אני גר בגן עדן

[yossik]

חברים, לא לגלוש בבקשה מנושא הדיון, תודה.

 

[Zorg]

גן עדן ? כבר שכחנו את ההתפרעויות ב 2021 ?

המהומות בלוד – ויקיפדיה

he.m.wikipedia.org

או זה מהיום,

"זה רעש בעוצמות שכל הבית פשוט רועד": העיר במרכז הארץ שסובלת ברמות קשות

כבר למעלה משנתיים שתושבי שכונת רמת אלישיב מתלוננים על רעש בלתי סביר מהמסגד הסמוך לשכונה. השר בן גביר הנחה להגביר את האכיפה, והשכנים שוברים שתיקה: "כאילו הוא בתוך הסלון"

m.maariv.co.il

או שזה בלוד ובשרשור מדובר על רמלה ואין קשר בין השתיים ?

 

[AviKababi]

גם אני גר כבר מעל עשור במקומות "שבורים". תמיד אפשר למצוא את השכונה הפחות טובה בעיר ולהשתקע שם.
לרוב השכונות האלה הן עם אנשים חמים יותר, הרבה יותר זולות והן לא מסוכנות כמו שאנשים מבחוץ חושבים.
יש אחלה דירות 3-4 חדרים במצב מעולה עם חניה ב- 3-4 אלף אם מוכנים להדרים לתל כביר/שכונות מעורבות ביפו.
בכמה דקות אופניים/רכבת קלה/אוטובוס מגיעים לכל החברים שמשלמים 9-12 לדירה באותו הגודל והמצב.
רוב האנשים לא מבינים כמה מהר משכורת יפה + הוצאות של סביב 5 בחודש גורמות לתיק ההשקעות להתנפח.

 

[החכמה מאין תמצא]

יש כאלה החוששים
מאירועים כמו שכתב ZORG

בנוסף זה ממש האפקט של הביצה והתרנוגלת

אם מצאת מקום זול
המשמעות היא-שאנשים לא רוצים לגור שם
ואם הם לא רוצים לגור שם
אז מי שכן גר שם
הוא בהכרח בסציו אקונמי נמוך יותר
מה שמוביל לחינוך פחות טוב לכאורה

ולכן כשהילדים שלך יהיו במוסדות
שם הביקורת שלך תתחיל להיות מופעלת ביתר שאת...

 

[motty]

כמו כן, לצערי מקומות רבים בארץ, אם לא כולה, באדיבות בן גביר, הפכו למקומות לא בטוחים. בתל אביב היה פיגוע נוראי, ויש טילים במרכז כל הזמן.

בטח..
גם המתקפה של חמאס בשמחת תורה הייתה בגלל בן גביר
תמשיכו להיתמם

 

[Homer]

יש כאלה החוששים
מאירועים כמו שכתב ZORG

בנוסף זה ממש האפקט של הביצה והתרנוגלת

אם מצאת מקום זול
המשמעות היא-שאנשים לא רוצים לגור שם
ואם הם לא רוצים לגור שם
אז מי שכן גר שם
הוא בהכרח בסציו אקונמי נמוך יותר
מה שמוביל לחינוך פחות טוב לכאורה

ולכן כשהילדים שלך יהיו במוסדות
שם הביקורת שלך תתחיל להיות מופעלת ביתר שאת...

100 אחוז. ברגע שיש ילדים הרבה דברים משתנים. מעדיף שתיק ההשקעות יגדל לאט יותר, אבל שלא אפחד כשהילדים חוזרים הבייתה לבד בערב. לנווט בין הומלסים כשיש לך עגלה זה הרבה פחות סימפטי. לא התרשמתי ששכונות עניות הן חמות יותר משכונות עשירות, מפגעי רעש, ריבים אלימים, שכנים אגואיסטיים קיימים בכל מקום, כמו שגם בשכונות עשירות יש שכנים אדיבים, נקיים ועם דלת פתוחה.

 

[drom]

בוקר טוב לכולם מזיכרונותיי משכונת החלומות! פעם גרתי בשכונה שבורה, מלאה באופי (ושברי בקבוקים). אבל האמת? מה שהכי 'התגעגעתי' אליו, זה מופעי הקריוקי הבלתי רשמיים.

כל ערב, ב-11 בלילה בדיוק, מיטב 'כוכבי הבמה' של השכונה היו מעניקים הופעות שאפילו השופטים ב'כוכב נולד' היו מנסים לשכוח. הקולות? ייחודיים. הזיופים? יצירתיים. והכי חשוב, הם תמיד דאגו שלא אוכל לפספס אף מילה, בין אם רציתי או לא.

