אני מודע, אבל מה דעתך על שיעשו שרות לאומי בקהילה שלהם?
בכללי אני נגד הרעיון של להעסיק אנשים בתפקידים שלא צריך רק כדי לסמן וי על שוויון מדומה (אנקדוטה אישית למטה). זה נכון לצה"ל, זה נכון גם לשירות לאומי. הרי ברור שיהיו שם קומבינות מפה עד הודעה חדשה ויחתמו לכל אחד שהוא עשה את מכסת השעות היומית שלו בלי שהוא יעשה אותה.
אני מעדיף שהוא ילך לעבוד בזמן המאוד מסויים הזה שהוא עוד לא נשוי עם ילדים כי זהו חלון הזדמנויות להכניס אותו לשוק העבודה. ברגע שאותו חלון נסגר הוא יוכל למצוא רק עבודות נחותות בשכר נמוך או שיעבוד בשחור, והסבירות לעוני ודרישת קצבאות עולה.
אח"כ גם בעד לבטל הטבות וקצבאות שהם מקבלים סתם ככה, אולי מי שישרת יקבל הטבה וכו.
למעשה הרעיון שהצעתי גם מוריד תשלומי קצבאות עבור אלו שיצאו מהישיבה/כולל, ובהמשך גם יפחית את התלות שלהם בקצבאות כי יכולת הפרנסה שלהם תגדל.
אבל להמשיך לשמור על הסטטוס קוו זה רעה חולה.
נכון, הסטטוס קוו הוא רעה חולה. אבל במציאות הפוליטית אני לא רואה את זה משתנה לטובה.
אנקדוטה אישית לגבי שיוויון בצבא:
בגדוד המילואים שלי יש נוהג שביום השחרור משחררים את כל הגדוד באותה שעה, רק אחרי שכל הפלוגות הזדכו על הכל (ובגלל שזה גדוד רק"מ, הזדכות על הכלים יכולה לקחת נצח כי נגדי החימוש עובדים בקצב משלהם).
זה אומר שאם אני במחלקה 1 של פלוגה א' וסיימנו לארגן את הדברים צ'יק צאק והזדכינו בשעה 10 בבוקר על הכל, אבל מחלקה 2 בפלוגה ג' עוד לא סיימה להזדכות על איזה מפתח ברגים שנעלם להם, בינתיים משאירים את כולם. זה בדרך כלל בזבוז של 3-4 שעות לפחות לחצי מחיילי הגדוד שבהם הם יושבים ולא עושים כלום ורק מחכים.
כשניסיתי להעלות כמה פעמים את הרעיון שמחלקה שסיימה תשתחרר הביתה (או תשאיר 2 אנשים למקרה שיצוץ עוד משהו), הסתכלו עלי כמו על משוגע - "זה יוריד את המוטיבציה של האחרונים אם יראו שחלק כבר הלכו". לא עזר ניסיון ההסבר שלי שבפעם הבאה אחרים יהיו אלו שיישארו אחרונים, ובממוצע ייצא לכל אחד להרוויח כמה שעות פעם בשני אימונים. בשם ערך השוויון הקדוש, נשאיר 100 איש 4 שעות להתייבש בשמש חסרי מעש.