אהלן,
שנה שעברה התייעצתי כאן בנוגע לתקציב לשנות הלימודים הקרובות, ואכן עזרתם לי מאוד, אז אשמח להתייעץ כאן בנוגע לבחירת מקצוע.
אמלק עליי - בן 24, התחלתי מדמ"ח באחת מהמכללות בארץ באוקטובר האחרון, כרגע סיימתי את סמסטר א' והולך סבבה (85-90.) גר לבד, לפי חישובי משנה הבאה אצטרך לשלב עבודה בקטנה כדי שהחסכונות יחזיקו מעמד.
הבעיה שלי כרגע זה אי שביעות רצון מהמקצוע שבחרתי. התלבטתי במשך יותר משנה מה ללמוד, כשההתלבטות העיקרית הייתה בין:
קולנוע - כנראה התחום שיש לי הכי הרבה תשוקה אליו, ולימדתי את עצמי הרבה דברים בתחום. הבעיה כאן כמובן היא - מה הלאה? בלי קומבינות, שכמובן אין לי, סביר שאמלצר. דיברתי עם כמה בוגרי קולנוע, ואכן הרוב ממלצרים ומהצד עושים כמה עבודות קטנה בצילום או משהו. נשמע מבאס מאוד.
רפואה - חשבתי על זה המון המון, והיו ימים שחשבתי שאני הולך על זה. בסוף מה שהרתיע אותי זה שאני לא יודע כמה זמן יקח לי להתקבל ואני לא יודע אם באמת זה בשבילי להשקיע כ10+ שנים עד שאוכל לחיות כמו בן אדם. כל הסטודנטים לרפואה שדיברתי איתם, וגם כאלו שמנסים להתקבל, רק דיברו ודיברו על איך זה היה החלום שלהם משהם ילדים וזה הדבר היחיד שהם מסוגלים לראות את עצמם עושים, וזה הוריד לי את הביטחון מאוד. אני לא מרגיש שאני רוצה את זה כמוהם.
הסתכלתי הרבה על מקצועות הבריאות היותר מסביב (לא רופא או אחות), והיה כמה שתפסו את עיניי אבל התנאים והשכר אחר כך נשמעו נוראיים לכן וויתרתי. זוגתי גם מתלבטת כבר המון בנושא בגלל השכר הנמוך בתחום.
סיכוי טוב שבתחום הרפואה מה שמושך אותי בעיקר הנושאים שלומדים שמאוד מעניינים אותי. יותר ממטריצות ונגזרות לפחות.
מדעי המחשב - למה? טוב עם מחשבים, יש ניסיון בקטנה עם תכנות (למידה עצמית), ו... אכן, כסף, שוק עבודה טוב, חיים על "איזי מוד" אם רוצים בכך. מכיר המון אנשים מהתעשייה שלא אוהבים את המקצוע, אבל גירדו את העובר בתואר ועכשיו באמת מרוויחים אחלה כסף בלי הרבה עבודה לטענתם.
עם זאת אני לא יודע כמה התחום הזה מתאים לי. מה שכן את הקורסים של התכנות עד כה די אהבתי.
עבדתי כשנה בחברת הייטק די גדולה, ווואלה יצא לי לראות את הנפשות העובדות ובאמת היה נראה שכולם מבואסים מהתחת. כל היום היו נראים בדיכאון ורק דיברו על מתי החופש הבא שלהם. שאני רואה אנשים עובדים בתחום הקולנוע או הרפואה לדוגמא, למרות שקשה להם וואלה אני רואה שהם לפחות מסופקים ממה שהם עושים. אפילו אוהבים את זה.
לסיכום:
מבחינת העבודה עצמה, לדעתי
1. קולנוע
2. רפואה
3. מתכנת
מבחינת החומר הלימודי
1. קולנוע
2. רפואה
פער
עצום
3. מדמ"ח
מבחינת שכר ותנאים (ריאלי)
1. מדמ"ח
2. רפואה
פער
עצום
3. קולנוע
עם כל יום שעובר אני יותר ויותר סקפטי בנוגע למסלול שבו בחרתי. יש לציין שלפי החישובים שעשיתי, עם מדעי המחשב סביר להניח שכ10 שנים אחרי סיום התואר אוכל לפרוש. עם קולנוע, לא בטוח שזה יהיה אופציה בכלל.
האם זה מקרה קלאסי של הדשא של השכן נראה טוב יותר? איך אני יכול להגיע למצב של להיות יותר נעול על מקצוע?
אני רואה המון אנשים, משפחה וחברים, שעשו תואר ואז בכלל לא עבדו באותו תחום כי הם לא רצו. זה לדוגמא מאוד מתסכל אותי, אני ממש לא רוצה לבזבז כמה שנים מהחיים, והמון כסף, ומאמץ..
לאחרונה גיבשתי 2 אופציות שלפחות על הנייר נשמעות לי כמו הפתרון הכי טוב, אבל בלב לא מרגישות כך:
1. להמשיך עם מדמ"ח, בקיץ איכשהו לדחוף קורס רפואת חירום במד"א, ולראות כמה אני מתחבר לזה. אם כן, להמשיך עם התואר ותוך כדי לשפר בגרויות ופסיכומטרי כדי שבגיל 27, עם תואר במדמ"ח, תהיה לי את האופציה להתחיל לימודי רפואה/עזר רפואה אם ארצה בכך.
2. לסיים את התואר במדמ"ח ולעבוד בתחום, ותוך כדי ללמוד קולנוע באופן רציני יותר בבתי ספר אונליין, ולנסות להצליח בתחום מהצד.
אשמח לעצות, תובנות וכ'ו. תודה מראש וזהרו מהקורונה...
