עשו סגר ואז שיחררו אותנו וכל מה שהיינו צריכים לעשות זה ללכת עם מסכה ולשמור על ריחוק. אם היינו מקפידים על זה (לבד, בלי הממשלה) המצב היה טוב יותר. אם הממשלה היתה נורמלית אז היציאה מהסגר היתה בשלבים. היא לא נורמלית אז פשוט עברנו מאפס למאה וזרקנו את כללי המינימום לפח.
כבר דיברנו על הטימטום האנושי, לא?
לאו דווקא טמטום אנושי, אלא לעיתים זו בחירה מושכלת בהתנהלות מסויימת
למשל, לפי מכרים שלי במגזר החרדי, ישנן ישיבות שבהם כל הצעירים סגורים בישיבה ולא יוצאים הביתה, כך שלמרות שכולם שם נדבקו, זה חסר משמעות ואפילו חיובי
במגזר הערבי עושים חתונות בלי לדפוק חשבון לכלום, הם מוכנים לשלם את המחיר, גם זה לגיטימי בעיני
היה עדיף שהממשלה תתאים מדיניות לההתנהלויות של אוכלוסיות שלא יכולה להתמודד איתם, במקום פשוט לנסות להעניש שוב המגזר הממושמע
קשה לי להאמין שיש ליהודים מקום טוב יותר לחיות בו, הטירוף שולט ברוב מדינות העולם ולא נראה לי שעתידה של אירופה או ארה"ב ורודים יותר מבחינת מתח בין האוכלוסייה או מנהיגות ציבורית. אבל לשמור על אופציות זה אף פעם לא רעיון רע.
מסכים, הטרוף הטוטליטרי הזה מתפשט בכל העולם. אנשים רוצים שיכלאו אותם על סמך סיפורים בתקשורת. פשוט הזוי.
באופן מפתיע, דווקא המנהיגים הנבחרים שנתפסים כמנהיגים סמכותיים (טארמפ, רוה"מ בהודו, רוה"מ בברזיל, פוטין) הם האופוזיציונרים הראשיים לקו ההיסטרי בנושא הקורונה, וזה עצוב, כי זה אומר שהאופוזיציה לא באמת מתפקדת בנושא (בכל העולם), היא רוצה סגר וקו טוטליטרי יותר ממה שהממשלה רוצה.