למדתי להכין סלמון כבוש.
זו הווסיה של יהדות מזרח אירופה של סלמון מעושן.
אני ׳חולה׳ על סלמון מעושן על ביגל (או קרקר בריאות) עם גבינת פילדלפיה.
כשאנו קונים היום בסופר סלמון מעושן זה ממש חרא, לא מעושן ולא בטיח.
סלמון (או כול דג אחר) מעושן אמיתי ניתן לקנות היום רק במעשנות בוטיק.
לכן לפני מספר חודשים חפרתי באינטרנט ומצאתי אולטרנטיבה וניסיתי.
תהליך הכבישה נותן לסלמון את הטעם ׳של פעם׳ ומאוד דומה למעושן.
לפני שאתם מכינים את המאסטר-פיס מנסים מספר פעמים עם סלמון קפוא.
יש בסופרים סלמון קפוא של תנובה, לא סטייקים אלא פילטים עם עור.
למה ׳תנובה׳? כי הם היחידים בשוק שלא מוסיפים 10% מים וקרח, כ 79 ש״ח לקילו.
וזה בגדול תהליך הכבישה:
מוציאים מהאריזה פילט אחד, חצי מפשירים אותו, ומגרדים עם סכין (נגד כיוון) את העור כדי להסיר את הקשקשים,
שוטפים מהר ועוטפים בנייר מגבת ומכניסים בכלי למקרר ליום עד להפשרה מלאה.
מוציאים מהמקרר שיגיע פחות או יותר לטמפרטות החדר.
בינתיים, לכלי פלסטיק שופכים בוכטא של מלח גס (ככוס או יותר), קורעים ביד המון שמיר, מוסיפים מעט פלפל גרוס, 3-4 עלי דפנה מעוכות ביד, ככפית של פלפל אנגלי כתוש מעט. [מי שלא טעם והריח פלפל אנגלי כתוש - לא יודע מה זה פלפל אנגלי, רק צריך להכות אותם עד שהקליפה תתפוצץ ]
מערבבים את כול החומרים עד לאחידות.
על כלי שטוח פורסים ניילון נצמד (צריך כחצי מטר) שופכים חלק ניכר מתערובת המלח עם התבלינים, מניחים את הסלמון, שופכים את שאר המלח והתבלינים מעל לסלמון, מצמידים לדג ולאט, לאט מגוללים אותו בתוך הניילון עד לאטימות מוחלטת.
את החבילה הקטנה הזו שמים במיכל קטן ומניחים במקרר להתבשל במיץ של עצמו ל 24 שעות.
למחרת היום מוציאים מהמקרר ומנקים מהסלמון את המלח והתבלינים.
וכאן הדיעות חלוקות.
אפשר לנגב ואפשר לשטוף.
אני שוטף מהר בזרם מהברז כדי להסיר את כול המלח ומיבש במגבת נייר.
בתאבון לכול אוהבי הלאקס וגבינה על בייגל.ֿ