• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

האקדמיה והמהפכה המשטרית - תמונת מצב

אני חושב שהניסיון לפרק את ההתנגדות לצעדי הרפורמה המוצעת לשני חלקים נפרדים לחלוטין - התנגדות להרס הדמוקרטיה והתנגדות להרס הליברליזם - הוא קצת מנותק, וזאת כי הרפורמה היא בעצמה שילוב של השניים באופן די הדוק.
בדיוק.
דמוקרטיה ללא ערכים ליברליים קיימת בעיקר בספרים של פורום קוהלת ולא במדינות שמוגדרות כדמוקרטיות ב-2023 ואפילו לא בכאלו שהוגדרו כאלה ב-1948 (אם כי גם בלירליזם חלו תמורות כמובן). בית המשפט העליון הכריע "לפי ערכים" הרבה לפני 1992 וגם מפא"י בשיא כוחה הפוליטי לא העזה לנסות להצר את כוחו כך שישפוט "לפי החוק" כפי שהיה בעיניה.
לכאורה במציאות כזו, גם אם אפשר לדון עליה, ולהתווכח על גבולתיה, אין חשש של השתלטות של מנהיג על מוסדות המדינה, כמו שקרה וקורה בטורקיה והונגריה? וגם אם אתם נגד מתווה כזה, (למה?) עדיין זה לא עניין של קץ הדמוקרטיה, ורוסיה זה כאן וכו', אלא וויכוח לגטימי ועניני, כי להבנתי, על זה בדיוק ניטש הוויכוח גם היום.
הוויכוח היום הוא על כוח בלבד, כי החוק החדש לא מדבר על ערכים אלא "רק" על כך שמעתה ועד עולם השלטון ימנה קרוב למאה אחוז מהשופטים בכל הערכאות, גם כאלו שאין קשר בין עבודתם היום יומית לבין סוג הערכים שמטרידים אותך (אלא אם הכוונה להכניס אפלייה ממוסדת נגד מיעוטים גם לפיצויים בתאונות דרכים, למשל).
ושאלתך, גם במצב הדמיוני בו לא היה שום קשר בין המהפיכה לרצון לשלוט על בחירת שופטי המנהיג בערעור שידון בעניינו בסבירות גבוהה בעוד שנים ספורות, לרצון למנות עבריין למשרת שר האוצר ולאפשר השתמטות על פי החוקה לקבוצת לחץ קטנה, עדיין ההצעה פוגעת קשות בדמוקרטיה. בניגוד למה שנדמה לתומכיה, ההתנגדות לה לא קשורה רק בחשש שהמנהיג הנוכחי ינצל אותה לרעה כפי שהוא כבר עושה, אלא רצון להבטיח איזונים ובלמים בדמוקרטיה גם אחרי שהוא יסיים את כהונתו.
כפי ששאלתי כאן, ורבים וטובים ממני שאלו באינספור מאמרים, בשבועות האחרונים - אם תיושם הרפורמה, איזה מנגנון יהיה בישראל לריסון כוחו של הרוב שלא יפגע במיעוט? זו לא שאלה תיאורטית, כי יש אינספור מנגנונים כאלו בדמוקרטיות מערביות, אבל אף אחד מהם לא יאומץ בישראל, לפי ההצעה למהפיכה הנוכחית, שכאמור, עניינה רק מתן כוח לשלטון ותו לא.
 
בפרקטיקה, תומכי הרפורמה מעוניינים גם להשמיד את הדמוקרטיה (ראיתם את הצעות החוק האחרונות?) וגם להשמיד את הליברליזם.
לא ברור לי מי ולמה תומך ברפורמה אבל מה הנציגים שלהם רוצים רואים מהחוקים - התרת שוחד בחוק, פושעים לממשלה, חיים על חשבון משלם המיסים וחסינות לעולמי עד.
השמדת הדמוקרטיה והליברליזם זה האמצעי, לא המטרה. המטרה היא כל מה שהנבחרים יוכלו לעשות כשהבלמים יוסרו - שוחד, מרמה ושחיתות מלא מלא.
גם כאלו שאין קשר בין עבודתם היום יומית לבין סוג הערכים שמטרידים אותך
נניח שרפי חיים דורס אותך או מאיים עליך. למי בדיוק תפנה לעזרה ?
 
נערך לאחרונה ב:
השמדת הדמוקרטיה והליברליזם זה האמצעי, לא המטרה. המטרה היא כל מה שהנבחרים יוכלו לעשות כשהבלמים יוסרו - שוחד, מרמה ושחיתות מלא מלא.
האמת שאני חושב שיש מקום לגם וגם. לדעתי יש גם ימין משיחי שלא מעוניין בשחיתות אבל יהיה מוכן לשתף איתה פעולה בשביל השמדת חירויות הפרט ובשביל הסרת המחסומים על הפעלת כוח צבאי; וגם מושחתים למיניהם שלא בהכרח מעוניינים בהשמדת חירויות הפרט אבל יהיו מוכנים לשתף עם זה פעולה כדי להשיג לעצמם כסף, כוח וכבוד.
 
האמת שאני חושב שיש מקום לגם וגם. לדעתי יש גם ימין משיחי שלא מעוניין בשחיתות אבל יהיה מוכן לשתף איתה פעולה בשביל השמדת חירויות הפרט ובשביל הסרת המחסומים על הפעלת כוח צבאי; וגם מושחתים למיניהם שלא בהכרח מעוניינים בהשמדת חירויות הפרט אבל יהיו מוכנים לשתף עם זה פעולה כדי להשיג לעצמם כסף, כוח וכבוד.
ושכחת את החרדים שמבחינתם השתמטות אינה שחיתות, אלא אידיאל ראוי.
 
בית המשפט העליון הכריע "לפי ערכים" הרבה לפני 1992
אשמח להפניות.
הוויכוח היום הוא על כוח בלבד, כי החוק החדש לא מדבר על ערכים אלא "רק" על כך שמעתה ועד עולם השלטון ימנה קרוב למאה אחוז מהשופטים בכל הערכאות, גם כאלו שאין קשר בין עבודתם היום יומית לבין סוג הערכים שמטרידים אותך (אלא אם הכוונה להכניס אפלייה ממוסדת נגד מיעוטים גם לפיצויים בתאונות דרכים, למשל).
ושאלתך, גם במצב הדמיוני בו לא היה שום קשר בין המהפיכה לרצון לשלוט על בחירת שופטי המנהיג בערעור שידון בעניינו בסבירות גבוהה בעוד שנים ספורות, לרצון למנות עבריין למשרת שר האוצר ולאפשר השתמטות על פי החוקה לקבוצת לחץ קטנה, עדיין ההצעה פוגעת קשות בדמוקרטיה. בניגוד למה שנדמה לתומכיה, ההתנגדות לה לא קשורה רק בחשש שהמנהיג הנוכחי ינצל אותה לרעה כפי שהוא כבר עושה, אלא רצון להבטיח איזונים ובלמים בדמוקרטיה גם אחרי שהוא יסיים את כהונתו.
בא לא נדבר על הויכוח בין תומכי הרפורמה למתנגדיה, אלא על הדיון ביני ובינך, להגדיר זאת כויכוח על כח זו השטחה ורידוד של הדיון. לדעתי, יש כאן דיון עמוק נוקב ומהותי, (וטוב שהוא מתנהל, לאחר תקופה ארוכה שהנושא היחיד היה כן ביבי או לא ביבי) אנסה להגדיר את הויכוח -לדעתי- בכמה שורות:

החוקים משקפים מערכת מסוימת של ערכים שאלו שחוקקו אותם מאמינים בהם, ולכן הם קובעים שהם יהיו חוק מחייב. מכיון שאין לנו (יש מאיתנו כאלה שיש להם מערכת כזו, דתיים למשל, או כל קבוצה אחרת שמאמינה בסט ערכים מסויים, אך אין מערכת אחידה שכולם מאמינים בה) איזה אמת מוחלטת וודאית שתאמר לנו מהם ערכינו ומהם החוקים שעלינו לחוקק,
ומכיון שאנו קבוצה גדולה של יחידים שחיה במרחב אחד, ואין אפשרות שכל אחד ייקבע לעצמו במוחלט את ערכיו ויתנהג על פיהם, (כי מה עם ערכי אחד הוא למשל לרצוח את השני, וכו') ממילא צריך איזה מנגנון שייקבע לנו מהם ערכינו המשותפים, ומהם ייגזרו החוקים שיחייבו את כולנו.
וכאן מגיעה השאלה מהו המנגנון הזה, ההיסטוריה התמודדה עם זה בכמה צורות, רובם פחות מוצלחות, מלוכה, אוטוקרטיה, וכו' שבהם איש אחד מחליט על כולם מהם הערכים שמחייבים אותם, זה לא צודק, וזה לא עובד.

העולם המערבי כיום הגיע למסקנה, שהדרך הנכונה ביותר היא שלכל אחד יש זכות לחוות דעה ולחשוב מהם הערכים שהוא מאמין בהם, ולכן נוצר מנגנון של בחירות, שבו כל אחד בוחר את האנשים שבעיניו מקדמים הכי טוב את הערכים שהוא מאמין בהם. והאנשים הללו הם אלו שקובעים -בכל מיני צורות, אם ע''י משטר פלמנטרי שבו הרוב קובע, ואם ע''י משטר נשיאותי שבו הנבחרים בוחרים מי יהיה הנשיא וכו' וכו'- מהם הערכים שמחייבים את כולם. וזה מה שנקרא דמוקרטיה, שביאור המילה הזו (ביוונית) הוא שלטון/רצון העם.
וכאן מגיעה השאלה, האם יש ערכים מסוימים שלרוב אין בהם זכות קביעה והכרעה, זאת אומרת סוג של אקסיומות שאין עליהם דיון? לכאורה כן, אבל אז השאלה מתחדדת- אוקי, הבנתי שיש ערכים שאין לרוב (גם רוב של 99 אחוז) לבטל אותם או לדון בהם, אבל מי ייקבע מהם אותם ערכים?? לכאורה, גם על זה צריך להחיל את את אותו עיקרון דמוקרטי של בחירת העם.
וכאן מגיעים מתנגדי הרפורמה, ואומרים שאין אפשרות להשאיר את ההחלטות הערכיות והמהותיות ביד העם, אלא צריך לתת אותה לקבוצת אנשים חכמים משכילים ואינטליגנטים, -בג''צ- שהם יחליטו מה נכון ומה לא. והדעה שלהם היא תהיה הדעה האחרונה.
להבנתי, בזה בעצם מבטלים את עיקרון הבחירות ורצון העם, אם לא נותנים לו להחליט בעצמו על גורלו.

אני יכול כן לקבל טיעון, שתיאורטית העם יכול להשתגע ולהפוך לקיצוני, ואזי יש הצדקה לתת כח למישהו אחר-באופן לא דמוקרטי- כדי שיציל את העם מעצמו, אבל לזה- להבנתי- היה אפשר לקבוע משהו בסגנון שאם כל השופטים מתנגדים לאיזה חוק או ערך, כנראה שבהחלט קרה כאן משהו קיצוני, העם השתגע, וצריך להציל אותו מעצמו, סוג של הנהג התורן שלא שותה.
אבל אם רק חלק מהשופטים הם בדעה כזו, אפילו רובם, זה אומר שלא קרה כאן משהו מאוד מאוד קיצוני, אחרת כולם היו בדעה אחת שצריך להציל את העם.

