אני צרכניסט

[בת העמק]

אם בוחרים באשראי, אני לא מבין למה צריך אקסל כשיש תיעוד שוטף דרך כרטיס האשראי. עבודה מיותרת בעיני.

ראשית, לא כולם משתמשים רק באשראי. אנחנו למשל משלמים את שכר הדירה בצ'ק או בהעברה בנקאית. זה חלק מאד גדול מההוצאות שלנו.
שנית, הכנסות לא נרשמות באשראי וזה חלק מומלץ במעקב הפעילות. גם עמלות בנק ותשלומי משכנתא (למי שיש) לא יוצאות מכרטיס האשראי.
שלישית, יש כאלה שחשוב להם לפרט את ההוצאות שלהם ברמת פירוט גבוהה יותר מאשר מה שמופיע באשראי, כדי להבין איפה אפשר לצמצם אם צריך.
אני מסכימה שמזומן ומעקב הם לא חברים טובים כל-כך

 

[optimum]

למה צריך אקסל אם הכל כתוב בכרטיס אשראי?

למשל בשביל לחלק את ההוצאות לקטגוריות (כמה הוצאתי השנה על נסיעות? כמה על ריהוט לבית? וכו')

שנית, הכנסות לא נרשמות באשראי וזה חלק מומלץ במעקב הפעילות.

מסכים.
רק להזכיר לכלול באקסל גם מעקב אחר אפיקי החיסכון השונים (פנסיה, קה"ש, תיק השקעות וכו')

 

[גרהם]

ראשית, לא כולם משתמשים רק באשראי. אנחנו למשל משלמים את שכר הדירה בצ'ק או בהעברה בנקאית. זה חלק מאד גדול מההוצאות שלנו.
שנית, הכנסות לא נרשמות באשראי וזה חלק מומלץ במעקב הפעילות. גם עמלות בנק ותשלומי משכנתא (למי שיש) לא יוצאות מכרטיס האשראי.
שלישית, יש כאלה שחשוב להם לפרט את ההוצאות שלהם ברמת פירוט גבוהה יותר מאשר מה שמופיע באשראי, כדי להבין איפה אפשר לצמצם אם צריך.
אני מסכימה שמזומן ומעקב הם לא חברים טובים כל-כך

1. מה שחשוב זה מספר הפעולות, לא הסכום. אין בעיה להוסיף סכום קבוע להוצאות כמו שכר דירה או משכנתה.
2. נכון. כתבתי מנקודת מבט של שכיר שההכנסה שלו די קבועה. יש גם מקרים אחרים.
3. מסכים.

 

[אוגורן]

נראה לי שהחבר'ה פה קצת עדינים היום, אז אני אקח את תפקיד האיש הרע. אין לי שום כוונה לפגוע, אני לא מכיר אותך, כל דבר שאני כותב יכול להיות שגוי וההחלטה מה לעשות עם המילים שלי היא רק שלך.

אני חושב שיש מעט מאוד מצבים שמצדיקים לחיות מעבר להכנסות שלך לאורך זמן. בעיקר מצבים רפואיים חמורים שלא מאפשרים עבודה. כל אדם אחר צריך לעשות מה שביכולתו כדי להוציא פחות משהוא מכניס.
כשאתה מוציא מעבר להכנסה, מישהו משלם. במקרה שלך, להבנתי, מישהו זה ההורים.

אז כל שקל שאתה מוציא מעבר להכנסה, תסתכל עליו כמתנה מאמא ואבא. מתנה שהם נתנו בלית ברירה (באהבה, אבל בלית ברירה).
זה לא משנה איך אתה מסובב את זה - הלוואות או מתנות או סתם להכנס למינוס ולראות מה יקרה. בסופו של דבר, אם לא תעבור להוציא פחות משאתה מכניס מישהו ישלם.

7000- טיפולים פסיכולוגיים

לא מאמין שיש פסיכולוג ששווה סכום כזה. אם היה, כבר מזמן היה פותר לך את כל הבעיות.
יכול להיות שזה הפסיכולוג הכי טוב שיש, אבל לא כל אחד יכול להרשות לעצמו הכי טוב שיש, ואף אחד לא צריך את זה.
אז תחשוב מה אתה באמת צריך, ותמצא פתרון במסגרת היכולות שלך. פחות פגישות (עד כדי בכלל לא - תלוי בצרכים שלך) אצל מטפל זול יותר.

