אג"ח ממשלתי, סיכון ותשואה

[orensp]

למה אתה חושב שבזמן עליית ריבית השונות המשותפת נמוכה?
ההפך הוא כנראה הנכון כמו שהראיתי בקישור מלפני.
בפועל כמו ש ע.מדי כתב אני לא יודע איך להתנהג אם החלק האג"חי בתקופה כל כך משונה בהיסטוריה,
כנראה שאשנה את ההקצאה בעתיד אני גם מעדיף להחזיק אג"ח ישראלי לפחות בחצי מהאג"ח שלי .
אני לא רוצה להשקיע 40% בפק"מ זה מרגיש לי כמו הימור חזק מדי שהריבית תעלה בצורה חדה של כמה
אחוזים בכמה שנים בודדות.החלוקה הזאת היא לפי הסיכונים שאני רואה לנכון .
לדעתי יש סיכוי סביר שהריבית תרד או תשאר קבועה ולכן יש 40% במח"מ 6.5 שנים.
יש סיכוי סביר שיהיו עליות מתונות בריבית על פני 5-10 שנים ולכן יש 40% במח"מ 2.5.
יש סיכוי לא סביר אבל אפשרי שהכל יקרוס בצורה כזאת או אחרת ולכן 20% לפק"מ יכול להיות שאני ישנה
ל 15%.
אין לי רצון להתקרב לאג"ח ארוך , BND מכיל בתוכו פק"מ ואגח ארוך אני מעדיף להפריד בין השניים מסכים שזה נייר שיותר קל
להחזיק.

 

[ע.מדי]

מתי אגח לטוח קצר ובינוני עלה מ רמת אפס ל 1% או 1.5% במהלך שנה?

 

[TunaGolem]

למה אתה חושב שבזמן עליית ריבית השונות המשותפת נמוכה?
ההפך הוא כנראה הנכון כמו שהראיתי בקישור מלפני.

ברור שבזמן עליית ריבית השונות המשותפת והמתאם גבוהים.
הטענה היא שבשאר התנודות של השוק, האג"ח הן אלטרנטיבה למניות, ולכן אג"ח ארוכות תהינה במתאם נמוך עם מניות. מכיוון שהשונות של האג"ח הארוכות גדולה מהשונות של הקצרות, השונות המשותפת בין האג"ח הארוכות לבין המניות, גדולה השונות המשותפת בין האג"ח הקצרות לבין המניות.

אני לא רוצה להשקיע 40% בפק"מ

אין לי רצון להתקרב לאג"ח ארוך

החלוקה הזאת היא לפי הסיכונים שאני רואה לנכון

אני מעדיף להפריד בין השניים

אני מבין מה היתה המחשבה מאחורי בניית התיק. אני חושב שתיק פשוט יותר יכול להניב את אותן התוצאות בדיוק, כך שההבדל היחיד ביניהם יהיה פסיכולוגי. אם ישנה סיבה נוספת לבחירה של התיק המורכב, אשמח לשמוע.

 

[TunaGolem]

לוותר על האג"ח הארוך?

אני עדיין מחזיק באג"ח הארוכה ביותר שהונפקה בארץ וEDV.

מצאתי שגיאה בהערכת הנמכת התנודתיות של התיק. התנודתיות של EDV גבוהה פי שנים מאשר תנודתיות השוק בשנים האחרונות. תקופה בה היו הורדות ריבית, ולכן המתאם היה צפוי להיות גבוה יותר.
נניח תיק עם שני מרכיבים: 75% מניות עם סטיית תקן 1, ו25% אג"ח עם סטיית תקן Y. נניח שהאנטי-קורלציה בין האג"ח למניות היא 40%. השונות המינימלית תהיה עבור Y=1.2. בגרף זה ניתן לראות את ההפרש בין סטיית התקן החזויה של התיק המדובר, לבין תיק שמחזיק 75% מניות ו25% מזומן. הקצה השמאלי, עם Y=0 מסמל החזקת מח"ם אפס, ולכן ההפרש מתאפס. בקצה החיובי, עם Y=2, נמצא EDV.
עכשיו למציאות: באותה התקופה, התנודתיות של תיק שהחזיק את EDV היתה זהה לתנודתיות של תיק שהחזיק אג"ח ארוכות (Y=2/3) ונמוכה מתנודיות של תיק שהחזיק אג"ח קצרות (Y=1/4), כצפוי.

בפועל, המח"ם של האג"ח בתיק שלי די קרוב לY=1.3, משום שהוא ממצע בין אג"ח ארוכות ישראליות לבין STRIPS אמריקאיות, כך שהקוסנפט של התיק שאני מחזיק, עומד במבחן זה. כשמכניסים פנימה את הREIT, הזהב, ואת מניות הערך הקטנות והבינלאומיות, התמונה מסתבכת, המתאם עולה, ושוב יוצא שהמח"ם ארוך מדי.

כל זה בכלל לא מתיימר לענות על השאלה של התנהגות התיק בסביבת ריבית עולה.

 

[orensp]

יש עוד טענה שאני לא בטוח עד כמה היא נכונה שאומרת שסיכון מנפיק קטן יותר כאשר הריבית נמוכה זה עוד אחד מהסיבות למה לקחתי אג"ח
קונצרני לטווח קצר בסביבת הריבית הנוכחית למרות שבתוך האג"ח יש חברות עם דירוגים נמוכים יחסית.

 

[TunaGolem]

הדגמה לאיך אג"ח ממשלתיות ארוכות מגנות מפני נפילות של המניות:

הגרף מראה שבתקופה שבה השוק היה בירידות (ערכים שליליים בעקומה הכחולה), היתה ירידה במתאם של האג"ח והמניות (העקומה הכתומה).

 

[לומדת מההתחלה]

הגרף מראה שבתקופה שבה השוק היה בירידות (ערכים שליליים בעקומה הכחולה), היתה ירידה במתאם של האג"ח והמניות (העקומה הכתומה).

כשאתה אומר ירידה במתאם, אתה אומר ירידה לכיוון של מתאם שלילי חזק יותר (לכיוון 1-, לא לכיוון 0)
כלומר אתה אומר שיש עלייה במתאם (בערכו המוחלט) - המתאם השלילי מתחזק. בניגוד לאמירה שהמתאם מתקרב לאפס, כלומר אין מתאם בין השניים.
כלומר - ככל ששוק המניות יותר בצרות (בירידות), כך האג"ח ייטה יותר לפצות על כך, ויהיה בעליות.
הבנתי נכון?

 

[TunaGolem]

כשאתה אומר ירידה במתאם, אתה אומר ירידה לכיוון של מתאם שלילי חזק יותר (לכיוון 1-, לא לכיוון 0)
כלומר אתה אומר שיש עלייה במתאם (בערכו המוחלט) - המתאם השלילי מתחזק. בניגוד לאמירה שהמתאם מתקרב לאפס, כלומר אין מתאם בין השניים.
כלומר - ככל ששוק המניות יותר בצרות (בירידות), כך האג"ח ייטה יותר לפצות על כך, ויהיה בעליות.
הבנתי נכון?

נכון.
הסתייגויות:

1. בעבר בלבד.
2. הטענה היתה בוליאנית ולא כמותית.