• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

הנועזת

בהחלט, לסטודנטים בעיקרון, למרות שמגיעים אלי גם כאלו שפשוט עברו לעיר הגדולה ומחפשים פתרון של כמה חודשים.

לכל חדר אצלך יש מקלחות ושרותים? או שזה משותף?
האם המטבח, חדר כביסה גם משותף?

איך הדיירים מסתדרים ביחד מבחינת השטחים המשותפים?

אצלי אני דואג להכניס מנקה אחת לשבועיים, גם כלול במחיר, זה עוזר לי לשמור על הנכס ולאתר תקלות מבעוד מועד.
לחלקם זו סוויטה ולחלקם לא, חדרי כביסה משותפים.
מסתדרים טוב ממש וזה ממש לא ברור מאליו בהתחשב בעובדה שזה מיקס קצת הזוי.
היום הם מנקים וזה לא פיקס...יש לי תכנון להכניס מן דמי ועד בית בשלב כלשהו.

החלום שלי לשלב אומנות, גראפיטי, איזורים קומוניאלים שהם נקודות מפגש. חלק מויז'ן כולל של התרחבות.
 
לחלקם זו סוויטה ולחלקם לא, חדרי כביסה משותפים.
מסתדרים טוב ממש וזה ממש לא ברור מאליו בהתחשב בעובדה שזה מיקס קצת הזוי.
היום הם מנקים וזה לא פיקס...יש לי תכנון להכניס מן דמי ועד בית בשלב כלשהו.

החלום שלי לשלב אומנות, גראפיטי, איזורים קומוניאלים שהם נקודות מפגש. חלק מויז'ן כולל של התרחבות.
נשמע מעניין.
על כמה שותפים מדובר? (בבית הזה)
האם יש גם סלון משותף? מטבח משותף?
 
אין חלוקה לדירות ולכן האיזורים הרטובים משותפים ברמות נוחות משתנות.
אני חושבת שהעניין פה הוא פחות הנכס הפרטי שלי, יותר המודל של קוליבינג,
המיושם בהצלחה בפאתי הערים הגדולות בעולם כולו. חברת venn הישראלית עשתה את זה בשכונת שפירא למשל.
הרעיון הוא לאפשר פתרונות דיור אלטרנטיבים זולים שגם מפצחים את הניכור החברתי בו אנחנו חיים, בעיקר עבור סינגלים. להבנתי לשם אנחנו צועדים.
 
אני חושבת שהעניין פה הוא פחות הנכס הפרטי שלי, יותר המודל של קוליבינג,
הרעיון הוא לאפשר פתרונות דיור אלטרנטיבים זולים שגם מפצחים את הניכור החברתי בו אנחנו חיים, בעיקר עבור סינגלים. להבנתי לשם אנחנו צועדים.
כן, המודל לגמרי מעניין (במיוחד בתל אביב!) לכן זה עניין אותי, דווקא כנכס פרטי, עד כמה זה שונה מדירת שותפים ״רגילה״. מה הערך המוסף שגורם לזה להיות ״קו-ליבינג״ דווקא בהקשר של אדם פרטי שמשכיר את הנכס.
להבנתי הרעיון הוא לייצר מרחבים משותפים שמאפשרים את אותה אינטראקציה חברתית. אני יכולה לראות את זה קורה במבנה דירות גדול כי זה דורש שטחי נדל״ן לא קטנים (חדר משחקים אולי ביליארד?, גינה משותפת, חדרי עבודה, פינות קפה, אזור למסיבות על הגג למשל… דברים כאלו). קשה לי יותר לראות את זה קורה במבנה (יחסית) קטן.
 
כן, המודל לגמרי מעניין (במיוחד בתל אביב!) לכן זה עניין אותי, דווקא כנכס פרטי, עד כמה זה שונה מדירת שותפים ״רגילה״. מה הערך המוסף שגורם לזה להיות ״קו-ליבינג״ דווקא בהקשר של אדם פרטי שמשכיר את הנכס.
להבנתי הרעיון הוא לייצר מרחבים משותפים שמאפשרים את אותה אינטראקציה חברתית. אני יכולה לראות את זה קורה במבנה דירות גדול כי זה דורש שטחי נדל״ן לא קטנים (חדר משחקים אולי ביליארד?, גינה משותפת, חדרי עבודה, פינות קפה, אזור למסיבות על הגג למשל… דברים כאלו). קשה לי יותר לראות את זה קורה במבנה (יחסית) קטן.
הערך המוסף נובע מהמחיר של "הכל כלול" עבור הדייר, כשלבעל הבית קיים חסכון בעלויות ההקמה של יחידות נפרדות, מיסים, עלויות פוטנציאליות של קנסות, תשואה גבוהה יחסית ובניית ערך, כתוצאה מהיוון התשואה.
כאמור המחיר של הסידור הזה הוא ניהול הדוק יותר וצורך "לחיות את השטח".
איזורים משותפים יכולים להתקיים רק כאשר קיים ניהול ממש הדוק, לא ברור עד כמה מייצר ערך . ללא פיקוח האיזורים האלה הופכים לאיזורי ג'אנק. בהתחלה איפשרתי במרפסות המשותפות ובחצר איזורים כאלה, היום האיזורים הללו סופחו ליחידות במכוון. התוצאה היתה פחות בלאגן סביבתי ויותר פינות זולה מהם נהנים הדיירים שמוכנים לשלם.
 
