תוצאות החיפוש

נתקלתי בגרסא עדכנית של הגרף הזה, והשרשור הישן הזה נראה לי כמו המקום המתאים לקשר בו (במקור מכאן):

אגב בענייני תחרות, חפירים ותכנונים לעתיד של החברה - בדיוק נתקלתי בניתוח מעניין של האסטרטגיה של טסלה ביחס לסוללות ה-4680 החדשות שלה. יש לה שתי בעיות להתמודד איתן, בטווח הקצר ובטווח הארוך: בטווח הקצר, בגלל שהיא רוצה להוביל בתחום - היא צריכה לפתח סוללה בטכנולוגיה/סטנדרט חדש שאידיאלי ליישום...

זה נשמע כמו תרגיל יח"צ מצדו - לעשות את מה שהוא רוצה לעשות בכל מקרה (לממש כמות מסוימת של מניות) אבל באופן שלא יפיל את המניה יותר מדי ("זה לא אני החלטתי למכור, אלא מה שהציבור החליט בשבילי") ובדרך שעוד יכולה להתפרש כחיובית ("רציתם שאשלם יותר מסים, אז הנה"). תכלס תרגיל די חכם לטעמי - כשהחלופה היא...

@תל אביבי עוד דוגמא טכנולוגית יותר, אבל ארגונית לא פחות - השלדה של רכבים חשמליים, שעליהם מורכב שאר מבנה הרכב והמערכות בפנים הוא בגדול מרכב אחורי, פלטה גדולה באמצע על הסוללה, ומרכב קדמי. במקרה של טסלה (דגם Y נגיד) המרכב האחורי היה במקור בנוי ממשהו כמו 70 רכיבים שונים - חתיכות מתכת בצורות, גדלים...

נפלתי במקרה על השרשור ואתרום את תשובתי ממה שאני מבין על טסלה (לא מושקע מעבר למדד, אבל נהנה לעקוב אחריהם) - אני חושב שהיתרון הטכנולוגי הנוכחי שלהם הוא רק תוצר לוואי, והיתרון האמיתי שלהם הוא אכן התרבות הארגונית/מבנה ארגוני שמאפשר את כל החדשנות והצמיחה הזאת. ה"חפיר" שלהם הוא לא כמה פטנטים...

אמנם ציטטת תגובה מלפני שלוש שנים, אבל הייתי כותב אותה גם היום והגישה שלי לא השתנתה מאז - בנוסף להנחה הבסיסית של תשואה חיובית משוק ההון בטווח הארוך, אני מניח מפורשות שמתישהו מדד המניות יכול ליפול פתאום ב-50% ויקח לו עד עשור לחזור לנקודת המוצא (כלומר לנקודת האפס תשואה). תוכנית ההשקעה/פרישה שלי...

@1337justme אין לי תשובה מוחלטת לזה בשבילך. מצד אחד, כמו שציינתי קודם, במשיכה בגובה משתנה ולא קבוע אפשר תיאורטית לסמוך אפילו על אחוזי משיכה עוד גבוההים יותר בממוצע. מצד שני, העובדה שבשנים האחרונות אנחנו בסביבה של ריבית נמוכה / תמחור נכסים גבוה בכל העולם גורם לי להנמיך את ציפיות התשואה שלי (כי...

השפעה של שינוי בריבית / אינפלציה על ערך האגרת היא הרי מכפלה על מח"מ שלה - באגרות קצרות התנודות עקב ההבדל בין הציפיות למציאות (לשני הכיוונים) גורמות להבדל קטן יותר בין האגרות השקליות לצמודות.

זה, להבנתי, אכן הערך באגח צמוד - הגנה מאינפלציה מפתיעה. האם אין לזה "משמעות"? לשיקולך. לעצמי, למח"מ הארוך לא רציתי להחליט בין שקלי או צמוד ולכן הבחירה במדד ממשלתי כללי (שהוא תערובת). במח"מ קצר ההבדל פחות משמעותי בכל מקרה. אגח שקלי הוא הרי זה שנפגע באופן הכי חריף מאינפלציה. עם הזמן אבל, התשואות...

אני חולק עליך. בתור נכס ריאלי (בעלות על חברות) הן שומרות על ערך ממשי בזמן פיחות של מטבע כזה או אחר. נכון שבטווח הקצר הבורסות יכולות ליפול בעקבות משבר כזה או אחר, אבל בטווח הארוך (שזה מה שרלוונטי בדיון על פרישה פה) - מניות הו הנכס הכי טוב להגנה מאינפלציה. הנה מחקר שקישרתי אליו באיזו תגובה ישנה...

