אני משוטטת בבלוג כבר כמעט שנתיים , כל פעם לומדת עוד משהו , מנסה מאוד להפנים את הנאמר ולהביא אותי לידי ביטוי בחיי ככל הניתן .
חלק גדול מתפיסת העולם שלי כיום נשענת על תובנות וידע שרכשתי כאן במרחב הנפלא הזה. תודה לכולכם
אני בת 26, סטודנטית בשנה השניה לתואר. רווקה. מטרת הפוסט הזה היא גם קצת לשתף, גם קצת להתמרמר, קצת להרים לעצמי וקצת להתייעץ עם המלומדים שכאן .
גדלתי, לדעתי, בסביבה בינונית מאוד מבחינת שאיפות תעסוקתיות ופיננסיות , כזו שדיבורים על צבירת כסף והון היו נחשבים בה לחומרניים ושטחיים ובבחינת מוקצים מחמת מיאוס. מובן שרמת החיים היא בהתאם, ולמיטב הבנתי חלק ניכר מהמשפחות שגרו סביבנו סבלו מאי-אלו קשיים ומשברים כלכליים לאורך השנים. את כל שנות ילדותי ליווי דאגות כלכליות רבות מצד הוריי ודיבורים על מינוס ועל צ'קים שחזרו היו על בסיס יומיומי. במבט מפוקח שלי היום, ולאחר שיחות רבות עם ההורים שלי בנושא, אני יודעת בוודאות שהמצב הכלכלי המחריד שבו היו נתונים לאורך שנים היה תוצאה של התנהלות פיננסית רשלנית של ממש, תוך לקיחת סיכונים פזיזים מאוד ללא כל הצדקה, חוסר אחריות ובעיקר, חוסר תכנון קדימה.
שנים קדימה, התבגרתי והתפקחתי הודות לכמה וכמה אירועים מכוננים, הפכתי מילדה קטנה שפסקול חייה הפיננסי היה "אין כסף" "מינוס" ו-"הלוואות" , לבחורה שחושבת במושגים של "חיסכון", "השקעה", ובעיקר לייצר מצב של "יש כסף".
אני בתחילת הדרך. אני חזקה, חרוצה, ונחושה להצליח ובעיקר רוצה להבטיח לעצמי עתיד כלכלי יציב יותר ועצמאי יותר. נתוני הפתיחה שלי בתהליך היו די קשוחים: אני משלמת את כל הוצאותיי לגמרי לבד (שכר לימוד ושכר דירה, טיפול פסיכולוגי ומחיה) ללא שום סיוע מהוריי או גורם חיצוני אחר, בקשות למלגות על בסיס סוציו אקונומי שהגשתי נדחו בזו אחר זו, והשכר מעבודתי הסטודנטיאלית הוא שכר מינימום וקצת ללא אופציית העלאה. כמעט ושקעתי אל הדכדוך .... התחלתי בקטן: בשלב הראשון דאגתי שההוצאות שלי לא יעלו על ההכנסות. השתדלתי לצפות כל הוצאה גדולה וחריגה מראש , ובחודשים שידעתי שתיהיה הוצאה כזו , לקחתי יותר משמרות בעבודה.
כאשר הגעתי למצב מאוזן של הכנסות- הוצאות, פגשתי את הבלוג. בשלב ההוא לא ראיתי כיצד אני מצליחה לצמצם בהוצאות כהצעת הסולידית, אז ניסיתי להגדיל עוד קצת הכנסות. בתחילת שנת הלימודים מצאתי 2 מלגות נחמדות (זמינות עבור כל סטודנט) שגם ערך מוסף בצידן, שנכנסו לי בדיוק בשעות המתות שהיו לי בין הקורסים-שיעורי בית-עבודה. הופ! עוד 800 ₪ בחודש, עם בונוס של פטור מביטוח לאומי. בימי שישי במקום להתבטל התחלתי לעבוד בניקיון בתים, ובזכות כך הכנסתי עוד 1000 שח בחודש. תוך חמישה חודשים סגרתי את ההלוואה הקטנה שהייתה לי לבנק על הטיול הגדול ואת המינוס הקטנצ'יק שהעיק לי על הנשמה . העו"ש החל לטפס קצת. על טיול לחו"ל בסוף שנת הלימודים "כמו כולם" וויתרתי. הקמנו קנטה משפחתית על הירדן בעלות של 250 ₪ לנפש לשלושה ימים. היה להיט. סיבלטתי דירת סטודנטים בגליל העליון יחד עם חברה תמורת 100 שח ללילה, במרחק הליכה מהנחל. כך יצא שסגרתי חופשה מופלאה בארץ של שבוע ימים בעלות של פחות מ-1000 שח.
שנה עברה וחשבתי שהגיע הזמן לצעד הבא: לצמצם בהוצאות שלי, בדגש על הוצאות הדיור והביזבוזים האופייניים לצעיר המתגורר במרכז העיר. בעוד אני חושבת כיצד ואיך, הגיעה הקורונה . היא הביאה אותי למצב של שהות ממושכת בדירתי השכורה כי הסמסטר עבר לזום. מהר מאוד גיליתי שהרעש מהרחוב הסואן במשך כל שעות היום ממש מוציא אותי משלוותי ובתוספת הפרעת הקשב שלי המצב ניהיה ממש בלתי נסבל, לא הצלחתי להתרכז בלימודים . החלטתי שהגיעה העת ולאחר בדיקה מעמיקה ארזתי את מיטלטליי אל כפר סטודנטים חמוד ושקט ביישוב בקרבת העיר. למרות שהמעבר דרש קניית רכב (התחבורה הציבורית מהכפר אל העיר מחרידה), בחישוב כולל ברזולוציות מעמיקות, ההוצאות שלי הצטמצמו ב-1000 שח, בעוד הכנסותיי נותרו ללא שינוי. נדהמתי לגלות כמה החיים במקום מבודד יחסית עשויים להיות חסכוניים. אין כאן על מה לבזבז, לא כוס קפה ולא משולש פיצה. חברת הכבלים שהייתי מנויה לה לא נותנת שירות במקום אליו עברתי, כך שנאלצתי להתנתק ולהיפטר מהטלוויזיה. תודה לאל, גם חסכתי עוד קצת כסף וגם הרווחתי עוד קצת זמן. מובן שזה לא חכמה לגור במקום כזה ולנפנף בהצלחה שלי לחתוך בהוצאות הביזבוזים שלי ולכן, במקביל, אני עובדת על עצמי גם תודעתית ולומדת להבדיל בין צרכים לרצונות כדי שבפעם הבאה שאגור בעיר אי פעם, לא אתפתה שוב לעצור בארומה כל בוקר.
כעת אני במצב יחסית מוקפא הודות לחל"ת שיצאתי אליו. דמי האבטלה שאני זכאית להם מאפשרים לי לשמור לפחות על מצב מאוזן מבחינת הוצאות-הכנסות, אך מזה כחודשיים בעקבות תשלום שכר הלימוד, האיזון מעט מופר וזה לא קל לי ואני משתדלת לחסוך עוד יותר במה שאפשר. בנוסף, בעקבות משבר משפחתי , אושרה לי מלגה סוציו אקונומית בסכום נאה. בעוד כחודשיים אסיים לשלם את שכר הלימוד והמצב יחזור לאיזון . צפי חזרה לעבודה כרגע אין .
השלב הבא מבחינתי הוא לעשות משהו עם הכסף שחסכתי בשנים האלו. מקריאה בבלוג הבנתי לראשונה בחיי כי הכסף שלי מאבד מערכו כל עוד הוא שוכב לו כך בעו"ש .
לרשותי 50 אלף ₪ בעו"ש
מתוכם 10 אלף שח מיועדים לטובת שכר הלימוד של שנה הבאה, ו- 20 אלף ₪ מיועדים לקרן חירום לשישה חודשים קדימה. אם אהיה ממש חסכונית , אוכל לגלח מקרן החירום עוד 5000 ₪ ולהפנות אותם לאפיקים מועילים אחרים.
משמע שיש לי 20-25 אלף ₪ פנויים בחשבון הבנק שכעת פשוט מעלים שם אבק. אין לי שום הוצאה גדולה מתוכננת בקרוב.
יש לי 45 אלף ₪ בקרן פנסיה, חלק בכלל וחלק במגדל.
בהנחה שאני סטודנטית במשרה מלאה ואין לי כעת ממש זמן פנוי להשקיע בקריאה מעמיקה ולימוד של שוק ההון על שלל סיכוניו ותנודותיו , הייתי שמחה לשמוע האם יש לכם רעיונות אחרים מה כדאי\אפשרי לעשות כעת עם הכסף הזה..
מאמינה שבקיץ, איזור ספטמבר, אוכל להתפנות לנושא , ומה עד אז? המחשבה שהכסף שלי ,שעבדתי קשה מאוד עבורו, נשחק לו שם בעו"ש די מטרידה אותי.
במחשבות קדימה ממש ובאווירת הפורום, חשוב לציין שאני מרגישה שעצמאות כלכלית היא מונח שקצת רחוק ממני בשלב הזה כל עוד לא סיימתי את התואר שלי ולא ברור לי מה פוטנציאל ההשתכרות האמיתי שלי .
בעתיד הקרוב הייתי רוצה לדעת שהכסף שלי "עובד" בשבילי או לכל הפחות לא ייאבד מערכו.
אני רוצה גם לסיים את התואר שלי עם חיסכון של עוד 30 אלף שח לפחות. בתקווה שהחל"ת יסתיים בקרוב...
אני רוצה להגדיל את החיסכון שלי לפנסיה , להפריש בדרך כלשהי יותר ממה שהמעסיק מפריש לי. בעוד שנתיים-שלוש להכפיל את הסכום שיש לי כרגע בקרן הפנסיה.
הייתי שמחה גם לשמוע על כל מיני רעיונות מגניבים להגדלת הכנסה "מהצד". יש לי כעת מעט זמן פנוי בגלל החל"ת... הכישורים שלי שיכולים להיות רלוונטיים לדעתי לצורך זה הם : יכולת ביטוי גבוהה בעל פה ובכתב (כתיבת תוכן), קצת צילום ברמה סבירה, אני מדריכת טיולים בין היתר ובעלת ידע רב בנושאי סביבה וידיעת הארץ, יכולת אירגון והנעה של דברים, אני גם מקלידה ממש מהר במחשב ויודעת להשתמש די טוב בתוכנות אופיס למיניהן.
אם יש לכם עצות מעשיות בנוגע למסלול\מכשיר חיסכון מומלץ\כדאי יותר לפנסיה, אשמח גם לשמוע.
תודה שקראתם עד לכאן. זה יצא ממש ארוך..
תודה גדולה למי שיגיב וישתף ממחשבותיו על הכתוב..
בריאות והצלחה לכולכםJ
חלק גדול מתפיסת העולם שלי כיום נשענת על תובנות וידע שרכשתי כאן במרחב הנפלא הזה. תודה לכולכם
אני בת 26, סטודנטית בשנה השניה לתואר. רווקה. מטרת הפוסט הזה היא גם קצת לשתף, גם קצת להתמרמר, קצת להרים לעצמי וקצת להתייעץ עם המלומדים שכאן .
גדלתי, לדעתי, בסביבה בינונית מאוד מבחינת שאיפות תעסוקתיות ופיננסיות , כזו שדיבורים על צבירת כסף והון היו נחשבים בה לחומרניים ושטחיים ובבחינת מוקצים מחמת מיאוס. מובן שרמת החיים היא בהתאם, ולמיטב הבנתי חלק ניכר מהמשפחות שגרו סביבנו סבלו מאי-אלו קשיים ומשברים כלכליים לאורך השנים. את כל שנות ילדותי ליווי דאגות כלכליות רבות מצד הוריי ודיבורים על מינוס ועל צ'קים שחזרו היו על בסיס יומיומי. במבט מפוקח שלי היום, ולאחר שיחות רבות עם ההורים שלי בנושא, אני יודעת בוודאות שהמצב הכלכלי המחריד שבו היו נתונים לאורך שנים היה תוצאה של התנהלות פיננסית רשלנית של ממש, תוך לקיחת סיכונים פזיזים מאוד ללא כל הצדקה, חוסר אחריות ובעיקר, חוסר תכנון קדימה.
שנים קדימה, התבגרתי והתפקחתי הודות לכמה וכמה אירועים מכוננים, הפכתי מילדה קטנה שפסקול חייה הפיננסי היה "אין כסף" "מינוס" ו-"הלוואות" , לבחורה שחושבת במושגים של "חיסכון", "השקעה", ובעיקר לייצר מצב של "יש כסף".
