין יש את היתרון שהוא נדיר בניגוד לצבעונים ….

    אבל באותה מידה גם צמידי פאנדורה ויהלומי סברובסקי

    זו ספקולציה שלא צריכה לעבור את הסכום שבו המשקיע מקדיש בהוצאותיו למשחקי הימורים

  35. אמא של הבועות.
    רק להיכנס לפורומים ולראות מה הולך שם. ילדים עם אנגלית שבורה מעריצים את המטבע, מספרים סיפורים ומחליטים מה המחיר יהיה מחר/עוד שבוע/שנה/מתי הנפילה תפסיק ובאיזה מחיר.

    ביוטיוב אפשר לראות רק מה thumbnail שכל הסרטונים הללו על הביטקוין לא שונים מבלוגרים שמפרסמים את היוגורט שהם אוכלים ואת מסע השופינג עם החברות, סרטוני clickbait עם 0 תוכן ורק דיבורים פאטתיים שברור לגמרי שהם חסרי ערך. התגובות כמו של כת בכל הסרטונים הללו, משבחים את המטבע האלוהי, ומקללים מי שאומר ההפך.

    למי שיצא ללחוץ על כמה אתרים שקופצים בפרסומות בפורומים הללו ולראות את ה 'ico' שלהם, זה פשוט בדיחה לא מצחיקה. ב landing pages האלה השורה השלישית ב bold זה INVEST NOW
    כל אחד כותב איזה משפט עם 3-4 buzzwords על הטכנולוגיה שאין לו, לכולם יש את אותה וריאציה של עיצוב- רשת שמחוברת ומשהו גלובלי, 'roadmap' שאומר שבינואר 2018 המוצר שלהם ייצא לשוק, דף של מי אנחנו שמראה company advisorsשהם לא יותר מילדים בני 25 שאני בספק אם יש להם ידע בסיסי. ראיתי ICO שאומר שעוד יומיים הם שורפים כסף וכך כל מי שמשקיע ירוויח!! (מישהו שמע על דבר כזה? שורפים מטבע וירטואלי שהם הנפיקו לפני חודש כדי שכולם ירוויחו ואין מפסידים)(לדוג' ע"י שליחת המטבעות לארנק בלי מפתח.גם מי מבטיח שזה לא הארנק של בעל האתר?)
    בכל האתרים יש שעון עצר כאילו זה סוף העולם ועליי זה פשוט לא עובד.
    משום מה אי אפשר לפרסם תגובה יותר ארוכה כי הכפתור של 'להגיב' נעלם מהמסך. עוד כמה משפטים בתגובה הבאה

    • אפשר לראות אתרי הימורים של ביטקוין- דברים לגמרי שנות ה 90 של האינטרנט: spin the bitcoin, bitcoin dice, something that makes noise and lets you gamble if the number they are about to show will be higher than X or lower..

      ברור שיש כאלו שהרוויחו ומרוויחים, גם מבועת האינטרנט נוצרו המון מיליונרים חדשים, אבל אין לי שמץ של ספק שמדובר בחברות שמוכרות אוויר.

      (ה blockchain עצמו זה משהו אחר, וגם סביבו כל ההייפ מוגזם לדעתי, חתימה דיגיטלית על מסמכים קיים כבר המון שנים,ובנוגע להוזלת עלויות של העברה בנקאית ולחתוך את ה middlemen קמו, קמים ויקומו המון סטארטפים שעושים בדיוק את זה, הדרך היחידה והטובה ביותר זה לאו דווקא מה שמציע הביטקוין.
      בנוסף יש התעלמות מהמון בעיות אבטחה (עם הידע הדל מאוד שיש לי בהצפנה כבר תוך כדי קריאת המסמך
      על הביטקוין יצא לי לתהות על כמה בעיות ואספקטים שבכלל לא מדברים עליהם לא שם ולא בפורומים של מפתחים, כאן זה לא המקום לפרט יותר מדי, ובכלל, עדיף שלא תקחו את דברי ברצינות.

    • אם אתה רוצה לכתוב תגובות ארוכות אז תכתוב את כל התגובה וכשתסיים תבצע את הפעולות הבאות:

      1. לחץ על CTRL+A בשביל לבחור את כל הטקסט שכתבת.
      2. לחץ על CTRL+X בשביל לגזור את כל הטקסט שכתבת כדי שהוא יהיה שמור בזיכרון שלך ויעלם מתיבת התגובה באתר – בפעולה זו הגודל של התיבה יתכווץ ויחזיר את כפתור התגובה.
      3. לחץ על CTRL+V בשביל להדביק את הטקסט מהזיכרון בחזרה לתיבת הטקסט של האתר בלי לחשב מחדש את הגודל שלה וישאיר את כפתור התגובה זמין ללחיצה.

      תיהנה.

      • הטריק לא עובד בטלפון….. 🙁

        • דווקא עבד בטלפון שלי – אתה רק צריך "מקלדת וירטואלית" שתומכת בפקודות האלו.
          אני אישית משתמש באפליקציית "Hackers Keyboard" כמקלדת וירטואלית.

  36. רון הדבורון

    הערה לגבי העובדה שאי אפשר להשתמש בביטקוין לקניות באמזון וכו – באותה מידה גם אי אפשר להשתמש בהרבה מטבעות פיאט אחרים מה שכן אפשר לעשות זה להשתמש בויזה / פייפאל שממירים את המטבע המקומי נאמר לדולרים שכן מתקבלים באמזון וכו. באופן דומה יש כרטיסי אשראי שניתן להטעין אותם בביטקוין (לדוגמא Monaco) ואין בעיה לשלם איתם באמזון ואפילו במכולת השכונתית. זה פתרון מספק לעת עתה ויתכן שבעתיד גם ניתן יהיה לשלם בביטקוין או מטבע דיגיטלי אחר (אולי של אמזון?) ישירות.

  37. חשבתי להגיב ולכתוב באריכות על הטעויות הטכניות במאמר וגם על אי ההבנה של מפת הדרכים בפיתוח וכיצד ביטקויין מתקדם, אך את הכל כבר כתב ניק סאבו ועדיף שתקראי את זה מהמקור:
    http://unenumerated.blogspot.co.il/2017/02/money-blockchains-and-social-scalability.html
    וכדאי להאזין לראיון איתו אצל טים פרריס
    https://tim.blog/2017/06/04/nick-szabo/

    הדבר היחיד שאני מסכים איתו הוא שהכי חשוב פה זה צבירת הידע. ככל שתדעו על מטבעות אלה, על דרך הפעולה שלהם ועל הקוד שלהם, אתם תרוויחו הרבה כסף בעתיד וזה לא משנה אם ביטקויין כפרוייקט יישאר רלוונטי או לא.

