הדיוט, זה רק חלק מהתמונה.
א. התעשיה שמספקת חומרי גלם לתעשית הטקסטיל (כלומר, חקלאות וחקלאות כותנה) היא סופר נצלנית עם עובדים בכפייה במקומות שונים בעולם והעסקת ילדים בכפייה.
ב. יש חברות יותר טובות ופחות טובות.
ג. אם תעלה לזה המודעות, וחברות האופנה יידעו שזה חשוב ללקוחות תאמין לי שהתנאים יישתפרו בהדרגה. תמיד יש פוטנציאל לניצול ביחסי מעסיק ומועסק אבל השאלה היא עד כמה.
ד. זה גם עניין של הקצאת מקורות - שטחי חקלאות אדירים הולכים לשדות כותנה בשביל בגדים שאומרים לך שעדיף שלא תלבש יותר מפעם אחת בחיים. שטחי חקלאות נוספים הולכים כדי להאכיל את הבקר שחלקנו חייבים לאכול על בסיס כמעט יומיומי. צריכה יותר מדודה יוצרת פוטנציאל להקצאה יותר מדודה של המקורות האלו. לא בטוח שזה מה שייקרה אבל חברת השפע שלנו נשענת על ניצול של מדינות חלשות יותר ולא באמת עושה להם טובה שהיא נותנת להם עבודה.
ה. בכלליות, הטיעון שלך שומט את הקרקע מכל הנושא של חיסכון. כי אם תקנה פחות (גם בארץ) אתה עלול להפוך אנשים למובטלים. אז אולי כדאי דווקא לא לחסוך?