מה שכתבתי קודם על הגבלת רוה''מ וכו', זה בכדי לחדד את הדיון כעניני ולא פרסונלי כמו שמנסים מתנגדי הרפורמה לעשות, (ושוב, אני לא אומר שאין אישים בפוליטיקה שעשויים לרצות במהלך מסיבות לא עניניות, בדיוק כמו שיש שופטים כאלו, אין לי שום בעיה לומר שביבי מושחת, אבל בדיוק כמו שאני מדגיש את הזווית העניינית, תאמין לי שיש שגם בציבור תומכי הרפורמה, רובם הם כאלה, ולא באמת מעניין אותם עתידו של דרעי או של ביבי, אדרבה, ברגע שבו הם ינסו למסמס את הרפורמה- יטיסו אותם, שלטון העם במיטבו.)
אם תיושם הרפורמה, איזה מנגנון יהיה בישראל לריסון כוחו של הרוב שלא יפגע במיעוט? זו לא שאלה תיאורטית, כי יש אינספור מנגנונים כאלו בדמוקרטיות מערביות, אבל אף אחד מהם לא יאומץ בישראל,
מהו הכוח שיכול לרסן כיום את ביהמ''ש? תיאורטית, אם השופטים ייהפכו כולם לקיצוניים חסידיו של בן גביר, אין שום כח בעולם שיכול לעצור אותם. מה יציל אותנו במקרה כזה? הכח משחית לא רק פוליטיקאים אלא גם שופטים, אין סיבה שלא.
אם הברירות הם, או כח מוחלט של בג''צ, או של העם באמצעות נציגיו, אני בוחר בעם, זה הרבה יותר פיזור סיכונים- אפרופו המטרה המקורית של הפורום- זה לא מרכז כח בידיהם של קבוצת אנשים קטנה, כי העם יוכל תמיד להעיף את נציגיו בקלפי, כמו שקורה כאן לעיתים קרובות. ונבחריו אינם לנצח- בשונה משופטים.
 
נערך לאחרונה ב:
אשמח להפניות.
שמתי כמה פה - חופש הביטוי בישראל הוא תוצאה של אקטיביזם שיפוטי ותו לא. גם עקרון השיוויון. שניהם הרבה לפני 1992.