אז אם אתם שואלים אותי מה הדבר הכי בלתי נשכח מהשכונה שלי, זה ללא ספק המוזיקה. אומנם זה היה מתיש, אבל לפחות השאיר אותי ער בלילות. היום אני קצת רחוק מהמוזיקה הזאת, וזה, איך לומר... לא בדיוק חסר לי.

 

[yossik]

בבקשה לא לנתב את הדיון לפוליטקה.
תודה.

 

[בת העמק]

מה שהכי 'התגעגעתי' אליו, זה מופעי הקריוקי

אף פעם לא גרתי ליד חובבי קריוקי, זה אפילו לא בסיסטם שלי לחשוב על ההפרעה הזאת.
*הבן שלי משתגע על קריוקי, לא ברור לי מתי זה קרה לו...

 

[oferM]

אני גר בגן עדן בישראל, אך לפני שאספר לכם על המקום בו אני גר, בואו נתעקב שניה על הגדרת המושג "גן עדן".
חלק מהמושג "גן עדן", מעבר להגדרה הסובייקטיבית של מקום כאוטופיה, היא שהוא חבוי. שיתרונותיו סתורים לכלל האוכלוסיה, שכן אם כולם יודעים איפה גן העדן, בטח באקלים הנדל"ן בישראל, הוא כבר לא יהיה גן עדן. תל אביב היתה גן עדן, פרדס חנה היתה גן עדן, שכונת נווה עמל בהרצליה היתה גן עדן. ואז כולם שמעו על גן העדן, והמחירים האמירו ל.. ובכן, איפושהו ליד הלוקיישן של הגן המקורי. רוצה לומר - חלק גדול מפיסות החמד בארץ, המעטות מעטות שנשארו, היא שאף אחד עוד לא שם לב אליהם.
אני גר בדירת 2 וחצי חדרים ברמלה, בדירה ישנה שעלתה לי לפני שמונה שנים 500 אלף ש"ח, ורכשתי ללא משכנתא או מיסים (דירה יחידה).
במשך השנים הדירה הושכרה, היו איתה בעיות רבות (בעיקר בצנרת) ולמדתי להפעיל עליה ביטוח. מאז מחירה הוכפל, ושמונה שנים של שכירות הניבו לכיסי כ230,000 ש"ח. לא עסקת "מחיר למשתכן" שהניבה לי מליונים, אך בהחלט עסקה טובה למידותי. אבל לא על בנדל"ן עסקינן, אלא בעובדה שלא גרתי שם.
כי מה לי ולרמלה?
כמי שגדל במרכז מה הקשר שלי לעיר כזאת? ערבייה, עם ערסים ופשע.
ובכן, אני גר כאן כבר כחודשיים ויכול לומר בפה מלא - פשוט אחלה עיר לסולידים, עם המון יתרונות שמיד אפרט.
אז הנה למה ספציפית הדירה שלי היא גן עדן לסולידיים ללא רכב -

הדירה שלי נמצאת במיקום הכי אידיאלי ברמלה (ובגלל זה לא שיפרתי דיור לאורך השנים. אין עוד כזה דבר)

היא לקרובה לשוק רמללוד (שזה במילים אחרות, אומר פירות ירקות וכל מה שאתם רוצים במחירי רצפה ליד הבית. שמעתם על אבוקדו בשקל לקילו? נכון, זה היה בסוף היום כשהוא סגר, אבל עדיין, אבוקדו בשקל. ואבוקדו בשני שקל לקילו זה כבר לא מחזה נדיר. בננות 3 קילו ב10, ועוד).

באותו מרחק הליכה יש את רמי לוי (האמיתי, לא הרמי לוי בשכונה המעפן) התחנה המרכזית (קווים לכל מקום שרוצים), ורכבת שמביאה אותי ב20 דקות לתל אביב.

כמו כן גיליתי, ממש מפה לאוזן, שלמרות שאין על זה שום מידע באינטרנט, במוביט, או בכל אפליקציה אחרת, שיש מונית שירות מרמלה לתל אביב בשבתות, גם במרחק הליכה מהבית שלי. זה סגר את הגולל - גן עדן למי שאין לו רשיון וצריך גישה למרכז.

במרחק של רבע שעה הליכה מהבית שלי יש קניון עזריאלי ענק עם כל החנויות והמותגים שאפשר לחשוב עליהם.

