הנועזת

[cypriano de rore]

הבן שלי עבר לחולון לא מזמן, אחלה של אזור (ליד העיריה). רק בשנים האחרונות הכרתי את חולון (בעקבות בת זוגו והוריה החולונים) והופתעתי לטובה (יחסית, כן?).

לא אמרתי מילה רעה על חולון
ועדיין אני חושב שאין מה להשוות ליד אליהו.

 

[בת העמק]

ועדיין אני חושב שאין מה להשוות ליד אליהו.

כדי להשוות צריך להכיר את שני צידי המשוואה, לא?

 

[breezblock]

אנשים רבים במרכז חולמים לגור בצפון/דרום הרחוקים, רובם לא יכולים להרשות לעצמם (כבולים למקום העבודה).

הם לא חולמים על ה״פריפריה״ הם חולמים על בית בכפר.
הם לא חולמים לגור בדירת במגדל בבאר שבע או בשיכון בקריית שמונה.

מבחינת סביבה עירונית, יש ערים בודדות שמציעות עירוניות מתקבלת על הדעת, ות״א מנצחת את כולן בפער, אפילו השכונות הכביכול לא עירוניות שלה.

 

[אורי ג.]

הם לא חולמים על ה״פריפריה״ הם חולמים על בית בכפר.

גם בזה אני לא בטוח, הם חולמים על בית גדול עם חצר, הם קונים אותו בפריפריה כי אין להם מספיק כסף לקנות בית כזה קרוב לת"א או בת"א.
חצי דונם ברמה"ש, הרצליה, כפר שמריהו או רשפון יעלה למעלה מ10M ש"ח.

 

[breezblock]

כי אין להם מספיק כסף לקנות בית כזה קרוב לת"א או בת"א.

נכון מאוד!
בהתחלה התלבטתי אם להוסיף שאנשים היו מעדיפים בית כזה ברמת אביב, ובסוף קיצרתי.

 

[efi]

מי לדעתכם צודק בויכוח הזה?

בשדה דב מקווים שבועת הנדל"ן לא תתפוצץ פתאום | כלכליסט

רכישת המגרשים בפרויקט היוקרתי בת"א בוצעה בתקופה שבה הריבית הייתה אפסית ורכיב הקרקע מומן במלואו על ידי אשראי מגופים פיננסיים. אותו אשראי צמוד לריבית הפריים, ולכן עליית הריבית מתחילת השנה ייקרה מהותית את החוב. התחזיות בדו"חות של החברות הציבוריות המעורבות בפרויקט נעשו מבעד למשקפיים הוורודים של...

www.calcalist.co.il

 

[cypriano de rore]

כדי להשוות צריך להכיר את שני צידי המשוואה, לא?

כן, למה את מניחה שאני לא מכיר?

 

[בת העמק]

הם חולמים על בית גדול עם חצר, הם קונים אותו בפריפריה כי אין להם מספיק כסף לקנות בית כזה קרוב לת"א או בת"א.

סטטיסטית אני לא יודעת מה יש יותר - חובבי טבע או חובבי בית מדוגם בלי נוף.
לגור בכפר באזור המרכז זה לא כל-כך אטרקטיבי לאנשים שאוהבים את הטבע, בגולן-גליל-נגב-עמקים מסוימים כן.

הם לא חולמים לגור בדירת במגדל בבאר שבע או בשיכון בקריית שמונה.

צודקת

 

[carbonara]

יש בתים מאוד יפים בארץ, חבל שהמדינה לא מסבסדת...

 

[Happy]

הבן שלי עבר לחולון לא מזמן, אחלה של אזור (ליד העיריה). רק בשנים האחרונות הכרתי את חולון (בעקבות בת זוגו והוריה החולונים) והופתעתי לטובה (יחסית, כן?).

תעשה סיבוב בקרית שלום, יכול להיות שמתחילה להתהוות שם סצינה של צעירים.
האחיינים שלי אמרו שהם מרגישים שם קצת כמו קיבוץ.

ילד קרית שלום. אין ספק שבשנים האחרונות יש הרבה יותא צעירים.

 

[הנועזת]

חוסן
אלו הם ימים קשים.
מרגישים כמו מוטציה חדשנית במיוחד, של תחושת סוף העולם של הקורונה.
הריאקציה הכימית שעוררו בי אז הרחובות הריקים מאדם, דומה מאוד לתחושה בגוף שעוררו בי מדורות הענק באיילון בליווי הקולות העמומים של ד מו קר טיה.
הברבורים השחורים הולכים ומכסים את החוויה הקיומית, ולפעמים נדמה שאי אפשר לנשום.
כאילו כולנו שטים בתוך עיסה בה הברגים השתחררו, הכסף בבנק נראה פתאום מסוכן, השקעות יורדות בחדות על הנייר ונשאלות השאלות באשר לכסף האקטיבי או הפאסיבי שנכנס כל חודש לבנק- האם מה שהיה ימשיך להיות מה שיהיה?
מן סחרחורת רילוקיישן קולקטיבית,בה כולם רוצים לברוח כמה שיותר רחוק, רק לא להרגיש, את הקושי את חוסר האונים.

נבדקים שוב העוגנים, הקשרים החברתיים, המשפחה, ...הכל נקשר בחבלים עבים, סערה מתקרבת.

רבות דובר על יצירת אי שבירות כלכלית שתגן מפניי סערות כאלה בדיוק.
גם נשפכו אינסוף מילים על היכולת המנטלית בלא לעשות כלום.
אבל בעין הסערה, כשאחד מהעוגנים בסכנה אמיתית או אפילו מדומיינת, השינה לא שינה. השמחה לא שמחה.
הפחד הוא חזות הכל. איך חיים עם זה? אז קודם כל אחריי אי אלו סערות/ פרידות/ כאבים/קטסטרופות בחיי, הבנתי שזה חלק בלתי נפרד ממה שנקרא החיים. שיט הפנס, וזה ממש לא אישי כלפיי.

אם ננקה את פרטיי אינסוף הסיפורים, המטא- סיפור שנשאר הוא מבחן מנהיגות לעצמינו שיסמן לנו את הדרך.
איך אפשר להשאר קול לנוכח המציאות המתהפכת?
איפה יש לנו שליטה וניתן לעשות צעדים אופרטיביים מקדמים? ואיפה לקחת את המינד שלנו ולתעתע בו על ידי יצירת מוקד תשומת לב חדש?

את הלידה הבייתית הראשונה שלי עברתי עם מכשיר קטן שנקרא טנס,
כל תכליתו היתה לתעתע במח ולדמות תחושה אופורית תוך כדיי הצירים.
בלידה השניה כבר לא נזקקתי לכלום.

חוסן, הוא שריר.

 

[בת העמק]

איך אפשר להשאר קול לנוכח המציאות המתהפכת?

מילא זה, כולם מסביבי מסתובבים עם נחישות בעיניים...לא סובלת את זה

 

[אנא-אל]

יש עוד מנגנון לחוסן שלא שמתי לב שדובר עליו בנושא של ברבורים שחורים. כשיש עניין אמיתי בדברים אחרים לגמרי שלא חייב להיות להם שום קשר לכסף או תועלת, שהערך העצמי או משמעות החיים יותר נמצאת בהם - אז פשוט לא אכפת, כך שאפילו לא צריך שום חוסן.

כבר שנה שנתיים לא נכנסתי לראות מה קורה עם התיק השקעות. שזה מוגזם.. אבל פשוט זה לא מעניין אותי כרגע, לעומת דברים אחרים.

הפואנטה זה שמנגנון הגנה מפני ברבורים שחורים זה לפתח תחביבים ועניין בדברים אחרים שמסיחים את הדעת לחלוטין או כמעט לחלוטין.

להתנתק לגמרי.. אין צורך בחוסן נפשי

 

[הנועזת]

יש עוד מנגנון לחוסן שלא שמתי לב שדובר עליו בנושא של ברבורים שחורים. כשיש עניין אמיתי בדברים אחרים לגמרי שלא חייב להיות להם שום קשר לכסף או תועלת, שהערך העצמי או משמעות החיים יותר נמצאת בהם - אז פשוט לא אכפת, כך שאפילו לא צריך שום חוסן.

כבר שנה שנתיים לא נכנסתי לראות מה קורה עם התיק השקעות. שזה מוגזם.. אבל פשוט זה לא מעניין אותי כרגע, לעומת דברים אחרים.

הפואנטה זה שמנגנון הגנה מפני ברבורים שחורים זה לפתח תחביבים ועניין בדברים אחרים שמסיחים את הדעת לחלוטין או כמעט לחלוטין.

להתנתק לגמרי.. אין צורך בחוסן נפשי

ואיפה לקחת את המינד שלנו ולתעתע בו על ידי יצירת מוקד תשומת לב חדש?

זו בדיוק היתה כוונתי במשפט הזה ובדוגמה של הטנס...

אחריי שכל אחד קובע לעצמו מה גבולות הגזרה של מה שהוא מוכן או יכול לעשות (ונוהג לפיהם), השלב הבא הוא לקחת את תשומת הלב למקום אחר, מקדם.
אין שום תועלת בלשקוע, אישית או חברתית.
יש מי שמחליף שקיעה בעשייה.

 

[הנועזת]

שוב במחילת הארנב
בתכלית הקיצור ביו- האקינג זוהי דרך חיים העוסקת בפיצוח הביולוגיה האנושית ע"י מיצוי פוטנציאל הגוף, בין השאר על ידי ניטור טכנולוגי.
למי שעולמו מתנהל בלאו הכי על פי עקרון לקיחת אחריות אישית, אימוץ גישת הביו האקינג אינטואיטיבית ואפילו מתבקשת.

ברגע שהסכמתי לבחון מחדש את איזור הנוחות בבחירות הבריאותיות שלי נחשפתי למציאות חדשה,
כאילו נכנסתי שוב למחילת הארנב של אליס בארץ הפלאות אבל הפעם לא מהדלת הכלכלית. הבריאות שלנו מסתבר גם היא חלק מהמטריקס.

גישת הצום לסרוגין והתזונה דלת הפחמימה השלימו יחד את ההרגל הראשון שנכנס לחיי,
מיולי שנה שעברה חלונות האכילה של ה- 18-6/16-8הפכו לחלק בלתי נפרד מסדר היום שלי.
כ- 8 קילו של אמהות נשרו להם כמעט ללא מאמץ, השינה השתפרה פלאים, העור סיפר סיפור חדש, והכמיהה הבלתי פוסקת לאוכל נפסקה.
כמה מוזר היה לגלות, מהו הטעם של רעב אמיתי.
כמה מוזר היה לגלות שגם כשוחרת בריאות, הייתי מכורה לסוכר בלי לדעת, דרך לחם דגנים, פירות יבשים, פירות בכלל, בטטה וכו'.
הפחתת הפחמימות העלימה כל מיני באגים, כמו למשל האסטמה במאמץ שסיפרתי עליה פה בשרשור. קשה להעביר את התחושה הפיזית בה הדלקתיות בגוף מתחלפת בתחושה חדשה של עירנות ומסוגלות.

כחלק מהפיצוח חזרתי אחריי שנים לרקוד בעצימות גבוהה, ובהדרגה אני מעלה את שעות התרגול השבועי.
נושא שעדיין מחכה לי מעבר לפינה הוא אימוניי כח... על מנת לבנות מסת שריר.
אחד מהדמויות שגרמו לי להשראה הוא רופא המשפחה שלי- דר' הרלינג, סוג של ביו האקר שכתב את הספר "מהפכת החינוך הגופני".
זהו ספר מצויין שמפרט את סוגי הפעילות הגופנית הדרושים לנו כדיי שבגיל שמונים לא נהיה עגלות, פיזית וקוגניטיבית
ולא פחות חשוב שנדע לנהל ברצינות את גורם הסיכון מספר אחת שהוא הגיל, של המחלות המג'וריות שמאפיינות את החברה שלנו: התקפיי לב, סרטן, סכרת, אלצהיימר וכו'. כשמפנימים שהממוצעים של תוחלת החיים נעים לכיוון גילאי 95-100 לבניי דור האיקס ואף צפונה מזה לדורות הבאים אחריו, יורד האסימון שהתכנון של השנים האלה בריאותית, צריך להעשות ממש כמו תכנון חסכון פנסיוני. מכפילי הכח ליצירת בריאות מיטבית לתפיסתו של הרלינג, הם החשיפה היומיומית לשמש מבוקרת, הקפדה על צום לסרוגין שהוזכר ופעילות גופנית המתוחזקת על ידי "תרגילי על".

פיצוח נוסף שלקחתי על עצמי חברתי יותר הוא העיסוק במשחק ואימפרוביזציה. האמת שמכל השינויים זה אולי האתגר המשמעותי ביותר עבורי, אני אוכלת שם חצץ. מסתבר שגם כישורים חברתיים יכולים להתנוון או לפתח גמישות, דרך מהירות התגובה והחשיבה, ביכולת להצחיק, וביכולת להחזיק קהל.

