עצה ידידודית - הכל נכון לגבי המצב במדינה, המצב במשפחה וכדומה אין ספק. אתה עובר תקופה קשה ובהחלט מרשים ביכולת ההתמודדות שלך עם מה שהחיים זורקים עליך. יחד עם זאת, מה שהייתי מייעץ לחבר או אח שלי אם היה במצבך זה להשלים שתואר בחשבונאות זה לא בשבילך ולחשוב על אופציות אחרות. קורס חשבות שכר, הנהלת חשבונות וכדומה. תסיים את זה ותשתלב באיזה חברה. אני בטוח שברגע שתיכנס תוכל להתקדם ויהיו לך אופציות שייפתחו לך לאורך השנים. לא ממליץ לך לשים שוב את החיים בהולד עכשיו שנה, ובעוד שנה וחודשיים להיות באותו מצב. תואר באוניברסיטה הפתוחה הוא קשה מאוד ואני באמת לא חושב שזה ריאלי עבורך. מבין שזה קשה להשלים עם זה אבל נראה שזה המציאות.
תודה - מעריך מאוד את הכנות גם אם זה משהו שלא נעים לקרוא. זה חשוב לקרוא את מה שכתבת.
אני הייתי מסכים איתך לחלוטין לגבי כל תואר אחר - אך בחשבונאות באופן ספציפי לא.
יש לי ניסיון תעסוקתי בתחום וגם ידע אישי (קורא המון על מיסים ופיננסים, יש לי תשוקה מוזרה לתחחום).
המסלול שלי לקריירה די סלול, רק צריך לצלוח את התואר ואת מבחני המועצה. כשאגיע לשלב העבודה, יהיה בסדר.
לא הייתי צריך להתחיל את השנה הזו, אני שאלתי, התחבטתי ובסופו של דבר החלטתי שכן להתחיל את השנה הנוכחית.
הייתי צריך להקשיב לעצמי ולדחות, להמתין.
אם בשנה הקרובה לא אשיג שום דבר ממה שאני מתכנן לשנה הקרובה, אולי אשקול לא להירשם לשנה הבאה.
אני לא מתכנן להתבטל ולרבוץ בשנה הקרובה בכל אופן, יש לי תוכניות ומטרות. אתחיל מספורט, אוסיף למידה (הורדתי קבצים של התואר לפני שאני נחסם על ידי המכללה).
בהמשך אולי אחזור לעבוד ואנסה לשלב את הלימודים העצמאיים עם ספורט ועבודה. ורק אם אצליח ואתמיד ארשם לתואר.
אני חושב שהדברים ש
@משה כותב עליהם יוכלו לעשות לי הרבה טוב, לגבי הדחיינות, ספורט וכד'.
אעבוד על עניין המשקל שמטריד אותו כבר קרוב לשני עשורים. שמשפיע לי על הנכות, על הדכאון, על הדימוי, על כל דבר ודבר בחיי.
כשהכל נהפך לקל יותר, אין לי ספק ש.... יהיה לי קל יותר.