סליחה אבל לי זה נשמע ניצול של המצוקה שלך בעיקר שזה המון מפגשים גם בחודש

מסכים.

1700 מאמן אישי

לא צריך.
כלומר זה יכול להיות טוב ומועיל, וביום שתוכל להרשות את זה לעצמך אז אולי גם כדאי. אבל צריך? לא.
אפשר לעשות ספורט לבד. משמעת עצמית זה קשה, נכון, אבל אפשר. יש גם פתרונות כמו קבוצות.

4000 לאכול בחוץ

אנחנו לא מכינים אוכל בבית, גר עם ההורים,

מחר לוקח אוכל שההורים הכינו לסופ״ש

לא הבנתי.
אתה גר עם ההורים, אף אחד לא מבשל, כולכם אוכלים בחוץ כל יום, כל אחד על חשבונו?
או שההורים מבשלים אבל לא בא לך לשבת איתם לארוחה ומעדיף לצאת?

כך או כך, לאכול בחוץ זה פינוק. מי שיכול להרשות לעצמו, אז יופי.
כמו שכתבתי למעלה, כל דבר כזה הוא על חשבון ההורים בסופו של דבר. אז אם אתם יושבים ביחד והם משלמים את החשבון - סבבה. אחרת לא.
אפשר לאכול בבית. אתה יכול אפילו לבשל בעצמך. בהתחלה לא יהיה טעים, אח"כ תשתפר. אם תתמיד כבר לא תרצה לאכול בחוץ כל כך הרבה, כי בעצמך תכין אוכל טוב יותר.

היי. בעוד כמה שבועות טס לחו״ל. קניתי

אמא ואבא קנו לך. אני מקווה שהם מרוצים מזה.

מבחינת תקציב העצמות היבשות שלי - 2600 פסיכולוג , 1000 שקל לאוכל ומסביב. 3600 שח.

לא רע.
אני חושב ש-2600 לפסיכולוג זה המון, בטח לא עצמות יבשות, אבל זה התקדמות יפה מאוד.
1000 לאוכל ומסביב נראה לי שאפתני, אולי שאפתני מדי. כשחיים אצל ההורים אפשר בעקרון לרדת לאפס, אבל זה קשה עד בלתי אפשרי לרובנו.

 

[lazyprogrammer]

נראה לי שהחבר'ה פה קצת עדינים היום, אז אני אקח את תפקיד האיש הרע. אין לי שום כוונה לפגוע, אני לא מכיר אותך, כל דבר שאני כותב יכול להיות שגוי וההחלטה מה לעשות עם המילים שלי היא רק שלך.

אני חושב שיש מעט מאוד מצבים שמצדיקים לחיות מעבר להכנסות שלך לאורך זמן. בעיקר מצבים רפואיים חמורים שלא מאפשרים עבודה. כל אדם אחר צריך לעשות מה שביכולתו כדי להוציא פחות משהוא מכניס.
כשאתה מוציא מעבר להכנסה, מישהו משלם. במקרה שלך, להבנתי, מישהו זה ההורים.

אז כל שקל שאתה מוציא מעבר להכנסה, תסתכל עליו כמתנה מאמא ואבא. מתנה שהם נתנו בלית ברירה (באהבה, אבל בלית ברירה).
זה לא משנה איך אתה מסובב את זה - הלוואות או מתנות או סתם להכנס למינוס ולראות מה יקרה. בסופו של דבר, אם לא תעבור להוציא פחות משאתה מכניס מישהו ישלם.


לא מאמין שיש פסיכולוג ששווה סכום כזה. אם היה, כבר מזמן היה פותר לך את כל הבעיות.
יכול להיות שזה הפסיכולוג הכי טוב שיש, אבל לא כל אחד יכול להרשות לעצמו הכי טוב שיש, ואף אחד לא צריך את זה.
אז תחשוב מה אתה באמת צריך, ותמצא פתרון במסגרת היכולות שלך. פחות פגישות (עד כדי בכלל לא - תלוי בצרכים שלך) אצל מטפל זול יותר.

מסכים.



לא צריך.
כלומר זה יכול להיות טוב ומועיל, וביום שתוכל להרשות את זה לעצמך אז אולי גם כדאי. אבל צריך? לא.
אפשר לעשות ספורט לבד. משמעת עצמית זה קשה, נכון, אבל אפשר. יש גם פתרונות כמו קבוצות.





