מפחיד אותי שיש אנשים שפשוט מסכימים לכל הידוק של הסגר, כמה שיותר - יותר טוב. אני תוהה לעצמי לאיזה מסקנות מגיעים המנהיגים בכל העולם לגבי הקלות שבה אפשר לשלוט בעדר. אני בעד התפלפלויות ודיונים וחשיבה עצמאית, ובימים שחורים כאלה (מדברת על הדיקטטורה המתהווה יותר מאשר על הקורונה) אני ממש מתחננת שתפעילו את השכל הישר שלכם ולא את פקודות הלא-ראש ממשלה וחבר מרעיו (שכמובן ההוראות לא חלות עליהם). העולם של
חוות החיות קם ומתהווה מול עינינו וכדאי להפחית את הרצון להיות עדר ממושמע.
בגדול אני מאוד מסכימה. אבל עם כל הצער של העניין אני לא יודעת אם יש דרך אחרת לייצר מצב כל כך לא טבעי כמו מצב של סגר ל״המון רב״.
במיוחד ל״המון״ שאין לו אמון במנהיגיו וזקוק ל״חוקים/תקנות/אכיפה״ (אם בגלל שהוא חושד במניעים של ההחלטות או בגלל שהוא מופעל על ידי מנהיגים אחרים שנותנים הנחיות אחרות/הפוכות).
תסתכלי לדוגמא על מה שקרה בהתחלה בתל אביב מצד אחד (פארקים וחופי ים מלאים עד אפס מקום כמעט) ועל ישיבות/בתי כנסת/אולמות אירועים מפוצצים בירושלים ובני ברק.
זו לא חוכמה שאדם שגר במושב קטן, מוקף שדות, הגיוני מבחינתו לצאת לרוץ. כי כשהוא ירוץ הוא יהיה לגמרי לבד וברור שאין בזה בעיה בריאותית (להיפך).
אבל כהנחיה כוללת, לכולם, ובהנחה שרוב האוכלוסיה גרה דווקא באזורים עירוניים צפופים, מה את היית קובעת בשביל לייצר סגר/ריחוק חברתי?
אגב, רק רוצה להגיד משהו על ה״סגר לזקנים״ שכולם כל כך רוצים לראות במקום סגר לכולם.
לדעתי האישית, אם היינו
ישר מתחילים בסגר מסוג כזה (בלי סגר כללי קודם) הוא היה לוקח הרבה יותר זמן דווקא משום שהוא לא היה פוגע בכלכלה. הדחיפות לצאת מהסגר כיום היא עצומה. מוציאים הון על האפשרות להעלות את כמות הבדיקות, על אפשרות לבצע בדיקות סרולוגיות, על שיפור מערך הטיפול נמרץ ומכונות ההנשמה, על מחקרים רפואיים למציאת תרופות וחיסון ומה לא.
מעניין האם היו משקיעים את אותה השקעה (בכל העולם) של הון ומשאבים למציאת הפתרונות הללו אם ״רק״ האוכלוסיה הזקנה הייתה בסגר וזה לא היה משפיע כמעט בכלל על הכלכלה
...
נ.ב. רק לציין שאני ממש לא נגד התפלפלות או דיון ציבורי. מקווה שלא זה מה שהובן מדברי...
...