    נ.ב. ניק סאבו הוא בוגר מדעי המחשב, עורך דין ודוקטור לסוציולוגיה. הוא כבר שנים רבות חוקר את מוצא הכסף, מהו כסף וכיצד ליצור כסף טוב יותר לשימוש בעידן הדיגיטלי. הוא כתב את ביט גולד מה שכנראה העניק השראה לסאטושי לכתוב את ביטקויין מעט מאוחר יותר וגם היוצר של רעיון החוזים החכמים שעליו מבוסס איתריום.

    • תגובה עלובה וחסרת ערך. אם יש טעויות במאמר תצביע עליהן. זה נכון לכל המגיבים כאן.

      • צודקת, רק חלקתי מאמר שזיכה אותו בפרופסור של כבוד….חסר ערך.

        לצערי, יש המון וכדי לעבור עליהם אצטרך להשקיע זמן רב.

        • כמה דוגמאות קצרות:
          "העובדה שהבלוקצ'יין היא טכנולוגיה מעולה לביצוע תשלומים" – דווקא בזה היא על הפנים. דבר ראשון, צריך להמתין מספר רב של דקות לאישור עיסקה, בנוסף, יש בעיה גדולה של סקיילינג למספר רב של עסקאות ללא שימוש בשכבה שנייה (לייטנינג). שימוש בבלוקים גדולים יותר או מהירים יותר טומן בחובו סיכוני אבטחת מידע.

          "אלא שבעולם הדיגיטלי, יהיה זה יקר ולא יעיל להטריח צד שלישי מסוים לתעד כל העברה דיגיטלית במרשם כזה." – זה לא יקר והרבה יותר יעיל מבלוקצ'יין אבל זה דורש ריכוזיות ומאד קל למדינות להפיל מאמצים ריכוזיים.

          "מה הפתרון? מבזרים את המרשם בין כל המשתמשים ברשת. " – זה לא מספיק טוב. איך אני יודע שהעותק שלי הוא הנכון ולא קיבלתי עותק דפוק? איך אני מגיע להסכמה בין כולם על העסקאות?

          "תהליך השרשור הזה, שנועד להבטיח את אמיתות הנתונים במרשם, מצריך כוח חישוב רב. " – לא נכון. השרשור הוא תהליך פשוט (לקחת את ההאש של הבלוק הקודם ולהוסיף אותו ל header). התהליך שדורש כח חישוב הוא בעצם מאין משחק מזל שהסיכוי לנצח בו כרגע הוא 1 ל 2 בחזקת בערך 70 חישובים בממוצע, לכן יש לבצע מספר רב של חישובים (האשינג) על הבלוק וככל שיש לך מעבד מהיר יותר כנראה תהיה הראשון שימצא את החישוב הנכון להאש של הבלוק. דבר הדורש כח עיבוד רב וחשמל רב. שזהו אגב, הערך האינטרינזי של ביטקויין, השימוש בחשמל רב והיותו מאגר רישומים שלא ניתן לשנות לעולם (ניתן לשמור בו מידע ולא רק כמה ביטקויין יש בחשבון מסויים) וכדי להשתמש בו יש צורך לשלם עמלה בביטקויין.
          כרגע, כדי לשנות את העתיד הקרוב (הבלוק הקודם לנוכחי) יש צורך ביותר מ 4 פטה-האש בשנייה, הרבה יותר מאשר כל בלוקצ'יין אחר במרחב, מה שהופך אותו למאובטח ביותר. בנוסף, 9 שנים שבהן הוא עמד וצלח כל מתקפה (כולל המתקפה הסינית המשולבת הנוכחית).
          הוא גם משמש כשער הכניסה לעולם הקריפטו שכן כל זירת מסחר מקבלת ביטקויין אבל לא כולן מקבלות איתריום לדוגמה.

          גם אם בנק ייצור בלוקצ'יין משלו, זה יהיה בלוקצ'יין פרטי ולא ציבורי, האמינות שלו נמוכה שכן הבנק הוא זה שמוודא אותו ואני בטוח שגם רמת הקוד בו תהיה נמוכה (אף סייפר-פאנק לא יעבוד עבור בנק). הוא יהיה נתון לגחמות של הממשלה ובדיוק לאותן ההגבלות של חשבון הבנק הנוכחי. אולי אבטחת המידע תשתפר במעט והעלויות עבור הבנק יהיו נמוכות יותר כתוצאה מזה. המשתמשים לא ישיגו כלום.

          "האם הייתם מוכנים להמיר חלק גדול מחסכונותיכם הנזילים למטבע שקשה לבצע בו עסקאות משמעותיות בעולם שמחוץ לרשת האפלה? אני לא." – יש כרטיסי דביט שניתן להפקיד לתוכם ביטקויין ולשלם בכל מקום שמקבל ויזה.

          "[מלל בקשר לתנודתיות] אני לא צופה שינוי במגמה הזו." – לא נכון. התנודתיות הולכת ופוחתת עם הזמן ועם העליה במחיר. חיפוש פשוט על bitcoin volatility index יראה את טעותך.

          • דג,

            יש לי שאלה אליך –
            כדי לקנות ולהשתשמש בביטקוין יש צורך להבין הרבה דברים שקשורים לטכנולוגיה .
            האם לדעתך – העובדה שהידע הזה לא נגיש לרוב בני האדם – מעכבת את השימוש בו ?
            האם בעתיד , המחסום הזה , שאין אפשרות להשתמש , במטבע כשאתה לא מבין – הולך להיפתר ?
            אני יחסית משכילה , ועדיין הזמן והמאמץ שאני צריכה כדי ללמוד את הנושא – מהווה מבחינתי מחסום. אני יודעת שאני לא יודעת. ולא משנה כמה רווחים אני מפסידה.
            ואני מניחה שזה המצב עם לפחות 80 אחוז מאוכלוסיית העולם.

          • היי ריקי,

            יש בעיה של שימושיות אבל זה לא בראש סדר העדיפויות, גם המחיר הוא לא חשוב ולא בראש.
            עיקר הבעיה היא במעבר מפיאט לקריפטו. זו לא בעיה שהמפתחים אמורים לפתור אלא יותר בעיה למחוקקים ולוביסטים. ברגע שעוברים את המכשול הראשון (קניה דרך זירת מסחר) השימושיות לא רעה.
            בשנים הקרובות תהיה גם אפשרות לעבור מביטקויין לנכס יציב שעוקב אחרי הדולר בתוך רגע וללא שימוש בזירת מסחר. כך שלא יהיה צורך להוציא את הביטקויין בחזרה לפיאט ואז שוב בחזרה לביטקויין. לצערי, עניין המעבר הראשוני מפיאט לביטקויין תלוי יותר ביצירת ממשק מול נותני שירות כמו בנקים ולכן זה פחות תלוי במפתחים.

  38. אהבתי מאד. מסכים עם הכל. את מציגה פה בעצם פרדוקס: כל עוד הביטקוין לא התייצב כמטבע ויש לו שונות אדירה הוא לא יכול לשמש כמטבע. מצד שני, אם זה יקרה כבר לא יהיה אטרקטיבי להשקיע בו, אלא רק להשתמש בו כמטבע.
    נשמע מאד הגיוני, עם הערה קטנה: הביטקוין קצת דומה לזהב בגלל שיש מגבלה על הכמות שלו. לכן, בטווח הרחוק, אחרי (ואם) יהפוך למטבע מן השורה, הוא צפוי לתת הגנת אינפלציה, כמו שזהב נותן. אני באופן אישי, משוכנע שגם מניות בטווח הרחוק נותנות הגנה מהאינפלציה ולכן אינני משקיע כלל בזהב. אבל יש אנשים (בין היתר אפילו הסולידית) שמשקיעים רבע מהונם בזהב, אשר לאורך ההסטוריה נתן בערך את מדד המחירים לצרכן. אותם אנשים יכולים בעתיד להחליף את הזהב בביטקוין. אבל בהחלט ברור שעדיין לא הגיע הזמן לכך.

    • הבעיה היא שביטקויין הוא לא רק מטבע וגם לא רק store of value הוא גם זה אבל לא רק.
      הדולר הוא רק מטבע וחסר כל שימוש מעבר לזה, הזהב הוא דרך לשמור על ערך ולא שום דבר מעבר לזה.
      ביטקויין מעבר להיותו מטבע הוא גם מהווה שער לעולם המטבעות הקריפטוגרפיים, הוא משמש כשער לאחסון מידע במאגר מידע ציבורי שאינו יכול להשתנות ואינו ישתנה לעולם (מסמכים, מידע על בעלות על נכסים…), הוא משמש כגשר בין העולם השלישי לעולם המערבי על ידי הרחקת ממשלות מושחתות מכסף של משקיעים זרים ומאנשי עסקים מקומיים (אי אפשר לבוא ולהחרים לך את הביטקויין או לדרוש ממך שוחד לקבל אישור לסחור בביטקויין), הוא מאפשר הגירה קלה של אנשי עסקים בין מדינות נחשלות למדינות מצליחות, הוא מאפשר ל 2 מיליארד אנשים שהם חסרי חשבון בנק להעביר כספים בין יבשות כמעט בן רגע, הוא מגן על ההון של אנשים מפני ממשלות (הודו וונצואלה הן דוגמה טובה) מה שיגרום להם לעבוד קשה יותר כדי לצבור יותר הון.

      בקיצור, ביטקויין יוצר חופש כלכלי רב יותר ולא באופן מקומי אלא בעולם כולו, מה שמעודד את הצמיחה העולמית בטווח הארוך. לדעתי, זה אינטרס של כל אדם (מלבד הממשלות) שביטקויין יצליח.

      אתן דוגמה אישית: רציתי לקנות משהו ברשת שהוא חוקי לגמרי אבל מאתר שחברת האשראי שלי לא הייתה מוכנה לאשר. ניסיתי דרך אתר צד שלישי (סוג של פייפאל) להפקיד כסף וגם את זה דחתה חברת האשראי. לבסוף, התייאשתי ותוך שתי דקות שילמתי בביטקויין והמוצר באותו יום נשלח אלי.
      אם לא היה ביטקויין הייתי צריך לבזבז ימים שלמים בניסיון לשכנע את חברת האשראי לבצע תשלום או לשלם לווסטרן יוניון סכום עתק בעמלה בשביל עסקה של כ 70 דולר.

      • דג, נשמע מוזר הסיפור שלך. עבור איזה מוצר PayPal לא מוכנה להעביר כסף? למיטב ידיעתי אפשר להעביר כסף ב PayPal גם בין אנשים פרטיים.
        זה כמו שארצה לקנות ממישהו פרטי משהו והבנק לא יהיה מוכן לבצע העברה בנקאית. משהו הזוי שאף אחד בכלל לא מדמיין.

        לגבי הסיפור עם השוחד במדינות עולם שלילי: לא הבנתי מה הקשר. אם יש שוחד לצורך מתן רשיון או קניית ציוד לממשלה, מה בכלל רלוונטי מה המטבע בו סוחרים: זהב, ביטקוין, דולר או שמפניה? שוחד זה שוחד. זה כמו להגיד שבעולם עם ביטקוין לא יהיה יותר אונס ורצח. למה?

        • האתר לא השתמש בפייפאל אלא בואריציה בריטית שלו שנקראת skrill.
          כדי להעביר שם כסף בין אנשים הייתי צריך קודם להפקיד לשם כסף בעזרת כרטיס האשראי ואת זה הם לא היו מוכנים לאשר.

          הייתה עוד פעם שרציתי לקנות מוצר, אך בגלל שיש לי אשראי ישראלי האתר לא היה מוכן למכור לי (אפילו שהכתובת שלי הייתה אמריקאית). אז שילמתי בביטקויין שהוא אנונימי ולא הייתה כל בעיה.

          לדוגמה: אם אתה צריך לשלם שוחד כדי לקבל רישיון עסק למסחר בחו"ל ואז לפתוח חשבון מטח, כנראה שעבור שניהם תצטרך לשלם שוחד וידאגו לגנוב לך גם מהמטח. ביטקויין מאפשר פתיחה של חשבון בן רגע ומסחר עם כל העולם ללא תשלום שוחד ועם הגנה מירבית מפני החרמה של הכסף.

          בקשר לשימוש בביטקויין בכל מקום, יש כרטיסי דביט שניתן להפקיד אליהם ביטקויין ולהשתמש בהם בכל חנות שמקבלת ויזה. לדוגמה: tenx, bitpay, xapo…

  39. פלמוני

    מאמר מעניין, אבל לא הבנתי באיזה מובן אפשר לומר שלזהב יש "ערך אינטרינזי" ולביטקוין אין. המעמד של הזהב כ-store of value לא נובע ברובו באופן ישיר מהמוליכות החשמלית הגבוהה ביותר של הזהב או מתכונות פיזיקליות אחרות שלו, אלא מנדירותו (שקשורה לחוסר יכולת לבצע בו פיחות, בניגוד למטבעות fiat) ומכך שאנשים, בפשטות, "רוצים" זהב. בדומה לכך שיש מטבעות אלקטרונים שונים, יש ביקום מגוון חומרים שדומים לזהב בתכונות האלה, וקיומם לא פוגע בדומיננטיות של הזהב למטרות הספציפיות להן הוא משמש. בדומה לזהב, גם הביטקוין הוא נדיר – אלא שבו (ובמטבעות אלקטרוניים אחרים שונים) קשה עוד יותר לבצע מניפולציה ממשלתית. בנוסף, כמו שציינת במאמר, בניגוד לזהב קל הרבה יותר להשתמש בביטקוין במסחר, והוא והטכנולוגיה העומדת בבסיסו ובבסיס מטבעות אחרים פותרת בעיות פונדמנטליות במערכות כלכליות מבוזרות שפשוט לא היו פתירות עד לפני מספר שנים.

