הנועזת

[הנועזת]

יפה!
מוכנה לשתף באיזו חברה?
זה היה עבור קופת גמל או קרן השתלמות, או גם וגם?

קופת גמל, אשתףּ בפרטי...

 

[הנועזת]

לדעתי את נחרצת מידי

נתחיל מזה שהפקיד בבנק ממש לא לרעתך להיפך ברוב המקרים הייעוץ שלו יטיב איתך
ובשונה מהסוכן הפנסיוני הוא לא מקבל עמלות (אסור לו) כלומר אין לו שום רווח אישי מלהמליץ לך על פקמ קרן כספית אגח או מדדים
לרוב הם יעבדו עם המלצות גנריות של הבנק אבל הם ממש לא סוכן ביטוח שמנסה להרוויח עליך

לגבי קהש - מאות אלפי שקלים
הרחקת לכת עם המספרים
לחוסך הממוצע שמפקיד את התקרה בחוץ זה יהיה סביב ה100-150 אלף אחרי 6 שנות חיסכון ואז הרוב פודים את זה
ואם זאת לא קרהש ira אז סביר שאם הם לא פודים אותה הם יפסידו כסף בעמלןת מול תיק מדדים מקביל למרות ההטבת מס

היחידים שמגיעים לצבירות מאוד גבוהות שהבדל של 0.5 אחוז יעשה להם שינוי כזה משמעותי הוא או שועלים פננסים עם Ira שזה לא רלוונטי עבורם
או שכאלה שהקהרש כל כך רחוקה מהם וזה על אוטומט מהיום שפתחו להם את זה בעבודה לפני 40 שנה.... ואז הם בהחלט צריכים מישהו שיחזיק להם את היד

בפנסיה הרגולציה דווקא עשתה טוב וקרנות ברירת המחדל נותנות פייט מצויין
פלוס הרבה מאוד מנןעי אינטרנטים לבדיקה והשוואה
ואפילו בדוח התקופתי מראים לך מה אתה משלם מול הממוצע
אז מי שבאמת אדיש לכל אלה טןב שיהיה לו סוכן פנסיוני לדעתי

חולקת עליך:
אמנם היועץ בבנק לא מקבל עמלות אבל הנאמנות שלו היא קודם כל לבנק ולכן גם אם אין עמלה ישירה הבונוסים ומדדי הפרודוקטיביות יוצרים הטיה, למדף מוצרים מצומצם מהם היועץ בבנק מרוויח בעקיפין, בסופר קל להבחין, במוצר שהוא own brand labeling או מדף מצומצם שיש בו רק מוצרים של שטראוס, כי נסגר שם דיל. בבנק זה עניין שהוא סמוי מן העין.
קרנות נאמנות יקרות, ניהול תיק, מוצרים מובנים ופיקדונות מיוחדים לרוב רווחיים יותר לבנק מאשר פתרונות פסיביים זולים. ו...ריבוי פעולות(דומה גם לסוכן הפנסיוני) המייצרות שוב עמלות. הכי פשוט תביא לי את היועץ בבנק שימליץ לך על המוצר הרזה של קרן כספית על פני פק"מ בבנק.
גם אם היועץ איש הגון, המודל העסקי של הבנק נוכח בכל המלצה. זו לא שאלה של כוונה, זה עניין של מבנה.

לגביי קה"ש אבוי למי שפודה אחריי 6 שנים. דוגמה לשיפור שעשיתי בדמיי הניהול בקופת גמל , ניישם את זה על גבר בתחילת שנות ה40 שלו הרצתי בצ'אט:
סכום התחלתי: 450,000 ₪
תקופה: 25 שנה
תשואה ברוטו: 8% לשנה
השוואת דמי ניהול קופת גמל:
0.25% /0.6%

• 8% פחות 0.25% = 7.75% נטו
• 8% פחות 0.6% = 7.4% נטו

---

תרחיש 1 – דמי ניהול 0.25%​

450,000 ₪ צומחים ב־7.75% ל־25 שנה:

≈ 2,900,000 ₪

---

תרחיש 2 – דמי ניהול 0.6%​

450,000 ₪ צומחים ב־7.4% ל־25 שנה:


≈ 2,680,000 ₪

---

ההבדל​

≈ 220,000 ₪


רק בגלל פער של 0.35% בדמי ניהול.


בלי הפקדות.
בלי תוספות.
רק כסף שעבד והזמן שעשה את שלו.

