אחרי כמה שבועות של קריאה אינטנסיבית על הרעיון של פרישה מוקדמת החלטתי לכתוב סיכום על מה שהבנתי בנושא. חשבתי שהסיכום עשוי לעניין קוראים אחרים בפורום. אשמח למשוב על כל טעות / הנחה מופרכת במה שאני כותב.
@הסולידית אשמח במיוחד לשמוע מה דעתך על הפוסט הזה.
אמל"ק: יש לי שני טוויסטים מעניינים לכלל 4%
- אם הולכים על תיק 100% מנייתי ומוכנים לחזור לעבוד במקרה של נפילות בבורסה / לצמצם הוצאות הסיכוי לשרידות התיק עולה בצורה משמעותית. המשמעות היא שאפשר לבחור אחוז משיכה גבוה יותר. לצורך העניין 5% ולא 4%. זה מאפשר להקדים את היעד לפרישה מוקדמת.
- בעיני כלל 4% ממקסם את ההסתברות שלא נצטרך לחזור לעבוד ומגן מפני סיכון רצף התשואות. אבל מה אם המטרה שלי היא למקסם את הסיכוי לצאת לעצמאות כלכלית מוקדמת תוך לקיחת סיכון שאחזור לעבוד לכמה שנים במהלך הפרישה אם הבורסה לא תאיר אלי פנים? אם זו המטרה שלי אוכל להתחיל עם אחוז משיכה גבוה יותר ולהנמיך אותו לאורך השנים. אסביר למה הכוונה
כדי להבין את האסטרטגייה חשוב לזכור שככל שטווח הפרישה ארוך יותר צריך שיעור משיכה נמוך יותר שמגן מפני סיכון רצף התשואות.
נניח שאני מגיע לגיל 40 עם הון שמאפשר לי לצאת לעצמאות כלכלית על פי שיעור משיכה של 7%. זה שיעור משיכה גבוה במידה מסוכנת כיוון שיש סיכון גבוה לנפילות בבורסה שיפגעו משמעותית בתיק שלי. אבל אני לוקח את הסיכון הזה מתוך תכנון מוקדם להקטין את אחוז המשיכה כל שנה עד שבגיל 60 אגיע לאחוז משיכה של 5% מהתיק.
בגיל 41 אבדוק את התיק. אם הוא גדל מספיק כך שכעת אוכל לחיות ממנו בהתאם לאחוז משיכה של6.9%? נהדר אוכל להמשיך עם הפרישה שלי. אבל אם הבורסה נפלה אחזור לעבוד לתקופה ו/או אצמצם הוצאות.
אחזור על זה הבדיקה הזו כל שנה עד שבגיל 60 אגיע למצב שהגעתי לתיק בגודל כזה שאוכל לחיות ממנו בביטחון עם משיכה שנתית של 5%. כזכור משיכה של 5% בשנה היא גבוהה יחסית אבל אם אני מוכן לחזור לעבוד / לצמצם הוצאות סיכויי ההשרדות שלה עולים ל100%.
אפשר כמובן לשחק עם האחוז ההתחלתי והסופי ובאיזה אחוז נרצה לרדת בכל שנה. הרעיון של הגישה הזו הוא שהיא נותנת לבורסה להחליט האם אנחנו צריכים לחזור לעבוד או לא. אם יש לנו מזל יכול להיות שנפרוש סופית בגיל 40. אם אין לנו מזל נחזור לעבוד במהלך הנפילות כדי להקטין / למנוע משיכה מהתיק.
בונוס קטן בתרחיש הזה הוא שנקבל הפקדות פנסיוניות (ואולי גם לקרן ההשתלמות) דווקא במהלך הנפילות בבורסה. זו דרך מגניבה לתת בוסט לתיק כשהשוק זול.
חשוב לי להדגיש ששיטת הפרישה שאני מציג כאן היא בעיקר שעשוע אינטלקטואלי. אני לא הולך לפרוש מחר בבוקר על פי השיטה הזו. אני בעיקר מנסה להבין האם זו גישה שעשוייה לעבוד.