    בסופו של דבר, כשאומרים שלדבר מה יש "ערך אינטרינזי", מתכוונים שבני אדם רבים מוצאים אותו נחשק או שימושי. בעולם בלי בני אדם לזהב אין "ערך אינטרינזי".

  40. לדעתי טכנולוגיית הבלוקצ'יין היא לא פחות ממהפכה והולכת די בקרוב לשנות סדרי עולם. אני מניח שרוב הכותבים כאן הם אנשי דור ה- x . אנשי דור ה- y ויותר מהם אנשי דור ה- z ( שהם בעצם עתיד העולם ) כל כך מתוסכלים מהמצב שבו נמצא העולם באשמת כל הממשלות בעולם ( ולא משנה אם מדובר על דמוקרטיות מזויפות או על מדינות נשלטות רודנים ). צעירי כל העולם יודעים שכל ההון בעולם מצוי בידי קבוצה קטנה של מולטי מיליארדרים שעשו את הונם בעזרת קשרי הון שלטון ושיחוד אנשי ציבור ומנהיגים בכל העולם. בגלל זה הכל כל כך יקר. בגלל זה הבנקים יכולים לעשות ככל העולה על רוחם. הבלוקצ'יין הולכת להפיל את כל הגבולות בכדור הארץ. לא יהיו עוד מדינות. לא יהיו עוד בנקים מרכזיים. לא יהיו בנקים בכלל. יהיה מטבע מבוזר אחד כלל עולמי (לדעתי הוא יהיה דווקא מטבע האת'ר אבל יכול שגם מטבע אחר). זה נשמע כמו מדע בדיוני אבל לדעתי מדובר על טווח של 30 שנה מהיום.

    • בלוקנצייני כל העולם התאחדו!
      צריך להקים מדינה בה חייבים להשתמש בבלוקציין. מי שלא ישתמש השכנים ילשינו עליו ומייד הוא יוצא להורג.
      זה העתיד!

    • נתנייתי

      מה הקשר בין בלוקצ'יין לריכוזיות?
      בשלב הראשון כורים אנונימיים הופכים למיליונירים בביטקוין.
      בשלב השני התאגידים נכנסים והופכים למיליונרים
      בשלב השלישי הכורים משלמים לתאגידים את הביטקוין (או לספקים, שמשלמים לתאגידים) וחזרנו לריכוזיות.

      הרי התאגידים שולטים בכלכלה לא בגלל שהם מדפיסים כסף,
      אלא בגלל שהם מגייסים הון בקלות (אג"ח ומניות) ומשפיעים על הממשלה.
      מה יפריע להם לעשות זאת עם ביטקוין?..
      ביטקוין טוב נגד תרחיש בו הדולר ו/או היורו קורסים, לא נגד המצב הקיים של ריכוזיות.

    • “When the people find that they can vote themselves money that will herald the end of the republic.”(Benjamin Franklin)

      • תגיד דג איטיות רישום המסחר של המטבע בעתיד לפי מה שהבנתי 3 עסקאות בשניה לא תגביל או תפיל את המטבע

        • לא, זה זמני וכבר די נפתר. מספר העסקאות הוא כרגע סביב ה 7-8 בשנייה על גבי הבלוקצ'יין וזה עונה כרגע על הצורך. כאשר, בקנה יש מספר פתרונות להגדלת מספר העסקאות על ידי הקטנת גודל המידע בכל טרנסאקציה.
          זה כמו לשאול בתחילת האינטרנט: תגיד, העובדה שיש רשתות LAN מהירות ואילו רוחב הפס והניתוב בין רשתות LAN הוא איטי לא תפיל את האינטרנט?
          זו הייתה בעיה זמנית שנפתרה עם פרוטוקולי ניתוב מתקדמים ופריסת תשתית.

          בזכות העדכון האחרון באוגוסט (סגוויט) ניתן כעת לבנות רשת שנקראת לייטנינג – routed payment channels שתאפשר ביצוע עסקאות בצורה בטוחה ללא רישומן על הבלוקצ'יין באותו רגע. זו בעצם שכבה מעל הבלוקצ'יין שתיאורטית תאפשר מאות אלפי עסקאות בשנייה (סדרי גודל יותר מויזה). כך גם העמלות יהיו אפילו יותר נמוכות מהיום להעברת כספים.
          מי שירצה להעביר סכום כסף גדול כנראה עדיין ייאלץ לעשות זאת על גבי הבלוקצ'יין אבל עבור סכומי יום יום (עד אלפי דולרים בעתיד) ניתן יהיה לבצע זאת דרך לייטנינג.

          ישנה בעיה נוספת והיא פרטיות, העסקאות בביטקויין כולן בבלוקצ'יין ולכן קל מאד להתחקות ולעקוב אחר אנשים. זו בעיה לא פשוטה לפיתרון ואין לה פיתרון טוב מספיק כרגע (חתימות רינג – לא מספיק אנונימי, zksnark צורך יותר מדי משאבים). זה פרוייקט שעדיין בחיתולים והוא מתקדם לאט ובצורה בטוחה כי מדובר על הרבה כסף ואין מקום לטעויות.

  41. בגדול אני בהחלט מסכים עם רוב מה שכתבת כאן אבל לדעתי מטבעות הקריפטו הן בהחלט אפשרות מעניינת להזדמנויות פיזור תיק ההשקעות הכולל. רוב המשקיעים לא ישקיעו חצי מתיק ההשקעות שלהם במטבעות הקריפטו. מנגד השקעה של 5-10% מתיק ההשקעות במטבעות האלה היא אפשרות ריאלית.

  42. הביטקויון לא יהיה מטבע סחר חליפין. וגם אם כן. זה לא משנה. תקנו כשהוא זול מאוד מאוד ותמכרו כשהוא יקר מאוד מאוד מאוד. התנודות שלו גדולות מאוד ואפשר להגיע בלי מינוף למאות אחוזי רווח ביינו לבין שאר מטבעות האלט. כך נהוג. אל תפחדו, כל חודש וחצי יש מפולת של 4ֲ0 עד 60 אחוז ואז תיקון.