לא הבנתי.
אתה גר עם ההורים, אף אחד לא מבשל, כולכם אוכלים בחוץ כל יום, כל אחד על חשבונו?
או שההורים מבשלים אבל לא בא לך לשבת איתם לארוחה ומעדיף לצאת?

כך או כך, לאכול בחוץ זה פינוק. מי שיכול להרשות לעצמו, אז יופי.
כמו שכתבתי למעלה, כל דבר כזה הוא על חשבון ההורים בסופו של דבר. אז אם אתם יושבים ביחד והם משלמים את החשבון - סבבה. אחרת לא.
אפשר לאכול בבית. אתה יכול אפילו לבשל בעצמך. בהתחלה לא יהיה טעים, אח"כ תשתפר. אם תתמיד כבר לא תרצה לאכול בחוץ כל כך הרבה, כי בעצמך תכין אוכל טוב יותר.


אמא ואבא קנו לך. אני מקווה שהם מרוצים מזה.


לא רע.
אני חושב ש-2600 לפסיכולוג זה המון, בטח לא עצמות יבשות, אבל זה התקדמות יפה מאוד.
1000 לאוכל ומסביב נראה לי שאפתני, אולי שאפתני מדי. כשחיים אצל ההורים אפשר בעקרון לרדת לאפס, אבל זה קשה עד בלתי אפשרי לרובנו.

היי. אני פתוח לביקורת אחרת לא הייתי מפרסם את הפוסט הזה באינטרנט. אבל ההורים כרגע הלוו לי סכום של בערך 4 אלף שח שאותם אני צריך להחזיר ללא ריבית. קיבלתי מתנה קטנה מסבא וסבתא גם.
החודש אני אסיים לדעתי בחסכון של כמה אלפי שקלים. לא ממש מרגיש שאני חי על חשבון ההורים. כן אני מודה שהם נותנים לי קצת עזרה עם הטיפול הנפשי של 500 שח בחודש, שזה יפה מצידם. האם זה רע לקחת כסף מהמשפחה? אני לא יודע. אני לא חושב.

לגבי אוכל, אין לנו אוכל בבית אנחנו לא בית שמבשל. המקרר לא ריק אבל כל מה שיש בו זה מה שתמצא במקרר בסופר. אין שום ארוחה או משהו, כן ניתן להכין כריכים. כן ניתן לעשות הרבה דברים ואולי אני יכול לקנות לבד ולבשל, אבל הרבה פעמים הייתי מוצא את הסיפור הזה לוקח לי הרבה זמן.

דבר אחד שאני מסכים איתך אני לא עצמאי. זאת אחת הסיבות שהייתי רוצה לעבור לגור לבד. פתאום הרבה דברים אתה צריך לדאוג לעצמך, ואז אתה גם מבשל. בבית למשל יש לנו כשרות. אני לא שומר כשרות. אם אני מבשל אז הכיור מלא ובשביל לשטוף את הסיר אני קודם צריך לשטוף את כל שאר הכלים שכבר בכיור(זה נשמע שטותי אבל זה המצב) . גם לכשאני כבר מבשל כשר אז אנחנו צורכים יותר אוכל וההורים גם אוכלים ואז הארוחה שבישלתי לא יוצאת זולה משמעותית(אם בכלל).

בבית משל עצמי אני אהיה חייב לדאוג להרבה דברים ואוכל גם לקבל הרבה חופש, מה להכין למי אני מכין, איך אני מנקה ומתי.

אתייחס שנייה לגבי פסיכולוגים. יש גישות בפסיכולוגיה שמבקשות להפגש מספר פעמים בשבוע. זה יקר. זה מאפשר לי להשתמש פחות בתרופות פסיכיאטריות. אני מעדיף, מכל מיני סיבות להשתמש כמה שפחות בהן(דעתי האישית על המקרה האישי שלי ובמקרה המאוד מסויים שלי שלא אכנס אליו פה) אני גם לא בטוח שזאת הדרך בשבילי כי יש הרבה דברים שI am not fulfilling myself והטיפול בהם בעיני הוא לא בהכרח באופן כימי במוח, בטחון עצמי למשל, רצונות והצבת גבולות מול אנשים ועוד דברים…

 

[Deleted member 8236]

לדעת לייצר לעצמך ארוחה מאוזנת ומזינה על בסיס יום יומי (ונגזרת מכך שינוי תזונתי ארוך-טווח ברמה השבועית, חודשית, שנתית, שינוי הרגלי אכילה, דיאטה) זה סט כלים חשוב מאד לעצמאות. כמובן שאפשר להסתדר מצוין גם בלי לדעת לבשל אבל במקרה הנקודתי שלך אני חושב שזה פרויקט אישי בעל ערך רב.

