הייתי אומר שעדיף לעקוב אחרי אנשים ריאליסטים מאשר סתם אופטימיים/פסימיים
העניין הוא שבפועל יש ממש מעטים כאלה - כל אחד חייב "לבחור צד" (ולהצדיק את הפוזיציה שלו) ולו בשל העובדה שאין פוזיציה נייטרלית בשוק - או שאתה בחשיפת יתר, או שאתה בחשיפת חסר, או שאתה בדיוק בחשיפה ה-"נכונה" לכל ASSET CLASS (בהינתן כל המידע הזמין).
אז אני עוקב אחרי אופטימיים
וגם אחרי פסימיים, כדי לקבל פרספקטיבה רחבה על המצב -
טוב להבין מה הם תרחישי האימה אבל גם טוב לזכור ולדעת שתרחישי אימה ניתנים בערך פעם בשנה או שנתיים ע"י שורה של מומחים ונביאים - ובינתיים העולם ממשיך להסתובב על צירו. וגם כשהם קולעים ואכן יש קטסטרופה, העולם ממשיך גם אחריה, דרך מלחמות עולם, משברים גרעיניים, מגיפות, וכו'... האנושות לא מוותרת כל כך בקלות.
הבנת המצב הבועתי של השוק הביאה אותי למשל להתחרט על זה ששמתי 100% במניות (כי זה לא מאפשר לי לאזן מספיק טוב בירידות/עליות) ולכן מאז אני מנסה להוריד את הנתח של המניות ל-80% (זה קשה כי הן כל הזמן עולות). המחשבה היא שזה איזון סביר שגם יתן חשיפה מספיק גבוהה למניות, אבל גם יותר לי מספיק מזומן בצד כדי להנות מירידות ולקנות בזול.
בקריסה האחרונה של הקורונה בעצם הייתי במצב שבו לא יכלתי לאזן שום דבר בתיק, ואפילו המשכורת שלי קוצצה (למשך כמה חודשים) באופן שפגע ביכולת שלי להפקיד אותם סכומים כמו קודם ולבצע בהם רכישות (חוץ מזה שבגלל אי-הוודאות הייתי מעדיף שלא להשתמש במשכורת לשם כך גם אם לא היה קיצוץ כזה).
אם היה לי קצת מזומן (או כל דבר נזיל אחר שלא קורלטיבי למניות) בצד - הייתי יכול לעשות תשואה נאה מהאיזון העיתי שממילא אני אמור לעשות.
אז לא הייתי אומר שרואי-השחורות הם לבדם גרמו לי לשנות אסטרטגיה, אבל הם דחפו אותי להוציא את מה שממילא שקלתי לעשות - לפועל, כי אני מעריך בסבירות גבוהה שתהיה קריסה בשנתיים הקרובות - ואני רוצה להיות הפעם מוכן.
אגב, זה לא קשור לשינה, ישנתי טוב גם לפני הקריסה האחרונה, גם במהלכה וגם אחריה. הקיצוץ במשכורת שלי הדאיג אותי הרבה יותר מתיק המניות שלי, כי פירושו היה שאני עלול להיאלץ לחפש עבודה חדשה וכו'. זה גם מה שגרם לי להתחיל לייצר לעצמי הכנסה צדדית (של הוראה) כעוסק פטור (שבתורו משפר את השינה שלי).