  43. השקעתי/הימרתי 200 דולר לפני 5 שנים
    כשאעבור את ה 100 אלף דולר אצא.

    ההבדל בין הימור להשקעה הוא בהסתברות ההצלחה ובתשואה במקרה של הצלחה

    בשני הפרמטרים הנל ביטקווין ודומיו הם הימור.

    מותר לשחק בקזינו אבל אדם נבון לא יעבור את 1% מההון שלו בהימורים
    אני אדם נבון מאוד לפי הקריטריון הנ"ל

    • אם 100,000 דולר הם אחוז מההון שלך (אם זה היעד שלך אני מניח שאתה כבר די קרוב לשם ולפחות באותו סדר גודל), אז יש לך 10 מיליארד דולר מושקעים.

      מכיוון שאני מניח שאין לך סכום כזה, אז נשמע שאתה מהמר כרגע על הרבה (הרבה הרבה הרבה הרבה הרבה) יותר מאחוז אחד, ושמותר לחשב שוב את המשמעות לגביך לפי הקריטריון הזה.

      • אני לא:
        אולי לא הבנת ,
        השקעתי 200 דולר
        אותם 200 $ לא היו אחוז מכספי
        היום ההשקעה הנל לא הגיעה ל 100 אלף דולר
        ולא הגיעה ל 1% מהוני

        ולכן הטענה שלך שאני מסכן את כספי מעבר לפרמטרים שהגדרתי היא חסרת אחיזה במציאות ודיבורים ריקים.

        כשיגע הרגע שההשקעה תעבור את ה 1% אמכור כנראה
        למרות ש אם הייתי משקיע במדד מניות בתשואה של 10% לשנה, שווי ההשקעה היה היום 400$ ולכן
        גם אם ימחק ההימור ההפסד האלטרנטיבי הנורמלי שלי הוא זעום,
        כמובן שאולי נדמה לך שיש לי 400000 דולר בכל נכסי , אבל, לשמחתי אתה טועה

  44. ==== מסכום מאוד ====

  45. אני רק שאלה

    טוב, כתלמיד טוב של הבלוג הזה, יש לי תחושה שהפעם את טועה.
    1. כתבת כך:
    "הספק הגדול הוא לגבי יכולתם של המטבעות המבוזרים לשמש כאמצעי תשלום או כאמצעי לאצירת ערך".
    מיד לאחר מכן, כתבת שהם לא יכולים לשמש כאמצעי תשלום, והסברת למה, ואז טענת שהם לא יכולים לשמש לאצירת ערך, ובמקום להסביר למה, הסברת שוב למה הם לא מתאימים לשמש כאמצעי תשלום.

    2. טענת שהעדר הקורלציה עם נכסים אחרים לא מספיק. נראה לי שדווקא בעיתות משבר חשוב שיהיה לנו נכס ללא קורלציה עם הנכסים האחרים. הייתי מתייחס למקום של הביטקוין בתיק כמחליף חלק מנתח הזהב. באופן רגיל הוא עשוי לרדת (ובשונה מזהב גם לעלות), אבל הוא עדיין מגן עליי מפני מצב של אינפלציה קיצונית.

    3. בהמשך את זועקת על התנודתיות הגדולה של הביטקוין. יש שלושה דברים שאפשר לעשות כדי להתמודד איתה, ובכל זאת להכניס את זה לתיק:
    א. לקנות קרן מחקה/סל של מטבעות וירטואליים.
    ב. 'לרפד' את נכס ההשקעה המסוכן בהרבה נכסים פחות מסוכנים. במילים אחרות, כפי שטענת, לתת לביטקוין נתח קטן מאוד מהתיק.
    ג. לאזן את התיק במרווחי זמן קצרים יותר, או לעבור לאיזון מבוסס אחוזים. בטח שאם יש לך אוטומציה שעושה את זה, זה קל יותר. ואני מאמין שיהיו בעתיד מוצרי השקעה שירפדו לך אוטומטית את המטבעות הוירטואליים, כך שהאיזון של התיק בכללותו יוכל להתבצע לעיתים רחוקות יותר.

    4. לגבי הערך האינטריזי, נתת חלק מהתשובה בעצמך. קיבלת גם עוד תשובות בפינגבאק. עם חלק מהטענות לגבי הערך האינטריזי כבר התמודדתי בקניית קרן שתחזיק הרבה יותר ממטבע וירטואלי אחד ספיציפי. ולגבי הטענה שאני מאמין בבלוקצ'יין ולא באמת משתמש בו, זו טענה אווילית מצד מי שדוגלת בהשקעה ב'עושר העולמי' (מדד מניות כלשהו) באמצעות קרנות שלא פעם עובדות על אופציות בינאריות (שהן, לכשעצמן, מתאימות יותר ללאס וגאס מאשר להשקעה אמתית). הקרנות האלו אינן מושקעות באמת בעושר העולמי, רק מחכות אותו על חשבונם של מהמרים כפייתיים מסכנים. זו לא טענה שמחזיקה מים. גם אם אני מאמין בבלוקצ'יין בתור העתיד, אני לא חייב להשקיע בו ישירות כדי לקדם את מימוש ה'נבואה' (או ההערכה) שלי, אני יכול להאמין שהוא יעלה בלי לתת לזה יד באופן ישיר (להפריד אידיאולוגיה מהשקעות, זוכרת?).

    ככלל, את מדברת מפוזיציה של מישהי שעברה את שלב הצבירה, ומסתפקת במה שיש לתשואה של השוק הנוכחי והתשואה של התיק שלך להציע. זו נקודת מבט דיי שמרנית. לא בטוח שאם היית הולכת כל בוקר לעבודה, היית מניחה שניתן להמתין עד שנראה מה יהיה עם הביטקוין, ואיך הוא יוסדר עד שיהיה כדאי לשלב אותו בתיק ההשקעות שלך.

    אז איך אני הייתי משלב אותו בתיק?
    אם יש לך למשל תיק של הארי בראון, אפשר להפחית את נתח הזהב ל20% ואת חמשת האחוזים שנותרו להשקיע בקרן של מטבעות וירטואליים. זה נותן לך ביטוח מפני אינפלציה, שבימים כתיקונם את משלמת עליו מחיר נמוך יותר ממה שתשלמי על הזהב (אולי אפילו מחיר שלילי).

