ב-spy ספציפית כנראה לא הייתי בוחר (כי אם אני כבר רוצה קרן אמריקאית על המדד שקונים בדולרים הייתי הולך כנראה על VOO).מישהו פעם בדק לגבי הבדלי תשואות בינה לבין spy למשל כולל דיבידנד?
ניסיתי למצוא נתונים אבל מצאתי רק לשנה האחרונה.
ממליצים על הנייר הזה כהשקעה עוקבת סנופי או שעדיף להשקיע ישירות בspy וזהו?
זה בדיוק מה שרציתי לברר למרות שאני יודע שזה קצת מסובך, האם הצוברת באמת נותנת תשואה עודפת ברמת השקעה מחדש של הדיבידנד בקרן מחלקת (אמורה לתת יותר בגלל היעילות במס).ב-spy ספציפית כנראה לא הייתי בוחר (כי אם אני כבר רוצה קרן אמריקאית על המדד שקונים בדולרים הייתי הולך כנראה על VOO).
מבחינת "הבדלי תשואות" הייתי אומר שיש בעיה להשוות בין SPY שהיא קרן מחלקת אמריקאית לבין אשס.חוץ spx500 שהיא אמנם נקובה בשקלים אבל בפועל אירית צוברת.
שתיהן משיגות סוג של NTR (עד כדי הבדלי מיסוי דיבידנדים) אם באמריקאית את משקיע בחזרה את הדיבידנדים.
מבחינת מיסוי דיבידנדים (ומיסוי בכלל) אם אתה מודאג ממס עזבון אז כנראה שעדיף לך ללכת על אשס.חוץ spx500, אם לא אז הטענה הרווחת היא שבהשקעה של 30 (יש אומרים גם 20) שנים או יותר, האיריות הצוברות עדיפות.
מבחינת הבדלי תשואה שהרבה אנשים נוטים "לראות" בדרך כלל ההבדלים נובעים ממדידת תשואה במטבעות שונים. (כלומר, לראות הבדל איפה שאין באמת הבדל).
תודה על הלינק, אבל לא הצלחתי להבין אם ההשוואה לוקחת בחשבון את הדיבידנד בspy?
נראה לי שכבר דנו בזה אבל אני אחזור:זה בדיוק מה שרציתי לברר למרות שאני יודע שזה קצת מסובך, האם הצוברת באמת נותנת תשואה עודפת ברמת השקעה מחדש של הדיבידנד בקרן מחלקת (אמורה לתת יותר בגלל היעילות במס).
גם מס רווחי הון היה 20% עד 2012.עד 2012, המס על דיבידנד היה 20%.
זה נכון. הקטע שאין לך שום דרך לדעת אם זה יזוז, לאיזה כיוון ובכמה.לכל אחד מסוגי המיסוי בנפרד, תקנות המס עשויות להשתנות עד אז מספר פעמים.
אם תסמלץ את כל הקומבינציות האפשרויות של השינויים תגיע לאלפי מסקנות שונות.בעצם צריך לסמלץ מרכיבים שונים של המיסוי, ברמות שונות, במדינות שונות ובהסכמים בינהן.
3. אם תשקיע מחדש את הדיבידנד יהיה מדובר ב-base price חדש (וכנראה גבוה יותר) וממנו יחושב מס רווח הון עתידי כשתמכור יחידות שקנית באמצעות הדיבידנד (כלומר, אין מיסוי "כפול" של דיבידנדים)
אפשר לראות שבערך 10% ממס הדיבידנד שהיית משלם בקרן אמריקאית אתה לא נדרש לשלם בזמן החלוקה (ובכך אתה מקבל דחיית מס על 10%)
זה המס רק על 2 היחידות החדשות.ביום השלישי הייתה תשואה מטורפת היחידות ב SPY מכפילות את עצמן ל 400$ ואני מוכר את הכל, לשיטתך אשלם מס רק של 25$ על 200$ רווח?
איך טכנית מה קורה?איך זה טכנית קורה?