קודם כל הערך התזונתי של מזון טרי, לא מעובד על מצבך הפיזי והנפשי. וזה גם אחלה של תהליך תומך ויכול רק לאזן אותך בליווי הטיפול והעבודה הפסיכולוגית שלך.

למזלי זכיתי להיות חלק מהעולם הקולינרי (של הוריי ואף של סבי וסבתי ז״ל) מגיל מאד צעיר אז אפשר להגיד שכל הנושא מרגיש לי מאד טבעי.

היכולות האלו שפיתחתי עם השנים הצילו אותי אינספור פעמים:
אם זה בתקופה הסטודנטיאלית שבתקופות עם מלא סטרס ואפס זמן יכולתי לאלתר משום דבר ארוחה משובחת.
יכולתי ליפול למלכודת של גאנק וטייקאוואי אלפי פעמים.
אין לי ספק שלתזונה שלי היה משקל לא מבוטל בכלל על איכות השינה שלי, על הריכוז שלי, על התפקוד הפיזי והנפשי..וגם להצליח בלימודים בסופו של יום
אם זה אחרי משמרת מאוחרת בעבודה, ובעצם בכל סיטואציה ונקודת זמן שבה הגוף שלך דורש מזון.
ואפילו סתם בתקופות קצת יותר קודרות ומדוכדכות בחיי.
וזה גם מאד ברור שבתקופות שהייתי צורך יותר גאנק הייתי יותר מדוכדך, עצבני ועייף.
אתה גם תכיר את עצמך טוב יותר, קשה להסביר את זה במילים אבל יש חיבור מאד הגיוני בין האוכל שלך לבין עצמך.
תלמד להכיר מה אתה אוהב יותר ומה אוהב פחות, מה שווה ״לסבול״ בשבילו ועל מה בכלל אין מצב לוותר,
כמה ״מותר״ לך מזה ואיך להכין את זה.
מינונים, מידות ..עקרונות הן עקרונות.

 

[TechPeon]

מסכים מאוד עם @TWOSIXNINE, לא רואה את עצמי חוזר להזמין אוכל באופן תדיר (קורה כשאני אצל חברים), וגם כשאני שוכח להביא אוכל לעבודה, אני כבר מעדיף להכין סלט ועוד כל מיני, ממה שיש שם במטבח.

מעבר לכך, דווקא העובדה שזה 'לוקח לך הרבה זמן' עשויה לתת לך גם ערך מוסף בתור סוג של ריפוי בעיסוק.

 

[אוגורן]

היי. אני פתוח לביקורת אחרת לא הייתי מפרסם את הפוסט הזה באינטרנט. אבל ההורים כרגע הלוו לי סכום של בערך 4 אלף שח שאותם אני צריך להחזיר ללא ריבית. קיבלתי מתנה קטנה מסבא וסבתא גם.
החודש אני אסיים לדעתי בחסכון של כמה אלפי שקלים. לא ממש מרגיש שאני חי על חשבון ההורים

ההבנה שלי היתה שאתה באופן קבוע מוציא יותר משאתה מכניס, מכיוון ש:

החודש הוצאתי 15000

השכר שלי נכון לעכשיו הוא קצת מעל 12 נטו

אם בעצם אתה מוציא פחות משאתה מכניס זה מצב שונה לגמרי.

האם זה רע לקחת כסף מהמשפחה? אני לא יודע. אני לא חושב.

לא, זה לא רע.
מה שרע זה לחיות במינוס ולתת לזה ליפול על ההורים, אם ירצו או לא. זה מה שאני הבנתי מהפוסט שלך.
גם להיות תלוי בהורים - לא רק לקחת כסף אלא לא להיות מסוגל להסתדר בלעדיהם - זה לא משהו. אבל זה גם תלוי בגיל, זה בסדר להשתחרר בהדרגה.

לגבי אוכל, אין לנו אוכל בבית אנחנו לא בית שמבשל. המקרר לא ריק אבל כל מה שיש בו זה מה שתמצא במקרר בסופר. אין שום ארוחה או משהו, כן ניתן להכין כריכים. כן ניתן לעשות הרבה דברים ואולי אני יכול לקנות לבד ולבשל, אבל הרבה פעמים הייתי מוצא את הסיפור הזה לוקח לי הרבה זמן.