---

מה זה אומר בפועל?​

220 אלף ₪

 

[צדיק נסתר]

למי שיש צבירה משמעותית יחסית יש גם אופציה לייעוץ פנסיוני בבנקים
יושבים שם אנשי פנסיה שמקבלים משכורת מהבנק ולא תלויים בעמלות על ניוד תיקים
ומאפשרים לקבל חוות דעת מקצועית.
שווה לבדוק למי שמתעניין

 

[בת העמק]

יושבים שם אנשי פנסיה שמקבלים משכורת מהבנק ולא תלויים בעמלות על ניוד תיקים

רעיון מצוין, אפשר גם הפוך - חברות הביטוח ישלמו משכורת ליועצים כלכליים שיתנו לך עצות בחינם בלי להיות תלויים בקניה ומכירה של ניה"ע שלך.
אפשר שמשרד רו"ח ישלם משכורת לאדריכלים שיקבלו משכורת ממנו ויתכננו לך בית בחינם...

 

[YPV]

למי שיש צבירה משמעותית יחסית יש גם אופציה לייעוץ פנסיוני בבנקים
יושבים שם אנשי פנסיה שמקבלים משכורת מהבנק ולא תלויים בעמלות על ניוד תיקים
ומאפשרים לקבל חוות דעת מקצועית.

הורים שלי עשו את זה לפני מספר שנים. זה מה שמופיע בעמוד 10 מתוך 14 למסמכי ייעוץ.
כמובן שלא המליצו להם על מוצרים של גופים שלא משלמים עמלות הפצה.

 

[הנועזת]

למי שיש צבירה משמעותית יחסית יש גם אופציה לייעוץ פנסיוני בבנקים
יושבים שם אנשי פנסיה שמקבלים משכורת מהבנק ולא תלויים בעמלות על ניוד תיקים
ומאפשרים לקבל חוות דעת מקצועית.
שווה לבדוק למי שמתעניין

תשמע זה מעניין אנתרופולוגית אולי אנסה מתוך סקרנות פיננסית

 

[A42]

הכי פשוט תביא לי את היועץ בבנק שימליץ לך על המוצר הרזה של קרן כספית על פני פק"מ בבנק.
גם אם היועץ איש הגון, המודל העסקי של הבנק נוכח בכל המלצה. זו לא שאלה של כוונה, זה עניין של מבנה.

בהחלט יותר מיועץ אחד ביותר מבנק אחד המליצו לי על קרן כספית
צריך לפעמים קצת להכווין אותם
כי קרן כספית יושבת בבנק תחת ניע כלומר זה חלק אחד מהבנק ולא הפקיד הרגיל יכול להמליץ על זה רק יועץ לניע וברוב הבנקים הוציעו את שה היום מהסניף עצמו וגם לא ממש מאפשרים ייעוץ למי שאין לו או היו לן מעל כמה מאות אלפי שקלים

אבל ברגע שתדברי אם אחד כזה ואחרי שיש לך גם תיק פתןח שם בהחלט זה אופציה על השולחן
וגם בכל שנה שמתקשרים אלי לחדש את העדפות סיכון שלי אני מבקש מהם להחליף לי את הקרן הכספית לאחת הכי זולה בדמי ניהול שיש

וכן מסכים שזה לא מובנה בבנק ויש הרבה בעיות. אבל אלה אנשים טובים שרוצים את טובתך
(כל עובד בכל עסק שתלכי אליו לואלי למקום עבןדה זה לא אומר שהוא ימליץ לך דברים לא טובים)

לגביי קה"ש אבוי למי שפודה אחריי 6 שנים. דוגמה לשיפור שעשיתי בדמיי הניהול בקופת גמל

קופג זה לא קהש
אם כבר קופג לכי לפנסיה ברירת מחדל ב0.05 דמי ניהול על הצבירה בכלל תצאי ברווח

אבל בחזרה לקהש ונניח שאלה המספרים בקהש
בהנחה שזה לא Ira
בשני תצורות דמי הניהול הסכום הכולל יפסיד לתיק ממוסה יעיל ורזה בקרנות איריות צוברות (נניח שמדברים על סנופי בשניהם לצורך ההשוואה)

מהסיבות הבאות
1. דמי ניהןל סמויים (תפעןל) של בערך 0.10-0.3 אחוז
2. חוסר יעילןת דיבדנד על האירי של בערך 0.3-0.4 אחוז
3. חוסר יעילןת מזומן של 0.2-0.1 אחוז
4. דמי ניהול עודפים של 0.2-0.6 (0.2 זה המקרה של ה0.25 הנמוך שאמרת)

