אני חושב שזה משעשע איך אנשים עושים כל כך הרבה מאמץ להשיג חתימה סביבתית נמוכה יותר, בזמן שבסין ועוד מדינות רק מזהמים יותר ויותר, בהיקפים דמיוניים.
להיות זה שמשקיע זמן מאמץ וכסף בזמן שתאגידים מזהמים פי מיליון, והמדינה מטיפה לאדם הבודד להפריד בין פלסטיק לאורגני (בפועל הכל מוטמן ביחד כמעט), זה אשליה נחמדה. האנושות היא מירוץ בלתי נגמר לצרוך את כל משאבי כדור הארץ עד שלא יישאר דבר כדי לקיים אותנו, אני חושב שכל מי שמנסה לעשות שינוי לגבי זה בעצמו, הוא פשוט פראייר . אני מעריך את המחוייבות והאכפתיות, אבל זה עדיין לא משנה עובדות. במקום לשרוף דלקים ופחם, משנים את צורת הצריכה דל אנרגיה לסולארי (מתכות ), בסוף גם זה ייגמר, וגם מה שיחליף את זה ייגמר.