    אם יש לך תיק של 'הלכתי לדוג', את יכולה להחליף בין חמישית לחצי מהמתכות היקרות שיש שם (בין 1 ל2.5 אחוז מהתיק), במטבעות וירטואליים.

    כן, רק על ידי קרן שאוספת לתוכה כמה שיותר מטבעות, וכן, אולי זה ידרוש ממני איזון תכוף יותר, אבל נשמע לי שכדאי לשלב את זה בתיק.

    השתדלתי לענות לטענות עצמן. אשמח לתגובתך.

    • "באמצעות קרנות שלא פעם עובדות על אופציות בינאריות "
      האם אתה יכול לתת דוגמה לקרן מחקה אחת שמשתמשת באופציות בינאריות?
      לטענתך יש יותר מאחת כך שמציאת דוגמה ספציפית זו משימה קלה עבורך (אני לא הצלחתי למצוא).

      • אז הוא דיבר על אופציות, לא אופציות בינאריות. למה אתה נתפס לקטנות?
        אני דווקא יצאתי מבולבל אם לשלב קצת מטבעות וירטואליים בתיק, או בכלל לא……

        • יובל: האם אתה יכול להציג אפילו קרן אחת שמשקיעה באמצעות אופציות (אפילו לא בינאריות)?

          יש הבדל קריטי בין:
          1. אופציות בינאריות – לא יותר מזריקת מטבע.
          2. אופציות על מניות/אינדקסים – עלות גבוהה ומשומש בעיקר לצורך הימורים ו/או גידור סיכונים.
          3. חוזים עתידיים – חוזה מחייב שמספק לרוכש חשיפה לנכס הבסיס (כולל תשואה משוערת לפי צפי דיבידנדים עתידיים) בלי להחזיק בפועל בנכס הבסיס.

          האדון ששואל רק שאלה לא מבין את ההבדל התהומי בין שלושת המוצרים ששונים כל כך אחד מהשני אבל אין לו שום בעיה להטיח ביקורת על מוצר שאפילו לא משקיע במוצר שעליו הוא מתלונן…

          • אז איך פועלות קרנות מחקות? על ידי חוזים עתידיים?
            סתם סקרנות….

          • כן – רכישת חוזה עתידי בסכום זניח וקבלת ריבית מאג"חים על רוב הכסף.
            אם הקרנות היו משתמשות באופציות בינאריות או באופציות על מניות/מדדים הן לא היו מצליחות לשרוד – קל וחומר להשיג תשואה שקרובה מאוד לתשואת המדד עצמו.

          • תודה על ההחכמה, עוד שתי שאלות קטנות:
            האם הקרנות מחזיקות בחוזים עד לפקיעה, או מחליפה אותם כל פעם בחוזים חדשים? או במילים אחרות, האם קרן מחקה מחזיקה מתישהו מניות?
            שאלה נוספת, היא איך אני יכול לוודא שבאמת ככה עובדת קרן מסוימת (מחזיקה חוזים עתידיים ולא מניות), זה כתוב בתשקיף? איפה? (לא מצאתי…)

            אני אסביר את המוטיבציה:
            אני שומר מצוות, ולפי מה שביררתי, אין בעיה (הלכתית) להיות בעלים של חוזים עתידיים או אופציות. אבל יש בעיה להיות בעלים של מניות של חלק מהחברות (ובמדד, אני לא באמת יכול לסנן).
            אם קרן מחקה מחזיקה רק חוזים עתידיים ואג"ח מדינה, אין לי בעיה לקנות אותה. אם היא מחזיקה מניות באיזשהו שלב, אני כנראה אעדיף שלא לקנות אותה.
            הבעיה קיימת בקרנות שמחקות מדדי מניות בארץ. לפי הבנתי, מותר לקנות ETF בחו"ל, ועד כמה שאני מבין, אין הבדל מהותי בינו לבין קרן מחקה (אבל זה רק בחו"ל).

            תודה רבה

          • לגבי החזקה עד הפקיעה או החלפה: זה תלוי בכל קרן וקרן.
            לא חקרתי מספיק את הקרנות הישראליות בשביל לתת תשובה חד משמעית בנושא הזה.

            לגבי המוטיבציה שלך – אני גם אדם דתי וגם אני ביררתי את הנושא הזה מראש.
            הקרנות המחקות בארץ שמחקות מדדי חו"ל אינן מחזיקות מניות בפועל כך שאצלן אין בעיה.
            שוחחתי על כך עם רב שמכיר את הנושא של הקרנות המחקות בארץ ואת דרך העבודה שלהן והוא אמר שמבחינתו זה תקין (לא זוכר מה עדתו).

            הקרנות המחקות בארץ שמחקות את מדד ת"א לעומת זאת כן מחזיקות במניות ושם ישנה בעיה הלכתית קשה.

            לגבי ETFים אמריקאיים – הם מחזיקים במניות בפועל ולכן אינם כשרים.

          • סתם שתדע, לפי מה שכתוב פה:
            https://www.toraland.org.il/מאמרים/כלכלה-ומשפט/כלכלה-והלכה/השקעות-כשרות-מהן/
            בד"צ העדה החרדית מאשר השקעות בETF בחו"ל. כנראה שמדובר אפילו אם הן מחזיקות מניות.

            יש לך כיוון איך לחקור את זה? לקחתי סתם קרן לדוגמא, וניסיתי לחפש בתשקיף שלה, ולא מצאתי, נראה שיש שם בעיקר כסת"ח, לא מדיניות.

            לי זה רלוונטי בעיקר במסלולים יחסית סגורים, כמו פנסיה, ותוכנית חיסכון לכל ילד. פחות כשאני מנהל בעצמי, שם אין לי בעיה לקנות חו"ל ולהימנע מדאגות.

          • צריך להיזהר עם זה.
            לפי הנאמר בקישור שסיפקת הבעיה שיש לבד"ץ העדה החרדית עם תעודות הסל הישראליות קיימת גם ב-ETFים של VANGUARD.
            ציטוט:
            "הקושי הוא שבגין 'היתר העסקא', המשקיע הופך לשותף בעסקי החברה המנפיקה את תעודת הסל, ובאמצעות שותפות זו הוא הופך בעצם להיות שותף בחברות שמניותיהן נרכשות בידי החברה שתעודת הסל בבעלותה"
            במקרה של וואנגרד כשאתה רוכש יחידות של ה-ETFים שלהם אתה למעשה שותף עסקי של הגוף שוואנגארד הקימה בשביל אותו ETF.

            לגבי בדיקה אתה לא תמצא את זה בתשקיף אלא בקובץ האחזקות של התעודות כפי שהוא מפורסם.
            שם אתה תוכל לראות אם לתעודה יש אחזקות ישירות במניות או שהיא משתמשת בנגזרים.