כלומר בממוצע מדברים על 0.7-1.5 אחוז דמי ניהול יותר גבוהים

ואם ניקח ממןצע היסטורי ראלי של 6.5 אחוז ברוטו
אז מהר מאוד ההטבת מס נשחקת

ולאורך 40 שנה היה בהחלט שווה בשני במקרים לפדות ללא מס את כל קרן ההשתלמות ולקנות תיק ממוסה מקביל

*כמובן שיש אפקט פסיכולוגי משמעותי בקהש ולא ממליץ לפדןת אןתה סתם או בטח לא לצריכה אבל אם נכנסים לדקויות אלה המספרים

** בלי קשר אני בהחלט מסכים עם כל מה שאת כותבת והוא גם נכון (ואני מתנהל עצמאית ככה גם) אבל לרוב האוכלוסיה זה לא מתאים
והם בהחלט צריכים את הסוכן הפנסיוני הממוצע והחינמי שיחזיק להם את היד וימנע טעויות גדולות
לשפר תמיד יש איפה, מהניסיון שלי הרוב לא מקשיבים/ מיישמים

 

[הנועזת]

בהחלט יותר מיועץ אחד ביותר מבנק אחד המליצו לי על קרן כספית
צריך לפעמים קצת להכווין אותם
כי קרן כספית יושבת בבנק תחת ניע כלומר זה חלק אחד מהבנק ולא הפקיד הרגיל יכול להמליץ על זה רק יועץ לניע וברוב הבנקים הוציעו את שה היום מהסניף עצמו וגם לא ממש מאפשרים ייעוץ למי שאין לו או היו לן מעל כמה מאות אלפי שקלים

אבל ברגע שתדברי אם אחד כזה ואחרי שיש לך גם תיק פתןח שם בהחלט זה אופציה על השולחן
וגם בכל שנה שמתקשרים אלי לחדש את העדפות סיכון שלי אני מבקש מהם להחליף לי את הקרן הכספית לאחת הכי זולה בדמי ניהול שיש

וכן מסכים שזה לא מובנה בבנק ויש הרבה בעיות. אבל אלה אנשים טובים שרוצים את טובתך
(כל עובד בכל עסק שתלכי אליו לואלי למקום עבןדה זה לא אומר שהוא ימליץ לך דברים לא טובים)



קופג זה לא קהש
אם כבר קופג לכי לפנסיה ברירת מחדל ב0.05 דמי ניהול על הצבירה בכלל תצאי ברווח

אבל בחזרה לקהש ונניח שאלה המספרים בקהש
בהנחה שזה לא Ira
בשני תצורות דמי הניהול הסכום הכולל יפסיד לתיק ממוסה יעיל ורזה בקרנות איריות צוברות (נניח שמדברים על סנופי בשניהם לצורך ההשוואה)

מהסיבות הבאות
1. דמי ניהןל סמויים (תפעןל) של בערך 0.10-0.3 אחוז
2. חוסר יעילןת דיבדנד על האירי של בערך 0.3-0.4 אחוז
3. חוסר יעילןת מזומן של 0.2-0.1 אחוז
4. דמי ניהול עודפים של 0.2-0.6 (0.2 זה המקרה של ה0.25 הנמוך שאמרת)

כלומר בממוצע מדברים על 0.7-1.5 אחוז דמי ניהול יותר גבוהים

ואם ניקח ממןצע היסטורי ראלי של 6.5 אחוז ברוטו
אז מהר מאוד ההטבת מס נשחקת

ולאורך 40 שנה היה בהחלט שווה בשני במקרים לפדות ללא מס את כל קרן ההשתלמות ולקנות תיק ממוסה מקביל

*כמובן שיש אפקט פסיכולוגי משמעותי בקהש ולא ממליץ לפדןת אןתה סתם או בטח לא לצריכה אבל אם נכנסים לדקויות אלה המספרים

** בלי קשר אני בהחלט מסכים עם כל מה שאת כותבת והוא גם נכון (ואני מתנהל עצמאית ככה גם) אבל לרוב האוכלוסיה זה לא מתאים
והם בהחלט צריכים את הסוכן הפנסיוני הממוצע והחינמי שיחזיק להם את היד וימנע טעויות גדולות
לשפר תמיד יש איפה, מהניסיון שלי הרוב לא מקשיבים/ מיישמים

נכון קהש זה לא קופת גמל. בקהש הלכתי על מסלול ira ב 0.32 וזה גם חביב ...תיק ממוסה זה כבר סיפור אחר...מוצר אחר.

**בלי קשר אני בהחלט מסכים עם כל מה שאת כותבת והוא גם נכון (ואני מתנהל עצמאית ככה גם) אבל לרוב האוכלוסיה זה לא מתאים
והם בהחלט צריכים את הסוכן הפנסיוני הממוצע והחינמי שיחזיק להם את היד וימנע טעויות גדולות
לשפר תמיד יש איפה, מהניסיון שלי הרוב לא מקשיבים/ מיישמים

לגביי מה שכתבת פה, בעייני אנו במהלכה של מהפכה. יותר אנשים דווקא רעבים למידע ופיננסי, וזה הזמן של הרגולטור להתערב, ולא לאפשר את העושק הזה שנקרא משווק פיננסי.
מבחינתי או שיפעילו דרישה שהעוסקים בתחום יהיו יועצים פיננסיים/מתכננים פיננסיים בתשלום ויוכשרו בהתאם+הבנה בשוק ההון,
או שיקימו גוף מסובסד ממשלתי שמסייע בתכנוני פרישה ופנסיה.
אגב האפשרות האחרונה היא לא רעה בכלל, כי בסוף אנשים ללא פנסיה מספיק נופלים איכשהו על המדינה בקצבאות סעד למיניהן. לא סביר, שהמעמד הבינוני יחטוף ככה.

 

[בת העמק]

בסוף אנשים ללא פנסיה מספיק נופלים איכשהו על המדינה בקצבאות סעד למיניהן.

מאז שחוקק חוק פנסיה חובה, אני מניחה שיהיו פחות ופחות פנסיונרים שיזדקקו לסעד. מה שאת מכירה היום זה כתוצאה מכך שרוב המעסיקים הקטנים והבינוניים לא הפרישו פנסיה לעובדיהן, ועצמאים לא הפרישו לעצמם, והיות ואי אפשר לחיות רק מקיצבת בט"ל הפעוטה - המדינה מועילה לעזור להם קצת בנוסף לפעמים.

 

[הנועזת]

מאז שחוקק חוק פנסיה חובה, אני מניחה שיהיו פחות ופחות פנסיונרים שיזדקקו לסעד. מה שאת מכירה היום זה כתוצאה מכך שרוב המעסיקים הקטנים והבינוניים לא הפרישו פנסיה לעובדיהן, ועצמאים לא הפרישו לעצמם, והיות ואי אפשר לחיות רק מקיצבת בט"ל הפעוטה - המדינה מועילה לעזור להם קצת בנוסף לפעמים.

תקשיבי עצוב להגיד אבל אני מוקפת אנשים במעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה שרחוקים מלהיות מסודרים בפנסיה. מדירה ועד קיצבה.
קחי למשל את כל הגרושים והגרושות, שחייהם הפיננסיים נחתכו במיוחד אלה שבגיל מאוחר, זו מכה. עוד קבוצה ייחודית במאפיינים שלה זה דור ה y שלא ממש סיגל לעצמו משמעת של חסכון, עבודה קבועה ולפעמים דירה. ברי המזל שבמצב הזה מקבלים ירושה.

 

[בת העמק]

תקשיבי עצוב להגיד אבל אני מוקפת אנשים במעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה שרחוקים מלהיות מסודרים בפנסיה

לא הופרשה להם קרן פנסיה? הם לא עבדו עשרות שנים? הם עצמאים שלא הבינו את מצב העסק והתגלגלו מחודש לחודש? ועל איזה גילאים את מדברת?
רוב החברים שלי, בני גילי, הם שכירים ויש להם קרן פנסיה ודירת מגורים ללא משכנתא.

 

[הנועזת]

לא הופרשה להם קרן פנסיה? הם לא עבדו עשרות שנים? הם עצמאים שלא הבינו את מצב העסק והתגלגלו מחודש לחודש? ועל איזה גילאים את מדברת?
רוב החברים שלי, בני גילי, הם שכירים ויש להם קרן פנסיה ודירת מגורים ללא משכנתא.

לעיתים מדובר בעצמאים שלא הפרישו פנסיה עד שהכריחו אותם אבל זה רחוק מלהיות מספיק, לעיתים גירושים חיסלו להם את התוכנית פרישה, לעיתים קיימת דירה מירושה בלי תזרים שאפשר חסכון, הפסד משוגע בבורסה...אין סוף לסיבות.

