• התכנים בפורום אינם מהווים ייעוץ מקצועי מכל סוג, לרבות ייעוץ השקעות המתחשב בצרכיו המיוחדים של כל אדם.
    השימוש בפורום כפוף לתנאי השימוש. עצם השימוש בפורום מהווה הסכמה מלאה לתנאים אלה.

איך לדלג על האוניברסיטה?

  • פותח הנושא פותח הנושא אנא-אל
  • פורסם בתאריך פורסם בתאריך
אני עובד בחברת הייטק גדולה בתפקיד לא טכנולוגי, תנאי הבסיס לקבלה הם תואר אקדמי מוכר על ידי המל"ג מאוניברסיטה מוכרת (מכללה לא ממש נחשב..) יש המון תפקידים ניהוליים ומעניינים בחברות הייטק בתפקידי "תומכי לחימה" שאינם הנדסה, כמו רכש, כספים, מחלקה משפטית, לוגיסטיקה, וכו'. וחברות הייטק מוכנות לשלם משכורות מצוינות לעובדים מוכשרים שאינם טכנולוגיים למקצועות אלו. ככה שאני יכול לומר שתואר אקדמי בהחלט פותח אפשרויות תעסוקה נוספות. ברור שזה תנאי אחד מיני רבים בלבד. לעומת זאת חבר ילדות שלי שבקושי סיים 12 שנות לימוד ואין לו בגרות אפילו, הלך באותו זמן שלמדתי לעבוד על שופל בחברת תשתיות עפר. היום הוא בעל חברה בתחום תשתיות, זכה בכמה מכרזים גדולים ונחשב מומחה בתחומו. הוא גם קנה לא מעט נכסים מאז והתפתח בתחומים נוספים. הבחור יודע לעשות הרבה כסף... כניראה שיש עוד דרכים שמובילות לרומא...
 
נערך לאחרונה ב:
אכן, יש פה בפורום אוכלוסיית היטקיסטים ומהנדסים בתחומים אחרים די גדולה. זה בולט מאוד בכל ת'רד שמתעסק בטכנולוגיה ובאופי הענף.

קראתי את הפוסט שאת מדברת עליו.
דורין אומרת באופן מאוד ברור שאכן אפשר להסתדר בלי תואר מהאקדמיה אבל זה לא מגיע סתם. אין קיצורי דרך בקטע הזה. משכורת גבוהה זו בדרך כלל הנחלה של אנשים עם מקצועות מבוקשים (רופאים, מהנדסים והטופ של תחום הפיננסים). כך שאין ממש דרך להגיע לשם בלי לימודים. היא גם במפורש מתכוונת שאם הצבא הקנה לך מקצוע אז את תמנפי אותו כדי להתקדם באזרחות. ז"א שאם היית פרקמ"שית זה לא בדיוק מסוג הניסיון שמעסיקים יחפשו בקורות החיים.
והיא גם נתנה את הכיוון של מקצועות התעודה (trades) אבל כמובן שאליך זה הרבה פחות נוגע כי מדובר במקצועות גבריים בדרך כלל.

דרך אגב, אני באופן אישי ממש לא הסכמתי עם הפוסט ההוא של דורין. נראה לי יותר כמו rip off של פוסט אחר של בלוגר אמריקאי. השאלה האם ללכת לאוניברסיטה זה "שווה" את זה היא שאלה פחות רלוונטית בארץ כי בארץ שכר הלימוד מפוקח ומסובסד. זה לא כמו בארה"ב שצריך לקחת student loans ולהתחיל את החיים עם חצי-משכנתא על הראש.
כדאי לך כן לשקול ללמוד רק לא מקצוע מדעי חרטא. תוודאי שיש לך בקצה אופציות תעסוקה טובות.
 