 
אשמח להפניות.
תבחר זכות אזרחיית כלשהי, למשל, חופש הביטוי, וחפש בגוגל פסקי דין מלפני 1992. תקבל מאות הפניות. אפשר להתחיל מ"קול העם" ולהמשיך כרונולוגית.
וכאן מגיעה השאלה, האם יש ערכים מסוימים שלרוב אין בהם זכות קביעה והכרעה, זאת אומרת סוג של אקסיומות שאין עליהם דיון? לכאורה כן, אבל אז השאלה מתחדדת- אוקי, הבנתי שיש ערכים שאין לרוב (גם רוב של 99 אחוז) לבטל אותם או לדון בהם, אבל מי ייקבע מהם אותם ערכים?? לכאורה, גם על זה צריך להחיל את את אותו עיקרון דמוקרטי של בחירת העם.
וכאן מגיעים מתנגדי הרפורמה, ואומרים שאין אפשרות להשאיר את ההחלטות הערכיות והמהותיות ביד העם, אלא צריך לתת אותה לקבוצת אנשים חכמים משכילים ואינטליגנטים, -בג''צ- שהם יחליטו מה נכון ומה לא. והדעה שלהם היא תהיה הדעה האחרונה.
להבנתי, בזה בעצם מבטלים את עיקרון הבחירות ורצון העם, אם לא נותנים לו להחליט בעצמו על גורלו.
אתה מציג בצורה לא נכונה את עמדת מתנגדי המהפיכה ואת מטרת המהפיכה.
אין כרגע הצעה לעיגון זכויות ("ערכים") בחקיקה. אדרבה, אם מטרת המהפיכה היתה לעגן זכויות יסוד, היה צורך לייצר תהליך של כתיבת חוקה, כפי שנעשה במקומות רבים בעולם (רמז - לא "פשרה" של מי שמייצג חצי מהעם בשתיים בלילה). אם כך היו עושים, חלק ניכר מההתנגדות למהפיכה היה נחלש.
הטענה שלך להכרעות מהותיות בידי העם, מתעלמת מעיקר תפקידו של בית המשפט הגבוה לצדק, שהוא להגן על זכויות המיעוט מפני דורסנות הרוב. הרוב לא יכול לקבוע שהוא יקח את נערי המיעוט בלבד לעבודות כפיה לטובת המדינה, כפי שאינו יכול לקבוע שיסגרו את כל בתי הכנסת. גם הטענה שלך "דעה אחרונה" מנוגדת לכל עקרון דמוקרטי. באף מדינה לא מקובלת גישת השר לוין לפיה לממשלה זכות להחליט איזה מפסקי הדין היא מקיימת ומאלו היא מתעלמת.
מה שכתבתי קודם על הגבלת רוה''מ וכו', זה בכדי לחדד את הדיון כעניני ולא פרסונלי כמו שמנסים מתנגדי הרפורמה לעשות,
ובכך אתה מתעלם מהמציאות בה חלק מרכזי ועיקרי במהפיכה הוא פרסונלי. די להסתכל על החוקים שבעיני הקואליציה הם הדחופים ביותר, כדי להבין זאת (בנוסף להזיה לפיה נאשם ימנה את נשיא בית המשפט שיקבע מי יהיו שופטיו).
מהו הכוח שיכול לרסן כיום את ביהמ''ש? תיאורטית, אם השופטים ייהפכו כולם לקיצוניים חסידיו של בן גביר, אין שום כח בעולם שיכול לעצור אותם. מה יציל אותנו במקרה כזה? הכח משחית לא רק פוליטיקאים אלא גם שופטים, אין סיבה שלא.
כי לבית המשפט אין כוח זולת האמון בהחלטותיו. בהיעדר אמון, אין שום רלוונטיות למה שכתוב בפסקי הדין.
לכן בפועל בית המשפט זהיר מאד ורואים זאת גם בחוקים המעטים שנפסלו במהלך העשורים האחרונים - הן במספר הפסילות והן בנושאים שרובם המכריע נגעו לזכויות מיעוטים.
אם הברירות הם, או כח מוחלט של בג''צ, או של העם באמצעות נציגיו, אני בוחר בעם, זה הרבה יותר פיזור סיכונים- אפרופו המטרה המקורית של הפורום- זה לא מרכז כח בידיהם של קבוצת אנשים קטנה, כי העם יוכל תמיד להעיף את נציגיו בקלפי, כמו שקורה כאן לעיתים קרובות. ונבחריו אינם לנצח- בשונה משופטים.
זה טיעון לא נכון באף דמוקרטיה ובפרט בישראל.
בפועל הציבור בוחר במפלגות ולא בחברי כנסת ויכולתו להשפיע עליהם בכל החלטה והחלטה, לא קיימת. חברי הכנסת בישראל חבים אמון בעיקר לקבלני הקולות ו/או מנהיג המפלגה ולציבור אין אפשרות מעשית להחליף נבחר ציבור שתמך בפגיעה במיעוטים. מעבר לכך, רעיון האיזונים והבלמים בא למנוע מרוב זמני לפגוע במיעוט. החלפת נציגי הרוב אחד בשני, אינה רלוונטית בהקשר הזה.
עריכה: דוגמה לנקודה האחרונה ניתנה רק אתמול כאשר התברר שחברי הכנסת וטורי משמש פורמלית כקבלן בפרוייקט בתל אביב. מי שבונה בפועל טוען שוטורי מכר לו את הזכות "להשתמש" ברישיון הקבלן שלו. אם זה נכון, אז מדובר בעבירה פלילית. אם זה לא נכון ווטורי בונה בפועל, זה בעייתי מבחינות אחרות. וטורי בכלל לא טורח להגיב, ודאי לא מתפטר. עם יד על הלב, עד כמה זה יכול בוחר במפלגה של וטורי להשפיע על כך שאנשים כאלו לא יהיו בכנסת? ללחוץ עליו להתפטר עכשיו?
 
