בת 29, מתכנתת מגיל ילדות מאהבה ותשוקה למקצוע. אני מחשיבה את עצמי ברת מזל שביכולתי לעבוד במקצוע שאני אוהבת וגם מספק הכנסה גבוהה בהרבה מהממוצע. אני מניחה שגם אם המקצוע לא היה מכניס הייתי עוסקת במקצוע מתמטי זה או אחר.
כבר כמה שנים אני קוראת בהנאה את "הסולידית" ומתמוגגת מהשפה העשירה והגבוהה שלה, אך אף פעם לא יישמתי משהו שקראתי בבלוג וחסכתי ברצינות. תמיד הכסף הצטבר בעובר ושב והיה לי מחסום של ״איך להתחיל״. מה זה בית השקעות, מה זה מניות. ידעתי שכדאי להשקיע במדדים כי הסביבה שלי פמפמה את זה, אבל לא באמת הבנתי מה כל הסימנים אומרים ולא טרחתי ללמוד. הרגשתי קצת נחיתות (לא מוצדקת) לעומת אנשים שהמשפחה שלהם אמידה ומשקיעה ומכירים את המושגים מבית.
המאורע שגרם לתפישה שלי לגבי אופן ניהול כספי להשתנות הוא אקזיט ממקום העבודה. אני לא יכולה להגיד שזה שינה את חיי, אך הסכום הנכבד (בין 200-250 אלף דולר, המספרים גם בהמשך ישונו קצת למען פרטיותי אך בתחשיב הכללי הסך ישאר זהה) היווה קטליזטור להבנה שזהו זה, הגיעה העת לשבת, לקרוא את הסולידית לעומק, ולהבין איפה, מתי והיכן כדאי להשקיע.
הכסף חיכה בצד פרק זמן.
כשהקורונה התחילה לתת את אותותיה הראשונים, פתחתי חשבון למסחר עצמאי באחד מבתי ההשקעות. חיכיתי שיתחילו המפולות והתחלתי להשקיע את הכספים טיפין טיפין לאורך תקופת הירידות. הוספתי גם 250,000₪ שישבו לי בעו״ש שהמרתי לדולרים. זה לא הדבר החכם ביותר היות וההמרה עלתה לי, אבל רציתי בשביל הנוחות להמיר אותם לדולרים, כדי שאוכל להשקיע במניות/מדדים בצורה נוחה.
בגלל שהייתי ועודני חדשה בעסק ולא מושקעת רגשית, שמחתי מאוד לראות את התיק אדום. ככל שהירידות המשיכו, כך הוספתי יותר כסף, יום אחר יום, בתקופת מרץ-אפריל 2020. המשכתי לטפטף גם בעליות.
השקעתי בעיקר במדדים וקצת במניות FAANG וכד׳. כמו כן השקעתי גם בחברות תעופה, מתוך מחשבה שההשקעה תשתלם בעתיד הלא רחוק.
התיק הדולרי עומד כרגע על 8.64% תשואה בפרק זמן של שלושה חודשים (הירידות של השבוע האחרון הורידו את זה מאזור ה-12%). התשואה משתנה כמובן כל יום בזמנים משוגעים כאלה, אבל זה מה שנכון לפרק זמן זה, ואין המספר היום רלוונטי לעתיד.
פנסיה וקה״ש: פתחתי בחודשים האחרונים קרן השתלמות וקופת גמל IRA במבצע של [נמחק - yossik], עם דמי ניהול של 0.2% לצבירה ו-0% מההפקדות. התהליך לקח כמה חודשים עד שכל הכספים הועברו, ואת כולם אני משקיעה במדדים דרך קרנות של בלאקרוק. רכשתי ביטוח אכ״ע חיצוני על סכום של 20,000 ש״ח ש-75% יספיקו לי ממנו. אני קצת מתחבטת ביני לבין עצמי האם משתלם לי להפריש כל חודש על ביטוח זה, והאם כדאי להקטין/להגדיל את ההפרשה על כך.
התהליך בחודשים האחרונים מאז שהתחלתי להשקיע היה מטלטל. מאדם שלא השקיע, ונתן לכסף לזרום לעובר וש״ב, למדתי הרבה על השקעות ועל פנסיה, והתגבשה בי תחושה של בגרות מאוד חזקה - שאני אחראית לגורלי, והשליטה וההבנה הפיננסית היא חלק ניכר מזה.
סה״כ כיום יש באמתחתי כ-1,450,000₪ שאותם אני מנהלת בשני מקומות: חשבון השקעות באחד מבתי ההשקעות בארץ, ופנסיה וקרן השתלמות IRA. אני יודעת שעם ניהול כלכלי נכון ופחות בזבזנות ותקופות חופש ולמידה לאורך שנות ה-20 הייתי יכולה לחסוך יותר, אך אני שלמה עם עצמי. בואו נעבור לפרטים היבשים.
פירוט השקעות
אלוקציה:
הכנסות והוצאות
הכנסה: עבודה
אני עובדת כיום באחת מחברות FAANG. התמזל המזל והתפקיד מרתק, מאתגר ומשמח אותי. אני מניחה שזה גם עניין של גישה. העדפתי לבקש יותר במניות מאשר בברוטו מתוך מחשבה שהשכר לאורך השנים יתקדם מהר יותר, בעוד מנגנון המניות נקבע יחסית מראש לכן כדאי לי להגדיל אותו ככל שניתן בהתחלה. (מנגנון זה הנקרא equity refresh, אומר: קח את הסכום הראשוני של ה-RSU שנתנו לך, וניתן לך כל שנה בין רבע למחצית מסכום זה, שוב, ב-RSUs). כיום, לאחר שאני מבינה קצת יותר בהפרשות פנסיוניות, כנראה הייתי עושה חישוב שמתחשב גם בהן ובאופן המיסוי שלהן, אך סה״כ אני שלמה עם ההחלטה. אינני מחשבת בפיצוי הכולל את תוכניות הESPP אך זה כנראה נופל בטווח שרשמתי.
ברוטו: ~44 אש״ח
נטו: ~23 אש״ח
RSU ראשוני(מניות חברה, לפני מס שולי): 230,000$.
ברוטו ממוצע לחודש על פני 4 שנים, כולל מענק חתימה, בונוסים, והפרשות מניות חוזרות: בין 70-80 אש״ח, כנראה יצא לכיוון האמצע (יש משתנים שקשה לצפות מראש כמו גודל הריפרש, העלאת משכורות, בונוסים).
אציין כי החישוב של הפיצוי הכולל (total compensation) לפני שהתחלתי לעבוד שם, הותיר אותי פעורת פה. עם שכר כזה תחרותי, לא ברור לי איך יותר אנשים מוצלחים וחריפים מאוד בהם חלק מחבריי לא הולכים לעבוד בגאמפא. ההנחה שלי (לאחר שיחות עם חברים) שזה פשוט לא ידוע מספיק.
לא חישבתי את המניות בתחשיב ההשקעות הכולל שלי, היות וזה סכום שעדיין אין בכיסי.
באם נכליל גם אותו (וצריך) הקצאת הנכסים תהפוך להיות:
הוצאות
אני גרה עם בן זוגי בתל אביב. יש לנו חשבון משותף שאליו אנחנו מפרישים כ״א 5000₪ בחודש, ז״א נכנסים 10,000₪ בחודש. מתוכם:
חסכון
15,000₪-18,000 כל חודש שמופנים להשקעות. בין 65-80% חסכון, תלוי בחודש. רוצה להגדיל את זה ל80% ולא להוציא דבר מעבר.
סוף דבר
לפי החישובים שלי (שנלקחים עם תשואה שנתית של 7% לסך ההשקעות לשנה), אני אמורה לסיים את 4 השנים הקרובות עם 4 מיליון ש״ח. אתם לא תראו את זה עליי ולא תדעו - אני אדם צנוע מבית, אני לא אקנה מכונית או דירה יקרה. כך גם מרבית חבריי הסולידיים.
האקזיט היה זרז טוב להשקעה ולהתבגרותי הכלכלית (ובכך גם להתבגרותי הכוללת) אך בלעדיו חיי לא היו משתנים דרסטית - הרי העבודה ב-faang מתגמלת בתוחלת יותר מכל סטרטאפ, והמניות בטוחות (בניגוד לאופציות).
חשוב לי לציין שכל זה נקנה בהמון עבודה קשה ולמידה. וגם מזל, או בחירה מושכלת, יש שיקראו לכך. אם הייתי בוחרת להתמיין לצבא למקום זה או אחר, ובוחרת מקום עבודה זה או אחר, ובוחרת ללמוד מקצוע זה או אחר - חיי היו משתנים ללא הכר. בסוף אלו הן הבחירות שלנו שעושות אותנו.
יותר מכל אני מוקירה להוריי תודה על שעיצבו אותי להיות אדם סקרן שאוהב ללמוד (וגם על הגנטיקה) ואוהב טכנלוגיה, בדיוק בעשורים בהם היכולות האלו נחשבות ביותר.
המטרה שלי: פרישה מוקדמת היא לא מטרה שלי, היות ואני אוהבת את מה שאני עושה. אם אסיים את 4 השנים הקרובות עם 4 מיליון ש״ח הרי שאני מסוגלת לפרוש עם שכר של 10,000₪ בחודש שהוא לגמרי יותר ממש שכל אדם צריך לדעתי (לקחתי את זה והכפלתי ב-400 ולא ב-300).
אני לא רואה את זה קורה. אני מניחה שאם כבר אני אוריד אחוזי משרה, אקח פסקי זמן לטיולים מסביב לעולם ומתישהו גם אלד ילדים חכמים ונבונים (אמן!), אחזור לספסל הלימודים ואציל את המוח מפני התנוונות.
סה”כ החיים טובים, ואני רק מקווה להמשיך להיות בריאה וחדה שכלית בשביל שכל זה יתממש.
כבר כמה שנים אני קוראת בהנאה את "הסולידית" ומתמוגגת מהשפה העשירה והגבוהה שלה, אך אף פעם לא יישמתי משהו שקראתי בבלוג וחסכתי ברצינות. תמיד הכסף הצטבר בעובר ושב והיה לי מחסום של ״איך להתחיל״. מה זה בית השקעות, מה זה מניות. ידעתי שכדאי להשקיע במדדים כי הסביבה שלי פמפמה את זה, אבל לא באמת הבנתי מה כל הסימנים אומרים ולא טרחתי ללמוד. הרגשתי קצת נחיתות (לא מוצדקת) לעומת אנשים שהמשפחה שלהם אמידה ומשקיעה ומכירים את המושגים מבית.
המאורע שגרם לתפישה שלי לגבי אופן ניהול כספי להשתנות הוא אקזיט ממקום העבודה. אני לא יכולה להגיד שזה שינה את חיי, אך הסכום הנכבד (בין 200-250 אלף דולר, המספרים גם בהמשך ישונו קצת למען פרטיותי אך בתחשיב הכללי הסך ישאר זהה) היווה קטליזטור להבנה שזהו זה, הגיעה העת לשבת, לקרוא את הסולידית לעומק, ולהבין איפה, מתי והיכן כדאי להשקיע.
הכסף חיכה בצד פרק זמן.
כשהקורונה התחילה לתת את אותותיה הראשונים, פתחתי חשבון למסחר עצמאי באחד מבתי ההשקעות. חיכיתי שיתחילו המפולות והתחלתי להשקיע את הכספים טיפין טיפין לאורך תקופת הירידות. הוספתי גם 250,000₪ שישבו לי בעו״ש שהמרתי לדולרים. זה לא הדבר החכם ביותר היות וההמרה עלתה לי, אבל רציתי בשביל הנוחות להמיר אותם לדולרים, כדי שאוכל להשקיע במניות/מדדים בצורה נוחה.
בגלל שהייתי ועודני חדשה בעסק ולא מושקעת רגשית, שמחתי מאוד לראות את התיק אדום. ככל שהירידות המשיכו, כך הוספתי יותר כסף, יום אחר יום, בתקופת מרץ-אפריל 2020. המשכתי לטפטף גם בעליות.
השקעתי בעיקר במדדים וקצת במניות FAANG וכד׳. כמו כן השקעתי גם בחברות תעופה, מתוך מחשבה שההשקעה תשתלם בעתיד הלא רחוק.
התיק הדולרי עומד כרגע על 8.64% תשואה בפרק זמן של שלושה חודשים (הירידות של השבוע האחרון הורידו את זה מאזור ה-12%). התשואה משתנה כמובן כל יום בזמנים משוגעים כאלה, אבל זה מה שנכון לפרק זמן זה, ואין המספר היום רלוונטי לעתיד.
פנסיה וקה״ש: פתחתי בחודשים האחרונים קרן השתלמות וקופת גמל IRA במבצע של [נמחק - yossik], עם דמי ניהול של 0.2% לצבירה ו-0% מההפקדות. התהליך לקח כמה חודשים עד שכל הכספים הועברו, ואת כולם אני משקיעה במדדים דרך קרנות של בלאקרוק. רכשתי ביטוח אכ״ע חיצוני על סכום של 20,000 ש״ח ש-75% יספיקו לי ממנו. אני קצת מתחבטת ביני לבין עצמי האם משתלם לי להפריש כל חודש על ביטוח זה, והאם כדאי להקטין/להגדיל את ההפרשה על כך.
התהליך בחודשים האחרונים מאז שהתחלתי להשקיע היה מטלטל. מאדם שלא השקיע, ונתן לכסף לזרום לעובר וש״ב, למדתי הרבה על השקעות ועל פנסיה, והתגבשה בי תחושה של בגרות מאוד חזקה - שאני אחראית לגורלי, והשליטה וההבנה הפיננסית היא חלק ניכר מזה.
סה״כ כיום יש באמתחתי כ-1,450,000₪ שאותם אני מנהלת בשני מקומות: חשבון השקעות באחד מבתי ההשקעות בארץ, ופנסיה וקרן השתלמות IRA. אני יודעת שעם ניהול כלכלי נכון ופחות בזבזנות ותקופות חופש ולמידה לאורך שנות ה-20 הייתי יכולה לחסוך יותר, אך אני שלמה עם עצמי. בואו נעבור לפרטים היבשים.
פירוט השקעות
אלוקציה:
- ETF - 81%
- STOCKS - 14%
- CASH - 5%
- פנסיה וקה”ש: פנסיה 155K ש״ח וקה״ש 26K ש״ח, מושקע בקרן מחקה S&P500 של בלאק רוק, מספר נייר 1159250.
- מזומן: את המזומן ששוכב בצד אני כרגע מתכוונת להשקיע במדדים.
- בית השקעות:
- מדדים: VOO,QQQ,VGT, קרן מחכה סקטור טכנולוגי של בלאק רוק (מספר נייר 1159193)
- מניות: FB, GOOG, TSLA, UAL, DAL
הכנסות והוצאות
הכנסה: עבודה
אני עובדת כיום באחת מחברות FAANG. התמזל המזל והתפקיד מרתק, מאתגר ומשמח אותי. אני מניחה שזה גם עניין של גישה. העדפתי לבקש יותר במניות מאשר בברוטו מתוך מחשבה שהשכר לאורך השנים יתקדם מהר יותר, בעוד מנגנון המניות נקבע יחסית מראש לכן כדאי לי להגדיל אותו ככל שניתן בהתחלה. (מנגנון זה הנקרא equity refresh, אומר: קח את הסכום הראשוני של ה-RSU שנתנו לך, וניתן לך כל שנה בין רבע למחצית מסכום זה, שוב, ב-RSUs). כיום, לאחר שאני מבינה קצת יותר בהפרשות פנסיוניות, כנראה הייתי עושה חישוב שמתחשב גם בהן ובאופן המיסוי שלהן, אך סה״כ אני שלמה עם ההחלטה. אינני מחשבת בפיצוי הכולל את תוכניות הESPP אך זה כנראה נופל בטווח שרשמתי.
ברוטו: ~44 אש״ח
נטו: ~23 אש״ח
RSU ראשוני(מניות חברה, לפני מס שולי): 230,000$.
ברוטו ממוצע לחודש על פני 4 שנים, כולל מענק חתימה, בונוסים, והפרשות מניות חוזרות: בין 70-80 אש״ח, כנראה יצא לכיוון האמצע (יש משתנים שקשה לצפות מראש כמו גודל הריפרש, העלאת משכורות, בונוסים).
אציין כי החישוב של הפיצוי הכולל (total compensation) לפני שהתחלתי לעבוד שם, הותיר אותי פעורת פה. עם שכר כזה תחרותי, לא ברור לי איך יותר אנשים מוצלחים וחריפים מאוד בהם חלק מחבריי לא הולכים לעבוד בגאמפא. ההנחה שלי (לאחר שיחות עם חברים) שזה פשוט לא ידוע מספיק.
לא חישבתי את המניות בתחשיב ההשקעות הכולל שלי, היות וזה סכום שעדיין אין בכיסי.
באם נכליל גם אותו (וצריך) הקצאת הנכסים תהפוך להיות:
- ETF - 61%
- STOCKS - 35%
- CASH - 3%
הוצאות
אני גרה עם בן זוגי בתל אביב. יש לנו חשבון משותף שאליו אנחנו מפרישים כ״א 5000₪ בחודש, ז״א נכנסים 10,000₪ בחודש. מתוכם:
- דירה: 7000₪
- הוצאות מזון, חשמל, בית, תחביבים משותפים: 3000₪. כמובן שסעיף זה משתנה כל חודש אך 3000₪ זה חסם עליון טוב, ובכסף שנשאר אנחנו משתמשים בשביל חופשות משותפות ארוכות בחו״ל (פעם בשנה לפחות). אוכל אני אוכלת בבוקר ובצהריים בעבודה, ובערב משהו קליל. בן זוגי אוכל רק בעבודה. אנחנו לא קונים בסופר באופן מסודר אלא את המרכיבים שצריך בשביל המנות - ירקות אצל הירקן, בשר באטליז, השלמות בסופר כלשהו. אני לא משווה מחירים או דברים כאלה - עצם זה שאני קונה מה שאני צריכה מוריד לי את המחיר דרסטית מאשר אם הייתי עושה משלוח כל שבוע-שבועיים משופרסל.
- הוצאות אחרות: 2000-4000₪. סעיף זה חורה לי. אני מאוד נהנתנית (אוהבת לאכול בחוץ, לחדש את הבית). מצד שני בתפיסה שלי אני מאוד לא צרכנית - לא זוכרת מתי נכנסתי לקניון בפעם האחרונה, ואני לא אוהבת להסתובב בחנויות ולקנות מוצרים. זה סעיף שלגמרי אני רוצה לצמצם ובראש ובראשונה - לגזור כרטיסי אשראי מיותרים, ולבצע מעקב חודשי על הוצאות.
- תחבורה: רכבות, אוטובוסים, אופניים. אף פעם לא הייתה לי בעיה להתנייד עם אוטובוסים ורכבות. מוניות זה משהו שאני לא חושבת עליו בכלל, למרות שאני יכולה להרשות זאת לעצמי - זה פשוט לא דרך מבחינת המח שלי להתנייד. לבן זוגי יש אוטו יחסית ישן שהוריו מממנים. כשהאוטו ישבוק חיים, לא נראה לי שנקנה חדש - הוצאה מיותרת של 2000₪ בחודש + למצוא חניה בתל אביב.
חסכון
15,000₪-18,000 כל חודש שמופנים להשקעות. בין 65-80% חסכון, תלוי בחודש. רוצה להגדיל את זה ל80% ולא להוציא דבר מעבר.
סוף דבר
לפי החישובים שלי (שנלקחים עם תשואה שנתית של 7% לסך ההשקעות לשנה), אני אמורה לסיים את 4 השנים הקרובות עם 4 מיליון ש״ח. אתם לא תראו את זה עליי ולא תדעו - אני אדם צנוע מבית, אני לא אקנה מכונית או דירה יקרה. כך גם מרבית חבריי הסולידיים.
האקזיט היה זרז טוב להשקעה ולהתבגרותי הכלכלית (ובכך גם להתבגרותי הכוללת) אך בלעדיו חיי לא היו משתנים דרסטית - הרי העבודה ב-faang מתגמלת בתוחלת יותר מכל סטרטאפ, והמניות בטוחות (בניגוד לאופציות).
חשוב לי לציין שכל זה נקנה בהמון עבודה קשה ולמידה. וגם מזל, או בחירה מושכלת, יש שיקראו לכך. אם הייתי בוחרת להתמיין לצבא למקום זה או אחר, ובוחרת מקום עבודה זה או אחר, ובוחרת ללמוד מקצוע זה או אחר - חיי היו משתנים ללא הכר. בסוף אלו הן הבחירות שלנו שעושות אותנו.
יותר מכל אני מוקירה להוריי תודה על שעיצבו אותי להיות אדם סקרן שאוהב ללמוד (וגם על הגנטיקה) ואוהב טכנלוגיה, בדיוק בעשורים בהם היכולות האלו נחשבות ביותר.
המטרה שלי: פרישה מוקדמת היא לא מטרה שלי, היות ואני אוהבת את מה שאני עושה. אם אסיים את 4 השנים הקרובות עם 4 מיליון ש״ח הרי שאני מסוגלת לפרוש עם שכר של 10,000₪ בחודש שהוא לגמרי יותר ממש שכל אדם צריך לדעתי (לקחתי את זה והכפלתי ב-400 ולא ב-300).
אני לא רואה את זה קורה. אני מניחה שאם כבר אני אוריד אחוזי משרה, אקח פסקי זמן לטיולים מסביב לעולם ומתישהו גם אלד ילדים חכמים ונבונים (אמן!), אחזור לספסל הלימודים ואציל את המוח מפני התנוונות.
סה”כ החיים טובים, ואני רק מקווה להמשיך להיות בריאה וחדה שכלית בשביל שכל זה יתממש.
נערך לאחרונה ע"י מנהל:
