• חשבון מסחר באקסלנס טרייד : סנט למניה במסחר בארה"ב (מינימום $5 לעסקה), פטור מדמי טיפול לשנתיים, קורס במתנה ובונוס 100 ש"ח למצטרפים חדשים. להצטרפות דיגיטלית לחצו כאן .

מסע בחזרה לשפיות!

  • פותח הנושא ITL
  • פורסם בתאריך
אני מנסה להימנע מהבעת דעה פוליטית בכל פורום שהוא.
אתה צודק, אבל יש לי פה גדול מידי ופיוז קצר.
וחוצמזה תקופה ארוכה עוד האמנתי שאפשר לתקן משהו במדינה הזו..
אחרי הבחירות האחרונות התבדיתי, ועכשיו אני סתם מתעדכנת בהצעות עבודה בחו"ל.
 
אתה צודק, אבל יש לי פה גדול מידי ופיוז קצר.
וחוצמזה תקופה ארוכה עוד האמנתי שאפשר לתקן משהו במדינה הזו..
אחרי הבחירות האחרונות התבדיתי, ועכשיו אני סתם מתעדכנת בהצעות עבודה בחו"ל.
תזהרי עוד מעט הציונים יעשו עליך עליהום, חוץ מזה פסח זה זמן טוב ליציאת מצרים :)
 
אני מנסה להימנע מהבעת דעה פוליטית בכל פורום שהוא. לעולם לא ייצא מזה משהו טוב.
בפורום אינטרנטי, כמעט אף פעם. אבל בחוג חבריי? אני אף פעם לא מתייאשת...
פעם אחת הערתי בפייסבוק לחברה מהצד הימני (ההזוי לטעמי) שההתלהמות בקיר שלה מפחידה אותי ושאלתי אם כל המתלהמים יודעים שיש לה חברה שמאלנית "קיצונית" אז היא אמרה לי שההתלהמות היא רק נגד הסלבס השמאלנים. ביטלתי את ה"עקוב" אבל לא את החברות. היא אישה חכמה ביותר, נדיבה לכל נזקק ואני אוהבת אותה אהבת נפש.
 
  • אהבתי
Reactions: Roi
הנקודה שלי היא שעוד לא יצא לי לקחת חלק בדיון פוליטי שבו לאור טענות אחד הצדדים - השני נמלך בדעתו ואף השתכנע.
לכן גם עם חברי אינני משוחח על פוליטיקה.
-"למי הצבעת?"
-"למישהו. בהצלחה לכולם".
למי שיש כוח להשקיע בדיון מעמיק יותר שבסופו כולם יוצאים עם אותן התובנות שעימן נכנסו - שיבושם לו :)
 
הנקודה שלי היא שעוד לא יצא לי לקחת חלק בדיון פוליטי שבו לאור טענות אחד הצדדים - השני נמלך בדעתו ואף השתכנע.
לכן גם עם חברי אינני משוחח על פוליטיקה.
-"למי הצבעת?"
-"למישהו. בהצלחה לכולם".
למי שיש כוח להשקיע בדיון מעמיק יותר שבסופו כולם יוצאים עם אותן התובנות שעימן נכנסו - שיבושם לו :)

הבעיה שבשלב מסוים, אתה לא מסתיר את הדעה האמיתית שלך בשיחות עם חברים ואז פשוט מנסים שלא להגיע לדבר על פוליטיקה. הכי בעייתי לדעתי זה מצב של בני זוג עם דעות פוליטיות שונות. אהבת אמת מצד שני, יכולה להתגבר על הכל.
 
הנקודה שלי היא שעוד לא יצא לי לקחת חלק בדיון פוליטי שבו לאור טענות אחד הצדדים - השני נמלך בדעתו ואף השתכנע.
השתכנע במובן של הפך דעתו מהקצה לקצה, סביר שלא.
יש יתרון בלשמוע דעה מנומקת ששונה משלך. זה מחדד את ההנחות שבבסיס הדעה שלך, מדגיש את הפנים הרבות של המציאות, מזכיר שהאמת לא נמצאת בצד אחד. רוב החברים שלי בפייסבוק שייכים לצד שלי במפה הפוליטית (ואצלי גם אין פער בין התפישה הכלכלית למדינית), ואני מאד נהנה כשמישהו מהמעטים שאוחזים בדעה האחרת מביא פוסט מנומק.
 
@גרהם - מסכים ומזדהה, ועם זאת לא חושב שרוב הציבור חולק את הגישה. כנראה קצת בדומה לנושא הפורום הכללי :)
 
הבעיה בדיון פוליטי בשונה מדיון כלכלי, שהפוליטי בדרך כלל גם מאוד אמוציונלי וככזה לא שכלתני, לכן אפילו אם הטיעונים הנגדיים מאוד מנומקים, מעט מאוד אנשים יוכלו להבין אותם. אנחנו בגדול מאוד, ובהכללה רחבה, מאוד לא ראציונלים על זה יעידו המחקרים של דן אריאלי. לכן ברגע שמישהו מביא את תפיסת עולמו לדיון בפורום יהיה מאוד קשה לגרום לו לשנות את תפיסתו, לרוב הוא יתבצר יותר עמוק בעמדותיו רק בכדי לשמור על עולמו שלם.
 
נערך לאחרונה ב:
ואם אתה חוזר לגור בארץ? לא יבואו לדפוק לך בדלת פתאום עם צו גיוס?
תלוי באיזה גיל עזבת, באיזה גיל חזרת, האם עשית מהצווים שהגיעו אליך טייארה וכו'.
אם זו שאלה עם סיבה קונקרטית, מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין ולתעד את המגעים עם צה"ל. קל מאד לעשות טעות ולהגיע לכלא צבאי בגלל הנושא הזה.
 
אם זו שאלה עם סיבה קונקרטית, מומלץ בחום להתייעץ עם עורך דין ולתעד את המגעים עם צה"ל. קל מאד לעשות טעות ולהגיע לכלא צבאי בגלל הנושא הזה.
סתם לידע כללי... אחרי צה"ל כבר לא ירדוף אפילו אם אבקש יפה :>
 
ואם אתה חוזר לגור בארץ? לא יבואו לדפוק לך בדלת פתאום עם צו גיוס?
זה לקוח מאתר משרד החוץ:
1. חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ"ז, 1986 והסמכות לבצעו בחו"ל

"חוק שירות ביטחון (נוסח משולב), התשמ''ז, 1986 והסמכות לביצועו בחו"ל," חל על כל אזרחי מדינת ישראל בארץ ובחו"ל, גם אם יש להם אזרחות נוספת, וגם אם הם מתגוררים דרך קבע בחו"ל. כמו-כן הוא חל על תושבים קבועים בישראל גם אם אינם אזרחי ישראל. חובת השירות הסדיר חלה על כל גבר שנמצא כשיר לשירות והוא בין הגילאים 18 – 29 ועד בכלל. למרות זאת, מי שעבר את גיל חובת השירות הסדיר ולא מילא חובתו במועד שנקבע בחוק – ייחשב כעבריין על החוק ויהיה חייב בשירות צבאי על-פי החלטת שלטונות הצבא.

2. רישום והסדרת מעמד צבאי אל מול הנציג הדיפלומטי/קונסולרי

כל אזרח/תושב קבע של מדינת ישראל, עם הגיעו לגיל 16.5, גם אם גר או שוהה מכל סיבה בחו"ל, חייב על-פי חוק שירות ביטחון להסדיר את מעמדו אל מול רשויות צבא הגנה לישראל. מלש"ב ("מיועד לשירות ביטחון") שנקרא להתייצב בצו כללי של פוקד, חייב להתייצב בישראל במקום ובזמן שנקבע לו בצו, אולם אם הוא נמצא בחו"ל הוא יכול להתייצב לצורך רישומו בפני הנציג הדיפלומטי/קונסולרי בנציגות. בעת רישומו הוא רשאי להגיש בקשה לדחיית מועד ההתייצבות לשירות ביטחון.

אם הילד עזב את הארץ לפני גיל 16 ומרכז החיים שלו בח"ל הוא נחשב בן מהגרים ויקבל פטור אחרי מילוי טפסים נכונים.
 
מה המטרה בחיים?

למרות שסטינו משאלתו של פותח הדיון אני אשמח לשתף מדוע אני גר כאן בישראל ואולי ככה אסביר למה לדעתי כדאי לכם לגור כאן

אני התגוררתי בקנדה, בגפי, ובאמת שהיה לי טוב מאוד, הגעגועים למשפחה, החברים והאוכל (האוכל הישראלי - וואו, פשוט וואו), התחוורו לעומת העובדה שהעבודה שלי הייתה רגועה ומספקת, מעולם לא הייתי מעבר לשעה 1600 במשרד, התקיימתי בקלות מהכנסתי, התאהבתי בנימוס, האדיבות, והשקט חיים הקנדי. למדתי לגלוש סנובורד, להחליק על קרח, לעודד את קבוצת ההוקי המקומית, ולומר EH אחרי כל משפט. למדתי להחזיק את דלת המעלית לאדם זר שמגיע מרחוק לכיוון המעלית, תוך כדי הליכון בחדר כושר מצאתי את עצמי צופה להנאתי בערוץ מזג האוויר (24\7 דיווחי מזג אוויר, לתכנית המתעדת מז"א קיצוני יש הכי הרבה רייטינג שם, סימן טוב אם תשאלו אותי), הייתי מוקף בחברים קנדים נוצרים (חילונים) מקסימים שלא ידעו שאני יהודי ישראלי כי רציתי להעמיד פנים שאני משהו אחר ולראות איך אני מרגיש עם זה, והשיא הגיע כשבראשון ליולי, לקחתי את המפוחית, צבעתי עצמי בצבעים של לבן ואדום, וניגנתי את ההמנון הקנדי על מדשאות הפרלמנט כשעשרות אחרים נאספים מסביבי ושרים בגאווה לכבוד יום העצמאות של קנדה.

ולרגע הרגשתי קנדי, שכחתי שאני ישראלי.

והרגשתי עצוב

למרות כל הטוב הזה, לאחר שנה שם כבר הרגשתי שלחיים שלי אין מטרה שכל קיומי הצטמצם לשיחות על מזג אוויר והוקי, שהדבר היחיד שהטריד אותי היה הקור והדבר הכי קרוב לאיום היה הדובים והדביבונים.
בוקר ראשון אחד ישבתי על הספה ובהיתי בקיר והרגשתי כל כך חסר משמעות, הכל היה מושלם, הכל היה מונח על מגש של כסף, הקשיים הפכו מינורים וזה דיכא אותי. מאוד. פתאום הבנתי למה כל כך הרבה מתאבדים במדינות הסקנדינביות, למה האינדיבידואליזם של העולם המערבי הוא דבר שכל כך מערער נפשית, הרגשתי ממש בודד.

ואז חשבתי על למה בישראל אני לא מרגיש ככה והתחלתי להתגעגע לנהגי המונית עם רמת פילוסופיה יותר עמוקה מאריסטו, אני התגעגעתי לעובדה שברכבת מתערבים לי בשיחת טלפון, התגעגתי למילואים ולמנות קרב וללוף ולמפקד ולרסר ולחיילים הבודדים שעולים להיות חלק ממשהו ערכי ואמיתי, התגעגעתי לזה שאמא שלי מתקשרת אלי כל יום לשאול אותי אותם שאלות ואז אבא לחזור על אותם השאלות, התגעגעתי לזה שאני עומד דום ובוכה ביום הזכרון בפארק ליד הבית עם כל השכנים, לשבת עם אזרח וותיק רנדומלי ביום השואה בסלון של מישהו שאני לא מכיר עם הרבה צעירים אחרים ולשמוע סיפורי שואה וגבורה, שאני חוגג את ההשרדות שלנו, בוכה על המתים שלנו, ומצדיע לגיבורים שלנו, שאני פותח טלוויזיה וכולם אומרים מה שבא להם ומעליבים בלי לדפוק חשבון, שאין PC ואין PASSIVE AGGRESSIVE ואתה יודע בדיוק מה כולם חושבים עליך ואתה לא צריך לנחש מה הם מרגישים, שבחדשות צרות של אחד הם צרות של כולנו וכולם ערבים אחד לשני, שחייל אחד הוא הילד של כולנו ושהבית שלנו תמיד פתוח ומארח חיילים ונזקקים, שכולנו חולקים מור"קים ומסורת וכל אחד בפשרנות שלו, שפה בני נוער הם הבני נוער הכי בוגרים ומורכבים ומעניינים שיש, והכי יזמים שיש, שלשים תרמיל על הגב ולראות עולם זה מקובל והמירוץ לקריירה מתחיל ב30+, התגעגעתי לזה שכולם מתחבקים ומתנשקים ואין PERSONAL SPACE, ובמיוחד התגעגעתי לזה שאני חלק משמעותי בחברה, שאני יוצא להפגין על דברים שחשובים לי, שתמיד יש פה יוצא מהכלל, שמרובעות והצמדות לספר זה המלצה בלבד, שקשרים אישיים ופרוטקציות הם חלק לגיטמי מתהליך קבלה לעבודה ושכולם סוחרים בטובות, שאני מדבר על פוליטיקה סביב שולחן ארוחת שישי בערב בכעס ואהבה בו זמנית עם האנשים הכי יקרים לי, שאני מעצב מה זה אומר להיות ישראלי, שאני כותב הסטוריה, שאני ממשיך דור של שואה וגלות, שאני דור ראשון של ישראלים, שאני מתרגש עם כל גל עלייה קטן ככל שיהיה ושיחד עם העולים האלה אני זוכה לבנות מדינה, ושאני רק בעצם הקיום שלי מהווה את אחד הפלאים של המאה ה-20.

והמניע הכלכלי הוא הישג בפני עצמו - ישראל היא מקום בו יזמות היא דבר פורח, אין מדינה בעולם, באמת שאין, שיותר כיף להקים בה ולהיות חלק מסטרטאפ, הDNA המקומי מעודד את זה מאוד והסביבה רואה בזה הישגיות ורצינות. ומשקיעים מכל העולם תופסים מאיתנו, לישראל יש יתרון יחסי בנושא על כל מדינה אחרת (כולל SILICON VALLEY) וזה מבחינתי כבר כרגע ציר קריירה משמעותי ומספק ברמות שאינני יכול לתאר.

הטרור העולמי זה לא סתם סלוגן, והיום מדינות מערביות מאבדות מהר למדי את מרכיב הזהות הלאומי וכולם מרגישים לא קשורים בכלל. השילוב של האחדות הלאומית שמתרחשת פה בגלל השירות חובה (צבא או לאומי) יחד עם העובדה שאנחנו מאוד מוכנים להתמודד עם איומי טרור הופכת את ישראל ליעד מאוד מאוד בטוח. בסופו של דבר ביטחון נמדד בתחושה,, אני רואה בנות הולכות לבדן בלילה, אני רואה אנשים תופסים תנומה ברכבת בלי לחשוש שהתיק לצידם יגנב, וכאן אני רואה ילדים מתרוצצים לבדם ברחוב ובגני הילדים והלב שלי מתחמם.

אני אוהב להיות ישראלי, אני אוהב את מה שנתפס כ'גרוע' פה כמו שאני אוהב את הדברים המדהימים שפה, ובגלל זה חזרתי לארץ. ואני מאושר.

ואני, והמדינה, והחברה, אנחנו זקוקים לכם, לכל אחד ממכם, ישראל לא תשרוד ולא תמשיך במסלולה הנוכחי להפוך למדינה הטובה בעולם ללא המוחות הסקרנים, העצמאיים, היזמים והמעיזים שיש בפורום הזה. תתנו לה סיכוי, תלחמו עליה ואני מבטיח לכם שזה יהיה מקום נפלא. המדינה רק בת 70 וכבר תראו לאן היא הגיעה, והרבה מזה בזכותכם ובזכות הקרובים אליכם. המדינה שלנו מספיק קטנה ולכם יש קול מספיק רם שכל אחד יעשה הבדל, וגם אם הדעות שלכם הפוכות משלי אני רוצה שכולם יהיו פה כי האיזון מגיע מהמשיכה לכל הכיוונים.

טוב אעצור פה, זהו דיון מרתק ומעניין, אני אובססיבי לדון בנושא בעצמי מאחר ואני כל הזמן מנסה לערער את האידיאולוגיה הציונית שלי (כמו שבוודאי שמתם לב אליה) ולזהות אם מניעיה הם באמת טהורים או שהם תוצאה של שטיפת מוח של מערכת חינוך וסביבה משפחתית חברתית. לכן שני אנשי שיחה האהובים עלי בנושא הם 'יורדים'(טרמינולוגיה עם מטען) ו'חוזרים'(ברוך השבים) ויש הרבה כאלה פה. ואולי הכל חוזר לאותו עקרון פסיכולוגי המוני שאיום קיומי הוא דבר מאוד מגבש ומאחד, ובעולם היום זה קשה מאוד למצוא מקום בו שמשלב בתוכו את האתגר הההשרדותי בו זמנית עם איכות חיים גבוהה. למצוא מקום בו המדינה היא קידמה של עולם ראשון עם תרבות של עולם שלישי.

מי שקרא עד לפה סחטיין ושיהיה לכולנו יום עצמאות שמח, אוהב אותכם ומזל טוב לישראל היחידה והמיוחדת.

TLDR אני חלק ממשהו גדול, וזה נותן לי חשק לקום בבוקר וזה נותן לי להירדם עם חיוך. וזה קורה לי רק בישראל.
 
TLDR אני חלק ממשהו גדול, וזה נותן לי חשק לקום בבוקר וזה נותן לי להירדם עם חיוך. וזה קורה לי רק בישראל.
קראתי הכל!:>
אני מזדהה איתך לגבי התחושה שכאן יש משמעות. אנחנו מדינה צעירה שעדיין נמצאת בתהליך גיבוש הזהות שלה (גיל ההתבגרות?) וזה באמת מרתק.

אני לא אוהבת את הדביקות וחוסר המרווח בין האנשים והחוצפה "לייעץ" לך. אני לא אוהבת את השחיתות הציבורית המובנית, את העצלנות המחשבתית במוסדות המדינה, את הקשרים ע"ח כישורים, את השנאה המתגברת לערבים ואת האלימות.
אני כן אוהבת את החברויות שמתפתחות ונשארות מהגן, מביה"ס ומהצבא. אני אוהבת את היחס חם והעזרה בין שכנים. אני אוהבת את ההתגייסות למען מישהו שלא מכירים. אני אוהבת את האפשרות להפוך להיות חבר של פקיד הבנק, בעל המכולת השכונתית או בעל המסעדה האהובה עליך. (השנה אנחנו נוסעים לחו"ל עם זוג בעלי המסעדה, ערבים, שכבר 20 שנה אנחנו חברים).
ואני הכי אוהבת את נופי הארץ (בהתעלמות מהמטרופולין במערב).
 
הנקודה שלי היא שעוד לא יצא לי לקחת חלק בדיון פוליטי שבו לאור טענות אחד הצדדים - השני נמלך בדעתו ואף השתכנע.
שינוי דעה בהחלט מתרחש אבל לא במהלך הדיון/וויכוח אלא בעקבותיו, כשחושבים שוב על הדברים בשקט.
 
בהמשך לנושא הדיון, מי שלא ראה את ההרצאה של דן בן דוד- מדינת ישראל והאיום מבפנים, מומלץ מאוד לצפייה:
https://www.youtube.com/watch?v=ZLy-GiTnFWI
אני השתתפתי גם בגרסא ארוכה יותר של ההרצאה, ולמען האמת יצאתי מוטרד.

אני אוהב את המדינה, אני אוהב את האנשים, אבל המדינה שלנו לא הולכת למקום טוב. ולמען האמת? אני לא בטוח שיש ביכולתי יותר מדי כדי לשנות את זה, לפחות לא בשיח הפופוליסטי שיש היום. שפוליטיקאים נבחרים לפי מי זורק הכי הרבה סיסמאות לאוויר, כל אחד דואג רק לכיסא שלו, והשחיתות נמצאת בכל מקום. אין פוליטיקאי אחד אמיץ שבאמת יכול ורוצה לעשות שינוי אמיתי.
ואני לא רוצה לגור במדינה שבה אני במיעוט אינטלקטואלי, שהעוני משגשג, שנטל המיסוי עליי גובר, שרדיפת העשירים והמצליחים נדחפת לכל פינה בשיח הציבורי. אני לא רוצה לממן אנשים שלא עובדים למחייתם, להישלח לקרב על ידי פוליטקאים שמעניין אותם רק איך זה נראה בטלוויזיה, ולחסוך במשך שנים בעבודה לא עבודה, תוך חלום רחוק על עתיד טוב יותר.

אני אדם אופטימי, אבל צריכים להיות ריאלים. ישראל לא הולכת למקום טוב, ואנחנו הולכים לממן את החגיגה הזאת בשלב כזה או אחר. אני לא הולך להישאר על הרכבת הזאת עד שהיא תתנגש בקיר.
 
נושאים דומים
פותח הנושא כותרת פורום תגובות תאריך
B יומן מסע - מעבודה אינטנסיבית להכנסה פסיבית יומני מסע אישיים 15
P יומן מסע - צעדים ראשונים יומני מסע אישיים 40
T בן 25 מתחיל מסע יומני מסע אישיים 6
A יומן מסע - הסטודנטית הנצחית יומני מסע אישיים 2
צ יומן מסע משפחתי מעודכן - 2024 יומני מסע אישיים 1
K הפניקס - יומן מסע יומני מסע אישיים 9
TechInvest50 עדיף מאוחר מלעולם - יומן מסע של Late bloomer יומני מסע אישיים 4
האיש שבאמצע יומן מסע - האיש שבאמצע יומני מסע אישיים 11
ריש-לקיש יומן מסע - בדרך הנכונה יומני מסע אישיים 36
ס יומן מסע בדרך לחירות כלכלית יומני מסע אישיים 13
yossik חוויות מסע - נמיביה יומני מסע אישיים 8
A יומן מסע משפחתי יומני מסע אישיים 16
M אולי אני גם אכתוב יומן מסע? יומני מסע אישיים 50
T יומן מסע - צעיר סולידי יומני מסע אישיים 15
R יומן מסע לזוג צעיר יומני מסע אישיים 8
ה פריקה של סוף מסע ומבט אל העתיד צרכנות פיננסית 7
H יומן מסע - סטודנט לקראת הסוף (וההתחלה...) יומני מסע אישיים 7
ב יומן מסע בעשר אצבעות יומני מסע אישיים 41
י יומן מסע - חולם שמתעורר חלקית יומני מסע אישיים 8
W יומן מסע - זוג בני 28 יומני מסע אישיים 18
I תחילת מסע יומני מסע אישיים 8
J דיווח מאמצע מסע - לקראת גיל 50 יומני מסע אישיים 34
D יומן מסע - לחתונה אוף טופיק 18
I יומן מסע לחייל המשוחרר יומני מסע אישיים 22
מ יומן מסע אישי - גיל 33 יומני מסע אישיים 10
R צעדיי הראשונים בחיים הבוגרים - יומן מסע רנדומלי יומני מסע אישיים 4
א יומן מסע של שני בנים ואבא שלהם יומני מסע אישיים 2
H יומן מסע | דור ה-Y יומני מסע אישיים 17
Wizard יומן מסע החל מ-30 יומני מסע אישיים 10
M יומן מסע מגיל צעיר יומני מסע אישיים 24
D יומן מסע אל הלא נודע יומני מסע אישיים 62
י מסע תכנון עשור, תיק השקעות עצמאי וצבירת נכסים יומני מסע אישיים 12
R יומן מסע של מורשע לשעבר יומני מסע אישיים 16
Y יומן מסע של בחור מתלבט יומני מסע אישיים 24
L מסע תכנון קריירה וצבירת נכסים לחופש כלכלי יומני מסע אישיים 44
D יומן מסע - מהגנה להתקפה יומני מסע אישיים 56
F יומן מסע - זוג צעיר. מטרה: חופש כלכלי יומני מסע אישיים 13
ל יומן מסע שלי - לשם ובחזרה יומני מסע אישיים 37
deussex יומן מסע לחופש כלכלי, מימוש ומשמעות לחיים יומני מסע אישיים 305
O יומן מסע, מטרות ותהיות לעתיד. יומני מסע אישיים 21
Shay36 יומן מסע - הדרך לחיות ולהתעשר מעולם ממניות. יומני מסע אישיים 17
ז יומן מסע משעמם יומני מסע אישיים 19
D יומן מסע של חוסך סביר מינוס יומני מסע אישיים 44
ב יומן מסע שלי יומני מסע אישיים 5
F יומן מסע של הייטקיסט בתחילת דרכו באחת מחברות ה-FANG (גאמפא) יומני מסע אישיים 21
א תחילתו של מסע של יליד 99' יומני מסע אישיים 12
ז תחילתו של יומן מסע פרקטי יומני מסע אישיים 19
זריקת תבונה מסע יציאה מבור כלכלי - חיסול הלוואות בגובה 90 אש"ח תוך שנה וקצת יומני מסע אישיים 28
ח יומן מסע - טווח ארוך או קצר יומני מסע אישיים 9
אומרית יומן מסע- ההתחלה יומני מסע אישיים 48

נושאים דומים

Back
למעלה