אני בתחילת הדרך. אני חזקה, חרוצה, ונחושה להצליח ובעיקר רוצה להבטיח לעצמי עתיד כלכלי יציב יותר ועצמאי יותר. נתוני הפתיחה שלי בתהליך היו די קשוחים: אני משלמת את כל הוצאותיי לגמרי לבד (שכר לימוד ושכר דירה, טיפול פסיכולוגי ומחיה) ללא שום סיוע מהוריי או גורם חיצוני אחר, בקשות למלגות על בסיס סוציו אקונומי שהגשתי נדחו בזו אחר זו, והשכר מעבודתי הסטודנטיאלית הוא שכר מינימום וקצת ללא אופציית העלאה. כמעט ושקעתי אל הדכדוך .... התחלתי בקטן: בשלב הראשון דאגתי שההוצאות שלי לא יעלו על ההכנסות. השתדלתי לצפות כל הוצאה גדולה וחריגה מראש , ובחודשים שידעתי שתיהיה הוצאה כזו , לקחתי יותר משמרות בעבודה.
כאשר הגעתי למצב מאוזן של הכנסות- הוצאות, פגשתי את הבלוג. בשלב ההוא לא ראיתי כיצד אני מצליחה לצמצם בהוצאות כהצעת הסולידית, אז ניסיתי להגדיל עוד קצת הכנסות. בתחילת שנת הלימודים מצאתי 2 מלגות נחמדות (זמינות עבור כל סטודנט) שגם ערך מוסף בצידן, שנכנסו לי בדיוק בשעות המתות שהיו לי בין הקורסים-שיעורי בית-עבודה. הופ! עוד 800 ₪ בחודש, עם בונוס של פטור מביטוח לאומי. בימי שישי במקום להתבטל התחלתי לעבוד בניקיון בתים, ובזכות כך הכנסתי עוד 1000 שח בחודש. תוך חמישה חודשים סגרתי את ההלוואה הקטנה שהייתה לי לבנק על הטיול הגדול ואת המינוס הקטנצ'יק שהעיק לי על הנשמה . העו"ש החל לטפס קצת. על טיול לחו"ל בסוף שנת הלימודים "כמו כולם" וויתרתי. הקמנו קנטה משפחתית על הירדן בעלות של 250 ₪ לנפש לשלושה ימים. היה להיט. סיבלטתי דירת סטודנטים בגליל העליון יחד עם חברה תמורת 100 שח ללילה, במרחק הליכה מהנחל. כך יצא שסגרתי חופשה מופלאה בארץ של שבוע ימים בעלות של פחות מ-1000 שח.
שנה עברה וחשבתי שהגיע הזמן לצעד הבא: לצמצם בהוצאות שלי, בדגש על הוצאות הדיור והביזבוזים האופייניים לצעיר המתגורר במרכז העיר. בעוד אני חושבת כיצד ואיך, הגיעה הקורונה . היא הביאה אותי למצב של שהות ממושכת בדירתי השכורה כי הסמסטר עבר לזום. מהר מאוד גיליתי שהרעש מהרחוב הסואן במשך כל שעות היום ממש מוציא אותי משלוותי ובתוספת הפרעת הקשב שלי המצב ניהיה ממש בלתי נסבל, לא הצלחתי להתרכז בלימודים . החלטתי שהגיעה העת ולאחר בדיקה מעמיקה ארזתי את מיטלטליי אל כפר סטודנטים חמוד ושקט ביישוב בקרבת העיר. למרות שהמעבר דרש קניית רכב (התחבורה הציבורית מהכפר אל העיר מחרידה), בחישוב כולל ברזולוציות מעמיקות, ההוצאות שלי הצטמצמו ב-1000 שח, בעוד הכנסותיי נותרו ללא שינוי. נדהמתי לגלות כמה החיים במקום מבודד יחסית עשויים להיות חסכוניים. אין כאן על מה לבזבז, לא כוס קפה ולא משולש פיצה. חברת הכבלים שהייתי מנויה לה לא נותנת שירות במקום אליו עברתי, כך שנאלצתי להתנתק ולהיפטר מהטלוויזיה. תודה לאל, גם חסכתי עוד קצת כסף וגם הרווחתי עוד קצת זמן. מובן שזה לא חכמה לגור במקום כזה ולנפנף בהצלחה שלי לחתוך בהוצאות הביזבוזים שלי ולכן, במקביל, אני עובדת על עצמי גם תודעתית ולומדת להבדיל בין צרכים לרצונות כדי שבפעם הבאה שאגור בעיר אי פעם, לא אתפתה שוב לעצור בארומה כל בוקר.