נתחיל עם קצת רקע כללי: עצמאות כלכלית היא מצב בו ההכנסות של אדם מנכסיו (מניות / נדל"ן / בעלות על עסקים / וכו') מספקת את כל צרכיו. במצב כזה העבודה הופכת לבחירה ולא להכרח. באנגלית עצמאות כלכלית = financial independence או בקיצור FI.
אדם שמגיע לעצמאות כלכלית ופורש מוקדם משוק העבודה הוא retires early או בקיצור RE. כאשר מצרפים את שני המושגים ביחד מקבלים FIRE. תנועה שדוגלת בהגעה לעצמאות כלכלית ופרישה מהעבודה בגיל צעיר.
כאמור עצמאות כלכלית הוא מצב שבו יש לי מספיק הכנסות פסיביות כדי לקיים את רמת ההוצאות שלי עד יום מותי. אבל איך מחשבים כמה זה?
קודם כל שני מונחים חשובים:
- שווי נומינלי - מה סכום הכסף שיש לי ביד. נניח 1,000,000 שקל
- שווי ריאלי - מה כוח הקנייה של הכסף שיש לי ביד. אם יש לי 1,000,000 שקל אבל המחירים עלו ב10% מבחינת כוח הקנייה יש לי 900,000 שקל.
כמשקיעים חשוב מאוד לחשוב באופן ריאלי ולא נומינלי. השאלה היא לא גודל הסכום שיש לכם ביד אלא מה אתם יכולים לקנות איתו.
לצורך הדוגמה במהלך ההיפר אינפלציה שהייתה בגרמניה בשנת 1923 כיכר לחם עלתה כ-200 מיליון מארק מארק. מבחינה נומינלית אתם מולטי מיליונרים. אבל מבחינה ריאלית יש סיכוי שהגעתם לפת לחם.
ניקח לדוגמה אדם שמשקיע במניות 100% מהונו במניות. התשואה הנומינלית השנתית בבורסה להשקעה במדד מניות מפוזר היא כ10% בשנה. האם פירוש הדבר שאם השקעתם בתיק שהוא 100% מניות תוכלו למשוך מתוכו 10% לנצח והוא ישמור על גודלו? לא ממש. הנתון הזה הוא נומינלי כלומר מתעלם מאינפלציה. אם המטרה שלנו היא לשמר את כוח הקנייה הריאלי אנחנו צריכים להפחית את האינפלציה מהתשואה הנומינילית בבורסה. זה יורד את התשואה לכ7% ריאלי בשנה.
האם זה אומר שאפשר למשוך 7% בשנה לנצח? לא ממש בגלל סיכון רצף התשואות.
הסיכון הזה הוא החשש שהשנים הראשונות אחרי הפרישה יהיו גרועות במיוחד. עדיין תרוויחו 7% ריאלית בממוצע בשנה אבל השנים הראשונות שאחרי הפרישה אופיינו בנפילות חדות בבורסה. חשוב לשים לב שסיכון רצף התשואות משמעותי במיוחד לעשור הראשון שאחרי הפרישה. אם שרדתם את העשור הזה עם תשואות סבירות כנראה שהתיק שלכם גדל בצורה יפה בשנים האלו ונפילות שיגיעו עכשיו פחות ישפיעו עליו.
אוקי, אז לא 7% בשנה. כמה אפשר למשוך ולהבטיח בוודאות גבוהה את שרידות התיק לטווח הארוך?
כאן נכנס
מחקר טרינטי לתמונה. המחקר הזה בדק כמה כסף אפשר למשוך מהתיק בכל שנה כדי שהתיק עדיין ישרוד לכל תקופת הפרישה .
