מכיר את זה כל כך מקרוב שאין לך מושג... במשך 5 שנים תמימות ישנתי על מזרן ספוג פשוט במעונות, בעובי של 10 ס"מ בערך, על מיטת "סוכנות מברזל". אין לי מושג וגם לא רציתי לחשוב עליו בזמנו מה עבר על המזרנים הללו במשך השנים עד שאני הגעתי לנחור עליהם... אני מתכוון לסוג המזרנים הכי פשוט שישנו -
1 |
2 |
3 (אני כמעט בטוח שהם היו של פולירון, חלקם היו עשויים 2 שכבות ספוג, אחת לבנה ואחת משובצת כזו... אני העדפתי את הפשוט ביותר).
אז קודם כל - הגב שלי לא רק שלא סבל, אלא נהנה מאוד והיה אסיר תודה. הפשטות שבמזרונים הללו היא הנוחות וההתאמה שלהם. בלי על החארטות והעניינים. לא קשים מדי לא רכים מדי ובחיי שנוחים מאוד מאוד. לפחות לטעמי. אלו ששמעו שאני ישן עליהם נחרדו וקראו לי סגפן (לא חדש לי כבר). היות ואני באמת אדם של פשוט שחי בפשטות, הגוף שלי הודה לי על כך. לי היה מצויין ומעבר לכך והשינה הייתה איכותית ונעימה.
מזרנים שכאלו קל מאוד להוריד לרצפה, להרים למיטה ולהזיז הצידה ולהעמיד בין הארון לקיר וכו'... אבל זה לא מה שעשיתי, רק בחלק מהזמן כשאירחתי. המיטות במעונות היו מברזל וכבדות נורא, אז על מנת לחסוך מקום בחדר פשוט החלטתי להוציא מיטה אחת מבין השתיים, ואת כל שנות הלימודים ישנתי על מיטת יחיד שסידרה לי עוד מרחב מחיה בחדר הקטנטוש
בכל שנות המגורים הרבות במעונות הסידור הזה, של מזרן ספוג פשוט ומשומש על מיטת יחיד מברזל לא היה נראה לי מוזר ובאמת שלא היה חסר לי כלום. הוא היה נוח, פרקטי, מפנה מקום ונהנתי ממנו מאוד... אם היו מתלוננות, הן התרגלו מהר מאוד להתכרבל איתי כל הלילה וגם פה לא היו טענות כי אני מתקלח בלי נדר פחות או יותר כל יום
ולפחות פעם בשבוע
אז כן, אני ממליץ מאוד. אם את רואה בזה פשטות שאת מחשיבה כערך בפני עצמו, אם את רואה בכך יתרונות של פינוי במרחב המחיה, אם את רואה בכך הסתפקות במועט שהיא הסוד לאושר לדעתי - בלי הרבה חוכמות תני לזה צ'אנס בכיף ואל תשימי לב לכל המלגלגים והנדהמים מ"ההתכלבות" למיניהם (אם הייתי מקבל חצי שקל על כל הפעמים שאמרו לי "מה אתה דפוק? מה אתה בצבא? איזה עולב" הייתי מקדים את הפרישה המוקדמת בלפחות 34 חודשים, 6 ימים, 43 שעות ו- 79 דקות).