דבר אחד שאני מסכים איתך אני לא עצמאי. זאת אחת הסיבות שהייתי רוצה לעבור לגור לבד. פתאום הרבה דברים אתה צריך לדאוג לעצמך, ואז אתה גם מבשל. בבית למשל יש לנו כשרות. אני לא שומר כשרות. אם אני מבשל אז הכיור מלא ובשביל לשטוף את הסיר אני קודם צריך לשטוף את כל שאר הכלים שכבר בכיור(זה נשמע שטותי אבל זה המצב) . גם לכשאני כבר מבשל כשר אז אנחנו צורכים יותר אוכל וההורים גם אוכלים ואז הארוחה שבישלתי לא יוצאת זולה משמעותית(אם בכלל).

מאוד ממליץ להתחיל. בהתחלה זה לוקח הרבה זמן, לאט לאט מתרגלים. יש מנות קלות ופשוטות שטובות למתחילים.
מבחינת כשרות, הכי קל ללכת על חלבי.
זה שההורים אוכלים לא עושה את הארוחה יותר יקרה.

בבית משל עצמי אני אהיה חייב לדאוג להרבה דברים ואוכל גם לקבל הרבה חופש, מה להכין למי אני מכין, איך אני מנקה ומתי.

נכון מאוד.
אבל קח בחשבון שזה הרבה כסף - שכירות, חשבונות, תחזוקה פה ושם.
כלכלית לגור אצל ההורים זאת עסקה נהדרת.

 

[SolidusMaximus]

זאת לא עצה מאוד סולידית - אבל למה לקחת מהם את ה500 האלה?
למה זה טוב? ביחס למחיר שהטיפול עולה, זה טיפה בים.

אם אתה יכול להרשות לעצמך, בשביל מה להרגיש אפילו שביב של הסתמכות\ניצול עליהם, בשביל שביב של עזרה?
ואם אתה לא יכול להרשות לעצמך, מה יעזרו ה500 האלה?
2600 ל12 זה בסדר. 7000 ל12, כנראה שלא. אם זה חד פעמי זה משהו אחר.

 

[lazyprogrammer]

זאת לא עצה מאוד סולידית - אבל למה לקחת מהם את ה500 האלה?
למה זה טוב? ביחס למחיר שהטיפול עולה, זה טיפה בים.

אם אתה יכול להרשות לעצמך, בשביל מה להרגיש אפילו שביב של הסתמכות\ניצול עליהם, בשביל שביב של עזרה?
ואם אתה לא יכול להרשות לעצמך, מה יעזרו ה500 האלה?
2600 ל12 זה בסדר. 7000 ל12, כנראה שלא. אם זה חד פעמי זה משהו אחר.

הרבה אנשים מקבלים עזרה בחיים בשלב כזה ואחר מההורים(לקיחת משכנתא בעיקר) . אני כרגע חוסך למשהו. ככל שאחסוך יותר יהיה לי יותר כסף בצד ויותר מרווח נשימה. מעבר לזה יש לי הוצאות אחרות. אני ריאלית מוציא 7500 בחודש בערך(בלי הפתעות והוצאות חד פעמיות). יש לי ״הלוואות״ בצורת תשלומים על סך 4-5 אלף בצד ועוד 4-5 הלוואה מההורים. להורים אני יכול להחזיר ב20 תשלומים, לאשראי אני חייב ב6 תשלומים.

 

[SolidusMaximus]

הרבה אנשים מקבלים עזרה בחיים בשלב כזה ואחר מההורים(לקיחת משכנתא בעיקר) . אני כרגע חוסך למשהו. ככל שאחסוך יותר יהיה לי יותר כסף בצד ויותר מרווח נשימה. מעבר לזה יש לי הוצאות אחרות. אני ריאלית מוציא 7500 בחודש בערך(בלי הפתעות והוצאות חד פעמיות). יש לי ״הלוואות״ בצורת תשלומים על סך 4-5 אלף בצד ועוד 4-5 הלוואה מההורים. להורים אני יכול להחזיר ב20 תשלומים, לאשראי אני חייב ב6 תשלומים.

לא דיברתי על ההלוואה, זה לגיטימי לגמרי (במעגלים שאני וחלק ממשתמשי הפורום מסתובבים).
ה500 שקל, נראה לי מיותר, ולו רק בגלל הרגשתך האישית, ושזה לא מאוד משפיע על החשבון הסופי (על 2600 אולי, על 7000 זה זניח)

 

[lazyprogrammer]

לא דיברתי על ההלוואה, זה לגיטימי לגמרי (במעגלים שאני וחלק ממשתמשי הפורום מסתובבים).
ה500 שקל, נראה לי מיותר, ולו רק בגלל הרגשתך האישית, ושזה לא מאוד משפיע על החשבון הסופי (על 2600 אולי, על 7000 זה זניח)

אני חי בעולם שבו 500 שקל הם 500 שקל, ממיליון או ממיליארד. אתה מדבר על ההוצאות שלי. אבל ה500 שקל הם חלק קבוע מההכנסות שלי(עוד 5% כמעט בנטו) . למה לי לוותר עליהם? אני לא מרגיש רע עם זה, זה שיש לי את היכולת הכלכלית להסתדר בלי ההורים שלי לא אומר שזה לא עוזר. אני מאמין שהרבה אנשים פה בפורום השתמשו בהורים שלהם גם אם הם ידעו שהם יגיעו לעצמאות פיננסית ופרישה מוקדמת. אז אני לא מבקש מהוריי 300 אלף שקל לרכישת דירה אלא 500 שקל בחודש..

 

[בת העמק]

אז אני לא מבקש מהוריי 300 אלף שקל לרכישת דירה אלא 500 שקל בחודש..

אתה גר אצלם, לא?
אז כמה עולים להם שירותי הכביסה, החשמל, המים, המזון וכו' שאתה משתמש? תוסיף ל-500, תכפיל בחודשים שאתה חי שם (כאדם שכבר עובד), לכמה תגיע?
וכמה נחסך לך כתוצאה מהמגורים שם? כל מה שעולה להם קיומך בתוספת שכ"ד וארנונה לפחות. לכמה תגיע?

 

[סול]

לדעתי עיקר ההבדל (מה שישקיע 10% מאמץ ו90% יעבוד) הוא ביכולת שלך לעשות חקר שוק ולהתמקח.
גם בדברים שנראים לך מהותיים, רפואיים, חיוניים, הישרדותיים, ואז אתה עוצם עיניך וכנראה מוכן לשלם כל סכום.
אז כן, עם כל הכבוד למאמן הכושר ולטיפולים - צריכות להיות אלטרנתיבות. ולא רק זה. טיפול טוב, כמו מאמן טוב, אמור לעזור לך להשתחרר מהצורך בטיפול. אני אומר את זה בתור מורה לפסנתר שחוזר ואומר לתלמידיו את המשפט המוזר - "הדבר שהכי ישמח אותי זה אם תגידו לי שאתם לא זקוקים לי יותר". נכון, אני צריך את הפרנסה, ונכון, אני לא רוצה שתלמידיו יעזבו אותי בבת אחת. עוד ארוכה הדרך לשם. ועדיין, אני רוצה לתת להם כלים שכשנסיים את הלימוד, הם ידעו להסתדר בעצמם ולהתפתח לבד.

האם המאמן שלך נותן לך את הכלים האלה? האם 1700 שקל מצדיקים את המוטיבציה שהוא נותן לך? האם אין טיפולים אחרים שיכולים לעזור לך וממומנים מקופת החולים? עליך לעשות את המחקר הזה.

סליחה על הביקורת, אבל זה נשמע שיש לך קצת "אופי חלש". אני לא אומר את זה כמשהו לרעתך אלא משהו שצריך להבין ולטפל בו. זאת הפרשנות שלי בלבד - אתה גם עם ההורים שכנראה מפנקים אותך, לא מתאמן בלי מאמן שיוציא אותך מהמיטה, ולוקח טיפולים פסיכולוגים יקרים. זה כאילו אתה עלה נידף ברוח ולא שומר על איזשהו פריים, מה שגם היה הופך אותך ליותר חזק ומאושר, ופשוט נזקק לשירותים היקרים שאתה משלם עליהם. עליך בעיני לחזק את האופי שלך, לצאת מההורים ולשרוד. בלי מאמן ועם טיפולים אחרים. זה יחשל אותך, יבנה אותך, יותר מיחסי ההזדקקות לבעלי מקצוע יקרים בצורה מחשידה המערערת את אמינותם שאתה מתאר כאן.

 

[סול]

למה צריך אקסל אם הכל כתוב בכרטיס אשראי?

כי פירוט הכרטיס אשראי הוא רק בדיעבד, והאקסל הוא גם לעתיד ומאפשר שינוי.
תפסיק להתפנק!

 

[lazyprogrammer]

לדעתי עיקר ההבדל (מה שישקיע 10% מאמץ ו90% יעבוד) הוא ביכולת שלך לעשות חקר שוק ולהתמקח.
גם בדברים שנראים לך מהותיים, רפואיים, חיוניים, הישרדותיים, ואז אתה עוצם עיניך וכנראה מוכן לשלם כל סכום.
אז כן, עם כל הכבוד למאמן הכושר ולטיפולים - צריכות להיות אלטרנתיבות. ולא רק זה. טיפול טוב, כמו מאמן טוב, אמור לעזור לך להשתחרר מהצורך בטיפול. אני אומר את זה בתור מורה לפסנתר שחוזר ואומר לתלמידיו את המשפט המוזר - "הדבר שהכי ישמח אותי זה אם תגידו לי שאתם לא זקוקים לי יותר". נכון, אני צריך את הפרנסה, ונכון, אני לא רוצה שתלמידיו יעזבו אותי בבת אחת. עוד ארוכה הדרך לשם. ועדיין, אני רוצה לתת להם כלים שכשנסיים את הלימוד, הם ידעו להסתדר בעצמם ולהתפתח לבד.

האם המאמן שלך נותן לך את הכלים האלה? האם 1700 שקל מצדיקים את המוטיבציה שהוא נותן לך? האם אין טיפולים אחרים שיכולים לעזור לך וממומנים מקופת החולים? עליך לעשות את המחקר הזה.

סליחה על הביקורת, אבל זה נשמע שיש לך קצת "אופי חלש". אני לא אומר את זה כמשהו לרעתך אלא משהו שצריך להבין ולטפל בו. זאת הפרשנות שלי בלבד - אתה גם עם ההורים שכנראה מפנקים אותך, לא מתאמן בלי מאמן שיוציא אותך מהמיטה, ולוקח טיפולים פסיכולוגים יקרים. זה כאילו אתה עלה נידף ברוח ולא שומר על איזשהו פריים, מה שגם היה הופך אותך ליותר חזק ומאושר, ופשוט נזקק לשירותים היקרים שאתה משלם עליהם. עליך בעיני לחזק את האופי שלך, לצאת מההורים ולשרוד. בלי מאמן ועם טיפולים אחרים. זה יחשל אותך, יבנה אותך, יותר מיחסי ההזדקקות לבעלי מקצוע יקרים בצורה מחשידה המערערת את אמינותם שאתה מתאר כאן.

הייתי מנוי לחדרי כושר שנים(הייתי אומר באזור 5-4 במצטבר ). לדעתי להתאמן לבד? עשיתי את זה לאורך השנים פחות מ50 פעמים. לדעתי יותר לכיוון ה20 אפילו. טיפול פסיכולוגי יקר? כן זה שאלה באמת. אבל טיפול פסיכולוגי זה יקר בכל מקרה. בקופות החולים אין לזה ממש מענה. אתה לא יכול להגיד שיש טיפול פסיכולוגי זול יותר ואפשר לקחת אותו. אני עובד הרבה עם מחשבים. יש מחשב של אפל שעולה 10-15 אלף . יש גם מחשב נייד ב2000 שקל. זה לא אותו דבר, אותו דבר עם ספרים, אותו דבר עם מכוניות, אותו דבר עם רואי חשבון .
האם טיפול פסיכולוגי חייב להיות יקר? לא. אבל רוב המטפלים יקחו לך בין 400-600 למפגש במינימום.

אני כן לא יודע להכריח את עצמי לעשות דברים שלא נעימים לי, להתאמן תהיה הדוגמה הכי טובה

 

[optimum]

הייתי מנוי לחדרי כושר שנים(הייתי אומר באזור 5-4 במצטבר ). לדעתי להתאמן לבד? עשיתי את זה לאורך השנים פחות מ50 פעמים. לדעתי יותר לכיוון ה20 אפילו. טיפול פסיכולוגי יקר? כן זה שאלה באמת. אבל טיפול פסיכולוגי זה יקר בכל מקרה. בקופות החולים אין לזה ממש מענה. אתה לא יכול להגיד שיש טיפול פסיכולוגי זול יותר ואפשר לקחת אותו. אני עובד הרבה עם מחשבים. יש מחשב של אפל שעולה 10-15 אלף . יש גם מחשב נייד ב2000 שקל. זה לא אותו דבר, אותו דבר עם ספרים, אותו דבר עם מכוניות, אותו דבר עם רואי חשבון .
האם טיפול פסיכולוגי חייב להיות יקר? לא. אבל רוב המטפלים יקחו לך בין 400-600 למפגש במינימום.

אתה יודע מה אומרים: "אפשר להביא סוס לשוקת אבל אי אפשר להכריח אותו לשתות".
אז אתה משלם הרבה כסף לאנשים שיביאו אותך אל להשוקת. אבל יכול להיות שאתה במקרה מצפה מהם גם לשתות בשבילך?
בסופו של דבר הבריאות הנפשית והפיזית שלך הן בידיים שלך, הפסיכולוג והמאמן לכל היותר שם כדי לתת הכוונה. הם לא יכולים להתאמן במקומך.

 

[SolidusMaximus]

אני חי בעולם שבו 500 שקל הם 500 שקל, ממיליון או ממיליארד. אתה מדבר על ההוצאות שלי. אבל ה500 שקל הם חלק קבוע מההכנסות שלי(עוד 5% כמעט בנטו) . למה לי לוותר עליהם? אני לא מרגיש רע עם זה, זה שיש לי את היכולת הכלכלית להסתדר בלי ההורים שלי לא אומר שזה לא עוזר. אני מאמין שהרבה אנשים פה בפורום השתמשו בהורים שלהם גם אם הם ידעו שהם יגיעו לעצמאות פיננסית ופרישה מוקדמת. אז אני לא מבקש מהוריי 300 אלף שקל לרכישת דירה אלא 500 שקל בחודש..

העניין הוא צביעת הכסף. האם זה לטיפול פסיכולוגי, או סתם תמיכה.
אם זאת תמיכה בבחינת חמצן שאתה נשען עליו או סכום חד פעמי שנועד לטובת דבר מסויים.
חד משמעית אני בעד ה300 אלף ולא בעד ה500 שקל, כי ה500 מייצרים תלות, וה300 אלף הם בבחינת בעיטה לחיים, שמותר להורה לתת לילד כדי להצליח.
גם ה500 לגיטימי, כמובן, אני רק חושב שזה מרע לך בטווח הארוך, גם אם אתה לא רואה את זה, וזה אפילו לא אחוז ככ משמעותי מההכנסות שזה שווה את זה.

 

[SolidusMaximus]

אבל טיפול פסיכולוגי זה יקר בכל מקרה. בקופות החולים אין לזה ממש מענה. אתה לא יכול להגיד שיש טיפול פסיכולוגי זול יותר ואפשר לקחת אותו.

זול מ7000? ודאי שיש. 2700 זה משהו אחר לגמרי, אבל גם מזה אפשר לקצץ, אתה בפורום סולידי, אל תשכח (אם כי יש כאן מי שיגיד שעל טיפול לא מתפשרים)

האם טיפול פסיכולוגי חייב להיות יקר? לא. אבל רוב המטפלים יקחו לך בין 400-600 למפגש במינימום.

יש גם בפחות (400-600 זה בכל מקרה טווח חסר משמעות בתור מינימום), ואפשר גם להפחית פגישות.

יש מחשב של אפל שעולה 10-15 אלף . יש גם מחשב נייד ב2000 שקל. זה לא אותו דבר, אותו דבר עם ספרים, אותו דבר עם מכוניות, אותו דבר עם רואי חשבון .

זאת שוב משוואה לא נכונה. כשאתה קונה מחשב אפל של 10-15 (שוב, טווח בעייתי) אתה משלם נתח נכבד על המותג, על השם. אתה חושב שעוד כסף=יותר טוב. לא נכון.
שום דבר שהאקינטוש PC רגיל בחצי מחיר או שליש לא יכול לעשות באותה צורה, מלבד הלוגו ואולי המראה.

אתה נוטה להסתכל על ההוצאות כהכל או כלום. זה יקר בכל מקרה, אז מה האופציה שלי, רק לשלם. לא, אפשר להתמקח, אפשר להתפשר, אפשר לצמצם. לא חייבים כמובן...

 

[יניבוס]

הגענו לעידן חדש
מרוויח 12 נטו, גר בבית ועוד צריכים עזרה מההורים
סליחה על הישירות אבל זה הזוי