רק אני חושב שהשיקול של האם ללמוד באוניברסיטה הוא לא רק עניין של עלות/תועלת כספית?
אני בן 22, מתחיל ללמוד באוקטובר הקרוב את אחד ממקצועות ההנדסה באחת מהאוניברסיטאות בארץ וכרגע כששואלים אותי "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?" אני עונה "פנסיונר", לאחר מכן לפעמים הם שואלים גם "ומה תעשה עם כל הזמן?" (שאלה לגיטימית - גם אני שואל אותה הרבה פעמים) ומה אני עונה? "מה שמעניין אותי", אבל זה מופשט מידי בשבילם בדר"כ, אז כשהם מבקשים לפרט הדבר הראשון שקופץ לי לראש (אני מניח שזה בהתאמה לרצונות שלי) זה לקחת קורסים באוניברסיטה- פשוט רק בנושאים שמעניינים אותי, ובלי כל הקטע של הציונים/עבודות/דברים אחרים שיכולים להעיק על הסקרנות והצמא שלי לידע, ככה יוצא שאני שואף לעצמאות כלכלית בשביל לעשות את הדבר שאני מתכנן לעשות גם ככה 4 שנים עכשו.
אני ממש לא רואה את האוניברסיטה כמשוכה בדר"כ לעצמאות כלכלית, אני רואה אותה כאחד השלבים היותר מעשירים (דווקא לא במובן הכספי), תורמים (שוב, לצערי לא במובן הכספי), מאתגרים (הפעם דווקא קצת כן במובן הכספי) ומפתחים במובן האישי.
יכול להיות שאני חי בסרט כי עוד לא חוויתי אותה עדיין, ואני מודה שתחום ההנדסה חופף להרבה תחומי עניין שלי ככה שזה משתלב יפה גם עם אינטרסים אחרים שלי, אבל לדעתי אם יש שלב שרוצים לדלג עליו מדובר בטעות בכתובת במקרה של האוניברסיטה.
 
חבר ילדות שלי שבקושי סיים 12 שנות לימוד ואין לו בגרות אפילו, הלך באותו זמן שלמדתי לעבוד על שופל בחברת תשתיות עפר. היום הוא בעל חברה בתחום תשתיות, זכה בכמה מכרזים גדולים ונחשב מומחה בתחומו. הוא גם קנה לא מעט נכסים מאז והתפתח בתחומים נוספים. הבחור יודע לעשות הרבה כסף... כניראה שיש עוד דרכים שמובילות לרומא...
זה סיפור מצוין.
אבל אנשים כאלה הם בודדים בעולם. וכשאני אומר בודדים, הכוונה היא שאם תיקח את כל האנשים מה"קטגוריה הזו", הם יהוו אחוז זניח מכלל העובדים.
מה שזה אומר הוא שצריך להיות מציאותי, ולא לפתח ציפיות גבוהות מדי (או לפחות להיות מוכנים לכך שהן לא יתממשו).
 
יכול להיות שאני חי בסרט כי עוד לא חוויתי אותה עדיין
בתור אחד שכבר חווה את זה, אני אומר שאתה צודק באבחנה הזו.
לימודים לתואר הרבה פעמים מאוד משעממים ומעיקים (ואני דווקא מדבר בתור אחד שלמד לתואר במקצוע שהוא אוהב). אתה לומד לא מעט דברים שלא יהיה לך שום שימוש להם במהלך הקריירה שלך. זוכר את אלה שהיו שואלים בתיכון "בשביל מה אני צריך לוגריתמים? מה אני אקנה אותם בסופר?" ? אז גם בלימודי תואר יש לא מעט חומר מהקטגוריה הזו.
מה גם שעל ה"תענוג" הזה אתה צריך לשלם לפחות 40 אש"ח, שלא לכולם יש סכום כזה. וזה עוד לפני שמזכירים את ה"הזויים" (בעיניי) שהולכים ללמוד במכללה למנהל ודומיה (כמעט 30 אש"ח בשנה!).
אני מאחל לך שתגיע למצב, שבו יהיה לך מקצוע, עבודה ומשפחה, ועדיין יישארו לך רצון, זמן וכסף כדי ללמוד דברים להעשרה.
 