במחקר בדקו מגוון הרכבי תיקים:
- 100% מניות
- 75% מניות ו25% אג"ח
- 50% מניות ו50% אג"ח
- 25% מניות ו25% אג"ח
מה שכותבי המחקר גילו זה שבתיק של 50% מניות ו50% אג"ח משיכה שנתית של 4% משווי התיק בשנה הראשונה ואז משיכת הסכום של השנה הקודמת + אינפלציה בכל שנה יוצרת וודאות של 96% שהתיק ישרוד למשך 30 שנה. חשוב לשים לב ש4% בא לבדוק מה התרחיש הפסימי. ברוב המקרים משיכה של 4% בלבד מהתיק בשנה הראשונה הותירה תיקים גדולים מאוד אחרי 30 שנה. כלומר התיק המשיך לגדול למרות המשיכות כיוון שהתשואות בבורסה היו גדולות מהמשיכות.
שימו לב שיש שני גורמים שמשפיעים על שרידות התיק:
- אחוז המשיכה בו בוחרים - ככל שהאחוז גבוה יותר שרידות התיק יורדת כיוון שבכל שנה אתם "אוכלים" נתח משמעותי של התיק.
- הרכב התיק - כעיקרון תיקים עם אחוז מניות גבוה יותר שורדים טוב יותר אם כי היעילות הזו גבוהה יותר בתיקים של 75% מניות לעומת תיקים של 100% מניות. אני חושד שזה בגלל שתיקים כאלו רגישים יותר להתממשות סיכון רצף התשואות לעומת תיק עם אחוז אג"ח מסויים שממתן תנודתיות. הסיכון באג"ח הוא הקטנת הצמיחה של התיק בתקופות בהם הבורסה גואה.
אסביר כיצד מחושב ההון הנדרש בתיק ההשקעות על פי אחוזי משיכה שונים ואז אציג מספר ביקורות על מחקר טרינטי.
כדי לדעת כמה הון אתם צריכים ליציאה לעצמאות כלכלית בדקו מה ההוצאה השנתית שלכם וחלקו אותה ב4%. נניח שאתם מוציאים 12,000 בחודש. ההוצאה השנתית שלכם תהיה 12,000*12 כלומר 144,000 שקל. אם נחלק 144,000 ב4% נקבל:
144,000/0.04=3,600,000
רוצים לקחת אחוז משיכה נמוך יותר ולוודא שהתיק ישרוד בכל תרחיש? פשוט חלקו את ההוצאה השנתית באחוז החדש. נניח 3%:
144,000/0.03=4,800,000
שימו לב שהקטנת אחוז המשיכה מעלה את הביטחון בשרידות התיק אבל דורשת הון התחלתי גדול יותר. מה קורה אם אתם מוכנים לקחת סיכון גדול יותר לתיק מתוך מטרה להפסיק לעבוד בגיל מוקדם יותר? נניח 5% משיכה?
144,000/0.05=2,880,000
כלומר אנחנו משחקים כאן על ציר שצד אחד שלו עם אחוזי המשיכה הנמוכים מוודא את הישרדות התיק. הצד השני עם אחוזי המשיכה הגבוהים מתפשר על הישרדות התיק לטובת הון התחלתי נמוך יותר בפרישה.
למתכנתים הנה קטע קוד שכתבתי עם חבר שבו אני מציג איך לחשב כמה כסף צריך בתיק ההשקעות בהתאם להוצאה החודשית ולאחוז המשיכה שאנחנו בוחרים.
Python:
monthly_expense = 12000
def calculate_sum(monthly_expense):
for i in range(27, 51, 1):
percentage = i / 10
retirement_sum = (monthly_expense * 12) / (percentage / 100)
print(f"With the {percentage:.1f}% rule, the sum you will need to retire is: {retirement_sum:.0f}")
calculate_sum(monthly_expense)
שימו לב שהקוד מעגל טיפה את המספרים.
איך עובדת המשיכה בפועל? כאן צריך לשים לב לשני דברים:
- התאמה לאינפלציה
- מס רווחי הון
התאמה לאינפלציה
נניח שהחלטתם ללכת על אחוז משיכה של 4%. הגעתם למצב שבו ההוצאה השנתית שלכם (144,000) שווה ל4% מתיק ההשקעות שלכם (3,600,000). בשנה הראשונה תמשכו 4% משווי התיק כלומר 144,000. בשנה השנייה אתם מושכים את הסכום שמשכתם בשנה הקודמת + אינפלציה.