 

[גרביל מרוץ]

לעיתים מדובר בעצמאים שלא הפרישו פנסיה עד שהכריחו אותם אבל זה רחוק מלהיות מספיק, לעיתים גירושים חיסלו להם את התוכנית פרישה, לעיתים קיימת דירה מירושה בלי תזרים שאפשר חסכון, הפסד משוגע בבורסה...אין סוף לסיבות.

וגם כ- 20,000 ישראלים מגיעים כל שנה לחדלות פירעון, עד שזה מגיע לבית משפט לחלק גדול מהם כבר לא נשארו חסכונות פנסיוניים, זה מאד מאפיין אנשים שמגיעים לאבדן עשתונות פיננסי

 

[בת העמק]

אין סוף לסיבות.

נכון, אבל האם מדובר על אחוזים גבוהים באוכלוסיה?
בכל הסביבות שחייתי בהן, לא נתקלתי במצוקה אמיתית (למעט בתקופה שאימצתי משפחה כזאת, אבל גם היא היתה יוצאת דופן בסביבתה לדעתי).
גם מבוגרים שחיים על בט"ל, ברובם יש להם מקורות תמיכה נוספים (משפחה, שכנים, רווחה של הרשות, עמותות חסד) ולרוב גם גרים בדירה בבעלותם.
בעשירונים בינוניים ומעלה, הבעיה העיקרית היא התנהלות כלכלית מטופשת וחוסר מוכנות להשתנות/להצטמצם.

 

[Yoshi_Invest]

האם מעסיק יכול לפנות בשם העובד לקבל תנאים בקרנות פנסיה\השתלמות\גמל , זה הגיוני בכלל?

 

[קפיצת הדרך]

תקשיבי עצוב להגיד אבל אני מוקפת אנשים במעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה שרחוקים מלהיות מסודרים בפנסיה. מדירה ועד קיצבה.

לדעתי צריך לעשות הפרדה בין דירה לפנסיה.
״להגיע לדירה״ (או נניח חיסכון בסכום שווה ערך לדירה) תלוי בהתנהלות כלכלית נכונה.
לעומת זאת, מאז שיצא חוק הפנסיה, החיסכון (הכפוי והפסיבי) לפנסיה הוא מאוד משמעותי לאדם עובד כ- 20% מהמשכורת *ברוטו* שלו!
ואם את מדברת על מעמד סוציו אקונומי בינוני ומעלה, אז על אחת כמה וכמה, שלא צריכה להיות בעיה.

למעשה כבר התחילו פה שרשורים על פנסיה גדולה מדי…

אני מסכימה שזה היה נכון בעבר, ואולי מה שאת רואה היום זה אנשים (שכירים) מבוגרים יחסית (נניח גיל 50-60?) או עצמאיים צעירים יותר (החוק על עצמאיים חוקק מאוחר יותר) שהם בדיוק ״דור הביניים״. שחוק הפנסיה הוכל עליהם רק לאחר כמה וכמה שנים טובות של עבודה, ולכן החיסכון הפנסיוני שלהם יחסית קטן.

Having said that …
זה עדיין לא אומר שדמי הניהול לא משפיעים. להיפך. הפנסיה הנצברת דווקא גדולה יותר (ואפילו גדולה מאוד) ולכן דווקא לדמי הניהול ולמסלולים הנבחרים יש השפעה גדולה מאוד על התוצאה. יחד עם זאת כמו שכתב @A42 דווקא בפנסיה יש קרנות ברירת מחדל שהן מעולות ועם דמי ניהול מדהימים (למרות שלדעתי זה כבר לא 0.05%, כיום ברירת המחדל לדמי ניהול מצבירה זה מינימום 0.1%).
אז מהבחינה הזו הרגולציה בהחלט יצרה בסיס לפנסיה משמעותית, במיוחד למי שלא מבין הרבה (או לא רוצה להתעסק בזה).

להערכתי מי שמעביר את הכסף שלו לקופת גמל הם אלו שדווקא כן מתעניינים ו(חושבים) שהם מבינים. הייתי מצפה מאנשים כאלו שכן ידעו לקחת בערבון מוגבל הצעות של סוכנים כאלו ואחרים...