שנה שעברה התייעצתי כאן בנוגע לתקציב לשנות הלימודים הקרובות, ואכן עזרתם לי מאוד, אז אשמח להתייעץ כאן בנוגע לבחירת מקצוע.
אמלק עליי - בן 24, התחלתי מדמ"ח באחת מהמכללות בארץ באוקטובר האחרון, כרגע סיימתי את סמסטר א' והולך סבבה (85-90.) גר לבד, לפי חישובי משנה הבאה אצטרך לשלב עבודה בקטנה כדי שהחסכונות יחזיקו מעמד.
הבעיה שלי כרגע זה אי שביעות רצון מהמקצוע שבחרתי. התלבטתי במשך יותר משנה מה ללמוד, כשההתלבטות העיקרית הייתה בין:
קולנוע - כנראה התחום שיש לי הכי הרבה תשוקה אליו, ולימדתי את עצמי הרבה דברים בתחום. הבעיה כאן כמובן היא - מה הלאה? בלי קומבינות, שכמובן אין לי, סביר שאמלצר. דיברתי עם כמה בוגרי קולנוע, ואכן הרוב ממלצרים ומהצד עושים כמה עבודות קטנה בצילום או משהו. נשמע מבאס מאוד.
רפואה - חשבתי על זה המון המון, והיו ימים שחשבתי שאני הולך על זה. בסוף מה שהרתיע אותי זה שאני לא יודע כמה זמן יקח לי להתקבל ואני לא יודע אם באמת זה בשבילי להשקיע כ10+ שנים עד שאוכל לחיות כמו בן אדם. כל הסטודנטים לרפואה שדיברתי איתם, וגם כאלו שמנסים להתקבל, רק דיברו ודיברו על איך זה היה החלום שלהם משהם ילדים וזה הדבר היחיד שהם מסוגלים לראות את עצמם עושים, וזה הוריד לי את הביטחון מאוד. אני לא מרגיש שאני רוצה את זה כמוהם.
הסתכלתי הרבה על מקצועות הבריאות היותר מסביב (לא רופא או אחות), והיה כמה שתפסו את עיניי אבל התנאים והשכר אחר כך נשמעו נוראיים לכן וויתרתי. זוגתי גם מתלבטת כבר המון בנושא בגלל השכר הנמוך בתחום.
סיכוי טוב שבתחום הרפואה מה שמושך אותי בעיקר הנושאים שלומדים שמאוד מעניינים אותי. יותר ממטריצות ונגזרות לפחות.
מדעי המחשב - למה? טוב עם מחשבים, יש ניסיון בקטנה עם תכנות (למידה עצמית), ו... אכן, כסף, שוק עבודה טוב, חיים על "איזי מוד" אם רוצים בכך. מכיר המון אנשים מהתעשייה שלא אוהבים את המקצוע, אבל גירדו את העובר בתואר ועכשיו באמת מרוויחים אחלה כסף בלי הרבה עבודה לטענתם.
עם זאת אני לא יודע כמה התחום הזה מתאים לי. מה שכן את הקורסים של התכנות עד כה די אהבתי.
עבדתי כשנה בחברת הייטק די גדולה, ווואלה יצא לי לראות את הנפשות העובדות ובאמת היה נראה שכולם מבואסים מהתחת. כל היום היו נראים בדיכאון ורק דיברו על מתי החופש הבא שלהם. שאני רואה אנשים עובדים בתחום הקולנוע או הרפואה לדוגמא, למרות שקשה להם וואלה אני רואה שהם לפחות מסופקים ממה שהם עושים. אפילו אוהבים את זה.
לסיכום:
מבחינת העבודה עצמה, לדעתי
1. קולנוע
2. רפואה
3. מתכנת
מבחינת החומר הלימודי
1. קולנוע
2. רפואה
פער
עצום
3. מדמ"ח
מבחינת שכר ותנאים (ריאלי)
1. מדמ"ח
2. רפואה
פער
עצום
3. קולנוע
עם כל יום שעובר אני יותר ויותר סקפטי בנוגע למסלול שבו בחרתי. יש לציין שלפי החישובים שעשיתי, עם מדעי המחשב סביר להניח שכ10 שנים אחרי סיום התואר אוכל לפרוש. עם קולנוע, לא בטוח שזה יהיה אופציה בכלל.
האם זה מקרה קלאסי של הדשא של השכן נראה טוב יותר? איך אני יכול להגיע למצב של להיות יותר נעול על מקצוע?
אני רואה המון אנשים, משפחה וחברים, שעשו תואר ואז בכלל לא עבדו באותו תחום כי הם לא רצו. זה לדוגמא מאוד מתסכל אותי, אני ממש לא רוצה לבזבז כמה שנים מהחיים, והמון כסף, ומאמץ..
לאחרונה גיבשתי 2 אופציות שלפחות על הנייר נשמעות לי כמו הפתרון הכי טוב, אבל בלב לא מרגישות כך:
1. להמשיך עם מדמ"ח, בקיץ איכשהו לדחוף קורס רפואת חירום במד"א, ולראות כמה אני מתחבר לזה. אם כן, להמשיך עם התואר ותוך כדי לשפר בגרויות ופסיכומטרי כדי שבגיל 27, עם תואר במדמ"ח, תהיה לי את האופציה להתחיל לימודי רפואה/עזר רפואה אם ארצה בכך.
2. לסיים את התואר במדמ"ח ולעבוד בתחום, ותוך כדי ללמוד קולנוע באופן רציני יותר בבתי ספר אונליין, ולנסות להצליח בתחום מהצד.
אשמח לעצות, תובנות וכ'ו. תודה מראש וזהרו מהקורונה...
נערך לאחרונה ב: