אני אגיב בתור מישהי בתחום התכנון והבניה בארץ.
קודם כל- אני לא מתכוונת לעודד פעילות לא חוקית של התיישבות על קרקע בניגוד לחוקי המדינה, ולא חושבת שהשרשור צריך לענות בכיוון הזה.
בנוגע לקרקע חקלאית- יש סיבה שהיא זולה.
הסיבה היא שלוקח *המון המון* זמן להפוך קרקע חקלאית, לקרקע למגורים.
הסיכון בקרקע (והמחיר הנמוך) מגלם את אי הוודאות שהחוק יאפשר לך לבנות בית על השטח שקנית.
יש במדינה היררכיה של תכניות:
תכנית מתאר ארצית (תמ"א)
תכנית מתאר מחוזית (תמ"מ)
תכנית כוללנית (לעיר)
תכנית מפורטת
כדי שקרקע תהפוך מייעוד חקלאי לייעוד מגורים, צריך לערוך שינוי בכל תכנית בהיררכיה- מהרמה הלאומית ועד הרמה של תכנית מפורטת, שתאפשר לך להגיש בקשה להיתר בניה.
אז עברו כמה (עשרות) שנים, ונניח שכל התכניות שונו. אתה סוף סוף יכול להגיש בקשה להיתר בניה.
עכשיו, כדי שרשות מקומית תאפשר לך לבנות בית- המדינה צריכה להתחיל לעבוד ולהשקיע כסף.
במה? תשתיות.
מישהו צריך לסלול כבישים, לחבר אותך לביוב ולמים, להעביר קו חשמל ולבנות חדר טראפו, לוודא שיש לך גן ילדים וספריה ומיקווה על סף דלתך.
תשתיות עולות כסף+ צריכות להיות בסדר עדיפויות של כל גופי התשתית- חברת החשמל, מקורות, הרשות המקומית וכו'.
גם אם לך ספציפית לא אכפת לשאוב מים מהבאר ולפנות את הפסולת שלך לבור בחצר האחורית, לרשות המקומית אסור חוקית לתת לך היתר אם אין לך את כל הפתרונות האלו- אז תחכה עוד כמה שנים.
חד משמעית יש סיכון גדול יותר ברכישת קרקע בייעוד חקלאי. לגבי טולרנס לסיכון- שכל אחד יעשה את השיקולים שלו