פשוט: בקרן אמריקאית היית משלם 25% מס, הקרן האירית משלמת רק 15% (על דיבידנד אמריקאי). ההפרש בין שניהם זה 10% מס שחסכת.לא כל כך הבנתי את המשפט הזה, אתה יכול לתת דוגמה מספרית (משהו פשוט, נגיד 2 יחידות זמן - בלי אקסלים וכו׳)?
יותר קל להבין אם מניחים תשואת דיבידנד גבוהה ותשואה רגילה אפסית.נניח שיש ברשותי חשבון חייב במס וקיבלתי דיבידנד מ VOO של 133.3334$, כלומר נשארו ברשותי 100$.
באותו יום אני מזרים מהעו״ש לחשבון 100$ נוספים, ומשתמש ב 200$ האלו לרכישת יחידות מ SPY (זרום איתי רגע).
ביום השלישי הייתה תשואה מטורפת היחידות ב SPY מכפילות את עצמן ל 400$ ואני מוכר את הכל, לשיטתך אשלם מס רק של 25$ על 200$ רווח?
איך זה טכנית קורה?
אם תסמלץ את כל הקומבינציות האפשרויות של השינויים תגיע לאלפי מסקנות שונות.
אני לא בטוח כמה זה יעזור לך לקבל החלטה.
נכון מאוד, לכן כתבתי שזה לא סביר להתייחס לזה.זה נכון. הקטע שאין לך שום דרך לדעת אם זה יזוז, לאיזה כיוון ובכמה.
מסכים. לא סביר להתייחס לשינוי הפוטנציאלי והדבר הכי טוב שאפשר לעשות כרגע זה להסתכל על המצב הנוכחי.נכון מאוד, לכן כתבתי שזה לא סביר להתייחס לזה.
מה??אם המיסוי היה זהה, אז היה מקום להשוואה. זה לא תפוחים לתפוחים.
בגלל שהמיסוי שונה ועשוי להשתנות בנפרד בגלל גורמים שונים שלא קשורים, אני טוען שההשוואה לא רלוונטית.
למה דוקא מהמיסוי אתה מתעלם ולא משאר הפרמטרים שיכולים להשתנות אפילו יותר מהמיסוי?בהשוואה הנ"ל, אני מתעלם מהיבט המיסוי ושוקל על בסיס שאר הפרמטרים (שנדונו כבר בפורום רבות)
זה המס רק על 2 היחידות החדשות.
על היחידות הישנות תשלם מס לפי הרווח שהן עשו.
איך משלמים מס או איך מחשבים אותו?
פשוט: בקרן אמריקאית היית משלם 25% מס, הקרן האירית משלמת רק 15% (על דיבידנד אמריקאי). ההפרש בין שניהם זה 10% מס שחסכת.
אבל מאחר ולא באמת שילמת מס (אלא הקרן שילמה) המס לא נזקף לזכותך וכל מה שהקרן קיבלה נחשב כרווח שתצטרך לשלם עליו מס רווחי הון ברגע שתמכור את הנייר. ולכן בעצם קיבלת דחיית מס ולא הנחת מס של 10%.
למשל:
טכנית?איך משלמים
בדיוק.עריכה: הבנתי עכשיו לעומק את הדוגמה של @KickR, הדוגמה לא רלוונטית בגלל פער בהבנה שהיה לי, עניתי לעצמי על השאלות.
האם אני אשלם מס? כן, 25% על הרווחים
איך יודעים שה 100$ של B הגיעו מתקבולי דיבידנד או מהכסף שהזרמתי מהעו״ש? זה לא חשוב.
איך טכנית מתבצע הקסם הזה שעבור רכישת יחידות מסוימות לא אשלם מס אבל עבור יחידות אחרות כן? מי אחראי לזה, המערכת של הברוקר? אין קסם שכזה.
האם זה נכון רק לני״ע אמריקאי, או שפטור רווחי הון שנובע מתקבולי דיבידנד נכון לכל סוג ני״ע בישראל ומשקיע במדינה אחרת לא בהכרח יקבל פטור שכזה? נכון לכל ני״ע בכל מדינה, כל עוד המיסוי הוא רק על רווח.
נכון.אוקיי עכשיו זה יותר מובן, לכן בחשבון פטור הקרנות האיריות הן no brainer - אתה מקבל הנחת מס של 10%, לא רק דחייה.
נכון.1. כשאומרים ״אין מיסוי "כפול" של דיבידנדים״ - לא מתכוונים לכך שיש מערכת שצובעת את כספי הדיבידנדים ו״יודעת״ לא למסות אותם (בדומה נגיד להפקדה מעל התקרה בקרה״שׁ) - אלא זה נובע מכך שהמיסוי הוא רק על הרווחים שהצטברו (הריבית) - אבל הקרן עצמה (תקבולי הדיבידנדים) לא תמוסה. עכשיו אני מבין גם את המינוח שהשתמשת בו (״base price חדש״).
הפוך - ככל שהדיבידנד גבוה יותר ככה יקח לאיריות פחות זמן להדביק את הפער כי ההפרש במיסוי גדול יותר.2. תשואת הדיבידנד משחקת גורם משמעותי - ככל שהיא גבוהה יותר ככה יקח לאירית הצוברת יותר זמן להדביק את הפער.
טכנית?
זה תלוי, אם זה בברוקר ישראלי אז הוא מוריד לך את הכסף מחשבון ההשקעות ומוציא לך 867.
אם זה בברוקר זר אתה צריך לשלם בעצמך למס הכנסה לפי החישובים שלך (ולהגיש דו"ח בסוף שנה/חצי שנה).
את התשלום עצמו לדעתי הכי קל לעשות באתר עם כרטיס אשראי.
נכון.
למרות שאני לא אוהב את המונח "ריבית" לתיאור תשואה. לדעתי זה סתם מבלבל.
הפוך - ככל שהדיבידנד גבוה יותר ככה יקח לאיריות פחות זמן להדביק את הפער כי ההפרש במיסוי גדול יותר.
אבל יחד איתו גם החיסכון במס/דחיית המס.ההיגיון שלי אומר שככל שהדיבידנד גבוה יותר, כפל המס על האיריות גדל (בצורה אבסולוטית)
הייתרון של האירית הצוברת זה חיסכון (או דחיה) של 10% במס הדיבידנד.מה פספסתי פה?
מהצד השני, אם נניח יש דיבידנד של 100% בשנה ו0% עליית ערך, ונניח שהשקעת במקור 100 ש"ח אז אחרי 5 שנים יש לך בקרן הצוברת 2,267 ש"ח לפני מס ו 1,650.25 ש"ח אחרי מס.
נניח מקרה תיאורטי שיש לך קרן DGI, התשואת דיבידנדים גבוהה והתשואה של ערך הנייר נמוכה, אל מול קרן הפוכה שבה תשואת הנייר גבוהה ותשואת הדיבידנד נמוכה.
במקרה השני גם כפל המס נמוך יותר (בצורה אבסולוטית), וגם הריבית דריבית של הדיבידנד דחוי המס גבוהה יותר, לכן לורסיה האירית יקח פחות שנים to break even.
מה פספסתי פה?
יכול להיות ששכחת את ה100 ש"ח המקוריים?אחרי חמש שנים יהיו לך 2,167 ש״ח לפני מס (יש מצב שהתפלק לך ה 2 שם או משהו בחישוב שלי לא נכון?)
אבל על זה התשובה ברורה - היתרון של אירית זה בדיוק הדיבדינד.ה״בעיה״ היא שבמציאות תשואת דיבידנד גבוהה גוררת תשואת הון נמוכה יותר - כשחברה מחלקת דיבדנד שווי המנייה שלה חייב לקטון, ואז נשאלת השאלה היותר ריאלית, מה עדיף לקרן אירית, תשואת דיבדנד גבוהה (ותשואת הון נמוכה) או תשואת דיבידנד נמוכה (ותשואת הון גבוהה), מה שמחזיר אותי לזה:
הפוך, לא?על הדרך גם ראיתי שככל שתשואת ההון יותר נמוכה, קח יקח פחות זמן משמעותית לאיריות לצמצמם (מה שהגיוני, פחות תשואה על המס שנדחה),