השטויות שההורים שלנו (דור ה-X) עשו ועושים עם הכסף שלהם

[זריקת תבונה]

היי, חדש בפורום.
לאחרונה דיברתי עם קרובת משפחה שלי, בשנות ה50 שלה, שאין ספק שהיא מוכשרת מאוד (בתחומה). בשיחתינו היא סקרה בפני את ההתנהלות שלהם עם החסכונות שלהם ובכלל עם הכסף שלהם במרוצות השנים, היום כאדם שיש לו גישה קצת יותר ספקנית/סולידית עם שאיפה לצאת לפנסיה עד גיל 50 אני מרשה לעצמי להתייחס להחלטותיה כבעייתיות ואני משתדל ללמוד מהם.
למשל:
- קניית רכב לכל אחד מילדיה.
- כל פעם שהעובר ושב מגיע לסכום מסויים לסגור את זה בתוכנית חיסכון שונה בבנק עם ריבית לא ידועה, לרוב אפסית.
- פדיון קרן ההשתלמות כל פעם שניתן.
- השכרת נכס במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק בשביל שיהיה "ראש שקט" (80 מ"ר בגוש דן מושכר ב1800 ש"ח).
- עידוד הילדים לקנות דירות בשיא משבר נדל"ן, אף במתן הלוואה/מתנה בגובה של מאות אלפי ש"ח.
- אי ידיעה מה מצב הפנסיה, עד לרמה שהיא לא יודעת כמה היא חסכה שם ואיפה היא מנוהלת בכלל.
- שיפוץ הבית מבלי לתכנן שנים קדימה, נוצר מצב שהיא ובן זוגה גרים בנכס (שברשותם) בגודל של 220 מ"ר והילדים גרים מחוץ לבית.
- 2-3 פעמים בשנה בחו"ל.

אני אשמח לשמוע עוד מקרים דומים שאתם נתקלתם/עשיתם בעצמכם ולו בשביל לנסות להימנע ממוקשים כאלה בעצמי במרוצות השנים.

תודה,
אופיר

 

[בת העמק]

גם אני בשנות ה-50 לחיי ולא עשיתי שום דבר מהנקודות שהעלית, כך שזה עניין אישי ולא דורי.
כשאני חושבת על חבריי, כל אחד מהם עשה ועושה חלק מהנקודות אבל אף אחד לא נמצא במצב כזה של חוסר מודעות מקיף שכזה אם כי יכל להיות יותר גרוע.
יש כאלה שגם מממנים טיול מלא לילדים אחרי הצבא, שכר לימוד+הוצ' קיום, חתונה מפוארת, מימון גנים ועוד ועוד כיד הדמיון הטובה.

יש כאן לדעתי ביטוי לבעיות ריגשיות שמושלכות על הפתרונות הלא נכונים. לא רק לקרובת משפחתך, להרבה מאד אנשים.
רגשי אשמה על מיעוט הזמן/מחסור כלכלי בילדותם של הצאצאים מתורגם לפיצוי כלכלי בהמשך. או מחסור שהיה להורים בילדותם, מתורגם לנתינה כלכלית אינסופית לילדיהם. או מחסור בביטחון ויציבות בילדות ההורים, מתורגם לצורך בבית גדול ומתוחזק שמשתדרג עד אינסוף גם אם כבר אין צורך רציונאלי.
או תחושת סבל/קושי מתמשך בעבודה שמתורגם לפינוקים עצמיים מרובים (חופשות, קניות, מסעדות...).
יש גם כאלה שלא מסוגלים לשחרר את הילדים ולראות אותם כמו שהם- בוגרים, עצמאים ומתפקדים. לכן הם ימשיכו לטפל בכל עניין שקצת מסובך או בעייתי ולא יסמכו עליהם. גם לא יתנו להם להיכשל כי כישלון של הצאצא= כישלון של ההורה.
גם אנשי דור ה-Y ימצאו את עצמם במקומות האלה אם לא יפתחו לעצמם מודעות עצמית, כך שזה מצויין שאתה מדבר על זה

בשביל לנסות להימנע ממוקשים כאלה בעצמי במרוצות השנים

 

[שודד הפינג פונג]

לא הבנתי מה השאלה ועל אלו מוקשים מדובר אופיר.
בכל מקרה, נשמע שאתה לא באמת רוצה ללמוד, אלא שכבר נקטת עמדה.

 

[fliper]

נסיעה לחו"ל 2-3 בשנה היא החלטה בעייתית?

 

[אורי ג.]

נסיעה לחו"ל 2-3 בשנה היא החלטה בעייתית?

בהחלט, עדיף יותר.

 

[Leo]

אי ידיעה מה מצב הפנסיה, עד לרמה שהיא לא יודעת כמה היא חסכה שם ואיפה היא מנוהלת בכלל.

למעט חוסר הידיעה בנושא הפנסיה לא רואה כאן בעיה כלשהי.
כל ההחלטות הן לגיטימיות כל עוד מודעים לתוצאות החיוביות והשליליות של החלטה.

 

[nomad]

הגישה הסולידית מתאימה למיעוט של בעלי אישיות מסויימת, ממש לא לכולם.
זו טעות נפוצה להניח שכל העולם רואה את המציאות מהמשקפיים שלנו ולכן צריך להגיע לאותן מסקנות (אחרת הוא כנראה חלש אופי או סוג של מטומטם).

