יש 4 שאלות מרכזיות, שנראה לי שצריך לענות עליהן, כדי להעריך את גודל הסכנה:
1) האם מאמצי ההכלה יצליחו?
2) עד כמה הנגיף המקורי מסוכן? אחוז תמותה ללא טיפול\אחוז תמותה עם טיפול ברמות שונות\אחוז מקרים קשים ועוד.
3) האם הנגיף ישאר אלים באותה המידה, יהפוך לפחות אלים או יהפוך ליותר אלים?
4) פיתוח וזמינות תרופות וחיסונים.
1) הכלה - ההערכה הראשונית שלי הייתה שהתשובה היא כנראה לא. עכשיו אני חושב שזה די ברור שהתשובה היא לא. אפשר להרחיב על כך, אבל אשאיר זאת להזמנות אחרת.
4) חיסון ותרופות - לא חקרתי את הנושא מספיק כדי לתת הערכה. זה נושא גדול ומורכב מאוד, וספק אם מישהו כיום יודע תת תשובה טובה רק על סמך המידע שפורסם.
2) אני לא חושב שאפשר להעריך משהו מהמספרים הכללים בגלל רמת אי וודאות מאוד גבוהה. צריך למצוא סטים של נתונים בעלי אמינות טובה. סט אחד כזה הנתונים מסינגפור. הסינגפורים מאוד טובים באיתור וכנראה גם בטיפול בחולים ואפשר לדעתי לסמוך על הנתונים שלהם. כיום סינגפור מדווחת על 89 נדבקים, 5 מתוכם במצב קריטי. לא מזמן היו להם 8 חולים במצב קריטי מתוך 50 נדבקים. אלה נתונים מדאיגים. גם מסין אנחנו שומעים פעם אחר פעם על רופאים צעירים ובריאים, שמתים מהנגיף. אני מסתכל על הנתונים מהספינה ביפן. ממש לא מזמן היו רק 4 במצב קשה. עכשיו כבר מדווחים ש-3 מתו ו-36 במצב קשה או אנוש, והמספרים ממשיכים לעלות. ניסיתי להעריך את אחוז התמותה בדרכים שונות. קשה להגיע למספר חד משמעי, אבל ברור שזה הרבה יותר גרוע משפעת עונתית. בלי טיפול זה בהחלט עלול להיות מעל 2%. טיפול ללא ספק עוזר, אבל קיבולת בתי החולים סופית, והם עמוסים גם בלי הנגיף הזה. קראתי גם מאמר מדאיג, שנכתב ע"י רופאים, שראו את מצב החולים, וטענו שרבים מהמחלימים נשארים עם צלקות בריאות ולפעמים גם נזק לאיברים אחרים.
3) הנגיף הזה, כמו כל נגיף או יצור חי אחר, צפוי שיעבור אבולוציה. נגיפים, שמדבקים בני אדם בשגרה, כבר מצאו את נקודת האופטימום המקומית שלהם, ולא משתנים הרבה. נגיף שעבר מבעל חיים אחר נמצא רחוק מנקודת האופטימום וסביר שיעבור אבולוציה מהירה. השאלה המרכזית כאן היא מי מדבק יותר - חולים קלים או חולים קשים. אם החולים הקלים מדבקים יותר, אז הנגיף, שגורם למחלה קלה, ידביק יותר אנשים. כך בכל דור של הנגיף המוטציות, שגורמות למחלה קלה יותר, יתפשטו באוכלוסיית הנגיפים. מוטציות, שגורמות למחלה קשה יותר, יכחדו. אם לעומת זאת החולים הקשים ידביקו יותר אנשים, אז ההפך יקרה והנגיף יתפתח לאלים יותר. נגיפים, שגורמים למחלות של מערכת הנשימה, נוטים לרוב להפוך למתונים יותר. זאת מכיוון שאנשים עם מחלה רצינית נשארים בבית ולא מדביקים אחרים, בעוד שאנשים עם הצטננות קלה ממשיכים בשגרה ומדביקים אנשים רבים. לפעמים אבל קורה משהו שמשבש את הדינמיקה הזאת, כמו מלחמת עולם למשל. בזמן מלחמת העולם הראשונה הופיע זן חדש של שפעת. זאת כנראה הייתה שפעת, שעברה מבעלי חיים, או רקומבינציה של שפעת אנושית עם שפעת של בעל חיים אחר. בגל הראשון זאת הייתה שפעת רגילה יחסית. אז אבל בא גל קלטני, שהרג לפי הערכות שונות בין 50 ל-100 מיליון בני אדם. מה שכנראה קרה הוא הדבר הבא: בניגוד לדינמיקה הרגילה, שגורמת לשפעת להפוך לקלה יותר, בזמן מלחמה חולים קלים נשארו במקום והדביקו רק את חבריהם לשוחה. חולים קשים לעומת זאת נשלחו לבתי חולים, הדביקו שם המוני פצועים, ואלה נשלחו ליחידות שונות והדביקו אותן. זה גרם לשפעת רגילה להתפתח לקטלנית.
מה קורה עכשיו?
אפשר להסתכל
כאן על המוטציות שהנגיף עובר וההתפשטות שלהן באוכלוסיה. אני לא רואה כאן התפתחות דרמטית כלשהי. אין זן חדש של הנגיף, שהשתלט על האוכלוסיה.
נתון מדאיג לגבי הנגיף הוא שהדבקות קורות בבתי חולים. זה מדאיג מאוד כי מי שמגיע לבתי חולים הם חולים קשים יותר וזה יכול לגרום לנגיף להפוך לאלים יותר.
עוד נתון מדאיג, ש-
adamshalev ציין, הוא שהחולים מדבקים עוד לפני שמופיעים להם סימפטומים קשים. זאת מחלה שמתפתחת לאט ובהדרגה. גם המקרים הקשים מתחילים כמחלה קלה ומחמירים בהדרגה. זה מפחית את הלחץ האבולוציוני להפחתת חומרת המחלה.
נתון בעייתי נוסף הוא שהנגיף מדבק בטירוף. לא מצאתי הסבר משכנע איך נגיף, שעבר מבעלי חיים, יכול להיות מדבק כל כך עבור בני אדם מהרגע הראשון. לא מצאתי בינתיים הסבר משכנע מאיפה הנגיף הזה הגיע. הבעיה מבחינתנו היא שאם הנגיף הוא כבר כל כך מדבק, יש לו פחות מקום לאבולוציה, שהיינו מצפים שהייתה הופכת אותו למתון יותר. אם הנגיף היה מדבק פחות, כפי שאפשר לצפות מנגיף חדש שעבר מבעלי חיים, מה שהיה קורה הוא שאו שהיו מצליחים להכיל אותו או שהוא היה מתפתח להיות מספיק מתון כדי לחמוק מניסיונות ההכלה. זה היה קו המחשבה שלי בהתחלה. באופן מוזר אבל לנגיף הזה יש תכונות מושלמות ממש כדי לחמוק ממאמצי ההכלה ולגרום למגפה קשה(מדבק בטירוף, בעל טווח מאוד רחב של חומרת מחלה[ללא סימפטומים עד מוות], מחלה שמתפתחת לאט מאוד, אבל מדבק כשהמחלה עוד קלה, סימפטומים מאוד דומים להצטננות רגילה, שנפוצה מאוד).
