לא לחלוטין ברוח הפורום אבל יש פה מקבץ גדול של אנשים מאוד מוצלחים וחכמים ואשמח לשמוע את דעתכם.
אני הסיפור הקלאסי של דור הY - סיימתי תואר ראשון במדעי הרוח (אותו סיימתי בהצטיינות כי מאוד נהניתי ללמוד, אבל למי זה משנה?). קיבלתי עבודה שאותה רציתי. תוך זמן לא ארוך (פחות משנתיים), החלטתי שזה לא אורח החיים אותו אני מעוניין לנהל ושהמחיר שהעבודה דורשת לא שווה את התשואה שהוא מספק (כדי בכל זאת להישאר ברוח הפורום).
יצאתי לעולם הגדול וגיליתי שאנשים לא עומדים בתור כדי לתת לי עבודה. תמיד נמשכתי לתחום הרפואה והמשפטים ובמקום מסויים תמיד חלמתי ללמוד את זה. רפואה זאת השקעה שבגילי אני לא מוכן לה. נשארתי עם אופציית המשפטים.
רציתי לשמוע את דעת הפורום הנכבד ואם יש פה עורכי דין אז בכלל אשמח לשמוע. מצד אחד אני מאוד מתעניין בתחום, מצד שני מה אני יודע על העבודה בפועל? מצד נוסף מדובר בשדרוג משמעותי של השכר שאני יכול לקבל במשק, מצד שני מדובר בשעות עבודה קשות מאוד, עבודה די סיזיפית, וכנראה שאני יכול למצוא עבודות שאליהם אגיע לשכר דומה תוך פרק זמן קצר יותר.
מה עושים? איך מקבלים החלטה כזאת מבלי להתחרט עליה אחר כך?
אני הסיפור הקלאסי של דור הY - סיימתי תואר ראשון במדעי הרוח (אותו סיימתי בהצטיינות כי מאוד נהניתי ללמוד, אבל למי זה משנה?). קיבלתי עבודה שאותה רציתי. תוך זמן לא ארוך (פחות משנתיים), החלטתי שזה לא אורח החיים אותו אני מעוניין לנהל ושהמחיר שהעבודה דורשת לא שווה את התשואה שהוא מספק (כדי בכל זאת להישאר ברוח הפורום).
יצאתי לעולם הגדול וגיליתי שאנשים לא עומדים בתור כדי לתת לי עבודה. תמיד נמשכתי לתחום הרפואה והמשפטים ובמקום מסויים תמיד חלמתי ללמוד את זה. רפואה זאת השקעה שבגילי אני לא מוכן לה. נשארתי עם אופציית המשפטים.
רציתי לשמוע את דעת הפורום הנכבד ואם יש פה עורכי דין אז בכלל אשמח לשמוע. מצד אחד אני מאוד מתעניין בתחום, מצד שני מה אני יודע על העבודה בפועל? מצד נוסף מדובר בשדרוג משמעותי של השכר שאני יכול לקבל במשק, מצד שני מדובר בשעות עבודה קשות מאוד, עבודה די סיזיפית, וכנראה שאני יכול למצוא עבודות שאליהם אגיע לשכר דומה תוך פרק זמן קצר יותר.
מה עושים? איך מקבלים החלטה כזאת מבלי להתחרט עליה אחר כך?