תוצאות החיפוש

זה מאוד שונה. במשיכה רגילה לפי כלל ה-300/400 וכדומה, אתה מושך סכום ריאלי קבוע (שהוא שיעור מהסכום ההתחלתי), ובנוסף סיכוי גבוה שבתום התקופה הקרן תישאר ואף תגדל, ומנגד יש סיכוי קטן שהכסף יגמר (סיכון שגדל בתרחיש של רצף תשואות שליליות בסמוך לפרישה). בנוסף, משיכה כזו דורשת מקדם גבוה יחסית (כדי לצמצם...

אני לא באמת צריך לציין שעובד ממוצע != סכום ממוצע, נכון? אתה חוזר על זה לא בפעם הראשונה, אבל על סמך מה? עם איזה מספר אתה לא מסכים (ואם אפשר גם למה)?

המושג קרן דואלי אז הוא קצת מבלבל כאן. הקיצבה היא סכום מסויים (שנגזר באופן חד פעמי מהקרן, כלומר מהסכום הצבור בקופה, בזמן שמתחילים למשוך), כשהסכום הזה צמוד לביצועי קרן הפנסיה, אבל לא תלוי בקופה שלך (שכבר לא קיימת). בהתאם, הכסף לא יכול להיגמר (או לרדת מרף מסויים שלא יוכל להתאושש ממנו), כי אין...

לא, אבל למה שתתחיל למשוך אם אין לך מה לעשות איתה? ואם יש לך, אז למה שתשקיע אותה חזרה (בהפסד)? ובכל מקרה, סיכון רצף התשואות בכלל לא רלוונטי לקיצבה: הקיצבה לא תלויה בקרן, והיא לא תיגמר גם עם רצף תשואות שליליות, ומנגד גובה הקיצבה כן משתנה לפי ביצועי שוק ההון.

לפני מס, זה נראה נכון. אגב, כתוב גם בבירור (בתוכן, לא בתרשים) שזה בממוצע, לפני מס, ושיש שונות גדולה. לא מופת של כתיבה עיתונאית, אבל לא נראה לי חריג ביחס לממוצע הכתיבה העיתונאית בישראל. זה המקום לציין שאני לא מכיר את כלכליסט היטב, אבל בינתיים אני לא רואה עדויות חריגות לטענות שבשרשור.

אם אתה לא מתכוון להשתמש בקיצבה, אז ברור שלא כדאי למשוך קיצבה (אבל ניתן להוון קיצבאות, והתזמון בשליטתך). זה לא קשור לסיכון רצף התשואות.

תלוי לכמה שנים ההשקעה. מה הקשר? תוכל לפרט?

להבנתי, הסמנטיקה של החוק שונה מהסמנטיקה בה אתה משתמש, אבל השורה התחתונה זהה.

אני לא בטוח שאנחנו מתכוונים (סמנטית) לאותו דבר (ודי בטוח שאנחנו מסכימים). סעיף 204(ב) בפקודת מס הכנסה אומר: וסעיף 205א(א) מוסיף כלומר, עבור המס ששילמת (לא משנה באיזה שיעור) אתה מקבל זיכוי בגובה 25% ממסי ישראל על דיבידנדים. אם שילמת יותר מ-25%, ניתן לנצל את עודף הזיכוי לתקופה עתידית מוגבלת. אני...

לא הבנתי. אתה מנסה לבסס טענה שהתקשורת הישראלית עוסקת בהיקף רחב מאוד בנושא ההייטקיסטים? זה ברור ומוצדק - זה נושא מאוד מרכזי במדינה, בהרבה מאוד היבטים, בלי קשר לתקשורת. הסיקור הוא פרופורציונלי. אם אתה מנסה לבסס את הטענה שעלתה פה לפיה זהו גל של כתבות שליליות (כמו שגם אתה כותב כאן), אז 2 הכתבות...

