לסטייליסטים מבינכן/ם

[אנא-אל]

איך אתם מתמודדים עם האתגר שבין מינימליזם לסטייל?

באופן אישי, זה האתגר מס' 1 שלי בדרך לעצמאות כלכלית.
ישנו שיפור רב בשנה וחצי האחרונות, אבל עדיין לא הצלחתי להתחבר לסטייל המינימליסטי.

 

[ETL]

אם את\ה מתכוונ\ת לביגוד אז בת הזוג שלי לומדת תפירה בימים אלה, בעזרת חברה כבר הספיקה להכין מושבים חדשים לריהוט שבמרפסת שלנו ולהתאים ווילונות בסלון. בהמשך וככל שתשתפר הכוונה שלה זה לתפור את רוב הבגדים שהיא לובשת.
בקשר לסטייל של הבית...אני אוהב כל מיני פרוייקטים מוזרים, אז לקחתי מסגרות של חלונות ישנים, הסרתי מהם את הצבע והפכתי אותם למסגרות לתמונות. לקחתי מטחנת בשר ישנה וחלודה מאוד ובעזרת התהליך הדיי מדהים הזה החזרתי אותה לחיים והיום היא מקשטת את המטבח שלנו.
יש אינסוף דברים שאפשר לעשות עם זמן ויצירתיות, והכל בכסף קטן.
אני חושב שMMM הוא מקור טוב להשראה לפרוייקטים שנראים כאילו הם מחוץ להישג היד שלנו אבל למעשה עם קצת מאמץ והרבה יצירתיות כל אחד מאיתנו מסוגל לעשות.
בהצלחה

 

[לא סולידי YET]

זה נראה כמו שאלה ל @Yellow

 

[זאב]

איך אתם מתמודדים עם האתגר שבין מינימליזם לסטייל?

בטחון עצמי, בטחון עצמי, ושוב בטחון עצמי.
לפי גישתי זה לא משנה מה את לובשת אלא מה שאת מקרינה החוצה.
אני לובש את מה שנוח לי ולא ממש אכפת לי מה אנשים אחרים לובשים, בת זוגתי מתלבשת בסגנון הפשוט מאוד וגם היא מעדיפה נוחות על פני סטייל (אני נשבע להכניס אותה לחנות בגדים זה כמו להכניס ערפד לכנסייה , היא פשוט מתעבת חנויות בגדים או שופינג ככלל).

 

[לא סולידי YET]

(אני נשבע להכניס אותה לחנות בגדים בגדים זה כמו להכניס ערפד לכנסייה , היא פשוט מתעבת חנויות בגדים או שופינג ככלל).

זכית בג'קפוט

 

[Yellow]

אוי פוסט ל-ילו. תענוג. אני מגרגרת לי פה בשקט...
טוב, אני מזהירה מראש שהפוסט הבא איננו מיועד למי שסובל ממחלת לב ו/או כליות ובכל מקרה יש להיוועץ ברופא לפני נטילת הפוסט:

1. משקפיים: אני קונה משקפיים אחת ל-7,8 שנים. כשאני קונה זה באיזור ה-2000 ש"ח( אחרי הנחה...) אז מראש הם נראים מליון דולר. כבר דרך נאה להיראות היטב.
2. שילובים: אני יכולה ללבוש שמלה של 20 ש"ח עם תכשיט של 500 ש"ח וזה גם נראה מצוין.
3. בדים ובגדים: משתדלת להקפיד על בדים איכותיים כמו כותנה, פשתן או ויסקוזה. לא מסוגלת ללבוש פוליאסטר וכנופייתו. בגדים איכותיים נראים הרבה יותר טוב בעיניי על האדם מאשר הסינתטיים למיניהם.
מאותה סיבה, אני קונה מעט בגדים אבל הבגדים שאני קונה יקרים בד"כ.
4. סיילים ואאוטלטים: בכדי להתגבר על תשוקתי לבדים ובגדים איכותיים ויקרים אני נעזרת בסיילים ובאאוטלטים. (אוסקר ויילד אמר פעם שהדרך היחידה להתגבר על פיתוי היא להיכנע לו...)