נערך לאחרונה ב:
האמת שאני חושב שיש מקום לגם וגם. לדעתי יש גם ימין משיחי שלא מעוניין בשחיתות אבל יהיה מוכן לשתף איתה פעולה בשביל השמדת חירויות הפרט ובשביל הסרת המחסומים על הפעלת כוח צבאי; וגם מושחתים למיניהם שלא בהכרח מעוניינים בהשמדת חירויות הפרט אבל יהיו מוכנים לשתף עם זה פעולה כדי להשיג לעצמם כסף, כוח וכבוד.
כשאין בלמים אמתיים יש שחיתות. פשוט בגלל שאפשר. כי אין מנגנון שימנע את השחיתות.
וממש לא משנה מה היו הכוונות.
אם הברירות הם, או כח מוחלט של בג''צ, או של העם באמצעות נציגיו, אני בוחר בעם, זה הרבה יותר פיזור סיכונים- אפרופו המטרה המקורית של הפורום- זה לא מרכז כח בידיהם של קבוצת אנשים קטנה, כי העם יוכל תמיד להעיף את נציגיו בקלפי, כמו שקורה כאן לעיתים קרובות. ונבחריו אינם לנצח- בשונה משופטים
בדיוק להפך. לממשלה יש המון כח. הממשלה יכולה לצאת למלחמה. הממשלה יכולה לפזר פליטים בכל רחבי הארץ ולנטב אותם לעבודה מועילה- באופן זמני כתחליף ליבוא עובדים זרים - ובכך לדאוג שלא יהפכו לנטל על הסביבה. הכנסת, שנשלטת לחלוטין על ידי הממשלה, יכולה לפנות ישובים. הכנסת יכולה לחוקק עונשי מינימום. הממשלה מחזיקה בכספי המיסים והיא יכולה להקצות אותם כרצונה, כולל להפעיל לחצים כלכליים נגד עיתונות חופשית ובמקביל לצ׳פר בעלים של גופי תקשורת על מנת שישפררו את הפייק ניוז שהממשלה מפיצה.
הכח כולו בידי הממשלה. בית המשפט מוגבל להכרעה בין שתי עמדות שהובאו בפניו.
 
נערך לאחרונה ב:
שקר. לא היה לו סמכות לפסול חוקים. כמו כן, הוא המציא חוקה יש מאין.

שהוא פוסל כשמתחשק לו, או מתעלם ממנו כשמתחשק לו.
אפשר להתווכח על זה עד אינסוף.
בפועל, יש דרך קלה מאוד לטפל בנושא - לבטל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זה לא חוק משוריין ולא שום דבר.
אתה בעד?
 
אפשר להתווכח על זה עד אינסוף.
בפועל, יש דרך קלה מאוד לטפל בנושא - לבטל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זה לא חוק משוריין ולא שום דבר.
אתה בעד?
כשפורסמה תוכנית המהפיכה ("חלק ראשון" כלשונו של לוין בעת הפרסום), היו כתבות שזו אכן המטרה הסופית, אולם לצורך השגתה צריך קודם להשתלט על בית המשפט ולמנות יועמש אחר. כרגע קשה להאמין שיגיעו שלבים נוספים כשגם השלב הזה מקרטע, אם כי חסידי הקונספירציות וקנטי האמונה בראש הממשלה יראו סימן שלילי בכך שביבי הבטיח שבמסגרת הפשרה יעוגנו זכויות יסוד נוספות.
 
כשפורסמה תוכנית המהפיכה ("חלק ראשון" כלשונו של לוין בעת הפרסום), היו כתבות שזו אכן המטרה הסופית, אולם לצורך השגתה צריך קודם להשתלט על בית המשפט ולמנות יועמש אחר. כרגע קשה להאמין שיגיעו שלבים נוספים כשגם השלב הזה מקרטע, אם כי חסידי הקונספירציות וקנטי האמונה בראש הממשלה יראו סימן שלילי בכך שביבי הבטיח שבמסגרת הפשרה יעוגנו זכויות יסוד נוספות.
להבנתי הם לא רוצים לבטל, אלא לרוקן מתוכן.
לבטל אפשר בצ'יק, זה לא משוריין ולא שום דבר
 
להבנתי הם לא רוצים לבטל, אלא לרוקן מתוכן.
לבטל אפשר בצ'יק, זה לא משוריין ולא שום דבר
אפשר פשוט להפוך אותו לחוק רגיל ולבטל את ההוראה שמכפיפה הוראות חוקים אחרים לאמור בו.
 