        • .שלב את זה בהוצאותמ
          תחת סעיף.הימורים

          • אתה מבין שהוא טען שהקרנות המחקות מחזיקות באופציות בינאריות ולא אמר שהוא רוכש אותן בעצמו, נכון?

    • נימוסין

      זהב ו'ביטקוין' הם בדיוק שני דברים הפוכים שלא דומים, זהב זו השמרנות והחזרה למערה, ולכן יש לו קורלציה הפוכה לסיכון ולקידמה, ובשעת משבר הוא מגן מפני ירידת ערך התיק. כמובן שביטקוין הוא תקווה בלתי מוחשית שאוטפיה מוחלטת תשרור פה תוך פרק חיים אחד, וכמובן שהדור xyz שלך זכה להיות בו, האמונה שמהפכות קורות בין רגע. הדמיון ששניהם יפתחו קורלציה הפוכה לשוק, אחד בגלל השמרנות בת דורות, השני כי הוא' מטבע' – עובר לסוחר, חכמינו ז'ל 'למה נקרא שמו זוז (מטבע זהב) – שהוא זז מאחד לשני' (המאה ה-1 לספירה),במצב של משבר אנשים הכי פחות יאמינו ב'כסף' של העולם התחתון ומדינות ציר הרשע, כך שאינהרנטית ל'ביטקוין' יש קורלציה ישירה למשבר בסיכון הכי גבוה שלו. בלי להכחיש שלאנשים פרטיים בשעת משבר יש פתח מילוט, כמו מלביני כספים ומעלימי מס.

  46. תודה, פוסט מאד מעניין ומושקע!

  47. שאלה: מה ערכה האינטרנזי של מניה שאינה מחלקת דיוידנדים כלל (אפילו אם זו מניה של חברה מאוד ריוחית)?
    המניה הזו איננה מוצר צריכה.
    המניה איננה מייצרת תזרים מזומנים שוטף.
    אי אפשר להשתמש בה בתעשיה.
    היא איננה אמצעי תשלום מאובטח יעיל וזול.
    היא איננה נדירה. כל יום מנפיקים מניות חדשות.

    אומנם ניתן להעריך את השווי שלה לפי כמה קני-מידה (כמו 1. היחס בין הון החברה מחולק במספר מניותיה למחיר המניה. 2. היחס בין רווח המניה מחולק למחיר המניה 3. היחס בין הון עצמי להלוואות של החברה) אבל מה יהיה אם היום ייחסו למניה ערך אינטרנזי לםי קריטריון אחד ומחר ייחסו לה ערך אינטרנזי לפי קריטריון אחר?

    • גלגל: ערכה האינטרינזי של מניה הוא שהיא מקנה זכויות שליטה בחברה. העובדה שהחברה אינה מחלקת דיבידנד אינה משנה הרבה לעניין זה. את החברה ניתן לקנות בשלמותה על ידי רכישת מניותיה, החברה עצמה עשויה לעשות רכישות חוזרות של המניה בעתיד ובכך להחליף מניות שבידי הציבור בכסף, בעלי המניות של החברה ממנים את ההנהלה בהצבעה, ואם ההנהלה מתרשלת בתפקידה באופן פושע או גונבת מבעלי המניות, הם גם יכולים לתבוע את ההנהלה – מה שלא יכול לעשות מי שאיננו בעל מניות. כמו כן, העובדה שהחברה אינה מחלקת דיבידנד בהווה אינה גוררת את המסקנה שהיא לא תחלק דיבידנד בעתיד. חברה כזו, אם היא מנוהלת היטב, תתחיל לשלם דיבידנד כאשר לא יהיו לה חלופות השקעה טובות יותר.

  48. יותר משלמדתי על הביטקוין למדתי איך לנתח אנליטית שאלה שמצריכה תשובה.
    פוסט מופתי. תודה!

  49. והסופש נחצה 6000$…

  50. משהו שבדרך כלל נשכח: מה אנחנו מתמרצים בשעה שאנחנו קונים ביטקוין?

    כשאנחנו קונים ביטקוין, אנחנו תורמים לעליית מחירו. כל עוד מחיר הביטקוין גבוה ממחיר החשמל שדרוש לייצורו – באיזשהו מקום בעולם – יופיע היזם שיציב חומרה מתאימה באותו מקום בעולם וישרוף חשמל בשביל לייצר ביטקוין. זה לא משנה עד כמה החשמל הזה מיוצר בדרכים מזהמות, יימצא היזם שיקנה חשמל וימכור ביטקוין.

    כמה חשמל? כרגע יש אומדן של 22 טרה-וואט בשנה. 0.11% מצריכת החשמל העולמית.

    איזה חשמל? חשמל סיני. לרוב מפחם.

    משהו כמו 70%, אולי יותר, מהביטקוין נכרה בסין. 57% מייצור החשמל בסין הוא מפחם. הגם שסין מתכוונת להקטין את השימוש היחסי בפחם, תוכנית החומש הנוכחית עדיין מתווה הגדלה של ייצור החשמל מפחם במספרים מוחלטים ולא הקטנה שלה. כלומר סין מגדילה את צריכת הפחם שלה.

    ע"פ משרד העבודה (של ממשלת ארה"ב), בכריית פחם בסין נעשה שימוש בעובדי כפייה. סין גם ייבאה פחם (לפחות עד לאחרונה) מצפון קוריאה. מן הסתם היא גם תייבא פחם מצפון קוריאה בעתיד. במכרות הפחם הצפון-קוריאניים אפשר למצוא כורים-ילדים בני שבע, וגם "סתם" עובדי כפייה.

    מבין מקורות האנרגיה המשמשים לייצור חשמל בהיקף גדול, פחם הוא המזהם ביותר את האוויר. בסין, 750 אלף איש מתים כל שנה מזיהום אוויר, על פי דו"ח של הבנק העולמי בשיתוף פעולה עם ממשלת סין. כמה מהם מתים בגלל קריפטו-מטבעות? כמה מהרוגי תאונות הכרייה בסין ובצפון קוריאה ייחסכו אם כריית הקריפטו-מטבעות תיפסק? אני לא יודע. אשמח אם הקוראים ישתפו בממצאיהם.

    למען ההגינות, אפשר לומר דברים דומים על רוב מה שמיוצר בסין. אז נפסיק לקנות תוצרת סין בגלל זה? לא יודע. אני לא מתכנן להפסיק לקנות תוצרת סין כרגע. אבל כשקונים מוצר צריכה סיני, תורמים בכך לפיתוח הכלכלי של סין ולעלייה ברמת החיים של הפועלים הסיניים. כשקונים ביטקוין מעשירים את יזמי הביטקוין הסיניים, אבל כמעט שאין בזה תרומה לפיתוח הכלכלי של סין. כמו כן, ביטקוין אני בכלל לא צריך. לכל צריכה יש מחיר אנושי. מי שמתייחס לביטקוין כאל הימורים לשם שעשוע, כדאי שיחשוב על המחיר שההימורים האלו גובים מאנשים אחרים.