דוגמאות:
חצאית חורף שעלתה לי 450 ש"ח אחרי 70% הנחה...(מחיר מקורי 1,500 ש"ח, למי שמתחיל להרגיש בחילות, הזעה ודקירות בצד שמאל אגיד שמדובר בבד שיובא לארץ במיוחד מאיטליה עבר לכם?).
חצאית שעלתה 50 ש"ח כשבמקור עלתה 799 ש"ח.
אני מאוד אוהבת את האאוטלט בהרצליה שיש שם הנחות מופלאות (לרבות חנות קום איל פו עודפים).
תמיד הופכת את הבגד וקוראת את כל האיטיקט כאילו שזה ברכה מהרב לפני כניסה לניתוח.
בודקת הרכב בד, הוראות כביסה וארץ ייצור. אם זה סין זה לא ייכנס אליי הביתה. אף יצור לא נולד להיות העבד שלי.
5. תכשיטים:לרוב אני קונה אצל אותם מעצבים שוב ושוב. אז אני מקפידה להתעדכן בסיילים שלהם וגם יש כאלה שנותנים הנחת יומולדת וגם בזה אני מתעדכנת. תמיד מבקשת הנחה נוספת.
לאחרונה גם התחלתי באיסוף בקבוקים וכל הכסף שמצטבר לי מהתחום הסקסי הזה הולך קודש לתכשיטים, ככה אני מקצצת עלויות.
בנוסף, אם יש מעצבים שאני לא קונה מהם אני משתדלת להיות מוסרת מרשימת התפוצה שלהם כדי לא לקבל סמסים ומיילים ולהתפתות לשווא.
דבר נוסף: יש חנות ביפו שכבר המון שנים אני קונה שם בתמורה לתכשיטים ובגדים ישנים שלי.
קוראים לה לוני וינטג' והיא קונה ממני בסכום מסוים בגדים ותכשיטים שאני כבר לא חפצה בהם.
בתמורה לסכום הזה אני קונה אצלה תכשיט.
מצד אחד, זה תכשיט ייחודי ולא מפס ייצור המוני כי התכשיטים אצלה הם one piece. מצד שני, בגלל ההחלפה הקנייה שלי לא דורשת ממני עוד יותר מדי כסף.
אגב, בחנויות מעצבים הרבה פעמים יש פינה נסתרת של סיילים ושווה להסתכל בתכשיטים שם.
יש את זה אצל קרן וולף בנווה צדק, אפרת קסוטו ברח' רמב"ם בת"א ושלי דהרי ביפו.
6. בחורף מאוד קל להיראות שיקית עם גרביונים וצעיפים.
חצאית מחויטת אפורה עם חולצה מכופתרת כחולה נשמע כמו הלהיט האחרון ממפעל אתא של שנות ה-70 אבל אם שוברים את זה עם גרביונים בצבע צהוב חרדל למשל זה נראה מצוין.
גרביונים עולים מעט יחסית ואני קונה של לייף (מותג הבית של סופר פארם הגרביונים מיוצרים באיטליה).


זה כל מה שעולה לי בראש בינתיים.
אם אזכר אכתוב עוד.

 

[אנא-אל]

@Yellow
מנסיונך ממכירת תכשיטים, האם זה באמת שווה תמורת כמה פרוטות?
ממה שהבנתי כשמוכרים זה לפי המשקל של החומר גלם (זהב, יהלומים וכו') כך ששעון שעבר בירושה ובחנות היה שווה גם 30 אלף שקל כשמוכרים אותו יהיה בסביבות 1000.
יש עוד דרכים למכור תכשיטים, כמו יריד יד 2 או שאין דרך לדעת שהתשיטים אמיתיים אז עדיף שלא?

 

[Yellow]

בוקר טוב,

התכשיטים שאני מוכרת הם לא מזהב ומיהלומים אז אין לי תשובה לתת לך.
תכשיטים שיש לי סנטימנטים אליהם מעולם לא מכרתי.
יריד יד 2 וכאלה זה לגמרי לא אני אז אין ברשותי מידע לגביהם
את חלק מהתכשיטים שלי אני מעבירה לתרומות (מעון לנשים מוכות ומכירות שהכנסותיהן קודש להצלת בע"ח).
מבחינת לדעת אם התכשיט אמיתי או לא: זה לא רלוונטי במקרה שלי כי חומרי הגלם הם לא זהב או כסף או יהלומים.

 

[Raven]

ן לא הצלחתי להתחבר לסטייל המינימליסטי.

לא הצלחתי להבין מהו "הסטייל המינימליסטי", או בכלל למה את מתכוונת במילה "סטייל". סטייל של מה?
אולי הכוונה לסטייל של בגדים או סטייל של בית. בשניהם אפשר להחזיק מעט חפצים (=מינימליזם) שיהיו גם "אופנתיים" (כלומר: "עכשוויים"?), או בסגנון ייחודי כלשהו שאופייני למחזיק בהם.

אולי כדאי שתגדירי מה "סטייל" אומר עבורך.
הרבה פריטים בהכרח? פריטים יקרים בהכרח? תחלופה גבוהה בהכרח?

אשמח גם שתגדירי מיהו "סטייליסט".

 

[אנא-אל]

@Raven
מינימליסטי- פרטים בסיסים ביותר, והגיוון בא על ידי קומבינציות שונות.
הכוונה שלי בסטייל, זה בגדים/דברים לבית שהם לא נכנסים להגדרה למעלה. גם מבחינת שהם לא "בסיסיים" וגם מבחינת כמות.
למשל נעליים. יש לי כמה נעלי יום יום שונות, במקום להסתפק בזוג אחד.
ושוב, יש שיפור גדול. מדי תקופה אני מנסה לראות על מה אני יכולה לוותר, לחיות בלי ולמסור (ואז אני גם צורכת פחות) אבל עדיין אני רחוקה מלהסתפק בבסיס מהבחינה הזאת.

 

[אנא-אל]

בטחון עצמי, בטחון עצמי, ושוב בטחון עצמי.
לפי גישתי זה לא משנה מה את לובשת אלא מה שאת מקרינה החוצה.
אני לובש את מה שנוח לי ולא ממש אכפת לי מה אנשים אחרים לובשים, בת זוגתי מתלבשת בסגנון הפשוט מאוד וגם היא מעדיפה נוחות על פני סטייל (אני נשבע להכניס אותה לחנות בגדים זה כמו להכניס ערפד לכנסייה , היא פשוט מתעבת חנויות בגדים או שופינג ככלל).

אני מקווה שאתה צודק.
אני מרגשה שככל שהבטחון העצמי שלי עולה אני מסוגלת לוותר יותר על דברים שהחזקתי.
אבל אני חושבת שגם אם היה לי בטחון עצמי נורא גבוהה הייתי אוהבת דברים יפים, אבל אולי אצליח להסתפק בהרבה פחות.
פתחתי את השרשור כי תהיתי אם יש עוד אנשים שזה מאתגר אותם.

 

[Raven]

עדיין אני רחוקה מלהסתפק בבסיס מהבחינה הזאת.

אם את לא מסתפקת ולא מתחברת, אז לא בכח. זו לא מצווה דתית אחידה שכולם צריכים לפעול לפיה.
הדבר היחיד שצריך להגביל אותך הוא תקרת ההכנסה שלך וההעדפה הפרטית שלך איך ועל מה את מחלקת אותה. כמובן לקחת בחשבון שיותר פריטים דורשים יותר מקום אחסון.

חסכנים שאוהבים הרבה פריטי לבוש מוצאים סיפוק ביד שניה - ירידי קח-תן, העברות בין חברים/ות וכו'.
ככה גם יש הרבה פריטים, גם הרבה מגוון וגם הפריטים מתחלפים כל כמה זמן.
באופן אישי היה לי ליקוט מאוד מוצלח לאחרונה מחברה סטייליסטית חסכנית שפועלת באופן הזה וגם מעבירה הלאה. היא גם תופרת/גוזרת ועושה שינויים בדברים קיימים (משהו שגם אנחנו התחלנו לעשות).

נעליים: כשכבר יש לך אוסף גדול ומגוון, כל כמה זמן את שוב מרגישה צורך להוסיף לו זוג חדש?

 

[Yellow]

אני לא חושבת שיש קשר בין ביטחון עצמי לבין לאהוב דברים יפים.
דברים יפים זה חלק מאהבה לאסתטיקה ולא כולם מתחברים לזה.
ביטחון עצמי זה להכיר בערך שלך ולדעת שאתה שווה וראוי.
אני לא ממש רואה את החיבור בין השניים.