יכול להיות שאני חי בסרט כי עוד לא חוויתי אותה עדיין, ואני מודה שתחום ההנדסה חופף להרבה תחומי עניין שלי ככה שזה משתלב יפה גם עם אינטרסים אחרים שלי, אבל לדעתי אם יש שלב שרוצים לדלג עליו מדובר בטעות בכתובת במקרה של האוניברסיטה.
צריך להפריד בין ללמוד משהו כי אתה רוצה לבין ללמוד משהו שמשעמם אותך כי אתה חייב לקבל בו ציון עובר.
אם תרצה ואם לא אתה תאלץ ללמוד גם קורסים משעממים וזה חלק מהתהליך.
אתה עדיין יכול בהרבה מקרים לבחור קורסים יותר מעניינים אבל מההתנסות האישית שלי אני נהנה ללמוד קורסים הרבה יותר אם אני בוחר אותם מרצוני ויודע שאין לי מבחן בסוף ומטלות באמצע.
 
זוכר את אלה שהיו שואלים בתיכון "בשביל מה אני צריך לוגריתמים? מה אני אקנה אותם בסופר?" ? אז גם בלימודי תואר יש לא מעט חומר מהקטגוריה הזו.
זאת הסיבה שללמוד אחרי שאתה לא צריך לדאוג לכסף הרבה יותר כיף (ולשם אני שואף), לא אכפת לך מהציונים או מחומר משעמם, אתה לומד נטו בשביל להעשיר את הדעת ולהרוות את הצמא של הסקרנות... הקורס לא מעניין אותך? לא לוקח/מגיע אליו (בשאיפה שלא צריך לעבור אותו בשביל להירשם לקורס אחר) , בכל מקרה אני מהמעטים האלה שאוהב ללמוד חומר תאורטי גם כשהוא נשאר תאורטי, אני אוהב את איך שזה מסתדר בסוף בראש או סתם זה מעניין לפעמים, גם אם אין לו השלכות מעשיות.

אני מאחל לך שתגיע למצב, שבו יהיה לך מקצוע, עבודה ומשפחה, ועדיין יישארו לך רצון, זמן וכסף כדי ללמוד דברים להעשרה.
תודה רבה ! מאחל לכולם פה (אבל בעיקר לך! כי אתה איחלת לי אישית) את אותו הדבר (רק בהתאמה לרצונותיהם כמובן).
 
טוב, לי אישית יהיה קשה לענות על הדיון בלי דוגמאות נקודתיות ומאוד אישיות:

סיימתי תיכון בלי בגרות, ובתיכון כבר התחלתי לעבוד במכירות.
בגיל 21 החלטתי שאני רוצה ללמוד רפואה.
השלמתי בגרויות ועדיין לא היו לי ציונים גבוהים.
אמרתי אעשה "הבה ונתחכמה".
אלך ללמוד שנה ביולוגיה אוציא ממוצע 95 ואבקש לעבור לרפואה.
נרשמתי לאיזה מסלול חדש בשם מעבדנות רפואית או משהו בסגנון ואז המסלול בוטל.
יועץ הלימודים אמר לי שכדאי לי לעבור לביוטכנולוגיה כי זה הולך להיות העתיד :)
אחרי סימסטר אחד בביוטכנולוגיה חתכתי.
האינתיפאדה השנייה התחילה והחלטתי שבא לי על מדעי המדינה ומזרח תיכון.
חשבתי שלהעביר זמן באוניברסיטה עם שב"כניקים חתיכים יעשה טוב לגוף ולנפש שלי.
לקראת סוף התואר חתכתי את מזרח תיכון, האינתיפאדה נגמרה תודה לאל וסיימתי מדע המדינה עם לשון בחוץ.
קצת לפני, התחלתי לעבוד בשוק ההון.
המנהל הראשון שלי אמר שיש לי יכולת מכירות פנטסטית אז הוא יקח על עצמו ללמד אותי את שוק ההון.
כשסיימתי סוף כל סוף מדע המדינה נשביתי בקסמו של שוק ההון (תכננתי להשתלב בתחום השיווק בשוק ההון) וכבר רציתי תואר שני.
הגשתי מועמדות לתואר שני בכלכלה עם מכתב חריג וקורע לב המפרט מדוע אני מבקשת שיקבלו אותי ללימודים על אף שלא למדתי תואר ראשון כלכלה ויהיה לי מאוד קשה להשלים לימודים (ואני לא ממש ריאלית).
מזכירת החוג ביקשה שלא איעלב והמכתב שלי באמת נוגע ללב אך הם לא יכולים לקבל אותי ללימודים.
כיוון שכבר זרקתי איזה 400 ש"ח על הגשת בקשה ללימודים החלטתי להוסיף מסלול של ניהול תעשייתי שהיה דאז השנה הראשונה למסלול.
אליו התקבלתי וביום שניגשתי לערוך תוכנית לימודים קיבלתי מכתב שהתקבלתי לכלכלה...
נשארתי בניהול תעשייתי והחלטתי שכשאסיים אני רוצה מנהל עסקים עם התמחות בשיווק.
ביררתי וגיליתי שאם אסיים את ניהול תעשייתי מעל 85 אוכל להתקבל למנע"ס ללא gmat.
אז גם נרקם לי החלום לעבוד בשיווק בבית השקעות.
עברתי לחברה אחרת בשוק ההון (כולם סביבי יוצאי בנקים ובעלי תואר בכלכלה ורק אני לא, הרגשתי כמו הברווזון המכוער, הרגשה שנגמרה ביום שהסתבר לי שהבונוסים שלי גבוהים יותר משאר הצוות...).
התחלתי את התואר ואח"כ הגשמתי את החלום שלי והתקבלתי לעבודה בבית השקעות אך לא בתחום השיווק.
הבנתי שאני בתחום שאני לא מתה עליו והתפטרתי.
בשיחת הפרידה שלי המנהל שלי סיפר לי שהתכנון היה למנות אותי למנהלת צוות.
הלסת נשמטה לי כיוון שגם כאן הייתי היחידה בצוות שהיא ללא תואר בכלכלה.
הוא אמר שזה לא רלוונטי מבחינתו כי התפיסה שלי כל כך מהירה שאני מבינה יותר טוב מאנשים עם תואר.
בבית ההשקעות הבא שעבדתי בו הגעתי למנוחה ולנחלה כיוון שסוף כל סוף עבדתי בשיווק בבית השקעות.
הייתי שמחה ומרוצה, עשיתי כברת דרך והגשמתי חלום.
אז גם הבנתי ששוק ההון אפור מדי, מגביל מדי ורגולטורי מדי עבורי.
אחרי הרבה שנים בענף אני היום בתעשייה אחרת, ומבחירה.
עדיין בתחום השיווק שאותו אני מאוד אוהבת.
אני מרוויחה משכורת נאה ואני ממש לא היי טק (המשכורת שלי יותר גבוהה מהממוצע במקצוע שלי), ותוך שנה וחצי מתכננת להתחיל תואר שני נוסף והפעם במנע"ס עם התמחות בשיווק וכנראה להמשיך לדוקטורט. (אני מאוד אוהבת ללמוד)
פה ושם כן יש לי מחשבות על הסבה מקצועית אבל אני צריכה להתבשל עוד ועוד.

מסקנות?

1. תואר הוא דרישת סף הכרחית אבל אי אפשר לוותר על אישיות ועל כישורים תעסוקתיים שנרכשים עם השנים.
מבחינתי תואר הוא כמו חותמת בדרכון, אתה לא יכול לעבור ביקורת גבולות בלעדיו, אבל מה אתה עושה כשאתה נכנס לתוך הארץ בה אתה מבקר זה כבר לגמרי תלוי בך :)
2. חלומות והגשמתם יכולים לגרום לנו סיפוק מנטלי ופיננסי.
3. אתה צריך לדעת מה אתה שווה, להיות בעל הערכה עצמית וביטחון עצמי, ולדעת להעביר את זה היטב בראיונות עבודה. יש לזה בעיניי חלק לא מבוטל בפוטנציאל ההשתכרות שלך.
4. כמו בכל דבר צריך מזל... :)
5. באופן אישי, לא רואה את עצמי בזוגיות עם גבר שלא למד. היכולת לעמוד בכבוד בתואר אקדמי בהחלט אומר משהו בעיניי. מבחינה פיננסית נטו ברור שאפשר להגיע למשכורות יפות ללא תואר אקדמי ועם כישרון רב או מתת אל: כדורגלנים, כדורסלנים, שפים, קונדיטורים, דוגמניות, מעצבי שיער וכד'. גם אצלם אגב נדרשת בעיניי הרבה עבודה קשה.
 