איזורים משותפים יכולים להתקיים רק כאשר קיים ניהול ממש הדוק, לא ברור עד כמה מייצר ערך . ללא פיקוח האיזורים האלה הופכים לאיזורי ג'אנק. בהתחלה איפשרתי במרפסות המשותפות ובחצר איזורים כאלה, היום האיזורים הללו סופחו ליחידות במכוון. התוצאה היתה פחות בלאגן סביבתי ויותר פינות זולה מהם נהנים הדיירים שמוכנים לשלם.
מעניין שזה לא עבד...
אולי בגלל שזה לא סוג האוכלוסייה שמחפשת את האינטראקציה החברתית הזו, אלא פשוט אוכלוסיה שזקוקה לדיור זול יחסית ונאלצת לחיות בשותפות מתוך צורך ולא מתוך בחירה.
זה אולי יותר מתאים למה ש- @yossik בזמנו חיפש, ואפילו היה מוכן לשלם קצת יותר ממגורים לבד *בשביל* תחושת הקהילתית/חברה.
 
מעניין שזה לא עבד...
אולי בגלל שזה לא סוג האוכלוסייה שמחפשת את האינטראקציה החברתית הזו, אלא פשוט אוכלוסיה שזקוקה לדיור זול יחסית ונאלצת לחיות בשותפות מתוך צורך ולא מתוך בחירה.
זה אולי יותר מתאים למה ש- @yossik בזמנו חיפש, ואפילו היה מוכן לשלם קצת יותר ממגורים לבד *בשביל* תחושת הקהילתית/חברה.
לא בטוחה שזו המסקנה, כפי שאמרתי זה דורש סטנדרטים גבוהים של פיקוח/ אוכלוסיה. אגב את אותם חדרים עם גג, חצר או מרפסת כולם רוצים וגם מוכנים לשלם יותר. כך שקיימת תרבות פנאי, רק לא משותפת.
 
כך שקיימת תרבות פנאי, רק לא משותפת.

כן בדיוק. ואז העיקר זה לא "קו-ליבינג" אלא שותפות בדירה על מנת לחסוך עלויות.

לצורך העניין אותו שוכר שהסכים לשלם קצת יותר בשביל גג/גינה/מרפסת שצמודים לחדר הפרטי שלו, היה מן הסתם מעדיף דירה שהיא לגמרי לבד (ללא שותפים בכלל). אלא שדירה כזו (עם גג/גינה/מרפסת) כשהיא ללא שותפים היא לא בהישג ידו.

בכל מקרה - נושא מעניין ושמחה שהעלית אותו.
 
כן בדיוק. ואז העיקר זה לא "קו-ליבינג" אלא שותפות בדירה על מנת לחסוך עלויות.

לצורך העניין אותו שוכר שהסכים לשלם קצת יותר בשביל גג/גינה/מרפסת שצמודים לחדר הפרטי שלו, היה מן הסתם מעדיף דירה שהיא לגמרי לבד (ללא שותפים בכלל). אלא שדירה כזו (עם גג/גינה/מרפסת) כשהיא ללא שותפים היא לא בהישג ידו.

בכל מקרה - נושא מעניין ושמחה שהעלית אותו.
;)
לא מדוייק, אני רואה איך אמהות חד הוריות נהנות מהעזרה שהן מקבלות "מהשכנים" והעולים החדשים בבניין מרגישים שנוח להם וכך הם פחות בודדים.
ו.. איך חבורות של חברים מגיעים יחד, על אף שעקרונית יחד יכלו לקבל מחיר טוב יותר בדירה רגילה בשוק.

בנוסף, ישנם אנשים שעצם רעיון ההכל כלול בא להם טוב.

כשמדובר במספר רב של אנשים, בכל מקרה זה לא דומה לדירת שותפים רגילה.
 
מחשבות על ה-"דיבידנד הדמוגרפי" של ישראל, וכדאיות הרכישה של דירות בישראל שאינן דירה ראשונה
מי שעוקב אחריי השרשור הזה, מכיר את דעתי הנחרצת בנוגע לכדאיות רכישת דירה ראשונה בישראל,
ויותר מכך את חשיבות מיקסום מחיר הדירה הראשונה באופן מושכל, בגלל ההיבט המיסויי
(בדיוק כפי שכדאי לנו לנצל את התקרה השנתית בקה"ש)
ההשקעה שלי בתקווה בבניין קוליבינג היא סוג של האקינג, בדיוק מתוך אותו ראציונל.