אולי החלטותיה נראות לך בעייתיות בגלל שאתה מניח שברירת המחדל האנושית היא להיות סולידי כדי לפרוש עד גיל 50, אבל לא כך הדבר. היא כנראה לא חרטה על דגלה שום דבר כזה ואתה פשוט מנסה להשליך עליה אורחות חיים ועקרונות שלך נראים הכי חכמים ונכונים, אבל לה פחות. אולי היא שואבת סיפוק בחיים מדברים אחרים לגמרי, כמו משפחה, ילדים, דת/רוח, חיים בריאים, חיי חברה, סקס טוב וכו' לא הכל בעולם מסתכם בצבירת כסף. יש בעולם נכסים מסוג אחר לגמרי שמאד מדברים לאנשים עם סוגי אישיות שונים לא פחות ממה שלרפד את הפרישה המוקדמת מדבר אליך.

יכול להיות שקראת ולמדת דברים ומרגיש שגילית את האור ובעצם שוחחת איתה לא כדי ללמוד אלא כדי למצוא סיבות להתנשא מעליה ולתת לה זריקה מתבונתך הרבה?
קח בחשבון שאפשר גם שהיא לא סיפרה לך הכל אלא רק מה שבא לה ואולי היא ובעלה מסודרים מעל לראש הרבה מעבר לגלוי לך.

ברוך הבא לפורום

 

[nicepo1]

ברוך הבא לפורום

הפוסט מלפני שנתיים......

 

[סולידי]

אני בן דור הX ומגדיר את עצמי סולידי.
מבחינתי סולידיות נמדדת בסוג ההוצאות ולא ברמת ההוצאות.
אין לי שום הוצאה על פאר והדר, אבל רמת ההוצאה שלי לא נמוכה.
נוסע מספר פעמים בשנה לחול לטיולי טבע ולא רואה בזה פזרנות. אעזור לילדי מבחינה כלכלית בתקופת הלימודים וגם חסכתי עבורם סכום שישמש אותם להתחיל את החיים.
עצמאי כלכלית ועדיין עובד וחוסך שני שלישים מההכנסה שלי.

 

[רוני]

היי, חדש בפורום.
לאחרונה דיברתי עם קרובת משפחה שלי, בשנות ה50 שלה, שאין ספק שהיא מוכשרת מאוד (בתחומה). בשיחתינו היא סקרה בפני את ההתנהלות שלהם עם החסכונות שלהם ובכלל עם הכסף שלהם במרוצות השנים, היום כאדם שיש לו גישה קצת יותר ספקנית/סולידית עם שאיפה לצאת לפנסיה עד גיל 50 אני מרשה לעצמי להתייחס להחלטותיה כבעייתיות ואני משתדל ללמוד מהם.
למשל:
- קניית רכב לכל אחד מילדיה.
- כל פעם שהעובר ושב מגיע לסכום מסויים לסגור את זה בתוכנית חיסכון שונה בבנק עם ריבית לא ידועה, לרוב אפסית.
- פדיון קרן ההשתלמות כל פעם שניתן.
- השכרת נכס במחיר נמוך משמעותית ממחיר השוק בשביל שיהיה "ראש שקט" (80 מ"ר בגוש דן מושכר ב1800 ש"ח).
- עידוד הילדים לקנות דירות בשיא משבר נדל"ן, אף במתן הלוואה/מתנה בגובה של מאות אלפי ש"ח.
- אי ידיעה מה מצב הפנסיה, עד לרמה שהיא לא יודעת כמה היא חסכה שם ואיפה היא מנוהלת בכלל.
- שיפוץ הבית מבלי לתכנן שנים קדימה, נוצר מצב שהיא ובן זוגה גרים בנכס (שברשותם) בגודל של 220 מ"ר והילדים גרים מחוץ לבית.
- 2-3 פעמים בשנה בחו"ל.

אני אשמח לשמוע עוד מקרים דומים שאתם נתקלתם/עשיתם בעצמכם ולו בשביל לנסות להימנע ממוקשים כאלה בעצמי במרוצות השנים.

תודה,
אופיר

אני כיום בן 55, ההתנהלות של רוב בני הדור שלי, נובעת מחוסר הבנה או הפנמה של המציאות כיום, מחוסר ידע בסיסי בפיננסים, רבים מהם עושים טעויות עם הילדים מתוך כוונה טובה לעזור, בפועל נוצרת פגיעה באיתנות הפיננסית שלהם, ובעצמאות והיכולת של הילדים להתמודד עם האתגרים הכלכליים הצפויים להם.

ההחלטות הכלכליות מושפעות מהרגש, רכב לכל ילד, דירת מגורים לכל ילד, לעיתים חיים את הרגע תוך הדחקה של העתיד, כאשר יפסיקו לעבוד.

כמובן שיש כאלו שמצבם הפיננסי מאפשר להם להתנהל בחוסר אחריות תקציבית, אני באופן אישי לא מתנהל בסולידיות לחלוטין, אך בכל הקשור לילדים (24,27), אני מקפיד על התנהלות אחראית, עם תוכנית פעולה ברורה, הם חוסכים מדי חודש ומשקיעים, יש בבעלותם 3 נכסים מניבים בשותפות בחו"ל.