אם לצורך העניין האינפלציה השנה הייתה 5% תמשכו 144,000*1.05 = 151,200. כלומר אתם תגדילו את המשיכה שלכם כדי לשמור על כוח הקנייה הריאלי שלכם. זו הסיבה שקוראים לגישה הזו "סכום + אינפלציה" אתם מתחילים עם סכום קבוע ובכל שנה מוסיפים לו את האינפלציה. אם לא נעשה את זה לאורך זמן כוח הקנייה הריאלי שלנו ישחק.
חשוב לשים לב ש
אינפלציה אינה אחידה לכל האנשים. אם לצורך העניין מחירי המלונות עלו והעלו מאוד את האינפלציה אבל אני לא יוצא למלונות יכול להיות שכוח הקנייה שלי נשאר יציב ואפילו ירד. מצד שני יכול להיות שאני רגיש מאוד למחירי החשמל וגני הילדים. שווה לקחת את הנתון הרשמי של האינפלציה בזהירות. יכול להיות שהאינפלציה האישית שלכם גבוהה / נמוכה מהנתון הרשמי.
התאמה למס רווחי הון
על רווחים בבורסה צריך לשלם מיסים. עקרונית התשלום הוא מס של 25% על רווח ממניות ומס של 15% על רווח מאג"ח. אבל חשוב להבין שאם מכרתי מניות ב1,000 שקל לא אשלם 250 שקל מס משתי סיבות:
- חלק מההון הוא הקרן ולא רווחים. התשלום הוא רק על הרווחים. בהקשר הזה יש קשר מעניין בין אחוז החיסכון שלכם לאחוז המס שתשלמו. ככל שתחסכו יותר כסף תצטרכו לשלם פחות מס רווחי הון כיוון שאחוז משמעותי יותר מההון שלכם נובע מחיסכון ולא מתשואה בבורסה.
- ניתן להשתמש בטכניקות שונות כדי להקטין תשלום מס כמו מכירה מלאכותית בשכבות, שימוש במוצרים פטורים ממס כמו קרן השתלמות ופנסיה והעובדה שהחל מגיל 60 משלמים פחות מס על הרווחים.
הנקודה היא שכנראה לא נשלם 25% מס על כל שקל שאנחנו מוציאים מהבורסה אלא פחות.
נניח לצורך הדיון שאני מניח שאשלם בממוצע מס בגובה של 15%. אם אתם בונים על כלל 4% וחשבתם על תיק השקעות בשווי של 3,600,000 כדי לממן מחייה שנתית בעלות של 144,000 תצטרכו להגדיל את תיק ההשקעות ב17% ל4,212,000 ומהסכום הזה למשוך 4% בשנה הראשונה ומשם להתאים לאינפלציה.
(מגדילים ב17% ולא ב15% כי העלייה צריכה להיות גדולה מהירידה כדי לחזור לאותה נקודה. הנוסחה היא (אחוז ירידה / 100 - אחוז ירידה) * 100%
במקרה שלנו:
15100-15*100%=17%)
אחת התובנות המרתקות ממחקר טריניטי היא הקשר בין ההוצאה השנתית שלי לבין הזמן שיקח לי להגיע לעצמאות כלכלית. ככל שאני מוציא יותר בשנה אצטרך תיק השקעות גדול יותר. ההשפעה הזו משמעותית יותר באחוזי משיכה נמוכים יותר.
הוצאה חודשית של 12,000 עם משיכה של 4% תדרוש תיק בשווי 3,600,000 מליון. אם נגדיל את ההוצאה ל13,000 נצטרך תיק של 3,900,000.
לעומת זאת אם נבחר במשיכה של 6% נצטרך תיק של 2,400,000 בהוצאה חודשית של 12,000 שקל. אם נגדיל את ההוצאה ל13,000 נצטרך תיק של 2,600,000.
כלומר להוצאה החודשית ולאחוז המשיכה יש השפעה דרמטית על גודל התיק. ככל שאני מקטין את ההוצאה החודשית אוכל לפרוש עם תיק קטן יותר.
עוד נקודה שאני אוהב בנוגע למחקר טריניטי זה שהוא מציב יעדים ברי השגה. אתם עצמאים כלכלית ברגע שחסכתם מספיק חודשי מחייה.
במשיכה על פי 3% גודל התיק צריך להיות שווה ל400 חודשי מחייה
במשיכה על פי 4% גודל התיק צריך להיות שווה ל300 חודשי מחייה
במשיכה על פי 5% גודל התיק צריך להיות שווה ל240 חודשי מחייה
חשיבה על צבירת מספר חודשי מחיה מאפשרת להציב דדליינים קלים יותר פסיכולוגית. לצבור מליון (או כמה מליונים) זו מטלה עצומה ומאיימת. אבל לצבור חודש מחייה? זה די קל. אחרי זה אפשר להתקדם ליעד הבא של חמש חודשי מחייה ואז עשר חודשי מחייה וכן הלאה. זה הופך מטרה גדולה ומעורפלת למטרה עם יעדים ברורים וברי השגה.
ביקורות על מחקר טרינטי:
מחקר טרינטי המקורי דיבר על פרישה למשך 30 שנה. אם אני פורש צעיר שבונה על פרישה ארוכה התיק צריך לשרוד ליותר שנים ובהתאמה צריך להקטין את אחוז המשיכה. כאשר בודקית את הישרדות התיק על פי כלל 4% ומאריכים את תקופת הפרישה מ30 ל50 שנה סיכויי ההישרדות של התיק יורדים ל36%!
טענה נוספת כנגד התיק היא שהוא מבוסס על שוק המניות האמריקאי (המניות שנבחנו שייכות למדד S&P500) ולתקופה טובה במיוחד בהיסטוריה. ישנם מגוון מדינות בהם משיכה של 4% בתיק שמורכב מ50% מניות מהשוק המקומי ו50% הייתה מובילה להתכלות התיק תוך פחות מ30 שנה. את פיזור התיק קל לפתור בעזרת השקעה במדדי מניות עולמים.
עוד בעיה במחקר היא שהוא לא לקח בחשבון עמלות ומיסים. כך שאם לדוגמה הם מניחים שאחוז המשיכה הבטוח הוא 4% צריך להקטין אותו מעט כדי להתחשב בהשפעה של העלויות האלו.
ביקורת נוספת מדברת על הקשיחות של המודל. המודל מניח שבכל שנה ללא יוצא מהכלל אני מושך את הסכום שמשכתי בשנה הקודמת + אינפלציה. זה בעייתי משתי סיבות:
- אם יהיו עליות משמעותיות לא אנצל אותם כדי לשפר את איכות חיי
- אם יהיו ירידות משמעותיות עדיין אמשוך אותו סכום מה שמסכן את שרידות התיק. הסיכון הזה נובע מכך שאני מושך את אותו הסכום אבל הוא מהווה נתח גדול יותר מהתיק ויתכן שההשקעה שלי לא תחזור לגודל המקורי שלה.
אתן דוגמה מספרית. נניח שבשנה א' אני מושך 4% מתיק של מיליון ש"ח. כלומר 40,000 שקל. בשנה הבאה הבורסה קורסת ב20% ואני מושך את אותו הסכום.
כעת יש לי תיק שהיה שווה ל960,000 אחרי המשיכה של השנה הקודמת. הסכום הזה ירד בעוד 20% בעקבות המשבר בבורסה. כעת הוא שווה 768,000. נניח שהשנה הייתה אינפלציה של 2% ולכן אני מושך 40,000*1.02 כלומר 40,800. בשנה הקודמת הסכום הזה היווה כ4% מהתיק. השנה הסכום הזה הוא 5.3% מהתיק. זה שינוי משמעותי. אם לאורך זמן אני מוסך את אותם הסכומים + אינפלציה מתיק שהולך וקטן אני מסכן מאוד את ההישרדות שלו.
כדי להתמודד עם הסיכון הזה לשרידות התיק בעקבות נפילות הוצעו 2 אסטרטגיות משיכה חלופיות:
- משיכת אחוז קבוע מהתיק
- משיכה דינמית מהתיק
נניח שאתם מושכים אחוז קבוע מהתיק. אם הבורסה עלתה מאוד הסכום שתמשכו יהיה גדול יותר. אם הבורסה צנחה תמשכו סכום קטן יותר. היתרון של הגישה הזו היא שהיא מוודאת את שרידות התיק. אם תמיד תמשכו 5% מהתיק הוא לעולם לא יגמר. החיסרון של הגישה הזו הוא שהיא מובילה לתנודתיות עזה בהוצאות השנתיות שלנו. יש לנו הוצעות יחסית אחידות. שכר דירה, אוכל, גני ילדים וכו'. יהיה לנו קשה להסתדר אם בשנה אחת נוכל להוציא 12% יותר ובשנה שאחרי נצטרך לקצץ את ההוצאה ב20%.
זה מביא לגישה השנייה של משיכה דינמית מתיק ההשקעות. הגישה הזו היא מעין גישת ביניים בין משיכת סכום קבוע + אינפלציה למשיכת אחוז קבוע.
בגישה הזו מתחילים עם אחוז קבוע (נניח 4% ומעלים / מורידים את ההוצאה בהתאם לשינויים בשוק אבל עם הגבלה על גודל העלייה / ירידה במשיכה כדי להימנע מתנודות קיצוניות בהוצאות).
אתן דוגמה לאופן בו זה עובד. נניח שיש לכם תיק השקעות של מיליון שקל. על פי חוק 4% בשנה הראשונה אתם מושכים 40,000. בשנה השנייה אתם אמורים למשוך את אותו סכום + אינפלציה. במשיכה דינמית אתם מגדירים מראש אחוז משיכה כלפי מעלה ומטה. ככל שתגדירו רצפת משיכה נמוכה יותר תגבירו את הסיכוי להישרדות התיק. באופן מעניין הגדלת תקרת המשיכה בזמנים טובים לא משפיעה על שרידות התיק
כאמור בשנה הקודמת משכתם 40,000 והשנה אתם אמורים למשוך 40,000 + אינפלציה של 2%. בשיטת המשיכה הדינמית אתם מכפילים את הסכום של שנה שעברה (40,000) כפול האינפלציה (1.02) כפול תקרת המשיכה שהגדרתם (נניח 5%) ורצפת המשיכה שהגדרתם (נניח 1.5%-)
| אחוז משיכה | סכום משיכה מקסימלי ביחס לסכום שנה שעברה |
| גבול עליון (כשהבורסה עולה) | 5% | 40,000*1.05*1.02=42,840 |
| גבול תחתון (כשהבורסה נופלת) | -1.5% | 40,188=40,000*1.02*0.985 |
כדי להבין כמה למשוך מכפילים את השווי הנוכחי של התיק (כלומר בסוף השנה) באחוז המשיכה הקבוע (נניח 4%). בוא נניח שהתיק גדל כך שהוא שווה עכשיו ל1,100,000 שקל.
אם אכפיל 4% 1,100,000 אקבל 44,000. הסכום הזה נמצא מעל סכום המשיכה המקסימלי שהגדרתי לעצמי ולכן אמשוך עד לסכום המקסימלי כלומר 42,840.
אם לעומת זאת התיק יצנח ל900,000 הרי שלפי הכפלה ב4% אני אמור למשוך 36,000. אבל זה מתחת לסכום המשיכה המינימלי שלי ולכן אמשוך 40,188
אם אקבל תוצאה בין רצפת המשיכה שחישבתי לתקרת המשיכה אמשוך אותה. כלומר אמשוך כל סכום שיצא אחרי ההכפלה של גודל התיק ב4% אם היא בין הגבול העליון של 42,840 לגבול התחתון של 40,188. השיטה הזו מונעות תנודות חדות בהוצאות שלי שיפגעו באיכות חיי וגם מונעת משיכת יתר בנפילות ומאפשרת למשוך יותר בעליות.
