שמעתי פעם בפודקאסט של עומר מואב עובדה מעניינת (לצערי אין לי מקורות להביא) לפיה בריאות השיניים במדינות נכשלות באפריקה היא לא נופלת מזו של אנשים בעולם המערבי, למרות שהרבה יותר קשה לשמור שם על הגיינת הפה.
מה זה מלמד אותנו? שללא התזונה הלקויה שאנחנו אוכלים במדינות מערביות (מפוצצת בכמויות מזעזעות של סוכר) כניראה שלא היינו צריכים לצחצח שיניים כמעט בכלל.
אבל בעוד שהדבר ההגיוני לעשות הוא לצמצם את כמות הסוכר במזון, הפיתרון של השוק החופשי הוא למכור לנו משחות ומברשות שיניים וטיפוליי שיניים (סתימת חורים).
כך יוצא שיצרני המזון ממשיכים להרוויח ממכירה של אוכל מלא בסוכר מצד אחד, ומצד שני קמה לה תעשיה שלמה של מוצרים להיגיינת הפה שיכלנו להסתדר בלעדיה.
זה win win לכולם, חוץ מלצרכן.
זה מוטיב חוזר בשוק קפיטליסטי - זו שיטה שלא נותנת לאף אחד תמריץ לאתר את גורמים שיוצרים בעיות ולעקור אותן מהשורש, במקום זה הוא תמיד ידרבן אותנו להמציא איזה פטנט חדשני שיפתור את הבעיה.