שבתות. הו, הנה החלק הטוב.
אני רבותי, פטור רשמית מהטרטור ההזוי שעוברים כל תושבי הארץ ונקרא "להתארגן לשבת", וזה כי במרחק הליכה ממני פתוחה חומוסיה ערבית מפורסמת בשבת (אין לה תעודת כשרות). אוכל זול, טרי וטעים, זמין לי בשבת במרחק הליכה, ואחר כך אני מקנח בכנאפה אלוהי ב8 שקלים שמוכרים ליד. אמרתי לכם גן עדן, לא הבנתם שאני רציני.

העיר שקטה, לא בונים לי על הראש. ספציפית יש לי דירה עם חלונות ענק ומלא אור שמש ורוח. יש לי גם אחלה גג בבניין להסתלבט עליו. אפשר להשתזף בסלון בכיף.

אנשים נחמדים בסך הכל, במיוחד המוכרים בבסטות. קניתי פירות ממישהו ומישהו שאל אותו כמה עולה בננה אחת. המוכר התעקש שיקח בחינם (הלקוח לא הסכים והיה "ויכוח" משעשע בינהם. בסוף הוא שילם שקל). המוכר סיפר לי אחר כך שבשבילו זה אלף בית. אנשים פשוטים וחמימים.

בקיצור, מלדאוג מה אני אעשה ברמלה בשבתות, השבתות נהיו החלק הכי טוב. זה הזמן שלי לשקט. ואם אני ממש חייב - יש לי מונית שירות ב20 שקל למרכז.

כן יש חסרונות, אבל הן מינורים.
הרגשתי שהדירה שלי צוברת הרבה אבק. שואב רובוטי שאני עומד לקנות יפתור אותי מלהתעסק בזה.
החיסרון הנוסף והמרכזי שהיה לי עד עכשיו, שכבר אין מוניות שירות לתל אביב כמו פעם, נפטר כשהבנתי שיש אחת שלא רשומה באפליקציות.
לעיתים כרווק יש דעה קדומה כשנשים שומעות שאני מרמלה, אבל כשאני נאלץ לספר איך הגעתי לשם, כפי שפירטתי כאן, התמונה משתנה.
אז בעצם אין חסרונות, פרט לעניין הבטיחות שאולי עולה לחלקכם לראש.
הרי מה ההשלכות של לחיות בעיר משולבת ערבים ויהודים בתקופה מתוחה כזאת.

התשובה היא, תסלחו לי אם אני נשמע קיטש, שהמצב הזה רק חיזק את היחסים בין ערבים ליהודים כאן. הערבים שגרים כאן וגם אני, ממש לא משליכים את ההחלטות ההזויות של הממשלות על החיים שלנו. ערבים ויהודים רגילים להסתדר כאן. כמו כן, לצערי מקומות רבים בארץ, אם לא כולה, באדיבות בן גביר, הפכו למקומות לא בטוחים. בתל אביב היה פיגוע נוראי, ויש טילים במרכז כל הזמן. דוקא כאן יש פחות, זה לא איזור שהוא מוקד העניין של מישהו, בטח מדינות ערביות. כן יש בעיה של פשע אם כי לא באיזור של רמלה שאני גר בו, אך אכן היתה תקרית לא מזמן עם רימון שנזרק. אני לא אשקר אם לא אגיד שאני פוקח 7 עיניים כשאני מסתובב בעיר בערבים (לרוב זה כדי לקנות סופגניות חמות שמטגנים במקום ומוכרים בחמישה שקלים), אבל אני לא עושה את זה בפחד אלא פשוט במשנה זהירות, שלדעתי כולנו צריכים גם ככה לנקוט בתקופה הזאת.

אני כן אגיד בכנות שהשקט, הנוחות והאוכל הטעים פשוט עושים לי טוב. כרווק עצמאי, גם תקשורת בין אישית מדי יום היא דבר שחשוב לצורך תפקוד, ואני חושב שהשוק מלא החיים ממלא אצלי גם את הפונקציה הזאת. לדבר עם אנשים ומוכרים מדי יום, זה נחמד.

מהכתבה דווקא נראה שהמצב ברמלה מבחינת אלימות גרוע ביותר

https://www.news08.net/%D7%A2%D7%9C-%D7%A8%D7%A7%D7%A2-%D7%9E%D7%A7%D7%A8%D7%99-%D7%94%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%9E%D7%95%D7%AA-%D7%91%D7%A8%D7%9E%D7%9C%D7%94-%D7%A0%D7%A2%D7%A9%D7%AA%D7%94-%D7%A4%D7%A0%D7%99%D7%94-%D7%9C/

 

[סול]

המצב ברמלה לא פשוט, וכמו בהרבה מקומות מדהימים בעולם, כמו דרום אמריקה למשל, הוא משלב הרבה קסם ויתרונות לצד צורך להזהר. באיזור שלי רגוע יחסית. אגב, הכתבה מלפני מעל 3 שנים.

 

[Homer]

המצב ברמלה לא פשוט, וכמו בהרבה מקומות מדהימים בעולם, כמו דרום אמריקה למשל, הוא משלב הרבה קסם ויתרונות לצד צורך להזהר. באיזור שלי רגוע יחסית. אגב, הכתבה מלפני מעל 3 שנים.

זו גישה מאוד רומנטית, אבל לא פרקטית. הייתי מעדיף לגור במקום שמזכיר יותר את ציריך מאשר את בוגוטה...

 

[בת העמק]

זו גישה מאוד רומנטית, אבל לא פרקטית. הייתי מעדיף לגור במקום שמזכיר יותר את ציריך מאשר את בוגוטה...

לאדם יצירתי בלי ילדים כמו סול, נראה לי חשוב לגור באזור פחות משמים ובורגני כדי להתפתח וליצור.

 

[איש(3718)]

אכן מבחינת מקום מגורים, יש הבדל שמיים וארץ בין רווק\זוג בלי ילדים, לבין משפחה.

עןד דוגמא שאני מכיר - שכונת התקווה. כנטול ילדים הייתי שמח לגור שם. כמשפחה, לא כל כך.

 

[אפר]

זו גישה מאוד רומנטית, אבל לא פרקטית. הייתי מעדיף לגור במקום שמזכיר יותר את ציריך מאשר את בוגוטה...

כנראה שגן עדן בהקשר של האשכול הוא סובייקטיבי (מה שנכון בכו"כ על תיאורים אישיים של מקומות שנעים להיות בהם).

הפחד לגור במקומות עם אחוזי פשיעה יותר גבוהים הוא לא בהכרח רציונלי, מבחינה סטטיסטית סביר להניח שאינדיבידואל המתגורר ברמלה לא יחווה פגיעה אישית או משהו קרוב לזה, אם מדברים על פחד אז זה לגמרי עניין של רמת פחדנות אישית, יש כאלו שיימנעו מלגור באיו"ש מסיבות של תחושת בטחון, לדעתי הם ממש מפסידים סוג של חווית "לגור בגן עדן"... (ג.נ. אני לא גר באיו"ש)

 

[yossik]

חזרתי משוק רמלה.
המתכון למחר הוא מרק רגל תימני.
מה קניתי?
2 עגבניות - 4.60 לקילו, המוכר זרק לי עוד עגבניה אחת.
2 בצלים - 5 לקילו וזרק לי עוד בצל.
שורש סלרי 5 ש"ח
שורש פטרוזיליה - 3 ש"ח ליחידה. מכיוון שהיו מאוד קטנים, המוכר נתן לי צרור של 10 ב 10.
שאר המרכיבים היו בדירה.
אני אוהב את ריח השוק, הצעקות והדחיפות.
חניה חינם עם פנגו לפנסיורים בחניוני העיר וברחובות.
סתם חוויות של פנסיונר.

 

[סול]

שנקל שלי: מחייה זולה זה רק אספקט אחד של החיים, זה לא "גן עדן".
כנראה שבתור רווק זה לא מעניין אותך, אבל החינוך באיזור לא להיט. לגבי שירותי בריאות אני לא יודע ומניח שאם אתה גר רק חודשיים גם אתה לא יודע. והעובדה שאתה נשען על התחבורה הציבורית הטובה והמהירה לתל אביב מעידה על כך שגם חיי חברה ותרבות הם לא הצד החזק של העיר.

שמח שאתה נהנה, אבל זו נקודת הסתכלות סובייקטיבית שלך בנקודת זמן הנוכחית של חייך. לא חושב שיש מקום שהוא גן עדן לכולם כל הזמן

אל תקל ראש במחיה זולה כפקטור לשיפור איכות חיים. אלו לא רק מספרים.
כאדם עם מודעות צרכנית גבוהה, עבורי לדעת שהכל בזיל הזול משמעו קניה חופשית של כל מה שארצה.
להתפנק על כל המצרכים שאני חפץ בהם כי הם או זולים, או שמפני ששאר המצרכים הם זולים אני יכול להרשות לעצמי.
מבחינתי ההגדרה ללקנות בזול, מה שמאפשר לך לקנות הרבה וכמה שאתה רוצה, זאת אחת ההגדרות ל"גן עדן".
בדיוק קפץ לי פוסט של צעירים ברמת גן שלא יודעים איפה לקנות ירקות ופירות כי המחירים שם מופקעים. התחשק לי לכתוב להם - ימצ'וגעים, בואו לכאן. הכל בזיל הזול, במיוחד בשישי שמגיעים על התפר לפני הסגירה.

