סקר - האם מייק צריך להשקיע בקרן של אינבסקו במקום בזו של בלאקרוק?

[AbuNafha]

הקרן של אינבסקו התחילה לתת TR רק משנת 2018. מה השתנה?

אני חושב שב-2017 נכנסה לפועל תקנה 871(m) שפוטרת חוזי Swap מתשלום מס על דיבידנד.
כלומר עד אז היתרון של ETF סינטטי היה רק עקיבה מוצלחת יותר אחר המדד, ומ-2017 הוא קיבל יתרון נוסף בדמות הטבת מס.

מבחינת הבנק יש לו את האינטרסים שלו

השאלה היא - מהם האינטרסים האלה, למה הוא בכלל נכנס לחוזה סוואפ?
יכול להיות, וזו נטו השערה שלי (חירטוט אם תרצו), שלקוחות הבנק מחזיקים סל מניות X, כי הם רוצים תשואה על סל מניות X. הם לא מחזיקים את המניות כדי למסגר אותן על הקיר או כי הם אוהבים את הכיבוד באסיפת בעלי המניות השנתית, אלא רק בשביל התשואה.
ולקוחות ה-ETF, כנ"ל, רוצים לקנות סל מניות סנופי כדי להשיא את תשואת סנופי.
אז הבנק וה-ETF עושים עיסקת החלפה, ה-ETF יחזיק במניות הבנק ויתן לבנק את תשואת הסל, והבנק יקנה את מניות סנופי ויתן ל-ETF את תשואת סנופי.
מה הבנק מרוויח מהסיפור? עמלה של 0.04% (ואולי גם סל מניות איכותי יותר?).
מה ה-ETF Issuer מרוויח מהסיפור? עמלה של 0.05%.
מה לקוחות הבנק מרוויחים מהסיפור? כלום.
מה משקיעי ה-ETF מרוויחים מהסיפור? עקיבה יותר מדוייקת אחרי המדד אחריו הם רוצים לעקוב, ומ-2017 גם הטבת מס.

 

[guesto]

אני חושב שב-2017 נכנסה לפועל תקנה 871(m) שפוטרת חוזי Swap מתשלום מס על דיבידנד.

גם אני קראתי משהו בסגנון אבל מטריד אותי שלא מצאתי מאמרי הסבר מדויקים ומפורטים בנושא.

כלומר עד אז היתרון של ETF סינטטי היה רק עקיבה מוצלחת יותר אחר המדד, ומ-2017 הוא קיבל יתרון נוסף בדמות הטבת מס.

אין בכלל מה להשוות, היתרון של פער עקיבה אולי טיפה יותר קטן הוא זניח ולא מעניין את מרבית האנשים כאן, יתרון המס משמעותי הרבה יותר.

השאלה היא - מהם האינטרסים האלה, למה הוא בכלל נכנס לחוזה סוואפ?

מאותה סיבה שהוא עושה שוק - כדי להרוויח. הוא מנהל לעצמו את החשיפות והסיכונים על פני הרבה דברים שונים.

יכול להיות, וזו נטו השערה שלי (חירטוט אם תרצו), שלקוחות הבנק מחזיקים סל מניות X, כי הם רוצים תשואה על סל מניות X.

לא חושב שהבנק משתמש במניות של לקוחות בשביל הסוואפ.
מבחינת הבנק הוא לא שם נכסים בכלל, הוא רק אומר לקרן איזה סל לקנות עם הכסף שלה, ומדי פעם (נגיד בסוף כל יום) משלים כסף או מקבל כסף בהתאם לפער בין הסל והמדד.

 

[AbuNafha]

גם אני קראתי משהו בסגנון אבל מטריד אותי שלא מצאתי מאמרי הסבר מדויקים ומפורטים בנושא.

נראה שהחוק הזה "מתגלגל" וכל פעם חלק אחר בו נכנס לתוקף (אגב אני חושב שעדיין לא הכל נכנס לתוקף, ב-2025 אמור להכנס לתוקף חלק נוסף).
אבל אלו מסמכים רשמיים שהצלחתי למצוא (מקווה שאלו רפרנסים נכונים) -
פרסום מתוך federalregister.gov, ופרסום חוקים של ה-FED ב-2017 (התקנה שלנו בעמוד 21).

לא חושב שהבנק משתמש במניות של לקוחות בשביל הסוואפ.

לא נכנסתי לעומק לגבי הסוואפ הספציפי של אינבסקו, אני לא חושב שבכלל אפשר, לדעתי החוזה חסוי.
אבל לפי וואנגארד, רוב הסוואפים הם כן כאלה, כלומר קונים את סל מניות הבטוחה מהבנק עצמו.
מתוך עמוד 5:

Under this arrangement, the ETF uses investors’ cash to buy a reference, also known as a substitute basket. This basket is often purchased from the swap counterparty​

יכול להיות שסל המניות הזה הוא של הבנק עצמו, יכול להיות שאלו מניות של לקוחות הבנק, יכול להיות גם וגם.
אבל אני לא רואה סיבה שלבנק יהיה אינטרס שה-ETF סתם יקנה מניות מבחוץ, במצב כזה אין פה בכלל SWAP אמיתי.

 

[guesto]

נראה שהחוק הזה "מתגלגל" וכל פעם חלק אחר בו נכנס לתוקף (אגב אני חושב שעדיין לא הכל נכנס לתוקף, ב-2025 אמור להכנס לתוקף חלק נוסף).
אבל אלו מסמכים רשמיים שהצלחתי למצוא (מקווה שאלו רפרנסים נכונים) -
פרסום מתוך federalregister.gov, ופרסום חוקים של ה-FED ב-2017 (התקנה שלנו בעמוד 21).

הכוונה שלי הייתה למאמרים קצרים של גופים רלוונטיים שמסכמים איך זה עובד לציבור הרחב, את המסמכים הרשמיים והמלאים קשה באמת לקרוא ולהבין. אגב, כתבת קודם

אני חושב שב-2017 נכנסה לפועל תקנה 871(m) שפוטרת חוזי Swap מתשלום מס על דיבידנד.

אבל להבנתי באופן כללי התקנה דווקא עוסקת במיסוי מלא (30%) של dividend equivalents, רק שבנוסף היא גם כוללת מקרים שבהם יש פטור, ביניהם Qualified Index.

אבל לפי וואנגארד, רוב הסוואפים הם כן כאלה, כלומר קונים את סל מניות הבטוחה מהבנק עצמו.
מתוך עמוד 5:

תשמע, זה די חסר משמעות, זה פשוט אומר שהבנק גם משחק ברוקר ועושה שוק. מה זה משנה אם קונים מניית אפל במחיר מסוים בשוק החופשי או (כמעט) באותו המחיר מהבנק? אין שום הבדל עד כדי עמלות מסחר ומרווחים.

יכול להיות שסל המניות הזה הוא של הבנק עצמו, יכול להיות שאלו מניות של לקוחות הבנק, יכול להיות גם וגם.

אני לא חושב שהבנק יכול לגעת במניות לקוחותיו.

אבל אני לא רואה סיבה שלבנק יהיה אינטרס שה-ETF סתם יקנה מניות מבחוץ, במצב כזה אין פה בכלל SWAP אמיתי.

1. המטרה של סוואפ היא לקבל את פערי הביצועים של שני נכסים שונים. או באופן שקול, להגדיל חשיפה לנכס A ולהקטין לנכס B. עקרונית אין הכרח שתהיה חשיפה כלשהי לנכס A או B לפני הסוואפ, זה עניין של ניהול סיכונים. הפואנטה היא התשלומים שמועברים מעת לעת בהתאם לפערי הביצועים, לא מי קונה מה בהתחלה, זה כבר עניין של כיסוי.
2. ככל שהסל דומה למדד בהחלט אין פה סוואפ אמיתי, זו סתם עסקה מלאכותית שכל תכליתה לחסוך מס דיבידנד.

 

[AbuNafha]

את המסמכים הרשמיים והמלאים קשה באמת לקרוא ולהבין.

אל תקרא את כל המסמך רק את התאריך. בכל מקרה בכל מיני מסמכים אחרים יותר פשוטים של פירמות כמו דלויט ו-PWC ראיתי התחייסות לכניסת התקנה לתוקף ב-2017.

אבל להבנתי באופן כללי התקנה דווקא עוסקת במיסוי מלא (30%) של dividend equivalents, רק שבנוסף היא גם כוללת מקרים שבהם יש פטור, ביניהם Qualified Index.

ככה גם אני הבנתי.

מה זה משנה אם קונים מניית אפל במחיר מסוים בשוק החופשי או (כמעט) באותו המחיר מהבנק? אין שום הבדל עד כדי עמלות מסחר ומרווחים.

אולי, למשל, הבנק רוצה להפטר ממניית בזק שלקוח שלו קנה, כי המדינה בה פועלת החברה עוברת תהליך של הורדת דירוגי אשראי, לקבל במקומה סל מניות של אינדקס טוב, ועל הדרך לקבל 0.04% שנתי על העיסקה.
אני לא אומר שהוא מחליט על פוזיציית לונג או שורט על בזק, אלא פשוט מעדיף לא להחזיק מנייה עם דירוג אשראי נמוך יותר.
תקנה 871(m) היא דוגמא טובה לראייה באור חיובי של אחזקת סל מניות של אינדקס ידוע, מצד הרגולטור. מניח שיש לבנקים העדפה להחזיק סל מניות אינדקס על פני כל מיני מניות שרירותיות.

אני לא חושב שהבנק יכול לגעת במניות לקוחותיו.

הבנק משתמש במזומן של לקוחותיו בלי הסכמה מפורשת (אלא עם אותיות קטנות), למה שלא ישתמש גם במניות שלהם?

זו סתם עסקה מלאכותית שכל תכליתה לחסוך מס דיבידנד.

אבל סוואפים היו לפני הטבת המס וכנראה יהיו גם אחריה. יש פה אינטרסים נוספים, לכל הצדדים, בביצוע הסוואפ, מלבד הטבת המס.
אם בנקים וחברות יתחילו לנצל את הפירצה באופן מלאכותי רק כדי לחסוך מס זה יהיה חבל מאד לכולם כי אז הרגולטור יכעס מאד ויסגור את ההטבה.

 

[guesto]

הבנק משתמש במזומן של לקוחותיו בלי הסכמה מפורשת (אלא עם אותיות קטנות), למה שלא ישתמש גם במניות שלהם?

אין קשר, בנקאות ומסחר בבורסה הם שני עיסוקים שונים עם רגולציה שונה.

אבל סוואפים היו לפני הטבת המס וכנראה יהיו גם אחריה. יש פה אינטרסים נוספים, לכל הצדדים, בביצוע הסוואפ, מלבד הטבת המס.

נכון, הגזמתי במה שכתבתי, עדיין יש יתרונות נוספים לעקיבה סינטטית באופן כללי ובפרט לסוואפ, אבל אין לי ספק שהיתרון המשמעותי ביותר הוא המס.

 

[AbuNafha]

אין קשר, בנקאות ומסחר בבורסה הם שני עיסוקים שונים עם רגולציה שונה.

ניסיתי לחפש לבד בגוגל, ולא הצלחתי למצוא התייחסות לעניין, לא לחיוב ולא לשלילה.
אז ביקשתי מצ'טגיפיטי שיעשה את העבודה בשבילי, ואני חושב שהוא הצליח.
כלומר במקום לבקש ממנו שיחרטט לי תשובה, אני מבקש ממנו שיפנה אותי למקורות מידע בנושא. ואללה נראה שזה עובד.

הוא הפנה אותי לכאן (פה נראה שמדובר ממש על הבנק כקסטודיאן, כך שכנראה מדובר בנכסים של לקוחות ולא של הבנק עצמו)

The safekeeping and custody exception in Section 3(a)(4)(B)(viii) of the Exchange Act permits banks to engage in a variety of securities activities in connection with their customary custody and safekeeping activities, such as, for example, clearing and settling securities transactions; exercising warrants and other rights associated with securities held in custody; effecting securities lending or borrowing transactions as part of its custodial services; holding pledged securities on behalf of a customer; and serving as a custodian or providing other related administrative services to certain accounts and benefit plans.​

ולכאן (פה לא בטוח שמדובר על נכסי לקוחות)

This exemption, under Rule 3a5-3, permits banks to engage in, or effect, securities lending transactions with certain counterparties.​

 

[AbuNafha]

תשלים את המניות לאחזקה פיסית מלאה?

האם היא בכלל רשאית לעשות את זה, כשהקרן מוגדרת סינטתית? כלומר האם היא יכולה לשנות את מהות וייעוד הקרן תוך כדי תנועה?

התרחיש שבבר מתאר

מה שמסקרן אותי הוא מה קורה בתרחיש של קריסה לא תוך יום אלא איטית.
בנקים נכנסים לקשיים ולא עושים יותר עסקאות swap כאלה.

הוא לא תרחיש "יום הדין" בו המדד מאבד 40% + 4 בנקים ענקיים קורסים ביום אחד.
אלא תרחיש יחסית הגיוני ו"יומיומי" - מסיבות כאלה ואחרות חוזי הסוואפ כבר לא כלכליים לבנקים, או שהתחרות הצטמצמה, ולכן הם דורשים עמלות יותר גבוהות או פשוט לא מגלגלים את החוזים.
במצב כזה, אם ה-ETF Issuer לא יכולה או לא רוצה להפוך את הקרן לפיזית, אז או שהיא מעלה דמי ניהול או שהיא סוגרת את הקרן וכופה מימוש על כל המשקיעים (מה שגורר אירוע מס).

 

[יעקב 1]

קיבלתי הודעה מIB ש MXWO תהפוך בימים הקרובים לבעלת שווי 0 לבטחונות.
תהיתי לעצמי האם זה אומר משהו על אינבסקו.
מצו''ב ההודעה (לא הצלחתי לצרף כתמונה)

UPCOMING MARGIN INCREASE​

Dear Client, You are receiving this notice as you hold positions in one or more products listed below in account ******* whose margin requirement is scheduled to be increased as described in the table below. Schedule Affected Products Initial Margin Increase to¹ Maintenance Margin Increase to¹ Effective Date 1 MXWO 100% 20240313 50% 20240313 75% 20240315 100% 20240319 ¹ The target margin requirement is subject to change and may be higher than the value above without further notice to you.

 

[אורי ג.]

קיבלתי הודעה מIB ש MXWO תהפוך בימים הקרובים לבעלת שווי 0 לבטחונות.

מוזר. באיזה בורסה אתה מחזיק את זה?

 

[יעקב 1]

מוזר. באיזה בורסה אתה מחזיק את זה?

MXWO
INVESCO MSCI WORLD
LSEETF​

להבנתי זה אומר שזה מוחזק בלונדון. אבל אולי זה רק חלק מהסימול של הניר? לא יודע.
קניתי אותה בדולרים, והיא מוערכת כיום ב104.25, בדיוק כמו בקישור הזה: https://www.google.com/finance/quote/MXWO:LON

 

[sharon]

האם גם הקרנות של אינבסקו במדד האירופאי והשווקים המתפתחים זולים יותר לעומת אלו של בלקרוק איישרס בגלל כל הדברים שצויינו לגבי זה של הסנפ500?

הכוונה לזה
1185172 Invesco STOXX Europe 600 UCITS ETF ACC
עם דמי ניהול: 0.19%

לעומת זה:
iShares Core MSCI Europe UCITS ETF 1159094
עם דמי ניהול: 0.12%

וזה:
1183490 Invesco MSCI Emerging Markets UCITS ETF
עם דמי ניהול: 0.19%

לעומת זה:
iShares Core MSCI EM IMI UCITS ETF 1159169
עם דמי ניהול: 0.18%
?

באירופאית, על פניו לפחות, זה של אינבסקו לא זולה יותר אבל מכסה יותר מדינות באירופה