My Resignation

[פשוט]

בהצלחה,
ממבט של 5 שנים אחורה זו בהחלט היתה החלטה טובה

 

[בוקר טוב אליהו]

ברכות ובהצלחה! מעניין אותי לדעת:
1. באיזה שלב ידעת ״מה הסכום החודשי״?
2. באיזה שלב ידעת לומר ברמת התאריך באיזה יום אתה מתפטר?
3. איך הגיבו בעבודה?

 

[שיש]

אותי מעניין אם חווית חיי משפחה בזמן המעבר לעצמאות האם יש לך זוגיות ? ילדים? האם פיתחת תחביבים או שעכשיו אתה מוצא את עצמך יושב במיטה כל היום ולא יודע מה לעשות ?
האם כל ההקרבה שווה את זה אם קיימת..

 

[קפיצת הדרך]

ובכלל, מה כל כך רע לי בלעבוד עוד קצת? רק עוד שנה, גג שנתיים... הרי עוד כסף בטח לא יזיק, ויהיה נחמד להוריד עוד את אחוז המשיכה השנתי הצפוי. ממש הרגשתי איך כל הביטחון הרב שהיה לי נגוז לחלוטין ברגע אחד, והייתי צריך לבנות אותו כמעט מאפס, לאט לאט, בצורה מתודית וקרה.

תודה על השיתוף.
אשמח לשמוע על התהליך הזה.
האם בפועל היה לך רע בעבודה ורק הפחד לעזוב הציף את כל התירוצים?
או שתכלס לא באמת היה כל כך רע לעבוד?

 

[גונן1900]

הכמיהה אל החופש היא סוג של עבדות
*איש אחד*

 

[Liel]

ברכות ובהצלחה! מעניין אותי לדעת:
1. באיזה שלב ידעת ״מה הסכום החודשי״?
2. באיזה שלב ידעת לומר ברמת התאריך באיזה יום אתה מתפטר?
3. איך הגיבו בעבודה?

עבדתי עם סכום שנתי, סכום חודשי פחות מועיל לדעתי.
ההערכה של מהו הסכום היא איטרטיבית, ביצעתי הערכה גסה לפני מספר שנים, וכל שנה שיפרתי את ההערכה.
אני מעדיף לא לכתוב הרבה על מקום ההעבודה הספציפי, מתוך לויאליות למעסיק ולקולגות...
אני כן יכול להגיד שבחירת עיתוי ההתפטרות היא עניין מורכב, ושעמידות פיננסית היא תנאי נדרש אך לא תנאי מספיק.
הייתי גם צריך גם לזהות/ליצור את ההזדמנות הארגונית שתאפשר לי עזיבה חלקה מבלי לגרום לנזק גדול מידי.

תודה על השיתוף.
אשמח לשמוע על התהליך הזה.
האם בפועל היה לך רע בעבודה ורק הפחד לעזוב הציף את כל התירוצים?
או שתכלס לא באמת היה כל כך רע לעבוד?

לא סבלתי בעבודה. אבל גם לא נהנתי יותר מידי. אני מכיר מעט מאוד אנשים שבאמת נהנים מהמקצוע שלהם לאורך זמן. ברי מזל כאלה, שהמקצוע שלהם הוא גם התחביב שלהם, ושגם נוצרה מסביבם הסיטואציה שמאפשרת להם אתגר, תרומה וסיפוק לאורך זמן.
ובשנים האחרונות, ככל שהתקרב מועד הסיום, פחות ופחות מצאתי את ההגיון בלהמשיך לעבוד במקצוע.
אם היו מציעים לך לתת מזמנך X שעות בשבוע, להשקיע ולהתאמץ, ובתמורה לא תקבל משהו שבאמתצמועיל לך... האם היית מסכים?

 

[Liel]

אותי מעניין אם חווית חיי משפחה בזמן המעבר לעצמאות האם יש לך זוגיות ? ילדים? האם פיתחת תחביבים או שעכשיו אתה מוצא את עצמך יושב במיטה כל היום ולא יודע מה לעשות ?
האם כל ההקרבה שווה את זה אם קיימת..

וואו, מאוד אישי וישיר הפורום הזה.
ילדים יש.
זוגיות כרגע אין, אבל זה לאו דווקא קשור לעצמאות פיננסית או לפורום הזה.
תחביבים יש, ויש גם רשימה ארוכה של תחביבים לעתיד.
אני יושב במיטה הרבה, אבל רק כשבא לי, ורק עד שמתחשק לי לקום.

האם ההקרבה שווה את זה? שאלת השאלות.
האמת שלפחות נכון לרגע זה, אני חושב שדווקא להישאר בעבודה כשכיר ידרוש הרבה יותר הקרבה ממני.

 

[optimum]

אני כן יכול להגיד שבחירת עיתוי ההתפטרות היא עניין מורכב, ושעמידות פיננסית היא תנאי נדרש אך לא תנאי מספיק.
הייתי גם צריך גם לזהות/ליצור את ההזדמנות הארגונית שתאפשר לי עזיבה חלקה מבלי לגרום לנזק גדול מידי.

למה זה שונה מהתפטרות מכל סיבה אחרת שהיא לא פרישה משוק העבודה לחלוטין?
בעיקר בענף ההייטק אנשים מחליפים עבודות כמו גרביים וחברות די ערוכות לזה.

 

[Liel]

למה זה שונה מהתפטרות מכל סיבה אחרת שהיא לא פרישה משוק העבודה לחלוטין?
בעיקר בענף ההייטק אנשים מחליפים עבודות כמו גרביים וחברות די ערוכות לזה.

לא אמרתי שזה שונה... רק עניתי על השאלה לגבי עצמי ואיך אני התנהלתי.

 

[optimum]

יש לך טיפים מעניינים לשתף שיוכלו לעזור לאחרים להגיע ליעד, בעיקר בצד של הקטנת ההוצאות?

 

[חסכונית]

היי, ברכות!! הלוואי שמכאן תהיה רק יותר ויותר מאושר
מקווה לקרוא פה עדכונים על כמה אתה נהנה בפרישה.

אשמח לדעת איך הערכת את סכום הפרישה המתאים לך כאבא לילדים? רק ההערכה של ההוצאות האישיות שלי בעתיד היא חתיכת אתגר, אז ילדים תמיד מרגישים לי כמו נעלם שלא ניתן להעריך אותו. פשוט אין לדעת מה הילדים יעברו או יצטרכו בחיים, ומניחה שאנחנו נרצה להיות להם לעזר.

 

[Shlomi Z]

וכמה שחיכיתי לרגע הזה...
עשר שנים של עבודה בעצימות גבוהה בהייטק.
עשר שנים של אקסלים, מחשבונים, קריאת בלוגים, השקעות ותכנוני מס.
עשר שנים של סולידיות, ואורך רוח.
עשר שנים של להצדיק את דרכי לאנשים עם מבט ספק מתרשם ספק מתנשא.
תגידו, מה אתם לא מבינים? הרי מספרים לא משקרים! בסופו של דבר החיים הם משחק של ניהול סיכונים, ואני הרי פיצחתי את השיטה.

ואו! שאפו על המרתון... היעד הוא הדרך! ממש שמח בשבילך [וגם אכול קנאה כמובן]
יום יבוא , יהיה לי בן, ליאל יהיה שמו.
עלה והצלח ותיהנה בפנסיה. אבא שלי יוצא עוד שנה, תוכלו להחליף חוויות על העבר וכו'

חג שמח אח יקר! גאים בך
[אנשי הפורום שעדיין במטריקס]

 

[1337justme]

אם אתחרט או לא, רק ימים יגידו. לפחות נכון לעכשיו אני נרגש לקראת הפרק הבא.

תותח! אל תפחד ללכת נגד הזרם. מקווה שכמוך בקרוב גם אוכל להכריז על עצמי כפורש מוקדם או לפחות כפורש חלקי.

אני מרגיש שהמהלך דורש הרבה עבודה ואנרגיות נפשיות (לפחות אינדבידואלית אצלי, אני דיי פרפקציוניסט ורוצה לוודא שאני סוגר את כל הפינות, כולל ביטוחים והכנה לתרחישים מסוימים), אבל אז אני אומר לעצמי: "עדיף לך להעביד את עצמך קשה באופן חד פעמי ולגמור עם זה, מאשר להיות עבד למעסיק לעוד 30+ שנה".

הקורונה אחלה תקופה בשביל זה: אינסוף זמן פנוי + דמי אבטלה.

 

[ת.אוקהם]

ילדים יש.

מרשים, אני מכיר שני אנשים שפרשו בערך בגילך אבל הם אל הוריים.
פעם ראשונה שאני שומע על הורה שמצליח בגיל כזה צעיר.

 

[קפיצת הדרך]

מרשים, אני מכיר שני אנשים שפרשו בערך בגילך אבל הם אל הוריים.
פעם ראשונה שאני שומע על הורה שמצליח בגיל כזה צעיר.

+1
זה מטורף ומדהים.
במיוחד שאני מניחה שבגיל כזה מדובר על ילדים מאוד קטנים ואז נורא קשה להעריך מה הסכום הדרוש.
כמו שכתבתה @חסכונית:

אשמח לדעת איך הערכת את סכום הפרישה המתאים לך כאבא לילדים? רק ההערכה של ההוצאות האישיות שלי בעתיד היא חתיכת אתגר, אז ילדים תמיד מרגישים לי כמו נעלם שלא ניתן להעריך אותו. פשוט אין לדעת מה הילדים יעברו או יצטרכו בחיים, ומניחה שאנחנו נרצה להיות להם לעזר.

 

[איליה]

תודה על השרשור המעניין! בתור מי שכבר עבר את היעד הראשוני שלו והבין שזה לא מספיק לו ובעוד פחות משנתיים יעבור את היעד המעודכן שיספק אותנו על בטוח, אני מלא הערכה בזה שפרשת בזמן. כנראה שהחלטה לפרוש היא באמת לא פשוטה (אני כבר שנים לא רואה בעבודה שלי סוד של מעמד ויש לי תחביבים אחרים אבל אני לא מינימליסט באופי (כן מאוד יעיל באופי אבל זה משהו אחר). העבודה מספקת לי אתגרים אינטלקטואליים אבל בלי אפשרות ללחוץ על PAUSE מתי שאני רוצה (חירות). אצלי אני באמת תוהה האם אני אפרוש בעוד שנתיים או לא. תלוי מתי שואלים אותי.

 

[ramhal]

תודה על השיתוף, תעריך כל יום עכשיו אל תיקח כמובן מאליו כי "מחר יש עוד יום חופש" ,תהנה תחווה תעשה דברים (במגבלת התקציב) שעושים לך טוב מאחל לך רק בהצלחה אתה בהחלט השראה.
שאלו פה לגבי זוגיות כי זה בהחלט מקשה על כל

וזה הרגע הנה באה השעה...
לפני שבוע הגשתי למנהל שלי את מכתב ההתפטרות.

וכמה שחיכיתי לרגע הזה...
עשר שנים של עבודה בעצימות גבוהה בהייטק.
עשר שנים של אקסלים, מחשבונים, קריאת בלוגים, השקעות ותכנוני מס.
עשר שנים של סולידיות, ואורך רוח.
עשר שנים של להצדיק את דרכי לאנשים עם מבט ספק מתרשם ספק מתנשא.
תגידו, מה אתם לא מבינים? הרי מספרים לא משקרים! בסופו של דבר החיים הם משחק של ניהול סיכונים, ואני הרי פיצחתי את השיטה.

והנה עכשיו נגמר הפרק הזה, בגיל 36. בבת אחת, באמצעות מכתב קצר.
אבל עם כל ההכנה המנטלית שקדמה לכך, באמת שהופתעתי מכמה שהיה קשה לי לשלוח את המכתב הזה.
זה ממש לא הרגיש כמו "F### You Note" כמו שציפיתי.
יותר משהו בסגנון "היד רעדה", מהול בעצבות נוסטלגית (כי בכל זאת נגמר פרק בחיים).
ומה אם אני עושה טעות?
ומה אם השווקים רק יתרסקו בשנים הקרובות?
ומה אם לא אצליח להגדיר את עצמי ללא עבודה כשכיר?
ובכלל, מה כל כך רע לי בלעבוד עוד קצת? רק עוד שנה, גג שנתיים... הרי עוד כסף בטח לא יזיק, ויהיה נחמד להוריד עוד את אחוז המשיכה השנתי הצפוי.
ממש הרגשתי איך כל הביטחון הרב שהיה לי נגוז לחלוטין ברגע אחד, והייתי צריך לבנות אותו כמעט מאפס, לאט לאט, בצורה מתודית וקרה.

כמובן שאלה ששיתפתי אותם במחשבותיי לא בדיוק עודדו אותי...
"אתה צעיר מידי בשביל לא לעבוד", אמר לי אחד שאני מעריך את דעתו.
"אתה סתם עובר משבר,תחכה קצת בשביל לראות מה אתה באמת רוצה", אמר לי אחר.
"איזה אמיץ אתה",
"יש לך כבר תוכניות אחרות?",
"ובכלל, מי המשוגע שעוזב עבודה בזמן קורונה?!".

בסוף התגברתי על הפחד והלכתי על זה, על פי התוכנית.
אם אתחרט או לא, רק ימים יגידו. לפחות נכון לעכשיו אני נרגש לקראת הפרק הבא.

ולאחרים שעדיין במירוץ אגיד, שכמו שיש אתגרים בפרק הראשון ואתגרים בפרק שאחריו...
אז מסתבר שגם במעבר ביניהם יש קשיים.
וגם אליהם צריך להתכונן.

תודה על השיתוף, תעריך כל יום עכשיו אל תיקח כמובן מאליו כי "מחר יש עוד יום חופש" ,תהנה תחווה תעשה דברים (במגבלת התקציב) שעושים לך טוב מאחל לך רק בהצלחה אתה בהחלט מהווה השראה.
שאלו פה לגבי זוגיות כי זה בהחלט מקשה על כל הנושא הזה של פרישה מוקדמת גם מבחינה כלכלית וגם מבחינה פסיכולוגית, זו לא אותה ההרגשה כמו שאתה אדון לעצמך.
אני אשמח אם תוכל לפרט קצת יותר על הדרך שעברת (בעיקר מעניין אותי איך התחלת בהייטק איך הגעת למשכורת שמאפשרת פרישה אחרי עשור וכו'.).
אני כרגע עושה הסבה להייטק (כולל תואר) ומאחל לעצמי אחרי עשור של עבודה שאוכל לפרוש ולהנות מהפירות.

 

[איליה]

שאלו פה לגבי זוגיות כי זה בהחלט מקשה על כל

למה זה מקשה?

 

[מייקל]

למה זה מקשה?

כי בת הזוג לא בהכרח תהיה מרוצה מהבאים:
1. היא ממשיכה לעבוד ולפרנס ואתה בחופש
2. דוגמה אישית לא טובה לילדים (סובייקטיבי) של הורה שלא עובד (ילדים קטנים הם לא משתמש בכיר בפורום הסולידית והם לא מבינים).
3. אתה פתאום נמצא במקום מאוד רחוק בחיים מבת הזוג שיש לה אולי שאיפות קריירה ואתה בפנסיה.

 

[איליה]

כי בת הזוג לא בהכרח תהיה מרוצה מהבאים:
1. היא ממשיכה לעבוד ולפרנס ואתה בחופש

למה אתה מצמיד לעבוד ולפרנס ביחד? כאשר מדובר בפרישה מוקדמת למשפחה אז מדובר על האפשרות של שני בני הזוג לפרוש.
אבל אם אחד מבני הזוג מעוניין להמשיך לעבוד להנעתו - איפה הבעיה?

2. דוגמה אישית לא טובה לילדים (סובייקטיבי) של הורה שלא עובד (ילדים קטנים הם לא משתמש בכיר בפורום הסולידית והם לא מבינים).

זה תלוי - קודם כל מדובר אצל רוב האנשים בפרישה אקטיבית המאפשרת לך להתעסק במה שאתה אוהב מבלי לדאוג לתגמול כספי על אותה עבודה.
אנחנו כל הזמן מסיבירים לילדים שלנו מה זה עבודה, מה זה השקעות וכמה עולים דברים שונים.

3. אתה פתאום נמצא במקום מאוד רחוק בחיים מבת הזוג שיש לה אולי שאיפות קריירה ואתה בפנסיה.

זאת לא בעיה בפני עצמה. הבעיה היא האם הקשר לפניכן היה קשר זוגי טוב. אם הוא טוב אז מה הבעיה? אם היא מרוצה מה רע?