 

[דגגגג]

Why do most poor people dress like they're rich and most rich people dress like they're poor?

https://answers.yahoo.com/question/index?qid=20090112184317AAn1w3l

 

[michali]

הי אנא-אל,
אני שותפה לדילמה שלך, בטחון עצמי זה נהדר, חיבה לדברים יפים לא סותרת לכך בכלל לדעתי.

מודה שהנקודה הזאת לא פתורה לחלוטין מבחינתי, בינתיים מה שאני מצליחה לעשות זה לקנות יד שנייה, להחליף ולהתחלק עם אחיותיי, ובעיקר לחשוב 500 פעם לפני שאני קונה משהו.
לא יודעת אם זו בעיה שאת סובלת ממנה, מבחינתי הוצאה על בגד שמשמח אותי ושימושי עבורי היא הוצאה מוצדקת. מצד שני - יש לי לא מעט בגדים בארון שמתגלים כלא שימושיים: לא מספיק נוחים, לא מחמיאים במיוחד, לא משתלבים עם מספיק דברים אחרים שיש לי או לא מתאימים בעיני לעבודה.

אני מנסה לקצץ בעיקר את המקומות האלו, ולאט לאט מצליחה. אין ספק שההוצאה שלי על ביגוד ירדה דרסטית מאז שהתוודעתי לבלוג הזה, ואם להעיד על עיסתי - אין פגיעה בסטייל.
עוד משהו שהצלחתי לעשות זה לנקות את הארון מ(כמעט) כל הפריטים הלא שימושיים שמכבידים עליו, ככה כל מה שנמצא בו גם שימושי וגם אהוב עלי - צבא קטן וחכם.
בהחלט רואה את זה כחלק מהאתגר, אבל בעיני סולידיות אינה מקבילה להופעה משעממת. מאוד מתחברת להצעות של הצהובה - לגוון באמצעות אביזרים.

שתפי אותי אם גילית פטנט מוצלח

 

[DiverGirl]

לסולידית יש פוסט מעולה בנושא:
http://www.hasolidit.com/121-החפצים-שלי
בסוף הפוסט יש קטע שמוקדש לנושא ההלבשה.

 

[אנא-אל]

@michali
כמוך, אני מרגישה שינוי לאורך זמן. נחתך בשליש ההוצאות ומקום האחסון. ונראה איך זה ימשיך.
(יש כמה דברים שמסרתי שאני מצטערת אוכלת את הלב.)
דבר נוסף זה דברים שבשיעבד לא הייתי קונה (כמו נעליים או לבנים) אבל לדוגמא אחרי שנתיים של נעלי סניקרס שנהרסו אני אצטרך לקנות חדשות. אז אני לא בטוחה אם למסור את "המיותרות" או לא.

 

[michali]

מציעה לאחסן בקופסה סגורה כדי לשמור עליהן טוב, ולהוציא בשמחה כשתצטרכי חדשות.

 

[סערה]

• בטחון עצמי
• יציבה מעולה (לא גב כפוף, לא שרירים נוקשים)
• הבנה טובה בסטייל - איזה גזרות וצבעים באמת יחמיאו לך ואיזה לא
• חוש איזון - לא להעמיס צבעים וקישקושים
• הקפדה על איכות של הפריטים

וקיבלת מישהי עם נוכחות מדהימה, לא משנה מה המשקל שלך ומה בדיוק את לובשת.

אני חורשת חנויות יד שניה ומחפשת פריטי מעצבות מבדים באיכות גבוהה.
ולעולם לא לוקחת פריט לבוש רק כי הוא מתנה, אם הוא לא מוצא חן בעיני.

 

[Jan Sobieski]

בודקת הרכב בד, הוראות כביסה וארץ ייצור. אם זה סין זה לא ייכנס אליי הביתה. אף יצור לא נולד להיות העבד שלי.

מאיפה הבגדים שלך אם לא מסין? סתם, היום סין כבר יקרה, ונראה לי שרוב הבגדים מגיעים מבנגלדש, קמבודיה או משהו בסביבה. הבעייה היא שגם שם הייצור הוא בתנאי עבדות, גם אם לא קוראים למדינה "סין". או שאת באמת מצליחה למצוא טקסטיל שיוצר במדינות עם זכויות עובדים?