יש לך חברים?
אני מקווה שאתה מבין את נימת השאלה שלי: לדבריך אתה הרבה ברשתות החברתיות, מה לגבי אינטראקציות חברתיות פנים מול פנים, מפגשים, יציאות, מסגרות אחרות כמו קרובי-רחוקי משפחה, מכרים של מכרים וחברים של חברים..
שאלת מה תעשה במקום הזמן שאתה מבלה ברשתות החברתיות..
זה משהו שאתה צריך לייצר / קיים ואתה לא עושה בו שימוש / קיים ומשתמש ?
בצבא היו לי יותר מידי חרדות בשביל להצליח להתחבר אז באמת רוב החברים שלי מבית ספר, חברה הכי טובה שלי, אנחנו מדברים הרבה(בתקופות, אבל בתקופות טובות פעם ביום כמעט למשך שעה), וחברים די טובים שלי יש להם גם חיים משלהם ויוצא להפגש נגיד פעם בשבועיים, אז כל שבוע אני בממוצע נפגש עם חבר/ה אחת או שניים. בעבודה כולם מבוגרים ממני(הכי צערי ממני במחלקה אחרת והוא גדול ממני לדעתי בעשור או משהו) ועם משפחות לרוב אז זה פחות רלוונטי. אני משתדל ליצור לעצמי מפגש חברתי לפחות פעמיים בשבוע או לפחות פעם אחת ולאחרונה יוצא שזה באמת לא קורה. לצערי מעגל החברים שלי קטן ולא גדל עם הזמן.
מאוד קשה לשמור על קשר עם אנשים שאתה לא רואה באיזשהי מסגרת(יש לי אנשים שאהבתי(אפלטונית/לא אפלטונית)) ואנחנו רחוקים כל כך (לא פיזית, אלא בזה שהם בחיים שלהם ואני בחיים שלי) וקשה לי ליצור את אותם קשרים. כשהייתי צעיר יותר באמת סביב כל עולם הטכנולוגיה הייתי יוצר קשרים, והיום אני כפי שאמרתי יותר ציני כי אם יבוא אליי מישהו ויגיד לי: תקשיב יש לי רעיון מטורף בוא נעשה אותו זה יעזור למלא אנשים, אני אתחיל לחשוב על כל הצד-שרת, צד לקוח ועוד אלף ואחד דברים שאני לא בהכרח up-to-date שצריך לעשות בלי לדבר בכלל על רגולציית (Gdpr, כרטיסי אשראי, פתנחת חברה בע״מ, פטנטים אם צריך, תשלום על שרתים, פרסומות וכיו״ב) ואני מראש לא אלך לשום כנס כי אני יודע שאני אתבאס ואני אגיד אוף הם עושים מלא דברים שאני לא יכול כי אני לא יכול לעזוב את החיים שלי כרגע וללכת ולעשות מה שבאמת בא לי, כי זה ישבור את הלב של סבא שלי אם אני לא אשלים תואר ראשון וזה המעט שאני יכול לעשות בשבילו, אבל בגלל העבודה אני גורר את התואר עוד ועוד, ואז גם לומד גרוע והולך לרשתות חברתיות ונכשל בקורסים ואוכל הרבה אז צריך מאמן ולכל זה מוסיפים חרדות שלא קשורות לכל זה ואז גם נכנס הקטע הכלכלי שמלחיץ אותי, ומטפלים זה יקר וזה גם מוסיף ללופ. אז כרגע אני מנסה לצאת מהלופ.
איך אוכלים פיל? ביס אחר ביס. בהתחלה לחסוך לעצמי הון ראשוני, אחרי זה אני אתכנן מה בדיוק הקורסים שאני צריך בשביל לסיים תואר, בעבודה אני אתאים את עצמי למשרה שאני ארוויח יותר ומצד שני אצליח גם ללמוד, כושר אני אעשה עם מאמן בשביל להניע דברים ואמשיך באימונים עצמיים.
לא יודע אם זה באמת עובד אבל אני מאמין בגמילה מצרכנות בשלבים, בהתחלה מורידים הוצאה אחת ואז עוד אחת ועוד אחת.
הדבר שהכי מעצבן אותי, זה שיש לי ארוחות ליד העבודה בכל מיני מקומות וצריך לצאת לרבע שעה בערך ולקנות לעצמך אוכל, האוכל הוא גם לא יותר מידי כמו מה שאני מזמין ולכן זה גם טוב לדיאטה, אבל אני לרוב מתעצל ומתפתה להזמין אוכל, וההבדל במחיר הוא כמעט פי 2. כלומר רק על ידי הדבר הפשוט הזה אני רואה את עצמי חוסך קרוב ל400-500 שקל לחודש. אבל אני קצת בגישה של אה לא נורא, רק הפעם נוותר לעצמי, מחר יום חדש(נכון גם לדיאטה וגם לצרכנות)
לגבי דיאטה אולי אין לכם תובנות אבל גמילה מצרכנות אולי יש לכם ?