 

[הנועזת]

וגם כ- 20,000 ישראלים מגיעים כל שנה לחדלות פירעון, עד שזה מגיע לבית משפט לחלק גדול מהם כבר לא נשארו חסכונות פנסיוניים, זה מאד מאפיין אנשים שמגיעים לאבדן עשתונות פיננסי

מכירה מצויין את מקרים שכאלו מהתקופה שהייתי ראש צוות בפעמונים.
אני מתייחסת במקטע הזה בשרשור דווקא לאנשים מן היישוב, שבגלל כלמיני נסיבות חיים ...נותרו בלי גב כלכלי יציב,
מה שמאלץ אותם בגילאי ה50-60 לצאת לעבוד בראבק.

 

[הנועזת]

נכון, אבל האם מדובר על אחוזים גבוהים באוכלוסיה?
בכל הסביבות שחייתי בהן, לא נתקלתי במצוקה אמיתית (למעט בתקופה שאימצתי משפחה כזאת, אבל גם היא היתה יוצאת דופן בסביבתה לדעתי).
גם מבוגרים שחיים על בט"ל, ברובם יש להם מקורות תמיכה נוספים (משפחה, שכנים, רווחה של הרשות, עמותות חסד) ולרוב גם גרים בדירה בבעלותם.
בעשירונים בינוניים ומעלה, הבעיה העיקרית היא התנהלות כלכלית מטופשת וחוסר מוכנות להשתנות/להצטמצם.

אני לא יודעת מה ההיקף הסטטיסטי,
כעקרון ממה שאני נתקלת יש פה עניין של העדר תכנון, נסיבות חיים, הרגלים בעייתים של רמת חיים גבוהה שלא מתאימה למצב הנוכחי שלהם, התארכות תוחלת החיים ויוקר המחייה (שכירות למשל למי שאין דירה). האנשים שמסביבי כרגע עדיין בסדר ובטח לא במצב סעד, אך לא ברור מה יקרה איתם עוד חמש עשרה עשרים שנה.

יש מושג חדש יחסית (לי לפחות) המגדיר את העשור של גילאי החמישים כתקופת המדבר. לא מעט אנשים בימינו נפלטים בגיל הזה משוק העבודה אבל עדיין לא מקבלים פנסיה וזה חתיכת בור לא מתוכנן.

 

[הנועזת]

האם מעסיק יכול לפנות בשם העובד לקבל תנאים בקרנות פנסיה\השתלמות\גמל , זה הגיוני בכלל?

הסתבר לי, שבעבר היו דילים בעייתים ביותר בין מעסיקים לסוכניי הביטוח במיוחד סביב ביטוחיי מנהלים. המעסיק היה כביכול ג'נטלמן שהתנדב להנגיש את השירות לעובד, אבל זה היה ככל הנראה מסחרה רצינית. מעבר לזה ידוע לי שישנם בגופים מסוימים הסכמים קיבוציים. (למשל בקיבוצים)

 

[בת העמק]

מה שמאלץ אותם בגילאי ה50-60 לצאת לעבוד בראבק.

אם הם לא עבדו עד אז, אכן שינוי הרגלים לא פשוט.
אם הייתי נאלצת לצאת לעבוד כמו פעם, זה באמת היה מדכא אותי. דווקא מתוך ההבנה הזאת, מאד חשוב היה לי לתכנן היטב את העתיד כך שלא אצטרך לעשות את בגלל משברים שבטוח יגיעו מתישהו (והם אכן הגיעו, כי ככה זה בחיים). אני בחרתי בדרך ההשקעות, המחותנים שלי בחרו בדרך הנדל"ן (גם הם עצמאים) - המשותף הוא ההבנה שחייבים לחסוך לעתיד ולמשברים. מי שחי כמו הצרצר, לא יהיה לו אוכל כמו לנמלה. זה כל-כך ברור והגיוני שלא ברור לי איך יש אנשים שחיים את הרגע.
פעם היתה לי שיחה עם כלתי המתוקה שתפיסת העולם הכלכלי שלה היא לחיות את הרגע כי בעתיד יהיו ירושות. שיחה של עשר דקות שבה הצגתי לה כמה אחוז מהירושה של הסבים היא תקבל (ביחס לכמות הדודים והדודנים) בעשור הקרוב, והערכת הגיל שבו תזכה לירושת הוריה (בהתייחס לגנטיקה המשובחת של שניהם). אני מקווה וסבורה שזה שינה קצת את ההתייחסות שלה לחסכון כי הם פתחו קרן כספית לעודפים.