אין הבדל ואסביר.
הבנקים והגופים הגדולים תמיד מתמחרים את מסלול הפריים מול הצמודה במידה שווה לפי התחזיות.
מאחר והמדד והפריים מתנהגים די דומה (לא מספרית אלא התנהגותית), אין הבדל מהותי בין המסלולים.
המסלולים היחידים בהם יש הבדל הם בין הקבועות (קל"צ,ק"צ) ובין המשתנות (פריים,משתנה כל 5 שנים).
עד 2011, היה מותר לקחת הכל על הפריים. בדיעבד זו היתה המשכנתא הזולה ביותר כי הריבית נתקעה נמוך.
כדי לצנן את עליות המחירים, ומפני החשש שהריבית תיוותר נמוכה, בשנת 2011 הקטין בנק ישראל את מסלול הפריים לכדי עד שליש מהמשכנתא, ובנוסף כפה לקחת לפחות שליש במסלול קבועה.
אז אחריי חגיגה של הלוואות כמעט בחינם עד 2011, המשכנתאות התחילו להתייקר אט אט, בייחוד בגלל רכיב השליש קבועה שהיה יקר ותמחר עליית ריבית שלא קרתה.
בכך, בדיעבד, "העביר" בנק ישראל מליארדים מלוקחי המשכנתאות אל הבנקים.
עד 2020, משראה בנק ישראל שהמחירים ממשיכים לנסוק, עצם עין ואפשר לאוגליפול הבנקים להעלות את ריביות הקל"צ ואת המשתנות כל 5, כדי לנסות לצנן ביקושים.
בשנת 2020, הרחיב בנק ישראל את מסלול הפריים ואפשר לקיחת עד כדי שני שליש מהמשכנתא במסלול זה. הבנקים מצידם, הגדילו את הריביות ע"י הקטנת מרווח ההפחתה במסלול הפריים (ממסלולים של פריים מינוס 1.5 לכיוון פריים/פריים פלוס 0.3) ככל שהלווה רצה מסלול גדול יותר על הפריים.
אבל בשנת 2022, החגיגה נגמרה וכל המסלולים הפכו יקרים, עקב עליית הריבית.
בסופו של דבר רוב השנים, "בזכות" בנק ישראל, נענשו הלווים בריביות גבוהות.
גם מי ש"השלים הון עצמי" ע"י הלוואת פריים מגופים חוץ בנקאיים, לא נהנה מאחר וקיבל הפחתות קטנות שם.
אבל זו טיבה של המערכת: בעיתות גאות דואגים לבנקים. בעיתות שפל, גם ידאגו לבנקים אם צריך.
את המימון תמיד ישלם האזרח, בין אם ישירות לבנקים או בצורה עקיפה של מיסים.