היכולת לעמוד בכבוד בתואר אקדמי בהחלט אומר משהו בעיניי
את יכול להסביר מה זה אומר בעינייך?
מבחינתך (בצורה מופשטת ביותר) גבר עם תואר עדיף על גבר אחר בלי תואר, אבל עם אותה רמת שכר?
 
אני לא ממש מתייחסת לרמת השכר.
רמת השכר היא פונקציה אחת מיני רבות בעיניי.

לעמוד בתואר אקדמי פירושו לדעת לדחות סיפוקים (בא לי ללכת לסרט אבל אני לא עושה את זה כי אני יושב ללמוד למבחן), להיות עם סבלנות, להשקיע, להיות סקרן, לעמוד בלוחות זמנים, להתמודד עם כמה דברים במקביל (בד"כ כשעושים תואר גם עובדים במקביל וזה מחשל), להפעיל את הראש (אני צריך למצוא נושא לסמינריון), לעמוד במטלות אקדמיות (גם אם משעמם לי בקורס מסוים), לחשוף את עצמך למגוון דעות ועמדות וגישות, להעשיר את עצמך.
 
לעמוד בתואר אקדמי פירושו לדעת לדחות סיפוקים (בא לי ללכת לסרט אבל אני לא עושה את זה כי אני יושב ללמוד למבחן), להיות עם סבלנות, להשקיע, להיות סקרן, לעמוד בלוחות זמנים, להתמודד עם כמה דברים במקביל (בד"כ כשעושים תואר גם עובדים במקביל וזה מחשל), להפעיל את הראש (אני צריך למצוא נושא לסמינריון), לעמוד במטלות אקדמיות (גם אם משעמם לי בקורס מסוים), לחשוף את עצמך למגוון דעות ועמדות וגישות, להעשיר את עצמך.
אפשר לעמוד בתואר גם עם ציון סופי 70 או פחות. ואז כל מה שכתבת לאו דווקא מתקיים.

העובדה שלאדם יש תואר לא מעידה על אופיו, בדיוק כפי שהעובדה שאדם הוא/היה קצין בצה"ל.
 
לא סולידי YET, אני לא בטוחה אבל נדמה לי שאתה בתחילת שנות ה-20 שלך?
לפי החוויה האישית שלי, אלה גילאים שבהם לא צברנו נסיון חיים מספיק, דברים לא נצרבו בנו ולא חווינו דברים על בשרנו.
מצד שני, כל אלה לא מפריעים לנו בגילאים האלה להיות מאוד נחרצים בגישה שלנו, להרגיש שאנחנו יודעים המון ולבסס את מרבית ההתבטאויות שלנו על מה שנדמה לנו שאנחנו יודעים ועל דעות שלנו ולא על נסיון חיים וחוויות שקרו לנו בפועל.
D:
לכן אני מכבדת את דעתך אבל במרבית הדיונים אין גשר בינינו מהסיבה הזו- יש הבדל בין תיאוריה לבין פרקטיקה.
זה כאילו שנינו עומדים בבית פרטי, אתה בקומה הרביעית ואני בקומת הקרקע וקצת קשה לנהל ככה שיח :lol:
 
@Yellow את ממש ממש ממש (אמרתי כבר "ממש"?) רחוקה מהאמת. החל מהערכת גיל (אני כבר עמוק בשנות ה-30 שלי) ועד הסקת מסקנות מוטעות לגבי ידע/נסיון חיים שלי.
מה שכתבתי נאמר דווקא מתוך נסיון חיים, מהתבוננות באנשים שמסביבי, מהבנה, שחלוקת אנשים לקטגוריות על סמך מאפיינים כאלה ואחרים, רק עושה עוול, והאמונה שהשיטה הזו עובדת רק מוכיחה שהרבה מאוד אנשים חיים בסרט.
 
מתנצלת על הטעות.
 
לפי החוויה האישית שלי, אלה גילאים שבהם לא צברנו נסיון חיים מספיק, דברים לא נצרבו בנו ולא חווינו דברים על בשרנו.
מצד שני, כל אלה לא מפריעים לנו בגילאים האלה להיות מאוד נחרצים בגישה שלנו, להרגיש שאנחנו יודעים המון ולבסס את מרבית ההתבטאויות שלנו על מה שנדמה לנו שאנחנו יודעים ועל דעות שלנו ולא על נסיון חיים וחוויות שקרו לנו בפועל.
זה תלוי בבן אדם, לא באופן ישיר בגילו.
כוונתי גם לגבי נסיונו של אדם וגם לגבי צורת ניסוח דעותיו.
 

פתחו חשבון למסחר עצמאי

פסגות טרייד

ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון

מיטב טרייד

ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪5,000
פתיחת חשבון

אקסלנס טרייד

ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
מינימום: ₪10,000
פתיחת חשבון
פסגות טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.06% מעסקה (מינימום ₪2 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה)
דמי ניהול: ללא דמי ניהול
פתיחת חשבון
מיטב טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪5,000
⌄
ישראל: 0.08% מעסקה (מינימום ₪4.65 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשנתיים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
אקסלנס טרייד
מינימום לפתיחת חשבון: ₪10,000
⌄
ישראל: 0.07% מעסקה (מינימום ₪3 לפעולה)
ארה"ב: 1¢ למניה (מינימום $6 לפעולה או $5 ב-IBKR)
דמי ניהול: פטור לשלוש שנים, אח״כ ₪15
פתיחת חשבון
גילוי נאות: האתר מקבל תגמול בגין פתיחת חשבון דרך הקישורים. אין באמור משום ייעוץ השקעות או שיווק השקעות.
ממש נהניתי מהדיון. תודה לכולכם.
אני אמנם בהייטק אך ללא תואר ומוביל צוותים כבר למעלה מעשור. כפי שנאמר לעיל גם הייטק זה לא תחום אחד ואני משתדל כל כמה שנים לעבור מתחום לתחום וכמובן שאני לומד לבד (גם דרך קורסים).
גיליתי על עצמי שהדרך שאחרים הלכו בה לא תמיד התאימה לדרכי ולכן אני ממליץ לך להקשיב לעצות של כולם אבל למצוא את דרכך לבד! בעיקר על ידי התנסויות. הלימודים שאת זוכרת מהתיכון זה ממש לא מה שקורה באוניברסיטה.
@אנא-אל השאלה העיקרית שאת צריכה לשאול את עצמך היא האם את אוהבת ללמוד? והכי טוב להתנסות בזה. רצית ללמוד תכנות? אני ממליץ לך על קורס חינמי בקורסרה של לימוד פייטון, תוכלי לגלות בקלות האם את מתחברת לזה או לא. מה שחשוב הוא לבצע את כל המטלות!
הקורס המומלץ: https://www.coursera.org/course/pythonlearn מתחיל בתחילת אוקטובר. אנגלית זה הבסיס לכל לימודים גבוהים, אז אם את מתקשה בזה הייתי ממליץ לך להתחיל דווקא בלימוד אנגלית.

לגבי לימוד באוניברסיטה אני מתחבר לגישה של דורין. אני לא מסכים עם @Yellow, את החוויות המצויינות והבונות שהיא חוותה בלימודיה באוניברסיטה אפשר אולי לצבור גם בדרכים אחרות. זה אך טבעי שמישהו שהתאמץ ועבר מסלול קשה ובסופו דיפלומה כלשהיא מעריך הרבה יותר את הדרך שהוא עשה מאשר דרכים אחרות.
אני זוכר את זה על עצמי מקורסים תובעניים שהשתתפתי בהם במהלך חיי.

בכל מקרה את צריכה לזכור שבשנים הקרובות הרבה מאד מקצועות (הרבה יותר מבעבר) יוחלפו בתוכנות מחשב ורובוטים אז כל קריירה שתבחרי לך יכולה להפוך ללא רלוונטית תוך שנים ספורות. אני לא רואה בזה משהו עצוב ומדכא אלא מציאות שנצטרך להתמודד איתה כל הזמן בשנים הקרובות.
באופן אישי אני ממליץ לך למצוא מקצוע יצרני כמו תכנות, אומנות, עיצוב ובעיקר יזמות אישית.

מקווה שהועלתי במשהו.
 

נושאים דומים

Back
למעלה