כאשר עולה השאלה איפה להשקיע כשמדובר בדירה שניה, שלישית וכן הלאה...התשובה היא הרבה פחות ברורה,
מס הרכישה הכבד בישראל ( 8%) לעיתים קרובות מייתר את הריווחיות אפילו בעסקות הזדמנותיות.
היתרון הניהולי של נכס בישראל מאותגר ככל שהפתרונות הטכנולוגיים מתקדמים יותר.
התשואות בישראל בחסר ברור מול מדינות כמו יוון ואפילו אנגליה,
ויותר מכך מחירי הנכסים איכותיים בחו"ל המאוכלסים ע"י דיירים "יאנג פרופשיונל'ס", זולים בהרבה מבארץ וקלים הונית לכניסה.

לאחרונה אני מקיימת מחקר אישי קטן בראיה השוואתית בסוגיה הדמוגרפית בעולם המערבי.
התמונה הדמוגרפית העתידית מתכתבת עם השאלה האם לישראל קיים יתרון כלשהו מבחינה נדל"נית בראייה השוואתית, ללא קשר להיותינו אזרחים פה.

אזכיר ואציין בסוגריים כי נדל"ן בסוף בסוף הוא פרי של עליות ערך ולא של טיפטופי שכ"ד, שכן עליות ערך במטרופולינים הן בכפות בעוד הקופון החודשי הוא בכפיות מה שעבור רבים מייצר סוג של תעתוע פסיכולוגי. כסף הוא כסף, לא משנה אם הוא ניתן בתשלום חודשי או בסוף תקופה. לכן במידה ויש ראיות לכך שישראל צפויה לעליות ערך משמעותיות בעתיד בראייה גלובלית, תהיה לכך חשיבות על גם בנוגע לאסטרטגיה.

הדמוגרפיה היא רלוונטית לשאלה הזו , מכיוון שדמוגרפיה חזקה מייצרת מנוע צמיחה אורגני אדיר למשק כולו, תחום הדיור שהוא חלק בלתי נפרד מהמשק מגיב לכך בהתאמה ולזה יש אינסוף תימוכין במחקרים. פרופ' דויד פסיג, עתידן מאוניברסיטת בר אילן טוען כי ישראל היא אחת מהמדינות המערביות הצפופות בעולם, והיא עתידה לשלש את עצמה עד לסיום המאה ה-21. שיעוריי הילודה בישראל יחד עם התשתיות הצמיחה הקיימות לה, יביאו להכפלת האוכלוסיה בישראל, שלושים שנה מהיום.
לעומת זאת מדינות המערב, בראשן איטליה, גרמניה ויפן צפויות להכנס לסוג של "חורף דמוגרפי" בו תתקיים ירידה בילודה והתארכות נוספת של תוחלת החיים. בשלב שני יתווספו אליהן מדינות כגון בריטניה, צרפת, קנדה, ארה"ב ובאופן מעניין גם סין. משמעות ה"חורף" הזה: ירידה משמעותית בצמיחה, סכנת פשיטת רגל של המדינות הללו, עוני של מבוגרים ואי יכולת לשלם פנסיות לקשישים. כשהצעירים ימוסו "עד העצם" כדי לממן את הכאוס הזה.

פסיג טוען שישראל לא רק שאינה בבועה נדל"נית אנו במצב של "בועה הפוכה" או חוסר אדיר של יחידות דיור, עליה החורף עתיד לדלג. ישראל תדרש בעשור הקרוב לעוד 600-800 א' יחידות דיור, שזה הרבה מעבר לכל התחזיות, שורה תחתונה פסיג טוען שהמחירים בישראל ילכו יחד עם עקומת הביקוש הקשיחה שרק תלך ותתחזק. כדי לסבר את האוזן בעשור האחרון הצמיחה הריאלית של ישראל לנפש הגיעה ל-23.4%, בהשוואה לממוצע של 14.7% במדינות האיחוד האירופי. במובנים רבים ישראל אם לא יעשו טעויות גדולות מידי, תהיה קטר הצמיחה של המערב.

המסקנה האישית שלי כרגע, כי יש מקום לרכישת דירות בישראל מעבר לדירת הפטור, על אף המיסוי והיתרונות הרבים שהשווקים הבינלאומיים מציעים.
 
נערך לאחרונה ב:
המסקנה האישית שלי כרגע, כי יש מקום לרכישת דירות בישראל מעבר לדירת הפטור, על אף המיסוי והיתרונות הרבים שהשווקים הבינלאומיים מציעים.
בעוד אני מסכים עם תוכן דברייך, המסקנה שלי הפוכה, למעט במקרים ברורים של מציאה.
 
