אירועים חברתיים

[איש(3718)]

בסביבה שלנו, מסתבר שחגיגה סלקטיבית היא אחד הדברים הכי פוגעניים שניתן לעשות (לא ברור לי למה).

זה תלוי בכמות.
אם בכיתה יש 30 ילדים, ומזמינים רק 5 החברים הכי טובים, לדעתי זה עדיין בסדר (לכולם יש קבוצה קטנה של חברים הכי טובים). במה זה שונה מילד שמזמין 5 מחבריו אליו הביתה לשחק?
לעומת זאת, אם מזמינים, 15-20 מתוך 30 , אז אכן יש בעיה חברתית בכיתה.

 

[גרהם]

זה תלוי בכמות.
אם בכיתה יש 30 ילדים, ומזמינים רק 5 החברים הכי טובים, לדעתי זה עדיין בסדר (לכולם יש קבוצה קטנה של חברים הכי טובים). במה זה שונה מילד שמזמין 5 מחבריו אליו הביתה לשחק?
לעומת זאת, אם מזמינים, 15-20 מתוך 30 , אז אכן יש בעיה חברתית בכיתה.

נכון ש-5 עדיף על 15 אבל עדיין בעייתי.
בגילאים הצעירים יש יותר הפרדה של בנים / בנות ולא תמיד הכיתה מחולקת שווה בשווה, כך שאם יש בכיתה 13 בנים למשל, ומוזמנים 5, אז השאר מרגישים בחצי המקופח ותוסיף על זה שיש ילדים שהם תמיד בין ה-5 ויש כאלו שאף פעם לא.
אצלנו הפשרה היתה שאפשר יומולדת בנים או יומולדת בנות. הרבה פחות ילדים ואף אחד לא נעלב שלא הוזמן כי ההבחנה על בסיס מגדר ולא חברות.

 

[יוסי מערוף]

כמו בכל מקום יש 'חבורות' ותמיד לילד מסויים יהיו חמש-שש חברים שהוא יהיה איתם יותר בקשר.
אז נכון שפה ושם יהיה ילד שיהיה בכמה מעגלים חברתיים, אבל עדיין בתוך קבוצה של 15-20 בנים, בחירה של 5-6 חברים טובים מכסה היטב בלי לפגוע בשאר הילדים. תכל'ס אם יש מישהו שנפגע זה ההורים (ומנסיון אלו בד"כ זה גם אלו עם השופוני)
אצל הילדים שלי בכיתות, אין אף מקרה של ילד בכיתה שמנודה חברתית. להיפך, תלמיד חדש ישר נאסף לחבורה מסויימת.

 

[נולי]

כול להיות שזה פוגעני, אבל
1. קשה לעשות לחבורה של 30+ ילדים בכיתה ב'-ג' יומולדת שכולם יהנו. גם יש כבר תחומי עניין שונים לבנים ולבנות.
2. כשמזמינים 20 ילדים, לילד החוגג קשה הרבה יותר, כי יש כ"כ הרבה בלאגן ועסוקים רב הזמן להתעסק עם להשגיח על כל הילדים, לדאוג לאוכל/שתיה/פיפי/נשפך לי/נפל לי/נשבר לי...
3. מסיבה קטנה הרבה יותר כיפית כי הילד מזמין רק את מי שהוא חבר שלו ממש ושהוא רוצה שישמח איתו.

אותי לא צריך לשכנע.

אבל זו בעייה אמיתית. בהרבה שכונות זה ממש לא מקובל לחגוג במתכונת מצומצמת, וזה יכול לפגוע בטווח הארוך בילד.

 

[היום מתה אמא]

ועכשיו... לעניין הצ'ק - האם לדעתכם/ן העלות הגבוהה של מסיבת הרווקות והעזרה (ששווה $) לקרובת המשפחה מאפשרות לי לתת צ'ק על הצד הנמוך של המקובל לפי המחשבונים האינטרנטיים?

כן. אם היא חברה טובה, הצ'ק שלך לא אמור לעניין אותה, גודל העזרה והתמיכה הנפשית כן.

אני גם ממש לא מבין את הסימפוזיון החוזר של הרוב פה(מאוד דומה לשירשור טבעת האירוסין שהיה פה) על ה"אירוע חד פעמי", אז תבלעי את הצפרדע. אם זה חד פעמי, אז שהחברה תבלע את הצפרדע שיש לה חברה לא במצב כלכלי משהו או שסתם לא מאמינה באירועי שופוני, ולא שופכת כסף על אירועים כאלה. זה חד פעמי זה לא יחזור, אז שהחברה תאכל את הצפרדע, זה אפילו הוגן, כי היא בישלה אותה.

אם במקרה מזלכם שפר עליכם ואתם טפו טפו בלי עין רעה שוחים בכסף ויש לכם חבר שמזלו פחות טוב, אפשר לתת בנדיבות, לא כי חייבים, כי זה מעשה חברי. אבל לנהל חברויות דרך פריזמת הצ'ק, סלחו לי בעיני זה לא חברות.

כולם רוצים להיות מוזמנים אבל אף אחד לא באמת רוצה ללכת.

מי זה כולם? אני לא זוכר שהיו בחירות.
אני לא רוצה להגיע ולא רוצה להיות מוזמן כך גם לא אצטרך לסרב לבוא.

 

[גרהם]

כמו בכל מקום יש 'חבורות' ותמיד לילד מסויים יהיו חמש-שש חברים שהוא יהיה איתם יותר בקשר.
אז נכון שפה ושם יהיה ילד שיהיה בכמה מעגלים חברתיים, אבל עדיין בתוך קבוצה של 15-20 בנים, בחירה של 5-6 חברים טובים מכסה היטב בלי לפגוע בשאר הילדים. תכל'ס אם יש מישהו שנפגע זה ההורים (ומנסיון אלו בד"כ זה גם אלו עם השופוני)
אצל הילדים שלי בכיתות, אין אף מקרה של ילד בכיתה שמנודה חברתית. להיפך, תלמיד חדש ישר נאסף לחבורה מסויימת.

יש לי ילדים בבית ספר יסודי ואחד בחטיבה.
לילדים יש חברויות ברמות שונות. אכן שייכים ל"חבורה" של מספר מצומצם אבל יש עוד חברים ברמות שונות שנפגשים גם איתם אחר הצהריים ואיתם כל היום בבית הספר. יש ילדים שמאד נפגעים שלא מזמינים אותם כי אי ההזמנה מגדירה מי חבר ומי לא חבר.
בזמנו אחד הילדים שלי רצה לעשות יומולדת חברים מהסיבות (הנכונות) שכתבו כאן. ואז התברר שיש לא מעט ילדים שרואים בו חבר והוא בכלל לא חשב להזמין, כך שנאלצנו לוותר על הרעיון כדי לא לפגוע. בעיני כל המאורע לא כדאי אם יש סיכוי שיש אפילו ילד אחד שייעלב.

 

[היום מתה אמא]

מסיבה קטנה הרבה יותר כיפית כי הילד מזמין רק את מי שהוא חבר שלו ממש ושהוא רוצה שישמח איתו

זו בדיוק הבעיה, הוא מסמן לחברים שלו מי חבר ומי לא, עם מי כדאי לשמוח ועם מי לא.

קשה לעשות לחבורה של 30+ ילדים בכיתה ב'-ג' יומולדת שכולם יהנו. גם יש כבר תחומי עניין שונים לבנים ולבנות.
2. כשמזמינים 20 ילדים, לילד החוגג קשה הרבה יותר, כי יש כ"כ הרבה בלאגן ועסוקים רב הזמן להתעסק עם להשגיח על כל הילדים, לדאוג לאוכל/שתיה/פיפי/נשפך לי/נפל לי/נשבר לי..

אם קשה לילד, או להורה, לא עושים יום הולדת, זה ילד לא שיח סעודי.
ילד לא אמור להבין את ההשלכות של נידוי חברתי, הורה כן.

כמו בכל מקום יש 'חבורות' ותמיד לילד מסויים יהיו חמש-שש חברים שהוא יהיה איתם יותר בקשר.

מתמטית, אם הילדים מתחלקים ל"חבורות" של 5,6 ילדים אז יש שארית והם הילדים המנודים. אם אתה לא מאמין במתמטיקה תחפש בגוגל "הילד שלי מנודה" תגלה אלפי הורים שחווים את השארית הזאת על בשר ילדם. הדבר הגרוע שזה נעשה בחסות ההורים של ה"מקובלים" ולא פעם בעידודם הפעיל, לא פעם בתירוץ שאיזה חבורה אחרת בטח תאסוף אותם.

המלצה, אם רוצים, תמיד אפשר לעשות יום הולדת בנים/בנות כדי למקד ולהקטין את המוזמנים בלי להחרים אף אחד. אופציה נוספת, היא לבקש מהילד לבחור 3 חברים טובים, ולהגיד לו שאתם בוחרים עוד 2 ילדים, לפנות למורה מי הילדים המנודים בכיתה ולהוסיף אותם. אם הילד שלכם מתנגד, זה בדיוק הזמן לשיחה על דחיה חברתית והחשיבות לקבל את השונה.

 

[יוסי מערוף]

איך הגעת לזה שעכשיו בגלל הבן שלי יש ילדים מנודים? ועוד מתמטית? אתה יודע כמה ילדים יש בכיתה שאתה כבר מחשב את זה?

הבן שלי חבר בשתי חבורות בכיתה. אחת של מתעניינים בכדורגל והשניה של החנונים. רק הבן שלי ועוד חבר נמצאים בשתי הקבוצות.
יש גם קבוצה של המופרעים ואלו שמשחקים באפליקציות ואלו הדוסים שלומדים תורה. גם שם יש חפיפה בין הילדים.

בכיתה של הבן שלי אין ילדים מנודים.
יותר מזה, אחד הילדים שהבן שלי הזמין זה ילד שעלה לפני כמה חודשים מאנגליה. הבן שלי ישר לקח אותו בתור חבר ועזר לו להקלט בכיתה במהירות. והוא בכלל בחבורה של האנגלים.

אגב, זכותי המלאה גם להגיד שאת החבורה של חמשת המופרעים של הכיתה אני לא רוצה. שביומולדת של שנה שעברה הם שברו ציוד שהיה מונח בצד של הגינה. שבשביל הקטע מרחו את העוגה על הדשא ופיזרו במבה וביסלי לכל הכיוונים. שהייתי צריך לרדוף אחריהם כל היומולדת ולהפריד כוחות. לא בשבילי.

אגב, ילד זה לא שיח סעודי, אבל כן מגיע לו חברים שיבואו לחגוג איתו. ואם הוא לא רוצה להזמין ילדים שהוא לא חבר שלהם בגלל שהם מופרעים ומשתוללים ובכל יומולדת הם גורמים נזק אז אני איתו.
במיוחד אם שנה קודמת הם עשו לבית שלנו נזק במאות שקלים בלי שההורים שלהם אפילו יתנצלו.

 

[Powerslave]

יכול להיות שזה פוגעני, אבל
3. מסיבה קטנה הרבה יותר כיפית כי הילד מזמין רק את מי שהוא חבר שלו ממש ושהוא רוצה שישמח איתו.

ברמה העקרונית אני מסכים איתך, אבל:
-הפידבק שהילד מקבל כיום בעיקר מהסביבה שלו היא "שמחה"=החברים מדברים על כמה המסיבה שלך הייתה שווה, יש תיעוד לרשתות החברתיות וכו'. זה מה נחשב למסיבה טובה. מה קורה בזמן המסיבה לא באמת חשוב. ה-Meta שמסביב זה העיקר.
-הרעיון של "מזמינים את כל הכתה או לא חוגגים בלבד" נולד דווקא מהרצון שלא יישארו ילדים דחויים, כאלה שלא מוזמנים לאף מסיבה. יש לגישה הזו יתרונות ויש חסרונות. תלוי באיזה צד הילד נמצא

 

[גרהם]

במיוחד אם שנה קודמת הם עשו לבית שלנו נזק במאות שקלים בלי שההורים שלהם אפילו יתנצלו.

אז מה השאלה בכלל? אם זה הרכב הכיתה אז ברור אין באמת שאלה. בעיני זו לא השאלה על הילדים הדחויים.

תלוי באיזה צד הילד נמצא

לא מסכים. אני לא רואה איזה יתרון צומח לבן שלי מזה שבזמן שהוא מוזמן כל יום שישי ליום הולדת, אחרים לא מוזמנים בכלל.

 

[Powerslave]

לא מסכים. אני לא רואה איזה יתרון צומח לבן שלי מזה שבזמן שהוא מוזמן כל יום שישי ליום הולדת, אחרים לא מוזמנים בכלל.

במצב שבו לימי הולדת מזמינים רק 5-6 חברים קרובים, אתה חושב שאין יתרון לילד שמזמינים אותו להרבה מסיבות כאלה?
לעניות דעתי זה נשמע כמו פסגת השאיפות של חיים חברתיים: להצליח ליצור קשר משמעותי עם אנשים ולהיות קרוב אליהם. להיות מוזמן להרבה מסיבות 'אקסלוסיביות' כאלה רק מעיד על טיב הקשר

 

[גרהם]

במצב שבו לימי הולדת מזמינים רק 5-6 חברים קרובים, אתה חושב שאין יתרון לילד שמזמינים אותו להרבה מסיבות כאלה?
לעניות דעתי זה נשמע כמו פסגת השאיפות של חיים חברתיים: להצליח ליצור קשר משמעותי עם אנשים ולהיות קרוב אליהם. להיות מוזמן להרבה מסיבות 'אקסלוסיביות' כאלה רק מעיד על טיב הקשר

הקשר המשמעותי קיים גם אם כולם מוזמנים. מדובר על ילדים צעירים שיש לפניהם שנים רבות של משחק חברתי של מקובלים דחויים חרמות וכד. הילד המקובל לא מרוויח כלום מזה שהלא מקובל מנודה מגיל צעיר. זה רק שיעור רע להמשך. לא רואה סיבה שהורים יעודדו התנהלות כזו.
אני לא מדבר כמובן על מקרים של ילדים שהורסים לאחרים. אותם באמת לא חייבים לסבול.

 

[מרק עוגיות]

מגעילים.מילא שיש כאלו שחושבים כך, אבל להגיד לחבר לעבודה שאתה שמח שלא תבוא לשמחתו בגלל כסף, זה באמת משהו מיוחד.
לפחות ציינו את המאורע בדרך כלשהי בעבודה?

בעיני, לא מגעילים בכלל. והם לא התייחסו לכסף אלא לארוע עצמו. אני בכלל לא נעלבתי, להפך הבנתי אותם (ובגלל זה בין השאר גם לא הזמנתי אותם מלכתחילה) - אנשים עסוקים, עם ילדים, שאינם חבריי הטובים ביותר אלא רק קולגות נחמדים לעבודה, מה יש להם לבזבז כמה שעות + נסיעות + בייביסיטר על לאכול אוכל שלא הם בחרו ולשמוע מוזיקה שלא הם בחרו ולהשתעמם במשך כמה שעות? גם אני מעדיפה לא ללכת לחתונות של אנשים שאינם קרובים אלי (רגשית, לא טכנית שאנחנו תופסים את אותו משרד). ומסתבר שהקולגות שלי היו באותו ראש כמוני. אני חושבת שאולי זה שונה כשמדובר בעבודה שכולם בה צעירים רווקים או נשואים טריים, ושהמוזמנים הם מהסוג שבאמת ירקוד ברחבה וייהנה מהמוזיקה והאלכוהול.

 

[יוסי מערוף]

במצב שבו לימי הולדת מזמינים רק 5-6 חברים קרובים, אתה חושב שאין יתרון לילד שמזמינים אותו להרבה מסיבות כאלה?
לעניות דעתי זה נשמע כמו פסגת השאיפות של חיים חברתיים: להצליח ליצור קשר משמעותי עם אנשים ולהיות קרוב אליהם. להיות מוזמן להרבה מסיבות 'אקסלוסיביות' כאלה רק מעיד על טיב הקשר

הבן שלי למשל לא הוזמן ל-2 ימי הולדת של חברים מהכיתה. עשו יום הולדת מצומצמת של 6 חברים קרובים והוא לא בניהם.
יותר מזה, הוא אמר בעצמו שזה לא מעניין אותו שהוא לא הוזמן ושהוא לא חבר טוב שלהם. לא התרגש בכלל.

ומה ההבדל בין ילד שלא הוזמן ליום-הולדת לבין ארוע של 'מבוגרים' שלא הזמינו את כל החברים שלהם?
למשל, חבר מהשכונה, לא הזמין אותנו לארוע בת המצווה של הבת שלו. אמר לי שהוא עושה ארוע רק לחברים קרובים ומשפחה קרובה. שמחתי מאוד בשבילו שהרגיש מספיק בנוח איתי בשביל לא להזמין אותי לארוע הזה.

 

[גרהם]

בעיני, לא מגעילים בכלל. והם לא התייחסו לכסף אלא לארוע עצמו. אני בכלל לא נעלבתי, להפך הבנתי אותם (ובגלל זה בין השאר גם לא הזמנתי אותם מלכתחילה) - אנשים עסוקים, עם ילדים, שאינם חבריי הטובים ביותר אלא רק קולגות נחמדים לעבודה, מה יש להם לבזבז כמה שעות + נסיעות + בייביסיטר על לאכול אוכל שלא הם בחרו ולשמוע מוזיקה שלא הם בחרו ולהשתעמם במשך כמה שעות? גם אני מעדיפה לא ללכת לחתונות של אנשים שאינם קרובים אלי (רגשית, לא טכנית שאנחנו תופסים את אותו משרד). ומסתבר שהקולגות שלי היו באותו ראש כמוני. אני חושבת שאולי זה שונה כשמדובר בעבודה שכולם בה צעירים רווקים או נשואים טריים, ושהמוזמנים הם מהסוג שבאמת ירקוד ברחבה וייהנה מהמוזיקה והאלכוהול.

אכן יש הבדל עצום בין מקומות עבודה. אצלנו יש מכל הגילאים ופער עצום ממה שאת מתארת.

 

[Kintsukuroi]

כן. אם היא חברה טובה, הצ'ק שלך לא אמור לעניין אותה, גודל העזרה והתמיכה הנפשית כן.

מסתכלת עכשיו על הדברים בפרספקטיבה של עוד כמה ימים.
דרישות חברתי מזה שנים, שאני מוכנה להשבע שהיתה לפני הצעת הנישואין בן אדם סביר נעים הליכות ונחמד, מכל סובביה, רק הולכות ועולות.
"תבואו גם למסיבת טרום חתונה נשתה שמפניה (על זה אחותה "התנדבה" לשלם) תתאפרו איתי אצל המאפרת ונסדר יחד את השיער אצל המעצב" "אני מצפה מכולכן לרקוד עד אמצע הלילה"
על הדרישות האינסופיות מהוריה שהם אנשים לא צעירים אין מה לדבר...הם רק רוצים לרצות ולשמח את ביתם ונענים לכל גחמה.

על נושאים שהם לא החתונה אי אפשר לדבר כבר חודשים. זה לא מעניין אותה. שתי שמלות (כמובן), שתי טבעות חתונה ( לכל אחד מבני הזוג, לא ברור למה) גן אירועים בין היקרים בישראל (הישג בפני עצמו)

עם שלוש מחברותיה כבר היה פיצוץ. חברתית אמרה לי "אני מרגישה שהאירוע הזה נותן לי תובנות על יחסים שיש לי עם אנשים בחיים במי כדאי להשקיע ובמי לא".

יתר החברות הולכות על קצות האצבעות כדי שלא להרגיז/ להעציב/ לצער אותה טרם חתונתה.

חייבת להודות שעברה בליבי מחשבה, רק שייגמר כבר.
אני תוהה האם היא אותו אדם שהכרתי ואהבתי כל השנים. שמעתי על כלות כאלה אף מעולם לא נתקלתי בתופעות כאלה כל כך "קרוב לבית".

האירועים האחרונים מחזקים עוד יותר את מה שחשבתי על מסיבת רווקות רהבתנית; התנהגות חסרת התחשבות סביב כסף אף פעם לא הולכת לבד.
לצערי היא הרבה פעמים מגיעה עם התנהגויות לא מתחשבות נוספות. מבחינתי כרגע ממש מצטערת שלא מתחתי בעדינות ובדיפלומטיה את הגבול קודם.

 

[יוסי מערוף]

התנהגות חסרת התחשבות סביב כסף אף פעם לא הולכת לבד.

תוספת למצעד מסיבות השופוני של ימי הולדת לנסיך/ה בעוד 3 שנים

 

[נולי]

שתי טבעות חתונה ( לכל אחד מבני הזוג, לא ברור למה)

זה קל, אחת לחופה לפי ההלכה, ואחת מעוצבת.

 

[Kintsukuroi]

זה קל, אחת לחופה לפי ההלכה, ואחת מעוצבת.

זו חתונה לא דתית...

בכל מקרה לא יהודית דתית, סוגדת לדת הצרכניזם Big time

לא בטוחה שהחתן מבין למה הוא נכנס פה מבחינה כלכלית....

 

[Powerslave]

הבן שלי למשל לא הוזמן ל-2 ימי הולדת של חברים מהכיתה. עשו יום הולדת מצומצמת של 6 חברים קרובים והוא לא בניהם.
יותר מזה, הוא אמר בעצמו שזה לא מעניין אותו שהוא לא הוזמן ושהוא לא חבר טוב שלהם. לא התרגש בכלל.

ומה ההבדל בין ילד שלא הוזמן ליום-הולדת לבין ארוע של 'מבוגרים' שלא הזמינו את כל החברים שלהם?
למשל, חבר מהשכונה, לא הזמין אותנו לארוע בת המצווה של הבת שלו. אמר לי שהוא עושה ארוע רק לחברים קרובים ומשפחה קרובה. שמחתי מאוד בשבילו שהרגיש מספיק בנוח איתי בשביל לא להזמין אותי לארוע הזה.

לא התכוונתי שאתה או הבן שלך תפגעו מכך שיהיה אירוע בודד שאתם לא תוזמנו אליו. תשאל את עצמך איך הילד שלך היה מרגיש אם לא הייתה אף יום הולדת שהיו מוזמן אליה. אם בקביעות, לכל מסיבה היו מזמינית כמה חברים קרובים, ואף פעם לא אותו.

הקשר המשמעותי קיים גם אם כולם מוזמנים. מדובר על ילדים צעירים שיש לפניהם שנים רבות של משחק חברתי של מקובלים דחויים חרמות וכד. הילד המקובל לא מרוויח כלום מזה שהלא מקובל מנודה מגיל צעיר. זה רק שיעור רע להמשך. לא רואה סיבה שהורים יעודדו התנהלות כזו.
אני לא מדבר כמובן על מקרים של ילדים שהורסים לאחרים. אותם באמת לא חייבים לסבול.

אני לא חושב שהוא "מרוויח" (וזה בטח שלא משחק סכום אפס בין הילד המקובל לדחוי כמו שתיארת)
רק התכוונתי לשים את האצבע על שתי הגישות שעלו פה בשרשור - להזמין את כל הכתה ולהזמין מספר חברים קרובים - ורק באתי להגיד שלכל אחת יש יתרונות וחסרונות משלה. להורים או לילדים

אני תוהה האם היא אותו אדם שהכרתי ואהבתי כל השנים.

יש אנשים שמעריכים את החברים שלהם לפי הקשר שלהם בשגרה, ביומיום. יש אחרים שמגדירים את החברים שלהם לפי מי שנשאר איתם בזמנים הקשים (או במקרה הזה, שמחים בצורה יוצאת דופן) שהכול משתנה. תבחרי מי את.