עלתה סדרת כתבות בכאן 11 על משטרי הונגריה ופולין בהפיכתם ללא דמוקרטיות. שמה של הסדרה - "דמוקרטיה. סוף".
באחת מהכתבות יש התייחסות לאקדמיה - המון עם עזב את המדינה, וזו נותרה ריקה מסטודנטים.

להלן קישור לפליליסט:
 
נערך לאחרונה ב:
פרופ׳ עילם גרוס מויצמן [חלקיקים, אנרגיות גבוהות] - לא קיבלתי אישור להכנס למעבדת הפיזיקה הלאומית של ארה״ב כי ישראל הוגדרה מדינה רגישה - כמו סוריה רוסיה וסין. ״בפעם הבאה לא ימכרו לנו נשק״ .
-- הנימוק לסרוב הוא שישראל היא עכשיו ״מדינה רגישה״ (באמריקאית) ולכן לא אושר לו, בנתיים, להחשף לניסויים רגישים. מאחר ונראה שלחברי הקואליציה הרס האקדמיה זה חדשות משמחות, גרוס מסביר שהשלכות המעמד החדש של ישראל לא נגמרות בהגבלות על מידע אקדמי.

״בעיקבות הדברים כתב גרוס פוסט נוקב בחשבון הפייסבוק שלו, שבו האשים את ראש הממשלה בנימין נתניהו בפגיעה במעמדה של ישראל בעולם. "סוף סוף נתניהו הצליח. סוף כל סוף החבלה במעמדה של ישראל בעולם צלחה ושונמכנו למעמד של מדינת עולם שלישי. מה הוא חשב שיקרה כשהוא שם בריון וממנה אותו לאחראי על האטום במדינת ישראל? תפקיד שנשא פעם פרופ' לפיזיקה, גאון שלא התלונן על קיפוח.״ [ יובל נאמן. חזה את הקוורקים במקביל לגל-מאן.]
 
הדברים של פרופ' עילם גרוס הם מנגינה ערבה לתומכי הקואליציה הנוכחית.
מחצית מהם ממילא חושבים שמה שהוא עושה זו עבודת אלילים וכפירה ואצל רבים מאד מהאחרים, "פרופסור" זו מילה שקשורה לאשכנזים פריבילגים שהגיע הזמן להעמיד במקום.
ובלי קשר, כשקראתי את הדברים שלו היתה לי הרגשה שהוא לא ספר עד 100 ובדק את כל הפרטים לפני שפרסם.
ועם קשר, בהנחה שאחריות על אנרגיה גרעינית דורשת כישורים דיפלומטיים והצנעת החלקים הבעייתיים בממשלה הנוכחית, מישהו באמת חושב שיש מתאים פחות מאמסלם דוד (כך הוא קורא לעצמו)?
 
אפשר להתווכח על זה עד אינסוף.
בפועל, יש דרך קלה מאוד לטפל בנושא - לבטל את חוק יסוד כבוד האדם וחירותו. זה לא חוק משוריין ולא שום דבר.
אתה בעד?
זה חוק יסוד שעבר ברוב של 32 נגד 21.
לשיטת מתנגדי תיקון מערכת המשפט, חוקי יסוד אמורים לעבור ברוב של כ80 חכ"ים.
ככה שלא אני זה שאומר שהוא לא צריך להיות תקף....

ולגוף הדיון:
אני נגד, גם אם אני חושב שצריך לתקן בו חלקים מסויימים.
אבל הבעיה היא בזה שבית המשפט לוקח לעצמו סמכויות שאין לו. גם אם נטפל במקרה אחד, זה לא יטפל באחרים.

וגם אם מישהו היה רוצה לבטל, הוא היה מגלה שבית המשפט החליט שיש לחוק שיריון פסיקתי. גם אם מסיבות טובות, אין לו סמכות לכך. ולכן היה אסור לו לעשות את זה.
אבל זה לא עניין את בית המשפט במיוחד, כמובן.
 
Back
למעלה