אם לדייק (ושוב, השורה התחתונה דומה כמו שכתבתי קודם), הזיכוי הוא עד 25% (מסך הרווחים מאותו מקור, לא מהדיבידנד הספציפי), ועודף זיכוי ניתן לגלגל עד 5 שנים לשימוש כנגד הכנסות חוץ מאותו מקור. בכל מקרה זו סמנטיקה. אין ספק שאתה צודק שאין שום בעיה לקזז מס דיבידנד שמוסה 35% מול מס דיבידנד שמוסה 15%...

לגבי הדבקה בוריאנט דלתא, אין עדיין מספיק נתונים כדי לייצר מאמר מדעי שמראה שהחיסון לא מפחית הדבקה (או שהוא כן מפחית הדבקה). מה שכן יש זה שבינתיים למרות המחקר הרציף בעניין, לא הצליחו (עדיין) לבסס טענה שזה מפחית הדבקה (טענה שלגבי וריאנטים ישנים יותר היא כן מבוססת היטב), וכן יש עדויות לכך שהעומס...

כן ולא, אבל אתה כנראה צודק בשורה התחתונה: הזיכוי הוא רק עד שיעור המס בישראל, כלומר עד 25%, אבל לא עבור כל דיבידנד בפני עצמו אלא כלל ההכנסות מאותו מקור (מקור לדוגמה - דיבידנד).

לא דהמרקר, כפי שצויין (לא קראתי). טענה לא רחוקה מזו שמעלה עומר מואב כאן (פייסבוק). לא דהמרקר (אם כי טענה דומה עלתה על ידי מרואיין בפודקאסט של דהמרקר לאחרונה. בשנים קודמות עלו בדהמרקר כתבות גם עם טענות דומות וגם עם טענות הפוכות). --- בצילומי המסך, חלק מהכתבות אינן חדשות, חלק לא אומרות את מה...

זה נכון אבל לא רלוונטי למילוי הדו"ח. אגב, באותו עניין, בטופס 1324 יש שדה אחד להכנסה מדיבידנד שחייבת במס 25%, ושדה אחד בהתאמה למס הזר ששולם על הכנסה זו. אם התקבלו דיבידנדים שנוכה מהם 15%, ודיבידנדים שנוכה מהם 35% (באותו סכום, לטובת הדוגמה), אזי סך המס ששולם הוא 25% ולא תהיה (בפועל) חבות מס...

אתה מתחבר דרך הקישור ללקוחות הלמן או הרגיל? יש באתר קישור ייעודי ללקוחות הלמן.

הקופון לא רלוונטי כמעט לכלום. האיגרת הזו נסחרת בתשואה שלילית, כיאה לאג"ח ממשלתי צמוד בימינו.

זה ה-copy-paste של הפייסבוק, לא של הפורום:lol: למה? אישית, אני מעדיף לבחור במקום זה, בנפרד, bond interest ו-broker interest. זה מפריד לי את הריבית שקיבלתי מהברוקר (שחייבת במס שולי) מהריבית ששילמתי לברוקר (שלא מתקזזת), ועקרונית גם את הריבית על אג"ח שממוסה אחרת (אבל אין לי כזו).

אתה יכול לנסות להיעזר בבלוג (ו/או בשירות) של בלוקס טקס (לא מכיר, לא השתמשתי, נעזרתי בבלוג). בגדול, אתה מחוייב בדו"ח שנתי מלא (על כל ההכנסות שלך, מכל המקורות), שמצורף אליו (בין היתר) טופס 1399י (אחד או יותר) אודות העיסקאות בקריפטו. כשיש הרבה עיסקאות, ניתן להסתפק בטופס 1399י יחיד שמסכם את העיסקאות...

אני רוצה לוודא, כי גם את ההודעה האחרונה ערכתי: כשאתה מדבר על שאלה מעניינת, וקייס חלש למס שולי, אתה מתייחס ל-staking, או לדמי השאלה? אם לראשון - אכן, ותודה על השיתוף! אבל אם כן ואם לא, אשמח לדעת על השני (דמי השאלה) מה אתה מכיר, כי אני מתקשה למצוא משהו רשמי או משכנע.