כמובן, העמד אותי על טעותי... פשוט, זכרתי שהיה עניין עם עתירה קודמת שהם אמרו שזה מצב דאז היפותטי בלבד לכן הם לא מעוניין לדון בו. כלומר הם לא דחו על הסף אלא אמרו שכאשר נגיע הגשר, נפוצץ אותו?
הם אמרו שכרגע הם לא דנים. כשיגיעו למוקש הבא, יחליטו אם לדרוך עליו, לנטרל אותו או לדלג מעליו שוב. דבר אחד תהיה בטוח - לכל החלטה שהם יחליטו, הם יוכלו לספק הנמקה שתתקבל בהסכמה על ידי חלק מהמשפטנים במדינה.
לא הבנתי. יעשה מה, ידון בעתירה או לא ידון? כמו כן מה לדעתך הוא יחליט?
לא ידון. יגיד שזה לא מתפקידו. גם השופטים האקטיביים ביותר שחושבים שזה כן מתפקידם, יחשבו שוב במצב ההיפותטי של 61 מנדטים לליכוד.
או שבגצ מתערב או שהוא לא. איך יש מצב ביניים ?
במצב החוקי כיום, יש לנו כאן 3 גורמים שיש להם חלק בכהונת ראש הממשלה (מינוי או העברה מתפקיד). לאחד מהם (הנשיא) יש חסינות בחוק מפני פעולות משפטיות. לאחד (ראש הממשלה) עומדת חזקת החפות, ולגורם השלישי (הכנסת) יש את הבחירה הדמוקרטית.
צריך לזכור, שכל ראש ממשלה כלשהו שמכהן בתפקיד מהשבוע לשבוע הבא, זה כי אין 61 חברי כנסת שמסכימים על מישהו אחר שיחליף אותו. החוק מאפשר ל-61 ח"כים שמסכימים על ראש ממשלה אחר, להציע אי אמון קונסטרוקטיבי, והממשלה החדשה תתחיל לכהן בצורה מיידית.
ראש ממשלה מכהן לא צריך להתפטר אבל שר כן ? [הלכת פנחס-דרעי].
יש שני הבדלים מהלכת פנחסי דרעי:
א. המצב החוקי השתנה מאז ההלכה. כשההלכה ניתנה, גם שר מורשע יכול היה להמשיך לכהן. בג"ץ החליט שזה לא מצב נורמטיבי, ולכן קבע שאם יש לקונה בחוק שמאפשרת מצב כזה, הוא מתערב. הזמן שנראה לו נכון בשעתו כשהמחוקק לא כתב כלום, היה ההחלטה על הגשת כתב האישום. מאז חשב על זה המחוקק, והחליט שהזמן הראוי לדעתו הוא לא הגשת כתב האישום, אלא הרשעה. בג"ץ לא נדרש לנושא מאז (לא היה שר שהתעקש להמשיך לכהן אחרי שהחליטו להגיש נגדו כתב אישום).
ב. המנגנון שדרכו הופעל הלכת פנחסי דרעי (וגם מנגנון דומה לגבי ראשי ערים) שונה מהמנגנון שצריך להפעיל במקרה של ראש ממשלה.
האם כשחשבו על זה בזמן דרעי-פנחס, לא האמינו שראש ממשלה יואשם בפלילים או פשוט לא רצו להפיל ממשלה אם וכאשר?
אחרי פנחסי דרעי, בישיבות על ניסוח חוק יסוד הממשלה האמינו בשני מצבים אפשריים -
1. ראש ממשלה פושע שהכנסת תעיף אותו בעצמה בלי סעיפי חוק מפורשים.
2. ראש ממשלה שנרדף על ידי הפרקליטות וזוכה לאמון הכנסת (כפי שכתבתי, לפחות ברמה שאין הסכמה של 61 ח"כים על ממשלה אחרת).
המחוקק בפירוש חשב על האפשרות הזו, ולא רצה להעניק ל"פקידים" את הסמכות להדיח את ראש הממשלה כל עוד הכנסת לא בוחרת להעיף אותו, וכתב האישום לא נבחן אפילו בערכאה ראשונה.