    האם כל זה הכרחי? הרי לפי מה שנכתב כאן, הרשת יכולה לעבוד (ותעבוד בעתיד) גם בלי המשך הכרייה, כאשר כל עסקה כוללת עמלה למפעילי הרשת כתמורה לאימות העסקה, במקום לכרוך את הכרייה ואימות העסקאות יחד. ידוע לי גם שיש קריפטו-מטבעות שהאבטחה שלהם אינה מבוססת על מחיר האנרגיה (מטבעות מבוססים proof of stake). אני לא מעוניין לממן שריפת פחם או גז שהיא מיותרת בעיקרה. לכן אם כבר קריפטו-מטבע, רצוי מאוד שזה יהיה אחד מהמטבעות השפויים אקולוגית.

    אסייג ואומר שאני לא יודע הרבה על התחום ואשמח לקבל הערות ותיקונים למה שכתבתי למעלה.

    • ביטקויין היא תוכנה שמאפשרת העברת כסף באינטרנט ללא שימוש בבנק. לולא הייתה עלות ליצירת הכסף הוא לא היה שווה כלום ולא היו רוכשים מחשבים כדי לבצע כרייה ובכך לוודא עסקאות (אין וידוא עסקאות ללא כרייה – גם אם אין יצירה של מטבעות חדשים).
      כאן נכנס לתמונה הדיון של PoW נגד PoS, כרגע אין יישום אמיתי ל PoS יש כמה מטבעות קריפטוגרפיים די מינוריים שעובדים בצורה הזו אבל מעולם לא עמדו בפני מתקפה משמעותית כמו ביטקויין. ויטאליק טוען ש ETH ישתמש ב PoS בינתיים זה לא קורה כך שחובת ההוכחה היא עליו.

      ביטקויין בא להחליף את הבנקים ולאפשר לאנשים בעלות על הכסף שלהם. ולכן, הוא משתמש בצבא של מחשבים כדי להחליף צבא של בירוקרטים. צבא המחשבים (מיינרים ונודים) אינו צורך משאבים רבים ביחס לבנקים שאותם הוא מחליף שצורכים חשמל ושטח רב ומייצרים הרים של פסולת וזיהום בשינוע של עובדים (שלא עושים כלום מלבד לחתום על מסמכים או למלא רשומות במחשב).
      כך שביטקויין יעיל בהרבה מהמערכת הנוכחית אבל כן הוא לא מושלם.

      • ארבע שאלות
        1 מי קובע את גובה העמלה שישולם לחוות לאחר כריית 21 מליון הביטקוינים.
        2 מה יהיה גודל צריכת החשמל של החוות בכל בעולם כשיהיו בשימוש 21 מיליון הביטקוינים בשוק.
        3 אם יש לבלוקצין דרך להגן עלי במקרה שקנייתי מוצר ממוכר שנמצא בארץ אחרת ולא קיבלתי את הסחורה.
        4 אם זה חכם לנו כחברה שנשאיר לכל פרט פרטיות כלכלית כשאנחנו צריכים לקיים מערכת שירותים שעולה כסף וצריכה להתחלק באופן צודק.

  51. חסכונית

    מתגעגעים אליך, סולידית 🙂

  52. יועץ נוצץ

    למה קוראים לזה מטבע? האם אני יכול לרכוש עם ה"דבר הזה" טובין ?

  53. אני לא מסכים עם הכותבת במה שהיא מכנה ערך אינטרינזי.
    איזה ערך אינטרינזי יש לש"ח או לדולר? יש לנייר הזה עם המספרים ערך של מעבר למה שזה מייצג?
    הרי כל תחום ה-FOREX מבוסס על צמדי מטבעות. האם התחום הזה מבוסס על כלום? כן… ברור. אבל מצד שני לא.. מצד שני אנשים מרוויחים ומפסידים על זה כסף.

    מה לגבי מניה? מה הערך האינטרינזי של זה? הרי מדובר בדוחות הכספיים של החברה ובעיקר באמונה של אנשים כמה החברה תצליח, כלומר תרוויח כסף…. ששוב זה משהו שהוא לא באמת עם ערך אינטרינזי.
    בסופו של יום הדבר היחיד שיש לו ערך אמיתי הוא סחורות. דברים שניתן להשתמש בהם – כסף, מינרלים, מזון, נפט וכו'.
    שאר הדברים מבוססים על ספקולציות.

    בסופו של דבר גם הביטקוין לא שונה. מדובר בשקר כלשהו שמבוסס על בלה בלה. אבל, יש רעיון מאוחרי ביטקוין בפרט וBLOCKCHAIN באופן כללי. יש פה רעיון ובדומה למניות גם כאן יש אמירה וחזון שעליו מושתתת ההצלחה העתידית של המטבע – דילול הכח הרב שיש למדינות ובנקים בשליטה על הכסף. מדובר במטבע עולמי שהערך שלו נשמר אם אני משתמש בו בארץ, בארה"ב או בדרום מדגסקאר.
    מדובר בחזון שבו בנקים לא מרוויחים על האזרח מיליארדים על עמלות המרה, מצב שבו אין צורך לקנות אורו כשאני טס לאירופה. מצב שבו לא צריך באמת בנקים במובן הבסיסי של המילה.
    אני לא צריך לסמוך על גוף שיחזיק לי את הכסף. אני מחזיק את הכסף והוא נגיש לי בכל פינה בעולם.

    ביטקוין נותן גם תקווה למדינות עולם שלישי שהאינפלציה שם הגיע למצב בו המטבע שהאזרח מקבל בתלוש משכורת בקושי שווה את הנייר עליו הוא מודפס.

    יש עוד מליון יתרונות – מעקב אחרי כל פעולה שמגובה בכל העולם, וכ' וכו' וכו'

    אז לומר שהביטקוין לא טומן בחובו ערך אינטרינזי זה מגוחך כמו לומר שלפייסבוק אין ערך כזה.

  54. רכשתי 5 ביטקוין לפני הרבה זמן ב 100 דולר היחידה
    מכרתי היום ביטקוינים בשווי של 1500 דולר,
    לפחות אני יודע שהחזרתי את ההימור
    היתר נשארים בקזינו , גם אל ישדדו אותי יצאתי ברווח

השאר תגובה