על פי המאמרים עליהם אקשר בהמשך לגישת המשיכה הדינמית יש שני יתרונות משמעותים על פני כלל 4%.
- בסוף תקופת ההשקעה יהיה בתיק יותר כסף כיוון שהקטנו את המשיכות בזמני משבר. זה עוזר להתמודד עם הסיכון לאריכות ימים. כלומר אם החשש שהתיק יגמר בעודי בחיים ואבלה את שנותי האחרונות בחוסר כל.
- בשיטת המשיכה הדינמית אפשר להתחיל עם אחוז משיכה גבוה יותר ולהגיע לאותם אחוזי שרידות תיק. נניח בתיק של 80/20 מניות אפשר ללכת על 6.1% משיכה בגרסה הדינמית מול 5.5% במשיכה קבועה + אינפלציה. המאמר בדק את זה בטווח משיכה של 30 שנה אז לפרישה לטווח ארוך יותר יתכן שצריך להקטין את אחוז המשיכה אבל עדיין הרעיון מעניין.
בעיניי גישת משיכת סכום + אינפלציה (כלומר כלל 4%) וגישת המשיכה הדינמית מתמודדות שניהם עם סיכון רצף התשואות. כלל 4% עושה זאת בעזרת התחלה עם אחוז משיכה נמוך יותר. גישת המשיכה הדינמית עושה זאת בעזרת התחלה עם אחוז משיכה גבוה יותר וקיצוץ במשיכות במקרה של נפילות בבורסה.
עוד יתרון נחמד של שיטת המשיכה הדינמית הוא שבסופו של דבר אסיים עם יותר כסף. זה עוזר להתמודד עם הסיכון לאריכות ימים.
אחד האתגרים בשיטת המשיכה הדינמית הוא שבהינתן צניחה משמעותית של כמה שנים ברצף בבורסה נחתוך שוב ושוב את ההוצאות שלנו. זה לא דבר קל לביצוע.
מקורות על שיטת המשיכה הדינמית:
- מאמר שמדבר על השפעת משיכה דינמית על הישרדות התיק בתקופות שפל בשוק.
- מאמר נוסף שמציין ששימוש במשיכה דינמית מקטין את הסיכון להתדלדלות התיק (גם למי שפרש בזמנים כמו השפל הגדול!) מה שמאפשר התחלה עם אחוז משיכה גבוה יותר.
- מאמר של ואנגארד שדן בהתאמת חוק 4% לפורשים צעירים.
- סרטון עם בן פליקס על משיכה דינמית. בסרטון הוא מדבר על העיקרון של גבולות ביטחון במשיכה. נניח שמתחילים עם 5% משיכה. אם תיק ההשקעות עלה בצורה משמעותית וכתוצאה המשיכה שלנו קטנה ל4% אפשר לתת לעצמנו העלאה של 10% במשיכה. מצד שני אם תיק ההשקעות ירד אפשר לקצץ בהוצאה.
- מחשבון שמאפשר לראות את ההשפעה של הרכבי תיק שונים, אופק ההשקעה ושיטת המשיכה על הסיכוי לשרידות התיק. תחת האופציה של שיטת המשיכה תבחרו בVanguard Dynamic Spending כדי לראות את ההשפעה של תקרת ורצפה משיכה שונות על הסיכוי להישרדות התיק.
- סרטון שמציג 3 אסטרטגיות משיכה:
- חוק 4% - משיכה בסכום קבוע + אינפלציה
- משיכה באחוז קבוע - 4% לנצח
- משיכה דינמית - 4% + שינויים מסויימים בהתאם למצב בשוק
לסיכום, הקטנת הסכום שאנו מושכים מהתיק בזמני משבר והגדלתם כשהשוק גואה מגדילה את ההסתברות לשרידות התיק ומאפשרת לפרוש עם אחוז משיכה גבוה יותר ותיק השקעות קטן יותר.
המשך בתגובה הבאה. מתברר שיש מגבלת תווים להודעה בפורום
אקרא אותו מחר. אה וואו עכשיו ראיתי שזה 60 פוסטים. אעבור על זה בחודש הקרוב 