יש אינסוף תימוכין במחקרים. פרופ' דויד פסיג, עתידן מאוניברסיטת בר אילן טוען
מסקרנות גיגלתי על טענות שלו בעבר שלו לגבי העתיד.

מעניין לקרוא כתבה איתו מ 2010 על העולם בשנת 2020 העתיד לפי דוד פסיג: סין תתרסק, ישראל תהפוך תוך עשור למעצמה כלכלית ופוליטית

לאור המלחמה באוקראינה, מאוד מעניין לקרוא את התחזית הגיאופוליטית (המוטעית) שלו בנושא ובכלל

אבל לעניינינו - הייתי מאוד נזהר מלשקיע על סמך ההמלצות שלו

==

ההערכה שלנו היא שארה"ב תהיה במשבר במשך עשור שלם. בסביבות השנים 2011-2012 ארה"ב תתחזק, אפילו תחזור לעצמה, אבל אחר כך המודלים מצביעים על קריסה גדולה - אפילו גדולה מזו של 2008 - שתימשך ככל הנראה עד לקראת שנת 2020.


עד כדי כך? קריסה גדולה מזו של 2008 - זה נשמע מפחיד. להתייחס לזה כאל אזהרה?


בהחלט. צריך להיזהר. מאוד להיזהר.


אם היית צריך לבחור בורסה להשקיע בה, איפה בעולם היית משקיע?


בישראל. ללא ספק. המגמות בישראל לאורך עשר השנים הקרובות הן מאוד ברורות - ומצביעות על צמיחה חזקה.
 
נערך לאחרונה ב:
המסקנה שלי הפוכה
למה?
משמעות ה"חורף" הזה: ירידה משמעותית בצמיחה, סכנת פשיטת רגל של המדינות הללו, עוני של מבוגרים ואי יכולת לשלם פנסיות לקשישים. כשהצעירים ימוסו "עד העצם" כדי לממן את הכאוס הזה
וגם המון דירות יתפנו שם וכנראה יהיה יותר היצע מביקוש (בהנחה שהתחזית הזאת נכונה).
 
קשה לצפות, וביחוד את העתיד. למרות שאני מסכים אם תוכן דברייך, ואני חושב שיש סיכוי סביר (נניח 51% ) שישראל תצמח כלכלית יותר ממדינות אחרות.

ועם זאת, לא חושב שהייתי ממליץ לבחור צעיר להשקיע 100% מהונו בישראל.

למה? כי דירה ראשונה מהווה את רוב ההון של הצעירים שאני מכיר (ושיש להם דירה), ומה שנשאר להם להשקיע זה מיעוט ההון שלהם, ואיתו כדאי דווקא לאזן עם השקעות שלא עולות או יורדות בתאום עם ההשקעה העיקרית. כדאי לפזר סיכונים. כמו שלא תשימי את כל הכסף שלך במניה אחת, גם אם את מאד מאמינה בחברה.
 
נערך לאחרונה ב:
כי שיקול המס מכריע פה. יש חלופות כלכליות טובות יותר לדעתי.
בדיוק.
למה?

וגם המון דירות יתפנו שם וכנראה יהיה יותר היצע מביקוש (בהנחה שהתחזית הזאת נכונה).
לפי מה שאני יודע גם באנגליה וארצות הברית (וכנראה גם במדינות האחרות) יש מחסור משמעותי של נכסים אז לא רואה מצב שבו יהיה יותר ביקוש מהיצע. ואם הביקוש יירד אז יזמים לא ייבנו כשנתקרב לכך. לא בונים אם אין ביקוש וכך נוצר ביקוש.
 
לפי מה שאני יודע גם באנגליה וארצות הברית (וכנראה גם במדינות האחרות) יש מחסור משמעותי של נכסים אז לא רואה מצב שבו יהיה יותר ביקוש מהיצע.
לא יודעת מה היום, התייחסתי לנושא של הירידה המתמשכת בהולדה בארצות האלו כך שהרבה דירות יתפנו מבעליהם המבוגרים וישארו ריקות (אבלאולי ייתפסו ע"י מהגרים). אגב, התהפכו לך היוצרות - התכוונת שאתה לא רואה מצב שיהיה יותר היצע מביקוש.
 
כך שהרבה דירות יתפנו מבעליהם המבוגרים וישארו ריקות
זה הרבה יותר מורכב במדינות גדולות. האם בניו יורק יישארו דירות ריקות? לא יודע. ב-Tuscalossa או מקום אחר שאנשים לא רוצים לגור שם כנראה שכן.
דרך אגב משהו יודע כמה דירות בלי דיירים יש בישראל? בארה"ב מעריכים את המספר ב-16 מיליון , יותר מ-10% מכלל יחידות הדיור.
 
Back
למעלה