כמו כן, אם הכל בזול, ויש לך כסף או אפילו דירה משלך, אתה גם לא צריך לעבוד יותר מדי.
כולכם יודעים כמה המדינה מכניסה את היד שלה לכיס של כולנו בתקופה הזאת.
המע"מ עולה, ומדרגות המס למשל נשארות כמו בשנה שעברה.
היתרון בכך שהכל זול הוא גם שאני לא צריך לעבוד הרבה ולשלם את המיסים האלה. אני עובד מעט, מתחת למדרגות המס, ולמה שאני מרוויח יש הרבה יותר כח קניה כי הוא לא מגיע לדרגות המס האלה. במקום לעבוד הרבה ולשלם מיסים אני מנצל את זמני לטייל, ליצור, להיות עם הבת זוג, ויכול להרשות את העבודה המינימלית והמשתלמת יחסית הזאת בזכות המחייה הזולה במקום שבו אני גר. המדינה לוקחת כסף מאלו שעובדים הרבה, ואני לא חייב לעבוד יותר מדי כרגע (אלא רק במה שבא לי עליו).

 

[מלפפון במלח]

לאדם יצירתי בלי ילדים כמו סול, נראה לי חשוב לגור באזור פחות משמים ובורגני כדי להתפתח וליצור.

מעניין, כי דווקא כשאני חושב על כל היוצרים הגדולים כולם הגיעו מערים גדולות. דווקא בגלל שהיו שם קהילות של אמנים והם הפרו אחד את השני. לונדון, ניו יורק, פריז, וינה, תל אביב אלו כולן ערים שגידלו דורות של סופרים, משוררים, ציירים, יוצרים אחרים

 

[בת העמק]

מעניין, כי דווקא כשאני חושב על כל היוצרים הגדולים כולם הגיעו מערים גדולות. דווקא בגלל שהיו שם קהילות של אמנים והם הפרו אחד את השני. לונדון, ניו יורק, פריז, וינה, תל אביב אלו כולן ערים שגידלו דורות של סופרים, משוררים, ציירים, יוצרים אחרים

תאוריה לא מגובה
אני מכירה בחיי לא מעט אמנים, במיוחד מתחום הציור, הספרות, המחול והמוזיקה. חלקם ממשפחתי וחלקם חבריי או חוג מכריי, חלקם ז"ל ואחרים איתנו.
יש כאלה שזקוקים לאחרים כדי ליצור, אבל רובם זקוקים להשראה ולזמן לבד. אני לא מדברת על מי שמוציאים לפועל את האמנות (רקדנים, שחקנים, זמרים, נגנים) אלא על היוצרים.
נכון שישיבה משותפת בבתי קפה יצרה קשרים (בישראל זה היה במאה שעברה עד בערך סוף שנות ה-60) אבל בינתיים יש עוד דרכים ליצירת קשרים.
פייסבוק הוא במה נהדרת כזאת (יש לי לזכרוני כמה חברי פייסבוק כאלה) כי מעבירים מידע והזמנות להשתתף בתערוכות/סדנאות אורח/מיזמים חדשים של רשויות וכו'.
גם מחלקות מתאימות באקדמיה הן מקום טוב לקשרים, אבל לא בטוח שזיבולי שכל עם קולגות מביאים להפרייה הדדית.

והיוצרים הגדולים לא הגיעו בהכרח מהערים הגדולות, הם התקבצו אליהן כי רק שם היו מוסדות התרבות. היום התרבות נפוצה במרחבים גיאוגרפים ווירטואלים נרחבים.

 

[c881]

מעניין, כי דווקא כשאני חושב על כל היוצרים הגדולים כולם הגיעו מערים גדולות. דווקא בגלל שהיו שם קהילות של אמנים והם הפרו אחד את השני. לונדון, ניו יורק, פריז, וינה, תל אביב אלו כולן ערים שגידלו דורות של סופרים, משוררים, ציירים, יוצרים אחרים

א. איפה שדרות בתיאוריה שלך?
ב. היו תקופות שהערים הגדולות לא היו יקרות כמו היום, כמו שבעלי אצולה החזיקו אמנים על רטיינר.