אחרון חביב הוא הריטואל היומי שאימצתי לעצמי והוא המקלחות הקרות, אליו הגעתי בעקבות פודקאסט עם מיה אלחלל- ביו האקרית עם סיפור אישי מרתק.
לא אכביר מילים על יתרונותיו כי הסולידית כבר כתבה מאמר קולע בנושא ,רק אציין כי הדקה וחצי הזו ביום היא סוג של קיק מופלא ביצירת חוסן.
* אין לי שום קשר עיסקי עם השמות שצוינו.

 

[Roi]

אני חזק עכשיו בסאונה, אפרופו ביו הקינג, תעקבי אחרי הבלוג הפודקאסט המצויין של ד"ר רונדה פטריק, יש שם מלא אינפורמציה מסוננת ואיכותית.
סאונה זה מכפיל כוח מטורף וסגולה להמון תהליכים חשובים שתורמים לבריאות והגוף.

חג שמח נועזת יקרה!

 

[אנא-אל]

מהמם.

ובכלל לשלב מדיטציה קבועה ונשימות עמוקות בתוך הסאונה זה מכפיל מכופל..

זורקת רעיון אולי יעניין אותך, למדתי ארומתרפיה, והעולם והסגולות של שמנים אתרים משאיר אותך פעור פה..
את יכולה להשתמש במבער עם מלח גס וכל מיני שמנים (רק מחברות איכותיות, למשל המילניום) וזה בריא וכמובן עושה כיף ואווירה נעימה.. זה כלי אדיר

איזה סגנון את רוקדת?

 

[הנועזת]

אני חזק עכשיו בסאונה, אפרופו ביו הקינג, תעקבי אחרי הבלוג הפודקאסט המצויין של ד"ר רונדה פטריק, יש שם מלא אינפורמציה מסוננת ואיכותית.
סאונה זה מכפיל כוח מטורף וסגולה להמון תהליכים חשובים שתורמים לבריאות והגוף.

חג שמח נועזת יקרה!

אני חזק עכשיו בסאונה, אפרופו ביו הקינג, תעקבי אחרי הבלוג הפודקאסט המצויין של ד"ר רונדה פטריק, יש שם מלא אינפורמציה מסוננת ואיכותית.
סאונה זה מכפיל כוח מטורף וסגולה להמון תהליכים חשובים שתורמים לבריאות והגוף.

חג שמח נועזת יקרה!

שלום שלום לך... חג שמח גם לך!
מעניין אצלול לתוך זה בחג. לגביי הסאונה גם הרלינג מדבר על זה, רק אין לי מושג איך אני מארגנת פה סאונה.
אולי אבנה איזה אחת אחריי האקזיט

 

[הנועזת]

מהמם.

ובכלל לשלב מדיטציה קבועה ונשימות עמוקות בתוך הסאונה זה מכפיל מכופל..

זורקת רעיון אולי יעניין אותך, למדתי ארומתרפיה, והעולם והסגולות של שמנים אתרים משאיר אותך פעור פה..
את יכולה להשתמש במבער עם מלח גס וכל מיני שמנים (רק מחברות איכותיות, למשל המילניום) וזה בריא וכמובן עושה כיף ואווירה נעימה.. זה כלי אדיר

איזה סגנון את רוקדת?

אהלן,
לגביי מדיטציות ...זה כלי שנמצא מסביבי כבר שנים אבל איכשהו לא נדבקתי בחיידק. מסוגלת להרגע ולהכנס למדיטציה, אבל מה שלא בא לי בתשוקה לא מצליח לתפוס לאורך זמן. לגביי שמנים אני איתך לגמריי שם. הפינוק שלי זה מסג' שבועי ושם יש משחק של שמנים וזה נפלא.
אשמח ללמוד ממך אפילו יש לי מבער, תכווני אותי בשמנים למתחילות
חברת המילניום מוכרת בiherb?

אני רוקדת שנים שיטה שנקראת חמשת המקצבים וקונטקט אימפרוביזציה.

 

[Roi]

רק אין לי מושג איך אני מארגנת פה סאונה

אצלי זה היה מחקר מקיף למצוא סאונה נורמלית, בסוף זה בא כחלק ממנוי לחדר כושר, לא הייתה ברירה, לא סולידי יותר מדי, אבל על בריאות לא חוסכים.