@1337justme נדמה לי שהתשובה העיקרית לזה היא שהסימולציות ההיסטוריות (על פני כמה מדינות שונות) כיסו גם תקופות של אינפלציה גבוהה, והשיטה שנבחרה התמודדה עם זה יפה. אתה לא יכול להגן על כל מרכיבי התיק, מכל הסיכונים - ולהישאר עם איזושהי תשואה ביד. זה המהות של השקעה - תמיד יש בה סיכון. אז כן, חלק...

לא מצליח למצוא שום דרך לערוך את החתימה שלי. אני עיוור או שזה נעלם מהאפשרויות? הייתי חושב שזה אמור להיות ב"החשבון שלך => הגדרות => פרטי חשבון", באותו דף שעורכים את ה"מידע אישי", וזה לא שם.

שמרתי על החלוקה שהייתה לי בתיק עוד בשלב הצבירה. בסופו של דבר זה מדרג של סיכון/תשואה - החלק הקצר יותר (2-5 שנים) הוא תנודתי עוד פחות ומניב פחות, והבינוני-ארוך (ממשלתי כללי, מח"מ של 7 שנים בערך) הוא בהתאם מניב טיפה יותר אבל תנודתי יותר. אין לי בסיס תיאורטי יותר מתוחכם מזה לחלוקה הזו. כו, ושלוש...

טיפה לא עדכני (זה ציטוט של הודעה מ-2015 אני חושב) אבל לא שינויים מהותיים. התחלתי את שלב המשיכה עם חלוקה של 80/20 בתיק (וזה אחוז צף מאז), המניות זה עדיין קרנות איריות צוברות שעוקבות אחר מדד מניות עולמי (החלק הלא פסיבי שהיה שם כבר הוסר), והאגח זה עדיין שני ניירות שעוקבים אחרי אגח שקלי ל-2-5 שנים...

@1337justme אני חושב שעבורי ה-Prime Harvesting היה אכן החלק שאני הכי זוכר מהספר והכי actionable, במובן שזה החלק שאני משתמש בו בשוטף בהתנהלות מול תיק ההשקעות שלי. לגבי השאר הספר - * לגבי "מעניין", ראית מספיק ממנו מהפרקים החינמיים - כתוב בשפה קריאה אבל מאוד טכני, כך שזה טעם אישי מאוד ספציפי. *...

נראה לי כבר התייחסתם לזה פה בהמשך הדיון, אבל כמה נקודות - * הבנת נכון. אבל שים לב שלצורך ההשוואה בין השיטות של "מאיזה פלח למשוך ומתי לאזן" כל התוצאות הן על בסיס משיכה של אחוז מוגדר מהתיק (שאחרי זה מתוקנן לאינפלציה). זה מספיק בשביל לבחור את שיטת המשיכה העדיפה, אבל בפועל מן הסתם אחוזי ההצלחה...

אם החלק הסולידי הוא אכן לא זמין לך לצורך שימוש בפרישה, אז כמו שציינו פה מעלי, לא בטוח שנכון להחשיב אותו כרגע כחלק מהתיק שלך - במובן שגם ההקצאה שלו מקובעת וגם הוא לא זמין לשימושך כרגע. יכול להיות שנכון להחשיב אותו כסכום שייכנס רק בעתיד ל"תיק ההשקעות שלך" מבחינת התכנון. אני רק אדגיש שוב נקודה...

הוא משווה שם מספר שיטות שונות ובוחן את תוצאות הסימולציות ההיסטוריות עבורן. התוצאות העדיפות היו עבור שיטה שהוא קורה לה "Prime Harvesting" (עמ' 67). תראה את הפירוט שלה שם, אבל אין בה שום דבר מתוחכם במיוחד (זה נקודה חיובית...), וקריטריון האיזון שבה הוא: או וריאציה חלופית של: תראה את התיאור שם...

@1337justme התייחסתי מתישהו בעבר לגישה שנקטתי כשעברתי לשלב המשיכה בפועל (כאן בפירוט ועוד קצת כאן), אבל כמה נקודות משמעותיות משם זה: מגודל תיק מסוים ומעלה אני לא רואה עקרונית צורך לשמור על הפלח היציב (אגחי) בתיק בתור אחוז קבוע ממנו כשהתיק ממשיך לצמוח - כמה כבר "מיתון תנודתיות" אני צריך? מעבר...

אין לי הרבה מה להוסיף על מה שנכתב על רעידות אדמה, אבל לגבי חברת הביטוח - בשביל זה קיים מוסד של "Reinsurance". חברת ביטוח אמורה לקחת סיכונים אינדיבידואליים, ולפזר אותם על פני אוכלוסיה גדולה יותר - אבל החברה עדיין יכולה להיות חשופה לסיכון שמרוכז באיזור גיאוגרפי מסוים או למשל תחום מקצועי מסוים...