כעת אני במצב יחסית מוקפא הודות לחל"ת שיצאתי אליו. דמי האבטלה שאני זכאית להם מאפשרים לי לשמור לפחות על מצב מאוזן מבחינת הוצאות-הכנסות, אך מזה כחודשיים בעקבות תשלום שכר הלימוד, האיזון מעט מופר וזה לא קל לי ואני משתדלת לחסוך עוד יותר במה שאפשר. בנוסף, בעקבות משבר משפחתי , אושרה לי מלגה סוציו אקונומית בסכום נאה. בעוד כחודשיים אסיים לשלם את שכר הלימוד והמצב יחזור לאיזון . צפי חזרה לעבודה כרגע אין .
השלב הבא מבחינתי הוא לעשות משהו עם הכסף שחסכתי בשנים האלו. מקריאה בבלוג הבנתי לראשונה בחיי כי הכסף שלי מאבד מערכו כל עוד הוא שוכב לו כך בעו"ש .
לרשותי 50 אלף ₪ בעו"ש
מתוכם 10 אלף שח מיועדים לטובת שכר הלימוד של שנה הבאה, ו- 20 אלף ₪ מיועדים לקרן חירום לשישה חודשים קדימה. אם אהיה ממש חסכונית , אוכל לגלח מקרן החירום עוד 5000 ₪ ולהפנות אותם לאפיקים מועילים אחרים.
משמע שיש לי 20-25 אלף ₪ פנויים בחשבון הבנק שכעת פשוט מעלים שם אבק. אין לי שום הוצאה גדולה מתוכננת בקרוב.
יש לי 45 אלף ₪ בקרן פנסיה, חלק בכלל וחלק במגדל.
בהנחה שאני סטודנטית במשרה מלאה ואין לי כעת ממש זמן פנוי להשקיע בקריאה מעמיקה ולימוד של שוק ההון על שלל סיכוניו ותנודותיו , הייתי שמחה לשמוע האם יש לכם רעיונות אחרים מה כדאי\אפשרי לעשות כעת עם הכסף הזה..
מאמינה שבקיץ, איזור ספטמבר, אוכל להתפנות לנושא , ומה עד אז? המחשבה שהכסף שלי ,שעבדתי קשה מאוד עבורו, נשחק לו שם בעו"ש די מטרידה אותי.
במחשבות קדימה ממש ובאווירת הפורום, חשוב לציין שאני מרגישה שעצמאות כלכלית היא מונח שקצת רחוק ממני בשלב הזה כל עוד לא סיימתי את התואר שלי ולא ברור לי מה פוטנציאל ההשתכרות האמיתי שלי .
בעתיד הקרוב הייתי רוצה לדעת שהכסף שלי "עובד" בשבילי או לכל הפחות לא ייאבד מערכו.
אני רוצה גם לסיים את התואר שלי עם חיסכון של עוד 30 אלף שח לפחות. בתקווה שהחל"ת יסתיים בקרוב...
אני רוצה להגדיל את החיסכון שלי לפנסיה , להפריש בדרך כלשהי יותר ממה שהמעסיק מפריש לי. בעוד שנתיים-שלוש להכפיל את הסכום שיש לי כרגע בקרן הפנסיה.
הייתי שמחה גם לשמוע על כל מיני רעיונות מגניבים להגדלת הכנסה "מהצד". יש לי כעת מעט זמן פנוי בגלל החל"ת... הכישורים שלי שיכולים להיות רלוונטיים לדעתי לצורך זה הם : יכולת ביטוי גבוהה בעל פה ובכתב (כתיבת תוכן), קצת צילום ברמה סבירה, אני מדריכת טיולים בין היתר ובעלת ידע רב בנושאי סביבה וידיעת הארץ, יכולת אירגון והנעה של דברים, אני גם מקלידה ממש מהר במחשב ויודעת להשתמש די טוב בתוכנות אופיס למיניהן.
אם יש לכם עצות מעשיות בנוגע למסלול\מכשיר חיסכון מומלץ\כדאי יותר לפנסיה, אשמח גם לשמוע.
תודה שקראתם עד לכאן. זה יצא ממש ארוך..
תודה גדולה למי שיגיב וישתף ממחשבותיו על הכתוב..
בריאות והצלחה לכולכםJ
נערך לאחרונה ב:
