בקרנות נאמנות (מחקות או אקטיביות) המחיר נקבע לפי נכס הבסיס בלבד, אתה קטנה יחידות בקרן ישירות מהחברה המנהלת וניתן לקנות רק פעם אחת ביום בסוף היום.
בתעודות סל וב ETF המחיר נקבע לפי היצע וביקוש כמו כל נכס נסחר אחר, אתה קונה את הנייר ממשקיע אחר ולכן המסחר מתבצע באופן רציף לאורך כל יום העסקים. אבל, יש מגנון שתפקידו למנוע מהמחיר להרחק יותר מידי משווי נכס הבסיס: משקיע שיש לו מספיק יחידות של תעודת הסל (בדרך כלל מדובר על שווי של מליונים) זכאי לפדות אותן אצל החברה המנהלת תמורת נכס הבסיס, ולחילופין משקיע יכול לרכוש יחידות נוספות מהחברה המנהלת, שוב רק בסכומים גדולים מאוד. באופן זה אם מחיר התעודה מתרחק משווי נכס הבסיס משתלם ליצור/לפדות יחידות מה שלוחץ על המחיר חזרה לכיוון שווי נכס הבסיס.
ככל שהתעודה סחירה יותר כל מחירי הקנייה והמכירה יהיו צמודים יותר לנכס הבסיס.