ווטרן-טירון
משתמש רגיל
- הצטרף ב
- 16/11/21
- הודעות
- 877
- דירוג
- 478
ציטטתי בדיוק את השאלה הקונקרטית עליה השבתי:אני כמובן מתנגד בכל תוקף לדבר הזה
.מה דעתכם?
אציין קודם כל שנראה לי כי הדיעות שלי הרבה יותר קרובות לשלך מאשר לאלו של החרדי הממוצע. ובכל זאת, אני מאמין שיש לי שיוויון נפש, וההיגיון אומר לי שממש לא סביר או לגיטימי לבוא בדרישות לאיזושהי קבוצה אשר בשום שלב לא באמת קיבלה את תנאי המשחק הנוכחיים, ולא סגור אם בכלל קיבלה מענה והכרה בסגנון החיים שלה, והקניית תנאים שמאפשרים אותו באופן מלא.אני כמובן מתנגד בכל תוקף לדבר הזה
1. אני תוהה האם האברך הממוצע מכיר או יודע למה הכוונה באמנה חברתית במדינה דמוקרטית. והאמת היא שזאת הדוגמה לאותה נקודה יסודית עליה אני מדבר, בזמן שאתה מבקש ממני בדיון לשפוט את הנושא דרך העיניים של דמוקרטיה, חילוניות או מערביות, החרדים עשויים לבקש אותו הדבר רק דרך העיניים של הדת היהודית (או דרך דת אחרת המאפיינת אוכלוסיות אחרות במדינה). אולי מזה מתחילה כל הבעיה בעצם.אני ממליץ לך לקרוא על האמנה החברתית במדינה דמוקרטית. זה יישב את התמיהות שהעלית.
2. קראתי בויקי העברית, יש כאן ציטוטים קצת בעיתיים:
אוקי, אז החרדים ידאגו להתרבות ואז יהיה לגיטימי לפי האמנה לייצר מדינת הלכה ושאר הניבויים שאנו החילונים אוהבים לנבא, לא? זה לא פסול לפי האמנה ואולי מוטב
שגם החילונים יתחילו להתרבות יותר אם זה כל מה שחשוב (זה לא, כמובן).
מדוע לא להשתמש בתרגילים מחשבתיים המצויים בשפע במקורות הלימוד היהודיים?האמנה החברתית היא לא הסכם כתוב אלא ניסוי מחשבתי המתאר את תהליך הקמת המדינות כהתאגדות של פרטים למטרות שימור האינטרסים שלהם. תהליך זה אינו היסטורי והוא מייצג מודל תאורטי בלבד
מטרת האדם לשמר את כוחו, אוקי.. אם אנו מסכימים (לכאורה) על עקרון זה, מדוע אנו מייללים על הריבוי הטבעי של החרדים ובאים בדרישות בעניין זה?
גם אם אנו משלמים על זה מכספינו, מדובר בין השאר באמצעי להשגת כוח פוליטי, לא בצדק/שיוויון וכו'. כל אחד עושה מה שמשרת את האינטרס שלו (לפי האמנה).
מניח שנקודה זו האמנה באה לפתור.
נשמע דיי מתאים למצב הקיים, בו החרדים השכילו להבין שילודה תייצר להם כוח פוליטי ולמעשה הם מנצחים בתנאי המשחק שלנו, החילונים.רעיון האמנה החברתית הוא הסכם בין הפרטים על דרך חלוקת העוגה, בה לא יוכל אף אחד "להתלונן" על החלק אותו קיבל, שכן החלוקה הוגנת (אין מעשה זה מחייב כי החלקים יהיו שווים).
עד כה, התרשמתי שגם אם החרדים היו מסכימים לאותה אמנה חברתית, היא דווקא הייתה מהווה אישור חיובי למצב הקיים. החרדים לא מתלוננים באופן מורגש מידי על כך שמגבילים את חופש התנועה שלהם בהר הבית, בחברון או על כך שלא כולם שובתים בשבת (תוצאה של "בה לא יוכל אף אחד "להתלונן" על החלק אותו קיבל"), מדוע לנו מותר להתלונן על הילודה שלהם, אורח החיים שלהם, הקיצבאות שקיבלו באופן דמוקרטי וכן הלאה?
3. בהקשרים אלו, מוטב אולי לקרוא על מכתב הסטטוס קוו. לפחות מבחינה פוליטית זה עבד (לא לגמרי, מנהיגי העדה החרדית הירושלמית לא היו בעניין). אבל למרות שכל שינוי בסטטוס קוו הזה כנראה נתפס ע"י החרדים בעצמם כפגיעה, בשום שלב החזון איש ומנהיגי הדת לא הביטו על הכנסת הראשונה כאיזושהי הכרה בסמכותה של המדינה, אלא סה"כ ככורח השעה.
נערך לאחרונה ב: